10 דצמבר, 2010

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- מדבר גובי Mongolia-Country of spaciousness and horses- gobi desert

מדבר גובי Gobi desert

לכתבה הקודמת על מרכז מונגוליה כנס ללינק הבא-

אולי אצלנו הישראלים או אצל כל אחד אחר שביקר וטייל במדבריות כגון מדבר סיני או מדבריות ערב למיניהן, עוברת המחשבה: "הנה עוד מדבר", או "ראינו אחד, ראינו את כולם". אז למה לטייל בו?
טעות בידכם. מדבר גובי שונה מכל מדבר אחר בכך שיש בו יותר מקורות מים מאשר במדבריות אחרים ויש בו אפילו קרחון אחד, שגם בחודשי הקיץ החמים, אינו מפשיר ומחדש את עצמו מדי חורף.
מדבר גובי שונה באופיו, בתוואי הקרקע שלו, בצמחייה ובעלי החיים שבו.

לטיול במדבר גובי הקצבתי לדאבוני רק 8 ימים, וזאת רק כי הייתי צריך לחזור לעיר הבירה אולן-באטר ullan batar ולפגוש עוד שני מטיילים אליהם הייתי אמור לחבור להמשך הטיול במונגוליה, במרכז ובצפון.

ככלל עד לתחילת הטיול במדבר גובי עמדו לרשותי יומיים בלבד בהם צריך היה לסגור את מסלול הטיול והאתרים שנבקר (עם עוד חבר למסע) במדבר גובי, להאריך את ויזת השהייה במונגוליה, להחליף לכסף מקומי, לבקר מעט בעיר הבירה ולבדוק את הסיכום, שעשיתי עוד מהארץ, לגבי טיול הסוסים בצפון מונגוליה.

פרטים על הביקור בעיר הבירה תוכלו לקרוא בכתבה בלינק שבסוף כתבה זו, ופרטים לגבי מונגוליה כולה וסידורים שונים בה תוכלו לקרוא בכתבה שבלינק הבא -
http://www.seekingtheworld.com/2010/11/1-mongolia-country-of-spaciousness-and.html

להלן מפת היעדים והאתרים שטיילנו בהם במדבר גובי -
From gobi desert


היום  הראשון

יצאנו לדרך, לא לפני שמילאנו דלק בג'יפ כולל במיכל הרזרבי, ולא לפני שרכשנו מצרכי מזון, מים ובלוני גז להכנת ארוחות הצהריים בדרך.
היציאה למדבר גובי מתחילה בחציית העיר לכיוון שדה התעופה. אחרי שמגיעים אליו, פונים בתחילה לכיוון דרום מערב ואחר כך דרומה, כאשר רוב הזמן נסענו לאורך שלוחת הרים נמוכה.
בשעתיים הראשונות הנסיעה נמשכה בסוואנה עם צמחייה ירוקה ונמוכה של מס' סנטימטרים. הגענו למקווה מים גדול המשמש להשקיית בעלי חיים, סוסים ומקנה. הגענו לקרבת המים בדיוק בזמן הובלת בעלי חיים לכיוונו, וכאשר הם התקרבו והריחו את המים, הם פרצו בדהרה לכיוון המים, וזה כשלעצמו היה מראה מרהיב ומקסים ביופיו.
בהמשך הדרך הגענו לעוד מקווה מים מליחים ואחריו לעוד אחד.
כשעת נסיעה ממקווה המים הראשון, הגענו למסעדת דרכים הנראית כמסעדה מערבית, אבל עם אוכל מונגולי, ואחרי ארוחה משביעה המשכנו בדרכנו עוד שכשעה עד שהגענו ליעד הראשון בדרך למדבר, שהוא למעשה מנזר הרוס, עברנו דרכו עם הרכב, טיפסנו לראש ההר וירדנו מהצד השני למרות שבדרך כלל כולם חוזרים בדרך שבה הגענו למנזר.
כ- 5 דקות נסיעה משם הגענו למערה צרה וקצרה היורדת בשיפוע מתון.  הסלעים והאדמה בתוכה רטובים או לחים, ולכן היה מאוד נעים לשהות שם. למרות גודלה חייבים להיכנס אליה עם פנס ראש לפחות.
משם נסענו להר קרוב הנקרא בגה-גז'רין צ'ולו Baga Gazrin chuluu. רצינו לטפס עליו, אך הנהג הציע שקודם ניסע ל"גר" המשפחתי ונאכל ארוחת ערב ורק מאוחר יותר, כאשר מזג האויר יהיה  קריר יותר  נחזור ונעלה להר, וכך עשינו.
כמו תמיד, קיבלו אותנו בהכנסת אורחים יפה עם חיוך ועוגיות בטעם חול.... :)
ההר הזה הוא למעשה תצורות סלע בנמצאות במישור המדברי, אפשר למצוא בו ציורי קיר עתיקים וניתן להעפיל לפסגה הגבוהה באזור, 1768 מטר, הנקראת BAGA GAZRYN UUL .
הטיפוס עליו לוקח כשעה וממנו ניתן לצפות על הסביבה. אומרים שבהר ישנו אגם תת קרקעי אך אני לא מצאתי אותו. 
לאחר ארוחת הערב ולקראת השעה 19:00 חזרנו להר ולפני הטיפוס קבענו עם הנהג שיאסוף אותנו מנקודת ההורדה כעבור שעתיים.  סיימנו את הטיפוס והירידה לפני הזמן שקבענו עם הנהג ולכן החלטנו להתחיל לחזור רגלית לכיוון שממנו הוא צריך להגיע, לנקודת הצטלבות של השבילים.
הגענו לצומת השבילים ועדיין ולא ראינו את הנהג ,לכן המשכנו בדרך שבה הגענו, אך לאחר מרחק מה, ראינו את הרכב נוסע בדרך אחרת לכיוון ההצטלבות, אך בגלל המרחק הרב ממנו, לא יכולנו לצעוק לו וגם לא לסמן היכן אנחנו נמצאים. בלית ברירה נאלצתי לרוץ לכיוון מקום המפגש הראשוני, וכאשר הגעתי לראש הרכס ראיתי את הרכב ואת הנהג ועוד מישהו מטפסים לכיוון ההר.  מתברר שכאשר לא מצאו אותנו בנקודת המפגש דאגו והתחילו לטפס להר בכדי לחפש אותנו.
ניסיתי לאותת להם באמצעות פנס הראש שלי, וכאשר ראיתי שהם אינם מזהים את האור, המשכתי עוד כמה מאות מטרים לכיוון הרכב ובמקביל צעקתי להם, ובשלב מסוים שמעתי שעונים לי מתוך ההר, חיכיתי עד שהנהג בא לאסוף אותי ובדרך חזרה אספנו גם את חברי למסע.  בעל ה"גר" הציע להראות לנו ציורי קיר עתיקים ולקח אותנו לסלע כזה לא רחוק מה"גר" עצמו, אך בגלל שהגענו לקראת אור אחרון היה קשה לצלם אותם, למרות שגם בתנאי התאורה המועטים שהיו, הם נראו מאוד יפים.  בבוקר למחרת הלכתי רגלית שוב למקום וצילמתי  את ציורי הקיר באור יום מלא.

היום השני

כאמור, עוד לפני ארוחת הבוקר, יצאתי רגלית לאתר ציורי הקיר וצילמתי אותם.
בהמשך יצאנו לשרידים של מנזר וארמון שמצויים במרכזו של אגמון קטן הנקרא סום-כוכ-בורד SUM KHOKH BURD, בכדי להגיע אליו היינו צריכים לחצות מקווה המים. מבנה המנזר במצב טוב ולא הרוס במיוחד, כל קיר שלו בעובי של כמטר אחד, וחומר הבנייה מורכב מסלעים שטוחים המחוברים ביניהם בבוץ מהמקום.
לאחר הביקור במנזר המשכנו לעיר הנקראת מנדל גובי MANDALGOVI, וכאשר הגענו אליה, עלינו תחילה לנקודת תפילה עם אנדרטה שמדמה כלי נגינה מונגולי. המקום נקרא מנדל גובי היל.
כלי הנגינה הזה נקרא morin khuur שפירושו כינור ראש הסוס, שהוא כלי נגינה עתיק בתרבות המוזיקלית המונגולית, ויש מספר סוגים של כינורות כאלו, לפי גודל ולפי מספר המיתרים.
משם המשכנו למנזר בודהיסטי הנקרא דשגין פלין חיד DASHGIMPELIN KHID,  הגענו למקום לקראת השעה 11:00 ונקלענו לשעת תפילה של הנזירים במקום. הצטרפנו כצופים ואחרי זמן מה יצאנו לחצר המנזר לראות את שאר מבני המנזר.

From gobi desert

צפו בסרטון התפילה - 



המשכנו בנסיעה בנוף מדברי משעמם עד שהגענו לעדר גמלים דו דבשתי, עצרנו לחזות בעדר, לצלם ולהכין לעצמנו ארוחה על גבעה שעל אם הדרך.
בסיום הארוחה, שבנו לנסיעה בנוף המדברי המשעמם עד הגעתנו למערה באורך של כ- 20 מטר הממוקמת בתוך סלע גיר. ניתן לנוע בה רק על 4 או בזחילה, אני נכנסתי לתוכה רק לאורך מספר מטרים אך היות ולא היה בה משהו מיוחד, יצאתי.
כ- 10 ק"מ משם, הגענו לרכס הרים בשם "טסאגן סורבגה" TSAGAAN SURVAGA, שהוא אזור יפיפה של תצורות סלעי אבן גיר מיוחדות ומעניינות בגובה 30 מ'. יפה ביותר היה הנוף שנשקף ממנו למטה על גבעותיו בצבעים השונים. תראו את התמונות ותחליטו בעצמכם האם היה שווה- לדעתי כן ומאוד.



המקום היה כל כך יפה שלא רצינו לעזוב ונשארנו בו קצת יותר מהמתוכנן, ומשם נסענו ל"גר" להתארגן לארוחת ערב ולינה.
היום השלישי

בבוקר יצאנו לדרך, ולאחר 1/2 שעת נסיעה הגענו ל"אולן סורבגה" ULAAN SURVAGA, שהם הרים מיוחדים ומדהימים. כל האיזור היה פעם מתחת לים עתיק ויש בו מאובנים רבים ואיזור שלם של ציורי סלע.
משם נסענו לעיירה קטנה בשם "טקסוגט איבן", בה ניתן לתדלק, והמשכנו דרומה לכיוון צאלאזנגד.
בדרך עצרנו שוב ליד עדר גמלים דו דבשתי ועזים שרעו ליד שוקת מים גדולה מעץ, לפעמים זה כל מה שניתן לראות במדבר במרחבים הגדולים.

From gobi desert

המשך הדרך לאתר ביאנזג (הצוקים הבוערים) bayan zag הייתה חד-גונית. כאשר הגענו אליהם, הצוקים נראו בתחילה כאילו לא עושים רושם מיוחד, אך לאחר שירדנו למטה והסתכלנו על תצורות הנוף מקרוב, המקום נראה לגמרי אחרת והשאיר עלי רושם חזק מאוד. שמם של הצוקים ניתן להם בזכות הצבע האדום של הקרקע.

From gobi desert

From gobi desert

From gobi desert

 לטאה שהסכימה לדגמן עבורי, כשנעמדה בשטח פתוח.

From gobi desert

בסיום הביקור בצוקים האדומים, נסענו לגר קרוב. כאשר הגענו אליו התברר כי גם בסמיכות אליו היו גבעות דומות עם צמחיה, ולכן לקראת ערב הלכנו רגלית לגבעות וטיילנו לאורכן וגם חזינו בשקיעה במקום,
צפו בסרטון של הגבעות-



משם יכולנו לראות גם את ה"צוקים הבוערים" נצבעים בצבעי אדום עז, בנוסף על הצבע האדום המקורי שלהם.

From gobi desert

היום הרביעי

בבוקר נסענו לכיוון נקודת ישוב קטנה, שלידה מקווה מים טובים לשתייה. ליד מקווה המים מצאנו שני מונגולים האוספים מים לתוך מיכלי מים בעזרת מצקת.

From gobi desert

From gobi desert

לקראת הצהריים הגענו לאזור "שמורת יולין אם" Yolin Am in Muhar Shivert. בכדי להגיע לכניסה לשמורה נוסעים לאורך שלוחת הרים שהקניון נמצא בתוכה. בשלב מסוים "חותכים" לתוכה בצידה המזרחי ונכנסים לעמק. חוצים את העמק, ומגיעים לרצועת הרים שנייה.
לאורך הדרך ראינו עדרי סוסים, בקר וגמלים וכמו כן עופות מקומיים,  שלא היו מוכרים לי אך בהמשך הדרך הצלחתי לצלם אותם,
בכניסה לשמורה ישנו מוזיאון קטן עם פולחצים ועורות של חיות מקומיות ועופות. הכניסה  למוזיאון עולה 2000 tg ואילו הכניסה לשמורה עולה 3000 tg.
בהמשך לכניסה ישנם גרים המוכרים מזכרות לתיירים.

From gobi desert

From gobi desert

מהכניסה נוסעים עם הרכב עד לחנייה הממוקמת לאורך נחל זורם, ומנקודה זו הולכים רגלית לאורך הנחל, הליכה נעימה ולא קשה בנוף יפה ובמיוחד כאשר מזג האוויר מאיר פנים. את ההליכה מלווה רעש שכשוך המים.
אחרי 1/2 שעה של הליכה מגיעים בהפתעה לקרחון הממוקם בתוך אפיק הנחל ההולך ונעשה צר. לראות דבר כזה באמצע המדבר ובסוף חודש יוני, זה מחזה מרהיב, מדהים ומעורר התפעלות. הקרחון עצמו, בשלב זה של הקיץ, היה באורך כמה מאות מטרים וניתן ללכת עליו בזהירות. גובהו היה כמטר בחלקים מסויימים, ולאורכו קירות קניון נישאים בגובה של כמה מאות מטרים.
בסיום הטיול בקניון חזרנו לחנייה, אכלנו ארוחת צהריים בסככה הנמצאת בסמוך לחנייה, ואחרי כשעה  לקראת השעה 15:00 יצאנו שוב לדרך.
המשכנו בדרך הנמצאת ממש מול הסככה, בדרכנו לקניון אחר בשם "דוגאני אם" DUGANY AM. במהלך הנסיעה לאורך הקניון והנחל הזורם בו, ראינו שוב עדרי סוסים, פרות ואפילו יאק אחד. בשלב מסוים הגענו לחלק צר של הקניון הנקרא "דונגנה שיש" שבו יש בקושי מעבר למכונית,

From gobi desert

ביציאה מהמעבר ואחרי 15 דקות של נסיעה איטית, הגענו למקום הנקרא "דוגון" שזוהי סטופה גדולה ובנויה.
עברנו בדרכנו בעיר "ביאן גלאי" ואחרי עצירה קצרה המשכנו לגר משפחתי ללינת הלילה. יעד יום המחרת היה דיונות החול הגדולות. הגר כלל תוספות מעניינות כמו: צלחת לווין, תאים סולאריים ואופנוע אימתני, כל זאת בנוסף למאפיינים של גר מקומי במתכונת הישנה.
היום החמישי

כבר אחרי שעה וחצי של נסיעה, ראינו את דיונות החול "חנגורין אילס" KHONGORYN ELS
דיונות החול המפורסמות ומהגדולות במונגוליה, 100 ק"מ אורך, 12 ק"מ רוחב ו 300 מ' גובה, החלק הגדול ביותר של הדיונות מצוי בצפון מערב המתחם.
נסענו לאורכן ולקראת הצהריים הגענו לקצה הצפון מערבי של הדיונה, וכאן התמקמנו בגר ללינת לילה, הליכה על הדיונות ורכיבת גמלים.
סרט הדיונות - 



בשעה 16:30 יצאנו לרכיבת גמלים לאורך הקצה הצפון מערבי של הדיונות בעלות של 500 tg לאדם ועוד 3500 tg עבור המדריך. עלות המדריך מתחלקת בין כל המשתתפים. בפועל למעט עליה קצרה על הדיונות עם הגמלים, המדריכים מסרבים לאפשר לעלות איתם ממש לראש הדיונה. אז מה שנותר לי בכדי לנצל את הרכיבה היה לפתוח בדהרה עם הגמל, לא שונה בהרבה מדהירה כמו על סוס.
אחרי שחזרנו לגר, יצאנו שוב בשעה 19:00 לערך רגלית לדיונות, בכדי לטפס על 2 הפסגות הגבוהות והנפרדות שיש בהן. בפועל הגענו אליהן ממש לפני השקיעה ולכן חכינו לשקיעה ובאותה הזדמנות צלמנו גם את הצד הדרומי של הדיונות, שהן דיונות נמוכות יותר וכמו כן את הצד הצפוני הגבוה.
העליה לדיונה ארכה כשעה עד לפסגה. במהלך ההמתנה לשקיעה, ובמהלך השקיעה החלו רוחות חזקות שגרמו לחול לעוף לתוך העיניים ולכל חור אפשרי בגוף, והיה ממש לא נעים, אולם בדיעבד אחרי מאמץ הטיפוס על הדיונות וספיגת החול, היה שווה להמתין למראה השקיעה במקום והנוף שנשקף ממנו.
ירדנו מדיונת החול וחזרנו לגר ממש לפני החשיכה. לדאבוננו לא הצלחנו לתקשר עם המשפחה המקומית שאירחה אותנו, בניגוד לפעמים קודמות במקומות אחרים.
היום השישי
בבוקר, כאשר יצאנו לדרך, רכס ההרים היה הפעם מימיננו , בניגוד ליום הקודם שבו היה משמאלנו, היעד להיום היה "איח בורד אם". אחרי כשעה וחצי נכנסנו בנסיעה לתוך קניון החוצה את שרשרת ההרים הזו ונסענו בו לאורכו, לעתים לאורך אפיק נחל ולעתים לאורך שלוחת ההר.
לקראת סוף הקניון, שהנוף בו משתנה כל הזמן, הגענו לקטע עם תצורות נוף מיוחדות, ולכן החלטנו ללכת את המשך הדרך רגלית. תוך כדי ההליכה וההתרשמות מהנוף ותצורות הסלע, גיליתי קן של עיט מקנן והוא  לפניכם.
 מקומיים ששואבים מים מבאר ומכבסים את בגדיהם. את המים ששאבו הובילו במיכלים רתומים לאופנוע.
כשעה מהכניסה לקניון, יצאנו ממנו למרחבים הפתוחים, אך ממש לפני היציאה ממנו גילינו על הרכס סטופה בצורת פסל של עז, ולא יכולנו שלא לעצור ולצלם. רק בהמשך, כאשר ראינו שמדובר באזור של גידול עזים, הבנו את פשר אותה סטופה.

From gobi desert

From gobi desert

ביציאה מהקניון הייתה מולנו שרשרת הרים או גבעות נמוכה ובהמשך עברנו עוד 3 שרשרות הרים עד שהגענו לעיר "כוכין אום". באותה עת בעיר לא היה חשמל(אספקת החשמל בה לא סדירה) ולכן לא ניתן היה לקנות שתייה קרה באחד הגרים המיועדים לתיירים, נאלצתי להסתפק בבירה קרובה לטמפרטורת החדר במקום החם הזה..
לקראת 17:30 הגענו לגר המשפחתי ללינת לילה. המשפחה פינתה את הגר למעננו והלכה לישון בגר נוסף שלהם. בת המשפחה שנמצאת בחופשת לימודים, ניסתה ליצור אתנו קשר ושיחה, אך בהצלחה מוגבלת בלבד.
גם כאן חזינו בשקיעה מרהיבה.
היום השביעי

בבוקר עלינו על דרך עפר המובילה ל- "ארבי אחיר", כאשר לאורך הדרך עצרנו לצלם עופות, בעלי חיים ונופים ירוקים, עד שהגענו לעיר.
בעיר עצרנו בשוק המקומי. ומשם הלכנו למנזר בודהיסטי בשם "גנדן מונדלגן חיד" ונקלענו בשעה 11:00 לתפילה היומית יחד עם אנשים רבים שהגיעו למקום.
בסיום התפילה והביקור במנזר ובסביבותיו כולל מקדשי משנה וסטופות שסביבו, יצאנו לכביש המוביל לאולן באטר UB ואחרי כשעה וחצי שוב עצרנו לצלם עופות דורסים.
נסיעה של כחצי שעה נוספת הביאה אותנו שוב לחולות מונגול הילס, מקום שביקרנו בו ביום הראשון, ואחרי שהייה במקום של חצי שעה נכנסנו לגר סמוך לאכול כיסונים (הנקראים חושור) ממלואים בבשר כבש,  רק אחרי שמילאנו את ביטננו, המשכנו בנסיעה של כשעתיים נוספות עד למקום הלינה ליד נהר גדול הנקרא טואול tuul, שם גם נתקלנו בתופעת טבע מעניינת שמובאת בתמונה הבאה.
במסגרת האירוח של המקומיים, בעלת הבית כיבדה אותנו בעוגיות ותה. בגלל הקירבה למים המקום שרץ זבובים ויתושים, לשמחתנו, כאשר התחלנו לבשל, ככל הנראה בגלל העשן הם ברחו. סגרנו את את דלת הגר ויכולנו בלילה לישון בלי הפרעות.
לאור נסיון זה, מומלץ למי שיכול להביא אתו מקלות קטורת.

היום השמיני

נסיעה קצרה של כ- 15 דקות לאורך הנהר ויובליו וליד הישוב דון dun ושם פנינו ימינה לכביש המוביל לבירה ובצהריים הגענו אליה.

From gobi desert

בשאר יום זה המשכנו בסדורים כולל ארגון הטיול למערב.

לכתבה הבאה על עיר הבירה אולן-באטר היכנס ללינק הבא -
http://www.seekingtheworld.com/2010/12/mongolia-country-of-spaciousness-and.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל, והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seeking-the-world.com זכויות יוצרים לאתר