רשימת הכתבות בפייסבוק- הכתבה הפותחת בכל יעד

01 נובמבר, 2010

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- מערב Mongolia-Country of spaciousness and horses- west

מערב מונגוליה- טרק שמורת הטאבן-בוגד
west mongolia- tavan bogd national park

לכתבה הקודמת על מידע כללי לגבי מונגוליה כנס ללינק הבא-

כללי

שמורה זו נמצאת במערב מונגוליה ושטחה הוא 6,361.61 ק"מ מרובע והיא חלק מרכס ההרים של האלטאי נורו mongol altay nuruu.
רכס הרים זה נמשך בכיוון כללי מצפון לדרום המתחיל במפגש הגבולות של רוסיה וסין וממשיך לאורך הגבול הסיני ואורכו כ- 600 ק"מ ומסתיים למעשה במערב מדבר גובי gobi, ויש בו גם את הפסגות הגבוהות ביותר במונגוליה מעל 4000 מטר.
למעשה השמורה גובלת בחלק הדרומי של מערב מונגוליה וממערב לעיר ביאן אולגי Bayan olgii (olgiy), כך שהצד המערבי של השמורה גובל עם הגבול הסיני והקצה הצפוני של השמורה גובל עם הגבול הרוסי, ולכן היעד העיקרי בשמורה זו הוא ההר מלצ'ין פיק malchin peak (רועה) שלאחר הטיפוס אליו ניתן לראות מפסגתו את מונגוליה, רוסיה וסין. כמובן שמטיילים אלפיניסטים מגיעים גם לטיפוס על הפסגות האחרות של קבוצת הרים אלו.
פירוש שמה של שמורה זו הוא חמשת הקדושים (tav=חמש, bogd=קדוש), היות וקצה השמורה מורכב מחמש פסגות, כאשר המלצ'ין פיק הוא המזרחי מבין כל הפסגות. ארבעת ההרים האחרים בשמורה ופירוש שמותיהם, הם:- khuiten (קר) שהוא גם הגבוהה מביניהם 4374 מטר, nairamdal (ידידות), ulgii (עריסה) ו- burgd (נשר).
ראה את מפת השמורה ותצלום אויר שלה (תצ"א).
From mongolia

From mongolia

From mongolia

איך מגיעים למערב מונגוליה ואיך חוזרים משם?

למערב ניתן להגיע במספר דרכים-

האפשרות הראשונה- לדעתי הדרך הנוחה והבטוחה ביותר היא מעיר הבירה אולן-באטר ulaanbaatar כאשר מכאן הנסיעה אפשרית בדרכים הבאות:-

טיסה לאולגי olgiy או לחובד khovd שאורכת שעות ספורות ונעשית בנוחיות רבה, ושעלותה כ- 220$ נכון לשנת 2010,

או, בתחבורה ציבורית שעלותה לאדם כ- 55-70 אלף טוגרוג (1350 טוגרוג= 1$) (Tögrög ), אך אורכת כ- 40 עד 45 שעות ברכב עמוס ודחוס וכאשר כל הדרך היא דרך הגורמת לנוסע לקפוץ ולהיות מטולטל. הזמן תלוי בתנאי הדרך ומספר התקלות שמתרחשות ברכב ואופיין, וכמובן הזמן הדרוש לתיקונן.
שימו לב שהמרחק בין אולן באטר לאולגי הוא 1709 ק"מ.

דרך נוספת היא למצוא נהג מקומי ביחד עם מספר חברים ולנסוע אולי קצת יותר מרווח, הדגש הוא על האולי, אך עדיין להיות מטולטלים בדרכים אותו מספר של שעות ובדוחק רב ושעלותה מגיעה לפחות לכדי 400 אלף טוגרוג.

הדרך חזרה לבירה נעשית עפ"י אותן אפשרויות, אלה שבכדי למצוא רכב חזרה, שאינו תחבורה ציבורית, יש לגשת באולגי לשוק, ולחפש שם נהג, או לנסוע משם לעיר בשם חובד khovd ושם למצוא רכב בשוק לפי התרשימים המצורפים.

מצ"ב תרשימי ההגעה ומקום הרכבים בשווקים בערים במערב-
From mongolia

From mongolia

האפשרות השנייה להגיע למערב, היא ממורון moron הנמצאת בצפון מונגוליה, בנסיעה ברכב מקומי עם נהג, כי משם אין תחבורה ציבורית למערב אלא רק לעיר הבירה, שאף עלותה היא לפחות 400 אלף טוגרוג, ואפשר לבחור לנסוע באחד משני הצירים הבאים:-

הדרך הצפונית המתחילה ממורון מערבה בכביש A1102 וממשיכה מערבה בכביש A-18 הנוסעת לאורך הגבול הרוסי עד לעיירה אולן-גום ulaangom ומשם לחובד או לאולגי, אני נסעתי בדרך זו עד כ-12 ק"מ לפני העיירה tsetserleg ושם נתקעתי עם הרכב למשך יום ומחצה, ונאלצתי לחזור למורון, בכדי להמשיך מערבה.

או לנסוע בציר המרכזי המתחיל ממורון מערבה בכביש A1102 ואחר דרומה עד העיר אוליאסטיי Uliastay ומשם מערבה דרך העיירות dorvoljin ו- dorgon ישירות לחובד ומשם לאולגי, או דרך העיירות erdenehayhan ובהמשך urgamal ו- omnogovi ישירות לאולגי. החזרה כנ"ל בכיוון ההפוך.
למי שבכל זאת מתכוון לעשות את הדרך למערב במקטעים, על בסיס רכב מזדמן או טרמפים ולא ברכב ששכרתם עם נהג או בתחבורה ציבורית, מומלץ לקחת רכב רק לנקודות מרכזיות לאורך צירי התנועה, אחרת אתם עלולים להיתקע בעיירה כלשהי שממנה יהיה לכם קשה מאוד  לצאת, כפי שקרה לי. כמו כן צריך לקחת בחשבון פרק זמן של כ- 3-6 ימים להגעה ליעד.

להלן רשימת ערים שכדאי לעצור בהן בצירי התנועה השונים:-
בדרך הצפונית- tsetserleg (שימו לב שיש עיירה בשם דומה גם במרכז), tes, baruunturuun.
בדרך המרכזית- tosontsengel, uliastay, וזוהי הדרך שאני עשיתי חלקית.
המידע הנ"ל, מבוסס על אינפורמציה מהמקומיים, או טיילים אחרים וחלקו הקטן מהמפות או מנסיון אישי.

האפשרות השלישית- הדרך שאני עשיתי, שהיא דרך חתחתים, וזאת בכדי להגיע בתחילה לאולן-גום ומשם להמשיך לאולגי -
יצאתי ממורון דרומה מתוך כוונה להגיע לעיירה בשם צ'צ'רלג tsetserleg כי אמרו לי שמשם יש תחבורה לאולן-גום, אך הנהג שהסיע אותנו כאשר הגיע לעיירה חיירחאן hayrhan אמר לנו שגם ממקום זה יש תחבורה ליעד שלנו, באותו יום או למחרת בבוקר, ובכדי לשכנע אותי ואת חברי, עצר ליד מסעדה ובעלת המסעדה אמרה את אותו דבר.
אנחנו ביקשנו שימתין אתנו עד להגעת האוטובוס. בתחילה הוא הסכים, אך מאוחר יותר, ביקש את התשלום עבור הנסיעה באמתלא שעוד מעט תגיע התחבורה הציבורית. לא היינו שלמים עם הדברים, אך מתוך ידיעה שלא נוכל להחזיק אותו כל הזמן, שילמנו והוא המשיך לדרכו.
מיד אחר כך, ניסינו שוב לברר מתי מגיעה התחבורה הציבורית, ומהר מאוד הבנו שהנהג עבד עלינו, ואין משם תחבורה ציבורית ליעד שלנו, אלא רק לעיר הבירה אולן-באטר. לאור זאת ניסינו למצוא רכב אחר שיוציא אותנו מהמקום, אך לשווא.
אחרי שכבר התייאשנו למצוא רכב, החלטנו להיכנס למסעדה, לאכול ואחר כך להתארגן לשינה, ולמחרת לנסוע לעיר הבירה ומשם ליעד שלנו או ישירות לאולגי, אך לקראת סוף הארוחה, עצר ליד המסעדה רכב מלא בנוסעים, אני שהייתי בחוץ התחלתי לדבר עם האחראי לקבוצה, בחור בשם בוהה buuvei , ותוך כדי כך סיפרתי לו על ההטעיה של הנהג הקודם, וזה האחרון הציעה מיד שנצטרף אליו לנסיעה וללא תשלום.
פרסתי את המפה וניסיתי לברר לאן כדאי לנו להמשיך אתו, אחראי הקבוצה אמר שהיעד שלהם הוא אוליאסטיי uliastay, אך בכדי לקרב אותנו ליעד הוא מוכן לעשות סטייה ולהוריד אותנו בעיירה טוסון-סנגייל tosontsengel שהיא ציר תנועה מרכזי למערב וגם התחבורה הציבורית מהבירה שנוסעת למערב עוברת בה, כמובן שהסכמנו, נדחסנו למושב האחורי ויצאנו לדרך לקראת שעות הערב המאוחרות.
בתחילה נסענו דרומה עד לכביש A0603 ומשם המשכנו מערבה דרך שמורה ואגם טצאגאנור tsagaan nuur שבה טיילתי במהלך הטיול במרכז מונגוליה, אלה שהפעם זה היה מצדו הדרומי של האגם, אחרי כן נסענו מעט צפונה, ושוב מערבה עד לעייירה טוסון-סנגייל. במסעדה שהיא נקודת ההורדה והאיסוף של כל התחבורה הציבורית, ירדנו מהרכב וכאן נפרדנו מהקבוצה לשלום, במטרה לעלות לתחבורה הציבורית למחרת במהלך היום, עד ליעד. אחרי הפרידה התארגנו ללינה בחדרים שמעל למסעדה.
למחרת היום ביררנו מתי אמורה להגיע התחבורה הציבורית ונאמר לנו בין השעות 10:00 עד 17:00, לכן החלטנו לנסות למצוא רכב פרטי שנוסע לכיוון שלנו ולהמשיך אתו, אך לא הצלחנו. לקראת ערב נודע לנו כי התחבורה הציבורית הגיעה לעיירה, אך לא עצרה, זאת למדנו ממישהי מקומית שגם היא רצתה לנסוע בו ליעד שלנו. יותר מאוחר התברר כי ישנם עוד 3 מקומיים שגם הם רוצים לנסוע לאותו יעד, ולכן ניסינו לארגן רכב מקומי שייקח את כולנו ונתחלק בתשלום, אך התברר כי הנהג מבקש סכום גדול והמקומיים לא היו מוכנים לשלם את חלקם שהיה הרבה מעבר למחיר אוטובוס רגיל. גם נסיון שלנו לשלם מעט יותר ולצמצם למקומיים את הפער, לא צלח בתחילה, ורק לאחר שהנהג הוריד קצת את המחיר והפער של המקומיים צומצם עוד יותר, הם הסכימו וקבענו עם הנהג לצאת לקראת 02:00 לפנות בוקר למחרת היום.
בעת ההמתנה לנהג שקבענו אתו, עצרו במסעדה 2 רכבים שנוסעים ליעד שלנו, ומיד סיכמנו אתם, כאלטרנטיבה, שנצטרף אליהם, ואפילו סיכמנו את המחיר. בשעה היעודה הרכב שקבענו אתו לא הגיע, ואנחנו התחלנו להעמיס את הציוד שלנו לאחד משני הרכבים שציינתי קודם, ותוך כדי כך הגיעו למקום גם 3 המקומיים שהיו אמורים לנסוע אתנו ברכב הקודם, ואחרי כשעה של התארגנות יצאנו לדרך.
מטוסון-סנגייל יצאנו מערבה על כביש A0603 עד לעיירה נומרוג nomrog, שם עזבנו את הכביש הזה והמשכנו בדרכים אחרות מערבה דרך המקומות הבאים:- tudevtey, אח"כ songino שפירושו בצל, אגם חיירגס-נור hyargas nuur, העיירה נרןבולג naranbulag ולקראת הבוקר של היום השני הגענו ליעד אולן-גום ulaangom.
אחרי כשעתיים, כאשר התברר לנו כי לא נוכל לטייל בהרי החרחירה harhiraa בגלל מזג האוויר שהיה במקום בימים שקדמו להגעתי למקום, החלטנו לצאת מיד לכיוון העיר אולגי, ולקח לנו למעלה מחצי יום למצוא רכב, במחיר סביר שייקח אותנו לשם. במהלך הארוחה שאכלנו לפני היציאה לדרך, דיברה אתנו במסעדה בחורה מקומית שישבה בשולחן ליד ואף עזרה לנו אם התפריט, ותוך כדי השיחה ציינה כי עוד באותו ערב היא נוסעת עם המשאית של בעלה לעיר בשם חובד, וכי משם ניתן למצוא ביתר קלות רכב לאולגי וגם יותר זול, מיד הסכמנו. היא סגרה מול הנהג שאנחנו לא נוסעים אתו, ובאותו ערב נסענו אתה לחובד, לשם הגענו למחרת לקראת 10:00 וכבר בצהרים היינו בדרכנו לאולגי, לשם הגענו לקראת לילה.
מה יש לראות ולעשות באולגי או בחובד, יפורט בסוף כתבה זו.

איך ניתן לטייל בשמורה?

בשמורה ניתן לטייל ברכב 4X4, אך הטיול באמצעי זה הוא מוגבל ולא ניתן להגיע אתו לכל המקומות (המגבלות יצוינו בהמשך כחלק ממסלול הטיול).
מאידך ע"ג סוסים או רגלית ניתן להגיע לכל מקום בשמורה, ואפילו ע"ג סוסים קיים יתרון קל בחציית מקורות מים, נחלים ונהרות ,שצריך לעשות אותם בכל מקרה גם במהלך ההליכה הרגלית.
ניתן לשלב בין סוסים והליכה רגלית, ע"י כך שהסוסים ישמשו לנשיאת המטען ואילו אתם תלכו רגלית בלעדיו, דבר שמקל משמעותית על המאמץ, ואז להשתמש בהם גם לטובת חציית מקורות מים.
כמובן שלשכירת סוסים ורוכב יש עלות כספית של 10-15$ ליום לסוס ומחיר דומה למדריך הסוסים.
האישורים הנדרשים לטיול בשמורה והיכן ניתן להשיגם?

לטיול בשמורה נדרשים 2 אישורים, הראשון הוא אישור תנועה בשמורה park permit והשני אישור תנועה בסביבת הגבולות border permit.
עלות אישורים אלו משתנה אצל מי או באמצעות מי הם נעשים, לי הם עלו 12$ ובאותו יום תיירת מצרפת שהצטרפה אלינו, שילמה על אותם אישורים 14$ וידוע לי ששילמו גם 20$.
אישורים אלו נבדקים לפחות פעמיים לאורך הדרך, פעם ראשונה בנקודות ההתחלה מדרום ליד העיירה סירגאלי syrgali או מצפון ליד הכניסה לשמורה, ופעם שנייה באמצע הדרך כאשר מתחילים לנוע צפונה או דרומה מהחלק הצפוני של אגם חוטון khoton.
קחו בחשבון שאם תפגשו את פקח השמורה, תדרשו לשלם עוד 3000 טוגרוג דמי כניסה, וזאת בלי קשר לתשלום עבור ההיתרים, ולכן צריך לשמור על הקבלות והאישורים כל העת.

להלן דוגמא של האישורים הנדרשים
From mongolia

את האישורים ניתן להשיג במשרדי השמורה באולגי  mongol altai nuruu special protected area, ששם המנהל הוא khari nurkhanat ושניתן להשיגו בטלפון 976-014-2223518 או נייד 99426633 או בית 014-2222655 ושהיה לו רצון גדול לסייע לי להשיג רכב לנסיעה לתחילת מסלול הטרק, נסיון שלא צלח. אך בהחלט שווה להיעזר בו אם צריך.

אפשרות אחרת היא אצל נותני שירותי התיירות במערב ושאת מיקומם תראו בתרשימים שצורפו:-
הזאב הכחול   Blue wolf travel, http://www.bluewolftravel.com/ טלפון 99110303 או 99110300 שבעליו נקרא חנאט khanet ויש לי  השגות לגבי אמינותו, כפי שיבואו לביטוי בהמשך.

קזח טורס שבעליו נקרא dosjan khadyl בטלפון 99422006 או במייל dosjan@yahoo.com, שלדעתי היה יקר יותר מבלו-וולף, ולכן רצוי שתבדקו מחירים לפני ההתקשרות עם אחד מהם.

במהלך הטיול, בשער השמורה, פגשתי מדריכה שעבדה פעם בבלו-וולף וגם היא נותנת סיוע למטיילים ואף מארגנת טיולים בעצמה שמה siyez akmarals, היא דוברת אנגלית טובה מאוד ואישה מאוד חביבה וידידותית וניתן לכתוב לה במייל ל- ako_s2001@yahoo.com , או לפנות אליה טלפונית ל- 976-99426311 וגם 976-99662324.

איך מגיעים לשמורה והיכן מתחילים?

כעיקרון נקודת היציאה לשמורה זו היא העיר אולגי olgii או olgiy הנמצאת במערב מונגוליה, כאשר ההגעה לכאן תלויה בנקודת היציאה בתוככי מונגוליה, כפי שציינתי קודם.
הנסיעה לשמורה יכולה להיעשות ע"י רכב מאחד ממפעילי התיירות או במציאת רכב ונהג בשוק, עלות הנסיעה לכיוון אחד היא כ- 120-140$, ולכן עדיף לעשות זאת בקבוצה וככל שהיא תהיה גדולה יותר, כך גם המחיר לאדם יקטן.
מאולגי ניתן להגיע לאחת מנקודות ההתחלה הבאות, וכל אחת מהן תכתיב את כיוון התנועה ואת הקושי של המסלול:-
נקודת ההתחלה הדרומית-מזרחית הראשונה, בעיירה bayan ליד אגם ביין bayan nuur ששטחו 5300 מ"ר ועומקו המירבי 4.5 מטר ועומקו הממוצע כ- 2 מטר, כאשר לפי מטיילים שפגשנו, רובם ישראלים, אשר התחילו מנקודה זו וצעדו משם לצפון מערב, התברר כי אין שום ייחוד בדרך מאגם זה לנקודת היציאה הבאה.
נקודת ההתחלה הדרומית-מזרחית השנייה האפשרית היא בעיירה סירגאלי syrgali, או סירגאלה בפי המקומיים, הנמצאת בנקודת החיבור בין שני אגמים:- האגם הדרום-מזרחי אגם חורגן khurgan nuur ששטחו 3200 מ"ר ועומקו המירבי 23 מטר ועומקו הממוצע 8 מטר והאגם הצפון-מערבי אגם חוטון khoton nuur ששטחו 3500 מ"ר ועומקו המירבי 58 מטר ועומקו הממוצע 28 מטר. בעיירה זו נמצא גם מחנה צבאי המבצע בדיקת אישורי שהייה ותנועה במקום.
ציר התנועה לעיירה סירגאלי מתחיל מאולגי, דרך שדה התעופה מערבה לעיר, דרך העיירות ulaanhus ואח"כ tsengel.
בשתי נקודות התחלה הללו, כיוון התנועה יהיה מדרום מזרח לצפון מערב, ונקודת הסיום תהיה שער הכניסה לשמורה, לא רחוק מחמשת הפסגות.
נקודת התחלה הצפונית מערבית השלישית האפשרית, היא שער הכניסה לשמורה בקצה הצפון-מערבי, ואז כיוון התנועה יהיה מצפון מערב לדרום מזרח, והאגמים יהיו נקודת הסיום.

הכניסה לשמורה
From mongolia

מתי כדאי לטייל בשמורה?

העונה לטיול בשמורה זו היא החל ממאי ועד מכסימום סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר.
היות ומזג האוויר אינו צפוי באזור זה, כמו גם בשאר מונגוליה, לא ניתן להגיד או לתת הערכות מדויקות, מה שכן ניתן להגיד שמזג האוויר הסגרירי או הנעים לא מחזיק מעמד יותר מ- 2-3 ימים ברציפות, וייתכן מצב שהוא ישתנה אפילו באותו יום, ויותר מפעם אחת, לדוגמא בבוקר נעים וחמים, בצהריים גשם ובערב שוב נעים, אך מעט קר, ולכן צריך להיערך לטיול בהתאם מבחינת לבוש, ושאר הציוד, כולל איטום מסמכים ואישורים וכמובן מכשירים הרגישים למים.
המגבלה קיימת במיוחד לאור זאת שבמסלול הטרק הזה חוצים מעבר הרים שגובהו כ- 3000 מטר, וחלק גדול מהדרך נעשה אף הוא בגבהים שמעל 2000 מטר, ולכן במקומות הללו קר יותר בחודשים שהם לא חודשי הקיץ, וגם אז לא מומלץ להיתקע שם בלילה, ובמיוחד לא בסופת שלגים, כמו שקרה כמה ימים לפני הגעתי לשם, שנמשכה כ- 3 ימים רצופים, ושאת עקבותיה יכולתי לראות על פסגות ההרים לאורך הדרך, לשם ובמהלך המסע.
במהלך המסע בן 6 הימים, במחצית אוגוסט, היו לי לפחות שני לילות של טמפרטורת קפאון שבהם הלחות מחוץ ובתוך האוהל קפאה והפכה לקרח, ולכן אל תהיו שאננים ותתארגנו בהתאם, כולל לבוש חם.

האוכלוסיה בתחומי השמורה

לאורך שני האגמים, שהם נקודת ההתחלה, האוכלוסיה בעיקרה היא קזאחית, שדתה מוסלמית, ומסוף האגם הצפוני ועד לכניסה לשמורה האוכלוסיה מתחילה להתחלף ל- טובן tuvan, שהם ללא דת ומוגדרים כעובדי אלילים (פגאנים).
לשתי האוכלוסיות ישנם שורשים טורקיים הבאים לידי ביטוי בשפה ובעיקר במספרים, וגם במוזיקה שלהם, ולכן מי שמכיר את הספרות בשש-בש בטורקית יכול לתקשר עמם בתחום זה (על ההבדלים ביניהם בתרבות ובמנהגים, עמדתי בפרק 1).
בהמשך אתן מילון מקוצר, עם מספר מילים שנדרשות לצרכי תקשורת בסיסית עם המקומיים, במקרים שאין מישהו בסביבה שהוא דובר רוסית או מעט אנגלית. בכל אופן ידיעה של מעט רוסית לא תזיק לצרכי תקשורת עם המקומיים, לפחות בחלק זה של מונגוליה.

האתרים בסביבת האגמים והעיירה סירגאלי

מנקודה זו ולפני היציאה לטרק עד לכניסה לשמורה, אפשר לעשות שני מסלולים שונים.

From mongolia

המסלול הראשון עמק טורגון או בשמו המקומי turgenly davaa

From mongolia

עמק זה משתרע לאורך האגם הדרומי מצדו המערבי ובהמשך הוא ניצב לו בנקודת החיבור שבין שני האגמים. הקטע המעניין הוא הקטע הניצב שהשביל אליו מוביל מהגשר שבין שני האגמים מערבה, ואח"כ עולה על רמה שטוחה וממשיך דרך יער מקומי לתוך קניון שבתחילתו הוא רחב ובהמשך הופך להיות צר יותר.
אחרי הליכה של 1-2 שעות בעמק כשההליכה ברובה לאורך נחל טורגון, תלוי בקצב ההליכה, ולאחר שעוברים כ- 12 מקווי מים, חלקם יבשים, ועוברים גם דרך מספר גרים של מקומיים, מגיעים בסופו של דבר לגר שבחזיתו נמצא סלע קבורה מגולף הנקרא "אבן איילים" עליו ניתן ללמוד יותר בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Deer_stone,

תמונה של אבן הקבורה
From mongolia

בהמשך מגיעים ל- 3 גדרות לאחסון מקנה, כאשר שתיים מהן צמודות האחת לשנייה ואילו השלישית מובדלת, בנקודה זו, דהיינו במקביל לגדרה השלישית, מתחילים לטפס צפונה, על הרכס שמימין, אך הטיפוס יהיה מצפון לנחל היורד לנחל טורגון, ולאחר טיפוס לא קל של למעלה מחצי שעה, מגיעים למפל גדול ויפהפה, ובסופו של דבר חוזרים כלעומת שבאנו. דרך אגב, הליכה לאורך קניון זה עד סופו, תביא אתכם לגבול הסיני.

From mongolia

תמונת מסלול התנועה לכאן ע"ג מפת גוגל
From mongolia

המסלול השני הוא לאתר ציורי הקיר
הנקרא שוויד-אול sheveed uul petroglyph

בכדי להגיע לאתר זה צריך להגיע קודם לגשר החוצה את נקודת החיבור בין שני האגמים, לחצות את הגשר לצד המזרחי, ואז לפנות לצפון ולצפון-מערב לאורך הגדה המזרחית של אגם חוטור וללכת מרחק של 14-17 ק"מ. קל לזהות את האתר היות והרכס שבו ישנם ציורי הקיר הוא יחסית תלול לכיוון האגם וחלקו הצפוני ומזרחי נפתח לעמק רחב ידיים.
מטפסים על הרכס ומחפשים סלעים שטוחים בגוון אדמדם, שעליהם יש את ציורי הקיר. חשוב לציין כי לכאן אפשר להגיע גם ברכב, ורק הטיפוס מחייב הליכה רגלית.
עוד דבר חשוב, מסלול זה הוא מסלול אלטרנטיבי למסלול ההליכה המקובל על רוב המטיילים, כולל מה שאני עשיתי, ולא פחות חשוב, בגלל זווית הראייה, הנוף על הרכסים וההרים שממערב הוא יפה יותר מכיוון זה. הבעייה היחידה בבחירת ציר זה, היא מיעוט הגרים לאורכו, ולכן אפשרויות הלינה, לא באוהל, מצטמצמות.

תמונה של ציורי הקיר
From mongolia

תמונה הגעה לכאן ע"ג מפת גוגל
From mongolia

מסלול הטרק מדרום לצפון

כפי שציינתי קודם, מסלול הטרק מתחיל מהבסיס הצבאי או ליד הגשר החוצה את שני האגמים בנקודת החיבור שלהם, לכיוון צפון-מערב בצידו הדרומי של אגם חוטון.

מפה טופוגרפית של מסלול הטרק, כולל שני המסלולים הקודמים, מסלול ההגעה לנקודת ההתחלה וכמובן מסלול החזרה לאולגי.
From mongolia

מסלול זה ניתן לעשותו בדרך כלל ב- 4 ימים, או ב- 6 ימים, לכאלו שמתקשים בהליכה, וללא חניות ביניים של מנוחות ארוכות לאורך ציר ההליכה.
בדרך כלל השביל המוביל לצפון-מערב די ברור, והוא עביר גם לכלי רכב, השביל מוליך לאורך הגדה של האגם ובמרחק מסוים ממנה, פעם נמצאים מאוד קרובים לגדה ופעם רחוקים יותר. הדרך חוצה לא פעם נחלים קטנים שחלקם ניתן לעבור ע"ג אבנים או עצים שהונחו ע"י המקומיים, אך ישנם כאלו שאין ברירה וצריך לחצות אותם רגלית, ורצוי לשם כך להוריד נעליים. בעת החצייה שימו לב כי המים קרים מאוד.
ההליכה לאורך האגם היא בעיקרה מישורית, ולעתים ישנם עליות מתונות, כך שלמי שיש כושר גופני, אפילו לא מושלם, לא תהיה בעייה לבצע קטע זה הנמשך כיום וחצי עד יומיים, תלוי בקצב ההליכה.
כאשר מגיעים למרכז האגם הצפוני, קל לזהות מצדו השני את שלוחת ההר עם ציורי הקיר שעליה כתבתי קודם לכן.
ההליכה לאורך האגם והנוף הנשקף לשני צידיו, ובמיוחד הרכסים המכוסים בשלג, וצורות הנוף, מאפשרות להנות לאורך כל הדרך.
לקראת סוף האגם הצפוני העמק נפתח מאוד, ומצד ימין מתגלה שרשרת של 3 גשרים המעבירה את המטייל לצדו השני של האגם, וכאן גם נמצא הבסיס הצבאי שבו נבדקים שוב ההיתרים לשהייה בשמורה ולטיול באיזורי הגבול.

תמונת 3 הגשרים
From mongolia

מיקום ע"ג מפת גוגל
From mongolia

אחרי הביקורת ממשיכים בעמק, עוברים את המחסום לכיוון צפון, ובקצה המערבי של העמק, מגיעים לקבוצת גרים, שאחד מהם הוא מבנה עץ עם גג ירוק, אשר ממוקם ממש על גדת הנהר חאר-קלגין-גול khar calaageen gol,  בנקודה זו ניתן ללון לילה או להמשיך מיד צפונה.
בכדי להמשיך צפונה, צריך ראשית ללכת מקבוצת הגרים (ger) הללו מזרחה, לכיוון רכס לא גבוה הנמצא שם, שהשביל החוצה אותו נראה בבירור, והזיהוי של הרכס הוא שני סלעים משוננים הנמצאים בפסגתו.

ראה מפת גוגל מפורטת
From mongolia

אחרי חציית הרכס יורדים לנהר הנקרא טצאגן-אוס-גול  tsagaan us gol שמאוד קל לזהותו עקב הצבע הלבן של מימיו (tsagaan=לבן), הנוצרים ככל הנראה ממינראלים שהוא גורף מההרים בדרכו למטה. ממשיכים שמאלה, צפונה, לאורכו עד לגשר החוצה אותו לצדו השני, חוצים ואז ממשיכים צפונה לאורך הנחל ונכנסים למעשה לעמק נוסף הנקרא עמק אחסו akhsu , שהוא עמק צר הנמצא במגמת עלייה מתמדת ומתונה.

תמונת הגשר
From mongolia

חשוב לציין כי אלה שבחרו ללכת על הגדה הצפונית של אגם חוטון, לא צריכים לעשות דבר, כי הדרך תוביל אותם ישירות עד לנקודת מעבר הגשר לצדו השני של הנחל, והנעלם היחיד הוא היכולת ללכת רגלית בקטע האחרון הצפוני של האגם, בגלל האדמה הבוצית שיש במקום.
עוד נקודה חשובה, מהכניסה לעמק אחסו רכב לא יכול לנוע במקום, ואם כן, לבטח לא לאורך כל המסלול.
הליכה בעמק אחסו היא למעשה הליכה לאורך הנחל, על מורדות הרכס היורדים לנחל, שבצד זה הם תלולים יותר , כאשר המורדות בצד השני מתונים יותר .
במחצית הדרך לערך עוברים בתוך יער ובשלב מסוים לצד אגם טורקיז, החבוי בתוך היער, כאשר את צבע הטורקיז ניתן לראות טוב יותר רק לאחר שעולים על הרכס שמעל לאגם.

תמונת האגם
From mongolia

עד לכאן הדרך די ברורה, ורק לאחר הרכס שמעל לאגם, יש מצבים שהדרך לא ברורה, ומה שצריך לעשות הוא להמשיך לאורך הנחל, אך לא קרוב מדי אליו, עקב האדמה הבוצית שיש שם.
בהמשך הדרך עוברים ליד מבנה עץ, עם גג שטוח, היכול לשמש כמסתור במקרה של גשם, בהמשך מגיעים לעוד מבנה עץ עם גג שטוח, ולידו חבוי בתוך העצים מבנה נוסף עם גג משופע, גם מבנים אלו נראים מוזנחים, אך כמו המבנה הקודם יכולים לשמש להגנה מגשם ורוחות, ולידם ניתן לעצור להפסקה לפני שממשיכים הלאה, בהמשך הדרך יתגלה עוד מבנה עם גג שטוח.
בשלב הזה רואים ומרגישים כי מורדות הרכס מתחילים להתקרב לנחל, ואחרי כ- 15-30 דקות הליכה מגיעים לנקודה בה הנחל, השביל והרכס מתכנסים יחדיו, ממשיכים ללכת לאורך הנחל ואז שוב יש פתיחה מסוימת המאפשרת למטייל להתחיל לטפס ימינה על הרכס, והשביל נמצא במגמת עלייה, לכיוון מעבר ההרים.

תמונת החיבור
From mongolia

למי שמעוניין לישון כאן לפני הכניסה והטיפוס לכיוון מעבר ההרים, דבר שאני ממליץ בכל פה, מומלץ מנקודת תחילת הטיפוס להמשיך לאורך הנחל ואחרי כק"מ תיראה לפניו בקתה נוספת המיועדת ללינת מטיילים, אפשר גם להתמקם לאורך גדת הנחל. כאמור, מומלץ לחנות כאן, כך שההגעה למעבר ההרים וחצייתו יבוצעו באותו יום, ולא להיתקע בדרך למעבר ההרים או במעבר עצמו.
מנקודה זו ממשכים מזרחה לאורך קניון צר , אלה שבכדי להגיע אליו יש צורך בטיפוס לא קל, עד שמגיעים בסופו של דבר לשטח מישורי יותר . ההליכה בשטח המישורי היא מצדו הדרומי של נחל, שאותו צריך לעבור בשלב מסוים לצדו השני, והנקודה הכי נוחה היא לפני שמגיעים לאזור הבולדרים ושם לחצות לצד השני, ואז להמשיך לאורך גדת הנחל הצפונית עד לנקודת העליה למעבר ההרים.
היות ולאורך כל הדרך עד למעבר ההרים, השביל לא בהכרח ברור, אזי צריך להיעזר ב"רוג'ומים" שיש לאורך הדרך. בשביל להתחיל לעלות למעבר ההרים צריך בשלב מסוים לפנות שמאלה, צפונה, ולהתחיל לטפס על שלוחת הר, זהו טיפוס לא קל, חלקו נעשה על דרדרת אבנים, ובשלב מסוים מגיעים לראש הרכס, שהוא די מישורי, ואחרי שחוצים אותו, מגיעים לירידה שעוברת בחלקה ליד קרחון קטן, שביל הירידה הוא די תלול וברור.

תמונת השביל והקרחון
From mongolia

אחרי לפחות כחצי שעת הליכה , מתגלה לאט לאט העמק שאליו אנו צריכים להגיע, עמק טצאגן tsagaan הנמצא לאורך נחל בשם זה, שגם אותו קל לזהות בגלל צבעו הלבן, כמו הנחל הקודם, והסיבה לכך שהמקור של שניהם מאותם הרים.
כאשר יורדים לעמק, נצמדים לחלק המערבי של העמק, שם גם ישנם גרים היכולים לשמש ללינת לילה, לפני שממשיכים הלאה.
ממשיכים לאורך העמק בצדו המערבי כאשר מימיננו נמצא נחל המזרים את מימיו לנחל טצאגן ,tsagaan gol ולקראת סוף העמק, רואים משמאל בקתת עץ ולידה גדרת אבנים, מכאן מתחילים ללכת שמאלה לכיוון הרכס ומתחילים לטפס עליו, הטיפוס הוא איטי אך מתמשך, ובשלב מסוים מגיעים שוב לרמה, שבה ממשיכים פחות או יותר במרכזה, ובשלב מסויים מגיעים לקצה הרמה, המסתיים במצוק שבצידו המערבי יש שביל ירידה לכיוון נחל טצאגן.
בסיום הירידה ממשיכים צפונה, כאן השביל ממש לא ברור, וסימן הדרך היחידי הם גללי הסוסים, ממשיכים צפונה עד שנתקלים ביובל נחל הנשפך אף הוא לנחל טצאגן, בנקודת זמן זו תתגלה לכם קבוצת גרים האחת בסמוך לנחל והשניה מעט יותר מערבה .
אלה שבכדי להגיע לכניסה לשמורת חמשת הקדושים, צריך לחצות נחל זה, שהוא נחל עמוק מאוד, ובעל זרימה חזקה, ולכן כדי לעבור אותו צריך להיעזר בסוסים או בגמלים של קבוצת הגרים הללו. עבור חציית הנחל הם דורשים לפחות 1000 טוגרוג לאדם ועד ל- 5000. לא מציע לאף אחד לנסות ולחצות את הנחל בכוחות עצמו, אלה אם יש לו משאלת התאבדות.
כאשר חוצים את הנחל פונים שוב שמאלה, צפונה, ואחרי עוד כ- 2 ק"מ מגיעים לכניסה לשמורה, שסימן ההיכר שלה הוא שני גרים ובסמוך אליהם מחסום מתכת ושלטים לידו.
זה המקום לפסק זמן לפני שממשיכים לבסיס היציאה base camp הנמצא בסמוך לפסגות הטבאן-בוגד.

הטרק למלצ'ין פיק malchin peak (הר הרועה)

בכדי להגיע להר זה משער השמורה, צריך בהתחלה להגיע לבסיס היציאה, מרחק של כ- 18 ק"מ ומשם לטפס להר.
משער השמורה ממשיכים לצפון-מערב לאורך הנהר כ- 2-3 ק"מ, עד שתראו מספר גרים מלפנים, ואז מתחילים לחתוך ימינה ולעלות על הרכס שמימין, הטיפוס הוא ארוך ומתמשך, שבסופו של דבר מגיעים לרמה מישורית פחות או יותר, השביל די ברור, בעת הטיפוס אם תסתכלו לשמאלכם, על הרכס שמהצד השני, יתגלה לכם בתוכו אגם טורקיז יפה.
לקראת סוף הרמה המישורית מגיעים לגר, ואז שוב מתחיל טיפוס קל יותר מאשר בהתחלה, הדרך חוצה מספר יובלי נחלים ולפחות שני אזורים בוציים, ושוב מגיעים לרמה מישורית, וכאן כבר מתגלות לכם במלוא הדרן חמשת הפסגות הקדושות, לקראת סוף הרמה המישורית הדרך חותכת שוב מעט ימינה ומטפסת לבסיס היציאה שיש לידו גר.
כאן רצוי לבלות את הלילה, ורק למחרת לעלות על המלצ'ין פיק, שקל לזהות אותו לאור זאת שהצלע שעליה מטפסים, היא כמו סכין. למרות שאני לא עשיתי את הטיפוס, נאמר לי מאחרים כי הטיפוס הוא לא קל, בגלל דרדרת האבנים ובאותה מידה גם הירידה לא קלה, המינימום הוא כ- 4-5 שעות, ולכן מומלץ כי היציאה לטיפוס זה תתחיל מוקדם בבוקר.
בדרך חזרה מבסיס היציאה, זכיתי לחזות בחוויה של הקמת אובו OVO ע"י מונגולי, עליה אספר בהמשך, חוויה מדהימה שלא כל יום זוכים לחוות אותה.
בירידה חוזרים לבסיס היציאה, לנים שוב לילה וחוזרים לשער השמורה באותה דרך.
עם סוסים ניתן להגיע לבסיס היציאה וחזרה באותו יום.
המקום עביר גם לכלי רכב 4X4.

החזרה לאולגי

הדרך לאולגי מתבצעת באמצעות רכב, שצריך ורצוי להזמין מראש. בגלל אי הוודאות של יום הסיום, אפשר לבקש כי הרכב ימתין לכם בשער השמורה עד יומיים, וכל יום כזה עולה לכם כ- 15$, וזה שווה את המחיר. אחרת אתם עלולים לסיים את הטרק ולא למצוא רכב שיוציא אתכם החוצה, כמו שקרה לתיירת צ'כית שפגשנו, אשר חיכתה יומיים עד שמצאה רכב לצאת, ובמהלכם נתקלה בסופת שלגים שפרצה במקום. בהחלט לא נעים.
ציר התנועה של הרכב הוא בעיקרו מזרחה לאורך נחל טצגאן גול tsagaan gol עד לעיר טצנגל tsengel ומשם באותה דרך כמו שהגענו לנקודת ההתחלה.

מה יש לעשות באולגי?

אולגי למרות שהיא נחשבת לעיר מסודרת ומטופחת ביחס לערים אחרות במונגוליה, אין בה הרבה מה לעשות, והיא יותר מכל נקודת התארגנות לפני ואחרי היציאה לטרק.
בתרשים שצירפתי קודם לכן, ניתן לראות את המיקום של מוסדות שונים שיכולים ועשויים לשמש אותך הקורא, בתחומי הלינה, רכישת כרטיסי טיסה, נותני שירותי תיירות, בתחום הקולינארי, בנקים, שוק, המרת כספים בשוק השחור, תקשורת אינטרנט וכמובן הייגנה אישית.
באשר להייגנה אישית, היות ובמהלך הטרק, לא ניתן בהכרח להתקלח, למעט אולי באגמים ואם לא קר, אלא רק לצחצח שיניים ולשטוף פנים ואולי גם להתגלח, אזי יוצא שכ- 10 ימים רצופים נמצאים ללא מקלחת, ולכן אני מניח שהדבר הראשון שתעשו כשתחזרו הוא להתקלח, ואת זה ניתן לעשות במלונות במקלחת פרטית במספר מצומצם של חדרים שעולים גם פי 3-4 מחדר רגיל, או במקלחת משותפת של המלון שאין לגביה תשלום, אך המים החמים הם בצמצום והאפשרות הטובה יותר הוא ללכת למקלחת הציבורית, לשלם כ- 1.5$ ולעשות מקלחת במים חמים במשך חצי שעה.
עוד דבר חשוב, היות ובמהלך הטרק אתם יודעים שלא תאכלו אוכל מזין וטעים, אז יש מסעדה טורקית שכדאי להיכנס אליה לפני הטרק ולמלא את הכרס באוכל טעים ולא יקר וכמובן לעשות זאת גם אחרי הטרק בכדי להשלים חוסרים.
מסעדה זו מהווה גם נקודת מפגש טובה מאוד לאיתור שותפים לטיול ולטרקים, כמובן שגם באכסניות השונות ניתן לאתר שותפים.
בעיר זו מתקיים בימים ראשון ושני הראשונים של חודש אוקטובר פסטיבל העיט eagle festival ויומיים לפני כן מתקיים פסטיבל קטן יותר בעיירה בשם סגסיי sagsai, שאליה ניתן לנסוע גם לא בימי הפסטיבל, היא נמצאת במרחק שעה נסיעה מאולגי.

חווית הקמת האובו

כאשר חברי ואני הגענו סמוך לבסיס היציאה למלצ'ין פיק ואחרי שסיימנו לחזות בנוף המדהים של הפסגות, שמנו את פעמינו חזרה לשער השמורה, אלה שכאן ביקש אחד ממדריכי הסוסים להתעכב זמן מה, מבלי שהסביר למה.
הוא לקח אותנו לנקודת גבוהה יותר על גבי המישור, שגם נצפית למרחוק, ואז עצר וביקש שגם אנחנו נרד מהסוסים, וכך עשינו, ולפתע אנחנו שמים לב שהוא והמדריך השני מתחילים לאסוף אבנים ולערום אותם האחת ע"ג השנייה לגל אבנים, ובמקביל אחד מהם, הצעיר יותר, הוציא מתיקו האישי דגלים וסרטים צבעוניים.
סידור האובו לקח כ- 15-20 דקות כולל הקישוט שלו, והמדריך הוציא המדריך גם קטורת ומשקה חריף, את הקטורת הדליקו ואת המשקה שנטבל באצבעות הידים פזרו לשלושה כוונים. בסיום כל זאת, המדריך הצעיר נשא תפילה.

צפו במספר תמונות של הטקס
From mongolia

From mongolia

בדרך חזרה הסביר לנו המדריך הצעיר, כי הוא הקים את האובו לזכר אבותיו שנולדו וחיו במקום, והוא עצמו חי ולומד בעיר הבירה אולן-בטאר.

אמינות נותני השירותים

הזאב הכחול-

במקרה של נותן שירותים זה, הוא התחייב בפנינו כי באם הרכב שהוא שולח לאסוף אותנו מנקודת הסוף של הטרק, יגיע עם עוד נוסע או יאסוף נוסעם נוספים הוא יקזז לנו או יחזיר לנו את ההפרש מהמחיר ששילמנו לו, 140$ מחולק לשלושה.
בפועל התברר כי עם הרכב היה צריך לחזור נוסע נוסף, דרך אגב ישראלי, שגם ממנו הוא גבה מחיר דומה וגם אליו התחיייב להחזיר כסף כמו לנו. כאשר הגענו לאולגי, לא ניתן היה להשיגו, כי הוא כל הזמן התחמק מאתנו, גם אשתו נמנעה מלקיים את ההבטחה שלו, בטענה כי הוא בעל הבית. בסופו של יום לא אנחנו ולא הישראלי הנוסף זכינו לקבל החזר כספי כלשהו.
אצל נותן שירותים זה, השארנו גם חלק מהציוד שלא לקחנו לטרק, וכאשר חזרנו, היינו צריכים להתנחל לו במשרד ו"לאנוס" את אשתו לפתוח לנו את המשרד בכדי שנוכל לקחת את הציוד שהשארנו, לגבי התיירת הצרפתייה שהצטרפה אלינו, היא קיבלה את הציוד שהשאירה אצלו, דקה לפני שעזבנו את העיר לכיוון העיר חובד, וגם לה הוא החזיר מאומה.

השכרת סוסים אחרי חציית מעבר ההרים-

אחרי שחצינו את מעבר ההרים, החלטנו לקחת סוסים שיביאו אותנו עד לשער השמורה, וכך עשינו או ליתר דיוק רצינו לעשות. בכדי לממש החלטה זו, בגר הראשון שאחרי הירידה ממעבר ההרים, סיכמנו לקחת שני סוסים ומדריך מקומי שהיה למעשה הבן של בעלת הגר, במחיר של 4000 טוגרוג ואשר יביא אותנו עד לשער השמורה. בפועל הבן הביא אותנו עד לרמה שלפני הירידה לנחל טצגן, ושם רצה להוריד אותנו, ורק לאחר התעקשות עמו הסכים לרדת עד לירידה למטה ושם נפרדנו, כך שאת שארית הדרך, עוד לפחות 4-6 ק"מ עשינו רגלית ולשער השמורה הגענו ממש לפני החשיכה.

השכרת סוסים לחציית הנחל טצגן-

כאשר רצינו, לחצות את הנחל, פנינו למקומיים בכדי שיסייעו לנו עם שני סוסים, בתחילה הם דרשו  5000 טוגרוג לאדם, ורק לאחר שסיכמנו שלמחרת יבואו עם סוסים ונרכב אתם לבסיס היציאה, הם הסכימו להוריד את התעריף ל- 1000 טוגרוג לאדם. אחרי שחצינו את הנחל, שבאמת היה עמוק ושוצף, כך שגם הסוסים התקשו לעבור אותו, עצרו רוכבי הסוסים והורידו אותנו.
אני הוצאתי מהתיק את הכסף ושילמתי להם. במהלך הרכיבה הסתכלתי כל הזמן לאחור לראות שרוכבי הסוסים אינם מחטטים בהם במהלך הרכיבה היות והם סחבו אותם על גבם. מיד אחרי ששילמתי להם, הם החליטו שהם ממשיכים אתנו עד לגרים שנמצאים במרחק של עוד כ- 1-2 ק"מ. עלינו שוב לסוסים וכאשר הגענו לגרים בכניסה לשמורה, אני לקחתי את התיק שלי והכנסתי אותו לגר ואילו אחד הרוכבים, שהתיק של חברי היה על גבו, נכנס בעצמו לגר להניח אותו.
ככל הנראה מתוך חשש, מיד אחרי שהוא יצא אני נכנסתי לגר ומיד בדקתי האם הכסף והדרכון שהיו ביחד נמצאים בתיק וכמובן שהם לא היו שם, מיד צעקנו לרוכבי הסוסים, וניגשנו אליהם, והתברר כי הכסף היה מונח בכיס אחד והדרכון בכיס שני, ולטענתם אלו נפלו לי מהתיק והם אספו אותם, אך לא היה להם הסבר למה לא הודיעו לנו מיד או למה זה מונח בכיסים נפרדים. אחרי שהם עזבו ולמעשה למחרת היום התברר כי גנבו במהלך הדברים בין 50-100$.

מילון בסיסי לטיול במערב

המילון מבוסס על מספר מילים בקזחית שרצוי לדעת למי שמטייל במערב, ויכול לסייע בתקשורת עם המקומיים:-
סוס = kul
גשר = koper
מיטה = tosek
חלב = sut
גבינה = rymczik
נהר = uziym
הר = tau
לגבי מספרים, הרי שצריך לדעת לספור עד עשר בטורקית, ומי שיודע שש-בש, יודע לפחות 6 ספרות וצריך להשלים את השאר.

לכתבה הבאה על אתרים נוספים במערב מונגוליה כנס ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2010/11/3.html

תודה ליואב קבבלום שתמונותיו משולבות בכתבה זו, היות ובשלב הזה המצלמה שלי אבדה, ונאלצתי לסמוך על חברי למסע.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר