איסלנד- חוקה באינטרנט iceland- internet constitution

דמוקרטיה שיתופית- משאלי עם וכתיבת חוקה באמצעות האינטרנט
(כותרת משנה שלי- לא במקור)

הכתבה נכתבה ע"י עובדי צ'יף, תוך שימשו במקורות זמינים ברשת, ופורסמה במגזין חברת צ'יף מנס ציונה גליון 23 , והלינק לאתר החברה הוא http://www.chief.co.il/.

היו הייתה פעם מדינה אירופית בה אף פעם לא קרה כלום. קראו לה איסלנד. סקר השוואתי של אוכלוסיות משנת 2006 שמקורו בהולנד, הכריז על האיסלנדים כאל "האנשים השמחים בעולם". ביוני 2008 חשף סקר אחר שהאיסלנדים הם דווקא הצרכנים הגדולים ביותר בכל המדינות נורדיות, של... נוגדי דיכאון.

אדם הוא נוף תבניתו, והנוף באיסלנד היא תבנית שמשקפת את האופי הלאומי - לעיתים שלו ומעודן, לעיתים נוקשה, קרוע ולא סלחני. החורף אכזרי ומבודד את התושבים, מעת לעת כופה על האדם רעידות אדמה, מפולות שלג, מחסור, מגיפות והתפרצויות געשיות המפזרות עפר רעיל על המקנה ועל כל השאר. מאידך, הקיץ באי הגדול שופע אור, מצמיח עשב, גידולים ואגדות על טרולים ופיות שהחיים המודרניים מתקשים להשכיח.

נתח גדול מן האוכלוסייה המקומית (כ-320,000 תושבים בסך הכל) עדיין מאמינה ביצורים מסתוריים, "אנשים חבויים" בסלעים ובהרים. ויחד עם זאת, האוכלוסייה האיסלנדית משכילה. רוב האיסלנדים ידעו קרוא וכתוב כבר לפני מאות שנים, וחלקם ידעו שפות זרות. כיום שעור האַנְאַלְפָבֵּיתִיּוּת נמוך מ- 0.1%, הם מתעניינים בנושאים בינלאומיים ורבים יוצאים מחוץ לאיסלנד לשם לימודים על תיכוניים. קשה להאמין כי בתחילת המאה העשרים איסלנד הייתה עדיין מדינה מפגרת, בלי כבישים, רוב הבתים בנויים מ-כָּבוּל.

תוך שני דורות העושר שנוצר מתעשיית הדייג הקפיץ את המדינה קדימה בצורה משמעותית. התושבים הגיעו לרמת חיים בין הגבוהות בעולם. למרות אהבתם לטיפה המרה, לבזבוז כסף ולהתחרות בין איש לרעהו ובין שכן לשכנו על איכות וכמות הרכוש, האיסלנדים שומרים על אתיקת עבודה על פי הסגנון הפרוטסטנטי (לותראני). ערך האדם נמדד אצלם על פי שעות העבודה שהוא מספק ליום. בעשור האחרון הפכה ההתמכרות לעבודה למחלה לאומית. התקן באיסלנד הוא שברוב החברות, העובדים (בעיקר גברים) חייבים להיות זמינים כל הזמן. זה כמובן גורם להרבה לחץ במשפחה ולתופעה ההפוכה של יצרנות נמוכה לשעת עבודה בפועל. חברות בינלאומיות מכירות את המצב והחלו להילחם בו.

באוקטובר לפני ארבע שנים, משבר כלכלי ללא תקדים הוביל את איסלנד לפשיטת הרגל. מאוחר יותר, באביב 2010 השתגע הר הגעש Eyjafiallajökull ועפרו סיכן את כל מה שרצה לטוס במרחב האווירי האירופי.

אוכלוסיית איסלנד הרגועה, הידועה במחאותיה השקטות, עשתה את הבלתי אפשרי והצליחה שהממשלה תתפטר, שיתקיימו בחירות מחודשות ומספר משאלי עם כדי להחליט בעצמה על הדרך לצאת מהחוב הלאומי. כרגע, מיטב המוחות במדינה עסוקים בכתיבת חוקה חדשה, אשר תביע את דעת העם. מכלול ההתרחשויות הנ"ל נחשבים למהפכה שקטה, בשל הרעש המועט שנשמע דרך אמצעי התקשורת האירופיים. ממשלות אירופה לא בדיוק מעוניינות להעתיק את התופעה לארצותיהן שלהן.

היום, כאשר מדינה אחר מדינה באירופה נכנסת למשבר כלכלי ומסכנת את יציבות האירו, עם תופעות לוואי המשפיעות על העולם כולו, הדבר האחרון שהממשלות רוצות זה להפוך את איסלנד לדוגמא. למה? כי חמש שנים של משטר ניאו- ליבראלי טהור, וללא צבא, הפכו את איסלנד לאחת המדינות העשירות בעולם.

ב-2003 כל הבנקים של איסלנד הופרטו כדי למשוך משקיעים זרים. הם הציעו בנקאות מקוונת עם עלויות מזעריות, שאפשרה להם לספק שיעורי ריבית גבוהים. תוכניות החיסכון משכו משקיעים קטנים רבים, בעיקר אנגלים והולנדים. אך ככל שההשקעות הרבו, כך גם גדל החוב החיצון של הבנקים. ב-2003 החוב הלאומי האיסלנדי השתווה לתל"ג, אך ב-2007 הוא הגיע ל-900% ממנו! המשבר הכלכלי העולמי היה הקש ששבר את גב הגמל. שלושת הבנקים הגדולים נפלו והולאמו. המטבע המקומי (הכתר האיסלנדי) אבד את 85% מערכו ביחס לאירו. והמדינה הכריזה על פשיטת רגל.

אחרי סבל רב, תוצאות המשבר היטיבו עם האיסלנדים. הם קיבלו מחדש את זכויותיהם הריבוניות, באמצעות תהליך ישיר של דמוקרטיה שיתופית, אשר הובילה לחוקה חדשה.

הממשלה, קואליציה סוציאל דמוקראטית, השיגה הלוואה של 2,100,000 דולר, (כן, זו לא טעות) והארצות הנורדיות הוסיפו עוד שניים וחצי מיליון. אך הקהילה הפיננסית הזרה לחצה על האיסלנדים לאכוף אמצעים דרסטיים. האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומי - רצו להשתלט על החוב האיסלנדי, בטענה כי רק כך תוכל המדינה להחזיר את הכספים להולנד ולבריטניה, אשר הבטיחו לפצות את תושביהן. המחאות וההתפרעויות המשיכו, עד שהממשלה נאלצה להתפטר.

באפריל 2009 התקיימו בחירות חדשות, בהן נצחה קואליציה שמאלנית שהתנגדה לשיטה הכלכלית הניאו ליבראלית, אך מיד הסכימה לשלם את החוב הכולל של 3.5 מיליון אירו. זה חייב כל תושב לשלם 100 אירו לחודש למשך 15 שנה כולל ריבית, כדי לשלם חוב שלקחו על עצמם צדדים פרטיים מול צדדים פרטיים אחרים. זה באמת היה יותר מדי עבורם. העם התמרד בפני האמונה שהתושבים צריכים לשלם על שגיאותיו של מונופול פיננסי, שצריך להעניש במס מדינה שלמה כדי לשלם חובות פרטיים. היחס בין התושבים למוסדות הפוליטיים השתנה לגמרי. ראש הממשלה התנגד לתיקון החוק שהטיל על התושבים את האחריות על חובות הבנקאים, אך הסכים לקריאה למשאל עם. 

הקהילה הבינלאומית רק הגבירה את הלחץ על איסלנד. בריטניה והולנד איימו על נקיטת אמצעים שיבודדו את המדינה. האיסלנדים הלכו לקלפי בעוד בנקאים זרים איימו לחסום כל עזרה מקרן המטבע הבינלאומי. ממשלת בריטניה איימה להקפיא את חשבונות העו"ש והחיסכון השייכים לתושבים איסלנדים. היה מי שאמר שאיסלנד תהפוך ל"קובה של הצפון". במשאל העם של מרץ 2010 מעל תשעים אחוז הצביע על אי תשלום החוב. קרן המטבע הקפיא את הלוואתה, אך המהפכה לא וויתרה. הממשלה, בתמיכת התושבים הזועמים, החלו חקירות אזרחיות ופליליות למציאת האחראיים במשבר הכלכלי. 

האינטרפול הפיצה צו מעצר בינלאומי עבור הנשיא לשעבר, בעוד הבנקאים המעורבים בקריסה ברחו מהמדינה.

כדי לשחרר את המדינה מן הכוח המוגזם של הכסף הווירטואלי ושל הכלכלה הבינלאומית, האיסלנדים החליטו לשכתב את חוקת 1918. 

לכתבה על יציאת איסלנד מהמשבר הכלכלי כנס ללינק הבא - http://www.seekingtheworld.com/2012/06/markerweek-1662012.html (לא פורסם במקור בכתבה זו).

כדי לכתוב חוקה חדשה, במקום שיעשה זאת קומץ פוליטיקאים, נבחרו 25 תושבים מתוך 522 בוגרים שהתנאי לבחירתם היה שלא התפקדו בעבר לשום מפלגה, ושיהיו מומלצים על ידי 30 אזרחים לפחות. התוצר הוא מסמך שנכתב באינטרנט, תולדה משיטת ה-Crowdsourcing או "מיקור המונים". ( ראו כתבה על חיבור חוקה ב-Crowdsourcing)

מפגשי הקבוצה המחוקקת שודרו אונליין, והתושבים יכלו לשלוח הערות והצעות, ולעקוב אחר המסמך בעוד הוא קורם עור וגידים.

החוקה שתיוולד מתוך התהליך הדמוקרטי השיתופי, תאושר על ידי הפרלמנט לאחר הבחירות הבאות, המתוכננות ל-2013.

לתושבי יוון - ואיטליה, ספרד ופורטוגל בדרך- נאמר כי הפרטת הסקטור הציבורי היא המוצא היחידי למצבם. לו היו לומדים מאיסלנד, מסרבים להיכנע לאינטרסים זרים, היו אולי יכולים להתגבר על המשבר בדרכים הפוכות מאלו הנחשבות עד היום בלתי נמנעות.

למה נזכרנו השבוע באיסלנדים? זה מפני שאחד מהעוקבים שלנו הישראלים בטוויטר, צייץ: "הגרעון הממשלתי משמעותו: המדינה לוקחת הלוואה מהגופים הפיננסיים, ומבטיחה להחזיר בריבית. זה לכפות על אזרחי ישראל תשלומי ריבית לבנקאים העשירים".

למעוניינים לקרוא על המשבר הכלכלי וכיצד התגברו עליו, מוזמן להיכנס ללינקים הבאים-
http://www.seekingtheworld.com/2012/06/economist-crisis-in-iceland-is-over.html
http://www.seekingtheworld.com/2012/06/markerweek-1662012.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר