לא מעט שאלו אותי איך אנחנו מתכננים את הטיולים אליהם אנחנו יוצאים. החלטתי לכתוב את התהליך לטובת כל השואלים ואולי זה ידרבן גם אחרים ללכת בעקבותינו או לפחות להעתיק את אלו שכבר עשינו, עליהם תוכלו
לקרוא כאן.
אז איך בעצם טיול נולד? כמו בשיר? כמו תינוק? קצת דומה רק בלי הבחילות והכאב הזה של המשוררים והאימהות.
אבל כן, צריך לעבוד על זה כדיי שיקרה וגם כאן זה מהנה...
מתי יוצאים?
עבורנו זו כבר שאלה רוטינית. כל מי שעוקב אחרינו שואל משהו בסגנון: אתם בארץ? להיכן הטיול הבא? מתי? לא נמאס לכם? ועוד כהנה וכהנה. אז כן! אנחנו אוהבים לטייל וגם הגענו לגיל שמותר לנו... J
ישנם כאלו שמתחילים להרגיש חוסר שקט לא מוסבר והקוצים מתחילים לצמוח להם במקום שעליו נהוג לשבת.
ישנם את אלו המתוכננים שיודעים המון זמן ואפילו שנה מראש מתי הם יצאו לטיוליהם.
אתם בטח מכירים גם את הספונטניים האלה שאורזים תיק קטן לא חשוב לאן ולא חשוב מה יש שם במקום הצפוי רק לצאת מפה מהר ו ע כ ש י ו !
כמובן שיש את הצעירים שבטוחים שהחיים מתחילים רק אחרי הצבא, אבל אצלם לא כולם ממש מטיילים אלא יותר נסחפים בכל פעם למקום אחר עם חברים או מוצאים מקומות לברוח אליהם. איני חלילה נגד סוג הטיולים הללו כי למעשה הם בכל זאת חווים משהו שונה ממה שהכירו ורואים עולם.
סוג הטיול
ישנם את אלו שלא יעזו לצאת ללא מדריך, נהג צמוד, אוטובוס ממוזג עם לפחות עוד 40 אנשים זרים סביבם ומלון לא פחות מארבעה כוכבים.
לעומתם יש את אלו שמוכנים לצאת רק לבד, שמוכנים להתפשר על מלון פחות נחשב ורק שיהיה נקי ונוח, כי בין כה וכה באים אליו רק להתקלח ולשים את הראש אחרי יום מלא חוויות.
באמצע יש גם את אלו שמחפשים לפחות זוג חברים אחד מהפחד להשתעמם או הצורך בביטחון.
אוטובוס טיולים באדיבות http://www.nofeshberega.co.il/index.php/excursions
אנחנו מאילו של גם... גם מתחילים להרגיש את אי הנחת מהשגרה, גם יודעים בערך מתי ניתן לצאת בגלל כל מיני אילוצים, גם חושבים על מה בעצם רוצים לראות בטיול וגם מעדיפים להיות "סוליקו", ולא חלק מקבוצה.
במלון שנבחר, צריך להיות ניקיון מופתי וסדר, מיטה ומצעים נעימים ונקיים, אמבטיה ושרותים בתוך החדר ואם מצליח לנו, שיהיה גם נוף יפה, זה בונוס לא מחייב כי בכל מקרה אנחנו שועטים החוצה לספק את הסקרנות.
בפעם האחרונה, אצלנו זה התחיל עם אילוץ בתאריך. מהבית חייבים לצאת בגלל שיפוצים, בבית חייבים להיות עד אחרי החגים, נוסיף למשוואה את העיקרון שלא נוסעים עם ההמונים בעונות הבוערות ולא משלמים בגלל זה הון תועפות. כך (הפעם) מצאנו את עצמנו מחליטים שנובמבר הוא אחלה חודש לטיולים.
איך בוחרים יעד?
באדיבות http://www.tapuz.co.il/Albums/p-393556-470069-2-1.html
יש את אלו ששואלים חברים לאן כדאי לנסוע, כי אין להם שום מושג או שלא בא להם לשבור את הראש על זה.
יש כאלו שכבר מזמן חולמים על מקום כלשהו, ויש שמוכנים לטוס רק למקומות מוכרים וחוזרים, שוב ושוב לאותם אתרים (דבר שלעולם לא אצליח להבין).
ישנם את אלו שפשוט מרימים טלפון לסוכן הנסיעות או לדקה ה90 וטסים על פי המקום הזול ביותר או הזמין מיידית, העיקר שזה יהיה קרוב, קצר ונוח.
כמובן ישנם גם את ההרפתקנים, כמונו, שמחפשים ריגושים ומקומות פחות מתוירים. ואני? אני החלטתי הפעם שאיני מוכנה לקפוא או לסבול ממזג האוויר. אבל לאן טסים בנובמבר שלא יהיה רחוק מאד מחד, ומאידך שיהיה מעניין ויוכל להימשך חודש בלי להשתעמם? והכי חשוב שיהיה חםםםם!!!!
הפעם החלטתי לשאול "שאלת רב" והלכתי לרב גוגל... הקלדתי "טיולים בחורף" וקבלתי לא מעט הצעות אבל רובן ביעדים רחוקים בחצי הכדור הדרומי, שזה אומר טיסות ארוכות, שזה דורש הרבה ימים, ואז הגעתי לאיי האוקיינוס ההודי שנראו לי יעדים אקזוטיים, כאלו שלא כל כך שמעתי על הטיולים אליהם וכאלו שננסה לדחוס אותם לתוך חודש אחד בלבד ובטוח שלא נשבע מהם.
מכאן מה שנותר לי זה להציע לאיש שאתי את המקומות ולראות אם זה מלהיב אותו.
האיש ישב, חשב, נכנס למחשב לבדוק ומאז נעלם לי לחודש J ... ותכנן את הטיול...
האי מדגסקר העלה בי חיוך רחב כשנזכרתי בסרטים הנפלאים מלאיי ההומור של חברת "דרים-וורקס אנימציות" שיצא בשנת 2005. זה לא שאני כזו ידענית בענייני סרטים, יחי אלוהי הגוגל שנית!.
האי מאוריציוס הזכיר לי את המאבק להקמת המדינה והיהודים שהוגלו אליה, ואחר כך גם את עליסה בארץ הפלאות שפגשה את הדודו (ציפור שנכחדה לחלוטין).
והאי ראוניון ? לא היה לי בסילבוס של לימודי הגאוגרפיה בבית הספר, אז מי בכלל שמע על קיומו? הכי הפתיע אותי, היה חתני שידע היכן זה בלי להניד עפעף אפילו או לכווץ את המצח. מסתבר שבארגנטינה לומדים על איים עלומים וקטנים עוד בשנים הראשונות בבית הספר ולו יש זיכרון יוצא דופן לגאוגרפיה.
אלו שלושת האיים שנשים את פעמינו אליהם. וכמאמר אחד מחבריי: "את מה'שלך (מפרסומת האורנג'דה) איים... כל הזמן"? אבל זה נכון. אנחנו כנראה אוהבי איים מושבעים. עם זאת, איך טיול נולד, יכול להתאים לכל מקום.
שלב ההיכרות
מכאן החבר הכי טוב שלנו יהיה שוב הרב גוגל והעיניים שלו גוגל מפות.
אז בכל תורת לחימה, מדגישים כבר בהתחלה "דע את האויב" ולכן קודם כל מתמקמים. מזהים מי נגד מי והיכן בכלל הם גרים.
מבררים איך מגיעים לשם. האם בשייט, בטיסה או לקחת תרמיל מקל ומימיה. אני כמובן בדקתי דבר ראשון מה מזג האוויר שם ליתר ביטחון. בעצם בדקתי כל כמה ימים כי הקור מהלך עליי אימים.
שלב דע את האויב ומה הן נקודות החוזקה שלו?
שוב נכנסים לגוגל ומורידים לתיקיה ייעודית וחדשה כל מה שמישהו כתב אי פעם על המקום כולל הלינקים.
קוראים וקוראים ועוד קוראים בכל שפה שגוגל יודע לתרגם אותה, על מה אפשר וניתן לראות בכל מקום וממקמים את הנקודות על מפת גוגל הרלוונטית.
כשנוצר צבר ראוי להתכבד (ותמיד יש עוד ולא חסר) של מקומות לטייל בהם ביעד שבחרנו, מתחילים לבדוק מרחקים בין נקודות העניין השונות ומתחילים להעלות מסלול טיול אפשרי כמובן אחרי בדיקה אם יש לשם בכלל כבישים או לפחות שבילי עפר עבירים.
אט, אט מתגבשת לה תוכנית, כשאת המקומות המעניינים אותנו מסמנים במיוחד.
בדרך כלל אנחנו משאירים את עיר הבירה לימים האחרונים דווקא, כי אז אפשר כבר להחזיר את הרכב ולטייל רגלית או באמצעות התחבורה המקומית. גם חיסכון וגם פחות בלגן במציאת חניות ועמידה בפקקים בשעות הלחץ.
שלב סגירת הקצוות
לינה
באדיבות http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2233110
בשלב הזה, יודעים כבר כמה קילומטרים יש בין מקום למקום, וכמה אתרים יש לראות בדרך, או הערכת זמן מנוחשת (מלשון ניחוש), לכמה זמן נזדקק בכל אתר, ועל פי זה מחליטים היכן ייקבע מקום הלינה.
לפעמים זה יהיה בתוך עיר, על מנת שנוכל לטייל בה בשעות אחר הצהריים והערב ולפעמים ממש קרוב לאתר שצריך להיות בו מוקדם בבוקר שלמחרת. כמו למשל, בשמורות גדולות, כשמזג האוויר חם מידיי לטייל בהן בשעות מאוחרות, לנים קרוב לאתר. לדוגמה: באי ראוניון, נאלצנו לקום ממש מוקדם (5 בבוקר) כשרצינו לבקר בהר הגעש או בהרים גבוהים אחרים כי כבר בשעה 10:30 ההרים מתכסים בעננים שמסתירים כל דבר ואין שום אפשרות לראות מעבר לאף עד מחרת. אז התמקמנו בעיר קטנה בחוף שממנה הנסיעה לאתרים, הייתה קצרה יחסית. כמובן שצריך לאתר מקומות לינה ומלונות בהתאם לרמת המחירים שבה רוצים לישון. לא תמיד זה אפשרי ולא תמיד ישנם מקומות פנויים אבל אם טסים מחוץ לעונה במקומות הללו, קל יותר למצוא.
בהתאם ליעד, לעונה, ובהתאם לביקוש במלונות, אנחנו מחליטים אם מזמינים מקום לינה מראש. לדוגמה : באיי יוון, כשמגיעים שלא בעונה, ממש לא חייבים להזמין מראש ותמיד אפשר למצוא מקום טוב, נקי וזול. אבל מי שזקוק לביטחון שיהיה לו היכן לשים את הראש בסופו של יום- מומלץ לו להזמין מראש.
גם אם מזמינים את הלינות מראש, מומלץ להזמין במקומות שבהם אין השארת כרטיס אשראי לביטחון (כמו במלונות במדגסקר ומאוריציוס). זה מאפשר יותר גמישות במידה והחלטנו להישאר עוד במקום כלשהו או להחליף מלון אם הוא לא מרגיש לנו נעים כשהגענו אליו.
הנגישות כיום של המלונות קלה דרך האתרים הייעודיים או ישירות לאתר המלונות.
החלטות על דרך ההתניידות בארצות היעד
כמו שכתבתי בתחילה. נסיעה עם חברת טיולים היא האופציה הכי קלה להרבה אנשים שאז אין להם שום צורך לשבור את הראש מלכתחילה. לא לגביי המסלול המוכתב מראש, לא לגביי סידורי הלינה, יש אוטובוס, יש חברה (טובה או רעה) והמינוס הוא שאין למטייל שום אפשרות להכתיב דבר על האתרים או משך השהייה בהם, בעיקר אם מתחשק לו לעצור במקומות שונים ממה שהמדריך קבע או לאכול/לישון/לבלות במקום שונה מהמוכתב. הוא צריך להתאים את עצמו ואת רצונותיו לפחות ל- 40 אנשים זרים שאולי בחיי היום יום לא היה לו שום קשר אתם.
ישנם כאלו ובמיוחד צעירים שנוהגים בדרך כלל לנצל את התחבורה הציבורית במדינות היעד. זו אופציה בהחלט זולה אבל לא בכל מקום היא נוחה, אלא אם טסים לזמן בלתי מוגבל. למשל: במדגסקר ישנה אמנם רכבת אבל היא עוברת בכל מיני מקומות רק פעם בשבוע ואז התחנות נפתחות לשעתיים בלבד. בראוניון ישנם כמובן אוטובוסים אבל גם הם לא תמיד מגיעים עד ליעד עצמו,אלא רק בקרבתו.
אפשר לשכור רכב עם נהג, וישנם מקומות שבהם זה אפילו מומלץ. בעיקר במדינות עולם שלישי (הודו, מדגסקר וכו') או במקומות שיש בהם קשיי תקשורת או אי יכולת לקרוא תמרורים/שלטי הכוונה ליעדים, כמו בסין. בכלל לא רע שישנו אתכם אדם עם ידיעה והכרת השפה והמדינה שבה מטיילים וגם אפשר לתקשר אתו. זה מעט יותר יקר, אבל שכרו בצידו. כי זה מאפשר להנות משני העולמות. גם לקבל טיול פרטי עם יכולת עצירה ושהות בכל מקום וכמה שרוצים וגם לא להתעייף בנהיגה בעייתית ומסובכת.
כמובן שישנה האפשרות הקלאסית המוכרת לשכור רכב ולנהוג לבד. יש בזה המון.... המון יתרונות, למי שמיומן בנהיגה ולא נלחץ כשצריך למצוא תחנות דלק בדרך, כשצריך לקרוא שלטים דהויים לפעמים, כשאינו חושש להתברבר בדרכים או אמיץ מספיק להיכנס לתוך ערים פקוקות ולמצוא כתובות של מלונות.
אנחנו שוב ממחלקת ה"גם וגם". בכל מקום אנחנו מתאימים לעצמנו את אמצעי התעבורה בהתאם לאופי המדינה.
במדגסקר התנסנו לראשונה, ברכב עם נהג, כי שם הדרכים קשות ולעיתים כמעט לא עבירות, כי הן דרכי עפר משובשות ואוכלוסיה בעייתית, כי צריך לדעת היכן לקנות את הדלק וזה לאו דווקא בתחנות דלק מסודרות. בסין התניידנו בתחבורה הציבורית המסודרת והנוחה (רכבות, אוטובוסים ומטוסים) ובכל שאר המקומות שכרנו רכב. לדעתי זו האופציה המתאימה ביותר למרבית המקומות בעולם. אפשר לעצור בכל מקום לכמה זמן שרוצים. ואני מאלו שמשגעת פילים עם העצירות לצילומים של הנוף והאנשים. אפשר לא לסחוב איתנו לכל מקום תרמילים כי יש רכב שהוא כמעט בית לכל הימים שמטיילים.
טיסות
הזמנת טיסות היא גם משהו שצריך להחליט איך עושים. יש כאלו שלא יזוזו בלי סוכן הנסיעות שלהם וישנם העצמאיים שנכנסים לאינטרנט ומזמינים ישירות. כשאין אל היעד טיסות ישירות או כשיש הרבה טיסות- אני ממליצה על סוכן אמין שיעשה את העבודה הזו במקומנו. הוא מיומן לא "לייבש" אותנו שעות בשדות התעופה או לחילופין שלא נצטרך להגיע לטיסת ההמשך עם התקף אסתמה בגלל הריצה בטרמינלים הענקיים. כמו כן יש לו יתרון אם נוצרות בעיות במהלך השהות והטיול, כשיש ביטולי טיסות, שינויים או צורך להקדים לשוב ארצה. בטיסות לארצות מסודרות, כאלו עם טיסות ישירות או מועטות, אפשר בהחלט להזמין לבד.
שלב סיום ההכנות
כשהכל, הכל כבר סגור. יש מסלול טיול, טיסות, מלונות, רכב וביטוח בריאות. זה הזמן לסדר את המידע על האתרים בהתאם למסלול הטיול, כך שבכל יום יהיה ניתן לקרוא לאן מטיילים וגם מה יש שם לראות או לעשות. אנחנו מדפיסים ומאגדים כל יום טיול לחוד, כך שניתן בסוף היום להשליך את הדפים או לרשום עליהם הערות.
ברור שגם את כל שאר ההזמנות (מלונות, רכב, טיסות, ביטוח טיולים) גם מכינים מודפס על מנת לא להיתקל באי הבנות כשצריך להוכיח שאכן הזמנו ו/או שילמנו.
איך אומרים אצלנו בלועזית? LAST BUT NOT LIST מבחינתנו זה בעצם הדבר הראשון החשוב. מפה!!!!
אם ניתן לרכוש אותה עוד בארץ- מה טוב. אם לא- בכל שדה תעופה שמגיעים אליו זה אפשרי. השקעתם את מיטב כספכם על הטיול אז נא לא להתקמצן על מפה טובה בקנה מידה סביר ( מתחת ל 1:100,000) ולא להסתפק במפת תיירות סתמית וכללית.
והכי הכי חשוב זה שתצאו! תעזו! ותהנו בכל דרך שתבחרו לטייל.
כתבה וערכה
בתיה גוטליב
הכותב
יוסי לוי joseph levy הינו מומחה ל
איסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
