‏הצגת רשומות עם תוויות alaverdi. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות alaverdi. הצג את כל הרשומות

08 יוני, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-קחאתי-חלק 7 Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road


חבל קאחתי kakheti

עם נגיעות בחבלים סגאראג'ו sagarejo וקוואראלי kvareli

לכתבה הקודמת על מערות ורדזיאה כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/04/6.html

חבל קאחתי הוא החבל שמוכר כאזור גידול הגפנים וחבל ייצור היין של גיאורגיה, שיש בו שפלות גבעיות, עמקים מישוריים ורכסי הרים גבוהים. לדברי המקומיים ייצור היין החל כאן לפני 8000 שנים, וכיום מגדלים בחבל כ- 12 זנים של ענבים. על אף שבד"כ באזור זה ישנם דרכים מרובות יותר המאפשרות תנועה מכיוונים שונים ובכלל תנועה מעגלית שאינה מחייבת לחזור על אותו מסלול, תיאור האתרים לאורך המסלול יהיה נגד כיוון השעון. היות וכאמור זהו חבל היין של גיאורגיה, הרי שחלק מאמר זה יכלול תיאור ביקור בשני יקבים ותיאור של תעשיית יין ביתית. למסלול זה נדרש לפחות יומיים, ולאלה שיבקשו לבחון את כל האתרים ביסודיות ובכלל זה את שמורות הטבע צריך להוסיף לפחות 2-4 ימים נוספים.

גלריית תמונות הקשורה לחלק זה ראה בקישורים הבאים:-
מערות david garedja

המערות נמצאות בתחומי חבל סגאראג'ו, אזור המערות הוא אזור חצי מדברי בדרומה של גיאורגיה, 84 ק"מ דרומית מזרחית לטביליסי, ו- 155 ק"מ דרומית לטלאבי telavi וגובל בגבול עם אזרביג'יאן. המערות המוכרות הן המערות בסמיכות למנזר lavra שהם חלק מקומפלקס מערות הנקרא udabno complex, הכולל כ- 12 מתחמי מערות הפרוסים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה וארבע מהן אפילו בתחומי אזרביז'יאן. בכדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר gardabani, כאשר מגיעים אליה חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה שלה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת, וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול ומשם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (ששימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו הנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות. בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ- 8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך. לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם. עקב כך שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר sarticala.

מנזר דוד לאוורה David's lavra

נמצא בכניסה למתחם דוד גארידג'ה, אך הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר מהמערות, ונבנה מעל מערות ישנות שנחצבו במקום. המנזר משתרע על פני 3 מפלסים, ומהמפלס השלישי והתחתון יש בו מערה שבה נובע מעיין, שהאגדה אומרת שאלו דמעותיו של דוד. חשוב לציין שמול הכניסה למתחם ומול חנות המזכרות ישנו עץ תותי יער מתוקים ועסיסיים.

מתחם דוד גארידג'ה

נבנה במאה ה- 6 ע"י הנזיר דוד (אחד מ- 13 הנזירים הסורים שהביאו את בשורת הנצרות לגיאורגיה). המתחם כולל 19 כנסיות ומנזרים תת-קרקעיים החצובים בסלע, בצד הדרומי של הרכס לכיוון גבול אזרביג'יאן, עליה ניתן להשקיף במבט דרומה מהאתר עצמו, ובכלל הנוף הנשקף מהאתר הוא עוצר נשימה. המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ- 10000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14 מועד פלישת המונגולים לארץ, שעשו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך. כבר בכניסה למנזר לאברה, ניתן לראות על הרכס שממול למנזר, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות, גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף, המתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה, בכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן, מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה. ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם dzandaris tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר. אחרי שגורמים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אח"כ מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירות ותקרות המערות מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. סיור שמעורר התפלאות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים. חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.

אגמים ליד עיר המדבר krasnogorski

ביציאה צפונה ממתחם המערות לכיוון העיר sagaredzo, חולפים על פני עיר המדבר (כך היא נקראת בפי המקומיים) ובסמוך לה אגם אחד, ובהמשך משני צידי הדרך 2 אגמי מלח נוספים. שווה לעצור ולהעיף מבט, ולמי שמעוניין לעשות קצת סיור רגלי, יעשה זאת ואח"כ ימשיך עד לעיר סאגארדזו.

שמורת הטבע מריאמצביריס mariamdzvris

מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיר tokhlauri ומשם פונים צפונה וממשיכים עוד כ- 2-5 ק"מ לכיוון מנזר manavi, ותגיעו לשמורה. פרטים עליה בהמשך בחלק העוסק בשמורות.

שמורת הטבע ווסלובאניס vaslovanis

נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיאורגיה ושל sirakis vake, וגובלת עם הגבול של אזרביז'יאן, ובכדי להגיע עליה צריך, מהעיר sagaredzo להמשיך מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם דרומה ולדרום מזרח כ- 40 ק"מ עד לעיירה kasrists'kali, ומשם דרומה עד לשמורה. פרטים נוספים על השמורה בחלק העוסק בשמורות. שימו לב, נסיעה לשמורה זו יחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ- 30 ק"מ בכדי להמשיך ליעד הבא.

כנסיית בודבי bodbe

מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם עוד פעם מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיירה nukriani ושוב מזרחה כ- 3 ק"מ ומגיעים לכנסייה זו, המשמשת למעשה כמנזר לנזירות. המנזר פתוח לקהל, אך לא ניתן לצלם במקום. מנזר בודבי של מינו הקדוש נבנה במאה ה-4 ובתוכו נמצא קברו. מקום יפה, שימו לב לצורת הבנייה והפרסקו שבתוך הכנסייה.

מעיין נינה הקדושה

המעיין שלידו בנויה גם כנסייה קטנה בשם זבולון, מגיעים אליו בדרך העולה ממנזר בודבי צפונה לכיוון העיר סיגנג'י, אחרי כ- 3 ק"מ יש שביל היורד ימינה דרך יער עד לשורת עמודי חשמל ואז פונים שוב ימינה עד שמגיעים למעיין. המעיין הוא למעשה בור טבילה שהמאמינים נכנסים אליו וטובלים בו, או מתפללים בכנסיית זבולון הצמודה אליו.

העיר וכנסיית סיגנג'י signage

כ- 2 ק"מ צפונית לנקודה ממנה ירדנו למעיין נינה, מגיעים לעיר ציורית על קצה רכס, שהייתה עיר מבוצרת שחומותיה עדיין שלמות ועליהן 28 מגדלי שמירה, מראה המזכיר במבט מרחוק את החומה הסינית. העיר נמצאת כ- 65 ק"מ דרומית מזרחית לתלאווי נבנתה במאה ה-18 ע"י מלך ארקאל השני erekle 2. העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק אלאזני alazani. מיד אחרי הכניסה לעיר פונים ימינה ומגיעים למרכז העיר, שם ישנה מזרקה גדולה ובניין העירייה, ומשמאל למזרקה נמצא פארק קטן, שלאורכו מימין יש קיר הנצחה לנופלי מלחמת העולם השנייה ומשמאל נמצאת הכנסייה. המשך הליכה לאורך הדרך תוך היצמדות לימין תוביל אתכם עד לאחד השערים העתיקים של חומת העיר, בעיר העתיקה והמשך הדרך תוביל אותנו לשער נוסף, שבצמוד לו נמצא בית קפה קטן, היושב על הרכס ומשקיף על כל העמק, ולכן שווה לעצור כאן, לאכול או לשתות משהו ולהשקיף על הנוף (המחירים כאן לא זולים). להולכים בעיר זו, חשוב שתדעו כי בימים אלו, סוף שנת 2007, נערכות בה עבודות תחזוקה ושיפוץ בקנה מידה רחב ע"י אונסקו, ולכן היא נראית כמו אתר בנייה, ומשפצים בה גדרות אבן, רחובות, מבנים ובתים ואף חלקים מהחומות. החלקים שכבר שופצו משמרים את הארכיטקטורה והאדריכלות העתיקה, אולם מאידך מעוררים התפעלות.

קניון הנשרים eagle canyon

נמצא בחלקה הצפון מערבי של העיר tsiteli-tskaro, ובכדי להגיע אליה צריך מסיגנג'י להמשיך צפונה עוד כ- 3 ק"מ עד לעיר vakiri ומשם מזרחה עד לעיר זו. המקום אותר ע"י הכותב באמצעות google earth, לכן לא ידוע עליו הרבה, ולא ברור מהו שמו עפ"י המקומיים. מקוצר זמן כותב במאמר לא ביקר במקום ולכן אינו יכול להוסיף דבר על המקום ממקור ראשון.

שמורת הטבע לגודאחיס lagodekhis

השמורה נמצאת בפינה המזרחית של גיאורגיה וגובלת ממש עם הגבול של אזרביז'יאן ורוסיה, ובכדי להגיע אליה, מקניון הנשרים חוזרים כ- 2-3 ק"מ מערבה, ואז פונים צפונה, תוך חציית נהר אלאזני, כ- 25 ק"מ עד לעיר gurgeniani, ומשם מזרח עוד כ- 5 ק"מ עד לעיר lagodekhi. פרטים נוספים בפרק בחלק העוסק בשמורות.

העיירה ומנזר גורג'אני gurjani

נמצאים כ- 5 ק"מ צפונית מערבית ל- vakiri, עיר שאין בה משהו מיוחד שיכולה לשמש רק לצרכי לינה במקום, ולביקור בכנסייה, כי אם לא, צריך לנסוע עוד כ-10 ק"מ עד לעיר טלאווי.

כפר ווליסטסיחה velistsikhe

בכפר זה הנמצא כ-2 ק"מ צפונית מערבית לגורג'אני, ישנו יקב בוטיק השייך ל- nodar piradashvili's שגילו כ- 500-600 שנים, ועבר מדור לדור. טל' להתקשרות 995-99-580973. הכניסה ליקב היא מהחנייה של הבית, שמובילה לחצר גדולה, שיש בה שולחנות ודברי מאכל למכירה, כגון דבש, גבינה ועוד, ומהחצר נכנסים אל מתחת לבית למרתף יין שיש בו כ- 18 חביות יין ענקיות מחרס הקבורות ברצפה הנקראות בגיאורגית kvevri, שכל אחת מכילה 3.5 טון יין, כשבכל אחת נמצא יין בשלבי עיבוד שונים, לפי סוג היין אדום או לבן. אחרי הסבר של בעל המקום על תהליך הייצור, הוא מאפשר למבקרים לפתוח את מכסי החביות, ואז הוא מוזג יין לקנקן לצורך טעימות בתוספת גבינה, וכמובן שמי שמעוניין יכול לקנות במקום יין.

כפר vachladziantkali

בכפר זה הנמצא כ- 2 ק"מ צפונית מערבית לכפר הקודם, יש בו מפעל יין, אחד מני רבים הנמצאים בסביבה, שאפשרו לכותב שורות אלו לסייר בו, תוך התניה מפורשת כי עלי להימנע מצילום בתוך המפעל, תנאי שנאלצתי להסכים לו, והסתפקתי רק בצילום רק בצד החיצוני של המפעל. מנהל המפעל שהתלווה אלינו, אראה קודם את קו הייצור הישן, וממש מתחתיו את קו היצור החדש שהיה באותו מועד בפעולה מלאה, תוך הפרדה של הענבים לפי סוגם ואיכותם לכל קו יצור. אחרי כן הוא אראה את 200 חביות האחסון הישנות, שהם שוב כדי חרס ענקיים של 18 טון כל אחד, הקבורים כולם באדמה, חביות שכיום אינן בשימוש, ומשם פנינו לראות את 18 מיכלי האחסון מנירוסטה החדשים, שכוללים את כל האבזור החדשני ביותר, כולל מערכות לשמירה על טמפרטורה. המפעל מייצר 500 סוגי יין לבן ו- 27 סוגי יין אדום. כמובן שלא היה ניתן לסיים סיור נפלא זה מבלי לטעום שוב משני סוגי יינות, מה שאפשר אח"כ להיפרד לשלום ממנהל המפעל.

אחוזת טסיננדאלי tsinandali

ההגעה למקום זה תלויה במקום הלינה, מ- gurjani נוסעים צפונית מערבית כ-7 ק"מ, ואילו מטלאווי נוסעים לדרום מזרח כ- 3 ק"מ, ומגיעים לאחוזה זו שהייתה מקום מושבו של הנסיך אלכסנדר צ'אווצ'אוודזה alexandre chavchavdze במאות 18-19 ועדיין שייך לצאצאיו. הכניסה לכיוון אחוזה, היא משדירה ארוכה עם צמחיה בין שני הכבישים, זה הנכנס וזה היוצא, וכאשר מגיעים לשער האחוזה צריך לשלם 15 לארי לאדם בכדי להיכנס פנימה. ממש ממול לכניסה ישנו מבנה דו קומתי ומשטח דשא גדול, שם ממתינים למלווה הלוקח אתכם בשביל דרך גן אנגלי גדול, עד למרתפי יין ענקיים שיש בהם יינות מלפני 50 שנה ויותר. אחרי כן ניתן וגם רצוי לבצע כאן טעימות, ובסיום הטעימות הולכים למוזיאון המתעד את פועלו של המשורר אלכסנדר שהוא בן המשפחה, ואם התמזל מזלכם כמו שהיה לכותב שורות אלו, תלכו גם למתקני ייצור היין הישנים, שהן חביות ענק מעץ של מאות טונות, ואח"כ חביות אחסון ישנות/חדשות לאחסון יין גם כיום, ועוד ייתכן שתבצעו סיור באולם האירוח של האירועים המתבצעים במקום, אולם מרשים במיוחד. ושוב אם יהיה לכם מזל תוכלו אף לחזות במשתתפי אירוע חתונה המגיעים לאירוע, אך בשביל כל אלו הסיור צריך להיות בשעות הערב ולא שעות הבוקר. דרך אגב ניתן ללון במקום, למי שרוצה.

העיר טלאווי telavi

3 ק"מ צפונית מערבית ל- tsinandali נמצאת עיר זו, שהיא העיר העתיקה והגדולה בחבל קאחתי ובנויה מעל נהר alazani, המשמשת כעיר מרכזית ובירה אדמיניסטרטיבית של האזור כולו. בעבר היא הייתה הבירה של ממלכת קכאתי kakhetian kingdom. במרכז העיר נמצאת מצודת באטוניסציחה batonistsikhe- שהוקמה במאה ה- 17, ובתוכה 2 כנסיות ושרידי מרחצאות המאה ה- 11, וארמון מלכותי שכיום פועל בו מוזיאון אתנו-גרפי גדול, שעלות הכניסה אליו 5 לארי לאדם. (לדעת הכותב המחיר אינו מצדיק את מה שניתן לראות). בכל אוקטובר מתקיים בעיר פסטיבל שנמשך מספר ימים ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את הפולקלור המקומי. מקוצר זמן לא חקרתי עיר זו לעומקה, למעט הפסל של ארקלי השני הניצב באחת הכניסות לעיר ממש ליד המצודה והעץ העתיק הנמצא אף הוא לא רחוק מהמצודה, ובנייה מחלוקי נחל מיוחדת במינה שנתקלתי בה במרכז העיר ליד מרכז המידע.

כנסיות אקאלי שואמטא ו- דזווילי שואמטא 
akhali shuamta& dzveli shuamta

כק"מ וחצי צפונית מערבית לטלאווי פונים שמאלה ואחרי כ-2.5 ק"מ מגיעים לכנסיות אלו. בתחילה נפגשים בכנסייה החדשה. השם שואמטא שפירושו "בין ההרים" ניתן לשני הכנסיות, אקאלי שפירושו "החדשה" מהמאה ה-17 שהיא הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ודזווילי שפירושו "הישנה" מהמאה ה- 5-7, הממוקמת טופוגרפית במקום גבוה יותר יחסית לחדשה. שתיהן נבנו בין גבעות מיוערות, ונמצאות במרחק 154 ק"מ מטביליסי. הכנסייה הישנה הנמצאת בהמשך הדרך ימינה מהכנסייה הישנה, מרחק כ- 1 ק"מ, והיא מורכבת למעשה משלושה כנסיות מוקדמות- בזיליקה מרובעת מהמאה-5, דומאד עגול מהמאה-6 כולל ציורים מהמאה ה-12 ודומאד הקטנה והאחורית מביניהן מהמאה ה-7. המקום ננטש במאה ה-14, וכיום הוא נמצא בהליכי שיפוץ, כך שכרגע אין הרבה מה לראות. הכנסייה החדשה הוקמה במקומה הנוכחי, היות שלפי האגדה המקומית בעת העברת האייקון שנמצא בתוך בכנסייה החדשה והיה מיועד לכנסייה הישנה, חנו בלילה במקום בו נמצאת הכנסייה החדשה, וכאשר בבוקר רצו להמשיך בדרכם, לא הצליחו להרים את האייקון ואז החליטו להקים במקום מנזר חדש. המיוחד שבה הוא דרך הבנייה ובכלל זה הצלב שקוע בקיר הקדמי כחלק מהבנייה, האייקון הנמצא בצד ימין הפנימי של הכנסייה וכמובן ציורי הקיר והעשירים שבה.

האקדמיה הצבאית איקלטו ikalto

בכדי להגיע אליה צריך לחזור לכביש שממנו פנינו לכנסיות שואמטא, דהיינו צפונה, ואז לפנות שמאלה, מערבה, ולנסוע כ- 5 ק"מ. האקדמיה כוללת מבנה מרובע קטן מהמאה ה- 6, מבנה מהמאה ה- 11 ששימש ללימודי מתמטיקה, מדעים ויינות, ולשם כך יש גם מבנה ששימש לייצור יין, ומבנה מהמאה ה- 19 ששימש אקדמיה צבאית. המבנים הרוסים ולמעט ההיבט ההיסטורי שלהם אין להם ערך תיירותי, אבל מי שמגיע לכאן ובכל זאת לא רוצה להפסיד, צריך ללכת בשביל הנמצאת מימין למנזר, דרך העולה לגבעה חשופה שממנה ניתן להשקיף על העמק, מראה ששווה את המאמץ של מספר דקות.

קתדראלה אלאוורדי alaverdi

נמצאת צפונית לטלאווי כ- 18 ק"מ, וניתן להגיע אליה מהאקדמיה הצבאית ע"י כך שממשיכים מערבה עוד כ- 2 ק"מ ובצומת פונים ימינה ונוסעים כ- 7 ק"מ עד לקתדראלה זו. על ..... (ראה עמ' 80) נמצאת קתדראלה זו המפורסמת והחשובה שנבנתה במאה ה-11, ע"י Joseph alaverdi, על גדות נחל alazani וכוללת את כנסיית סנט ג'ורג מהמאה ה-11, .... עמ' 103 והיא השנייה בגובהה בגיאורגיה ובה נמצא מרתף יינות, בית מרחץ מימי הביניים והמקום היה מקום מושבו של המושל המוסלמי במאה ה-17. מבנה הכנסייה וכל הקומפלקס מרשים ביותר, ובכלל זה העתיקות וכדי היין הישנים ששימשו לאחסון יין בעת העתיקה, הנמצאים בחצר הקומפלקס, ושניתן לצפות בהם ממרחק מסוים. חלק ממבני המקום נמצאים כיום בשיפוץ. דרך אגב במקום זה לא אישרו לצלם בפנים הקתדראלה. אוצרות הזהב שהיו בקתדראלה זו, מס' טונות, נבזזו ע"י הרוסים. אם התמזל מזלכם ותגיעו למקום, בעת החגיגות לאלווארדי הקדוש, המתקיימות בימים האחרונים של חודש ספטמבר בכל שנה, במשך שבוע ימים, אזי תחזו בחגיגה אמיתית של המאמינים הכוללת תפילות ופיקניק ובכלל זה הכנות זבח ע"י המקומיים, וכמובן הרבה מוזיקה, שירה ריקודים ויין.

שמורת טבע בטסאריס batsaris

בכדי להגיע לשמורה זו מקדתראלה אלווארדי נוסעים כ- 2 ק"מ עד לעיר kvemo-alvani, ומשם פונים שמאלה (מערבה) עד לעיר akhneta ובעיר זו פונים צפונה כ- 20 ק"מ לאורך נחל alazani עד לשמורה הנמצאת בקרבת העיר birkiani. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות .

שמורת טבע באבאנוריס babaneuris

בכדי להגיע לשמורה זו יש לחזור לעיר kvemo-alvani, ומשם לפנות שמאלה (צפונה) כ- 2 ק"מ עד לעיר magraani, או להמשיך מזרחה כ- 2 ק"מ עד לשמורה שחלקה הדרומי נושק לדרך. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.

שמורת טבע טושאטיס tusetis

בכדי להגיע לשמורה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ומשם צפונה עוד כ- 25 ק"מ עד לעיר omalo, היושבת למעשה בתוך השמורה בקצה הדרום מזרחי שלה. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.

מצודת גרמי gremi

בכדי להגיע למצודה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, בהנחה שלא ממשיכים לשמורות הרשומות למעלה, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ושוב ימינה כ- 10 ק"מ עד למצודה. המצודה ממוקמת במרחק 150 ק"מ מטביליסי ו- 20 ק"מ מערבית לתלאווי. כאן תמצאו מגדל וכנסיה שנבנו במאה ה-16 בשטח של 50 דונמים, ע"י המלך הקחאטי לבן levan והעיר הסמוכה לה הייתה למעשה הבירה הקודמת של חבל קחאטי לפני טאלאבי במאות 15-17, מהעיר לא נותר הרבה, ולכן אין מה לעשות בה. אך מאידך בהחלט שווה לשלם 2 לארי להיכנס למגדל הפעמון שיש בו מוזיאון, אך החלק היפה מכל זה, הוא לטפס לקצה המגדל ולהשקיף על הנוף שמסביב.

מנזר נקראסי nekresi

המנזר נמצא כ- 10 ק"מ מזרחה למצודה, והוא קומפלקס הכולל מספר בניינים שנבנו במאה ה-4 ושלוש כנסיות בזיליקות שנבנו במאה ה-7, ואין לי להוסיף מחוויותיי האישיות.

העיירה אחטאלה akhtala

עיירה זו הנמצאת בדרך לעיר gurdzaani, ויש בה מעיינות מים מינראלים ומעיינות גפרית של אדמה שחורה בדומה לים המלח, שבצמוד להם ישנו בית מרפא נטוש.

חזרה לטביליסי

בכדי לחזור לטביליסי, רצוי לנסוע לעיר gurdzaani, ומשם מזרחה עד ל- bakurtsikhe, ואז לעלות על כביש A302 ולנסוע בו דרומה ומערבה עד לטביליסי. נסיעה בדרכים האחרות, תהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד, אך למי שיש זמן, אין בעיה, אולי תתקלו בדברים מעניינים נוספים בחבל ארץ זה.


לכתבה הבאה על לאורך חופי הים השחור כנסו ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/06/8.html



הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

27 פברואר, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-מידע כלל Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road- general information

מידע כוללני על אורחות החיים 

לכתבה הקודמת על מידע על גיאורגיה כנסו ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/02/blog-post_26.html

כסף

המטבע המקומי הוא לארי (gel בשפה המקומית), הלארי מתחלק ל- 100 טרטרי tetri, ששוויו הוא 1$=1.75 לארי או 1 יורו=2.3 לארי, נכון לסתיו 2007, וכמובן ששערי המטבעות משתנים מעת לעת אז קחו זאת בחשבון. בכל מקום ברחבי גיאורגיה, ובעיקר בערים, יש אפשרות להחליף מטבע דולרי או יורו למטבע מקומי, כך שלא צריך להחליף מראש את כל הכסף. 

מפות והתמצאות

היות ולא ניתן להשיג מפות מפורטות של גיאורגיה, שהודפסו באופן רשמי ע"י גורם מיפוי כלשהו, הדרך להתמצאות היא באמצעות:-
  1. רכישת מפה בקנ"מ של 1:500000 או 1:600000 הנמכרים בחנויות המטיילים.
  2. רכישת מפות של חבלים מסוימים של גיאורגיה, בתחנות המידע בערים הגדולות בקנ"מ של 1:350000.
  3. רכישת מפות רוסיות בגיאורגיה, מפות שיודפסו לכם במקום, לפי האזור הדרוש לכם, שניתן למצוא ב- Geoland company אצל Irakli Ugulava ו/או לקנות ו/או להשכיר GPS עם מפות דרכים של גיאורגיה, בכתובת הזו 3, Telegraph Cul-de-Sac, 0105, Tbilisi
  4. Fax: +995 32/ 921191 99/172016
    921494 995+ :Mob
    Tel: +995 32/ 922553,
    E-mail: i.ugulava@geoland.ge
  5. באתר זה http://www.geoland.ge/ יש גם מפה, כיצד להגיע לכתובת הנ"ל, תחת הלשונית contact us, ואפשר גם להוריד מפות של גיאורגיה בגודל ורזולוציה מאוד קטנה.
למי שחושב שכל אלו לא יעזרו, לאור מה שרשום בהמשך, אזי מומלץ לשכור נהג/מדריך מקומי, כפי שעשה הכותב.

מזג אוויר

מזג האוויר משתנה לאורכה ורוחבה של וזאת בגלל אופי התכסית שלה, לכן חשוב כי כל מי שיסע לשם ידע מהו מג האוויר המתוכנן להיות בכל איזור שבו יטייל, ואת כל זאת תוכלו לראות באתר הבא, בו תוכלו לצפות בתחזית ל- 15 יום קדימה והיא בד"כ טובה:-
שינוי שם העיר לקבלת מידע על ערים אחרות, יעשה ע"י הקשתו בחלון העליון בצד שמאל.

שפה ותקשורת

השימוש בשפה הגיאורגית החל במאה ה- 5, והיא מהשפות העתיקות בעולם. בכתיבת השפה באותיות לטיניות, תמצאו לעיתים הבדלים בדרך רישומם של ערים, אתרים או מאכלים, לדוגמא החלפה בין k ל- q, ולכן על תיבהלו מכך. רוב הגיאורגים, במיוחד מחוץ לטביליסי, אינם דוברים שפות פרט לגיאורגית ורוסית, ולכן מי שאינו יודע שפות אלו, ואינו יודע לקרוא כתב קירילי, תהיה לו בעיה של תקשורת עם המקומיים, זאת למרות שהצעירים, גם בכפרים, יש להם מידה מסוימת של שליטה באנגלית. משמעות כל אלו היא, כי למטייל יהיה קושי לקבל הכוונה או לקבל הסבר כיצד להגיע ממקום למקום. נכון שתמיד אפשר לדבר בשפת הסימנים, ואולי אף להצליח לתקשר, אך זה יכול לגרום לעיכובים רבים, ובזבוז זמן יקר. בכדי להקל על המטייל מצורפים תמונות מילונים/שיחונים סרוקים


תחבורה

להגיע לגיאורגיה

בדרך האוויר ניתן להגיע לגיאורגיה מישראל באמצעות חברת אל-על או באמצעות גיאורגיאן איירלינס, כאשר תדירות הטיסה וימי הטיסה של החברות הללו שונים ולכן כל אחד צריך לבחון מה מתאים לו יותר.


אך ניתן להגיע לגיאורגיה גם בדרך היבשה מטורקיה או לעבור אליה מגיאורגיה, וזאת ע"י אוטובוס בנסיעה בין הערים בטומי שבגיאורגיה לבין טרבזון שבטורקיה בנסיעה שאורכת כ- חצי יממה ועולה כ- 18$ ויש גם אוובוס ישירות מאיסטנבול במחיר כ- 35$, אך במקרה זה הנסיעה אורכת מעל יממה.

רכבות

בגיאורגיה רשת רכבות, שהכותב לא השתמש בה, ולכן אינו יכול להביע דעה על איכותה ו/או זמינותה למטיילים וגם עלותה ביחס לדרכי תחבורה אחרים. בכל מקרה מצ"ב מפת רשת הרכבות.



אוטובוסים

בערים ישנה בד"כ תחבורה ציבורית המאפשרת לנוע ממקום למקום בתוך העיר, ומהניסיון של טביליסי, התחבורה סבירה ולא יקרה. באשר לתחבורה בין הערים, אזי ידוע שינה תחבורה כזו, אך שוב היות ולא השתמשתי בה איני יודע להגיד דבר על איכותה, תדירותה ועלותה.

נהגים מקומיים ורכב שכור

נכון לסתיו 2007
מחיר השכרת רכב רגיל ללא מיזוג וללא מדריך עולה כ- 75$ ליום מחיר השכרת רכב רגיל עם מיזוג וללא מדריך עולה כ- 95$ ומעלה ליום מחיר השכרת ג'יפ ללא מיזוג וללא מדריך עולה כ- 85-75$ ליום מחיר השכרת ג'יפ עם מיזוג וללא מדריך עולה כ- 115$ ומעלה ליום מי שמחליט ללכת על רכב שכור, מומלץ לקרוא את ראש הפרק הבא.
מומלץ ע"י להשכיר רכב עם נהג/מדריך, ולדרך זו יש יתרון לגבי המטייל הממוצע, כי הוא אינו צריך להתמודד עם הדרכים ומצבם, השילוט והשפה ועוד כהנה דברים שיגזלו ממנו זמן יקר. לכן מי שיכול להרשות לעצמו לשלם מעט יותר דרך ניוד זו מומלצת במחיר ליום עולה 85$-145$ עבור הרכב והנהג כולל לינה וכלכלה שלו + 13-9$ לכל 100 ק"מ.

טבלת מרחקים


שילוט, משטרה, דרכים ונהיגה

שילוט

בטביליסי אין כמעט בכלל שילוט הרשום באותיות מערביות, מכאן שהיכולת להתמצא בה בלי מפה או הסבר מפורט כיצד להגיע ממקום למקום, צפויה לכישלון. מחוץ לטביליסי, כולל בערים אחרות, יש שילוט הרשום באותיות מערביות, אך הכותב סבור שהשילוט לא מספיק ולא מאפשר התמצאות טובה למישהו שהוא לא מקומי. מכאן שמי שלא יודע אחת מהשפות המדוברות במקום, ואין לו מפות מפורטות, יהיה לו מאוד קשה להתמצא בגיאורגיה, ולכן רצוי שייקח לעצמו מדריך/נהג מקומי בעלות כמעט כמו רכב שכור ללא נהג.

משטרה

בתוך הערים ניתן לראות הרבה משטרה והיא נוהגת לעצור לביקורת בעיקר בשעות הערב והלילה. מחוץ לערים, ניתן לראות משטרה בעיקר בדרכים הראשיות, מטביליסי לקאחתי או לקוטאיסי, וביתר הדרכים ניתן לראותם רק מעט. המקומיים אומרים שבחבל קחאטי המשטרה יותר פעילה ויותר קפדנית משאר חלקי גיאורגיה.

דרכים

לכל האתרים שפרטתי בכתבה זו יש דרכים עבירות, חלקם סלולות וחלקן דרכי עפר, אך כאמור כולן עבירות המאפשרות לרכב רגיל לנסוע בהם ולהביא את המטייל לאתר. רק בדרכים שפירטתי באופן ברור שדרוש רכב שטח, אין אפשרות לנסוע בהן ברכב רגיל. מספרי הדרכים שרשמתי בכתבה זו, רשומים במפה בלבד ולא מוכרים למעשה לנהגים או התושבים המקומיים, זאת הסיבה שפירטתי גם שמות ישובים או סימני דרך אחרים בכדי שהתאפשר לשאול שאלות על בסיס מידע המוכר לכולם. הדרכים נפגעות ונפגמות לעיתים קרובות מפגעי מזג האוויר או סתם מבלאי שהזמן עושה, אז השאלה היא כיצד הן מתוחזקות. דרכי האספלט לא מתוחזקים באופן מיטבי, היות ואחזקת הדרכים היא באחריות הערים והחבלים, והדבר מתבצע בהתאם ליכולתם הכלכלית, ואם אין להם כסף, אזי הדרכים לא מתוחזקות באופן ראוי אלה לעתים באופן ארעי בכדי לאפשר תנועה בהם.

נהיגה

הנהיגה היא בימין הדרך כמו בישראל, אך כללי הנהיגה שונים. פס לבן, למרות שאמור להיות קו הפרדה, בפועל הוא בגדר המלצה, בעיקר מחוץ לערים, משמע שעוקפים גם בפס לבן, ואפילו יוצרים מסלול נוסף במרכז הדרך, אם היא לא פנויה, בגדר דבר מקובל על כולם. גם אם אין פס לבן, ויש רק שני מסלולים נסיעה וצריך לעקוף, אזי צופרים לרכב שמלפנים והוא סוטה מעט ימינה וכך גם הרכב ממול ונוצר למעשה מסלול נסיעה נוסף במרכז.

לינה והכנסת אורחים

לינה יכולה להיות בבתי מלון, אך כמובן שהדבר יקר ולא כל כך מהנה למי שמחפש לחוות את חווית המפגש עם המקומיים. אז האלטרנטיבה היא לינה בבתי מקומיים, ויש כאלה הרבה, בכל מקום, ובעלות של 80 לארי בטביליסי, ו- 25-60 לארי מחוץ לבירה. הכנסת האורחים של המקומיים היא לבבית מאוד, למרות שהידועים שבהם קצת התמסחרו.

מסורת, מנהגי אוכל, מאכלים ושתייה

משפחה- בגיאורגיה המשפחה שמתרחבת חייה ביחד עד 3 דורות, זה עדיין נכון כיום, למרות שבערים הגדולות מתחיל שינוי.

אוכל- כמו בכל מדינה ניתן לאכול בגיאורגיה אוכל מסורתי ואוכל מערבי כולל מזון מהיר, וכמובן גם אוכל מזרחי בעיקר של יוצאי טורקיה או ארצות איסלמיות אחרות, או באזור הקווקז הגבוהה.

שתייה- בגיאורגיה כמו בכל מקום אחר ניתן למצוא פאנטה וקוקה קולה, אך בד"כ שותים מים מינראליים מקומיים, מיצי פירות ויין. 

יינות- יין בגיאורגית נקרא ghvino, ויש יינות מכל הסוגים יבש וחצי יבש, לבן או אדום (שבגיאורגית נקרא שחור shavi), ומאוחסן בד"כ בבתים ב- kveri כלים מיוחדים והם נשמרים במזווה ברצפת החדר הנקרא marani. יש להישמר מיינות מזויפים שנמכרים ב- 1 gel, כאשר יין טוב עולה פי שלוש ממנו לפחות. היינות היותר מוכרים והיותר טובים הם:- kardanakhi יין לבן המיוצר מענבי rkatsiteli בחבל קחאטי, anaga המיוצר במספר חבלים, אך לא קחאטי, וממספר סוגי ענבים.

משקאות אלכוהוליים אחרים- הבירה הלאומית הנקראת kazbegi בסגנון וטעם גרמני, argo בירה העולה 50% יותר ושהחלו ליצרה רק לאחרונה ובירה חדשה יחסית aluda, וגם תחליף לוודקה הנקרא chacha העשוי מתבואה.

הרמת הכוס והברכה- נעשית עבור מספר דברים, אורחים, חברים, נשים, משפחה, קרובים, אומה והנפטרים ועוד. לעולם לא תהיה שתיית יין ללא הרמת כוס וברכה המלווה אותה, וייתכן אף מלווה בשירה.

תשלום במסעדה- התשלום תמיד מבוצע ע"י אדם אחד מבין הסועדים, ולא מתחלק ביניהם, ובד"כ משולם ע"י הגברים שבחבורה ולא הנשים.

ארוחה supra- הסבה לשולחן אוכל, היא אירוע משפחתי המונחה ע"י אדם הנקרא "טמאדה tamada" האומר דברי ברכה והרמת כוס- כל מי שרוצה לעשות כן שמסב לשולחן צריך לבקש את רשות המנחה, כנ"ל אם משהו מבקש לעזוב את השולחן מכל סיבה שהיא ובמיוחד לגברים שסביב השולחן.
חווית הכותב בארוחה כזו:-

בלילה שבו שהיתי ב- telavi כאשר התארחתי בביתם של אנשים מקומיים, הם ערכו יום הולדת לתיירת מאנגליה, ואני הוזמנתי לאירוע זה. לצורך כך פתחו שולחן, הכולל כ- 15 מקומות ישיבה והעמיסו עליו מכל טוב, כולל יין. בשעה היעודה הופיעו קבוצת זמרים ווקליים, והאחראי שלהם שהיה גם ה"טמאדה" פתח בברכה כללית וכמובן אחרי כן שותים לחיים, ואז עברו לשירה מקומית. באתנחתא שאחרי השירה ולפני הברכה הבאה, התאפשר לי לאכול משהו ואז התהליך של ברכות יותר ספציפיות, שתייה לחיים, שירה ואוכל, וחוזר חלילה, חזרו על עצמם כ- 10 פעמים עד לסיום הארוחה, ארוחה שארכה כ-3 שעות.



מאכלים ואוכל-
ארוחה מתחילה בד"כ במגוון מאכלים קרים או חמים, ולהלן רשימה של מאכלים שונים, שחלקם מלווים בתמונות. 

"לחם גיאורגי" הנקרא "dedas puri" או "לאוושי"- נראה כמו "סלוף" (פיתה עיראקית), אך קטן יותר בקוטר ועבה יותר, הוא נאפה באותה דרך כמו הסלוף, בטבון הנקרא tohne, אלה שבמקרה זה הטבון הוא קעור ולא קמור כפי שמוכר לנו. ראה בהמשך במלאכת יד. 

"מאטסוני matsoni" - יוגורט גיאורגי. 

"לוביו lobio" - מרק/סלט שעועית סמיך הכולל- חציל טחון ואגוזים. 

"פחאלי pakhali" - עלי תרד צעירים ומתובלים. 

"באזי "bazhi - רוטב אגוזים שהולך עם תבשיל הנקרא "גומי "gomi שעשוי מתירס 

"בטריצ'אני- ניגוזי"- הוא למעשה מעטפת של חציל "בטריצ'אני" הממולא באגוזים "ניגוזי" .
  

"חאשפורי khachapuri" בצק ממולא בגבינה מותכת (מספר סוגים- ראה בהמשך),

סוגי חאשפורי khachapuri העיקריים:- אימרולי חאשפורי עגול, שטוח וסגור הממולא בגבינה ומוכן באפיה או בטיגון ומוגש כמו פיצה במשולשים; מגרולי חאשפורי כמו הקודם בתוספת ביצה למעלה; אצ'רולי הוא חאשפורי העשוי מבצק שמרים ואפוי בתנור וצורתו כסירה פתוחה מלמעלה שדרכה רואים את הגבינה, ביצה עין וחמאה (הוא נהוג בחבל אג'ארה adjara לחופי הים השחור); חאשפורי ללא שם המוגש בבתי קפה העשוי מבצק דק וגבינה.
 

"חינקלי khinkali" - כיסני בצק גדולים מאוד, מבושלים הממולאים בבשר או בגבינות, תפ"א, פטריות או כל מילוי אחר, ירקות טריים וכבושים. כמו בתמונה למעלה.  

"שיחירטמה chikhirtma" - מרק עוף עדין מתובל הכולל ביצים וחומץ, טוב במיוחד לתופעת hangover.

"בסטורמה basturma" - בשר משומר.

"חשלאמה khashlama" - בשר המורתח עפ"י כללים מסוימים מאוד, ועפ"י מתכונים מיוחדים.

"צ'אקפולי chakapuli" - בשר יחיד במינו המבושל עם ירק גיאורגי.

"מטסוואדי mtsvadi" - בשר גריל על אש של עצי גפן.

"קופאטי kupati" - נקניקיות קטנות וחריפות, בד"כ תוצרת בית.

"צ'אחוחבילי chakhokhbili" - עוף מתובל מבושל עם בצל.

"סטסיבי satsivi" - תרנגול הודו עם רוטב מתובל ואגוזים קצוצים ופלפל חריף הנקרא kharcho.

כבד מטוגן וחריף ו/או חלקים פנימיים אחרים.

"אג'יקה ajika" - רוטב חריף מאוד הנקרא בפי המקומיים גם רוטב השטן.

שימו לב, כל משפט או שם הכולל את המילה "סאטסיוי satsivi" מוגש ומכיל אגוזים, עם רוטב מתובל בעשבים, שום וכו'. האגוזים, יימצאו גם בקינוחים, בקרמל סוכר הנקרא gozinaki, כמו בצ'ורצ'אלי.

הרוטב הנפוץ נקרא טקמאלי takhameli שעשוי משזיפים ומתלווה בעיקר מאכלי בשר ודגים. 



"צ'ורצ'אלי churchkhela" - חטיף ממתק גיאורגי ארוך העשוי בצורת נקניק שהמעטפת שלו עשויה ממיץ ענבים מבושלים עם קמח או קורנפלור, מעט מתוקה הניתנת לאכילה, שעוטפת אגוזי מלך או שקדים טחונים. כמו בתמונה למעלה.

"פאלמושי"- עוגיות מיץ אשכוליות ותפוזים עם פרחים.
תמונות ריכוז מאכלים



שווקים

מעבר לשווקים שתוארו בעיר הבירה טביליסי, כמעט בכל עיר או כפר מחוץ לבירה, ישנו שוק של סוף שבוע, שבו מוכרים וקונים סחורות ומזון, ויש גם שווקים שמתנהלים גם במהלך השבוע. אחד מהם תואר בחלק 2. שווקים נוספים ניתן למצוא לאורך הדרכים ובסמיכות לאתרים השונים, כאשר בשווקים אלו ניתן לרכוש גרעיני חמניות אלה שהם קטנים מאוד, ביחס למה שמוכר לנו מגרעיני עפולה.


בכל כפר ניתן למצוא גם דוכני מכירה משפחתיים המוכרים מעשי יד בכל תחום, גבינות, ריבות ועוד.

מלאכות יד

יצור שמיכות בטביליסי 



ציור-
אמנים בטביליסי



הכנת לחם





ייצור יין-

ראה בכתבה על חבל קחאתי- בלינק הבא http://www.seekingtheworld.com/2008/06/7.html

צמחייה ובעלי חיים

כמובן שלא נגעתי בנושא זה, למעט ההתייחסות במהלך תיאור הנוף או האתרים, אך אלו קיימים בגיאורגיה בשפע, אולם הכותב חייב להזהירכם שחלק מהצמחייה משמשת כצמחי מרפא וחלקם רעילים, אפילו רעילים מאוד, לכן מי שלא מבין בכך שלא ינסה לטעום כל מני צמחים, סתם ככה. על הצמחייה והחי ניתן ללמוד באתרי שמורות הטבע הרשומים בלינקים.

סטיגמות לגבי חזות הגיאורגים

לכולנו מוכרים התיאורים הציוריים לגבי חזותם החיצונית או הפנימית של הגיאורגיים, כפי שהם באים לביטוי בבדיחות השונות, אז הגיע הזמן אולי להציג תמונה שונה. מבחינה לבוש, אזי בערים הלבוש הוא בד"כ לבוש מערבי ומודרני מאוד, אצל כלל האוכלוסייה, ואילו בערים הקטנות ובכפרים, צריך לעשות הבחנה בין הצעירים למבוגרים ובין הבנות לבנים, אז ככה, המבוגרים בד"כ עדיין לבושים בלבוש מסורתי, אולם הצעירים ובעיקר הבנות לבושים כבר בלבוש מודרני ועדכני. את מעט הבנות שיצא לי לראות במהלך נסיעותיי בארץ זו, אני חייב לציין שהן נראו יפות או לפחות נאות, למעט מקרים בודדים באזורי הקווקז הגבוהה, ששם רק במקצת המקרים שראיתי הבנות נראות בדומה לתיאורים המקובלים, ולכן בגלל החלק הקטן, לא צריך להדביק לכולם סטיגמות.

אירועים ופסטיבלים

מעבר לפסטיבל הדתי במנזר alaverdi שמתקיים בכל שנה ושכתבתי עליו בחלק 7- חבל קחאתי, בלינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/06/7.html

ישנו גם חג לאומי מקומי הנקרא selim's day הנחגג ב- 3 ביוני בכפר nigazeuli הנמצא בחבל ajara.

להלן האירועים הנוספים הידועים לשנת 2008

Jan 1- New Year's Day

Jan 7- Orthodox Christmas

Jan 19- Orthodox Epiphany/Baptism

Mar 3- Mothers' Day

Mar 8- Women's Day

Apr 27- Orthodox Easter

Apr 28- Orthodox Easter Monday

May 26- Independence Day

Aug 28- Mariamoba ,Day of the Virgin Mary

Oct 14- Svetitskhovloba ,Georgian Orthodox Festival

Nov 23- Giorgoba St George's Day

עדכונים בכל שנה למועדי האירועים הללו, ניתן למצוא באתר

מותר ואסור

כניסה לכנסיות ומנזרים- יש להקפיד על לבוש לא חושפני מדי, הכולל בגדי ים, מכנסיים קצרים וחשיפת רגליים, לנשים מומלץ לכסות את הראש בצעיף. באזורים גבוהים, הרריים ומרוחקים מומלץ גם בעת רחצה לא להיות עם לבוש חושפני.

תפילה ושירה- יש להימנע מלהתערב או להפריע לטקסי תפילה או שירה המתקיימים בכנסיות.

צילום- בכנסיות, לא תמיד מותר חלק בגלל חשש להרס הציורים על הקירות וחלק בגלל מסורת דתית, לכן שימו לב כיצד נוהגים אחרים או פשוט תשאלו אם מותר.

צילום בכלל- לעיתים יש דרישה של רשויות השלטון לא לצלם במקומות מסוימים כגון- תחנות רכבת, שדות תעופה, מתקנים צבאיים, פריטים מוזיאוניים ולפעמים אף ציורי קיר מסוימים. שימו לב לשילוט אם יש. שימו לב במיוחד להערותיי בכתבות ההמשך.

קישורים
http://www.gpadc.org/ – שמורות מזרחיות
http://www.nationalpark.ge/ – שמורת בורג'ומי
http://www.knp.ge/ – שמורות קולכאטיס
http://www.tbilisithisweek.com/ – שבועון בו ניתן לראות או לבדוק אירועים קרובים בתחום התרבות.
http://www.geoland.ge/ -מפות גיאורגיה
http://www.zibycom.com/members/002396264/Site5/ אתר יוצאי גיאורגיה
http://kehila.ios.st/Front/Tools/homepage.asp - אתר קהילת גיאורגיה


לכתבת ההמשך בסדרה על "טביליסי" כנס ללינק הבא-
 http://www.seekingtheworld.com/2008/02/2.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר