חבל קאחתי kakheti
עם נגיעות בחבלים סגאראג'ו sagarejo וקוואראלי kvareli
לכתבה הקודמת על מערות ורדזיאה כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/04/6.html
המערות נמצאות בתחומי חבל סגאראג'ו, אזור המערות הוא אזור חצי מדברי בדרומה של גיאורגיה, 84 ק"מ דרומית מזרחית לטביליסי, ו- 155 ק"מ דרומית לטלאבי telavi וגובל בגבול עם אזרביג'יאן. המערות המוכרות הן המערות בסמיכות למנזר lavra שהם חלק מקומפלקס מערות הנקרא udabno complex, הכולל כ- 12 מתחמי מערות הפרוסים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה וארבע מהן אפילו בתחומי אזרביז'יאן. בכדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר gardabani, כאשר מגיעים אליה חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה שלה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת, וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול ומשם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (ששימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו הנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות. בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ- 8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך. לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם. עקב כך שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר sarticala.
נמצא בכניסה למתחם דוד גארידג'ה, אך הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר מהמערות, ונבנה מעל מערות ישנות שנחצבו במקום. המנזר משתרע על פני 3 מפלסים, ומהמפלס השלישי והתחתון יש בו מערה שבה נובע מעיין, שהאגדה אומרת שאלו דמעותיו של דוד. חשוב לציין שמול הכניסה למתחם ומול חנות המזכרות ישנו עץ תותי יער מתוקים ועסיסיים.
נבנה במאה ה- 6 ע"י הנזיר דוד (אחד מ- 13 הנזירים הסורים שהביאו את בשורת הנצרות לגיאורגיה). המתחם כולל 19 כנסיות ומנזרים תת-קרקעיים החצובים בסלע, בצד הדרומי של הרכס לכיוון גבול אזרביג'יאן, עליה ניתן להשקיף במבט דרומה מהאתר עצמו, ובכלל הנוף הנשקף מהאתר הוא עוצר נשימה. המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ- 10000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14 מועד פלישת המונגולים לארץ, שעשו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך. כבר בכניסה למנזר לאברה, ניתן לראות על הרכס שממול למנזר, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות, גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף, המתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה, בכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן, מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה. ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם dzandaris tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר. אחרי שגורמים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אח"כ מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירות ותקרות המערות מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. סיור שמעורר התפלאות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים. חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.
ביציאה צפונה ממתחם המערות לכיוון העיר sagaredzo, חולפים על פני עיר המדבר (כך היא נקראת בפי המקומיים) ובסמוך לה אגם אחד, ובהמשך משני צידי הדרך 2 אגמי מלח נוספים. שווה לעצור ולהעיף מבט, ולמי שמעוניין לעשות קצת סיור רגלי, יעשה זאת ואח"כ ימשיך עד לעיר סאגארדזו.
מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיר tokhlauri ומשם פונים צפונה וממשיכים עוד כ- 2-5 ק"מ לכיוון מנזר manavi, ותגיעו לשמורה. פרטים עליה בהמשך בחלק העוסק בשמורות.
נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיאורגיה ושל sirakis vake, וגובלת עם הגבול של אזרביז'יאן, ובכדי להגיע עליה צריך, מהעיר sagaredzo להמשיך מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם דרומה ולדרום מזרח כ- 40 ק"מ עד לעיירה kasrists'kali, ומשם דרומה עד לשמורה. פרטים נוספים על השמורה בחלק העוסק בשמורות. שימו לב, נסיעה לשמורה זו יחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ- 30 ק"מ בכדי להמשיך ליעד הבא.
מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם עוד פעם מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיירה nukriani ושוב מזרחה כ- 3 ק"מ ומגיעים לכנסייה זו, המשמשת למעשה כמנזר לנזירות. המנזר פתוח לקהל, אך לא ניתן לצלם במקום. מנזר בודבי של מינו הקדוש נבנה במאה ה-4 ובתוכו נמצא קברו. מקום יפה, שימו לב לצורת הבנייה והפרסקו שבתוך הכנסייה.
המעיין שלידו בנויה גם כנסייה קטנה בשם זבולון, מגיעים אליו בדרך העולה ממנזר בודבי צפונה לכיוון העיר סיגנג'י, אחרי כ- 3 ק"מ יש שביל היורד ימינה דרך יער עד לשורת עמודי חשמל ואז פונים שוב ימינה עד שמגיעים למעיין. המעיין הוא למעשה בור טבילה שהמאמינים נכנסים אליו וטובלים בו, או מתפללים בכנסיית זבולון הצמודה אליו.
כ- 2 ק"מ צפונית לנקודה ממנה ירדנו למעיין נינה, מגיעים לעיר ציורית על קצה רכס, שהייתה עיר מבוצרת שחומותיה עדיין שלמות ועליהן 28 מגדלי שמירה, מראה המזכיר במבט מרחוק את החומה הסינית. העיר נמצאת כ- 65 ק"מ דרומית מזרחית לתלאווי נבנתה במאה ה-18 ע"י מלך ארקאל השני erekle 2. העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק אלאזני alazani. מיד אחרי הכניסה לעיר פונים ימינה ומגיעים למרכז העיר, שם ישנה מזרקה גדולה ובניין העירייה, ומשמאל למזרקה נמצא פארק קטן, שלאורכו מימין יש קיר הנצחה לנופלי מלחמת העולם השנייה ומשמאל נמצאת הכנסייה. המשך הליכה לאורך הדרך תוך היצמדות לימין תוביל אתכם עד לאחד השערים העתיקים של חומת העיר, בעיר העתיקה והמשך הדרך תוביל אותנו לשער נוסף, שבצמוד לו נמצא בית קפה קטן, היושב על הרכס ומשקיף על כל העמק, ולכן שווה לעצור כאן, לאכול או לשתות משהו ולהשקיף על הנוף (המחירים כאן לא זולים). להולכים בעיר זו, חשוב שתדעו כי בימים אלו, סוף שנת 2007, נערכות בה עבודות תחזוקה ושיפוץ בקנה מידה רחב ע"י אונסקו, ולכן היא נראית כמו אתר בנייה, ומשפצים בה גדרות אבן, רחובות, מבנים ובתים ואף חלקים מהחומות. החלקים שכבר שופצו משמרים את הארכיטקטורה והאדריכלות העתיקה, אולם מאידך מעוררים התפעלות.
נמצא בחלקה הצפון מערבי של העיר tsiteli-tskaro, ובכדי להגיע אליה צריך מסיגנג'י להמשיך צפונה עוד כ- 3 ק"מ עד לעיר vakiri ומשם מזרחה עד לעיר זו. המקום אותר ע"י הכותב באמצעות google earth, לכן לא ידוע עליו הרבה, ולא ברור מהו שמו עפ"י המקומיים. מקוצר זמן כותב במאמר לא ביקר במקום ולכן אינו יכול להוסיף דבר על המקום ממקור ראשון.
השמורה נמצאת בפינה המזרחית של גיאורגיה וגובלת ממש עם הגבול של אזרביז'יאן ורוסיה, ובכדי להגיע אליה, מקניון הנשרים חוזרים כ- 2-3 ק"מ מערבה, ואז פונים צפונה, תוך חציית נהר אלאזני, כ- 25 ק"מ עד לעיר gurgeniani, ומשם מזרח עוד כ- 5 ק"מ עד לעיר lagodekhi. פרטים נוספים בפרק בחלק העוסק בשמורות.
נמצאים כ- 5 ק"מ צפונית מערבית ל- vakiri, עיר שאין בה משהו מיוחד שיכולה לשמש רק לצרכי לינה במקום, ולביקור בכנסייה, כי אם לא, צריך לנסוע עוד כ-10 ק"מ עד לעיר טלאווי.
בכפר זה הנמצא כ-2 ק"מ צפונית מערבית לגורג'אני, ישנו יקב בוטיק השייך ל- nodar piradashvili's שגילו כ- 500-600 שנים, ועבר מדור לדור. טל' להתקשרות 995-99-580973. הכניסה ליקב היא מהחנייה של הבית, שמובילה לחצר גדולה, שיש בה שולחנות ודברי מאכל למכירה, כגון דבש, גבינה ועוד, ומהחצר נכנסים אל מתחת לבית למרתף יין שיש בו כ- 18 חביות יין ענקיות מחרס הקבורות ברצפה הנקראות בגיאורגית kvevri, שכל אחת מכילה 3.5 טון יין, כשבכל אחת נמצא יין בשלבי עיבוד שונים, לפי סוג היין אדום או לבן. אחרי הסבר של בעל המקום על תהליך הייצור, הוא מאפשר למבקרים לפתוח את מכסי החביות, ואז הוא מוזג יין לקנקן לצורך טעימות בתוספת גבינה, וכמובן שמי שמעוניין יכול לקנות במקום יין.
בכפר זה הנמצא כ- 2 ק"מ צפונית מערבית לכפר הקודם, יש בו מפעל יין, אחד מני רבים הנמצאים בסביבה, שאפשרו לכותב שורות אלו לסייר בו, תוך התניה מפורשת כי עלי להימנע מצילום בתוך המפעל, תנאי שנאלצתי להסכים לו, והסתפקתי רק בצילום רק בצד החיצוני של המפעל. מנהל המפעל שהתלווה אלינו, אראה קודם את קו הייצור הישן, וממש מתחתיו את קו היצור החדש שהיה באותו מועד בפעולה מלאה, תוך הפרדה של הענבים לפי סוגם ואיכותם לכל קו יצור. אחרי כן הוא אראה את 200 חביות האחסון הישנות, שהם שוב כדי חרס ענקיים של 18 טון כל אחד, הקבורים כולם באדמה, חביות שכיום אינן בשימוש, ומשם פנינו לראות את 18 מיכלי האחסון מנירוסטה החדשים, שכוללים את כל האבזור החדשני ביותר, כולל מערכות לשמירה על טמפרטורה. המפעל מייצר 500 סוגי יין לבן ו- 27 סוגי יין אדום. כמובן שלא היה ניתן לסיים סיור נפלא זה מבלי לטעום שוב משני סוגי יינות, מה שאפשר אח"כ להיפרד לשלום ממנהל המפעל.
ההגעה למקום זה תלויה במקום הלינה, מ- gurjani נוסעים צפונית מערבית כ-7 ק"מ, ואילו מטלאווי נוסעים לדרום מזרח כ- 3 ק"מ, ומגיעים לאחוזה זו שהייתה מקום מושבו של הנסיך אלכסנדר צ'אווצ'אוודזה alexandre chavchavdze במאות 18-19 ועדיין שייך לצאצאיו. הכניסה לכיוון אחוזה, היא משדירה ארוכה עם צמחיה בין שני הכבישים, זה הנכנס וזה היוצא, וכאשר מגיעים לשער האחוזה צריך לשלם 15 לארי לאדם בכדי להיכנס פנימה. ממש ממול לכניסה ישנו מבנה דו קומתי ומשטח דשא גדול, שם ממתינים למלווה הלוקח אתכם בשביל דרך גן אנגלי גדול, עד למרתפי יין ענקיים שיש בהם יינות מלפני 50 שנה ויותר. אחרי כן ניתן וגם רצוי לבצע כאן טעימות, ובסיום הטעימות הולכים למוזיאון המתעד את פועלו של המשורר אלכסנדר שהוא בן המשפחה, ואם התמזל מזלכם כמו שהיה לכותב שורות אלו, תלכו גם למתקני ייצור היין הישנים, שהן חביות ענק מעץ של מאות טונות, ואח"כ חביות אחסון ישנות/חדשות לאחסון יין גם כיום, ועוד ייתכן שתבצעו סיור באולם האירוח של האירועים המתבצעים במקום, אולם מרשים במיוחד. ושוב אם יהיה לכם מזל תוכלו אף לחזות במשתתפי אירוע חתונה המגיעים לאירוע, אך בשביל כל אלו הסיור צריך להיות בשעות הערב ולא שעות הבוקר. דרך אגב ניתן ללון במקום, למי שרוצה.
3 ק"מ צפונית מערבית ל- tsinandali נמצאת עיר זו, שהיא העיר העתיקה והגדולה בחבל קאחתי ובנויה מעל נהר alazani, המשמשת כעיר מרכזית ובירה אדמיניסטרטיבית של האזור כולו. בעבר היא הייתה הבירה של ממלכת קכאתי kakhetian kingdom. במרכז העיר נמצאת מצודת באטוניסציחה batonistsikhe- שהוקמה במאה ה- 17, ובתוכה 2 כנסיות ושרידי מרחצאות המאה ה- 11, וארמון מלכותי שכיום פועל בו מוזיאון אתנו-גרפי גדול, שעלות הכניסה אליו 5 לארי לאדם. (לדעת הכותב המחיר אינו מצדיק את מה שניתן לראות). בכל אוקטובר מתקיים בעיר פסטיבל שנמשך מספר ימים ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את הפולקלור המקומי. מקוצר זמן לא חקרתי עיר זו לעומקה, למעט הפסל של ארקלי השני הניצב באחת הכניסות לעיר ממש ליד המצודה והעץ העתיק הנמצא אף הוא לא רחוק מהמצודה, ובנייה מחלוקי נחל מיוחדת במינה שנתקלתי בה במרכז העיר ליד מרכז המידע.
כק"מ וחצי צפונית מערבית לטלאווי פונים שמאלה ואחרי כ-2.5 ק"מ מגיעים לכנסיות אלו. בתחילה נפגשים בכנסייה החדשה. השם שואמטא שפירושו "בין ההרים" ניתן לשני הכנסיות, אקאלי שפירושו "החדשה" מהמאה ה-17 שהיא הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ודזווילי שפירושו "הישנה" מהמאה ה- 5-7, הממוקמת טופוגרפית במקום גבוה יותר יחסית לחדשה. שתיהן נבנו בין גבעות מיוערות, ונמצאות במרחק 154 ק"מ מטביליסי. הכנסייה הישנה הנמצאת בהמשך הדרך ימינה מהכנסייה הישנה, מרחק כ- 1 ק"מ, והיא מורכבת למעשה משלושה כנסיות מוקדמות- בזיליקה מרובעת מהמאה-5, דומאד עגול מהמאה-6 כולל ציורים מהמאה ה-12 ודומאד הקטנה והאחורית מביניהן מהמאה ה-7. המקום ננטש במאה ה-14, וכיום הוא נמצא בהליכי שיפוץ, כך שכרגע אין הרבה מה לראות. הכנסייה החדשה הוקמה במקומה הנוכחי, היות שלפי האגדה המקומית בעת העברת האייקון שנמצא בתוך בכנסייה החדשה והיה מיועד לכנסייה הישנה, חנו בלילה במקום בו נמצאת הכנסייה החדשה, וכאשר בבוקר רצו להמשיך בדרכם, לא הצליחו להרים את האייקון ואז החליטו להקים במקום מנזר חדש. המיוחד שבה הוא דרך הבנייה ובכלל זה הצלב שקוע בקיר הקדמי כחלק מהבנייה, האייקון הנמצא בצד ימין הפנימי של הכנסייה וכמובן ציורי הקיר והעשירים שבה.
בכדי להגיע אליה צריך לחזור לכביש שממנו פנינו לכנסיות שואמטא, דהיינו צפונה, ואז לפנות שמאלה, מערבה, ולנסוע כ- 5 ק"מ. האקדמיה כוללת מבנה מרובע קטן מהמאה ה- 6, מבנה מהמאה ה- 11 ששימש ללימודי מתמטיקה, מדעים ויינות, ולשם כך יש גם מבנה ששימש לייצור יין, ומבנה מהמאה ה- 19 ששימש אקדמיה צבאית. המבנים הרוסים ולמעט ההיבט ההיסטורי שלהם אין להם ערך תיירותי, אבל מי שמגיע לכאן ובכל זאת לא רוצה להפסיד, צריך ללכת בשביל הנמצאת מימין למנזר, דרך העולה לגבעה חשופה שממנה ניתן להשקיף על העמק, מראה ששווה את המאמץ של מספר דקות.
נמצאת צפונית לטלאווי כ- 18 ק"מ, וניתן להגיע אליה מהאקדמיה הצבאית ע"י כך שממשיכים מערבה עוד כ- 2 ק"מ ובצומת פונים ימינה ונוסעים כ- 7 ק"מ עד לקתדראלה זו. על ..... (ראה עמ' 80) נמצאת קתדראלה זו המפורסמת והחשובה שנבנתה במאה ה-11, ע"י Joseph alaverdi, על גדות נחל alazani וכוללת את כנסיית סנט ג'ורג מהמאה ה-11, .... עמ' 103 והיא השנייה בגובהה בגיאורגיה ובה נמצא מרתף יינות, בית מרחץ מימי הביניים והמקום היה מקום מושבו של המושל המוסלמי במאה ה-17. מבנה הכנסייה וכל הקומפלקס מרשים ביותר, ובכלל זה העתיקות וכדי היין הישנים ששימשו לאחסון יין בעת העתיקה, הנמצאים בחצר הקומפלקס, ושניתן לצפות בהם ממרחק מסוים. חלק ממבני המקום נמצאים כיום בשיפוץ. דרך אגב במקום זה לא אישרו לצלם בפנים הקתדראלה. אוצרות הזהב שהיו בקתדראלה זו, מס' טונות, נבזזו ע"י הרוסים. אם התמזל מזלכם ותגיעו למקום, בעת החגיגות לאלווארדי הקדוש, המתקיימות בימים האחרונים של חודש ספטמבר בכל שנה, במשך שבוע ימים, אזי תחזו בחגיגה אמיתית של המאמינים הכוללת תפילות ופיקניק ובכלל זה הכנות זבח ע"י המקומיים, וכמובן הרבה מוזיקה, שירה ריקודים ויין.
בכדי להגיע לשמורה זו מקדתראלה אלווארדי נוסעים כ- 2 ק"מ עד לעיר kvemo-alvani, ומשם פונים שמאלה (מערבה) עד לעיר akhneta ובעיר זו פונים צפונה כ- 20 ק"מ לאורך נחל alazani עד לשמורה הנמצאת בקרבת העיר birkiani. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות .
בכדי להגיע לשמורה זו יש לחזור לעיר kvemo-alvani, ומשם לפנות שמאלה (צפונה) כ- 2 ק"מ עד לעיר magraani, או להמשיך מזרחה כ- 2 ק"מ עד לשמורה שחלקה הדרומי נושק לדרך. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.
בכדי להגיע לשמורה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ומשם צפונה עוד כ- 25 ק"מ עד לעיר omalo, היושבת למעשה בתוך השמורה בקצה הדרום מזרחי שלה. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.
בכדי להגיע למצודה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, בהנחה שלא ממשיכים לשמורות הרשומות למעלה, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ושוב ימינה כ- 10 ק"מ עד למצודה. המצודה ממוקמת במרחק 150 ק"מ מטביליסי ו- 20 ק"מ מערבית לתלאווי. כאן תמצאו מגדל וכנסיה שנבנו במאה ה-16 בשטח של 50 דונמים, ע"י המלך הקחאטי לבן levan והעיר הסמוכה לה הייתה למעשה הבירה הקודמת של חבל קחאטי לפני טאלאבי במאות 15-17, מהעיר לא נותר הרבה, ולכן אין מה לעשות בה. אך מאידך בהחלט שווה לשלם 2 לארי להיכנס למגדל הפעמון שיש בו מוזיאון, אך החלק היפה מכל זה, הוא לטפס לקצה המגדל ולהשקיף על הנוף שמסביב.
המנזר נמצא כ- 10 ק"מ מזרחה למצודה, והוא קומפלקס הכולל מספר בניינים שנבנו במאה ה-4 ושלוש כנסיות בזיליקות שנבנו במאה ה-7, ואין לי להוסיף מחוויותיי האישיות.
עיירה זו הנמצאת בדרך לעיר gurdzaani, ויש בה מעיינות מים מינראלים ומעיינות גפרית של אדמה שחורה בדומה לים המלח, שבצמוד להם ישנו בית מרפא נטוש.
בכדי לחזור לטביליסי, רצוי לנסוע לעיר gurdzaani, ומשם מזרחה עד ל- bakurtsikhe, ואז לעלות על כביש A302 ולנסוע בו דרומה ומערבה עד לטביליסי. נסיעה בדרכים האחרות, תהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד, אך למי שיש זמן, אין בעיה, אולי תתקלו בדברים מעניינים נוספים בחבל ארץ זה.
לכתבה הבאה על לאורך חופי הים השחור כנסו ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/06/8.html
עם נגיעות בחבלים סגאראג'ו sagarejo וקוואראלי kvareli
לכתבה הקודמת על מערות ורדזיאה כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/04/6.html
חבל קאחתי הוא החבל שמוכר כאזור גידול הגפנים וחבל ייצור היין של גיאורגיה, שיש בו שפלות גבעיות, עמקים מישוריים ורכסי הרים גבוהים. לדברי המקומיים ייצור היין החל כאן לפני 8000 שנים, וכיום מגדלים בחבל כ- 12 זנים של ענבים. על אף שבד"כ באזור זה ישנם דרכים מרובות יותר המאפשרות תנועה מכיוונים שונים ובכלל תנועה מעגלית שאינה מחייבת לחזור על אותו מסלול, תיאור האתרים לאורך המסלול יהיה נגד כיוון השעון. היות וכאמור זהו חבל היין של גיאורגיה, הרי שחלק מאמר זה יכלול תיאור ביקור בשני יקבים ותיאור של תעשיית יין ביתית. למסלול זה נדרש לפחות יומיים, ולאלה שיבקשו לבחון את כל האתרים ביסודיות ובכלל זה את שמורות הטבע צריך להוסיף לפחות 2-4 ימים נוספים.
גלריית תמונות הקשורה לחלק זה ראה בקישורים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002710&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002710&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002710&id=1053638958
מערות david garedja
המערות נמצאות בתחומי חבל סגאראג'ו, אזור המערות הוא אזור חצי מדברי בדרומה של גיאורגיה, 84 ק"מ דרומית מזרחית לטביליסי, ו- 155 ק"מ דרומית לטלאבי telavi וגובל בגבול עם אזרביג'יאן. המערות המוכרות הן המערות בסמיכות למנזר lavra שהם חלק מקומפלקס מערות הנקרא udabno complex, הכולל כ- 12 מתחמי מערות הפרוסים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה וארבע מהן אפילו בתחומי אזרביז'יאן. בכדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר gardabani, כאשר מגיעים אליה חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה שלה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת, וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול ומשם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (ששימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו הנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות. בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ- 8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך. לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם. עקב כך שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר sarticala.
מנזר דוד לאוורה David's lavra
נמצא בכניסה למתחם דוד גארידג'ה, אך הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר מהמערות, ונבנה מעל מערות ישנות שנחצבו במקום. המנזר משתרע על פני 3 מפלסים, ומהמפלס השלישי והתחתון יש בו מערה שבה נובע מעיין, שהאגדה אומרת שאלו דמעותיו של דוד. חשוב לציין שמול הכניסה למתחם ומול חנות המזכרות ישנו עץ תותי יער מתוקים ועסיסיים.
מתחם דוד גארידג'ה
נבנה במאה ה- 6 ע"י הנזיר דוד (אחד מ- 13 הנזירים הסורים שהביאו את בשורת הנצרות לגיאורגיה). המתחם כולל 19 כנסיות ומנזרים תת-קרקעיים החצובים בסלע, בצד הדרומי של הרכס לכיוון גבול אזרביג'יאן, עליה ניתן להשקיף במבט דרומה מהאתר עצמו, ובכלל הנוף הנשקף מהאתר הוא עוצר נשימה. המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ- 10000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14 מועד פלישת המונגולים לארץ, שעשו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך. כבר בכניסה למנזר לאברה, ניתן לראות על הרכס שממול למנזר, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות, גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף, המתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה, בכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן, מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה. ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם dzandaris tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר. אחרי שגורמים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אח"כ מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירות ותקרות המערות מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. סיור שמעורר התפלאות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים. חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.
אגמים ליד עיר המדבר krasnogorski
ביציאה צפונה ממתחם המערות לכיוון העיר sagaredzo, חולפים על פני עיר המדבר (כך היא נקראת בפי המקומיים) ובסמוך לה אגם אחד, ובהמשך משני צידי הדרך 2 אגמי מלח נוספים. שווה לעצור ולהעיף מבט, ולמי שמעוניין לעשות קצת סיור רגלי, יעשה זאת ואח"כ ימשיך עד לעיר סאגארדזו.
שמורת הטבע מריאמצביריס mariamdzvris
מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיר tokhlauri ומשם פונים צפונה וממשיכים עוד כ- 2-5 ק"מ לכיוון מנזר manavi, ותגיעו לשמורה. פרטים עליה בהמשך בחלק העוסק בשמורות.
שמורת הטבע ווסלובאניס vaslovanis
נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיאורגיה ושל sirakis vake, וגובלת עם הגבול של אזרביז'יאן, ובכדי להגיע עליה צריך, מהעיר sagaredzo להמשיך מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם דרומה ולדרום מזרח כ- 40 ק"מ עד לעיירה kasrists'kali, ומשם דרומה עד לשמורה. פרטים נוספים על השמורה בחלק העוסק בשמורות. שימו לב, נסיעה לשמורה זו יחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ- 30 ק"מ בכדי להמשיך ליעד הבא.
כנסיית בודבי bodbe
מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם עוד פעם מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיירה nukriani ושוב מזרחה כ- 3 ק"מ ומגיעים לכנסייה זו, המשמשת למעשה כמנזר לנזירות. המנזר פתוח לקהל, אך לא ניתן לצלם במקום. מנזר בודבי של מינו הקדוש נבנה במאה ה-4 ובתוכו נמצא קברו. מקום יפה, שימו לב לצורת הבנייה והפרסקו שבתוך הכנסייה.
מעיין נינה הקדושה
המעיין שלידו בנויה גם כנסייה קטנה בשם זבולון, מגיעים אליו בדרך העולה ממנזר בודבי צפונה לכיוון העיר סיגנג'י, אחרי כ- 3 ק"מ יש שביל היורד ימינה דרך יער עד לשורת עמודי חשמל ואז פונים שוב ימינה עד שמגיעים למעיין. המעיין הוא למעשה בור טבילה שהמאמינים נכנסים אליו וטובלים בו, או מתפללים בכנסיית זבולון הצמודה אליו.
העיר וכנסיית סיגנג'י signage
כ- 2 ק"מ צפונית לנקודה ממנה ירדנו למעיין נינה, מגיעים לעיר ציורית על קצה רכס, שהייתה עיר מבוצרת שחומותיה עדיין שלמות ועליהן 28 מגדלי שמירה, מראה המזכיר במבט מרחוק את החומה הסינית. העיר נמצאת כ- 65 ק"מ דרומית מזרחית לתלאווי נבנתה במאה ה-18 ע"י מלך ארקאל השני erekle 2. העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק אלאזני alazani. מיד אחרי הכניסה לעיר פונים ימינה ומגיעים למרכז העיר, שם ישנה מזרקה גדולה ובניין העירייה, ומשמאל למזרקה נמצא פארק קטן, שלאורכו מימין יש קיר הנצחה לנופלי מלחמת העולם השנייה ומשמאל נמצאת הכנסייה. המשך הליכה לאורך הדרך תוך היצמדות לימין תוביל אתכם עד לאחד השערים העתיקים של חומת העיר, בעיר העתיקה והמשך הדרך תוביל אותנו לשער נוסף, שבצמוד לו נמצא בית קפה קטן, היושב על הרכס ומשקיף על כל העמק, ולכן שווה לעצור כאן, לאכול או לשתות משהו ולהשקיף על הנוף (המחירים כאן לא זולים). להולכים בעיר זו, חשוב שתדעו כי בימים אלו, סוף שנת 2007, נערכות בה עבודות תחזוקה ושיפוץ בקנה מידה רחב ע"י אונסקו, ולכן היא נראית כמו אתר בנייה, ומשפצים בה גדרות אבן, רחובות, מבנים ובתים ואף חלקים מהחומות. החלקים שכבר שופצו משמרים את הארכיטקטורה והאדריכלות העתיקה, אולם מאידך מעוררים התפעלות.
קניון הנשרים eagle canyon
נמצא בחלקה הצפון מערבי של העיר tsiteli-tskaro, ובכדי להגיע אליה צריך מסיגנג'י להמשיך צפונה עוד כ- 3 ק"מ עד לעיר vakiri ומשם מזרחה עד לעיר זו. המקום אותר ע"י הכותב באמצעות google earth, לכן לא ידוע עליו הרבה, ולא ברור מהו שמו עפ"י המקומיים. מקוצר זמן כותב במאמר לא ביקר במקום ולכן אינו יכול להוסיף דבר על המקום ממקור ראשון.
שמורת הטבע לגודאחיס lagodekhis
השמורה נמצאת בפינה המזרחית של גיאורגיה וגובלת ממש עם הגבול של אזרביז'יאן ורוסיה, ובכדי להגיע אליה, מקניון הנשרים חוזרים כ- 2-3 ק"מ מערבה, ואז פונים צפונה, תוך חציית נהר אלאזני, כ- 25 ק"מ עד לעיר gurgeniani, ומשם מזרח עוד כ- 5 ק"מ עד לעיר lagodekhi. פרטים נוספים בפרק בחלק העוסק בשמורות.
העיירה ומנזר גורג'אני gurjani
נמצאים כ- 5 ק"מ צפונית מערבית ל- vakiri, עיר שאין בה משהו מיוחד שיכולה לשמש רק לצרכי לינה במקום, ולביקור בכנסייה, כי אם לא, צריך לנסוע עוד כ-10 ק"מ עד לעיר טלאווי.
כפר ווליסטסיחה velistsikhe
בכפר זה הנמצא כ-2 ק"מ צפונית מערבית לגורג'אני, ישנו יקב בוטיק השייך ל- nodar piradashvili's שגילו כ- 500-600 שנים, ועבר מדור לדור. טל' להתקשרות 995-99-580973. הכניסה ליקב היא מהחנייה של הבית, שמובילה לחצר גדולה, שיש בה שולחנות ודברי מאכל למכירה, כגון דבש, גבינה ועוד, ומהחצר נכנסים אל מתחת לבית למרתף יין שיש בו כ- 18 חביות יין ענקיות מחרס הקבורות ברצפה הנקראות בגיאורגית kvevri, שכל אחת מכילה 3.5 טון יין, כשבכל אחת נמצא יין בשלבי עיבוד שונים, לפי סוג היין אדום או לבן. אחרי הסבר של בעל המקום על תהליך הייצור, הוא מאפשר למבקרים לפתוח את מכסי החביות, ואז הוא מוזג יין לקנקן לצורך טעימות בתוספת גבינה, וכמובן שמי שמעוניין יכול לקנות במקום יין.
כפר vachladziantkali
בכפר זה הנמצא כ- 2 ק"מ צפונית מערבית לכפר הקודם, יש בו מפעל יין, אחד מני רבים הנמצאים בסביבה, שאפשרו לכותב שורות אלו לסייר בו, תוך התניה מפורשת כי עלי להימנע מצילום בתוך המפעל, תנאי שנאלצתי להסכים לו, והסתפקתי רק בצילום רק בצד החיצוני של המפעל. מנהל המפעל שהתלווה אלינו, אראה קודם את קו הייצור הישן, וממש מתחתיו את קו היצור החדש שהיה באותו מועד בפעולה מלאה, תוך הפרדה של הענבים לפי סוגם ואיכותם לכל קו יצור. אחרי כן הוא אראה את 200 חביות האחסון הישנות, שהם שוב כדי חרס ענקיים של 18 טון כל אחד, הקבורים כולם באדמה, חביות שכיום אינן בשימוש, ומשם פנינו לראות את 18 מיכלי האחסון מנירוסטה החדשים, שכוללים את כל האבזור החדשני ביותר, כולל מערכות לשמירה על טמפרטורה. המפעל מייצר 500 סוגי יין לבן ו- 27 סוגי יין אדום. כמובן שלא היה ניתן לסיים סיור נפלא זה מבלי לטעום שוב משני סוגי יינות, מה שאפשר אח"כ להיפרד לשלום ממנהל המפעל.
אחוזת טסיננדאלי tsinandali
ההגעה למקום זה תלויה במקום הלינה, מ- gurjani נוסעים צפונית מערבית כ-7 ק"מ, ואילו מטלאווי נוסעים לדרום מזרח כ- 3 ק"מ, ומגיעים לאחוזה זו שהייתה מקום מושבו של הנסיך אלכסנדר צ'אווצ'אוודזה alexandre chavchavdze במאות 18-19 ועדיין שייך לצאצאיו. הכניסה לכיוון אחוזה, היא משדירה ארוכה עם צמחיה בין שני הכבישים, זה הנכנס וזה היוצא, וכאשר מגיעים לשער האחוזה צריך לשלם 15 לארי לאדם בכדי להיכנס פנימה. ממש ממול לכניסה ישנו מבנה דו קומתי ומשטח דשא גדול, שם ממתינים למלווה הלוקח אתכם בשביל דרך גן אנגלי גדול, עד למרתפי יין ענקיים שיש בהם יינות מלפני 50 שנה ויותר. אחרי כן ניתן וגם רצוי לבצע כאן טעימות, ובסיום הטעימות הולכים למוזיאון המתעד את פועלו של המשורר אלכסנדר שהוא בן המשפחה, ואם התמזל מזלכם כמו שהיה לכותב שורות אלו, תלכו גם למתקני ייצור היין הישנים, שהן חביות ענק מעץ של מאות טונות, ואח"כ חביות אחסון ישנות/חדשות לאחסון יין גם כיום, ועוד ייתכן שתבצעו סיור באולם האירוח של האירועים המתבצעים במקום, אולם מרשים במיוחד. ושוב אם יהיה לכם מזל תוכלו אף לחזות במשתתפי אירוע חתונה המגיעים לאירוע, אך בשביל כל אלו הסיור צריך להיות בשעות הערב ולא שעות הבוקר. דרך אגב ניתן ללון במקום, למי שרוצה.
העיר טלאווי telavi
3 ק"מ צפונית מערבית ל- tsinandali נמצאת עיר זו, שהיא העיר העתיקה והגדולה בחבל קאחתי ובנויה מעל נהר alazani, המשמשת כעיר מרכזית ובירה אדמיניסטרטיבית של האזור כולו. בעבר היא הייתה הבירה של ממלכת קכאתי kakhetian kingdom. במרכז העיר נמצאת מצודת באטוניסציחה batonistsikhe- שהוקמה במאה ה- 17, ובתוכה 2 כנסיות ושרידי מרחצאות המאה ה- 11, וארמון מלכותי שכיום פועל בו מוזיאון אתנו-גרפי גדול, שעלות הכניסה אליו 5 לארי לאדם. (לדעת הכותב המחיר אינו מצדיק את מה שניתן לראות). בכל אוקטובר מתקיים בעיר פסטיבל שנמשך מספר ימים ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את הפולקלור המקומי. מקוצר זמן לא חקרתי עיר זו לעומקה, למעט הפסל של ארקלי השני הניצב באחת הכניסות לעיר ממש ליד המצודה והעץ העתיק הנמצא אף הוא לא רחוק מהמצודה, ובנייה מחלוקי נחל מיוחדת במינה שנתקלתי בה במרכז העיר ליד מרכז המידע.
כנסיות אקאלי שואמטא ו- דזווילי שואמטא
akhali shuamta& dzveli shuamta
akhali shuamta& dzveli shuamta
כק"מ וחצי צפונית מערבית לטלאווי פונים שמאלה ואחרי כ-2.5 ק"מ מגיעים לכנסיות אלו. בתחילה נפגשים בכנסייה החדשה. השם שואמטא שפירושו "בין ההרים" ניתן לשני הכנסיות, אקאלי שפירושו "החדשה" מהמאה ה-17 שהיא הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ודזווילי שפירושו "הישנה" מהמאה ה- 5-7, הממוקמת טופוגרפית במקום גבוה יותר יחסית לחדשה. שתיהן נבנו בין גבעות מיוערות, ונמצאות במרחק 154 ק"מ מטביליסי. הכנסייה הישנה הנמצאת בהמשך הדרך ימינה מהכנסייה הישנה, מרחק כ- 1 ק"מ, והיא מורכבת למעשה משלושה כנסיות מוקדמות- בזיליקה מרובעת מהמאה-5, דומאד עגול מהמאה-6 כולל ציורים מהמאה ה-12 ודומאד הקטנה והאחורית מביניהן מהמאה ה-7. המקום ננטש במאה ה-14, וכיום הוא נמצא בהליכי שיפוץ, כך שכרגע אין הרבה מה לראות. הכנסייה החדשה הוקמה במקומה הנוכחי, היות שלפי האגדה המקומית בעת העברת האייקון שנמצא בתוך בכנסייה החדשה והיה מיועד לכנסייה הישנה, חנו בלילה במקום בו נמצאת הכנסייה החדשה, וכאשר בבוקר רצו להמשיך בדרכם, לא הצליחו להרים את האייקון ואז החליטו להקים במקום מנזר חדש. המיוחד שבה הוא דרך הבנייה ובכלל זה הצלב שקוע בקיר הקדמי כחלק מהבנייה, האייקון הנמצא בצד ימין הפנימי של הכנסייה וכמובן ציורי הקיר והעשירים שבה.
האקדמיה הצבאית איקלטו ikalto
בכדי להגיע אליה צריך לחזור לכביש שממנו פנינו לכנסיות שואמטא, דהיינו צפונה, ואז לפנות שמאלה, מערבה, ולנסוע כ- 5 ק"מ. האקדמיה כוללת מבנה מרובע קטן מהמאה ה- 6, מבנה מהמאה ה- 11 ששימש ללימודי מתמטיקה, מדעים ויינות, ולשם כך יש גם מבנה ששימש לייצור יין, ומבנה מהמאה ה- 19 ששימש אקדמיה צבאית. המבנים הרוסים ולמעט ההיבט ההיסטורי שלהם אין להם ערך תיירותי, אבל מי שמגיע לכאן ובכל זאת לא רוצה להפסיד, צריך ללכת בשביל הנמצאת מימין למנזר, דרך העולה לגבעה חשופה שממנה ניתן להשקיף על העמק, מראה ששווה את המאמץ של מספר דקות.
קתדראלה אלאוורדי alaverdi
נמצאת צפונית לטלאווי כ- 18 ק"מ, וניתן להגיע אליה מהאקדמיה הצבאית ע"י כך שממשיכים מערבה עוד כ- 2 ק"מ ובצומת פונים ימינה ונוסעים כ- 7 ק"מ עד לקתדראלה זו. על ..... (ראה עמ' 80) נמצאת קתדראלה זו המפורסמת והחשובה שנבנתה במאה ה-11, ע"י Joseph alaverdi, על גדות נחל alazani וכוללת את כנסיית סנט ג'ורג מהמאה ה-11, .... עמ' 103 והיא השנייה בגובהה בגיאורגיה ובה נמצא מרתף יינות, בית מרחץ מימי הביניים והמקום היה מקום מושבו של המושל המוסלמי במאה ה-17. מבנה הכנסייה וכל הקומפלקס מרשים ביותר, ובכלל זה העתיקות וכדי היין הישנים ששימשו לאחסון יין בעת העתיקה, הנמצאים בחצר הקומפלקס, ושניתן לצפות בהם ממרחק מסוים. חלק ממבני המקום נמצאים כיום בשיפוץ. דרך אגב במקום זה לא אישרו לצלם בפנים הקתדראלה. אוצרות הזהב שהיו בקתדראלה זו, מס' טונות, נבזזו ע"י הרוסים. אם התמזל מזלכם ותגיעו למקום, בעת החגיגות לאלווארדי הקדוש, המתקיימות בימים האחרונים של חודש ספטמבר בכל שנה, במשך שבוע ימים, אזי תחזו בחגיגה אמיתית של המאמינים הכוללת תפילות ופיקניק ובכלל זה הכנות זבח ע"י המקומיים, וכמובן הרבה מוזיקה, שירה ריקודים ויין.
שמורת טבע בטסאריס batsaris
בכדי להגיע לשמורה זו מקדתראלה אלווארדי נוסעים כ- 2 ק"מ עד לעיר kvemo-alvani, ומשם פונים שמאלה (מערבה) עד לעיר akhneta ובעיר זו פונים צפונה כ- 20 ק"מ לאורך נחל alazani עד לשמורה הנמצאת בקרבת העיר birkiani. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות .
שמורת טבע באבאנוריס babaneuris
בכדי להגיע לשמורה זו יש לחזור לעיר kvemo-alvani, ומשם לפנות שמאלה (צפונה) כ- 2 ק"מ עד לעיר magraani, או להמשיך מזרחה כ- 2 ק"מ עד לשמורה שחלקה הדרומי נושק לדרך. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.
שמורת טבע טושאטיס tusetis
בכדי להגיע לשמורה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ומשם צפונה עוד כ- 25 ק"מ עד לעיר omalo, היושבת למעשה בתוך השמורה בקצה הדרום מזרחי שלה. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.
מצודת גרמי gremi
בכדי להגיע למצודה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, בהנחה שלא ממשיכים לשמורות הרשומות למעלה, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ושוב ימינה כ- 10 ק"מ עד למצודה. המצודה ממוקמת במרחק 150 ק"מ מטביליסי ו- 20 ק"מ מערבית לתלאווי. כאן תמצאו מגדל וכנסיה שנבנו במאה ה-16 בשטח של 50 דונמים, ע"י המלך הקחאטי לבן levan והעיר הסמוכה לה הייתה למעשה הבירה הקודמת של חבל קחאטי לפני טאלאבי במאות 15-17, מהעיר לא נותר הרבה, ולכן אין מה לעשות בה. אך מאידך בהחלט שווה לשלם 2 לארי להיכנס למגדל הפעמון שיש בו מוזיאון, אך החלק היפה מכל זה, הוא לטפס לקצה המגדל ולהשקיף על הנוף שמסביב.
מנזר נקראסי nekresi
המנזר נמצא כ- 10 ק"מ מזרחה למצודה, והוא קומפלקס הכולל מספר בניינים שנבנו במאה ה-4 ושלוש כנסיות בזיליקות שנבנו במאה ה-7, ואין לי להוסיף מחוויותיי האישיות.
העיירה אחטאלה akhtala
עיירה זו הנמצאת בדרך לעיר gurdzaani, ויש בה מעיינות מים מינראלים ומעיינות גפרית של אדמה שחורה בדומה לים המלח, שבצמוד להם ישנו בית מרפא נטוש.
חזרה לטביליסי
בכדי לחזור לטביליסי, רצוי לנסוע לעיר gurdzaani, ומשם מזרחה עד ל- bakurtsikhe, ואז לעלות על כביש A302 ולנסוע בו דרומה ומערבה עד לטביליסי. נסיעה בדרכים האחרות, תהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד, אך למי שיש זמן, אין בעיה, אולי תתקלו בדברים מעניינים נוספים בחבל ארץ זה.
לכתבה הבאה על לאורך חופי הים השחור כנסו ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/06/8.html
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר
