‏הצגת רשומות עם תוויות נשים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נשים. הצג את כל הרשומות

24 אוקטובר, 2015

זכויות נשים באיסלנד


היום לפני 40 שנה, ב-24 באוקטובר 1975, 90% מנשות איסלנד שבתו ממלאכתן בשעה 12 בצהריים. עקרות בית שבתו ויצאו מבתיהן. הטלפונים קרסו מכיוון שלא היו טלפניות, עיתונים לא הודפסו מכיוון שלא היתה מי שתסדר את אותיות הדפוס שכן כל המפעילות היו נשים, בתי הספר נסגרו, כל הטיסות בוטלו כיוון שלא היו דיילות, והבנקים נסגרו כי הכספריות גם הן היו נשים. בתי חולים קרסו ושדה התעופה נסגר.

כל איסלנד הושבתה למעשה לחלוטין כיוון שגם את התפקידים אשר אויישו על ידי גברים לא ניתן היה לבצע מכיוון שאלו סמכו על שיתוף פעולה מן הנשים שלצידם. במשדרי החדשות המעטים שכן הושמעו ניתן היה לשמוע ילדים ברקע שאביהם נאלצו לקחת אותם עימם לעבודה. עד השעה 13 בצהריים נגמרו כל הנקניקיות בסופרמרקטים ברייקיאוויק מהסיבה הפשוטה שהיו פחות או יותר כל מה שגברים היו מסוגלים לבשל אז לילדיהם. היום נודע בתור "יום שישי הארוך", למרות שאורכו היה מן הסתם כשאר ימי השישי, אך לא לגברים שנאלצו להתמודד בפעם הראשונה עם תפקידי הנשים. 

הנשים יצאו ממקומות העבודה שלהן ו-25,000 מהן התכנסו בכיכר בבירה ברייקיאוויק, יותר מ-10% מתושבי המדינה אז. הייתה זו ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה עד אותו רגע, אשר היתה תוצאה של חודשים רבים של עבודה של תנועת השמאל "רד סטוקינס" שדחפה שנים לשביתה גדולה מהסוג הזה, אך לבסוף התפשרה על "יום חופש" עליו ניתנה התראה של יום אחד. המפגינות שמעו נאומים, דיברו, ומחו נגד האי שוויון המגדרי באיסלנד, נגד האפליה בשכר, האלימות נגד נשים, ואי ייצוגן בפוליטיקה האיסלנדית. שכרן הממוצע של הנשים היה אז כ-60% מזה של גברים (מעט פחות מהמצב היום בישראל) וייצוגן בפרלמנט האיסלנדי עמד רק על 5%.




ההפגנה נמשכה עד לצלצול השעון בשעה 12 בלילה, אז, כשמהטרה הושגה, ונשות איסלנד הוכיחו לעצמן כי הן מסוגלות להתאחד למען מטרותיהן, ויותר מכך הוכיחו לכל המדינה כמה הן חיוניות לכלכלתה, הן פנו לחזור לבתיהן. זאת למעט עובדות העיתון "מורגנבבלדיד", העיתון הנפוץ במדינה, אשר חזרו לעבודתן קודם והדפיסו את העיתון שהוקדש כולו לאותה שביתה.

בשנה שלאחר מכן חוקק באיסלנד חוק שוויון מגדרי המגדיר את זכותן החוקתית של נשים לשוויון, לשכר שווה ולתנאים סוציאליים שווים. ארבע שנים לאחר אחת הנוכחות באותה הפגנה, ויגדיס פינבוגדוטיר, נבחרה לנשיאה הראשונה אי פעם במדינה, ובמדינה אירופית כלשהי. היא כיהנה בתפקיד עד לשנת 1996. למרות ההתקדמות הרבה בעקבות אותה שביתה, השינוי היה איטי. לכן, ב-24 באוקטובר 2005, 30 שנים אחרי אותו היום, הפעם בשעה 2:08, השעה בה היו אמורות לסיים לעבוד אם היו מרוויחות כמו גברים, שוב יצאו נשות איסלנד לשביתה, והפעם התקבצו באותו מקום 50,000 נשים. 

לאחר משבר הבנקים הגדול בשנת 2008, אשר רובם נוהלו עדיין בידי גברים, נבחרה ג'ואנה סיגורדרדוטיר לתפקיד ראשת הממשלה. המנהיגה הראשונה בעולם שהיא לסבית מוצהרת, אשר התחתנה כמה ימים לאחר מכן עם זוגתה בעקבות חוק נישואין לכל שהעבירה. מאז נאסרו מועדוני החשפנות באיסלנד, חוקק חוק המקנה חצי שנה של חופשת לידה להורים (3 חודשים לכל הורה, ו-3 חודשים נוספים לאחד/ת מהם), אושר תקציב מיוחד לקידום שוויון מגדרי, חוקק חוק המחייב חברות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, ציבוריות ופרטיות, להעסיק לפחות 40% משני המינים. 

כיום, 44% מהפרלמנט האיסלנדי מורכב מנשים. מאז 2009 איסלנד תופסת את המקום הראשון בעולם בדו"ח האו"ם לשוויון מגדרי באופן עקבי (ישראל לדוגמא תופסת את המקום ה-65). הדו"ח משקלל מספר גורמים - כלכלה, השתתפות פוליטית, שיעור השכלה ועוד. 

זה לא אומר שהמצב מושלם, האלימות המגדרית עדיין נוכחת, ונשים באיסלנד עדיין מרוויחות בממוצע 16% פחות מגברים, ועדיין מרוויחות פחות על אותה עבודה והן במקום ה-19 בעולם בפרמטר זה (לעומת ישראל שנמצאת במקום ה-130 מתוך 142 מדינות). לכן גם היום, כמו בכל 10 שנים ב-24 באוקטובר, ייצאו נשות איסלנד לשביתה לציון אותו היום. הפערים באיסלנד ממשיכים להצטמצם, והמורשת של אותו היום והשיעור שלימדו נשות איסלנד את גבריה ומנהיגיה הפכו לחלק מהאתוס של המדינה הקטנה.


הכתבה נכתבה ע"י John Brown מאתר הפייסבוק שלו בלינק הבא
https://www.facebook.com/john.brown.3591?fref=photo

לכתבה נוספת בנושא נשים כנס ללינק הבא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

07 אוקטובר, 2011

נשים באיסלנד Women in iceland

מצ"ב כתבה שפורסמה בנושא.

איסלנד: גן עדן אמיתי לנשים, או רק על הנייר?
בחודש האחרון כינה השבועון ניוזוויק את המדינה הצפונית "המקום הטוב ביותר לנשים", בתחומי החינוך, הכלכלה והמשפט
קירה קוקרן, גרדיאן

05.10.2011  06:30

ביום גשום ברייקיאוויק, בעוד הגשם מכה בסירות הדיג ובחנויות התיירים, שרת התעשייה, האנרגיה והתיירות של איסלנד מסבירה לי שהמדינה צריכה להיות הרבה יותר קשוחה בנוגע לפערי השכר בין המינים. השרה היא קטרין יוליוסדוטיר, אשה חביבה ומושכת, הנמצאת באמצע שנות השלושים לחייה ובהריון עם תאומים. בשעה שהיא מדברת, שמץ תסכול נשמע בקולה. החקיקה באיסלנד מבטיחה כביכול תשלום שווה תמורת עבודה שווה, "אז למה לא מפעילים אצלנו יותר ענישה?", היא שואלת, "אולי אנחנו צריכים להיות קשוחים יותר כלפי מי שמפר את הכללים". 
אנחנו יושבות במשרדה של קטרין (אל כל האיסלנדים פונים בשמותיהם הפרטיים), בבניין סתמי הניצב כמה מאות מטרים מנמל העיר, והיא מדברת בלהט וברצינות על זכויות הנשים. כן, היא פמיניסטית. וכן, זה טוב שבממשלת איסלנד הנוכחית יש ארבע נשים ושישה גברים. אולם אין זה די. היא הייתה רוצה לראות בממשלה חלוקה מושלמת של חצי-חצי. בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008, איסלנד "מחפשת איזון בחיים שלנו, וחלק גדול מזה טמון באיזון בין גברים לנשים", היא אומרת. 

ואילו יש הסבורים כי האיזון הזה כבר קיים ושאיסלנד היא למעשה הדבר הקרוב ביותר לגן עדן פמיניסטי. בשנתיים האחרונות, איסלנד עומדת בראש המדינות בעולם מבחינת שוויון בין המינים, על פי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי, ובחודש האחרון, השבועון "ניוזוויק" כינה אותה המקום הטוב ביותר בעולם לנשים. 
הסקר של ניוזוויק התרכז בבריאות, חינוך, כלכלה, פוליטיקה ומשפט, וגילה כי בכל התחומים הללו, ובעיקר בתחום המשפטי, איסלנד נמצאת במצב הטוב ביותר בעולם. ראש הממשלה, יוהאנה סיגורדרדוטיר, סיפרה לי בדואר אלקטרוני שהיא גאה בתוצאות הסקר, "ולא רק בגלל הנשים, אלא גם כי אנחנו יודעים ששוויון מגדרי הוא אחד הסממנים המובהקים לאיכותה הכוללת של חברה". בזכות מסע של אגודת הפקידים ועובדי המסחר, סוגיה זו נמצאת בראש סדר היום במדינה. כדי להדגיש את העובדה שהנשים באיסלנד מקבלות, בממוצע, שכר הנמוך בעשרה אחוזים משכרם של הגברים, בחודש האחרון יזמה האגודה מבצע הנחות לנשים בלבד בסכום זה בדיוק. 

למי שמסתכל מבחוץ, לתנועה הפמיניסטית באיסלנד יש כוח עצום. בשלהי שנות ה-60, התבגר דור של נשים משכילות שכעסו בגלל האי שוויון בשכר. גם עקרות הבית הרגישו שלא מעריכים את עבודתן. ב-1975, הציעה קבוצה פמיניסטית רדיקלית, "הגרביים האדומים", לעשות שביתת נשים ליום אחד. המושג רוכך קצת ונהפך ל"יום חופש", וב-24 באוקטובר של אותה שנה כ-90% מנשות המדינה שבתו ממלאכתן. ברייקיאוויק התכנסו 25 אלף נשים לשמוע נאומים, לשוחח ולשיר בצוותא. תורון סוויינביארנרדוטיר, בת 45, שכיהנה כשרת הסביבה בין השנים 2007 ל-2009, הייתה בת עשר בעת "יום החופש לנשים" המקורי. "אני זוכרת את התחושה להימצא בתוך המון נשים, שהיו מאושרות כל כך", היא נזכרת. "זה היה שיעור לבנות דורי, ולדעתי סוד הצלחתנו הוא שהבאנו נשים מכל שדרות החברה, ומכל הזרמים הפוליטיים". 

היכולת לגייס נשים מכל המעמדות בולטת גם היום. אשתקד, הארגון "נשים משיבות מלחמה" החיה את רוח "יום חופש לנשים", ולמרות התרעות מפני מזג אוויר סוער, הציפו 50 אלף נשים את רחובות הבירה - כשליש מהנשים במדינה. באחד מפרברי רייקיאוויק ביליתי אחר צהריים עם סיגרידור מגנוסדוטיר, אנדראה הלדרוסדוטיר ואווה דונביורנדסדוטיר. כששאלתי אותן מהן הסוגיות המטרידות אותן יותר מכול, אווה, סטודנטית לתואר שני, בת 31, דיברה על הפער בשכר. סיגרידור ואנדראה, לעומתה, דיברו בלהט על הבעיה של אלימות מינית. "אילו יכולתי לשנות רק דבר אחד, זה היה פשעי המין נגד נשים וילדים. גברים יצטרכו להילחם למען עצמם", אומרת סיגרידור, מנקה משרדים בת 35. אנדראה, מורה למוזיקה בת 27, מדגישה שבמקרי אונס, שבהם ננטשו הנאנסות כשחייהן נתונים בסכנה, העונש שקיבלו האנסים היה מזעזע בקלותו. 

לדברי גודרון יונסדוטיר, מוותיקות המאבק הפמיניסטי באיסלנד, העובדת בסטיגמוט - ארגון המעניק ייעוץ לקורבנות של אלימות מינית - המדינה היא אכן "גן עדן של שוויון מיני... על הנייר", ויש פער בינו למציאות. בכל שנה, סטיגמוט והיחידה לטיפול בנאנסות בבית חולים ברייקיאוויק מטפלים בכ-250 נשים, "אבל אנחנו יכולות לספור על יד נשית אחת את ההרשעות באונס בשנה". לדבריה, עדיין קיימת בעיה של גישה "בקרב מערכת המשפט, בקרב הציבור, וגם בקרב הנשים הפונות אלינו בתחושה של בושה ואשם".

From יהודים באיסלנד
לגונה כחולה בפאתי העיר רייקיאוויק, בירת איסלנד.צילום: אי-אף-פי

"אנחנו יודעים ששוויון מגדרי הוא אחד הסממנים המובהקים לאיכותה הכוללת של חברה", אמרה ראש ממשלת איסלנד . 
אשתקד התפטר ביורגווין ביורגווינסון, ראש המחלקה לפשיעה מינית בעיר, לאחר שבריאיון בעיתון אמר שרבות מקורבנות האונס שתו אלכוהול או השתמשו בסמים, ועל כן הן נושאות באחריות מה בתקיפתן. בנובמבר 2010 הוא הוחזר לתפקידו. 

אם כן, איסלנד איננה מושלמת, אולם נדמה כי יש לחץ ציבורי ורצון פוליטי לטפל בבעיותיה. ראש הממשלה, לסבית מוצהרת, סיפרה כי במדינה יש תנועת נשים חזקה, הדואגת שהשוויון המגדרי יישאר בשיח הציבורי. בשנתיים וחצי שהיא בשלטון - חוקק חוק שנועד להפליל לקוחות של שירותי מין; יושמה תוכנית פעולה בעניין הסחר בנשים ונאסר קיומם של מועדוני חשפניות. בסוגיית האלימות במשפחה, קטרין מספרת שהם בחרו ב"דרך האוסטרית", על פיה מי שמבצע מעשה אלימות נדרש לעזוב את הבית, ולאו דווקא הקורבן הוא שצריך לפנות למקלט. כמו כן נחקק חוק, שייכנס לתוקף ב-2013, המכריח תאגידים שבהנהלותיהם יהיו לפחות 40% מבני כל מין.

לכתבה נוספת בנושא נשים כנס ללינק הבא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר