רשימת הכתבות בפייסבוק- הכתבה הפותחת בכל יעד

12 נובמבר, 2010

מונגוליה- ארץ המרחבים והסוסים- צפון Mongolia-Country of spaciousness and horses- norht

מסע סוסים לשבט הצטאן
Horse trip to the tsaatan trib

לכתבה הקודמת על מסלולים במערב מונגוליה
 http://www.seekingtheworld.com/2010/11/3.html

כללי

שבט הצטאן מוכר יותר למטיילים כשבט מגדלי האייל הצפוני. השבט ממוקם בטייגה הנמצאת בצפון מונגוליה, והמשתרעת לאורך הגבול הרוסי, ומהווה למעשה חלק מדרום המישור של סיביר.
השבט המונה כ- 400 איש בצחומי מונגוליה, מפוזר בשלושה מחנות שונים בטייגה המזרחית ובטייגה המערבית של מונגוליה, כאשר בטייזה המזרחית ישנן כ- 11 משפחות ובמערבית כ- 27 משפחות, אולם ישנם חלקים ממנו הנמצאים ברוסיה. מדברי המקומיים עולה כי החלק היושב ברוסיה זנח את המנהג העתיק של גידול האייל הצפוני, והם היום למעשה תושבי הערים הסמוכות לגבול שבין רוסיה ומונגוליה, והקשר התרבותי והמשפחתי ביניהם רופף.
מקום מושבו של השבט, הוא מבודד מאוד, וקשה לגישה כפי שיובהר בהמשך, ואם נוסיף לכך את תנאי מזג האוויר באזור זה, אזי תנאי הקיום והמחייה שלהם הם קשים במיוחד, במיוחד בעולם חומרני כמו שלנו, והדרך שלהם לשרוד, מעבר לגידול האיילים, היא בארגון טיולים והכנת מתנות לתיירים, וכמובן גם בצייד.
עוד פרטים על שבט זה ניתן ללמוד בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Tsaatan.

בכדי לעמוד בכל אלו, אזי בסיוע חיצוני הם התארגנו לקהילה התומכת האחד בשני, כאשר כל הכנסה, של כל אחד מבני השבט, חלק ממנה מופרש לטובת הקופה המשותפת, המשמשת לסיוע לכלל, כחברה.
לשם כך הם הקימו אתר אינטרנטי עצמאי משלהם, כאמור בסיוע של ארגונים שונים, שאחת מנציגותיהם, מונגולית מאולן-בטאר, שהגיעה למקום התאהבה במקומי, ונשארה לגור בשבט, ומסייעת להם כיום מתוך הקהילה.
להלן כתובת האתר http://visittaiga.org/.

בני השבט הם חסרי דת או במילים אחרות עובדי אלילים, ובתוכם יש מספר אנשים שהם שמאנים shaman, שהוא סוג של כהן דת שמבצע פולחנים שונים, ושבעזרתם אפילו נותן כביכול סיוע רפואי לפונים אליו. על יחסם לבעלי החיים והאמונות שלהם ניתן ללמוד מעט מהסרטון הבא -



הקשר שלהם עם העולם החיצון ובני השבט שמעבר לגבול, נעשה גם באמצעות קשר אלחוטי.
עוד פרט חשוב, בני השבט מתגוררים באוהלים בצורת קונוס העשויים מעורות בעלי חיים ועצים, הנקראים אורטה או בשפת המקומיים urts ובאנגלית tipi, המזכירים מאוד את האוהלים האינדיאניים המוכרים מערבות ארה"ב, לי לפחות, וגם מסרטי המערבונים למיניהם, עוד פרטים על האוהל הזה תוכלו לקרוא בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Tipi.

בתמונה המצורפת אתם יכולים לראות את צורת האוהל אך לא תוכלו לראות את מתקני האלחוט שבו, וכמו כן את המתקנים הסולאריים לאגירת חשמל, וכמובן לא את צלחת הלוווין לקליטת שידורי טלוויזיה.

From mongolia

מן הסתם אתה הקורא שואל את עצמך, מה יש לעשות ולראות בשבט זה?, שבשבילו כדאי לרכוב כל כך הרבה ימים על גבי סוסים, ובכן מעבר לחווית הרכיבה עצמה, השהות בטבע במהלכה, הנופים שנחשפים להם תוך כדי הרכיבה, החוויות שבדרך ובכלל זה מעבר נחלים בכל מיני דרכים, גולת הכותרת היא המפגש עם עדרי האייל הצפוני.
תנסו לדמיין לעצמכם שאתם עומדים במרכז המאהל או בדרך המובילה אליו, ועדר איילים של 70-100 ראש עובר דרככם, בלי פחד, מתחכך בכם ואחר כך אתם יכולים להסתובב ביניהם, לגעת בהם, לעלות על גבם, לראות כיצד מטפלים בהם ואפילו חולבים אותם, זו חוויה בלתי נשכחת שאני מאמין שרק מעטים חווה אותה במהלך חייהם, אלה עם אתם חלק משבט הצאטן ומתגוררים שם באופן קבוע.
עקב אבדן המצלמה שלי איני יכול להציג לכם סרט שצילמתי של מעבר כמה עשרות ראשי איילים דרכי, בדרכם חזרה למאהל של השבט, אך אני בהחלט יכול להציג תמונה שלהם באדיבותץו של חברי למסע.

תמונת איילים
From mongolia

חשוב לציין כי עדרי האיילים, בהנחה שלא פוגשים אותם בדרך למאהל, שוהים במרעה רחוק מהמאהל, והם חוזרים אליו רק בימי שמש, משמע שאם הגעתם לשבט ויש מזג אוויר סגרירי, הסיכוי שתראו את העדר הוא קלוש, ולכן מומלץ כי מראש תתכננו שהייה של לפחות יומיים בשבט, מתוך הנחה כי באחד מהם יהיה שמש, ותסכמו מראש עם המפעיל כי במידה שתראו את האיילים לפני תום מועד השהייה במקום, תוכלו לקצר את המסע ביום עד יומיים, וכמובן לא לשלם עליהם.
כמו כן חשוב שתדעו, כי מדריכי הסוסים פוחדים להישאר באזור השבט, וכל שכן עם הסוסים שלהם, וזאת עקב האמונה, הלא מוצדקת, כי אנשי השבט נוהגים להרוג ולאכול את בשר הסוסים, וטענה אחרת ששמעתי היא כי גם המרעה באזור זה אינו מספיק טוב לסוסים. אז שימו לב גם לנקודות אלו בעת סיכום המסע עם המפעיל.

לינה באזור השבט

ניתן ללון במקום באוהל שמוקצה לאורחים המגיעים למקום, ולכך לא נדרש תשלום, אך מומלץ בכל זאת להשאיר משהו, עבור האירוח, וזאת בדרך של רכישת עבודות יד שעושים בני בשבט מקרן האיילים.
כמו כן ניתן להתארגן ללינה גם באוהל משלכם, אלה שכאן צריך לראות מה מצב מזג האוויר, לפני שמחליטים איזה מהאופציות לבחור. ייתכן שלא תהיה לכם ברירה, ותאלצו לבחור באופציה השנייה כי האוהל של השבט יהיה מלא, ואז לא תהיה לכם אפשרות בחירה.
במהלך השהייה במקום לא מצאתי שישנה אפשרות לישון אצל משפחה או שהיא תפנה אוהל שלה, גם כנגד תשלום, כמו שהיה בשאר החלקים של מונגוליה.

הכנסת האורחים שלהם וכל השאר

אין ספק שהכנסת האורחים שלהם, היא דומה מאוד לשאר חלקי מונגוליה, פרט למערב, ולמשל במידה ותגיעו למקום אחרי רכיבה של יום שלם בגשם שוטף, כמו שקרה לי, הם מיד התארגנו להגביר את האש באוהל ויאפשרו לכם לפשוט את הבגדים לצורך ייבושם, ואף ידאגו לכם לאוהל ושתייה חמה.
הם מאוד פתוחים ולכן קל מאוד לקבל מהם אינפורציה על אורחות החיים שלהם, תרבות ועוד.
למשל, לי הם השאילו מגפיים למשך יום שלם כי הנעליים שלי היו ספוגות במים, בלי שאלות ומבלי לבקש תמורה כספית, כמו כן אחד מצעירי השבט הזמין אותי לירי בקליעה למטרה עם רובה ציד שלו בקוטר 0.22 מ"מ, וזאת למרות שכדורים הם מצרך יקר עבורם, וגם במקרה זה מבלי לבקש תמורה.

From mongolia

ביום השני התכנסו נשות וגברי השבט, ופרסו את עבודות היד שלהם העשויים מעורות וקרני איילים, על גבי שמיכה, במטרה שנרכוש מהם דברים. המחירים לא היו הכי זולים, אך מתוך ידיעה כי חלק מהכסף הולך לטובת הקהילה כמו שכתבתי קודם, אז כמובן שרכשתי מהם 2 פריטים כמתנות לנכדיי.
במהלך המפגש אתם הם הסבירו לי ולאחרים על הפריסה של השבט בטייגה, הקשר שביניהם, מספר הנפשות בכל מונגוליה ובשכל שבט, וכמו כן על מנהגי הקבורה והאבל שלהם.
כאשר אחד מבני השבט הולך לעולמו, הוא נעטף בתכרירים ולוקחים את גופתו למקום הולדתו או למקום שביקש שיילקח אליו, ושם מניחים אותו על פני האדמה, כך שעופות השמיים ובעלי החיים "יהנו" מבשר הנפטר. למעשה המסע למקום הנחת המת והחזרה, היא תקופת האבל שלהם.
דבר מעניין במיוחד היה הטיפול של נשות השבט בעיקר באיילים. כאשר העדר הגיע שמתי לב כי כולם לוקחים ביד אבקה לבנה ונותנים לאיילים ללקת אותה מכף היד, מאוחר יותר התברר כי מדובר במלח ושזהו הממתק האהוב על האיילים, ולכן לאלו שמתכוונים לעשות מסע זה מומלץ לקנות מעט מלח לפני המסע. כמו כן הם טיילו בין האיילים ומרחו להם משחה על פצעים שהיו להם בעיקר באזור הקרניים ואשר נגרמו ממלחומות ביניהם, דרך אגב זה משהו שהם אינם מרשים לצלם ולא ברור לי מדוע. כמו כן בנות השבט תפסו את האיילים הרכים שעדיין יונקים וקשרו אותם בנקודה מרוכזת, ולאחר מכן תפסו את האיילה האמא והביאו אותה לאייל היונק ולאחר שנתנו לאייל היונק לינוק מעט משכו את האמא  הצידה לצורך חליבה.
כמובן שמחלב האיילים הם מכינים גבינות ויוגורטים למיניהם, ותאמינו לי הן טעימות מאוד, ולמי שמעוניין יכול ללכת לאוהלים ולקנות מוצרי גבינה לדרך, אך גם במקרה זה המחיר יקר יחסית לשאר האזורים במונוגוליה.

נקודות היציאה לשבט הצטאן

כאמור השבט ממוקם בצפון מונגוליה, ונקודות היציאה אליו הם ממקומות שונים בצפון מונגוליה, ולשבט ניתן להגיע רק ברכיבה על סוסים או רגלית, ורק לאחר השגת היתר תנועה לאזור מהשלטונות.

נקודת היציאה הקרובה ביותר אליהם היא מהעיירה טסגאן נור tsagaannuur, שאליה ניתן להגיע ברכב, ושבה ישנה גם נקודת ביקורת של הצבא לבדיקת אישורי התנועה permit לאזור זה.
טיול מיעד זה וחזרה יכול להסתכם לפחות ב- 6 ימים.
את ארגון הטיול מעיירה זו ניתן לעשות דרך בעלת הגייטס-האוס המקומי שפרטיה הם:-
שם הגסט-האוס "nuuriin hishing"
שם בעלת המקום tumenjargal או בקיצור tumee ושם בעלה erdenee
טלפון- האישה 99937648, והבעל 99537648
חשוב לציין כי יציאה לשבט מנקודה זו, מונעת מהמטייל לראות בדרך עד לנקודה זו נופים מרהיבים ולחוות חוויות מיוחדות אליהן אדבר בהמשך.

נקודה נוספת שממנה ניתן לצאת לשבט, היא העיירה רנצ'ין-לומב renchinlhumbe, הנמצאת דרומית מזרחית לעיירה הקודמת, וטיול מיעד זה וחזרה אליו יכול לקחת לפחות כ- 7-8 ימים, אלה שמיעד זה אין לי מידע כיצד ואצל מי ניתן לארגן אותו, דהיינו למי לפנות, ואם בכלל ניתן.
יציאה מנקודה זו מחייבת מעבר בהלוך בעיירה הקודמת, לשם בדיקת האישורים, אך בדרך חזרה, לא .

הנקודה השלישית ממנה ניתן לצאת לשבט הצטאן, שרוב התיירים יוצאים ממנה, היא מהעיירה חדגל hadgal או khadgal הממוקמת לחופי דרום אגם חופסגול housgol nuur, או khousgol, אלה שיציאה מיעד זה לשבט דורש מסע בן 15-16 יום לפחות על גבי סוסים, כאשר בהלוך, חייבים לעבור בעיירה הראשונה, הרשומה לעיל.
זה מסע הסוסים שאני עשיתי ואותו אתאר בהמשך.

איך מגיעים לחדגל?

הסעה לחדגל ניתן למצוא בעיר מורון moron הנמצאת אף היא בצפון מונגוליה ודרומית לחדגל ואגם חופסגול. הנסיעה ממורון לחדגל נמשכת כ- 5-6 שעות ברכב הסעה מהשוק העירוני.
עלות הכניסה לשמורת חופסגול היא 3000 TG.
עיר זו משמשת גם כנקודת יציאה גם לעיירות רנצ'ין לומב וטסגאן נור, שכפי שציינתי הן נקודות יציאה חלופיות לחדגל.
בכדי להגיע למורון, אפשר לעשות זאת בנסיעה ישירה מאולן- בטאר עיר הבירה ברכב ציבורי או באמצעות נהג ורכב פרטיים, או להגיע לשם כחלק מטיול שנערך במרכז מונגוליה, ונקודת הסיום שלה תהיה במורון, כמו שאני עשיתי.
במידה ותזמינו את הטיול מאחד המפעילים הנקרא בשם ג'רי,שלגבי אכתוב בהמשך, אזי יש סיכוי טוב שהוא יחכה לכם במורון ויסייע בידכם לארגן את ההסעה לחגדל, כפי שהוא עשה אתי, וכך הוא נראה

From mongolia

אישורי מסע

את אישור המסע לשבט הצאטן צריך לבקש ולקבל במורון.
המפעיל ג'רי דואג גם לכך תמורת סכום של 2000 טוגרוט, ואם הוא לא מסדר זאת במקום, כפי שקרה לי, אזי הוא דואג לסדר זאת בהמשך ולשלוח את האישורים לעיירה טסגאן נור שבה יש את נקודת הביקורת של הצבא.
חס וחלילה אם קורה, שהאישור לא מועבר במועד או לא מגיע ליעדו, כמו שקרה לי, אזי בשיחת טלפון עם המפעיל הוא פותר את הבעיה מול הקצין האחראי במקום ובמקום האישור אתם מקבלים חותמת של הצבא על גבי העתק תצלום הדרכון שלכם, כמו בדוגמא המצורפת. זאת אומרת שצריך שיהיה לכם תצלום של הדרכון.

דוגמת החותמת במקום האישור -

From north and west mongolia

איך מתארגנים בחדגל למסע, ומה יש לעשות בה?

בחדגל יש לא מעט גייסט האוסים שכל אחד מהם מארגן טיולי סוסים לשבט הצטאן או טיולי סוסים קצרים יותר ליעדים שונים סביב האגם, מבלי להגיע עד לשבט הצאטן.
משיחות עם מספר מטיילים ישראלים ואחרים, נוכחתי לדעת שחלקם של המפעילים לא עומדים בהבטחותיהם, ואם כן עומדים, אזי מספקים מדריך סוסים שאינו אמין, כגון: אחד שמשתכר ושוכח לקום בבוקר, אחר שנעלם למספר שעות בלי להסביר מדוע ולאן נעלם ועוד כל מיני תופעות מוזרות.

אני בחרתי במפעיל שהומלץ כבר ע"י מטיילים אחרים, ולא התאכזבתי, כפי שתראו בהמשך.
מדובר במפעיל בשם ג'רי gerry או בשמו המלא Boris gerelchuluu שיש לו גם גסט-האוס בשם hatgal guesthouse וניתן ליצור עמו קשר טלפוני בטלפונים:- 931243400, 99756424, 98145040 או במייל gerel_b2004@yahoo.com.
במסגרת הגסט-האוס הוא אירח אותי ואת חברי למסע בצורה חמה, שכלל הכנת ארוחות, כביסה וכל אלו כמובן בתשלום. מקלחת ללא תשלום ואף ליווי לקניות עבור המסע וגם זאת ללא תשלום, ובסיום המסע ארגן לנו הסעה חזרה למורון, ברכב פרטי של ידיד, במחיר של ההסעות הרגילות והדחוסות.
במהלך האירוח סיפר לנו עליו ועל משפחתו, והציג לנו מדליות ותעודות שאביו קיבל מנשיא מונגוליה בגלל פועלו למען הקהילה וגם למען המפלגה.

תמונת המשפחה
From mongolia

במהלך השהות בחדגל, ניתן לעשות סיבוב בעיירה ולהגיע עד לגדות האגם, וכמו כן ניתן ללכת למקום היחידי שיש בו אינטרנט ולתקשר עם העולם, אלה שזהירות מדובר באינטרנט אטי במיוחד, וגם אפשר לשבת במסעדות מקומיות, לקנות מצרכים בחנויות השונות ואף לרכוש דגים מעושנים בדוכנים השונים.

למי שנשאר בחדגל יותר מיום, יכול גם לצאת לסיבוב רגלי של למעלה מחצי יום, המתחיל מהקצה הצפון מערבי של העיירה, עולים לכיוון רכס היורד עד לאגם, כאשר העליה היא מצדו המערבי לתוך יער, ברכס להמשיך צפונה דרך היער ועדרי מקנה שרועים במקום, עד שמגיעים בסופו של דבר לאגם. שם פונים מזרחה לאורך האגם, וגם אם תתקלו בגדר או בשלט של אין מעבר, זה בסדר תמשיכו לאורך גדת האגם ובשלב מסוים לאורכו של שביל שעובר דרך היער. דרך זו מסתיימת בתחנת משטרה ימית וגדר הסובבת מיכלי איחסון גדולים, על גדות האגם ובשלב זה מוצאים פירצה בגדר ועוברים לצד השני ואז רואים את אזור הנמל והאונייה/מעבורת השטה במימי האגם, ובהמשך מקום לקמפינג של מקומיים לאורך גדת האגם כולל אזור חנויות, והמשך הדרך תחזיר אתכם לעיירה חדגל.

בתמונה המצורפת תוכלו לראות את מסלול ההליכה של בערך 5 ק"מ.
From mongolia

הכנות מוקדמות למסע הסוסים והרכיבה עליהם

רוב התיירים והמטיילים המגיעים לחגדל או למקומות אחרים והיוצאים למסע סוסים בין מספר ימים אינם מבצעים הכנה מוקדמת לכך, ומקבלים במקום הנחיות ממדריך הסוסים ובדרך כלל מסתדרים.
אך ככל שהמסע ארוך יותר ועובר בשטחים ותוואי שטח קשים יותר, הקושי והמהיימנות ברכיבה היא יותר חשובה, וזה לא אומר שלא מסתדרים גם במקרה זה בלי הכנה מוקדמת, אבל כאן בא "האבל" הגדול.
הסוסים, כמו כל בעל חיים אחר, אינו מתנהג תמיד כצפוי ממנו, ולפעמים הוא מגיב לארועים מקומיים או חיצוניים בדרך שלא ניתן לצפות אותה מראש, ולמשל:-
אם הוא נבהל ממשהו, כמו רעש בתוך הצמחייה או מנפנוף של דש בגד  בצבעים חזקים, הוא יכול ללא הודעה מוקדמת לפרוץ בדהירה מטורפת, כך שמי שלא מיומן מספיק ולא צופה את זה מראש, יכול למצוא עצמו מועף מהאוכף, כמו שזה קרה למישהי שטיילה יחד עמי, וגם לחברי למסע.
אם מציקים לסוס ברחשים ומזיקים אחרים במהלך התנועה שלו, והסוס יגיע למקום חולי או דשא שבו הוא יכול להתפלש ולגרד את עצמו, אתם עשויים למצוא את עצמכם על האוכף כאשר הסוס יורד ונשכב על צדו בכדי להתגרד, כפי שזה קרה לי, ואם לא תהיו מספיק זריזים, עירניים ובעלי ידע מוקדם, בכדי לשחרר רגליים מהארכובות ולשחרר את עצמכם מהאוכף, אתם עשויים להיות לכודים אם רגל אחת לפחות מתחת לסוס.

לאור כל אלו מומלץ בחום, לעשות כמוני, ולקחת מראש מספר שיעורי רכיבה (4-5) עוד בארץ, שבהם תקבלו מיומנויות בסיסיות הקשורות לישיבה נכונה על האוכף, שליטה בסוס והכוונה שלו באמצעות המושכות, תגובה למצבים שונים ובכלל זה עצירת הסוס אחרי דהירה, ירידה ועליה לאוכף והתאמת אורך הארכובות לאורך הרגל.
מנסיון אישי אני יכול להגיד כי נסיון זה הינו חשוב מאוד ויותר מכך מצביע ומראה למדריך הסוסים שמדובר במישהו שיודע משהו על סוסים ואז הוא מאפשר לאותו רוכב יותר חופש פעולה כפי שקרה לי, שהמדריך איפשר לי לרכב לא צמוד לחבורה כולה, להדהיר את הסוס כמו שאני רציתי, לעלות ולרדת מהסוס בעצמי ואף לקשור אותו, ויותר מכך אף לסייע לו באיכוף הסוסים וקשירת סוס המטען ועליו כל התרמילים.

גם מהבחינה האישית אני חושב שהנסיון המוקדם עזר לי להאמין ביכולת האישית שלי, לנהוג בחופשיות יתר באחזקת המושכות ובמקביל לצלם, לא לשבת על האוכף כמאובן, מה שמקשה מאוד על היציבות ואפילו על נוחיות הרכיבה, לנוע באוכף בחופשיות כולל להסתובב ולהסתכל לאחור ולצדדים ובכלל זה התמודדות עם מצבים נדרשים של מעבר מכשולים במהלך התנועה, כגון מעבר נחלים בתוך המים, אזורים בוציים, שבילי הרים צרים ותנועה בהם בעליות ובירידות כולל להסתובב בהם ולשנות כיוון למרות שמרחב התמרון בהם היה קטן מאוד.
אני חושב שהביטחון שנצבר בי עקב ההכנה המוקדמת ובמהלך הרכיבה איפשר לי גם להסכים לקבל סוסים של רוכבים אחרים שגרמו להם לנפילה, לרכב עליהם בלי חשש ואף להתמודד עם סוס  צעיר ומרדן שניסה לעשות מה שהוא רוצה ולא מה שאני רציתי, עד כדי נסיון שלו להשליך אותי מעליו, ולמרות זאת יכולתי לו.

חשוב שתדעו שמילות הקריאה או הקולות הגורמים לסוס לבצע דברים, שונים בכל ארץ, ולכן המילה במונגוליה שגורמת לסוס לנוע קדימה היא "טשו" "tshu" ואמירת אותה מילה פעמיים ברצף ובתוספת של עקבים בצדי הסוס ושחרור המושכות גורמים לסוס לדהור. דרך אחרת לדרבון הסוס לתנועה מהירה יותר הן בהליכה והן בדהירה היא מכות קלות על אחורי הסוס באמצעות חבל המושכות, המונגולים עושים זאת באמצעות מקל שקשור בקצהו חבל קלוע מעור.

מסלול מסע הסוסים

את המסלול ניתן לראות במפה המצורפת, כאשר חשוב לציין כי הדיוק במפות אינו ב- 100% ויותר מכך, אין הדבר אומר שמדריך הסוסים שלכם לא ישנה את המסלול או את נקודת הסיום של כל יום בהתאם לנסיבות המשתנות שבשטח.
במפה ציינתי את הערים המרכזיות לאורך המסלול וכמו כן את הנהרות והאגמים.
חשוב לדעת כי גודל האגם הוא 2760 קמ"ר וסובבים אותו כתריסר הרים שגובהם מעל 2000 מטר.

From mongolia

למשל בטבלה המצורפת אתם יכולים לראות את נקודות הלינה המתוכננות לעומת אלו שעשינו בפועל.

לילה מס'
נקודת הלינה
מתוכנן
בפועל
1
Jankhai
Jankhai
2
Ongolog
Ongolog
3
Kharus
Kharus
4
Jiglik
Jigleg arsai
5
Renchinlhumbe
Renchinlhumbe
6
Kharose
Targan nuur
7
Targan nuur
Khogrofpin
8
Khogrok
Tzatan
9
Tzatan
Morog
10
Khar nuur
Shargan gol
11
Chargenhol
Renchinlhumbe
12
Renchinlhumbe
Khonog tsol
13
Khorto santen
Shar obor
14
Chareor
Orkhtin gol
15
Hunkhun
Khatgal
16
Khatgal


להלן תיאור מתומצת של כל יום טיול במסע הסוסים כולל החוויות המיוחדות לאותו יום

היום הראשון

יום זה החל בהתארגנות לתנועה, כולל הוצאת חלק מהציוד הלא נחוץ מהתיקים והשארתו בגסט-האוס, ארוחת בוקר, פגישה עם מדריך הסוסים העונה לשם צויה tsuye והעמסת הציוד על גבי סוס המשא וקשירתו.

בתמונה הבאה תוכלו להתרשם ממנו
From mongolia

לקראת צהריים יציאה ברכיבה מהיישוב חדגל לעבר הרכס שעליו כתבת קודם בטיול הרגלי. כאשר הגענו לקצה הרכס המדריך פנה מערבה ולאחר כ- 30 דקות התברר כי הוא כיוון לבית שלו.
כאשר ירדנו מהסוסים באו לקראתינו אשתו ועוד אישה וכמו כן הבת שלו, בחורה צעירה וחייכנית, משהו כמו בת 15, נכנסנו לבית וכרגיל במונגוליה זכינו לאירוח כולל תה ועוגיות, בהמשך שוטטנו קצת בחוץ וראינו גבינות שהונחו לייבוש, ואחרי כשעה וחצי יצאנו שוב לדרך לכיוון צפון עד לגדות האגם חופסגול.

תמונת הבת והגבינות
From mongolia

כאן המשכנו לאורך גדות האגם, שבקטע הזה הוא עדיין חשוף רובו וללא צמחייה מסביב או לידו. ביום זה היו ערפילים ולכן הראות הייתה גרועה והרבה לא יכולתי לראות. בשעות הערב המוקדמות, 18:00, הגענו לגר בתוך מחנה גרים, והתארגננו ללינת לילה.
מהמארחת ביקשנו שתכין לכולנו כיכר לחם, תוצרת בית כמובן למחרת בבוקר, כך שנוכל לקחת זאת אתנו.

היום השני

כמו בכל בוקר בהמשך המסע, מתעוררים בבוקר ומתארגנים, כולל הבאת הסוסים מהמרעה ע"י המדריך סוסים, אכיפתם, קשירת המטען ע"ג סוס המשא ויציאה לדרך לא לפני שאכלנו  ושתינו משהו חם, וכמעט תמיד היציאה לדרך היא לקראת השעה 09:30-10:00.
ביום זה רכבנו לאורך גדת האגם, אך הראות הייתה גרועה ולכן לא יכולנו להינות מהנוף בצורה מיטבית. הכיוון הכללי היה צפון וככל שהתרחקנו התברר כי כמות הגרים מצטמצמת והולכת ואילו אוהלי קמפינג של מקומיים מתרבים והולכים.
לקראת צהריים הגענו ליד חנות לאורך גדת האגם, ועצרנו שם בכדי לאכול, ובמהלך השהיה במקום ללא כל הודעה מוקדמת החל לרדת גשם שוטף, כמובן משמיד פרשנו את יריעת הניילון שהייתה לנו וכיסינו את הציוד ואת עצמנו, ונאלצנו לאכול מתחת ליריעה, ואחרי כשעה הגשם פסק והמשכנו שוב ברכיבה.
מאוחר יותר התרחקנו קצת מהאגם לתוך רכס ההרים ואחרי זמן מה חזרנו לאגם, ולקראת השעה 17:00 הגענו לגר מוזנח שלא היה בו איש, כמובן לצורך לינת לילה, אך עקב מצב הגר החלטנו אני וחבר שלי לישון באוהל שלנו, במיוחד לאור חשש מגשם בלילה ודליפה שלו לתוך האוהל, כמו שבאמת קרה.
יצאנו לצפות ולצלם את השקיעה ואחר כך חזרנו לאכול מרק מונגולי עם בשר, ואחריו הלכנו לישון.

תמונת שקיעה
From mongolia

היום השלישי

כאמור לאחר לילה גשום, התעוררנו לבוקר יפה, אך עם ערפילים כבדים.
המשכנו לאורך האגם ושמנו לב כי העצים מגיעים כמעט עד לשפת האגם, הגענו לצוק שיורד עד לשפת האגם, שהיה צורך  לעקוף אותו ולכן התרחקנו מהאגם, ותוך כדי כך פגשנו את הזוג הישראלי, רועי ותמר, שפגשנו בשלב ההכנות לטיול בחדגל.
במהלך הרכיבה ירד גשם טורדני שלא פסק, ובשלב מסוים הגענו למישור רחב שנפתח לפנינו, ושוב לקראת הערב הגענו ליעד הלינה, ואחרי ההתארגנות יצאתי לסיור לאורך גדת האגם לאור השקיעה.

From mongolia

From mongolia

היום הרביעי

גם יום זה לצערינו החל בערפילים לאורך שפת האגם שהכבידה על הראות ועל יופי הנוף שמסביב, אך למזלנו לקראת שעות הבוקר המאוחרות החל הערפל להתפזר, והרכיבה התנהלה בשטח בוצי, שהקשיתה על הסוסים.
אחרי השטח הבוצי התחלתנו להתרחק מהאגם, ועקפנו הר דרך יער מחטני, אך בירידה מההר, היות והירידה הייתה בשיפוע חד, ביקש מאתנו מדריך הסוסים לרדת מהם להוליך אותם באמצעות המושכות.
בנקודה זו עזבנו לחלוטין את האגם ונכנסנו לתוך עמק רחב בין שני רכסי הרים ולאורך נחל, ובשלב הזה מזג האוויר החל להתבהר והצלחנו לחזות בפריחה לאורך ציר התנועה שלנו. מאוחר יותר העמק נהיה צר יותר, ובקרבת מעבר ההרים ז'יז'ליג ghildlig העמק נהיה עוד יותר צר עד שהגענו לנהר רחב ידיים עם חלוקי נחל רבים וגדולים שהקשו על הליכת הסוסים.
למרות שהיום התבהר עדיין בחלק משעות אחר הצהריים ירד גשם ורכבנו למרות זאת. ביציאה מהנחל למישור ירוק ורחב, עצרנו להתארגן ללינת לילה, כאשר מצד אחד הרים משוננים וחדים וחשופים ומצד שני הרים עגולים וירוקים.

From mongolia

היום החמישי

הבוקר היה בהיר, המשכנו לאורך הנחל והעמק של היום הקודם, והנוף מסביב היה יפה ומוריק.
בהמשך מצאנו את עצמנו רוכבים מעמק לעמק, כאשר בשלב מסוים עברנו יער מחטנים לעבר עמק רחב ידיים שבקצהו רואים נקודת יישוב.
כאן אני פותח בדהרה אדירה לעבר נקודת היישוב, שהיא רנצ'ינלומב ועוצר אחרי מספר ק"מ, כמו שעשיתי זאת במקרים רבים קודמים, כל פעם שנכנסתי לעמק רחב ומישורי.
חברי יואב הצטרף אלי לדהירה, ומאוחר יותר הגענו ליישוב ורכבנו בין הבתים המוקפים בגדרות עץ, מה שהזכיר לי רכיבה באחת מעיירות המערב הפרוע, כפי שנחשפתי לעניין בסרטים השונים. בסיום הרכיבה בין הבתים הגענו למשפחה מקומית שהתארחנו אצלה ונהנינו מהכנסת האורחים שלה, וביחד אם המבשלת שלנו ובת המשפחה יצאנו לרכוש השלמת מוצרי אוכל שנדרשו לנו, כאשר חלק מהזמן נפתחו שוב ערובות השמיים ועשינו חלק מהקניות בגשם שוטף.
חשוב לציין בנקודה זו, כי בעיירה זו, אין הרבה מה לקנות, ואין מבחר גדול של מוצרים, ובעיקר של קופסאות שימורים, מה שיותר חשוב הוא שזה גם יותר יקר, אך היות ואין ברירה, כי לא ניתן לסחוב אוכל מהיום הראשון לכל המסע, צריך להקפיד שההשלמות יהיה במוצרים בסיסיים כגון סוכר, אטריות, לחם וכו'.
בסיום כל אלו, יצאנו, זאת אומרת רכבנו מחוץ לעיירה ללינת לילה לאורך נחל, שמגיע עד לעיירה, והתארגנו ללינה בידיעה כי בלילה ירד גשם, וכך היה.

From mongolia

היום השישי

גם בוקר זה החל כבוקר סגרירי ומלא ברוחות חזקות. ממש בתחילת הרכיבה החל לרדת גשם טורדני אשר בהמשך התחזק, עד שהפך לחזק מאוד.
קצת לפני שהגשם הפך לחזק מדריך הסוסים החל להאיץ בסוסים להתקדמות מהירה תוך סטייה ממסלול הדרך המתוכנן בכדי למצוא גר שנוכל להיכנס אליו ולהתגונן מהגשם עד יעבור זעם.
אחרי שעה של רכיבה, ולקראת הצהריים, הגענו לבקתת עץ של מקומיים, ואחרי שנכנסנו פנימה התאפשר לנו להתחמם מעט ואף ליבש חלקים מהבגדים. האירוח כלל מפגש עם בני המשפחה וילדיהם וכמו כן הכנת מרק בשר טרי ואכילתו.

תמונה המשפחה והכנת הבשר
From mongolia

לקראת שעות אחר הצהריים המוקדמות ואחרי שהגשם פסק, חזרנו לרכיבה בידיעה כי אנחנו צריכים להשלים גם את הסטייה מהדרך.
רכבנו דרך אגמים שונים ותוך כדי כך צריך לעבור נחלים קטנים ע"ג הסוסים וגם נחל רחב ידיים ועמוק, אך בכדי לעבור אותו צריך מעבורת ולכן מגיעים למעבורת העשוייה ממיכלי ציפה (ככל הנראה שני מיכלי דלק של מטוס) ועליהם קורות עץ גדולות וכל זה מחובר לכבל פלדה המתוח בין שתי גדות הנחל, והמעבורת נמשכת בידיים בסיוע כבל הפלדה.
אך בכדי שזה יקרה צריך קודם לרדת מהסוסים ולמשוך אותם רגלית למעבורת וכמובן להחזיק בהם במהלך מעבר הנחל, ולהלן דוגמא ממעבר זה.

תמונה המעבורת
From mongolia

כאמור האזור שרכבנו בו היה מלא באגמים גדולים וקטנים כאחד או במקווי מים, ובסופו של יום עצרנו לגדת אגם שגדותיו הם חול לבן ורך, ושם התארגננו ללינת לילה.

היום השביעי

לשם שינוי יום זה החל כיום בהיר וראות טובה.
המשכנו לרכב בין אגמים שונים ולאורך שרשרת הרים כאשר היה ברור שניאלץ לעבור אותה בשלב מסוים, ואמנם  הגענו לאוכף ואחרי שטיפסנו לשיאו ראינו ממול את העיירה צגאן-נור tsagaannuur, ואחרי רכיבה קצרה הגענו עליה ועצרנו מול הגייסט האוס שעליו כתבי קודם, ובמקום ראינו את בעלת המקום ומדריכה של קבוצה אחרת מדרום קוריאה ומהם הבנו כי עלינו לגשת למחנה הצבאי ולהסדיר את המעבר להמשך הדרך כולל איסוף האישורים שהיו אמורים להישלח למקום ע"י המפעיל.
הצטרפנו לרכב של הקבוצה השנייה ונסענו למחנה הצבאי, שם פגשנו עם הקצין האחראי ואז גם התברר לנו כי האישורים שלנו לא הגיעו למקום, ולכן דרשו מאתנו לשלם שוב ולהסדיר את האישורים. באמצעות מדריך הסוסים והקצין יצרנו קשר טלפוני עם המפעיל ג'רי ואחרי שיחה בינו לבין הקצין הנושא הוסדר ע"י כך שהקצין חתם לנו על גבי העתק תצלומי הדרכונים שלנו ושילח אותנו לדרכינו.
חזרנו באותו רכב לסוסים, ניצלנו את מעט הזמן שנותר לנו למקלחת במקלחות הציבוריות, הלכתי לאכול ארוחה טובה ולקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות/ערב מוקדמות ואחרי שרכשנו השלמה למצרכים יצאנו שוב לדרך צפונה לאורך אגם צגאן-נור שהוא אגם מאורך, ואחרי כשעה הגענו שוב לנחל רחב ועמוק ושוב נאלצנו לעבור אותו במעבורת נוספת הדומה לקודמתה, ואחרי כן המשכנו לרכוב ולקראת 20:00 הגענו לנחל בשם חוגורגן גול ושם עצנו לחניית לילה.

תמונה העיירה
From mongolia

אולי חשוב לציין כי בצגאן-נור נוצר השבר הגדול ביחסי עם המטיילת הישראלית שהצטרפה לקבוצה, עוד בארץ, והסיבה לכך הייתה כי למרות שיחסינו ממחצית הטיול ועד לנקודה זו לא היו טובים, עדיין דאגתי לכבד אותה ולהגן אליה מיתר חברי הקבוצה, ולמרות כל אלו במהלך הסדרת ההיתרים במחנה הצבאי היא התבטאה כלפי בצורה פוגענית ומעליבה בנוכחות כל האנשים שהיו במקום.
לגבי משתתפי הטיול והמפגשים עם מטיילים אחרים או המקומיים במהלכו, ישנו פירוט מלא בפרק הראשון.

היום השמיני

שוב התעוררנו לבוקר סגרירי, ויצאנו לרכיבה בעמק תוך כדי שאנחנו עוזבים את הנחל שישנו בו לילה קודם, בהמשך האדמה הופכת לבוצית או ביצתית, דבר המקשה על תנועת הסוסים, וכתוצאה מכך גם האזור מלא בצמחייה נמוכה ובסוגי מעופפים למיניהם המציקים לסוסים שמגיבים בעצבנות וחוסר שקט וגם אנחנו.
מעט אחרי תחילת הרכיבה התחיל שוב גשם לא שוטף שלא נפסק, וכאשר אני מגיע עם הסוס לגדת נחל שצריך לחצות אותו הסוס מחליק ונופל קדימה, ובכדי להימנע מפגיעה אני נאלץ לחלץ את עצמי מהאוכף ולזנק מהסוס לתוך הנחל, וכמובן שלא קרה כלום, הסוס נעמד חזרה על רגליו ואני טיפסתי עליו שוב, והדבר היחידי השונה שהייתי רטוב והיה קצת קר.
המשך הדרך היה בטיפוס במעלה שטח גבעי שבהמשכו הפך להררי ובסוף הטיפוס הגענו לשטח רמה מישורית, ובסוף אותה רמה כאשר נגלה לנו העמק שמתחת ראינו גם את אוהלי שבט הצטאן מרחוק.
אחרי רכיבה של עוד כשעה הגענו לשבט וקיבלנו מיד את אחד האוהלים ואף הדליקו בו אש בכדי שנוכל להוריד בגדים וליבשם, ולהתארגן ללינה ואחר כך הזמינו אותנו לאוהל המשפחה המארחת לאירוח מונגולי טיפוסי ובמהלך האירוח התברר כי בת הזוג ששמה זאיה מדברת אנגלית שוטפת ומבירור קצר הבנו גם למה? התברר כי היא הייתה מתנדבת במקום מטעם ארגון הומניטרי והיא עצמה הייתה סטודנטית באולן באטר עיר הבירה, וכאשר הגיעה למקום התאהבה בבן השבט ונשארה במקום.
כתוצאה מכך יכולנו לשאוב ממנה אינפורמציה רבה על אורחות החיים של השבט, מנהגים וכו', שחלקה הגדול נרשם כבר בתחילת הכתבה.
בהמשך היון הבעל הזמין אותי ותייר פולני נוסף לתחרות בירי ברובה צ'כי בקוטר 0.22 מ"מ, רובה המשמש אותו לצייד, וזאת למרות שתחמושת במקום הזה של העולם עולה ביוקר וקשה להשגה.
בסוף היום פרשנו לאוהל ללינת לילה, והמתנה ליום המחרת שאולי נראה את האיילים.

תמונת אוהל ואזור השבט
From mongolia

היום התשיעי

להפתעתינו קמנו לבוקר בהיר ושטוף שמש ושמיים כחולים, וכאשר פגשתי את המארח הוא מיד ציין בפני כי בגלל מזג האוויר בעוד מספר שעות, לקראת 11:30, יגיעו למאהל האיילים ואז גם דאג להסביר לי כי רק בימי שמש או ימים נעים העדר חוזר למאהל ובשאר הימים הוא נשאר במרעה בהרים.
אמנם בשעה 11:00 לערך שמענו רעש דהירה וראינו גם התרוצצות במקום וכאשר העפתי מבט צפונה ראיתי עדר ענק של איילים צפוניים מתקדם לכיוון המאהל, מיד הזעתקי את כל היתר והתמקמנו לתעד את הגעת האיילים.
לצורך כך התמקמתי בשביל המוביל למאהל, ממש על השביל, והתחלתי לתעד את הארוע בסרטון וידאו, והאמינו לי אחרי שחזיתי בו הדבר נראה מהמם, אך בגלל אבדן המצלמה אני לא יכול לשתף אתכם הקוראים בחוויה זו, אך אנסה לתאר אותה בעצמי.
אני עומד ולאט לאט מתקרבים אלי האיילים וככל שהם מתקרבים הם נראים יותר ויותר בבירור, כולל הקרניים הענקיות שלהם, בשלב מסוים מזהים גם כי העדר כולל פרטים יותר צעירים ובכלל זה כאלו שנולדו לפני מספר שבועות או חודשים. השלב הבא העדר כבר נמצא לידי ומזהים פרטים יותר מפורטים בפניהם, בהמשך העדר כבר לידי ועוטף אותי מכל הכיוונים, וחלקו אף מתחכך בי או נועץ את מבטו הישר לתוך עדשת המצלמה, ולסיום העדר עוצר במרכז המאהל.
כאן מתחיל השלב השני, שהוא להסתובב בתוך העדר, לגעת בקרניים של האיילים, לתת להם ללקק מלח מתוך כף היד, באישור המקומיים לשבת על גבם תוך שמחזיקים בקרניים, לראות את המקומיים מטפלים בפצעים שלהם שנוצרו בקרבות בין הזכרים בעיקר, ולא פחות מענין לראות כיצד הנשים בעיקר, אך לא רק, לוכדים את הסייחים הצעירים וקושרים אותם לנקודה מרכזית, אחר כך לוכדים את אם הסייח ומביאים אותה לידו בכדי שינק ממנה ויגרום לגירוי יציאת החלב, ואז חולבים את הנקבות לתוך כלים שישמשו בהמשך להכנת חלב, גבינות ומאכלי גבינה אחרים.

From mongolia

לקראת אחר הצהריים המוקדמות, אחרי שהבנו כי הדבר שלשמו הגענו עד לכאן, ראינו אותו, החלטנו כי כדאי לעזוב ולהתחיל לחזור, וזאת במיוחד לאור זאת שכאמור היום היה יום נאה ויפה, ובסיכום עם מדריך הסוסים התארגנו ליציאה לדרך ובתוך כך אני קניתי מזכרות תוצרת המקומיים, כאשר אני יודע שהכסף משמש את היוצר וגם את הקהילה כולה.
יצאנו לדרך, הראות הייתה טובה, ורכבנו כמו שהגענו לפני יומיים, אלה רק בכיוון ההפוך, כאשר הגענו לשטח הבוצי, פתאום שמענו את המבשלת צועקת ובמקביל ראינו את הסוס של הטיילתץ הישראלית  דוהר לא שליטה והיא כמובן לא עליו, ומיד הבנתי כי היא נפלה, עצרתי את הסוס ונסיתי להפנות אותו אחורה ולרכב עליה אך הסוס התעקש לא לזוז, אז ירדתי ממנו והלכתי רגלית ובמקביל אלי גם המדריך רכב אליה במטרה לבדוק מה קרה ולסייע לה.
התברר כי הסוס נבהל ממשהו ופרץ בדהרה, היא לא הייתה מוכנה לכך והסוס העיף אותה ארצה, ובמהלך הנפילה היא קיבלה מכה בצלעות, מה שגרם לה לכאב לא קטן.
למרות השטח הבוצי והקשה מאוד להליכה, אפרת סירבה להמשיך את הדרך ברכיבה, ודרשה כי נחנה במקום שבו יומיים קודם נאלצתי לקפוץ בגלל שהסוס החליק לתוך הנחל, אך כאשר הגענו לשם המדריך שם לב כי המקום שורץ במעופפים למיניהם, אין הרבה מרעה לסוסים ובסה"כ המקום לא המקום האידיאלי לחניית לילה ולכן שיכנעה את אפרת להמשיך לרכוב עוד כשעה עד למקום טוב יותר.
המשכנו ברכיבה עוד כשעתיים ועצרנו במקום לגדות נחל אחר שעברנו 3 ימים קודם לכן, ושם התארגנו ללינת לילה בידיעה כי כנראה שירד גשם במהלכו, ואכן כך היה.

From mongolia

היום העשירי

כמו יום קודם היום מתחיל כיום נאה, חוצים את הנחל שלידו לננו בלילה.
הדרך מובילה באזור מישורי עם רכסים לא גבוהים בתוכו, אני מתקדם לפנים ובמקום לרכוב על השביל מחליט לרכב לרכס שמשמאל לדרך במטרה לחצות אותו ולפגוש אותם בהמשך, וחבר שלי יואב מצטרף אלי.
עולים לרכס ובהמשך שמים לב שהוא מחורץ מאוד בבקעים מאוד עמוקים ולעיתים אך רחבים. אני מתמרן עם הסוס ביניהם ומתקדם לקראת סוף הרכס, אך ממש לפני הסוף אני מוצא את עצמי במבוך של בקיעים שלא ניתן לצאת ממנו, ובלאית ברירה מחליט לחזור על עקבותי לשביל, ואחרי מאמץ רב שכלל דילוג עם הסוס מעל מספר בקיעים, חזרתי לשביל.
היות ובינתיים נוצר מרחק רב ביני לבים יתר הסוסים אני נכנס לדהרה שתביא אותי במהירות האפשרית ליתר הסוסים ויואב בעקבותיי, ואנחנו דוהרים במהירות שיא כאילו הסוס מרחף מעל פני הקרקע ואחרי 30-40 של דהרה אנחנו מדביקים את יתר הסוסים.
בהמשך הדרך מגיעים ליד אגם ובהמשך נכנסים לתוך יער מחטני ועוד בהמשך מגיעים לעירה בשם חורגורגון גול שיש בה מספר בתים, מתעבכבים בה כשעה וממשיכים. בשלב זה מתחיל לרדת גשם קל וממשיכים דרך אזור מיוער לעבר אגם הנקרא חולוסוט נור שלקראת  סופו ישנו גר שאליו אנו נכנסים ותוך כדי השהות בו מתחיל גשם שוטף ולכן נשארים בו עד שייפסק.
אחרי שהגשם פוסק ממשיכים דרך עוד מספר אגמים קטנים עד שמגיעים לבקתה של מקומיים ללינת לילה.

From mongolia

היום האחד עשרה

יום זה החל כיום קר אך עם ראות טובה, ואחרי רכיבה של כשעה עצרנו בבקתה של מקומיים שהם משפחה של המארח שלנו מאתמול בלילה.
ירדנו מהסוסים וקיבלנו אירוח מונגולי רגיל, ובאותה הזדמנות המארחים לקחו אותנו לגר סמוך בו אחד מבני המשפחה הכין משקה אלכואולי מחלב סוסים מותסס הנקרא איירק airek, שאני אישית אהבתי אותו אך לא כך יתר המטיילים, אך למקומיים משקה זה נחשב המשקה הלאומי שהוא משמש לטקסים מקומיים כפי שהדבר יבוא לביטוי בכתבה על הנדאם- הפסטיבל הלאומי הנמשך 3 ימים רצופים ומשמש שמעיין יום העצמאות של מונגוליה.

ראו תמונת המונגולי המכין את האיירק
From mongolia

חרי אתנחתא של כשעה יצאנו שוב לדרך ובהמשך חצינו נחל על גשר גלילים צף, ומיד אחריו הגענו לאזור של דיונות לא גדולות. בהמשך עברנו דרך תצורות נוף שונות עד שהגענו לנחל רחב ידיים שאותו חצינו ע"ג הסוסים, ולכן היינו צריכים אפילו להרים את הרגליים מהארכובות בכדי שלא ירטבו, ושוב נכנסנו ליער שבתוכו עברנו ליד אזור קבורה מקומי שמסביבו פסולת רבה, מה שהצביעה כי אנו מתקרבים לנקודת ישוב, ובאמת כאשר יצאנו מהיער נגלה לעינינו היישוב רנצ'ין-לומב וכאשר הגענו אליו עצרנו בבית המשפחה שאצלה עצרנו בהלוך וגם נשארנו ללון אצלם למרות שבהלוך לא עשינו זאת.

From mongolia

היום השתיים עשרה

כמו בכל בוקר, התעוררנו וכחלק מההכנות לדרך יצאנו לקנות מצרכים, כאשר במהלך כל זה יאד גשם.
חזרנו והמתנו להפסקת הגשם ואחרי למעלה משעה ולקראת הצהריים כאשר התחיל להתבהר יצאנו לדרך, בהתחלה הדרך הייתה מישורית וחשופה ואחרי כשעה הגענו ליער, כאשר בכדי להגיע אליו נאלצנו לעבור ולחצות עם הסוסים מספר נחלים.
חצינו את היער ונסנכנו לתוך שרשרת הרים תוך חציית שטח בוצי, ובתוך כך הסוס של חברי למסע נבהל ממשהו ופרץ בדהרה וגםהסוס שלי נבהל מהסוס השני והתחיל לדהור בעצמו. אני הצלחתי לבלום את הדהירה אך חברי לא והוא נאלץ בגלל שרגליו יצאו מהארכובות להפיל את עצמו על שיח, ולמרות זאת עדיין הרגיש לאחר מכן כאב בשוק הרגל.
בעקבות מקרה זה העביר אלי איש הסוסים את הסוס של חבר שלי, שמספר ימים קודם לכן הפיל את הישראלית שהצטרפה אלינו.
נכנסנו שוב לשטח מיוער וירדנו לתוך אפיק נחל עם זרימה קלה שזרם למרגלות שרשרת הרים מרשימים ביופיים, המשכנו באפיק הנחל ועצרנו ללינת לילה בשטח עם דשא ליד אפיק הנחל.

From mongolia

היום השלוש עשרה

לשם שינוי התעוררנו לבוקר בהיר ושמיים כחולים ולקראת שעות הבוק המאוחרות יצאנו לדרך.
המשכנו לרכב בעמק שלאורך אפיק הנחל מיום קודם, ובשלב מסוים פנינו לנחל אחר ושבהמשכו עבר בשטח מיוער שיש בו שביל שמטפס כלפי מעלה על רכס הר ומוביל למעבר הרים.
קשה לתאר את הנוף במהלך הטיפוס וכל שכן את הנוף ממרומי השביל, ולשם כך תצטרכו לעשות זאת בעצמכם או להתרשם מהתמונות.
בהמשך עברנו סדרה של אוכפים ועמקים, עד שהגענו לעמק חור-דדן גול( khordaden ), ואחרי הירידה לעמק עלינו לאוכף נוסף וירדנו ורכבנו לאורך נחל וחצינו שטח בוצי ולסיום הגענו לעמק בשם ימתן (yamaten ), וממנו המשכנו לאוכף נוסף וממנו ירדנו לאזור הנקרא שר אובר ( shar ober ) שבו עצרנו ללינת לילה.

From mongolia

היום הארבע עשרה

בשעות המאוחרות של בוקר יום זה יצאנו שוב לדרך והמשכנו את מעבר שרשרת ההרים של יום קודם, ובשלב מסוים הגענו למרגלות הר הר גבוה במיוחד והתחלנו לטפס עליו, כאשר היעד הוא מעבר ההרים איחאוליי ( ich ouley ), וכאשר הגענו לפסגת המעבר התחלנו בירידה תלולה, כאשר את החלק הראשון עשינו ברכיבה ואת החלק השני רגלית תוך משיכת הסוס אחרינו, ובסופו של דבר ירדנו לעמק נוסף רחב ידיים ובתוכו אפיק נחל. בסוף העמק טיפסנו שוב למישור גבוהה שממנו יורדים בשביל תלול לתוך קניון, כאשר בכחל הזמן הזה אנחנו מוקפים בהרים.
מהקניון יצאנו לעמק נוסף שהוביל אותנו לכביש שמגיע עד לעיירה חדגל. רכבנו לאורך הכביש ובסופו של יום עצרנו ללינת לילה בגר.

תמונת גר לאורך ציר התנועה
From mongolia

היום החמש עשרה

בשעות הבוקר המאוחרות יצאנו שוב לדרך, אלה הפעם רגלית ומלווים במבשלת ואחת הבנות של המשפחה, בכדי לטפס על ההר המפריד בין האוהל לאגם חופסגול, ולתצפת עליו מלמעלה.
אחרי טיפוס של כשעה הגענו לנקודה מסויימת ואז התברר כי רואים חלק ניכר מהאגם אך לא את כולו, ובכל אופן הנוף היה יפה.

From mongolia

חזרנו לגר ולקראת צהריים יצאנו רכובים לכיוון חדגל, תוך כדי שאנו רוכבים בתחילה לאורך הכביש, במהשך חוצים יער שהיה משמאל לנו, ואחרי כשעה ומחצה ראינו כבר את העיירה באופק.
בשלב הזה החלטתי לרכוב קדימה ולא לחכות לכל החבורה ודהרתי עד לגייסט האוס והשארתי את כל האחרים מאחור, וכאשר הגעתי פגשתי את המפעיל המקומי ג'רי, התארגנו בחדרים ללינה, ולא פחות חשוב מקלחת וכביסה, אחרי כן בדיקת מיילים ושליחת הודעות ולסיום ארוחה טובה ומזינה ושינה על קיבה מלאה.
בתוך כל אלו התארגנו לנסיעה למחרת היום למורון ומשם מערבה לביצוע טרק הטאבן בוגד עליו אתם יכלים לקרוא בכתבה השנייה.

היום השש עשרה

יצאנו מחדגל למורון ברכב הסעה פרטי שסידר לנו המפעיל ובמחיר של הסעה רגילה ודחוסה, כך שנסענו בניחותא ויכולנו לראות את הנוף בניגוד לפעם הקודמת שהגענו לחדגל שנסענו דחוסים וחלק מהדרך גם בלילה.

From mongolia

מה שיותר טוב היה שהנהג היה דובר אנגלית טובה ויכולנו לנהל שיחה מועילה אתו, ומתוך דבריו התברר כי הוא עצמו יוצא לטיולים סוסים כאיש סוסים ומלווה בחודשי הקיץ, וביתר הימים הוא לומד באולן בטאר.

על חלק מהמשך הדרך עם הנהג מערבה תוכלו לקרוא בכתבה השנייה בסדרה זו בלינק הבא
 http://www.seekingtheworld.com/2010/10/2.html

לכתבה הבאה על חגיגות הנדאם פנה ללינק הבא
http://www.seekingtheworld.com/2010/11/6.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר