15 אוקטובר, 2016

איך טיול נולד?



לא מעט שאלו אותי איך אנחנו מתכננים את הטיולים אליהם אנחנו יוצאים. החלטתי לכתוב את התהליך לטובת כל השואלים ואולי זה ידרבן גם אחרים ללכת בעקבותינו או לפחות להעתיק את אלו שכבר עשינו, עליהם תוכלו לקרוא כאן

אז איך בעצם טיול נולד? כמו בשיר? כמו תינוק? קצת דומה רק בלי הבחילות והכאב הזה של המשוררים והאימהות. 
אבל כן, צריך לעבוד על זה כדיי שיקרה וגם כאן זה מהנה...

מתי יוצאים?
עבורנו זו כבר שאלה רוטינית. כל מי שעוקב אחרינו שואל משהו בסגנון: אתם בארץ? להיכן הטיול הבא? מתי? לא נמאס לכם? ועוד כהנה וכהנה. אז כן! אנחנו אוהבים לטייל וגם הגענו לגיל שמותר לנו... J

ישנם כאלו שמתחילים להרגיש חוסר שקט לא מוסבר והקוצים מתחילים לצמוח להם במקום שעליו נהוג לשבת. 
ישנם את אלו המתוכננים שיודעים המון זמן ואפילו שנה מראש מתי הם יצאו לטיוליהם. 
אתם בטח מכירים גם את הספונטניים האלה שאורזים תיק קטן לא חשוב לאן ולא חשוב מה יש שם במקום הצפוי רק לצאת מפה מהר ו ע כ ש י ו ! 
כמובן שיש את הצעירים שבטוחים שהחיים מתחילים רק אחרי הצבא, אבל אצלם לא כולם ממש מטיילים אלא יותר נסחפים בכל פעם למקום אחר עם חברים או מוצאים מקומות לברוח אליהם. איני חלילה נגד סוג הטיולים הללו כי למעשה הם בכל זאת חווים משהו שונה ממה שהכירו ורואים עולם. 

סוג הטיול
ישנם את אלו שלא יעזו לצאת ללא מדריך, נהג צמוד, אוטובוס ממוזג עם לפחות עוד 40 אנשים זרים סביבם ומלון לא פחות מארבעה כוכבים. 
לעומתם יש את אלו שמוכנים לצאת רק לבד, שמוכנים להתפשר על מלון פחות נחשב ורק שיהיה נקי ונוח, כי בין כה וכה באים אליו רק להתקלח ולשים את הראש אחרי יום מלא חוויות. 
באמצע יש גם את אלו שמחפשים לפחות זוג חברים אחד מהפחד להשתעמם או הצורך בביטחון.

אוטובוס טיולים באדיבות http://www.nofeshberega.co.il/index.php/excursions

אנחנו מאילו של גם... גם מתחילים להרגיש את אי הנחת מהשגרה, גם יודעים בערך מתי ניתן לצאת בגלל כל מיני אילוצים, גם חושבים על מה בעצם רוצים לראות בטיול וגם מעדיפים להיות "סוליקו", ולא חלק מקבוצה. 
במלון שנבחר, צריך להיות ניקיון מופתי וסדר, מיטה ומצעים נעימים ונקיים, אמבטיה ושרותים בתוך החדר ואם מצליח לנו, שיהיה גם נוף יפה, זה בונוס לא מחייב כי בכל מקרה אנחנו שועטים החוצה לספק את הסקרנות.

בפעם האחרונה, אצלנו זה התחיל עם אילוץ בתאריך. מהבית חייבים לצאת בגלל שיפוצים, בבית חייבים להיות עד אחרי החגים, נוסיף למשוואה את העיקרון שלא נוסעים עם ההמונים בעונות הבוערות ולא משלמים בגלל זה הון תועפות. כך (הפעם) מצאנו את עצמנו מחליטים שנובמבר הוא אחלה חודש לטיולים.

איך בוחרים יעד? 


 באדיבות http://www.tapuz.co.il/Albums/p-393556-470069-2-1.html

יש את אלו ששואלים חברים לאן כדאי לנסוע, כי אין להם שום מושג או שלא בא להם לשבור את הראש על זה. 
יש כאלו שכבר מזמן חולמים על מקום כלשהו, ויש שמוכנים לטוס רק למקומות מוכרים וחוזרים, שוב ושוב לאותם אתרים (דבר שלעולם לא אצליח להבין). 
ישנם את אלו שפשוט מרימים טלפון לסוכן הנסיעות או לדקה ה90 וטסים על פי המקום הזול ביותר או הזמין מיידית, העיקר שזה יהיה קרוב, קצר ונוח.
כמובן ישנם גם את ההרפתקנים, כמונו, שמחפשים ריגושים ומקומות פחות מתוירים. ואני? אני החלטתי הפעם שאיני מוכנה לקפוא או לסבול ממזג האוויר. אבל לאן טסים בנובמבר שלא יהיה רחוק מאד מחד, ומאידך שיהיה מעניין ויוכל להימשך חודש בלי להשתעמם? והכי חשוב שיהיה חםםםם!!!! 
 הפעם החלטתי לשאול "שאלת רב" והלכתי לרב גוגל... הקלדתי "טיולים בחורף" וקבלתי לא מעט הצעות אבל רובן ביעדים רחוקים בחצי הכדור הדרומי, שזה אומר טיסות ארוכות, שזה דורש הרבה ימים, ואז הגעתי לאיי האוקיינוס ההודי שנראו לי יעדים אקזוטיים, כאלו שלא כל כך שמעתי על הטיולים אליהם וכאלו שננסה לדחוס אותם לתוך חודש אחד בלבד ובטוח שלא נשבע מהם.

מכאן מה שנותר לי זה להציע לאיש שאתי את המקומות ולראות אם זה מלהיב אותו. 
האיש ישב, חשב, נכנס למחשב לבדוק ומאז נעלם לי לחודש J ... ותכנן את הטיול...

האי מדגסקר העלה בי חיוך רחב כשנזכרתי בסרטים הנפלאים מלאיי ההומור של חברת "דרים-וורקס אנימציות" שיצא בשנת 2005. זה לא שאני כזו ידענית בענייני סרטים, יחי אלוהי הגוגל שנית!. 
האי מאוריציוס הזכיר לי את המאבק להקמת המדינה והיהודים שהוגלו אליה, ואחר כך גם את עליסה בארץ הפלאות שפגשה את הדודו (ציפור שנכחדה לחלוטין).
והאי ראוניון ? לא היה לי בסילבוס של לימודי הגאוגרפיה בבית הספר, אז מי בכלל שמע על קיומו? הכי הפתיע אותי, היה חתני שידע היכן זה בלי להניד עפעף אפילו או לכווץ את המצח. מסתבר שבארגנטינה לומדים על איים עלומים וקטנים עוד בשנים הראשונות בבית הספר ולו יש זיכרון יוצא דופן לגאוגרפיה.

אלו שלושת האיים שנשים את פעמינו אליהם. וכמאמר אחד מחבריי: "את מה'שלך (מפרסומת האורנג'דה) איים... כל הזמן"? אבל זה נכון. אנחנו כנראה אוהבי איים מושבעים. עם זאת, איך טיול נולד, יכול להתאים לכל מקום. 

שלב ההיכרות 



מכאן החבר הכי טוב שלנו יהיה שוב הרב גוגל והעיניים שלו גוגל מפות. 
אז בכל תורת לחימה, מדגישים כבר בהתחלה "דע את האויב" ולכן קודם כל מתמקמים. מזהים מי נגד מי והיכן בכלל הם גרים.
מבררים איך מגיעים לשם. האם בשייט, בטיסה או לקחת תרמיל מקל ומימיה. אני כמובן בדקתי דבר ראשון מה מזג האוויר שם ליתר ביטחון. בעצם בדקתי כל כמה ימים כי הקור מהלך עליי אימים.

שלב דע את האויב ומה הן נקודות החוזקה שלו?
שוב נכנסים לגוגל ומורידים לתיקיה ייעודית וחדשה כל מה שמישהו כתב אי פעם על המקום כולל הלינקים. 
קוראים וקוראים ועוד קוראים בכל שפה שגוגל יודע לתרגם אותה, על מה אפשר וניתן לראות בכל מקום וממקמים את הנקודות על מפת גוגל הרלוונטית. 
כשנוצר צבר ראוי להתכבד (ותמיד יש עוד ולא חסר) של מקומות לטייל בהם ביעד שבחרנו, מתחילים לבדוק מרחקים בין נקודות העניין השונות ומתחילים להעלות מסלול טיול אפשרי כמובן אחרי בדיקה אם יש לשם בכלל כבישים או לפחות שבילי עפר עבירים.


אט, אט מתגבשת לה תוכנית, כשאת המקומות המעניינים אותנו מסמנים במיוחד. 
בדרך כלל אנחנו משאירים את עיר הבירה לימים האחרונים דווקא, כי אז אפשר כבר להחזיר את הרכב ולטייל רגלית או באמצעות התחבורה המקומית. גם חיסכון וגם פחות בלגן במציאת חניות ועמידה בפקקים בשעות הלחץ.

שלב סגירת הקצוות

לינה

 באדיבות http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2233110

בשלב הזה, יודעים כבר כמה קילומטרים יש בין מקום למקום, וכמה אתרים יש לראות בדרך, או הערכת זמן מנוחשת (מלשון ניחוש), לכמה זמן נזדקק בכל אתר, ועל פי זה מחליטים היכן ייקבע מקום הלינה. 
לפעמים זה יהיה בתוך עיר, על מנת שנוכל לטייל בה בשעות אחר הצהריים והערב ולפעמים ממש קרוב לאתר שצריך להיות בו מוקדם בבוקר שלמחרת. כמו למשל, בשמורות גדולות, כשמזג האוויר חם מידיי לטייל בהן בשעות מאוחרות, לנים קרוב לאתר. לדוגמה: באי ראוניון, נאלצנו לקום ממש מוקדם (5 בבוקר) כשרצינו לבקר בהר הגעש או בהרים גבוהים אחרים כי כבר בשעה 10:30 ההרים מתכסים בעננים שמסתירים כל דבר ואין שום אפשרות לראות מעבר לאף עד מחרת. אז התמקמנו בעיר קטנה בחוף שממנה הנסיעה לאתרים, הייתה קצרה יחסית. כמובן שצריך לאתר מקומות לינה ומלונות בהתאם לרמת המחירים שבה רוצים לישון. לא תמיד זה אפשרי ולא תמיד ישנם מקומות פנויים אבל אם טסים מחוץ לעונה במקומות הללו, קל יותר למצוא. 

בהתאם ליעד, לעונה, ובהתאם לביקוש במלונות, אנחנו מחליטים אם מזמינים מקום לינה מראש. לדוגמה : באיי יוון, כשמגיעים שלא בעונה, ממש לא חייבים להזמין מראש ותמיד אפשר למצוא מקום טוב, נקי וזול. אבל מי שזקוק לביטחון שיהיה לו היכן לשים את הראש בסופו של יום- מומלץ לו להזמין מראש. 

גם אם מזמינים את הלינות מראש, מומלץ להזמין במקומות שבהם אין השארת כרטיס אשראי לביטחון (כמו במלונות במדגסקר ומאוריציוס). זה מאפשר יותר גמישות במידה והחלטנו להישאר עוד במקום כלשהו או להחליף מלון אם הוא לא מרגיש לנו נעים כשהגענו אליו.
הנגישות כיום של המלונות קלה דרך האתרים הייעודיים או ישירות לאתר המלונות. 

החלטות על דרך ההתניידות בארצות היעד


כמו שכתבתי בתחילה. נסיעה עם חברת טיולים היא האופציה הכי קלה להרבה אנשים שאז אין להם שום צורך לשבור את הראש מלכתחילה. לא לגביי המסלול המוכתב מראש, לא לגביי סידורי הלינה, יש אוטובוס, יש חברה (טובה או רעה) והמינוס הוא שאין למטייל שום אפשרות להכתיב דבר על האתרים או משך השהייה בהם, בעיקר אם מתחשק לו לעצור במקומות שונים ממה שהמדריך קבע או לאכול/לישון/לבלות במקום שונה מהמוכתב. הוא צריך להתאים את עצמו ואת רצונותיו לפחות ל- 40 אנשים זרים שאולי בחיי היום יום לא היה לו שום קשר אתם.

ישנם כאלו ובמיוחד צעירים שנוהגים בדרך כלל לנצל את התחבורה הציבורית במדינות היעד. זו אופציה בהחלט זולה אבל לא בכל מקום היא נוחה, אלא אם טסים לזמן בלתי מוגבל. למשל: במדגסקר ישנה אמנם רכבת אבל היא עוברת בכל מיני מקומות רק פעם בשבוע ואז התחנות נפתחות לשעתיים בלבד. בראוניון ישנם כמובן אוטובוסים אבל גם הם לא תמיד מגיעים עד ליעד עצמו,אלא רק בקרבתו.

אפשר לשכור רכב עם נהג, וישנם מקומות שבהם זה אפילו מומלץ. בעיקר במדינות עולם שלישי (הודו, מדגסקר וכו') או במקומות שיש בהם קשיי תקשורת או אי יכולת לקרוא תמרורים/שלטי הכוונה ליעדים, כמו בסין. בכלל לא רע שישנו אתכם אדם עם ידיעה והכרת השפה והמדינה שבה מטיילים וגם אפשר לתקשר אתו. זה מעט יותר יקר,  אבל שכרו בצידו. כי זה מאפשר להנות משני העולמות. גם לקבל טיול פרטי עם יכולת עצירה ושהות בכל מקום וכמה שרוצים וגם לא להתעייף בנהיגה בעייתית ומסובכת.

כמובן שישנה האפשרות הקלאסית המוכרת לשכור רכב ולנהוג לבד. יש בזה המון.... המון יתרונות, למי שמיומן בנהיגה ולא נלחץ כשצריך למצוא תחנות דלק בדרך, כשצריך לקרוא שלטים דהויים לפעמים, כשאינו חושש להתברבר בדרכים או אמיץ מספיק להיכנס לתוך ערים פקוקות ולמצוא כתובות של מלונות. 

אנחנו שוב ממחלקת ה"גם וגם". בכל מקום אנחנו מתאימים לעצמנו את אמצעי התעבורה בהתאם לאופי המדינה. 
במדגסקר התנסנו לראשונה, ברכב עם נהג, כי שם הדרכים קשות ולעיתים כמעט לא עבירות, כי הן דרכי עפר משובשות ואוכלוסיה בעייתית, כי צריך לדעת היכן לקנות את הדלק וזה לאו דווקא בתחנות דלק מסודרות. בסין התניידנו בתחבורה הציבורית המסודרת והנוחה (רכבות, אוטובוסים ומטוסים) ובכל שאר המקומות שכרנו רכב. לדעתי זו האופציה המתאימה ביותר למרבית המקומות בעולם. אפשר לעצור בכל מקום לכמה זמן שרוצים. ואני מאלו שמשגעת פילים עם העצירות לצילומים של הנוף והאנשים. אפשר לא לסחוב איתנו לכל מקום תרמילים כי יש רכב שהוא כמעט בית לכל הימים שמטיילים. 

טיסות
הזמנת טיסות היא גם משהו שצריך להחליט איך עושים. יש כאלו שלא יזוזו בלי סוכן הנסיעות שלהם וישנם העצמאיים שנכנסים לאינטרנט ומזמינים ישירות. כשאין אל היעד טיסות ישירות או כשיש הרבה טיסות- אני ממליצה על סוכן אמין שיעשה את העבודה הזו במקומנו. הוא מיומן לא "לייבש" אותנו שעות בשדות התעופה או לחילופין שלא נצטרך להגיע לטיסת ההמשך עם התקף אסתמה בגלל הריצה בטרמינלים הענקיים. כמו כן יש לו יתרון אם נוצרות בעיות במהלך השהות והטיול, כשיש ביטולי טיסות, שינויים או צורך להקדים לשוב ארצה. בטיסות לארצות מסודרות, כאלו עם טיסות ישירות או מועטות, אפשר בהחלט להזמין לבד. 

שלב סיום ההכנות
כשהכל, הכל כבר סגור. יש מסלול טיול, טיסות, מלונות, רכב וביטוח בריאות. זה הזמן לסדר את המידע על האתרים בהתאם למסלול הטיול, כך שבכל יום יהיה ניתן לקרוא לאן מטיילים וגם מה יש שם לראות או לעשות. אנחנו מדפיסים ומאגדים כל יום טיול לחוד, כך שניתן בסוף היום להשליך את הדפים או לרשום עליהם הערות.

ברור שגם את כל שאר ההזמנות (מלונות, רכב, טיסות, ביטוח טיולים) גם מכינים מודפס על מנת לא להיתקל באי הבנות כשצריך להוכיח שאכן הזמנו ו/או שילמנו.

איך אומרים אצלנו בלועזית? LAST BUT NOT LIST מבחינתנו זה בעצם הדבר הראשון החשוב. מפה!!!! 
אם ניתן לרכוש אותה עוד בארץ- מה טוב. אם לא- בכל שדה תעופה שמגיעים אליו זה אפשרי. השקעתם את מיטב כספכם על הטיול אז נא לא להתקמצן על מפה טובה בקנה מידה סביר ( מתחת ל 1:100,000) ולא להסתפק במפת תיירות סתמית וכללית.

והכי הכי חשוב זה שתצאו! תעזו! ותהנו בכל דרך שתבחרו לטייל.

לינק לכל האמרות והתמונות שצורפו לכתבה זו באדיבות http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=35762

כתבה וערכה
בתיה גוטליב

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

17 יוני, 2016

איך לא לקיים יחסי מין עם קרובי משפחה באיסלנד

בתאריך 23 אפריל 2013 התפרסם מאמר באתר the daily beast העוסק באפליקציה המונעת אפשרות לתושבי איסלנד לקיים יחסי מין את קרובי משפחתם.
עקב כך שבאיסלנד אין הרבה תושבים, והיות וזה גורם לנישואים בין קרובי משפחה, מן הסתם זה מאפשר גם לקיים יחסי מין בין קרובי משפחה, ולשם כך פותחה אפליקציה שתמנע מצבים אלו.
למי שמבקש לקרוא את המאמר הכתוב באנגלית מתבקש ללחוץ כאן

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

18 מרץ, 2016

האיים הקנארים- האי לה גומרה Canary Islands-La Gomera


לכתבת הפתיחה על קבוצת איים זו, כנסו ללינק הבא
לכתבה הקודמת על האי טנריף, כנסו ללינק הבא-

לה גומרה הוא אי קטן זה האי הקטן השני מתוך כל האיים הקנארים. לדעתי דרושים עבורו בין 3-4 ימים אם רוצים לעבור על כולו. 
יש גם סיורים יומיים לאי היוצאים מטנריף. היציאה בבוקר מנמל לוס כריסטניאוס וחזרה בערב, כך שנותר מספר שעות מועט לטיול באי. עלות סיור מאורגן ליום לאי היא בין 60 ל- 70 אירו.
תקופת הקרנבל באי, הייתה ב- 6-25/2/2016. לכן לא נהנינו ממנה כמו ביתר האיים.

האי והוא בן 12 מיליון שנים, הוא אי עגול שבמרכזו רכס הרים גדול שהגבוה בהם מתנשא ל- 1487 מטר. גודלו 369 קמ"ר ומתגוררים בו כיום כ- 24,000 תושבים בלבד. 
ב- 1492 הגיע אל חופי האי הספן הנודע כריסטופר קולמבוס, בדרכו אל העולם החדש. המקומיים מכנים את האי איסלה קולמביאנה Isla Columbiana– האי של קולומבוס, ולכן בסן סבסטיאן יש מספר אתרי תיירות הקשורים לקולומבוס.


האי מוכר במסורת השריקות שלו, תקשורת הסילבו (Silbo), שהייתה דרך התקשורת העיקרית של התושבים בעבר, אך קיימת גם היום בחלק מהמקומות. סילבו היא צורת תקשורת עתיקה, שפה שלא מועברת בדיבור, אלא באמצעות שריקות. שפת השריקות הגיעה כנראה יחד עם הברברים מצפון אפריקאים, שגורשו לכאן על ידי הרומאים. "תקשורת סילבו הייתה קיימת, כנראה, בכל שבעת האיים הקנארים, אך נשמרה רק בלה גומרה". כך מספר יוגניו דאריאס, מורה לשריקות ולוחם לשמירת המורשת. 
עוד הוא אומר "שלטונו של פרנקו, ימחק שמו, אסר עלינו לשרוק, וכמעט איבדנו את היכולת שאפשרה לתושבי האי לתקשר למרחקים זה עם זה". תושבי לה גומרה השתמשו ביעילות רבה בתקשורת השריקות כדי להקשות על הספרדים לכבוש את האי במאה ה-15. לא היה עוד אי בין האיים הקנארים שהצליח להתנגד לכובשים כל כך הרבה זמן ולגרום להם לאבדות כה כבדות. מקורות אתר מסע אחר.


דאריאס, לוחם שמירת הסילבו, מסביר מהי השפה, ואומר שהיא "אוסף של צלילים שאנחנו נותנים להם פרשנות של מילים. את אותם הצלילים אפשר לבטא בשריקה, כך שעם קצת אימון, כל אחד יכול להבין". כבר לפני עשור הוביל דריאס מאבק מוצלח, שהפך את התקשורת העתיקה למקצוע חובה בבתי הספר באי. הוא מספר שהחל מכיתה א' הילדים באי לומדים אנגלית, חשבון וגם לשרוק. לטובת השריקות מוקצה שיעור אחד בשבוע, כך שגם ילדים חסרי כישרון שריקה יוכלו להבין את השריקות של חבריהם.
בהתאם לכישרון השורק ולכיוון הרוח, הצלילים החדים יכולים להישמע למרחק שבין שניים עד חמישה ק"מ. זוהי צורת תקשורת חיונית באי הררי וקשה לתנועה, עם כפרים שעד לפני 25 שנה היו כמעט לא נגישים כלל, אפילו לא ברגל. עכשיו, כשבאי נבנו כבישים והגיעו מכוניות רועשות, שמקשות על איכות השמיעה של השריקות, סילבו הפכה יותר למסורת מאשר לתקשורת של ממש.

היום השביעי 14/2/2016
בשעות הבוקר הגענו לעיר הנמל San Sebastian שבאי, ומשם המשכנו ישירות לכיוון Parque Natural de Majona, כאשר הנסיעה לשם היא על כביש GM1 שכיוונו צפון מערב.

העיר סאן סבסטיאן San Sebastian
יש עדויות לכך שכריסטופר קולומבוס בילה זמן באי והותיר את חותמו בבירת האי, שכן זו הייתה נקודת המוצא שלו לגילוי אמריקה, וזה עושה את סן סבסטיאן מקום ייחודי באיים הקנארים. שווה ביקור בעיר- טורה דל קונדה (Torre del Conde) מבצר מימי הביניים, והבית העתיק ביותר שנשמר באיים, כנסיית הבתולה שלנו, מוזיאון של יצירות אמנות דתיות מהמאה ה- 16 ועד ה -19, והקפלה של סנט סבסטיאן שנבנתה בסביבות 1530. וגם את מה שנקרא Casa de la Aguada, שהוא פופולרי בגלל הבאר שבו, והאגדה מספרת, שכריסטופר קולומבוס לקח מים מבאר זו והטביל בהם את היבשת החדשה.

תוך כדי הנסיעה והטיפוס על הרכס העולה לפארק Majona, נגלה לעינינו הנוף של המפרץ כולו, נוף שקשה לתאר אותו במילים, פשוט עוצר נשימה.


לא פחות יפה הוא הנוף ברכס פסגות ההרים Hermigua ו- El Cedro הנישאים לכיוון צפון מערב שהם חלק מהפארק הלאומי גרחונאי garajonay.
עמק Hermigua נמצא לרגלי ההר, והוא מלא בטרסות ובמטעי בננות, והמקום נחשב "כבעל האקלים הטוב ביותר עולם".
פארק El Cedro הוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו ויש בו מסלולי הליכה רבים בדרגות קושי שונות.
הפארק הלאומי גרחונאי garajonay, הוכרז אף הוא כאתר מורשת עולמית בשנת 1986, שיש בו את היער שנחשב לעתיק באירופה. אזור רמה זו, יש בו ניגודים רבים שמושפעים מהרוחות והערפל ויוצרים סוג של מסתורין. יש בו מגוון של בעלי  חיים מקומיים (אנדמים) ומגוון רחב של כ- 2000 סוגים צמחיה .
המקום קרוי על פי האגדה על שני נאהבים, גארה Gara נסיכת לה גומרה וגבר בשם יונאי Jonay מטנריף, שהוריהם התנגדו לאהבתם, והם החליטו להתאבד בקפיצה מהפסגה הגבוהה ביותר של האי.



אחרי שהגענו לנקודת התצפית Mirador de los Manaderos, חזרנו מעט לאחור ונכנסנו מזרחה לתוך שמורת Majona, בהתחלה הכביש היה סביר ונמשך כך עד כמחצית הדרך, אך בהמשך הייתה הדרך בעייתית מאוד, בגלל הגשמים שירדו שם בימים האחרונים, למזלנו הצלחנו לצלוח את קשיי הדרך, כשבסופה הגענו בדרך העפר עד לעיירה hermigua.
השמורה שימשה ומשמשת כאיזור למרעה ויש בה סוגי צמחייה שונים, תמונות הנוף הן מתחילת הדרך בכניסה לשמורה.
מומלץ לאחרים, לא לקחת סיכון, אלא אם אתם נהגי שטח מעולים, ולא להמשיך בדרך זו ברכב מעבר לחווה החקלאית הנמצאת במרכז השמורה.

העיירה hermigua יושבת בעמק הנושא את אותו שם, ואין בה משהו מיוחד לראות, אך מזרחה משם נמצא חוף Playa de Santa Catalina, ששם שווה לעצור, לאכול  ולנוח לפני שממשיכים הלאה.



מנקודה זו המשכנו מערבה לאורך קו החוף, על כביש GM-1 לנקודה של AGULO ולעיירה היושבת על משטח סלע המשקיף על חוף הים מנקודת תצפית יפה.
עיירה זו חשובה מבחינה היסטורית, היות והיא העיירה הראשונה באי שהיו לה מי שתייה, חשמל ומזח שאיפשר לייצא את התוצרת החקלאית של האי.
ב- 24 לאפריל בכל שנה נערכים בעיירה טקסים הנקראים "המדורות של סן מרקוס", בהם התושבים מתקהלים סביב המדורות וקופצים מעליהם.

בהמשך הנסיעה בכביש מערבה מגיעים לסכר Las Rosas האוגר וסוכר את מימי הערוץ הנושא את אותו שם, ויוצר למעשה מאגר מים גדול.


כ- 1 ק"מ לאחר הסכר פונים שמאלה לכביש ליד Bar Casa Luís‏ לכיוון Parque Nacional del Garajonay (Juego de Bolas)‏. כאשר מגיעים למרכז המבקרים פונים שמאלה לנקודת התצפית Mirador de Abrante, ממנה יש תצפית יפה (במידה ואין ערפל) על אגולה Agulo והסביבה הקרובה.
לאחר מכן חוזרים למרכז המבקרים וממשיכים ישר מערבה ל- Mirador Lomo del Dinero ואחרי כ- 300 מטר פונים שמאלה ל- Mirador de Vallehermoso, ממנה יש תצפית יפה על Roque Blanco.
כולן נקודות תצפית על הנוף והעמקים שבסביבה.
חוזרים לכביש וממשיכים צפונה כ- 2 ק"מ ופונים שוב שמאלה לסלע הלבן Roque Blanco.

חוזרים לכביש וממשיכים לצפון מערב עד לתצפית Mirador Roque Blanco ובהמשך מגיעים לאגם הנוצר כתוצאה מהסכר שביקרנו בו קודם, הכביש נפגש שוב עם כביש GM-1.

ממשיכים מערבה עד לתצפית Mirador de La Pilarica, ממנה ניתן לצפות על העיר Vallehermoso ואחרי כמה מאות מטרים פונים ימינה ל- TF 712 עד לבריכות מים הנקראות Pescante de Vallehermoso, שם ישנו גם מעין מבצר.
בעיירה Vallehermoso ניתן לבקר בכנסיות church of San Juan Bautista, Our Virgin of Candelaria, במפעל קדרות של pottery of El Cercando, ובעתיקות של La Dama or La Rajita. 
בקיץ, בחודש יולי, נערך במקום פסטיבל דתי festivals in honour of Our Virgin of Carmen, ובחודש אוגוסט נערך פסטיבל של La Candelaria in Chipude.




חוזרנו לכביש GM-1 כשהכוונה הייתה לנסוע לדרום מערב, עד למפגש עם כביש CV 16. שם פונינו ימינה למצפה Mirador de Santa Clara, ממנו ניתן לצפות על העיירה Vallehermoso ועל עמק Arguamul, וניתן ללון בעיירה Epina בהמשך לכביש CV 16, אך אנחנו חזרנו לעיירה Agula בה בילינו את הלילה.

היום השמיני 15/2/2016
בבוקר יום זה יצאנו קודם מערבה בכביש GM-1 ואחר כך בכביש CV-16 לכיוון העיירה Alojera,  עצרנו ב -Tazo,  ב- Epina והגענו עד העיירה Alojera. ממנה המשכנו עד לקו החוף, כאשר עברנו קודם בתצפית Mirador Aussichtplattform, ובהמשך ממש הגענו לתצפית וחוף Mirador Playa de Alojera.




מעבר לכך, ניתן להסתובב בסמטאות של העיירה, לבקר בכנסיית El Salvador, כנסייה מהמאה ה-17 שהיא דוגמא לארכיטקטורה מקומית וקלאסית והיא אחת העתיקות באי. מעיירה זו יוצאים גם שבילי הליכה ליישובים סמוכים Imada, Arguayoda, Agalán ו- El Paso. 
בעיירה El Paso נערכת מדי חודש יולי סעודת “Fiestas de Santiago”, מדי חודש אוגוסט יש את the Tapahuga pilgrimage ליד הים, ומדי ספטמבר פסטיבל festivities of El Paso.


חזרנו לכביש GM- 1 והמשכנו אתו מערבה אל  Parque Rural de Valle Gran Rey ולעיירה בעלת אותו שם. הפארק מאופיין בוואדיות עמוקים, מצוקים חדים, מעיינות וצמחייה מגוונת.


הכוונה הייתה להמשיך לכל החלק הדרום מערבי של האי, אך מאחר והייתה לנו מעבורת לאי לה פלמה לקראת 19:00 נאלצנו להמשיך חזרה בכביש GM 1 עד לעיירה Arure עד להתחברות עם כביש GM 18 ולהמשיך דרומה לעיירה El Cercado. משם מזרחה בכביש ללא מספור עד לעיירה Chipude.
בכביש CV 18 המשכנו דרומה לכביש CV 17 ל- La Dama  לעיירה La Rajita המוקפת כולה ברכס של הר.


בדרך לנמל הספקנו עוד לעצור על כביש CM 2 באזור Vegaipala לראות את הנוף, זאת הסיבה שכתבתי בפתח הכתבה שיש לתת לאי זה יותר מיומיים, לאלו שמעוניינים "לחרוש" את האי.
מרבית התיירים מסתפקים בסיורים יומיים באתרים ספורים.

למידע נוסף על האי- כנסו ללינק הבא. או ללינק הבא.



כאן תוכלו לראות את המידע לגבי האי הבא- לה פלמה La Palma.

כתב וערך
יוסי לוי

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
 Copyright to seekingtheworld.com  © זכויות יוצרים לאתר

15 מרץ, 2016

האיים הקנארים- האי טנריף Canary Islands- Tenerife Island

לכתבת הפתיחה על קבוצת איים זו, כנסו ללינק הבא

את הטיול בקבוצת איים זו הכוללת 7 איים, עשינו בפברואר 2016, במטרה לראות כמה שיותר קרנבלים שנחגגים בכל אחד מהאיים. התחלנו את הטיול בקבוצת האיים באי טנריף.


היום הראשון 9/2/2016

ביום זה היינו אמורים להגיע לאי בשעות הערב, בטיסה מלונדון. 
לצערנו, בבוקר הטיסה וביציאה מישראל, הייתה בעיה מתמשכת של מערכת המחשוב ורישום הנוסעים בנתב"ג, ובעיקר בדלפקי חברת בריטיש אייר-וייז, כך שלמעשה יצאנו מישראל באיחור של כמה שעות טובות ולכן, כאשר הגענו ללונדון, פספסנו את טיסת ההמשך בכמה דקות.
כתוצאה מכך, נאלצנו ללון במלון שניתן לנו ע"י חברת התעופה, ולהתייצב למחרת בבוקר מוקדם לטיסה חלופית שתיקח אותנו, דרך מדריד לטנריף.
בדלפק חברת התעופה אפשרו לנו ליצור קשר טלפוני, על חשבונם, לחברת ההשכרה ולמלון בכדי שנודיע על ההגעה שלנו רק ביום המחרת ובכדי שישמרו לנו את ההזמנה הקיימת.
יצא איפה שאת כל היום הזה בילינו בשדות תעופה.

היום השני 10/2/2016
בבוקר מוקדם התייצבנו בשדה, עלינו לטיסה למדריד ומשם בטיסת המשך עד לטנריף אליה הגענו לקראת שעות הצהריים המאוחרות
שדה התעופה נמצא צפונית מערבית לעיר הבירה סנטה קרוז דה טנריף Santa Cruz De Tenerife, ואחרי שלקחנו את הרכב השכור בשדה התעופה, יצאנו לדרך לדרום מזרח בכביש M2 עד לעיר הבירה, בכדי להמשיך משם ליעד הראשון שלנו.

מפת היעדים באי-



סנטה קרוז דה טנריף Santa Cruz de Tenerife
לפני שיצאנו מעיר הבירה, עצרנו ביציאה שלה לכיוון צפון מזרח, באזור הנמל, בכדי לראות מספר יעדים.
מצודת סאן חואן Castillo de San Juan
מצודה קטנה הנמצא ממש על קו החוף.


האודיטוריום של טנריף auditorium de Tenerife
היושב ממש מעל למצודה ונראה כמו מפרש של ספינה. למידע נוסף לחץ כאן.


פארק מאריטינו סנטה קרוז Parque Marítimo Santa Cruz S A 
נמצא מזרחית לאודיטוריום ולמצודה, שביום שסיירנו בו, היו בו דוכנים שהם חלק מהפסטיבל.


הגן הבוטני פלנטום Palmetum botanical garden
נמצא אף הוא מזרחית לכל שאר האתרים שגודלו 12-hectare. למידע נוסף לחץ כאן.


העיירה סאן אנדרס San Andres
עיירה שבנויה על צוק הצופה לחוף ובסביבתה ישנם שני חופים יפים- 
חוף נודיסטים Playa de las Gaviotas, וחוף Playa de Las Teresitas שנמתח לאורך 1.5 ק"מ ונחשב לחוף היפה ביותר בטנריף. 
מקורו של החול הזהוב בחוף אינו באי עצמו (החופים בטנריף שחורים) אלא במדבר סהרה משם הגיע בגלל הרוחות וסחף גלי הים. את החוף מעטרים עצי קוקוס והוא פופולרי מאוד דווקא בקרב המקומיים זאת כנראה בגלל הריחוק מהמלונות הגדולים בדרום האי. אם נמאס לכם להירגע בים, תוכלו לקחת חלק בפעילויות כמו כדורעף חופים ויוגה על החוף. במקום ישנם מתקני רחצה ושירותים כמו גם מסעדות ומזנוני אוכל מהיר.


בכדי להגיע לעיירה זו צריך לנסוע מהבירה לצפון מזרח על כביש TF11, משם ניתן להמשיך לאורך החוף הצפון מזרחי בכביש TF121 עד לעיירה נוספת בשם איגואסטה דה סאן אנדרס Igueste De San Andres, והחופים שציינתי נמצאים לאורך דרך זו.
בגלל קוצר הזמן שלנו החלטנו לוותר על קטע זה, ולהמשיך צפונה לשמורת אנאגה Anaga. נסענו ברחובות הצרים של העיירה לפי השילוט עד שיצאנו ממנה צפונה לכביש TF12.


שמורת אנאגה Anaga Rural Park
נוסעים בכביש TF12 עד לעיירה El Bailadero ומשם פונים מזרחה בכביש TF123. 
המלצתנו היא להמשיך עם הכביש עד ל- chamorga ואז לחזור עד El Bailadero ולרדת לרצועת החוף הצפונית, של החלק הצפון מזרחי של האי, בכביש TF134 עד לעיירה טגאננה Taganana.

אנאגה הוא יער גשם המכסה שטח נכבד מההרים בחלק הצפון מזרחי של טנריף בשטח כולל של 144 קמ"ר (14,419 hectares). כתוצאה מגובהו ושטחו הוא מכוסה לעתים בערפלים והטמפרטורה בו נמוכה יותר מהסביבה.
הטיול בשמורה כולל נהיגה איטית בדרכים הצרות שבין ההרים וישנם מסלולי הליכה באורכים משתנים (בטווח שבין מסלולים קצרים מאוד ועד למסלולים ליום שלם).



מעט מאוד ישובים מסתתרים כאן בין ההרים, וליתר דיוק כ- 26 עיירות, בהן קצת מעל אלפיים תושבים. הנוף ירוק ופראי מאוד והמרחקים בין נקודות העניין לא גדולים. מנקודות מסוימות לאורך הדרך יש נוף מהמם על החוף הצפוני של האי. 


אפשר לחצות את האזור כולו בנסיעה בפחות מיום אחד ואפשר לצעוד בו במשך שבוע שלם מבלי לחזור פעמיים לאותו מקום.

אחת מ- 26 העיירות הללו היא- 
העיירה טגאננה Taganana
עיירה ציורית השוכנת על החוף בין ההרים של יער הגשם אנאגה, ממוקמת בעמק בין ההרים ושומרת על מסורות העבר.
אחרי שתעברו את הדרך הצרה שמתפתלת בין ההרים, תגלו עיירה עם מסעדות דגים מצוינות ונופים דרמטיים של ים כחול וצוקים ירוקים. 
חוף הים של העיירה הנמצא יותר מזרחה, מתאים יותר לגלישת גלים ופחות לשחייה, אבל המראות והנופים מסביב שווים בהחלט את הביקור במקום.


בעיירה ישנה כנסייה הנקראת "Nuestra Señora de las Nieves" שהיא אחת מהכנסיות העתיקות על האי.
מהעיירה יש תצפית לאורך קניון המוביל עד לחוף הצפוני הקרוב.


בסיום הביקור בה המשכנו לכביש החוף בכביש TF134 צפונה לאורך קו החוף עד Playa Roque de las Bodegas צוק יפהפה שנמצא בעוד עיירה נחמדה וניתן לטפס עליו.


חזרנו בכביש TF134 עד El Bailadero ושם פנינו דרומה על כבישTF12 , ואח"כ מערבה בכביש TF13 ושוב דרומה בכביש TF16 במטרה להשתלב בכביש TF5 ולנסוע מערבה עד לעיר פוארטו דלה קרוז Puerto de la Cruz שם היינו אמורים לישון בימים הקרובים שלנו באי.
אנחנו ממליצים למטיילים לקבוע את העיר הזו כנקודת הבסיס לימי השהות באי, בגלל קרבתה לכל האתרים החשובים, ולצאת ממנה לטיולים יומיים, ורק מי שמחליט כמונו להמשיך במעבורת לאיים האחרים, וצריך לקחת מעבורת מנמל לוס קריסטיאנוס Los Cristianos אז לבלות את הלילה לפני באותו אזור.


חשוב שתדעו כי בחיבור בין הכבישים TF13 ו- TF16 אפשר לפנות מזרחה לעוד שני אתרים מעניינים, שלצערנו לא ביקרנו בהם אבל זה המידע שאספנו עליהן -
העיירה Bajamar 
בה יש בריכות שחייה ענקיות על שפת הים וכך אפשר ליהנות משחיה במי ים, המתחלפים כל הזמן, בלי להתפלש בחול. באתר שירותים, מקלחות וחדרי הלבשה במחיר מגוחך וברמת נקיון יוצאת מן הכלל.
והעיירה Punta del Hidalgo
שגם בה יש בריכות מי ים טבעיות.

בחיבור של כביש 152TF עם כביש 5TF ליד העיירה El Sauzal נמצא יקב הנקרא Casa del Vino שהחל את פעילותו עוד במאה ה- 17 ושייך לממשלת האי. במקום יש מוזיאון כולל טעימות יין ויש גם מסעדה.
כתובת המקום Autopista Gral del Norte Km21, Cruce del Sauzal 383860, El Sauzal.
אנחנו לא ביקרנו במקום.

מערבה מהיקב נמצא אתר הנקרא "El Caletón" שהוא למעשה בריכות טבעיות שנוצרו מזרימת לבה שבאה במגע עם מי הים, לאחר התפרצות הר הגעש Trevejo Volcano בשנת 1706. הבריכות הן בגדלים ובצורות שונות וגלי הים מתנפצים לתוכן בחוזקה ולכן יש להשגיח על ילדים בסמיכות לבריכות.
בכדי להגיע אליהן צריך, מהיעד הקודם, לנסוע על כביש TF1224 מערבה עד ל- Alucansa Tenerife norte‏ ומשם עוד מערבה עד לבריכות.
גם במקרה זה אנחנו לא עצרנו כאן, והמידע נאסף לפני הטיול.


הגענו לעיר פוארטו דל קרוז לפנות ערב, ואחרי התארגנות בחדר יצאנו להכיר את הסביבה. 
במהלך ארוחת הערב, התברר לנו כי מאוחר יותר אמורה להתקיים בסביבת המלון תהלוכת קרנבל הנקראת "קבורת הסרדין"Burial of the Sardine . כמובן שהתמקמנו לנו לאורך ציר התנועה, אך אחרי המתנה ארוכה של למעלה משעה, כאשר ראינו ששום דבר לא קורה ומאידך היינו מאוד עייפים מהיומיים האחרונים, פרשנו לישון, ולא לפני שצילמנו אנשים בתחפושות.
רק אחרי כשעתיים מהמועד שבו הקרנבל היה אמור להתחיל שמענו את הרעש וההמולה של המוזיקה, אבל החלטנו לוותר ולא לרדת.

פוארטו דלה קרוז Puerto de la Cruz
היא העיירה המוצלחת והתוססת ביותר בטנריף .יש בה טיילת מקסימה, בתי קפה, מסעדות, מועדונים, קזינו וכו'.
עד המאה ה- 18 היא שימשה כנמל של העיר לה אורטבה La Orotava הנמצא מעט דרומית אליה.
מכיכר Plaza de El Charco באזור העתיק של העיר יש דרכים המובילות מזרחה לכנסיות Chapel of San Telmo ו- Church of la Peña de Francia, וגם לבתים Casa de la Aduana וגם Casa Miranda והמלון הישן hotel Marquesa.
בכניסה לעיר מכיוון מזרח על כביש TF32 נמצא הגן הבוטני the Botanical Gardens שנוסד במאה ה- 17 בצו מלכותי שניתן באוגוסט 1788 ע"י המלך Carlos III והוא משתרע על שטח של 20,000 מ"ר. 
כתובת המקום Calle Retama, 2, 38400 Santa Cruz de Tenerife ושעות הפתיחה הן 09:00- 18:00 למעט ב- 1 לינואר, חג המולד ויום שישי הטוב. עלות הכניסה 3 יורו.

בהמשך אותו כביש לכיוון מערב ובדרך לעיר העתיקה נמצא גן הסחלבים Jardin de Orquideas או בשמו המקומי Jardines Sitio Litre, שהוא הגן העתיק ביותר באי, מעל 200 שנים, ויש בו בית שמתוארך לשנת 1730. הבעלים החליטו לפתוח את הגן לציבור הרחב ויש שם את האוסף הרחב ביותר של סחלבים ואת עצי הדרקון העתיקים ביותר באי.
במקום יש בית קפה ונקודת מכירה של מוצרי האי.
כתובת המקום Camino Sitio Litre, S/N, 38400 Puerto de la Cruz, Santa Cruz de Tenerife, שעות פתיחה בקיץ 1 במאי- 31 באוקטובר 09:30 עד 18:00, בחורף 1 בנובמבר- 30 באפריל 09:30 עד 17:00. עלות כניסה 4.5 אירו.

בחלק המערבי של העיר נמצא פארק לורו Loro Parque הוא אחת מהאטרקציות הפופולריות ביותר בטנריף למשפחות. את פארק לורו הקים יזם גרמני לפני למעלה מ- 20 שנה. 
הפארק משתרע על שטח של 50,000 מ"ר, ויש בו 6 הופעות מרכזיות ביום, והפארק הוא ביתם של למעלה מ- 200 פינגווינים ו- 350 זנים שונים של תוכים. 
הביקור בפארק יכול בקלות להימשך יום שלם שכולל מופעים רבים (לווייתנים, דולפינים, כלבי ים, תוכים ועוד) וביקור בכל האזורים של הפארק. מרשימים במיוחד הם עולם הפינגווינים (המבנה הגדול בעולם שמהווה העתק מדויק של התנאים השוררים באנטרטיקה) תצוגת המדוזות הזוהרות וכמובן בריכות האימון של הדולפינים והלווייתנים.
מיקום: venida Loro Parque s/n - 38400 Puerto de la Cruz. שעות פתיחה08:30 - 18:45 בכל ימות השבוע. עלויות- החל מ- 34 אירו למבוגר ו- 23 אירו לילד. כל מי שרוצה לבקר שנית בפארק, יכול לקנות (לפני שיוצאים מהפארק) כרטיס לכניסה חוזרת למימוש במהלך 14 יום הבאים, בעלות של 10 אירו.


היום השלישי 11/2/2016
בבוקר יום זה נסענו ליעד ביקור שלנו לאותו יום, מערבית לעיר ל-
זהו למעשה קומפלקס של מערות לבה באורך של 17 ק"מ, שמהן הולכים כ- 4 ק"מ בלבד. המערות מכילות מספר מפלסים. הן נוצרו מהתפרצות הר הגעש Pico Viejo הסמוך להר הגעש טיאדה Teide.
בכדי להגיע אליהן נוסעים למשרדי החברה, ומשם מוסעים ברכב עד לקצה העיירה, הולכים ברגל עוד כק"מ ונכנסים לתחילת המסלול, לא לפני שמקבלים קסדות, פנסי ראש חזקים וחגורת הצלה. 


לפני היציאה לסיור מקבלים הסבר מקיף על היווצרותם, כולל צפייה בסרטון מעניין. מומלץ למי שלא עשה זאת בעבר, לחוות את הסיור הזה.


באתר החברה רשום שמומלץ להירשם לסיורים מבעוד מועד, אך מהניסיון שלי לא חייבים ואפשר לעשות זאת טלפונית יום-יומיים קודם, בכדי להצטרף לסיור דובר אנגלית.
כתובת המקום היא Camino los Piquetes, 84, 38438 Icod de los Vinos, Santa Cruz de Tenerife, . לגבי שעות פתיחה ומחירים כנסו לאתר החברה.
הדרך הנוחה להגיע למקום היא לנסוע מפוארטו דלה קרוז מערבה לכיוון איכוד דה לוס וינוס ובכניסה לעיר בכביש TF5 לפנות דרומה לכיוון el amparo ומשם לפי השילוט עד למשרדי החברה.



בסיום הביקור במערות הלבה או לפניהם, רצוי לבקר גם בעיר- 
איכוד דה לוס וינוס Icod de los Vinos
עיר בת 600 שנה הנמצאת במרכז אזור ייצור היין של טנריף, וידוע בעיקר בגלל עץ גדול ומיוחד ששמו "הדרקון של איכוד" או בשמו האחר "עץ הדרקונית הקנרית" ושהמקומיים קוראים לו "thousand-year-old Dragon" או The Icod Dragon tree או בשמו הלטיני Dracaena draco canariensis שגובהו כ-16 מטרים וקוטר בסיסו כ- 20 מטרים, ושיש מחלוקת לגבי גילו, בין 600 ל- 6000 שנים תלוי את מי שואלים.. באתר הרשמי כתוב שגילו 800 שנים, ולצערנו אין לעץ טבעות בכדי לדעת את גילו האמיתי. הוא ממוקם ב- 
Parque del Drago or Drago Park, בכתובת De La Constitución, 1 (Casa De Los Cáceres) 38430 Icod De Los Vinos.

מי שלא ביקר בפארק הסחלבים או ראה עצים דומים באיים האחרים, חושב שהיחיד הזה הוא מראה מיוחד במינו ובלתי נשכח, אך אנו שראינו באי לה פלמה La Palma עצים רבים כאלו, אומרים שהם היו מרשימים הרבה יותר מהאחד בעיר זו.


העץ שבטנריף נמצא בצמוד לגן יפה ונחמד ובצמוד לכנסייה ששווה לבקר בה, כמו גם בכנסייה שנמצאת בדרך לגן.
ההגעה לכיכר ולעץ היא קלה יחסית בגלל שילוט ההכוונה הקיים לאורך כל הדרך ממרכז העיר.


במהלך הסיור בעיר עד שמגיעים לעץ, אפשר לראות גם בניינים יפים.




בסיום הביקור באיכוד, יצאנו מערבה בכביש TF42 לכיוון החלק הצפוני של שמורת טנו.
שמורת טנו Teno Rural Park
שמורה הנמצאת מצפון מערב לטיידה, ואלו אזורים שעד לפני כמה שנים נחשבו לצחיחים ובלתי נגישים. האזור יפה מבחינה תכסיתית. האזור כולל אדריכלות מקומית, יערות, בעלי חיים ובעלי כנף.

היעד הראשון בדרך לשם היה העיירה הקטנה גאראצ'יקו (Garachico)
העיר נוסדה ע"י Genoese Christopher de Ponte בשנת 1496 ועד להתפרצותו של הר הגעש Pico Viejo, בשנת 1706 או 1716,  גאראצ'יקו שימשה כנמל המרכזי של טנריף. במהלך ההתפרצות נחלי הלבה חסמו את המפרץ ושיתקו את הנמל. רק אז צברה פוארטו דל קרוז את מעמדה כנמל החשוב באי.
העיר שוכנת על קצה לשון יבשה, מפרץ קטן, איים שחורים וזעירים במרחק לא גדול מן החוף, בתים לבנים והרבה גגות אדומים. בעיר עצמה אפשר לבקר בנמל הדייגים ובכמה אתרים מעניינים, המקנים לה מקום של כבוד במורשת הקנרית.


בכיכר המרכזית של הכפר ליד הכנסייה של גרצ'יקו ישנו מבנה ששימש בעבר כמנזר, המבנה עצמו די מרשים וכעת הוא משמש כמוזיאון, גלריה וספריה. המוזיאון הוא להרי געש, תנועת איי כדור הארץ, היווצרות האיים הקנאריים ועוד- מעניין מאוד אם כי הכל כתוב בספרדית.
בחוף של העיירה יש הריסות של טירה עתיקה השקועה בתוך המים. בין הריסות הטירה נבנתה טיילת קטנה שתוחמת את הריסות הטירה לבריכות קטנות בהן ניתן להשתכשך.

אתרים נוספים בעיירה הם :-
the Ermita de San Roque hermitage, the former convent of Santo Domingo de Guzmán, the El Lamero hacienda, the houses of the Marquis of Quinta Roja, Casa de Piedra stately home, the Antigua Puerta de Tierra park, the Matriz de Santa Ana church and the castle of San Miguel.

מגאראצ'יקו ממשיכים מערבה, וקצת לפני סוף כביש TF42 לכיוון צפון ישנו מכתש שהתמלא במים ונקרא balsa de taco, ממשיכים עד סוף הכביש מערבה עד לעיר בואנה ויסטה דל נורטה Buenavista del Norte ואז פונים לכביש TF445 לכיוון פונטה דה טנו.
קטע הכביש בין Buenavista del Norte, בקצה הצפון מערבי של טנריף לפונטה דה טנו הוא אחד מקטעי הדרך היפים באי. הכביש מתפתל על צלע ההר התלול, חוצה את הרכס בכמה מנהרות קטנות ומשקיף אל גלים שמתנפצים על המצוקים.
מומלץ למי שיכול ורוצה לפנות מהדרך ימינה לכיוון החופים. חלק מהדרך ניתן לעשות ברכב וחלק רגלית.


פונטה דה טנו Punta de Teno
כאן תמצאו מגדלור מרשים הצופה לחופי האי ממזרח וממערב לו, וכמו כן יש נוף יפה על הצוקים הנופלים לים מגובה 600 מטר.

אם ממשיכים לאורך החוף או שסוטים מהדרך לכיוון צפון בדרכי העפר מגיעים למפרצונים ולקטעי חוף מבודדים למדי ונעימים במיוחד. 

חזרנו ל- Buenavista del Norte והמשכנו משם דרומה בכביש TF436 כאשר היעד הוא העיירה מסקה. בדרך חצינו את כל חלקו המזרחי של הפארק ונחשפנו לתופעות ונופים וולקאנים שונים.


העיירה מסקה Masca
עיירה זו נמצאת בצידו המערבי של פארק טנו. בעליות אל הכפר עברנו בכמה מהאזורים הירוקים ביותר על האי ועצרנו בנקודות תצפית מרהיבות שמשקיפות אל הצוקים מעל הים.
שם אפשר לעשות הפסקה, לאכול במסעדות המקומיות ולבקר בה. הבניין העתיק ביותר בעמק מסקה הוא Casa de los Avinculados הנמצא ב- Caserío de la Piedra, כמו כן יש בעיירה את הכנסייה הקטנה מהמאה ה-18 שמוקדשת לאמנות הפשטות.

בכניסה לעיירה רואים את הקניון היורד לחוף הים, במסלול הליכה בשפוע יורד בעל קושי משתנה של כ- 3-4 שעות, ומחוף הים ניתן לשוט לערים סמוכות כגון- בואנה ויסטה דל נורטה Buenavista del Norte או לוס גיגנטס Los Gigantes. הסירה האחרונה עוזבת בשעה 16:30, וצריך להזמין מקום מראש במעגן שאליו תחזרו. כמובן שלשם כך תידרשו להשאיר את הרכב באחת מהערים הללו ולהגיע לעיירה במונית.
יש אפשרות לעשות זאת גם בכיוון ההפוך, משמע לקחת סירה מערים אלו ולסיים בחוף הים של העיירה ומשם לטפס אליה, שזה מסלול יותר קשה. במקרה זה כמובן תדרשו להשיג תחבורה לעיר שממנה הגעתם.


לסיום היום המשכנו דרומה בכביש TF436 , אחר כך פנינו צפונה בכביש TF82 ובהמשך לאורך כביש TF5 עד לפוארטה דלה קרוז. בעיר ראינו עדיין סימנים לקרנבל ע"י כך שילדים מתחפשים, אבל לא את הקרנבל.



היום הרביעי 12/2/2016
יום זה מתחיל בפארק ובהר הגעש טיידה, הכרטיסים לעלייה לפסגת ההר הוזמנו מבעוד מועד, וכך גם מומלץ לעשות, כפי שאפרט בהמשך.
יצאנו ממש מוקדם בבוקר, בנסיעה מפוארטו דלה קרוז לעיר לה אורטבה, ומשם לדרום מערב על כביש TF21, ישירות לפארק ולהר. 
את הסיור בפארק מומלץ לעשות באמצעות רכב, אך אפשר למי שרוצה להגיע למקום גם בתחבורה ציבורית, אך כושר הניוד שלו בכדי לראות דברים נוספים, נפגם באופן משמעותי. בתמונה שבהמשך יש את דרכי ההגעה למקום גם מערים אחרות. 
בנסיעה למקום ובהתאם למזג האוויר, סביר להניח שתעברו דרך העננים.


הוכרז ככזה בשנת 1954 והוא כולל 2 מכתשים המופרדים במרכזם ע"י Roques de García הנמצא מדרום לטיידה  בגובה 1650 מטר, וע"י פסגת הטיידה Pico del Teide מצפון, שהוא הר הגעש הגבוה ביותר (שעל שמו קרוי הפארק) המתנשא לגובה עצום של 3,718 מטרים, והוא גם ההר הגבוה ביותר באיים הקנארים בפרט ובספרד בכלל. 
הפארק נמצא במרכז האי טנריף, ומשתרע על שטח של18,900 hectares שהם 1,890,000 קמ"ר וניתן להגיע אליו בקלות כמעט מכל נקודה על האי, וגם פסגת ההר נצפית כמעט מכל מקום באי. 


הפארק כולו נמצא בגובה של 1000 עד 2,000 מטר מעל פני הים, ובחודשי החורף (ינואר - מרץ) חלקים ממנו עשויים להתכסות בשלג, ובחודשי הקיץ הטמפ' בפארק יכולה לטפס לאזור ה- 40 מעלות.



סביב ההר נמצא הפארק הלאומי של טיידה שבו תוכלו לראות סלעי בזלת שחורים וצבעוניים, תוצר ההר הוולקני.
ברחבי האי ישנם 37 מסלולי הליכה ובפארק עצמו ישנם 21 מסלולי הליכה באורכים ורמות קושי משתנות ובאורכים שונים (משעה ועד יום שלם).
במרכז הפארק ישנו מכתש עצום ברדיוס של 48 ק"מ המכיל מספר גדול של הרי געש. הר הגעש אל טיידה הוא הר געש פעיל, אך רדום, שהתפרץ בפעם האחרונה לפני יותר ממאה שנים (בשנת 1909) ומאז נמצא במעקב רציף. את הפעילות שלו ניתן לראות ולהרגיש למי שיטפס לפסגה, ויגע בסלעים או יראה אותם מעשנים.


למי שמתכנן להגיע לפארק הלאומי "אל טיידה" בטנריף ולעלות רגלית לפסגה או לטייל בראש ההר באזור הרכבל, חשוב לדעת את הדברים הבאים:-
1. הטיול בפארק הוא בחינם, אבל מי שירצה לעלות אל ראש הר הגעש יצטרך להשתמש ברכבל שעולה 27 אירו לאדם, נכון לשנת 2017. אפשר לרכוש כרטיסים כשמגיעים למקום, אבל מומלץ להזמין מראש דרך האינטרנט (לחץ כאן) כי יש כמות מוגבלת של אנשים שנכנסים לרכבל ולפעמים צריך לחכות לא מעט עד שמתפנה מקום, אם לא הזמנתם מראש ואם מגיעים בשעות הבוקר המוקדמות מאד, אז אין כמעט המתנה לרכבל, אך בירידה סביר להניח שתהיה לכם המתנה כלשהי.

2. העלייה הרכבל לא מביאה אתכם לפסגה של הר הגעש אלה לאזור תצפית בגובה הנמוך ב- 173 מטרים מהפסגה.

3. באזור הרכבל העליון ישנם 2 מסלולי הליכה קצרים שמאפשרים לצפות בכל האזור מכל הזוויות.


4. ישנה אפשרות לטפס ממש אל הפסגה של ההר (מומלץ מאוד כי הנוף משם פשוט מדהים) ולראות משם במבט פנורמי של 360 מעלות, את כל האי, אבל חייבים לתאם את העלייה לפסגה מראש והרבה לפני הנסיעה, כי בכל יום רק 200 אנשים מורשים לעלות אליה, ורצוי להזמין כאמור לשעות הבוקר המוקדמות (הרישום לא עולה כסף, אבל לא ניתן לעשות אותו בפארק עצמו ולרוב אין מקומות מעל חודש קדימה). לרישום מוקדם לחץ כאן.



אני חייב לציין כי גם עבורי הטיפוס לפסגה היה קשה, למרות המרחק הקצר, וזאת משתי סיבות- האחת - מזג האוויר והשנייה - השיפוע. 
מומלץ לפני שיוצאים לכיוון ההר לבדוק את מזג האוויר על ההר ולוודא שהרכבל עובד ושיש ראות. לנו הייתה רוח מטורפת והיה קר מאוד, אך לי אישית זה לא הפריע. במצבי מז"א קיצוניים הרכבל נסגר ו/או שלא מאפשרים לעלות לפסגה.

אני על פסגת ההר

למי שמעוניין ישנה אפשרות לעלות להר רגלית ולא דרך הרכבל, והמסלולים מהרכבל או מלמטה.


בפארק ניתן לראות תופעות גיאולוגיות רבות, מראות נוף מהממים, ובגלל הגובה והיובש השורר בו ניתן לראות כ- 1400 סוגים שונים של צמחייה. הצמח המפורסם ביותר שמזוהה עם הפארק הוא אותו קקטוס בצורת קונוס עם פריחה ורודה הנקרא Echium Wildpretii שמגיע לגובה של 3 מטרים ונמצא בריכוז גבוה במספר אזורים ברחבי הפארק.
המקום הוכרז כשמורת טבע בשנת 1989 והוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2007.


בפארק יש מרכז מבקרים ששווה ביקור בכל מקרה, וממנו ניתן לצאת לסיורים מאורגנים עם מדריך מקומי במסלולי הטיול בפארק. הסיורים לא עולים כסף, אבל גם אותם חייבים לתאם מספיק זמן מראש (ישירות מול מרכז המבקרים). 
בעיקרון אסור ללון בשטח הפארק, אך יחד עם זאת, יש מלון אחד שנמצא בתוך הפארק Parador de Las Cañadas del Teide, בסמוך למרכז המבקרים.
בסיום הביקור בהר טיידה, בתום חצי יום, נסענו למרכז המבקרים להתרעננות קלה, ולסיום עשינו את הסיור במסלול מס' 3 הנקרא Ruta Roques de Garcia.


המשכנו על כביש TF436, ובהמשך על כבישים F82 ו- TF454 עד 
לעיר לוס גיגנטס Los Gigantes
בדרך לעיר עוברים בנופים בזלתיים רבים ויפים. עצרנו בדרך לארוחה ב- Santiago del Teide



בעיר ירדנו ישירות לחלק הצפוני לאזור הנמל ל- Punto del Gigante ששם יש את מרבית בתי המלון וספקיי השייט. שם יש גם חוף נחמד צמוד למזח, והנוף של הרכס הצוקי העצום הגובל עם הים והנופל אליו מגובה 600 מטר בחלק מהמקומות. 
בעיר יש תעשייה שלמה של שייט צפייה בלווייתנים ודולפינים, וכל סיור כזה נמשך 2-4 שעות.


משם ממשיכים עוד דרומה עד לחוף פלאיה דלה ארנה Playa de la Arena 
חוף טבעי ויפהפה עם חול שחור. החוף מתאים במיוחד אם אתם רוצים לתפוס קצת צבע, שכן זו האזור שנהנה מהכי הרבה שמש בטנריף. החוף מאוד מסודר ויש בו מלתחות מקלחות, גנים, וכן אפשרות להשכיר שמשיות, מיטות שיזוף וסירות פדלים תמורת תשלום לא יקר. לאורך קו המים יש ברים ומסעדות. 


בהמשך חזרנו שוב לכביש TF82 ופנינו דרומה עד לעיר Guia De Isora ומשם מזרחה בכביש פנימי עד לעיירה צ'ירצ'ה Chirche
עיירה ציורית ושקטה שמרכזה ההיסטורי הוא דוגמא לאדריכלות עממית ומקומית. חלק ניכר מהמבנים בעיירה הוסבו למגורי תיירים, מה שמאפשר למצוא מקומות לינה בקלות למי שמעוניין ללון באזור.
בעיירה יש סמטה משוחזרת שבבנייה בה השתמשו באותם חומרים כמו בעבר, כמו כן תמצאו בעיירה תנורים ומיכלי מים ששימשו את תושביה המקוריים הגואנצ'ס Guanches מאז המאה ה- 17, עליהם תוכלו ללמוד כאן.
ב-4 הלילות האחרונים, של כל סוף חודש יולי, מתקיימת בעיירה חגיגה הנקראת Day of traditions.


בסוף היום נסענו מעט צפונה והתחברנו לכביש TF38 ופנינו מזרחה בדרך ההפוכה למה שנסענו כמה שעות קודם. למעשה דרך זו מתחברת לדרך החוצה את פארק טיידה לכיוון צפון מזרח.
בדרך עצרנו לראות עוד כמה יעדים בתוך הפארק שלא הספקנו לראות בבוקר, בגלל שרצינו להגיע בזמן לרכבל העולה להר ונהם מצאים דרומית ומזרחית אליו. היעד הראשון היה-
משטח פני הירח גרנאדילה Granadilla Moonscape
אלו צוקים מחודדים המדמים את פני הירח. יש אפשרות ללכת בדרך רגלית המובילה אליהם או לצפות בהם מנקודת תצפית, וזה שאנחנו עשינו.

אחריו נסענו ל- Corona Forestal Nature Park
יער מחטני Canarian Pine ביחד עם צמחייה אחרת המכסים שטח של 50,000 hectares. המקום נחשב ל"ריאה הירוקה" של טנריף,שיש אליה גישה מכל כיוון באי.


לסיום עצרנו בשמורת לאס קניאדס Las Cañadas Natural Park
רוחבה 17 קילומטרים, עם תצורות לבה, צוקים תלולים, קירות אנכיים וסלעים געשיים. 
אזור זה התפרסם בזכות הסלעים המדהימים והנוף הייחודי שלו. הסלעים, המצוקים והנוף המגוון הם תוצאה של פעילותו הגעשית של הטיידה, מבנהו הגיאומורפולוגי של האזור ופעולות בלייה בנות מיליוני שנים. 
הצוק המכונה "פטרייה" הוא ללא ספק האתר המצולם ביותר בטנריף, אבל הסביבה כולה עשויה לפעור גם את פיהם של אלה שאינם חובבי גיאולוגיה מושבעים.
מייחסים לפארק זה תופעה שנקראת "גשם אופקי"- העננים ממלאים את הצמחייה במשקעים שעוברים ממנה ישירות למי התהום- מה שמייצר כמות רצינית של מים באי, עד כדי כך שהם גם מיוצאים לאיים הסמוכים.


אחרי כל אלו, מה שנותר לנו זה לחזור שבה נסענו בבוקר חזרה לפוארטו דלה קרוז.
אבל כאן לא מסתיים היום שלנו, כי בערב התקיים בעיר פסטיבל "מלכת הדראג" Brag Queene
זה למעשה פסטיבל שבו רק גברים מתחפשים לנשים מוזרות, ויש בהתחלה תחרות התחפושות הנבחרות, ובסיום ישנה תהלוכה של כל המשתתפים ברחבי העיר.
הנה טעימה מכל אלו-



היום החמישי 13/2/2016
את היום התחלנו בעיר הסמוכה למקום הלינה, הלא היא-
לה אורטובה (La Oratava)
עיירה כפרית עם סממנים מוסלמיים ונוצריים, ובה בתים עם חצרות קטנות ופורחות. ממוקמת בגובה של 1300 רגל (396 מטר). עיר עתיקה ומקסימה עם מרכז היסטורי קטן ובו מספר בתים שנשתמרו וראויים לביקור עם שיטוט נעים ברחובות. 
3-4 שעות של סיור בעיר יתנו זמן מהנה להיכנס לבתי האחוזה ולטייל ברחובות. העיר מתאימה לטיול, צילומים וקניות.
העיר מלאה בעבודות אומנות מקוריות של האיים, במיוחד תחרה, רקמה ועתיקות דקורטיביות. לא לבוא ביום ראשון הכול סגור.


העיר ידועה בבתיה היפים ובאדריכלות שלה ובין הבניינים שכדאי לבקר זה את-
בית המרפסות La Casa de los Balcones
בית טיפוסי קנארי והמתחם החשוב שבעיר בשל האמנות שיש בו, ובשל כך זכה ללא מעט פרסים.
יש שם מוזיאון מקומי. כתובת המקום C/ San Francisco, 3 38300 La Orotava



וגם את אלו-
Ermita del Calvario hermitage, the church of San Agustín, Constitución Square, the street Carrera del Escultor Estévez, the church of Santo Domingo and the former convent of San Benito Abad.



לאוהבי הקניות יש את החנויות הבאות-
Casa Lercaro en La Orotava באזור העתיק של העיר La Orotava בבית מהמאה ה-17, בחנות המקסימה הזו תוכלו לרכוש מבחר של מתנות, שיזכירו לכם את הביקור בטנריף. כלים, פסלים, רהיטים ועוד, הכול צבעוני בעל ניחוחות וסגנון מקומי. כתובת .C/Colegio 5-7 La Orotava
Empresa Insular de Artrsania המציע שבע נקודות מכירה שונות, בהן תוכלו לרכוש ממגוון המוצרים המקומיים ועבודות האמנות השונות, המיוצרות על ידי אמנים מקומיים. כתובתC/Tomas Zerolo, 27 La Orotava.


אחרי הטיול בעיר זו, נסענו שוב על כביש TF21 דרומה, והמשכנו בתוך פארק טיידה לראות נופים ויערות, שפספסנו יום קודם.

כאשר היעד לסוף יום זה היא העיר-
לוס קריסטיאנוס Los Cristianos
המקום שהיה בעבר כפר דייגים שליו, הוא כיום כפר נופש הומה, עם רצועת חוף רחבה שכוללת כמה חופים מלאכותיים.
בדרך אליו חיפשנו מקום לינה ומצאנו משהו, קצת יקר מחוץ לעיר, ולכן המשכנו לעיר בכדי למצוא בה משהו, אך כאמור בגלל גודש התיירים היה קשה למצוא ואם כבר היה זה היה יותר יקר ממה שמצאנו קודם, ולכן חזרנו לשם והתמקמנו ללינת לילה.
לאחר מכן ירדנו לעיר לראות מה יש לה להציע, ובתוך כך חיפשנו מהי הדרך הנוחה ביותר להגיע לנמל ולמעבורות שתיקח אותנו למחרת היום, לאי הבא לה-גומרה וכמובן לאכול ארוחת ערב לצפות בשקיעה.


אם דיברנו קודם על חופים, אז אלו הם החופים שהמקום יכול להציע-
Playa de las Americas 
רצועת חוף הפופולארית באי, עם הרבה חופים קטנים ומקסימים המוגנים בשוברי גלים. החופים נקיים והמים צלולים ולכן המקום זוכה לתואר של "הדגל הכחול". זה לא המקום להתבודד בו, אבל זה בהחלט המקום להתנסות בו בסוגים שונים של ספורט מים, בהם סקי מים, אופנוע ים, מצנח ים, צלילה וגלישה. 
Playa de las Vistas 
חוף שנוצר רק לפני כמה שנים. החוף היפה והארוך ביותר באי והוא נמצא מערבית לנמל בכיוון חוף- Playa de las Americas והמרשים בו הוא החול, השמירה על הניקיון ומגוון השירותים. לאורחים ישנה את האפשרות להשכיר ציוד, ליהנות משירותים מקלחות ומשירות מצילים המפקחים על הרוחצים. שוברי הגלים, אשר נבנו יחסית רחוק, מרגיעים את הגלים בסמוך לחוף.
Playa de la Troya
נמצא צפונית מעט ל Mouth of Barranco del Rey וגם רצועה זו היא מלאכותית, לפני שהגלים נהיו רגועים על ידי שוברי הגלים, החוף השחור הזה היה פופולארי מאד בקרב הגולשים, בעוד שבימים אלה חוף הים השטוח מושך יותר משפחות ומחפשי שמש ונופש. בעונת השיא המקום עמוס מאוד. למשכימי קום יש עדיין הזדמנות להשיג מקום עם קצת צל, אך אם תגיעו מאוחר יותר, רצוי להביא שמשיה אישית או להשכיר.


למי שבא עם ילדים יכול ללכת לפארק סיאם siam park
זהו למעשה פארק מים חדשני. מדובר באחד מפארקי המים החדישים והמשוכללים ביותר בעולם עם מתקנים ייחודיים שכל אחד מהם מספק חווית אנדרנלין סוחפת. בפארק הוקם גם חוף גלים מלאכותי שמאפשר למי שפחות מתחבר למתקנים המהירים ליהנות מהשהות במקום. בשטחי הפארק ישנם מספר מסעדות כמו גם לוקרים לשמירה על הציוד האישי. 
שימו לב שניתן לקנות כרטיס משולב לשני הפארקים ובכך לחסוך בעלויות הכניסה. 
Siam Park נמצא בסמיכות ל- Playa de Las Americas.

היום השביעי 14/2/2016
בבוקר יום זה יצאנו לנמל של לוס קריסטיאנוס, עלינו למעבורת ושטנו לאי לה גומרה La Gomera.

היום השמיני באי 18/2/2016
בשעות הבוקר חזרנו במעבורת לנמל לוס קריסטיאנוס, והתחלנו לנסוע קודם לדרום מזרח מהנמל על כביש TF66 למקום הנקרא-
Marina del sur Tenerife ליד מקום הנקרא Las Galletas
במרינה שבמקום ישנו מבנה מעניין 


והחוף הוא מצוקי מאוד, עם סלעים היורדים למים


משם המשכנו לצפון מזרח בכבישים TF652 לאחר ב- TF65 ו- TF28, שהיא דרך הנמצאת על גב ההר והמקבילה לכביש TF1 הנוסעת לאורך קו החוף, ומתחילה בעיר-
גראנאדיליה די אבונה Granadilla de Abona
במרכז ההיסטורי של העיר נמצאת הכנסייה Church of San Antonio de Padua שבנייתה הושלמה במאה ה- 17 ונהרסה בשריפה ונבנתה מחדש מאוחר יותר, ושולט סגנון הבארוק. הכנסייה משמרת כמה פריטים מפוארים עם גילופים, כמו גם דוגמאות יוצאת דופן של יצירת תמונות של בית הספר לעיצוב. בין היצירות של זהב וכסף, יש תליון הזהב מעולה של סן אנטוניו, קערת כסף לטבילה וצלב עבור תהלוכות.


והמנזר Franciscan Convent of San Luis Obispo גם הוא מהמאה ה- 17, שנהרס בשריפה בשנת 1745, וכמאה שנה לאחר מכן הפכה להיות המטה של רשות העיר. בשנת 1963 הבניין קרס וגרם למותם של 23 אנשים, ושנים מאוחר שוב הבניין נשרף וחודש פעם נוספת ע"י מושל האי Cabildo.
במרכז ישנו גם מוזיאון ההיסטוריה שבו ניתן לראות פרטים מההיסטוריה המקומית, ומוצגים שונים מתחומי החיים השונים ולבוש מתקופת מלכות "Menceyato" באובונה, ותצוגה של בגדי קבורה טקסיים.


משם נסענו מזרחה על כביש TF28 לכיוון העיירות אריקו Arico ופסניאה fasnia, דרך שלאורכה ניתן לראות עדיין אנשים המתגוררים בבתי מערות.


משם המשכנו לעיירה גוימאר Güimar
העיירה נמצאת על צלעו של ההר ובתוך שמורה הנקראת ה"אדמה הרעה" Reserve of the Badlands והמקום מכיל קונוס וולקני בקוטר של 300 מטר של ה"הר הגדול" Montaña Grande ממש ביציאה מכביש TF1 לכיוון TF61 ו- 612. במקום ניתן לראות זרימת לבה מכיוון ההר לכיוון חוף הים.
בעיירה יש בה בתי קפה קטנים, כיכר בה בוהים בטלני העיירה זה בזה וכמה ברים לא מצועצעים. מסעדות מקומיות ומשפחתיות וחלקן בנויות בתוך מערה, כמו בתמונה שבהמשך.
רוב בעלי הבתים לא מדברים אנגלית, או כל שפה אחרת מלבד ספרדית. רובם מגישים רק אוכל מקומי מסורתי - דג מבושל חריף, תפוחי אדמה אפויים וירקות מבושלים.


דרך TF28 מתפתלת על צלעו של ההר, במקביל ומעל לכביש החוף היורד מצפון לדרום. זו נסיעה איטית אבל הנוף יפהפה - במהלך כל הדרך אפשר לצפות מגובה של כמאתיים מטר אל חופי הים ובעיקר לראות את הטראסות, שעליהן עיקר גאוותם של החקלאים בטנריף. מאמץ אדיר מושקע בבנייתן ובטיפוחן של הטראסות האלה. רבות מהן בנויות מאבנים מסותתות. 
לאורך הדרך הזו נמצאות עיירות קטנות וכפרים לא מתוירים.


יעד ההמשך היה העיירה קנדאלאריה candelaria
זוהי עיירת דיג שקטה, בתיה צבועים לבן בוהק, יש בה כמה מסעדות דגים מצוינות, חוף שחור נהדר וכיכר שלידה כנסייה רחבת ידיים. כאשר אנחנו הגענו ירד גשם לכן ברחנו ישר לתוך הכנסייה.


על קו החוף, במרחק כמה עשרות מטרים מן הכנסייה המרשימה, הציבו בני קנדלריה שורת פסלי דמויות, כל אחד מהם בגובה של כארבעה מטרים. הדמויות הן גיבורי גואנצ'ס מיתולוגיים קדומים. רובם נראים כלוחמים חסונים וכמה מהם כפילוסופים או משוררים. השילוב בין חזית הכנסייה לשורת הפסלים של גיבורי הגואנצ'וס שמאחוריה, מבטא היטב את תרבות בני טנריף כיום.


את היום סיימנו בסנטה קרוז דה טנריף, כי למחרת היום לקחנו מעבורת לאי גרן קנריה.

כפי ששמתם לב, כמעט ולא טיילנו בעיר הבירה Santa Cruz de Tenerife למעט קצת ביום השני כאשר התחלנו את הטיול באי. באם גם תסתכלו גם על היעדים שמופיעים במפה שצרפנו תראו שלא כיסינו את כולם.
לכן למי שמתכנן לנסוע לאי זה מומלץ לחשוב ולהוסיף לפחות 2-3 ימים לאי זה.

קרנבלים
תקופת הקרנבלים בטנריף, בתקופה הזו, הייתה בתאריכים בטנריף 13/1-14/2/2016.
אנחנו ראינו את הקרנבל בעיר אחרת פוארטו דלה קרוז Puerto de la Cruz שסרטון ממנו ראיתם ביום ה- 12/2/2016.
ניתן ללמוד על הקרנבלים בלינקים הבאים:- כאן וגם כאן


לכתבה הבאה על האי לה גומרה La Gomera לחץ כאן

כתבו וערכו
לוי יוסף ובתיה גוטליב


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר