רשימת הכתבות בפייסבוק- הכתבה הפותחת בכל יעד

22 מרץ, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-מערבה לטביליסי Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-west to tbilisi



מטביליסי Tbilisi מערבה עד קוטאיסי kutaisi,
ומאוני oni דרומה עד ורדזיאה vardzia

לכתבה הקודמת על הדרך הצבאית כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/03/4.html

כל האתרים הנמצאים בדרך מטביליסי מערבה עד קוטאיסי, ומעט צפונה עד לעיר אוני, ודרומה לדרך המחברת בין שתי ערים אלו, המובילה למתחם המערות ורדזיאה, יתחלקו לשתי כתבות משנה הראשונה מערבה עד kutaisi וצפונה עד oni, והשנייה דרומה עד למערות vardzia.

פרק זה נוגע במספר מחוזות של גיאורגיה, ולכן פירוט האתרים במסלול זה יהיה לאורך ציר תנועה הרצוי ביותר למיצוי מירבי של הזמן. לביצוע האתרים בשתי החלקים הללו דרוש מינימום של 4 ימים, ומכסימום בהתאם לרצון של המטייל לבצע גם סיורים רגליים (טרקים) באתרים השונים.

גלריית תמונות לחלק זה של הכתבה ראה בלינקים הבאים:-

הדרך המרכזית מטביליסי לקוטאיסי נמצאת רובה ככולה על אחד מסעיפיו של דרך המשי ושעליה נעו שיירות המסחר, והיא חיברה בקטע זה בין הים השחור, נמל בטומי, לים הכספי, לנמל בקו, ולכן לאורכה יש מספר רב של שרידי חאן ומצודות, ועל דרך זו נותר עוד כפר אחד, סרוצ'ה shrosha, היוצר כלים מחומר.

מצ'חאטה mtskheta

יעד זה קיבל את ביטויו בלינק זה ( http://www.seekingtheworld.com/2008/03/4.html ) כחלק מהדרך הצבאית, שלדעתי הוא השילוב העדיף, אך אפשרי לטייל בו גם בנסיעה צפונה ואח"כ מערבה מטביליסי, כחלק מציר התנועה שיתואר בהמשך, היות וכאמור נתתי פירוט של יעד זה, הוא לא יקבל את ביטוייו כאן.

דידגורי didgori ושמורת algetis

זהו אתר הנצחה למלחמה של הגיאורגים, בינם לבין הצבא הפרסי, שהתקיימה במקום זה בשנת 1121, כאשר המלך דוד הבנאי בראש צבא שמנה 56 אלף חיילים ניצח צבא פי 6 מגודל צבאו שמנה מעל 300 אלף חיילים שבראשם עמד ח'ליף בגדד, והוא הצליח לעשות זאת בשיטה הטרויאנית, ע"י החדרת קומץ חיילים לתוך הצבא הפרסי שתקפו אותם מבפנים. התיאור של האתר כפי שהוא מופיע במידע הקיים, הוא שטח ירוק שיש בו פסלי חרבות ענקיים התקועים באדמה בצורה ניצבת ולמיטב הבנתי האתר נמצא בתחומי השמורה algetis, עליה נפרט באחת הכתבות בהמשך. אני הכותב ניסיתי להגיע לאתר, אלה שהדרך אליה מחייבת רכב 4X4, שלא היה ברשותי ולכן נעצרתי אחרי מספר ק"מ וגם הליכה ברגל של כשעה לא הועילה להגיע לאתר, ואילו החשיכה לא הייתה מתקרבת מן הסתם הייתי ממשיך רגלית עד שהייתי מגיע לאתר. הכניסה לאתר מכיוון מצ'חאטה מתחילה כאשר נוסעים ממצ'חאטה מערבה לכיוון גורי, מודגש לא בדרך הראשית M27 אלה בדרך הצדדית הנוסעת לכיוון knemo-nicbisi, אחרי נסיעה של כ- 10 דק' רואים מצד שמאל מבנה עזוב ואחריו מיד הצטלבות, שהדרך השמאלית שבה עוברת מתחת לגשר, נוסעים בדרך זו עד לעיירה זאגי ובהמשך עד knemo-nicbisi, ביציאה מהכפר רואים שלט כחול בפניה שמאלה, שלט המצביע 2 ק"מ לעיירה בשם אירוחגיצי, ממשיכים ישר ולא פונים, עד לכפר הבא, שבמרכזו דרך הפונה שמאלה, ממשיכים ישר ורק בפניה הבאה שמאלה פונים לדרך המטפסת לראש השלוחה, פונים אליה וממשיכים בה עד לאתר. דרך אחרת להגיע לאתר זה היא דרך ציר האגמים שתואר בחלק 4, והפנייה לשמורה ולאתר היא אחרי העיירה manglisi. חשוב להדגיש כי סטייה לכיוון אתר זה, במקום להמשיך לעיר גורי, לא תאפשר ביצוע של ציר התנועה כפי שהוא מתואר בהמשך, וגם הסטייה לאתר זה, אם בוחרים לעשותו כחלק מציר האגמים, מהווה גם היא בעיה, כמפורט בחלק ..., לכן מומלץ לעשותו בנפרד, ללא תלות בשום ציר תנועה אחר.

העיר גולשי gulashi

בדרך לגורי ישנה עיר בשם זה, הנקראת בפי המקומיים ירושלים הקטנה, וזאת עקב כך שהיהודים שהיו בה ואולי אף היום, הם רוב תושבי העיר.

העיר גורי gori

בכדי להגיע לעיר זו פונים ממצ'חאטה מערבה על הכביש הראשי, ואחרי כ- 30 ק"מ, יורדים מהכביש הראשי ופונים דרומה עד לעיר, שהיא עיר ההיסטורית שמקורה בשם גורה gora שפירושו גבעה, והידועה כיום בזכות היער הענק שסביבה וכמקום הולדתו של ג'וזף סטלין בשנת 1879, המכונה גם "שמש העמים" או "איש הברזל" וששם נעוריו היה יוסיף ויסאריונוביץ' ג'גאשווילי.
העיר נמצאת בתחומי מחוז המשנה, שידה קרטלי shida kartli בחבל קרטלי kartli, המכונה גם "לב גיאורגיה" שחולק בעבר לשלושה מחוזות משנה. יעד הביקור העיקרי בעיר זו הוא המוזיאון של סטלין שהוקם בשנת 1957 ושעלות הכניסה אליו 10לארי לאדם, הכולל את בית מגוריו המקורי והמשומר להפליא, ההיסטוריה שלו עד לקבלת השלטון והרכבת ששימשה אותו בנסיעותיו ברחבי רוסיה, כולל קרון השינה וקרון העבודה וכמובן הפסל ענק המימדים שלו, הנמצא בכיכר המרכזית, מול בניין העירייה. מבצר גורי ציחה gori tsikhe- נמצא על ראש גבעה בצפונה של העיר, אך מחוצה לה, מה שמחייב נסיעה של כחצי שעה, אולם הוא נצפה מחלקים מסוימים של העיר. לא ביקרתי בו ולכן לא אחווה את דעתי עליו.

עדכון נכון לשנת 2010

בחודש יוני 2010 פורק הפסל של סטלין שעמד בכיכר המרכזית בגורי, לטובת הקמת אנדרטה לזכר הנופלים בעימות שהיה עם הרוסים באוגוסט 2008, וזאת היות וגורי ספגה פגיעה משמעותית מהצבא הרוסי, ולמעשה הייתה כבושה על ידם במשך מספר חודשים עד לפינוייה.

מתחם מערות אופליסטסיחי uplistsikhe

מתחם עיר המערות שפירוש שמו הוא מבצר האלים ( אופלי= אל ו- סטסיחי= מבצר) הנמצא בחבל kartli כ- 10 ק"מ מזרחית לעיר גורי (כ- 15 דק' נסיעה), על גדות נהר מטקווארי mtkvari. בכדי להגיע למתחם מהעיר גורי, נוסעים מהכיכר המרכזית צפונה וחוצים את העיר עד שמגיעים לגשר מעל הנהר ומעל מתחם תחנת הרכבת, ומיד אחריו פונים ימינה (מזרחה) ושוב ימינה עד שעוברים בניין בצבע צהוב, בסוף אותו רחוב פונים שוב ימינה ומיד שמאלה ואז ממשיכים ישר דרך עיירה קטנה ומשם לפי השילוט שקיים שמאלה, וממש לפני המתחם עוברים מעל גשר מתכת מוזנח הנמצא מעל הנהר mtkvari. המתחם שמתוארך למאה ה-6, משתרע כיום על כ- 40 דונם מתוך 95 כפי שהיה בעבר, בימי הביניים, והוא נבנה בדרגש סלע מעל הנהר, וניבנו כאן מאות רבות של מערות, שמהן שרדו כ– 100 מערות, המכילים אולמות, בורות מים, במות טקסים לאל השמש וגם בית סוהר תת-קרקעי. גילוי מתחם המערות היה בשנת 1957, וזאת רק במקרה, כאשר מקומי שיכור שהשתתף באירוע בכנסייה החדשה הממוקמת בראש המתחם, יצא להטיל את מימיו, ונפל לבור, ובני משפחתו שיצאו לחפשו, איתרו אותו וכך גם יתגלה כי מתחת לפני השטח ישנן מערות רבות. בפסגת האתר, הצופה על הכפר קוואקווארלי kvakhvreli והנהר מטקווארי, נמצאת כנסייה שנבנתה במאה ה- 9, ושווה ממקום זה, כמו גם ממקומות אחרים המתחם, לצפות על הנוף שמסביב. החפירות במתחם נמשכו כ- 18 שנים והאתר נחשף למבקרים בשנת 1975. הכניסה למתחם והיציאה ממנו היא כיום דרך שביל המוליך ומטפס למתחם, אולם בעבר הלא רחוק הכניסה הייתה דרך מנהרה חצובה בסלע, אלה שדרך הגישה אליו נהרסה, ומנהרה זו הייתה גם פתח הכניסה בעת העתיקה, כמובן ללא המדרגות החדשות, אלה שאז הפתח נחצב מתחת לפני מפלס מי הנהר, בכדי להקשות על אויבים לחדור למתחם. במתחם התקיימו באלומות השונים, טקסים פגאנים, ע"י אוכלוסיית המקום שכללה כ- 20000 איש, שהפריחה הכלכלית שלהם הייתה בימי הזוהר של דרך המשי הקדומה. המבנה המרשים ביותר, הוא אולם החצוב בסלע המוכר בשם תמריס דרבזי tamaris darbazi, שתקרתו נתמכת ע"י עמודים מסוגננים, והתקרה עצמה מעוטרת בחריצי אורך שסותתו בסלע, בכדי לתת למתבונן תחושה שמדובר בתקרת עץ, ובמרכז התקרה פעור חור שדרכו היה יוצא עשן או נכנס אויר. מהאולם המרכזי נכנסים דרך פתחים מקושתים לחדרים. למבקרים במקום מומלץ לערוף סיור מקיף במקום, ולראות גם את בורות המים, בכלא החצוב בבור, תעלות להזרמת מים לבורות המים, נקודת הפולחן של שחיטת אנשים ובעלי חיים וכמובן הנוף הנשקף מכל כיוון אפשרי.

כנסיית אטניס-סיאוני atenis sioni

במרחק לא רב מגורי, כ- 7 ק"מ דרומה, נמצאת כנסייה זו שהוקמה במאה ה-7 בראש צוק, בגדה השמאלית של נחל טנה tana, ויש בה ציורי קיר מהמאה ה- 12 הנותנים ביטוי להיסטוריה הגיאורגית.

כנסיית קינסטויסי kintsvisi

נמצאת מערבית לגורי, כ- 15 ק"מ, בדרך לקוטאיסי, אולם בכדי להגיע אליה צריך להמשיך ולנסוע לא על הדרך הראשית. הכנסייה הוקמה במאה 12-13, בשולי יער, בראש הר הצופה לעמק בזאמה dzama, וזהו למעשה מתחם של 3 כנסיות, מגדל פעמון ומספר מבנים הרוסים. הכנסייה הראשית נקראת סנט ניקולס והיא ידוע בעיקר בגלל ציורי הקיר שלה, ומבט על הציור הכחול של "הבתולה וילדה" בערבוב עם גג הכנסייה ההרוס והשמיים הניבטים ממנו נותנים הרגשה שהאדם נמצא בבית האל.

כנסיית סמטאביסי samtavisi

כנסיה זו נמצאת במרחק של כ- 5 ק"מ מהקודמת, ומערבית לה, בקו אווירי. היא הוקמה במאה ה- 11 ומייצגת את הבנייה המוקדמת של גיאורגיה ושימשה כדגם לבניית כנסיות מאוחרות וגדולות יותר. הקבר העתיק נהרס ברעידת אדמה במאה ה- 14, והוא שופץ במאה ה- 15 ע"י המלך גיאורגיה אלכסנדר. בכנסייה זו עץ החיים מיוצג כאן כיין, דבר המצביע על חשיבות תעשיית היין בגיאורגיה.

העיר חאסורי khasuri

שוכנת על הדרך בין גורי לקוטאיסי, מערבה לגורי וכ- 20 ק"מ מכנסיית סמטאביסי. היא ממוקמת בנקודת החלטה האם לנסוע ממנה דרומה לכיוון עיר המערות ווארדזיה, ושמורת הטבע בורדזומי, או מערבה לכיוון קוטאיסי. תיאור האתרים בהמשך יהיה בציר דרומה ורק אח"כ בציר מערבה. מכאן ודרומה נכנסים למחוז מסחאטי וג'אוואחאטי meskheti& javakheti.

כפר ומנזר גאלטי gelati

נמצאים מחוץ ומעל לעיר קוטאיסי לכיוון צפון מזרח, ובכדי להגיע אליו צריך להיכנס בכניסה המזרחית של קוטאיסי ולהמשיך משם צפונה ומזרחה בדרך העולה לרכס הנמצא מצפון מזרח לעיר. המנזר הוקם במאה ה- 12 (1106) ע"י המלך המפורסם דויד ברביעי (הבנאי), ובין השאר כולל המקום את האקדמיה שהפכה ברבות הימים למרכז השכלתי בגיאורגיה, בניית המקום הושלמה ע"י יורשו דימיטרי demetre בשנים 1125-1156. הדגם המוביל או האופייני שהנחה את האדריכלות של כנסייה זו היה "צורת הצלב", דבר שבולט בשטח. המנזר נמצא 11 ק"מ צפונית מזרחית לקוטאיסי על גבעה, מעל לכפר, ומוקף משלושת עבריו בגיא קסום שבהם זורם נהר טסקלטסיטילה tsqaltsitela, יובל של נהר ריוני, לכן ניתן להשקיף מהמנזר על כל העיר הפרוסה מתחתיו, ולכן כאשר תגיעו אליו, קחו לכם זמן להשקיף על הנוף מסביב ובמיוחד אם תגיעו לקראת השקיעה כמוני. בתוך מתחם המנזר נמצאים אתרי הקבורה/אזכור של הקדושים והעילית של גיאורגיה וכמו כן נמצאים במקום 3 כנסיות:- קתדראלת הבתולה מרים, ניקולס וסנט ג'ורג'. ראשי המנזר זה קיימו קשרים עם המנזרים הגיאורגים בהר סיני, בירושלים והר אתוס. לשים לב לשני דברים עיקריים הפרסקו העשיר בתוך הכנסייה והנוף הנשקף על קוטאיסי והסביבה, במיוחד לקראת השקיעה, אם תגיעו בשעות אלו. האגדה המקומית אומרת שבכדי שמשאלה שאדם מבקש, תתגשם, עליו לזחול 3 פעמים מתחת לקבר של המלך, הנמצא בכניסה למנזר.

מנזר מוזאמטה mozameta

נבנה לזכר האחים דויד וקוסטנטין מחאיידזי konstantin mkheidze ע"י השליט הערבי מורבן השני איבן מוחמד murvan II idn mukhaameda במאה ה-7, שגם קבור בה, המנזר שופץ במאה ה- 11 ע"י באגרט ה- 4, והוא שופץ שוב במאה ה- 19. הוא נמצא למעשה באמצע הדרך בין מנזר גלאטי לקוטאיסי, ואם מחליטים לבקר בו אזי רצוי לעשות זאת לפני שנכנסים לתחומי העיר ממש.

העיר קוטאיסי kutaisi

אחרי הביקור במנזר גאלטי יורדים מהרכס ופונים מערבה דרך השוליים המזרחיים של העיר עד למרכז העיר, ששוכנת בשולי שפלת קולחידה (מחוז קולכיס נקרא כיום אימרטי imereti) ולמרגלות נהר ריוני rioni ושימשה כבירתה העתיקה של המחוז ולאחר מכן של כל מערב גיאורגיה והיא מתוארכת למאה 6 לפני הספירה, ונחשבת לעיר של גנים ובוסתנים. בעת העתיקה הבאה לביטוי בספרות היוונית היא נזכרת בשם קיטאי, עירו של המלך אאטס, אביה של מדיאה, שמשל בקוכליס ארץ הערפילים, וגם תולדותיה רצופה במלחמות רבות, המעבר מיד ליד, ושיא פריחתה הייתה בשנים 975-1014 בתקופת בית בגארט השלישי שחידש את אחדותה וחירותה של גיאורגיה. כיום היא העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה, ונמצאת על ציר הכניסה הימית של גיאורגיה, מעיר הנמל POTI לטביליסי. בתחומי העיר מספר אתרים ולהלן תיאורם:-

קתדראלת בגראתי bagrati- שנבנתה על גבעה במאה ה- 11 ע"י בגארט השלישי והוקדשה לגבירה מרים, שהייתה הכנסייה הגבוהה ביותר בגיאורגיה עד המאה ה- 17 מועד הריסת הגג. הריסת הגג התרחשה עקב התפוצצות תחמושת שאוחסנה במקום ע"י הצבא הרוסי שעת מלחמתם בשלטון העותומאני, פיצוץ שהתרחש בשנת 1691, המשך ההרס היה ע"י הצבא הרוסי בפיקוד טוטליבין בשנת 1770 שהפך את המקום לאורווה. הכנסייה וסביבותיה הייתה בסיס להקמתה של עיר זו, והיא צופה על העיר העתיקה, השוכנת מתחתיה. בכדי להגיע לכנסייה זו ברכב, חוצים את העיר מערבה עד לשכונה הנקראת גורי (הגבעה) ומשם פונים ימינה בדרך המרוצפת באבנים, או ברגל בגרם מדרגות מרחבת השוק. למבקרים במקום חשוב לעמוד במרכז הכנסייה ולהסתכל למעלה לשמיים, כמו כן מומלץ להשקיף על העיר כולה, כמו כן ללכת עד לקצה החצר הדרומי ולהשקיף על העיר כולה.

הכיכר המרכזית- סביב הכיכר המרכזית נמצאים המוזיאון ההיסטוריה והאתני המראה מוצגים מתקופת הקולכיס עד המאה ה-20, התיאטרון meskhishvili drama, סניף של האופרה של טביליסי וגם של הפילהרמונית, וגם תיאטרון בובות. מהכיכר ישנה שדרה ארוכה הפונה מערבה ומחברת בין הכיכר לבין העליה לשכונת גורי, שלאורכה ישנם פסלים ומזרקה, שכולם מוארים בלילה, ולכן שווה לערוך כאן סיור בחשיכה, למי שיחליט לשהות בעיר זו באחת הלילות. דרך אגב כמעט כל הלינות הביתיות נמצאות בשכונת גורי (הגבעה).

הרובע היהודי ובתי הכנסת העתיקים- ששם אחד מהם מצוואנה קוואווילה mtzvane qvavila, שפירושו "פרח ירוק", תפסו חלק נכבד מהעיר הקדומה והרובע התבסס על שני בתי כנסת עתיקים והבתים שמסביבם הבנויים מחומרים שונים, נמצאים לאורך רחוב המרוצף באבני בזלת, האחד מעל למשנהו. בכדי להגיע אל בתי הכנסת נכנסים לרח' שמימין לתיאטרון ואחרי 2-3 דקות הליכה פונים ימינה לרח' gaponol מס' 12, שסביבו מתרכזת הקהילה שבתחילת שנות השמונים (1835) ישבו בה מעט קצת פחות מ- 12000 יהודים וכ- 100 קראים, ורובם עלו לארץ בשנות ה-80 ולאחריה, וכיום נותרו במקום כ- 300 יהודים בלבד. אחד מבתי הכנסת והגדול מביניהם הוא דו-קומתי, והוא דוגמא לארכיטקטורה דתית יהודית של קהילה עתיקה, והשני לא פעיל, אך למרות זאת ניתן להיכנס ולבקר בו, רק צריך לבקש משמש בית הכנסת.

הערה חשובה- קוטאיסי, היא למעשה הנקודה המערבית ביותר במסלול זה, וממנה מתחילים לנסוע בציר הפונה בתחילת צפונה ואחרי כן דרומה ומזרחה עד לטביליסי. כפי שהסביר בהמשך, מי שיחליט מ- akhaltsikhe לנסוע מערבה עד באטומי, ומשם להמשיך צפונה בציר לאורך חופי הים השחור, ועוד צפונה עד לחבל סוונאטי (ששניהם יתוארו בהמשך), אזי קוטאיסי תהיה באמצע המסלול בדרך חזרה לטביליסי.

שמורת הטבע סאטפליה sataplia

נמצאת מצפון לקוטאיסי, וממערב לדרך העולה מקוטאיסי צפונה לאורך נהר rioni. היא מפורסמת בשל תצורת המערה של השמורה וטביעות הרגל של הדינוזאורים שנשמרו במקום. הצעה- המחבר מציע למטיילים להמשיך לעיירה אוני בדרך זו, ואת כל האתרים בהמשך לעשות בדרך חזרה מאוני, או לחזור מאוני לקוטאיסי דרך שמורה זו, מה שהכותב לא עשה.

מאגר טפיבוליס tpibulis

מנקודה זו, צפונה ומזרחה כל האתרים המפורטים כאן נמצאים בתחום אזור חבל רצ'ה racha, המשתרע צפונית מזרחית לקוטאיסי, והאזור רובו ככולו הוא מדרגת מעבר טופוגרפית בין הקווקז הגבוהה לבין שפלת קולכיס שפסגותיו מתנשאים ל- 3000 מ' בעל קווי נוף אלפינים, הכולל יערות סבוכים של אשוח, אורן, אשור ועצי הדר, אבל גם מצוקים חשופים. בין ההרים מפרידים עמקים שבהם ניתן למצוא כפרים קטנטנים וציוריים, נהרות ומפלים. המאגר נמצא מדרום למסילת הרכבת בין קוטאיסי לבין העיר tqibuli, עליה נדבר בהמשך, אך בכדי להגיע למאגר ברכב צריך לנסוע מקוטאיסי מערבה לכיוון טביליסי כ- 20 ק"מ, וכ- 3 ק"מ אחרי העיירה etseri מגיעים לצומת שיש בה תחנת דלק משמאל, ושם פונים שמאלה (צפונה) עוד כ- 15 ק"מ ואז ניתן להתחיל לראות את המאגר מצד שמאל, בנקודה מסוימת אחרי עוד מס' ק"מ ישנה דרך סלולה הנראית כאילו היא בנויה על סוללה בתוך המאגר, וניתן לרדת אליה וללכת ברגל או להמשיך לנסוע עם הרכב. לכן מומלץ לכם לרדת מהרכב וללכת רגלית לאורך סוללה זו.

העיר טקיבולי tqibuli

עיר זו היא למעשה עיר תעשייתית שהייתה עד לאחרונה, עיר מכרות של פחם, עיר אפורה שאין בה משהו מיוחד לראות, למעט אולי המכרות הפתוחים שעדיף לראותם בעת הטיפוס למעבר ההרים nakeralos. העיר נמצאת כ-7 ק"מ צפונית למאגר טפיבוליס tpibulis, ועוד נקודה חשובה הקשורה לעיר זו, ממנה יצאה בעבר הרכבל ליעד הבא שלנו.

צוק העיט (שם של המחבר) או נקראלה (ע"ש מעבר ההרים הסמוך)

לצוק זה אין שם מקומי, אך הוא ידוע יותר כבית המרפא לחולים, שהיה פעיל בתקופת השלטון הרוסי. בכדי להגיע אליו צריך לצאת מהעיר טקיבולי צפונה ולנסוע לכיוון מעבר ההרים nakeralos, וכ- 1.5 ק"מ לפני מעבר ההרים, ישנה דרך העולה שמאלה, שם מתחילים לטפס רגלית לאורך השלוחה המשקיפה על העיר טקיבולי לכיוון דרום. חלק מהדרך עבירה לכל סוגי הרכבים, חלקה האחר רק לרכב 4X4 וחלקה לא עבירה כלל, אלה רק רגלית, מומלץ לעשותה כולה רגלית ותוך כדי העלייה להשקיף על הנוף והצמחייה שלאורך הדרך. העלייה לא קשה, אך גם לא קלה, עקב השיפוע והמרחק, אך המאמץ שווה כאשר מגיעים למעלה, הנוף מדהים, כי מקצה המצוק ניתן להשקיף על כל העמק הפרוס מתחת, לראות את שני מאגרי המים שביקרתם בהם קודם לכן, את העיר והמכרות שלה, ובימים טובים ניתן לראות אף את הים השחור. הטיפוס הרגלי כולו נמשך שעתיים- הלוך וחזור

מאגר סאוריס shaoris

אחרי שחוזרים מצוק העיט לכביש וממשיכים צפונה עד מעבר ההרים, אזי אחרי מס' דקות נסיעה מהמעבר, נגלה לכם מאגר מים יפיפה, שבתחילה רואים רק את קצהו הדרומי, אך ככל שנוסעים צפונה רואים יותר ויותר ממנו, ובשלב מסוים אף עוברים על גשר החוצה את הנחל. חשוב לציין כי כל הנסיעה מהמאגר הראשון ועד למאגר זה, הנסיעה היא בתוך חורש טבעי, מראה מלבב מאוד. המאגר נוצר לצורך הפעלת תחנת כוח שתספק חשמל לעיר התעשייתית טקיבולי, ע"י ניצול הפרשי הגובה בין מעבר ההרים לתחנת הכוח שעוברים על פניה בנסיעה צפונה אחרי העיר. אפשר לנסוע לאורך המאגר או לרדת וללכת רגלית לאורך חופי המאגר, כל אחד והעדפותיו.

העיירה וכנסיית ניקורטסמינדה nikortsminda

בהמשך הנסיעה צפונה מהמאגר, מגיעים לעיירה בשם זה, שבמרכזה יש פנייה ימינה לכנסייה זו. הכנסייה נבנתה במאה ה- 11, והיא מיוחדת בזכות ציפוי האבנים החיצוני, העמודים החרוטים בכניסה אליה, הפיתוחים שחרוטים על האבן והפרסקו שמתוארך למאה ה-17. בכניסה לכנסייה יש סככה עם כלי חקלאות ששימשו את המקומיים בעבר, לא משהו מיוחד, אך שווה להתעכב מספר דקות. חלק מהכנסייה נהרס ברעידת האדמה שהתרחשה במקום בשנים 1901 או 1902, אך החלק שנהרס שוקם. כרגע גם כנסייה זו נמצאת בשיפוצים.

מערת "הכפור" תרגום של השם בפי המקומיים

ביציאה מהכנסייה לדרך הראשית, שממנה פנינו לכנסייה, ממשיכים ישר מול בשביל המוליך דרך הכפר, במזלג הראשון פונים ימינה ובצומת פונים שמאלה, כך שיוצאים לשולי הכפר בצידו המערבי, שם הדרך יורדת עד לפיצול, שבו ממשיכים ישר ובפיצול הבא פונים שמאלה, ואז נוסעים בין שדרת עצים עד לקרחת יער קטנה, שבקצהו יש דרך היורדת עד למערה קרסטית. השם הזה ניתן ע"י המקומיים עקב הבדלי הטמפרטורות בין החוץ לבין פנים המערה, בחורף המערה מתמלאת מים ובקיץ רואים נגרי מים על הקירות. כניסה ויציאה למערה, כולל זמן הנסיעה, נמשכת כשעה.

כנסיית בראקוני barakoni

המשך הנסיעה צפונה עוד כ- 10 ק"מ תביא אותנו להצטלבות, שם פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים עוד כ- 5 ק"מ ומגיעים לכנסייה זו שהוקמה במאה ה- 18 (1753) ע"י הריס-טוויל שהיה לורד המחוז, שבשלב מסוים ביקש עצמאות. בדרכי עורמה הוא הוזמן לפגישה עם המלך אלכסנדר, ואז נתפס, ובין שאר הדברים שנעשו לו, עיניו נעקרו והוא נעצר בכלא, כך שבפועל הוא לא ראה מימיו את השלמת בניית הכנסייה, וזאת גם הסיבה שמעולם הקירות הפנימיים לא נצבעו. שימו לב לצלבים החרוטים בכניסה, וכרגע המקום היה בשיפוץ כך לא ניתן היה לראות הרבה בפנים.

ארמון המלכה תמרה

בנסיעה צפונה לכיוון אוני, ממש מעל כנסיית בראקוני, על ראש צוק נראים שרידי ארמון זה, שאומרים שהיה מרשים ומפואר, אך רעידת אדמה הרסה אותו, וכיום לא נותר הרבה מה לראות. אך שווה רק להשקיף על מיקומו.

העיר אוני oni

זוהי אחת הערים האחרונות לאורך ציר זה, לפני שמגיעים לגבול החבל הבדלני אוסטיה, שאליה ניתן להגיע אליה בנסיעה לצפון מזרח כ- 15 ק"מ מכנסיית בראקוני. בתחומי העיר שווה לראות את בית הכנסת עתיק, שניבנה ב- 1895, שכיום אין בו אפילו מניין לתפילה, היות ונותרו בעיר זו רק כ- 7 יהודים, והוא נמצא ברח' baazi מס' 82 ובכדי להיכנס אליו צריך לפנות לאחראי במקום בשם שלום, ושווה לראות גם את בית עלמין הקיים קצת אחרי בית הכנסת. עוד פרט מעניין הוא בית המלון העזוב של העיר, שיש לו מבנה ארכיטקטוני מעניין, ועוד כמה אנדרטאות לאורך רחובות העיר. כאן זה סוף מסלול זה, ומכאן חוזרים בדרך שבאנו עד לכביש קוטאיסי- טביליסי או בדרך הנוסעת דרומה לאורך נהר rioni עד קוטאיסי, ומשם מזרחה עד לטביליסי.

לכתבה הבאה על למערות ורדזיאה כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/04/6.html


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

09 מרץ, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-הדרך הצבאית Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-militery road

הדרך הצבאית tetri aragvi

לכתבה הקודמת על ציר האגמים כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/03/3.html

הדרך הצבאית היא דרך העולה לקווקז הגבוה ומחברת בין גיאורגיה לרוסיה, והיא אחת מדרכי הנוף היפים בגיאורגיה שנעים בה לאורך נחל aragvi, והנמצאת במחוז mtskheta-mtvanet. לפני שהדרך נכבשה לכביש, בראשית המאה ה-19, היא הייתה משעול הררי צר שנשמר ע"י שבטים הנאמנים למלך גיאורגיה, והם עשו זאת באמצעות מגדלי שמירה שניבנו לאורכו. בכדי להגיע לדרך הצבאית יש לצאת מטביליסי Tbilisi צפונה לכיוון קאזבקג'י kazbegi, כאשר לאורך הדרך ישנם אתרים רבים ויפים, אך היות ודרך זו, היא דרך שאין לה המשך מעגלי, אזי המטייל נדרש לעשות אותה הלוך וחזור לאורך אותו ציר. למצב זה יש יתרון היות ובמצבי מזג אוויר שונים, למשל של חוסר ראות או גשם, ניתן לראות אתר שפספסתם בדרך חזרה, ולכן האתרים יתוארו מדרום לצפון וחשוב לדעת שהמסלול נועד ליומיים לפחות, ולמי שמתכוון לבצע טרקים בעמק טרוסו ועמק סנו מומלץ לקחת בחשבון לפחות יום נוסף לכל עמק.

בכדי לטייל בדרך זו צריך לצאת מהעיר טביליסי צפונה, וביציאה מהעיר לאורך הדרך, מצד שמאל, ניתן לראות את פסלו של דוד הבנאי רכוב על סוס וכן את הפסל לזכרה של נינה הקדושה.

גלריית תמונות של האתרים לאורך הדרך הצבאית ניתן לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002187&l=0585c&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002235&l=27bb8&id=1053638958

האתר הראשון בדרך זו צפונה, מחוץ לעיר הוא-

מנזר ג'ווארי jvari –

המנזר שפירושו "מנזר הצלב" נמצא מספר ק"מ לפני העיר מצ'חאטה mtskheta, ובכדי להגיע אליו, צריך מיד לאחר תחנת הכוח שנבנתה ב- 1924 ע"י לנין על גדות נחל aragvi, תחנה הנראית מצד ימין של הדרך, לפנות ימינה לדרך המובילה למנזר זה, אשר ניבנה במאה ה- 6 (586-605) והממוקם למעשה מזרחית לעיר, על קצה מצוק, ולכן יש ממנו תצפית נהדרת על העיר ועל מפגש הנהרות, מראה שאסור להחמיץ. לא לשכוח להביט גם מעט מערבה לעיר לאורך הנהר ולהסתכל על הסכר המשמש את תחנת הכוח שבה פנינו בכדי להגיע למנזר, תחנה המספקת חשמל לטביליסי. בצמוד לכנסייה נמצא צלב העץ הקדום והקדוש שהוצב במקום ע"י נינה הקדושה, שהוצב במקום בכדי לציין את מועד הכניסה של הנצרות לגיאורגיה. הצמדת הצלב, שעמד על קו המצוק, לכנסייה, שנבנתה במועד מאוחר יותר, התאפשרה ע"י כך שהארכיטקט stepanoz erismtavari עיבה את הצלב והמצוק בקירות אבן ועליהן השעין את הכנסייה, וזאת הסיבה שבעיני המתבונן מכיוון מצ'חאטה, נראה שהכנסייה תלויה על המצוק.

מצ'חאטה mtskheta

זוהי העיר הראשונה הנמצאת צפונית לטביליסי בדרך לדרך הצבאית, והיא נמצאת כ-2 ק"מ דרומית למפגש הכבישים M27 ממערב ו- A301 מצפון, ו- 30 ק"מ צפונית לטביליסי. העיר נמצאת בתחומי חבל mtskheta&mtianeti. עיר זו הייתה הבירה העתיקה של גיאורגיה בתקופת ממלכת כארתלי, ואביה האגדי של התקופה, היה המלך כארתלוס kartlos. באותה תקופה, גיאורגיה הייתה מחולקת לשתי מלכויות משנה, קוכליס במערב ואיבריה Iberia במזרח, והעיר נמצאת בתחום המלכות השנייה והתקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-5 אחרי הספירה, ושימשה כבירת גיאורגיה. העיר הוכרה ע"י אונסקו כאתר מורשת בינלאומי. העיר נבנתה על גדות נחל קורה kura (בעבר) וכיום מטקווארי mtkvari וממערב לנחל ארגווי aragvi, בצומת הנחלים, ע"י המלך פארנאוואז, בן דודו של אלכסנדר הגדול, ונקראת כך ע"ש מטסחאטוס mtskhetos בנו של קרטלוס kartlos המגן האגדי של העם הגיאורגי, והעיר הייתה התחנה המרכזית על ציר דרך המשי העתיקה שחיברה את הים השחור לים הכספי. העיר נקראה בעבר הרחוק ארמאזי והיא שימשה מרכז פולחני ל"ירח", של הדת הפרסית, פולחן ששולב אח"כ בנצרות שאומצה ע"י העם הגיאורגי בעיר זו בתחילת המאה ה-4, עקירת הדת הפרסית האלילית לחלוטין בוצעה ע"י המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 לספירה. באזור זה בעת העתיקה התגוררו שני שבטים עיקריים מסח וג'אווראחס, והאזור נחשב לערש התרבות של גיאורגיה בו נולד המשורר הלאומי שוטה רוסטאוולי מחבר האפוס "עוטה עור הנמר". מאז ועד היום העיר נשארה ערש התרבות הנוצרית בגיאורגיה, ולכן מבקרים בה ועולים לרגל עליה בכל ימות השנה.

קתדראלה סוויטי-צ'חובלי svetitskhoveli

נמצאת למעשה בתחומי העיר מצ'חאטה, והיא נבנתה במקור במאה ה- 5 על הריסות הכנסייה העתיקה, וממגדל הקתדראלה, ניתן להשקיף על העיר וסביבותיה. המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 בנה 3 קפלות על מקומה של הכנסייה הישנה שהייתה במקום, ובמחצית הראשונה של המאה ה-11 (1001-1029) המלך ג'אורג'יאה בגראט השלישי Georgia bagrat בנה קפלות נוספות, בנייה שנמשכה 19 שנים, ובתקופת המלכה תמרה במאה ה-12 הכנסייה הגיעה לשיא תפארתה, אלה שרעידת אדמה שקרתה במאה ה-13 הרסה אותה והמצביא וטימורלנק השלים את היתר ושדד את אוצרותיה. המלך אלכסנדר הראשון בנה אותה מחדש במאה ה-15 תוך שימור הסגנון הפשוט, כולל צורת הצלב, המגדל המתומן והכיפות הקוניות. במקור רצפת הקתדראלה רוצפה לעיתים מזכוכיות שדרכן לראות את יסודות הכנסייה העתיקה מהמאה 4-5, ומתחת לרצפה זו נקברו בעבר אנשים מפורסמים ובכלל זה המלך מיריאן ואשתו המלכה, דבר זה נמשך עד למאה ה-18 לפחות. כיום לאור שיפוצים שנערכים במקום, מעת לעת, כבר כמעט ולא ניתן לראות את החללים שמתחת לרצפה. קירות הקתדראלה מלאים בציורי קיר מרהיבים וגם האייקונים של הקדושים השונים מעוררי השתאות בעושרם ויופיים, לא לשכוח להסתכל על החרב והמגן המונחת על רצפת המקום. פירוש שם הקתדראלה הוא "עמוד החיים" והוא מבוסס על סיפור המסורת הבא:- בשנות מלכות המלך מיריאן (265-318) קיבלה תושבת העיר בשם צידוניה מאחיה אליוז שחי ארץ הקודש, גלימה שנאמר שאותה לבש ישו לפני צליבתו. בהגיעה לבגרות לבשה את הגלימה ונפחה את נשמתה, והקהילה קברה אותה יחד עם גלימתה. במקום הקבורה צמח עץ ארז הלבנון אדיר מימדים. בשנות ה- 30 של המאה ה- 4 החליט המלך לבנות כנסייה על הקבר, לשם כך כרת את העץ והכין ממנו 7 עמודים לצורך שילובם בכנסייה, וכאשר הותקנו העמוד ה-7 הוא החל מתרומם למעלה ורק בהשפעת נינה "האם הקדושה" חזר העמוד למימדיו הקודמים, אך אז החלו לטפטף ממנו טיפות שמן, ואירוע זה משך למקום מאמינים רבים, ועמוד זה העניק לכנסייה את שמה.

מנזר שיאומגווין shiomgvime

נמצא מערבית לעיר במרחק של כ-16 ק"מ והוא ניבנה במאה ה-6 (560-580) ע"י נזיר בשם שיאו shio בקניון צר בגדה הצפונית של נחל mtkvari, ושם הוא בילה את שנותיו האחרונות במערה עמוקה בקרבת המנזר ומכאן שמו שפירושו הוא "מערת שיאו" שניתן לראותה למי שעולה למנזר והיא נמצאת בשימוש גם כיום ע"י נזירים אחרים. אני מסופק אם יש מקום לבקר במנזר זה, אלה אם כן מעוניינים למעשה ללכת בקניון שבו הוא ממוקם.

אגם באזאלטי bazaleti

בכדי להגיע לאגם ממצ'חאטה, ממשיכים צפונה לאורך כביש A301 עד ליישוב בשם abanos'khevi ומשם אחרי כ- 5 ק"מ פונים מערבה בכביש, כאשר לפני הפנייה אליו, יש גשר, וממש בצד הכביש לפני הפנייה יש עמוד מרובע עם פיתוחים, אחרי נסיעה של מס' ק"מ יש שוב פנייה שמאלה בדרך עפר שבכניסה אליו יש שלט הכתוב באותיות קריליות, (זכרו אם הגעתם לשלט עליו כתוב השם בודומה, דעו שטעיתם וצריך לחזור אחורה). בדרך העפר ממשיכים עד למבנים, שהם למעשה מתחם נופש וכנסים שנרכש ע"י יהודי גיאורגי, ולאחר שעוקפים את קבוצת המבנים, מגיעים למספר מתחמי נופש שלכל אחד מהם יש אפשרות גישה לגדות האגם, ולכן ניתן לבקש להיכנס למתחמים אלו ואף להשכיר במקום קוטג' או סירה, כמובן רק בעונה. במקום תוכלו לחזות אף בבאר פעילה לשאיבת מים, או סתם לשבת על גדות האגם ולהירגע, או לעשות ביסוס רגלי לאורכו. עפ"י האגדות אגם זה נוצר מדמעותיהם של הגיאורגים על מות יורש העצר ובנה של המלכה תמר. הדרך לאגם וחזרה לדרך הראשית עורכת כשעתיים.

מאגר ז'נוואלי zhinvali

מאגם באזאלטי חוזרים לדרך המובילה בהמשכה לבודומה, (זוכרים את האזהרה מקודם) ובמסלול מעגלי חוזרים לדרך הראשית למצ'חאטה, משם ממשיכים צפונה עוד כ- 10 ק"מ עד לאגם זה, הנמצא כ-70 ק"מ מטביליסי. אגם זה, צבוע בצבעי טורקיז מהמם, ושחלק מקו החוף שלו הפך לחוף רחצה. האגם נוצר במפגש נהר אראגבי ויובלו psavis aragvi, עקב הקמת הסכר בעל אותו שם לאורך נחל aragvi, בהמשכו לכיוון דרום לצורך תחנת כוח. הדרך צפונה ממשיכה לאורך שולי האגם, מראה שאסור להחמיץ. למעוניינים אפשר במקומות מסוימים לרדת ולרחוץ במימי המאגר, אך לא מומלץ לעשות זאת בחורף.

מצודת אנאנאורי ananuri

במרחק של כ- 10 ק"מ צפונה מתחילתו של מאגר ז'נוואלי, או כ-9 ק"מ צפונה מהפיצול לאגם ז'נואלי, ומיד אחרי גשר ארוך שנוסעים עליו, נמצאת המצודה שנבנתה במאה ה-17 וממוקמת מעל קצהו הצפון מערבי של אגם ז'נואלי, ומעל נחל ארגווי aragvi, והיא מורכבת ממצודה עליונה השמורה היטב שממנה תצפית טובה על האגם. לצד המצודה הקיימת ישנה על גדות הנהר המצודה הישנה שהיא למעשה הרוסה לחלוטין. מומלץ לעצור על הגשר ולהתבונן על הנוף משני צידיו כולל על המצודה. המצודה הייתה בבעלות הדוכסים של אראגווי aragvi ששלטו באזור מהמאה ה-13, שושלת שאיש מגבריה לא מת מוות טבעי, שגם קבורים במקום, בתחומי אחת מ- 2 הכנסיות הנמצאות במצודה, הנקראת כנסיית הבתולה, שהיא גם הישנה יותר. לא לשכוח להסתובב סביב הכנסייה הנמצאת בתוך המצודה ולבקר בתוכה ולראות את ציורי הקיר שבמקום.

שוק בכפר פסאנאורי pasanauri

בכניסה לכפר מדרום לצפון, פונים במרכז הכפר לכיוון נחל ארגבי, חוצים גשר ומגיעים לשוק של יום א', שוק הנסגר כבר בצהריים, בו ניתן למצוא פירות, וירקות, גבינות ובשר. שוק ססגוני ויפה לאתנחתא קטנה בנסיעה צפונה. דרך אגב אין זה השוק היחידי, ולאורך הדרכים ובכפרים קיימים שווקים רבים, שכמובן לא לכולם הגעתי ובהמשך אני יתאר אך ורק מספר שווקים, בכדי להמחיש את התופעה, ולדעת למה לצפות.

גודאוורי gudauri

בכדי להגיע לעיירה זו ממשיכים צפונה עוד כ- 35 ק"מ, אלה שבדרך אליה ישנו קטע של פיתולי דרך במהלך העלייה להר, שבמחציתה ישנה נקודת תצפית על העמק שממערב לנהר והרי הקווקז המתרוממים משם מערבה וצפונה, מראה מהמם שמומלץ לא לוותר עליו. לכן מומלץ לעצור במקום, ממש מול הכפר mleti, לרדת וללכת רגלית מספר מטרים עד לנקודות התצפית ולהסתכל על הנוף שמסביב. כ- 7 ק"מ אחרי נקודת התצפית מגיעים לעיירה זו שהיא עיירת סקי, בחלקה הצפוני והגבוה של הדרך הצבאית (2100 מטר), הנמצאת מעט לפני מעבר ההרים jvari pass, בתוך אזור סוב אלפיני ושהוא גם נחשב ליישוב הגבוה ביותר בדרך זו. העיר נמצאת כיום בתנופת פיתוח ובניית בתי מלון, אך אין בה משהו מיוחד ולכן לא מומלץ להתעכב בה, למעט אולי שבגלל הנופים הנשקפים ממנה, ולכן כדאי לבצע בכפר טיול רגלי קטן.

שמורת טבע liakhvis nokrdzali

נמצאת ממזרח לעיר גודאוורי, וניתן להגיע אליה ע"י הליכה לאורך אפיק הנחל המוביל מעיר זו לאגם kelis tba. פרטים נוספים ראה בחלק שיעסוק בשמורות הטבע.

מונומנט "אחוות העמים"

מס' ק"מ אחרי גודאוורי (כ- 10 דק' נסיעה), ומעט לפני מעבר ג'ווארי, נמצא בצד שמאל, על קצה המצוק המשקיף על נהר אראגבי, מונומנט זה, שניבנה ביזמת הרוסים ב- 1983. הציורים שבו צוירו על אריחים, ציורים המבטאים סצנות ממיתולוגיית העמים, סממנים אידיאולוגים ועוד. הציורים יפים ושווים עצירה, כולל להסתכל על הנוף של הרי הקווקז, והנהר שלרגלי המונומנט. אני אישית ממליץ לא לנסוע ברכב עד למונומנט, אלה ללכת את שביל העפר ברגל, וגם כאשר תהיו באתר, תלכו מאחוריו לשפת הקניון והביטו על הנוף הנשקף מהמקום.

מעבר הרים ג'ווארי jvari pass

המשך הדרך צפונה מהמונומנט, תביא אותנו למעבר הרים זה הנמצא בגובה 2834 מ'. במקום נמצא צלב אבן אדום שניבנה בשנת 1824 ע"י גנרל רוסי, הממוקם מימין לאבן הדרך של המעבר, על גבעה מעט רחוקה מהדרך.

טרוורטין- סלעי גיר מומס

בהמשך הנסיעה צפונה, עוברים 2 מנהרות (או שעוקפים אותם), ואחרי המנהרה השנייה במרחק של כ- 1 ק"מ, תמצאו מצד שמאל של הדרך את סלעי הגיר המומס. היות ובאזור נביעות רבות העשירות במינרלים, המסתם צובעת את הסלעים בגוונים שונים של חום ואדום, ונותנים למים טעם של סודה. אפשר לראות כאן את הטרוורטין, גיר מומס ששקע על פני הסלע בשקערוריות קטנות. אפשר למלא מים לדרך. מראה שהיא אפשר להתעלם ממנו וחייבים לעצור ולהצטלם.

העיירה kobi וקניון טרוסו truso gorge

אחרי כ- 5 דק' נסיעה מסלעי הגיר המומס צפונה, מגיעים לכפר קובי kobi (יש שילוט באנגלית במקום), ובפניה בו שמאלה (מערבה) בכניסה בדרך הדרומית של העיירה, נכנסים לקניון זה, הממוקם לאורך נחל תרגי tergi (terek). סיור בקניון זה דורש לפחות יום שלם, לכן מומלץ לא לעצור בדרך צפונה ולנסות לטייל בו, אלא להקדיש לו יום שלם בנפרד, למעט אם מגיעים למקום ברכב 4X4 ואז אפשר לעשות בו טיול ממונע. למעשה מנחל תרגי וצפונה נמצאת שמורת טבע הנקראת kazbegis nokrdzali, עליה נפרט בחלק שיעסוק בנושא זה. התנועה לאורך הקניון יכולה להיות ברכב 4X4 או ברגל, תוך מעבר בכפרים קטנים ובתי אבן הנמצאים בשימוש המקומיים, בד"כ רק בקיץ לצורכי חקלאות. לאלה המבקשים לטייל רגלית ניתן למצוא הסעה למקום בקזבגי תמורת 80-100 לארי, כך שמתאמים עם הנהג שיסיע אתכם בבוקר ויבוא לאסוף אתכם בערב. הנוף הנראה לעין לאורך הקניון הוא מצוקים, משושים, נהרות, קרחונים, צוקים, יערות ואגמים. האגמים נמצאים בעיקר מדרום מערב לקובי, אך המרוחקים שבהם גובלים עם החבל הבדלני אוסטיה הדרומית, ולכן יש לקחת בחשבון את הסיכונים הנובעים עקב כך. המשך הדרך לדרום מערב, מוביל לשמורת טבע בשם liakhvis nokrdzali, הגובלת אף היא עם אוסטיה ולכן יש לשקול פעמיים לפני שמטיילים בה. הדרך המובילה לשמורה זו ברכב, היא מכיוון דרום, דהיינו מהעיר גורי gori ומשם לעיר סחינאוולי zkhinvali ומשם לצפון מזרח, ערים שיפורטו בחלקים הבאים. פרטים על השמורה בחלק שיעסוק בנושא זה.

שמורת טבע הנקראת kazbegis nokrdzali

זוהי שמורה המשתרעת מקניון טרוסו בדרום ועד העיירה קזבגי בצפון, ולמעשה טיול בקניון טרוסו וצפונה הוא טיול בשמורה זו, פרטים נוספים ראה בחלק שיעסוק בשמורות.

הכפר סיאוני sioni

נמצא מעט צפונית לכפר קובי, וניתן לבקר כאן בכנסייה קטנה יפה ומבוצרת מהמאה ה-19 שאליה צמוד מגדל שמירה, הנושאת את אותו שם.

עמק סנו sno

כ- 5 ק"מ צפונית לכפר סיאוני ומעט לפני קאזבגי ישנה ירידה ימינה (מזרחה) לכיוון הכפר סנו sno ובהמשך לכפר ג'וטה juta ומכפר הזה יש מסלול הליכה שעולה להרים. הכניסה לדרך זו היא ברכב 4X4 או רגלית, המחייבת טיול של חצי יום לפחות. חשוב לדעת שניתן להמשיך מעמק זה עד לרושקה דרך מעבר ההרים הגבוה,המשלים טיול ליום שלם, אלא שרצוי לעשות אותה רק עם מדריך מקומי. טרק ארוך נוסף, שמעל יום, אפשרי מזרחה לכפרים barisakho ו- shatili ו- mutso הנמצאים במחוז khevsureti, גם במקרה זה מומלץ רק עם מדריך מקומי. כמו במקרה של קניון טרוסו, מומלץ להקדיש לעמק זה וקניון הנחשים (שיפורט בהמשך) יום שלם ונפרד.

עיירת הנופש קאזבגי kazbegi

עוד מעט צפונה מהכניסה לעמק סנו נמצאת עיירה זו, הנקראת ע"ש קאזיבק צ'ופיקשווילי kazibek chupikasvili ששימש גובה המיסים מעוברי האורח, במעבר בבקעה זו, לאחר שבנו הגן על חיילים רוסים שהותקפו במקום. העיר יושבת במעין אמפיתיאטרון טבעי המוקף בהרים, והיא העיר הצפונית ביותר בדרך הצבאית בגובה 1700 מטר. את הפרט הזה יהיה ניתן לראות בקלות כאשר תעלו לכנסייה שתתואר בהמשך, ותשקיפו על העיר מגב הכנסייה לכיוון צפון ומזרח. עוד מומלץ לפני שעולים לכנסייה כפי שמתואר בהמשך, לעמוד בכיכר המרכזית ולהסתכל למעלה לכנסייה, ולראות או להבין לקראת מה אתם הולכים. העיר משמשת נקודת יציאה לטרקים לעמק טרוסו, סנו, קניון הנחשים וכנסיית גרגאתי.

כנסיית גרגאתי טריניטי gergeti trinity church
או בשמה האחר בפי המקומיים כנסיית צמינדה סאמבה tsminda sameda

בכדי להגיע לכנסייה זו, יוצאים מהחניון של העיירה צפונה, במזלג ליד המזרקה ועמוד שחור, פונים שמאלה עד לגשר, חוצים ע"ג הגשר את נחל תרגי, ומיד פונים שוב שמאלה לדרך המתחילה בכפר גרגתי gergeti, בהצטלבות הראשונה בתוך הכפר, פונים שמאלה להולכים ברגל, וימינה לנוסעים ברכב, להולכים ברגל פונים שוב שמאלה, ובהמשך דרך יער מגיעים לפסגה (2170 מטר) עליה שוכנת הכנסייה. חשוב להדגיש כי הטיפוס נמשך כשעתיים בדרך תלולה, הירידה אפשרית מאותה דרך או משביל עיזים הנמצא צפונית מזרחית לכנסייה ויורד ישירות למרכז היער באמצע הדרך לכפר. ניתן לעלות לכנסייה גם ע"י שכירת ג'יפ ברחבת הכפר בעלות של 40 לארי. עוד חשוב לדעת כי לפני הפנייה לכנסייה מהשביל העולה אליה, כ- 1 ק"מ לפני הכנסייה, המשך הדרך ימינה (צפון מערב) לאורך שלוחת ההר, מובילה אתכם לקרחון הר קאזבק, כאשר בדרך זו, אחרי כשעתיים הליכה, יש נקודת תצפית על הקרחון. הדרך עד לקרחון עצמו וחזרה עורכת כ- 12 שעות, ולכן למי שמתכונן לבצע טרק זה, צריך לצאת מוקדם בבוקר בכדי לחזור באותו יום באור יום. הכנסייה שפירוש שמה השילוש הקדוש, נבנתה במאה ה- 14 בגדה השמאלית של נחל terek בגבעה מעל העיר, הצופה על הסביבה ומגדל הפעמון הנמצא בקרבת כנסיית cross-domed של ה"אמא של האל". לאורך הדרך רצוי להסתכל מדי פעם על הדרך המובילה בתוך חורש טבעי ולראות גם את פסגת ההר המושלג, וגם להסתכל לאחור ולראות כיצד העיר לאט לאט נהיית קטנה יותר. מפסגת הכנסיות, נשקף בכל הדרו הר קאזבק kazbek (הנקרא גם mkinvartsveri שפירושו כיפה מושלגת), המתנשא לגובה 5047 מטר, שני בגובהו בגיאורגיה אחרי שחארה shkhara 5067 מטר, שהוא גם הר געש כבוי וההגדה מספרת כי זהו ההר שאליו ריתקו האלים האולימפיים את הטיטאן פרומתאוס, שגנב מהם את האש שהעבירו לאנושות. במרחק 20-25 דקות דרומה מהעיר לאורך שביל הנמצא בצידו המערבי של הנחל המתחיל מיד אחרי הגשר, זה שפנינו בו שמאלה לכפר, ממשיכים ישר ומגיעים לבריכת מים מינראליים.

הכפר ג'באלאטי gveleti וקניון הנחשים gvele canyon

מקזבאגי ממשיכים צפונה ומספר ק"מ צפונית לקאזבגי, נמצא כפר בשם טסדו tsdo, ממנה יורדת דרך עפר מפותלת במעלה ההר לכיוון הגבול הרוסי, ממשיכים בכביש ואחרי כ- 10 דק' עוברים מנהרה ראשונה, אח"כ נוסעים בדרך על גבי גשר לאורך המצוק, סה"כ כ- 2.5 ק"מ, ולאחר מכן לפני גשר גדול שמשמאלו גשר מתכת וקיר אבן משמאל, הנראה כשובר גלים, נתקלים בשלט ירוק דהוי עליו כתוב שם הכפר בקירילית, שפירושו "נחש", שם פונים שמאלה בשביל דרך הכפר עד שמגיעים לקרון רכבת, ומעט לפני קרון הרכבת האחרון יש שביל עיזים ימינה החוצה את הנחל ואחרי החצייה פונים שמאלה וכעבור כ- 1/2 שעה הליכה מגיעים למפל גדול בשם גוולאטי, הנופל מגובה של כ- 100 מטר, ויוצר בריכה שניתן להתרחץ בה, כמובן אם המים לא קרים מאוד.

מעבר הגבול לרוסיה- "גשר השטן"

הדרך צפונה עד למעבר הגבול עוברת דרך סלעי גרניט הנמצאים גבוה מעל לנחל תרגי, ועל הגדה השמאלית של הנחל נראים שרידי מצודת תמר (לא תמר המלכה) מתקופת הביניים.

לכתבת ההמשך על מערבה לטביליסי כנס ללינק בא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/03/5.html


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

06 מרץ, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-ציר האגמים Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-lakes track


מסלול ציר האגמים

לכתבה הקודמת על טביליסי כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/02/2.html

זהו מסלול הנמצא מערבית לעיר הבירה טביליסי tbilisi, שרציתי מאוד לעשותו, אך בסופו של דבר לא הצלחתי, לא ברכב ולא בטיסה במטוס קל, למרות שניסיתי לשכור מטוס ססנה 172 במנחת קרוב למצ'חאטה, והטיסה לא יצאה לפועל עקב העלות הגבוהה שהם ביקשו לשעת טיסה.

חשוב לציין, כי מי שבוחר לצאת למסלול זה, חייב לדעת כי צריך לנוע בו רק ברכב 4X4, ובלווי נהג מקומי. מי שבוחר לנסוע בציר זה ואינו מעוניין לחזור את כל הדרך חזרה לטביליסי tbilisi, יכול להמשיך מנקודת הסיום לאתרים שיתוארו בהמשך במסלול לעיר המערות ורדזיה vardzia, אך לשם כך הוא חייב לתאם רכב אחר באחד מהיעדים בקרבת וורדזיה, או להמשיך עם אותו רכב, אך בעלות יקרה יותר עקב כך שמדובר ברכב שטח. כמו כן ממסלול זה ניתן להגיע לאתר ההנצחה דידגורי didgori הנמצא בתחומי שמורת algetis שתתואר אף היא בהמשך, וזאת ע"י פנייה צפונה בעיירה manglisi, אלה שבמקרה זה בכדי להמשיך במסלול הנוכחי, תהיו חייבים לחזור את כל הדרך עד לנקודת הפנייה, או להמשיך למסלול שיתואר בהמשך לכיוון העיר גורי gori, לכן אני ממליץ כי הנסיעה לאתר ההנצחה תהיה בנפרד מכל האתרים במסלול זה. לאורך מסלול זה מספר רב של מנזרים שלא יפורטו על ידי.

נקודת ההתחלה של מסלול זה יכולה להיות משתי נקודות:-
הראשונה מתחילה בדרום טביליסי, בכביש העולה בשכונת vake, והממשיך לדרום מערב לאורך כביש A303 ומסתיים המפגש עם כביש A306 המחבר בין גיאורגיה לארמניה, דרומית מזרחית לוורדזיה. השנייה מתחילה מעיירה בשם koba הנמצאת דרומית מערבית לשדה התעופה, וממנה ניתן להמשיך מערבה עד לאגם והעיירה בכניסה לשמורה, אלה שדרך זו לא עוברת בנוף ההררי שעוברת הדרך הראשונה.

אגם/מאגר Tetri-Tskaro על נהר algeti

בכדי להתחיל במסלול זה יש לחזור לנקודה ממנה פנינו לאגם הצבים בשכונת vake, ככתוב בחלק 2, ואז לפנות שמאלה (מערבה) ולעלות במעלה ההר לעיירה בשם zkhneti, ממנה להמשיך דרומה לכיוון עיירה בשם kodzori ולאורך הדרך להמשיך מערבה תוך כדי שחולפים על שני מנזרים betania מימין לדרך ו- kabeni משמאל לדרך, שניהם בריחוק מה, ואחרי העיירה בשם Akhali-Pantiani פונים דרומה לכיוון מבצר birtvisi מעט דרומה מגיעים לאגם הראשון ללא שם הנמצא לאורכו של נהר algeti, ומשם מעט צפונה יביא אתכם לעיירה בשם manglisi שכאמור נמצא בפתחה של שמורת algetis, שיש בה מנזר גדול. הדרך השנייה היא כאמור מהעיר קובה מערבה.

מאגר טסאלקיס tsalkis וברסטקוי barestkoye

מעט לפני העיירה מנג-ליסי הדרך פונה מערבה ובמבט לימין תראו אחרי מס' ק"מ את המאגר הקטן ברסטקוי ואחרי עוד כ- ק"מ מגיעים למאגר ענק הנקרא טסאלקיס, הנמצא לאורכו של נהר khrami שהוא המשכו ש לנהר ktsia, וממשיכים לאורך הגדה הדרומית של המאגר עד לעיירה tsalka הנמצאת במרכז האגם לאורך חופיו.

אגם פאראבני paravani

מהעיירה הקודמת ממשיכים מערבה לאורך הגדה הדרומית של האגם ובהמשך עד לעיירה בשם nardevani, ומכאן ממשיכים דרומה עד שמגיעים לגדה המערבית של אגם פאראבני, שהוא אמנם במעטקטן מקודמו, אך עדיין גדול מאוד במושגים ישראלים. ממנו מתחיל יובל הנשפך לאגם הבא.

אגם סאגאמו saghamo

נסיעה דרומה של כ- 10 ק"מ נוספים מהאגם הקודם, תביא אתכם לאגם קטן, אגם סאגאמו, שכאמור נמצא על יובל הנחל היוצא מהאגם הקודם, והממשיך ונשפך לנהר mtkvari.

אגם חאנחאלי khancali

מהאגם הקודם נמשיך מערבה, ואח"כ דרומה עד לעיירה בשם ninotsninda וממנה בדרך עפר מעגלית המתחילה בעיירה didi-khancali והמסתיימת בעיירה diliti, עוקפים את האגם הזה המוארך עם כיוון השעון וחוזרים לדרך הראשית (בערך).

אגם מאדה mada

מנקודת הסיום באגם הקודם ממשיכים לדרום מערב, לכיוון הגבול עם ארמניה, ואחרי כ- 25 ק"מ מגיעים לאגם זה, אגם קטן הגובל בצדו הדרום מערבי עם הגבול של ארמניה.

בכדי להמשיך מכאן למסלול לוורדזיה vardzia, חוזרים לצפון מערב עד האגם הקודם וממשיכים עוד צפונה עד לעיירה akhalkalaki, הנמצאת על ציר עיר המערות, ממש לפני הפנייה למבצר khertvisi פונים למערות vardzia.
אני מצטער שאיני מלווה מאמר זה עם תמונות כי לא הייתי שם ולא צילמתי.

לכתבה הבאה על הדרך הצבאית כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/03/4.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

03 מרץ, 2008

שמורת התורמוסים ופריחת האירוסים

את הסיור לסוך השבוע זה נתחיל באתר היותר מעניין והיותר פורח הנמצא לא רחוק מצומת עמק האלה, שם פונים מזרחה לכיוון גוש עציון, כ- 1-2 ק"מ, ותראו שביל היורד ימינה, ושם מתחילה שמורת התורמוסים.אלה שהם נמצאים על ראש הגבעה, ובדרך למעלה תראו פריחת כלניות, רקפות ועוד מיני צמחים, וכאשר תגיעו למעלה תראו מרבדי תורמוסים וגם נוף עוצר נשימה.
לכן מומלץ למי שיכול ללכת לאתר זה, הנאה מובטחת.
משם אפשר להמשיך לשמורת גבעת חומרה הנמצאת בכביש המוביל מראשון לציון לפלמ"חים ומצד ימין תגיעו לגבעה שיש עליה מבנה ישן והרוס, ומסביבו פריחת אירוסים בדבוקות גדולות מאוד ובכיסוי שטח נרחב. באותו מקום תמצאו פריחת קקטוסים ומיני צמחים אחרים.מקום זה עדיף על שמורת אילנות בכביש הישן מנתניה לחדרה, ששם כיסוי האירוסים הוא דליל ביותר.כמובן שגם לאורך כל הדרך בין המקומות תמצאו מרחבי פריחות, רק צריך לפקוח עיניים.
בלינק זה תוכלו לראות גלריית תמונות. ......................


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר