‏הצגת רשומות עם תוויות sioni. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות sioni. הצג את כל הרשומות

09 מרץ, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-הדרך הצבאית Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-militery road

הדרך הצבאית tetri aragvi

לכתבה הקודמת על ציר האגמים כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/03/3.html

הדרך הצבאית היא דרך העולה לקווקז הגבוה ומחברת בין גיאורגיה לרוסיה, והיא אחת מדרכי הנוף היפים בגיאורגיה שנעים בה לאורך נחל aragvi, והנמצאת במחוז mtskheta-mtvanet. לפני שהדרך נכבשה לכביש, בראשית המאה ה-19, היא הייתה משעול הררי צר שנשמר ע"י שבטים הנאמנים למלך גיאורגיה, והם עשו זאת באמצעות מגדלי שמירה שניבנו לאורכו. בכדי להגיע לדרך הצבאית יש לצאת מטביליסי Tbilisi צפונה לכיוון קאזבקג'י kazbegi, כאשר לאורך הדרך ישנם אתרים רבים ויפים, אך היות ודרך זו, היא דרך שאין לה המשך מעגלי, אזי המטייל נדרש לעשות אותה הלוך וחזור לאורך אותו ציר. למצב זה יש יתרון היות ובמצבי מזג אוויר שונים, למשל של חוסר ראות או גשם, ניתן לראות אתר שפספסתם בדרך חזרה, ולכן האתרים יתוארו מדרום לצפון וחשוב לדעת שהמסלול נועד ליומיים לפחות, ולמי שמתכוון לבצע טרקים בעמק טרוסו ועמק סנו מומלץ לקחת בחשבון לפחות יום נוסף לכל עמק.

בכדי לטייל בדרך זו צריך לצאת מהעיר טביליסי צפונה, וביציאה מהעיר לאורך הדרך, מצד שמאל, ניתן לראות את פסלו של דוד הבנאי רכוב על סוס וכן את הפסל לזכרה של נינה הקדושה.

גלריית תמונות של האתרים לאורך הדרך הצבאית ניתן לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002187&l=0585c&id=1053638958
http://www.facebook.com/album.php?aid=2002235&l=27bb8&id=1053638958

האתר הראשון בדרך זו צפונה, מחוץ לעיר הוא-

מנזר ג'ווארי jvari –

המנזר שפירושו "מנזר הצלב" נמצא מספר ק"מ לפני העיר מצ'חאטה mtskheta, ובכדי להגיע אליו, צריך מיד לאחר תחנת הכוח שנבנתה ב- 1924 ע"י לנין על גדות נחל aragvi, תחנה הנראית מצד ימין של הדרך, לפנות ימינה לדרך המובילה למנזר זה, אשר ניבנה במאה ה- 6 (586-605) והממוקם למעשה מזרחית לעיר, על קצה מצוק, ולכן יש ממנו תצפית נהדרת על העיר ועל מפגש הנהרות, מראה שאסור להחמיץ. לא לשכוח להביט גם מעט מערבה לעיר לאורך הנהר ולהסתכל על הסכר המשמש את תחנת הכוח שבה פנינו בכדי להגיע למנזר, תחנה המספקת חשמל לטביליסי. בצמוד לכנסייה נמצא צלב העץ הקדום והקדוש שהוצב במקום ע"י נינה הקדושה, שהוצב במקום בכדי לציין את מועד הכניסה של הנצרות לגיאורגיה. הצמדת הצלב, שעמד על קו המצוק, לכנסייה, שנבנתה במועד מאוחר יותר, התאפשרה ע"י כך שהארכיטקט stepanoz erismtavari עיבה את הצלב והמצוק בקירות אבן ועליהן השעין את הכנסייה, וזאת הסיבה שבעיני המתבונן מכיוון מצ'חאטה, נראה שהכנסייה תלויה על המצוק.

מצ'חאטה mtskheta

זוהי העיר הראשונה הנמצאת צפונית לטביליסי בדרך לדרך הצבאית, והיא נמצאת כ-2 ק"מ דרומית למפגש הכבישים M27 ממערב ו- A301 מצפון, ו- 30 ק"מ צפונית לטביליסי. העיר נמצאת בתחומי חבל mtskheta&mtianeti. עיר זו הייתה הבירה העתיקה של גיאורגיה בתקופת ממלכת כארתלי, ואביה האגדי של התקופה, היה המלך כארתלוס kartlos. באותה תקופה, גיאורגיה הייתה מחולקת לשתי מלכויות משנה, קוכליס במערב ואיבריה Iberia במזרח, והעיר נמצאת בתחום המלכות השנייה והתקיימה מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-5 אחרי הספירה, ושימשה כבירת גיאורגיה. העיר הוכרה ע"י אונסקו כאתר מורשת בינלאומי. העיר נבנתה על גדות נחל קורה kura (בעבר) וכיום מטקווארי mtkvari וממערב לנחל ארגווי aragvi, בצומת הנחלים, ע"י המלך פארנאוואז, בן דודו של אלכסנדר הגדול, ונקראת כך ע"ש מטסחאטוס mtskhetos בנו של קרטלוס kartlos המגן האגדי של העם הגיאורגי, והעיר הייתה התחנה המרכזית על ציר דרך המשי העתיקה שחיברה את הים השחור לים הכספי. העיר נקראה בעבר הרחוק ארמאזי והיא שימשה מרכז פולחני ל"ירח", של הדת הפרסית, פולחן ששולב אח"כ בנצרות שאומצה ע"י העם הגיאורגי בעיר זו בתחילת המאה ה-4, עקירת הדת הפרסית האלילית לחלוטין בוצעה ע"י המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 לספירה. באזור זה בעת העתיקה התגוררו שני שבטים עיקריים מסח וג'אווראחס, והאזור נחשב לערש התרבות של גיאורגיה בו נולד המשורר הלאומי שוטה רוסטאוולי מחבר האפוס "עוטה עור הנמר". מאז ועד היום העיר נשארה ערש התרבות הנוצרית בגיאורגיה, ולכן מבקרים בה ועולים לרגל עליה בכל ימות השנה.

קתדראלה סוויטי-צ'חובלי svetitskhoveli

נמצאת למעשה בתחומי העיר מצ'חאטה, והיא נבנתה במקור במאה ה- 5 על הריסות הכנסייה העתיקה, וממגדל הקתדראלה, ניתן להשקיף על העיר וסביבותיה. המלך וואחטאנג הראשון במאה ה-5 בנה 3 קפלות על מקומה של הכנסייה הישנה שהייתה במקום, ובמחצית הראשונה של המאה ה-11 (1001-1029) המלך ג'אורג'יאה בגראט השלישי Georgia bagrat בנה קפלות נוספות, בנייה שנמשכה 19 שנים, ובתקופת המלכה תמרה במאה ה-12 הכנסייה הגיעה לשיא תפארתה, אלה שרעידת אדמה שקרתה במאה ה-13 הרסה אותה והמצביא וטימורלנק השלים את היתר ושדד את אוצרותיה. המלך אלכסנדר הראשון בנה אותה מחדש במאה ה-15 תוך שימור הסגנון הפשוט, כולל צורת הצלב, המגדל המתומן והכיפות הקוניות. במקור רצפת הקתדראלה רוצפה לעיתים מזכוכיות שדרכן לראות את יסודות הכנסייה העתיקה מהמאה 4-5, ומתחת לרצפה זו נקברו בעבר אנשים מפורסמים ובכלל זה המלך מיריאן ואשתו המלכה, דבר זה נמשך עד למאה ה-18 לפחות. כיום לאור שיפוצים שנערכים במקום, מעת לעת, כבר כמעט ולא ניתן לראות את החללים שמתחת לרצפה. קירות הקתדראלה מלאים בציורי קיר מרהיבים וגם האייקונים של הקדושים השונים מעוררי השתאות בעושרם ויופיים, לא לשכוח להסתכל על החרב והמגן המונחת על רצפת המקום. פירוש שם הקתדראלה הוא "עמוד החיים" והוא מבוסס על סיפור המסורת הבא:- בשנות מלכות המלך מיריאן (265-318) קיבלה תושבת העיר בשם צידוניה מאחיה אליוז שחי ארץ הקודש, גלימה שנאמר שאותה לבש ישו לפני צליבתו. בהגיעה לבגרות לבשה את הגלימה ונפחה את נשמתה, והקהילה קברה אותה יחד עם גלימתה. במקום הקבורה צמח עץ ארז הלבנון אדיר מימדים. בשנות ה- 30 של המאה ה- 4 החליט המלך לבנות כנסייה על הקבר, לשם כך כרת את העץ והכין ממנו 7 עמודים לצורך שילובם בכנסייה, וכאשר הותקנו העמוד ה-7 הוא החל מתרומם למעלה ורק בהשפעת נינה "האם הקדושה" חזר העמוד למימדיו הקודמים, אך אז החלו לטפטף ממנו טיפות שמן, ואירוע זה משך למקום מאמינים רבים, ועמוד זה העניק לכנסייה את שמה.

מנזר שיאומגווין shiomgvime

נמצא מערבית לעיר במרחק של כ-16 ק"מ והוא ניבנה במאה ה-6 (560-580) ע"י נזיר בשם שיאו shio בקניון צר בגדה הצפונית של נחל mtkvari, ושם הוא בילה את שנותיו האחרונות במערה עמוקה בקרבת המנזר ומכאן שמו שפירושו הוא "מערת שיאו" שניתן לראותה למי שעולה למנזר והיא נמצאת בשימוש גם כיום ע"י נזירים אחרים. אני מסופק אם יש מקום לבקר במנזר זה, אלה אם כן מעוניינים למעשה ללכת בקניון שבו הוא ממוקם.

אגם באזאלטי bazaleti

בכדי להגיע לאגם ממצ'חאטה, ממשיכים צפונה לאורך כביש A301 עד ליישוב בשם abanos'khevi ומשם אחרי כ- 5 ק"מ פונים מערבה בכביש, כאשר לפני הפנייה אליו, יש גשר, וממש בצד הכביש לפני הפנייה יש עמוד מרובע עם פיתוחים, אחרי נסיעה של מס' ק"מ יש שוב פנייה שמאלה בדרך עפר שבכניסה אליו יש שלט הכתוב באותיות קריליות, (זכרו אם הגעתם לשלט עליו כתוב השם בודומה, דעו שטעיתם וצריך לחזור אחורה). בדרך העפר ממשיכים עד למבנים, שהם למעשה מתחם נופש וכנסים שנרכש ע"י יהודי גיאורגי, ולאחר שעוקפים את קבוצת המבנים, מגיעים למספר מתחמי נופש שלכל אחד מהם יש אפשרות גישה לגדות האגם, ולכן ניתן לבקש להיכנס למתחמים אלו ואף להשכיר במקום קוטג' או סירה, כמובן רק בעונה. במקום תוכלו לחזות אף בבאר פעילה לשאיבת מים, או סתם לשבת על גדות האגם ולהירגע, או לעשות ביסוס רגלי לאורכו. עפ"י האגדות אגם זה נוצר מדמעותיהם של הגיאורגים על מות יורש העצר ובנה של המלכה תמר. הדרך לאגם וחזרה לדרך הראשית עורכת כשעתיים.

מאגר ז'נוואלי zhinvali

מאגם באזאלטי חוזרים לדרך המובילה בהמשכה לבודומה, (זוכרים את האזהרה מקודם) ובמסלול מעגלי חוזרים לדרך הראשית למצ'חאטה, משם ממשיכים צפונה עוד כ- 10 ק"מ עד לאגם זה, הנמצא כ-70 ק"מ מטביליסי. אגם זה, צבוע בצבעי טורקיז מהמם, ושחלק מקו החוף שלו הפך לחוף רחצה. האגם נוצר במפגש נהר אראגבי ויובלו psavis aragvi, עקב הקמת הסכר בעל אותו שם לאורך נחל aragvi, בהמשכו לכיוון דרום לצורך תחנת כוח. הדרך צפונה ממשיכה לאורך שולי האגם, מראה שאסור להחמיץ. למעוניינים אפשר במקומות מסוימים לרדת ולרחוץ במימי המאגר, אך לא מומלץ לעשות זאת בחורף.

מצודת אנאנאורי ananuri

במרחק של כ- 10 ק"מ צפונה מתחילתו של מאגר ז'נוואלי, או כ-9 ק"מ צפונה מהפיצול לאגם ז'נואלי, ומיד אחרי גשר ארוך שנוסעים עליו, נמצאת המצודה שנבנתה במאה ה-17 וממוקמת מעל קצהו הצפון מערבי של אגם ז'נואלי, ומעל נחל ארגווי aragvi, והיא מורכבת ממצודה עליונה השמורה היטב שממנה תצפית טובה על האגם. לצד המצודה הקיימת ישנה על גדות הנהר המצודה הישנה שהיא למעשה הרוסה לחלוטין. מומלץ לעצור על הגשר ולהתבונן על הנוף משני צידיו כולל על המצודה. המצודה הייתה בבעלות הדוכסים של אראגווי aragvi ששלטו באזור מהמאה ה-13, שושלת שאיש מגבריה לא מת מוות טבעי, שגם קבורים במקום, בתחומי אחת מ- 2 הכנסיות הנמצאות במצודה, הנקראת כנסיית הבתולה, שהיא גם הישנה יותר. לא לשכוח להסתובב סביב הכנסייה הנמצאת בתוך המצודה ולבקר בתוכה ולראות את ציורי הקיר שבמקום.

שוק בכפר פסאנאורי pasanauri

בכניסה לכפר מדרום לצפון, פונים במרכז הכפר לכיוון נחל ארגבי, חוצים גשר ומגיעים לשוק של יום א', שוק הנסגר כבר בצהריים, בו ניתן למצוא פירות, וירקות, גבינות ובשר. שוק ססגוני ויפה לאתנחתא קטנה בנסיעה צפונה. דרך אגב אין זה השוק היחידי, ולאורך הדרכים ובכפרים קיימים שווקים רבים, שכמובן לא לכולם הגעתי ובהמשך אני יתאר אך ורק מספר שווקים, בכדי להמחיש את התופעה, ולדעת למה לצפות.

גודאוורי gudauri

בכדי להגיע לעיירה זו ממשיכים צפונה עוד כ- 35 ק"מ, אלה שבדרך אליה ישנו קטע של פיתולי דרך במהלך העלייה להר, שבמחציתה ישנה נקודת תצפית על העמק שממערב לנהר והרי הקווקז המתרוממים משם מערבה וצפונה, מראה מהמם שמומלץ לא לוותר עליו. לכן מומלץ לעצור במקום, ממש מול הכפר mleti, לרדת וללכת רגלית מספר מטרים עד לנקודות התצפית ולהסתכל על הנוף שמסביב. כ- 7 ק"מ אחרי נקודת התצפית מגיעים לעיירה זו שהיא עיירת סקי, בחלקה הצפוני והגבוה של הדרך הצבאית (2100 מטר), הנמצאת מעט לפני מעבר ההרים jvari pass, בתוך אזור סוב אלפיני ושהוא גם נחשב ליישוב הגבוה ביותר בדרך זו. העיר נמצאת כיום בתנופת פיתוח ובניית בתי מלון, אך אין בה משהו מיוחד ולכן לא מומלץ להתעכב בה, למעט אולי שבגלל הנופים הנשקפים ממנה, ולכן כדאי לבצע בכפר טיול רגלי קטן.

שמורת טבע liakhvis nokrdzali

נמצאת ממזרח לעיר גודאוורי, וניתן להגיע אליה ע"י הליכה לאורך אפיק הנחל המוביל מעיר זו לאגם kelis tba. פרטים נוספים ראה בחלק שיעסוק בשמורות הטבע.

מונומנט "אחוות העמים"

מס' ק"מ אחרי גודאוורי (כ- 10 דק' נסיעה), ומעט לפני מעבר ג'ווארי, נמצא בצד שמאל, על קצה המצוק המשקיף על נהר אראגבי, מונומנט זה, שניבנה ביזמת הרוסים ב- 1983. הציורים שבו צוירו על אריחים, ציורים המבטאים סצנות ממיתולוגיית העמים, סממנים אידיאולוגים ועוד. הציורים יפים ושווים עצירה, כולל להסתכל על הנוף של הרי הקווקז, והנהר שלרגלי המונומנט. אני אישית ממליץ לא לנסוע ברכב עד למונומנט, אלה ללכת את שביל העפר ברגל, וגם כאשר תהיו באתר, תלכו מאחוריו לשפת הקניון והביטו על הנוף הנשקף מהמקום.

מעבר הרים ג'ווארי jvari pass

המשך הדרך צפונה מהמונומנט, תביא אותנו למעבר הרים זה הנמצא בגובה 2834 מ'. במקום נמצא צלב אבן אדום שניבנה בשנת 1824 ע"י גנרל רוסי, הממוקם מימין לאבן הדרך של המעבר, על גבעה מעט רחוקה מהדרך.

טרוורטין- סלעי גיר מומס

בהמשך הנסיעה צפונה, עוברים 2 מנהרות (או שעוקפים אותם), ואחרי המנהרה השנייה במרחק של כ- 1 ק"מ, תמצאו מצד שמאל של הדרך את סלעי הגיר המומס. היות ובאזור נביעות רבות העשירות במינרלים, המסתם צובעת את הסלעים בגוונים שונים של חום ואדום, ונותנים למים טעם של סודה. אפשר לראות כאן את הטרוורטין, גיר מומס ששקע על פני הסלע בשקערוריות קטנות. אפשר למלא מים לדרך. מראה שהיא אפשר להתעלם ממנו וחייבים לעצור ולהצטלם.

העיירה kobi וקניון טרוסו truso gorge

אחרי כ- 5 דק' נסיעה מסלעי הגיר המומס צפונה, מגיעים לכפר קובי kobi (יש שילוט באנגלית במקום), ובפניה בו שמאלה (מערבה) בכניסה בדרך הדרומית של העיירה, נכנסים לקניון זה, הממוקם לאורך נחל תרגי tergi (terek). סיור בקניון זה דורש לפחות יום שלם, לכן מומלץ לא לעצור בדרך צפונה ולנסות לטייל בו, אלא להקדיש לו יום שלם בנפרד, למעט אם מגיעים למקום ברכב 4X4 ואז אפשר לעשות בו טיול ממונע. למעשה מנחל תרגי וצפונה נמצאת שמורת טבע הנקראת kazbegis nokrdzali, עליה נפרט בחלק שיעסוק בנושא זה. התנועה לאורך הקניון יכולה להיות ברכב 4X4 או ברגל, תוך מעבר בכפרים קטנים ובתי אבן הנמצאים בשימוש המקומיים, בד"כ רק בקיץ לצורכי חקלאות. לאלה המבקשים לטייל רגלית ניתן למצוא הסעה למקום בקזבגי תמורת 80-100 לארי, כך שמתאמים עם הנהג שיסיע אתכם בבוקר ויבוא לאסוף אתכם בערב. הנוף הנראה לעין לאורך הקניון הוא מצוקים, משושים, נהרות, קרחונים, צוקים, יערות ואגמים. האגמים נמצאים בעיקר מדרום מערב לקובי, אך המרוחקים שבהם גובלים עם החבל הבדלני אוסטיה הדרומית, ולכן יש לקחת בחשבון את הסיכונים הנובעים עקב כך. המשך הדרך לדרום מערב, מוביל לשמורת טבע בשם liakhvis nokrdzali, הגובלת אף היא עם אוסטיה ולכן יש לשקול פעמיים לפני שמטיילים בה. הדרך המובילה לשמורה זו ברכב, היא מכיוון דרום, דהיינו מהעיר גורי gori ומשם לעיר סחינאוולי zkhinvali ומשם לצפון מזרח, ערים שיפורטו בחלקים הבאים. פרטים על השמורה בחלק שיעסוק בנושא זה.

שמורת טבע הנקראת kazbegis nokrdzali

זוהי שמורה המשתרעת מקניון טרוסו בדרום ועד העיירה קזבגי בצפון, ולמעשה טיול בקניון טרוסו וצפונה הוא טיול בשמורה זו, פרטים נוספים ראה בחלק שיעסוק בשמורות.

הכפר סיאוני sioni

נמצא מעט צפונית לכפר קובי, וניתן לבקר כאן בכנסייה קטנה יפה ומבוצרת מהמאה ה-19 שאליה צמוד מגדל שמירה, הנושאת את אותו שם.

עמק סנו sno

כ- 5 ק"מ צפונית לכפר סיאוני ומעט לפני קאזבגי ישנה ירידה ימינה (מזרחה) לכיוון הכפר סנו sno ובהמשך לכפר ג'וטה juta ומכפר הזה יש מסלול הליכה שעולה להרים. הכניסה לדרך זו היא ברכב 4X4 או רגלית, המחייבת טיול של חצי יום לפחות. חשוב לדעת שניתן להמשיך מעמק זה עד לרושקה דרך מעבר ההרים הגבוה,המשלים טיול ליום שלם, אלא שרצוי לעשות אותה רק עם מדריך מקומי. טרק ארוך נוסף, שמעל יום, אפשרי מזרחה לכפרים barisakho ו- shatili ו- mutso הנמצאים במחוז khevsureti, גם במקרה זה מומלץ רק עם מדריך מקומי. כמו במקרה של קניון טרוסו, מומלץ להקדיש לעמק זה וקניון הנחשים (שיפורט בהמשך) יום שלם ונפרד.

עיירת הנופש קאזבגי kazbegi

עוד מעט צפונה מהכניסה לעמק סנו נמצאת עיירה זו, הנקראת ע"ש קאזיבק צ'ופיקשווילי kazibek chupikasvili ששימש גובה המיסים מעוברי האורח, במעבר בבקעה זו, לאחר שבנו הגן על חיילים רוסים שהותקפו במקום. העיר יושבת במעין אמפיתיאטרון טבעי המוקף בהרים, והיא העיר הצפונית ביותר בדרך הצבאית בגובה 1700 מטר. את הפרט הזה יהיה ניתן לראות בקלות כאשר תעלו לכנסייה שתתואר בהמשך, ותשקיפו על העיר מגב הכנסייה לכיוון צפון ומזרח. עוד מומלץ לפני שעולים לכנסייה כפי שמתואר בהמשך, לעמוד בכיכר המרכזית ולהסתכל למעלה לכנסייה, ולראות או להבין לקראת מה אתם הולכים. העיר משמשת נקודת יציאה לטרקים לעמק טרוסו, סנו, קניון הנחשים וכנסיית גרגאתי.

כנסיית גרגאתי טריניטי gergeti trinity church
או בשמה האחר בפי המקומיים כנסיית צמינדה סאמבה tsminda sameda

בכדי להגיע לכנסייה זו, יוצאים מהחניון של העיירה צפונה, במזלג ליד המזרקה ועמוד שחור, פונים שמאלה עד לגשר, חוצים ע"ג הגשר את נחל תרגי, ומיד פונים שוב שמאלה לדרך המתחילה בכפר גרגתי gergeti, בהצטלבות הראשונה בתוך הכפר, פונים שמאלה להולכים ברגל, וימינה לנוסעים ברכב, להולכים ברגל פונים שוב שמאלה, ובהמשך דרך יער מגיעים לפסגה (2170 מטר) עליה שוכנת הכנסייה. חשוב להדגיש כי הטיפוס נמשך כשעתיים בדרך תלולה, הירידה אפשרית מאותה דרך או משביל עיזים הנמצא צפונית מזרחית לכנסייה ויורד ישירות למרכז היער באמצע הדרך לכפר. ניתן לעלות לכנסייה גם ע"י שכירת ג'יפ ברחבת הכפר בעלות של 40 לארי. עוד חשוב לדעת כי לפני הפנייה לכנסייה מהשביל העולה אליה, כ- 1 ק"מ לפני הכנסייה, המשך הדרך ימינה (צפון מערב) לאורך שלוחת ההר, מובילה אתכם לקרחון הר קאזבק, כאשר בדרך זו, אחרי כשעתיים הליכה, יש נקודת תצפית על הקרחון. הדרך עד לקרחון עצמו וחזרה עורכת כ- 12 שעות, ולכן למי שמתכונן לבצע טרק זה, צריך לצאת מוקדם בבוקר בכדי לחזור באותו יום באור יום. הכנסייה שפירוש שמה השילוש הקדוש, נבנתה במאה ה- 14 בגדה השמאלית של נחל terek בגבעה מעל העיר, הצופה על הסביבה ומגדל הפעמון הנמצא בקרבת כנסיית cross-domed של ה"אמא של האל". לאורך הדרך רצוי להסתכל מדי פעם על הדרך המובילה בתוך חורש טבעי ולראות גם את פסגת ההר המושלג, וגם להסתכל לאחור ולראות כיצד העיר לאט לאט נהיית קטנה יותר. מפסגת הכנסיות, נשקף בכל הדרו הר קאזבק kazbek (הנקרא גם mkinvartsveri שפירושו כיפה מושלגת), המתנשא לגובה 5047 מטר, שני בגובהו בגיאורגיה אחרי שחארה shkhara 5067 מטר, שהוא גם הר געש כבוי וההגדה מספרת כי זהו ההר שאליו ריתקו האלים האולימפיים את הטיטאן פרומתאוס, שגנב מהם את האש שהעבירו לאנושות. במרחק 20-25 דקות דרומה מהעיר לאורך שביל הנמצא בצידו המערבי של הנחל המתחיל מיד אחרי הגשר, זה שפנינו בו שמאלה לכפר, ממשיכים ישר ומגיעים לבריכת מים מינראליים.

הכפר ג'באלאטי gveleti וקניון הנחשים gvele canyon

מקזבאגי ממשיכים צפונה ומספר ק"מ צפונית לקאזבגי, נמצא כפר בשם טסדו tsdo, ממנה יורדת דרך עפר מפותלת במעלה ההר לכיוון הגבול הרוסי, ממשיכים בכביש ואחרי כ- 10 דק' עוברים מנהרה ראשונה, אח"כ נוסעים בדרך על גבי גשר לאורך המצוק, סה"כ כ- 2.5 ק"מ, ולאחר מכן לפני גשר גדול שמשמאלו גשר מתכת וקיר אבן משמאל, הנראה כשובר גלים, נתקלים בשלט ירוק דהוי עליו כתוב שם הכפר בקירילית, שפירושו "נחש", שם פונים שמאלה בשביל דרך הכפר עד שמגיעים לקרון רכבת, ומעט לפני קרון הרכבת האחרון יש שביל עיזים ימינה החוצה את הנחל ואחרי החצייה פונים שמאלה וכעבור כ- 1/2 שעה הליכה מגיעים למפל גדול בשם גוולאטי, הנופל מגובה של כ- 100 מטר, ויוצר בריכה שניתן להתרחץ בה, כמובן אם המים לא קרים מאוד.

מעבר הגבול לרוסיה- "גשר השטן"

הדרך צפונה עד למעבר הגבול עוברת דרך סלעי גרניט הנמצאים גבוה מעל לנחל תרגי, ועל הגדה השמאלית של הנחל נראים שרידי מצודת תמר (לא תמר המלכה) מתקופת הביניים.

לכתבת ההמשך על מערבה לטביליסי כנס ללינק בא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/03/5.html


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

28 פברואר, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-טביליסי Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-tbilisi

טביליסי Tbilisi

לכתבה הקודמת כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/06/10.html

היא עיר הבירה של גיאורגיה והעיר יוסדה במאה ה-5 בשנת 458 ע"י המלך ווחטאנג הראשון vakhtang gorgasali, , על גדות נחל קורה kura וכיום נחל מטווארי mtkvari, ובליבו של עמק קורה והעיר מוקפת מכל צדדיה ברכסים.מלך זה מיגר את הפולחן הפרסי ממטצ'חטה. מקור שמה של העיר הוא מהמילה טבילי שפירושו "חם". העיר יושבת על פרשת דרכים מרכזית בדרך המשי:- מערבה לים השחור, מזרחה ודרומה לים הכספי בדרך החוצה את הרי ארמניה לכיוון טורקיה ופרס, וצפונה דרך הרי הקווקז לכיוון רוסיה, ומשכך היא הפכה להיות צומת מסחר מרכזית להחלפת סחורות, ומרכז צבאי ולכן הייתה גם יעד לכיבושים והשתלטויות ולדוגמא:- במאות 7-9 ביזנטים, במאה ה-9 ערבים מוסלמים, עמים אחרים נוספים ובעיקר הפרסים והטורקים, וכן הלאה עד לכיבוש הרוסי במאה ה-15.

את הסיור בעיר אפשר לבצע במהלך יומיים תמימים, באופן רציף או לסירוגין, אך המלצת כותב מאמר זה היא לשלב את הביקור בעיר במהלך כל ימי השהות בגיאורגיה, כולל יום הנחיתה וההמראה. אתרי העיר יפורטו בתיאור מעגלי המתחיל בחלק הצפוני מזרחי של העיר, עובר לחלק הדרומי מזרחי של העיר ולאורך הגדה הדרומית של הנהר mtkvari החוצה את העיר מערבה, וחזרה ממערב למזרח לאורך הגדה הצפונית של הנהר, כולל דרכי ההגעה לכל היעדים.


את הסיור בעיר ניתן ורצוי להתחיל ב-

כנסיית  nikolai triniti

הנמצאת מצפון לנהר בשכונת avlabari בקצה רח' dusetis kuca, כאשר לתחילתו של רח' זה ניתן להגיע באמצעות הרכבת התחתית, ויורדים בתחנה ששמה כשם השכונה, וביציאה מהתחנה פונים צפונה. ראה מפת הרכבת התחתית.

 
בצומת המזלג הראשון ממשיכים בדרך השמאלית עד לסופה, ומגיעים לאחד משערי הכנסייה, וממש ממול תראו את כניסה מרשימה שצורת גג משולש, שמעליו גג משולש נוסף ומעליהם יתרת הכנסייה כאילו יש כאן נדבך הבנוי על נדבך, כאשר הכניסה הראשית שצריכה להיות למתחם ושטרם הושלמה היא מכיוון רח' baratasvilis aghmarti פינת m. dza-vakhisvilis. כנסייה זו היא חדשה יחסית, שבנייתה הסתיימה רק לפני כשנתיים, וממוקמת על גבעה, ולכן במבט דרומה ניתן לראות את כל העיר ורוב האתרים החשובים פרוסים בכיוון זה, כולל מגדל הטלוויזיה ומבצר נרקילה, לכן מומלץ לעמוד בכיוון זה להשקיף על הנוף. מבנה הכנסייה הוא ענקי, הכולל אולם תפילה ראשי שסביבו מס' אולמות משנה, וכנסייה נוספת במרתף, וכיום היא גם הכנסייה הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ולכן היא נצפית כמעט מכל מקום העיר, מומלץ לערוך סיור בכל האולמות ולהתרשם מהיופי והפאר. אחד הדברים המעניינים בכנסיה מלבד העושר שבה, הוא ספר הכרוך בכריכת זהב הנמצא באולם הראשי, וגוויליו עשויים קלף, המספר סיפור שאינו זכור לי.

את תמונות כנסייה זו וכל יתר האתרים תוכלו לראות בלינקים הבאים:-
http://www.facebook.com/album.php?aid=2001254&l=d8455&id=1053638958 http://www.facebook.com/album.php?aid=2002008&l=7aa14&id=1053638958 http://www.facebook.com/album.php?aid=2002152&l=9835a&id=1053638958
כנסיית מאטחי metekhi

נמצאת בגדה הצפונית של נהר mtkvari, בצמוד לגשר metekhis khibi, מצדו המזרחי. בכדי להגיע אליה צריך לחזור לתחנת הרכבת התחתית avlabari לחצות את הכביש לצד השני ולהיכנס לאחת הסמטאות שממול לתחנה ולהמשיך דרומה עד סוף הרחוב, ובסופו ממשיכים מערבה (ימינה) עד לכנסייה. כנסייה זו נבנתה במאה ה- 12 (1278-1289) ע"י דימיטרי השני על מצוק בגדת הנהר, המקום שופץ ושוחזר במאות 17-19, ופסלו של מייסד העיר רכוב על סוס הוצב לפני הכנסייה לרגל 1500 שנה לייסוד העיר בשנת 1958. הכנסייה עצמה בפנים, היא לא משהו מיוחד, אך המבנה בצורתו החיצונית, מיקומו על גדת הנחל והנוף הנשקף ממנו על הנהר והעיר, שווים את המאמץ. חשוב להגיד כי רצוי לבקר במקום גם בלילה, כי המקום מואר באורות צבעוניים, בעיקר גדת הנהר שמתחת לכנסייה, מה שהופך את המקום ליפה במיוחד.

ארמון המלכה דרטאזן daredzan's

נמצא אף הוא בצד הצפוני של הנחל ולא רחוק מגשר metekhis, ומגיעים אליו כאשר יוצאים מהכנסייה לכיוון צפון לאורך רח' ghivinis aghmarti, כ-300-400 מטר.

אזור המעיינות החמים gorgesali moedani

נמצא בשכונת ortakhala דרומית לנהר, לרגלי המבצר הגדול, ברח' abanos kuca. בכדי להגיע לכאן חוזרים לגשר metekhis khibi, חוצים לצד השני של הנהר, פונים שמאלה (מזרחה) מרחק של כ- 400 מטר ואז פונים ימינה, פשוט לא ניתן לפספס אותם בגלל צורתם הכיפתית. כבר בכניסה לרח' תראו כיפות אדומות שכל אחת מהן הוא בית מרחץ, כיום יש 6 נביעות שעל גביהן נבנו המרחצאות. בסוף הרח', אחד מבתי המרחץ הוא בית מרחץ הנראה כמסגד פרסי, הנקרא blue bath עם מוזאיקה כחולה. בכל המרחצאות ניתן להזמין חדר פרטי זוגי כולל מקלחת, אך בבית המרחץ הכחול ניתן גם ללכת למרחץ משותף של גברים ונשים, לחוד כמובן. בהליכה לאורך הרח' רצוי להרים מבט גם למרפסות המעוצבות של הבתים ולהתרשם מהם, ובאותה עת גם להרים מבט למבצר נריקלה הממוקם מעל איזור המעיינות על רכס מטטצנינדה. גם כאן חשוב להדגיש כי האזור מואר בלילה באורות צבעוניים ולכן מומלץ לא לפספס לראות את המקום גם בלילה, כולל רכס ההר והמצודה שעליו.

הגן הבוטני על רכס מטטצנינדה mtatsninda

כאמור הרכס הנ"ל נמצא מעל איזור המעיינות ולמעשה שולט על כל העיר העתיקה שנבנתה לרגליו. על פסגתו של רכס זה, בצד המזרחי, בנוסף לגן, יושב מבצר נריקלה וכמו כן מתנשא לידה, בגאון, פיסלה של אמא גיאורגיה karuis deda השומרת על האומה, רכס זה נחשב להר הקדוש. בכדי להגיע לרכס מאזור המעיינות, צריך ללכת בשביל הנמצא מימינו של בית המרחץ הכחול, שבדרכו למעלה הוא עובר ליד מסגד יפה, שנמצא כיום בתהליך שיפוץ, ותוך כדי עלייה בין בתים ישנים, מגיעים לרכס ולפתחו של הגן הבוטני. הכניסה לגן הבוטני היא בתשלום של 6 לארי לאדם, ובתוך הגן יש מסלול הליכה המתחיל בגשר מעל לנחל הזורם דרך השמורה ואף יוצר מפלון קטן ממש מתחת לגשר. הגן מעוצב יפה ומטופח, על לטעמי הוא היה דל בצמחייה, אולם למרות זאת שווה להשקיע בו את השעה הנדרשת לטייל בו, ולראות צמחים שלא תראו במקום אחר ושדרת העצים המובילה את חלק מדרכי השמורה.

מבצר נריקאלה narikala וכנסיית nakrala

ביציאה מהגן הבוטני, ממש משמאל יש שביל העולה למצודה, וממנו מגיעים בתחילה לכנסיית נקראלה. המצודה נבנתה ע"י הפרסים בסוף המאה ה-4 על הרכס הצופה על העיר העתיקה, והיא הוקמה כאן כי זוהי נקודה אסטרטגית ביציאה לעמק קחאטי. שם המבצר נובע מפירוש המילים נרי ו- קאלה שמשמעותם בפרסית ה"מבצר הלא נגיש". ביצורי המצודה חוזקו ע"י המלך וואחטאנג, בונה העיר הגיאורגי, ונוספו לו מגדלים שנועדו להגן על העיר. מאוחר יותר האמירות הערבית בנתה כאן את ארמונה, עד שגורשו ע"י דיויד הבנאי, ואז הוא בנה את ארמונו בצד השני של הנהר שהגן על העיר מדרום. למצודה נוספו מתחמי הגנה ע"י המונגולים, הפרסים והטורקים, אך המתחם כולו נפגע בהתפוצצות והתלקחות שקרתה במקום בשנת 1827. במרכז המבצר נבנתה כנסיית נקראלה הנמצאת בשימוש עד היום. מומלץ לטייל לאורך החומה הנמצאת לצידי הכנסייה ולעשות ממנה תצפית על העיר העתיקה בפרט, ועל כל העיר בכלל, ומי שיכול שילך גם לאורך חלק מהחומות היותר שבורות, שעדיין ניתן לכת עליהן וליהנות מהנוף הנשקף מסביב. גם המבצר עצמו מואר בלילה ולכן הוא נראה למרחוק ומראה זה מרשים ויפה.

פסל אמא גיאורגיה karuis deda

ביציאה מהמצודה מערבה לכיוון העיר העתיקה, פונים מיד ביציאה שמאלה (דרומה) בדרך העולה לאורך הרכס ואחרי כמה מאות מטרים מגיעים לפסל. לאורך כל הדרך נשקף מימין נוף העיר העתיקה וחלקים משאר העיר, וגם הפסל נראה מרחוק וככל שמתקרבים אליו הוא נראה יותר ויותר מרשים. ממבט קרוב על הפסל תראו כי ביד אחת היא מחזיקה חרב שנועדה להגן על העיר מפני אורחים לא קרואים או אויבים, וביד השנייה כוס יין בכדי לארח את האורחים שאינם באים לסכן את העיר. בדרך לפסל תעברו ליד עץ משאלות, עליו קשורים סרטים או שקיות ניילון צבעוניות שונות, מראה משובב.

מדרחוב sharden וקתדראלת סיאוני sioni

כאשר יורדים מהמצודה, אחרי ביקור בפסל אמא גיאורגיה, פונים מערבה חזרה לגשר metekhis khibi שליד כנסיית מאטחי metekhi. כאשר מגיעים לגשר, מבלי לחצות אותו, ממש משמאלו (מערבה) מתחילה סמטה קטנה שלאורכה ישנם בתי קפה ומסעדות שונות, שהם למעשה חלק מהמדרחוב. בסוף הרחוב מגיעים לגינה קטנה שימינה ממנה, זהו המשך המדרחוב, ושבסופו מגיעים לקתדראלה. המדרחוב יפה למראה במשך היום, אך יפה מאוד גם בלילה, ובערב ניתן להאזין בו למוזיקה מהעולם, המנוגנת ע"י להקות מקומיות או מתקליטורים. באשר לקתדראלה, גם היא יפה למראה מבחינה ארכיטקטוני וזאת למה, כי זו קתדראלה מהמאה ה-7 שנבנתה כהעתק מדויק לכנסיית "ציון" בירושלים ומכאן גם שמה, והיא נבנתה ע"י גוראם guaram נסיך כרתלי, חבל ארץ שהיה קיים מדרום לטביליסי. הקתדראלה נהרסה ונבנתה מאז מספר פעמים, למשל כיפתה נהרסה במאה ה- 13 ע"י הסולטן ג'לאל אדין, תימור הגדול בזז אותה, הפרסים והטורקים המשיכו את מלאכת הבזיזה, ובמאה ה- 18 נהפכה למסגד ע"י הטורקים ונבנתה מחדש במאה ה- 19, וציורי הקיר צוירו בין השנים 1850-1860 ע"י הרוסי גרגורי גגרין, והחלק החשוב שבו הוא הצלב של נינו הקדושה.

הרובע העתיק ובית הכנסת

הרובע העתיק משתרע בכל השטח שלרגלי המצודה מהנהר מערבה ודרומה עד לשד' רוסטבאלי. הרובע בנוי בחלקו מבתי עץ המצופים בטיח צבעוני המעוטרים ומגולפים, ושהמרזבים שלהם מסתיימים בראש חיה מגולף, והבתים בנויים כאילו זה על גבי זה בגלל המתלול, בנוסף למרפסות התלויות, ולכן אם יהיה לכם זמן, שווה להסתובב בין הבתים ומדי פעם להעיף מבט לכיוון המצודה ואמא גיאורגיה. לעניות דעתי זה שווה את המאמץ. בתוך הרובע (לא רחוק מבית הכנסת) במקום הנקרא כיכר ירושלמי ierusalimis moedani נמצא "בית אוכל בתיאבון" של רשת חב"ד המוכר בשר כשר ליהודים, במקום תוכלו לדבר עברית עם נציג חב"ד, והיהודי הגיאורגי בעל החנות. בית הכנסת נמצא ברח' לסלידזה leselidze 45-47, ובכדי להגיע אליו צריך לחזור לנקודת ההתחלה של המדרחוב ליד הגשר ואז להמשיך דרומה ומערבה ברח' המסתעף מעט שמאלה מהמדרחוב, ואחרי הליכה של כ- 200 מטר תגיעו לבית הכנסת, ואם תגיעו לשם גם בתקופת החגים תוכלו ליהנות גם מתפילה ומפגש עם הקהילה המקומית. גם בית הכנסת מואר בלילה באור יפה ושווה גם אותו לראות בשעות הלילה. אומרים שהיהודים הראשונים הגיעו לגיאורגיה בימי השלטון הביזנטי במאה ה- 6, ובמאה ה- 19 חיו בה כ- 18000 יהודים, שהתחלקו לגיאורגים מסורתיים ואשכנזים דוברי רוסית שהיו יותר הדוקים. על מאבק היהודים בשלטון הסובייטי לחופש דת ואח"כ לזכות לעלות לארץ, ידוע לא מעט, ומאבק זה כלל התכתבות עם האו"ם, הפגנות ושביתות רעב, עד לשינוי בגישת השלטונות לדרישתם. כיום נמצאים בטביליסי כ- 8000 יהודים המקיימים את חיי הקהילה ב- 3 בתי כנסת שרק אחד מהם הוא בית כנסת גיאורגי בן 2 קומות ושקירותיו מקושטים, שאותו תראו באותה כתובת, בית מדרש אחד ובית ספר יסודי אחד.

הכנסייה הארמנית

ממש ליד בית הכנסת בהמשך מערבה ברח' לסלידזה leselidze, נמצאת הכנסייה הארמנית, שווה להציץ בה, לפחות מבחוץ, ולהתרשם מהמבנה עצמו.

שד' שוטה רוסטווילי

בכדי להגיע לשדרות אלו, ממשיכים מערבה ברח' לסלידזה leselidze עד שמגיעים לכיכר החופש tavisuplebis moedani, כאשר משמאל לכיכר נמצא בנין העירייה וכאן למעשה מתחילים השדרות הללו הנחשבות ל"שנאז אליזה" של העיר. השדרה הוקמה במאה ה- 19 ונקראו כך ע"ש הסופר הנודע. מומלץ ללכת רגלי לאורך כל השדרה מערבה עד לכיכר רוסטווילי שסימן ההיכר שלו הוא פסלו של המשורר ובהמשך מזרקה בצורת פרח שושנה ובסוף הדרך מגיעים לכיכר האמיצים gmirta moedani. לאורך השדרה משני צידיה, נמצאים בניינים מפוארים הכוללים את המבנים הבאים, ממזרח למערב:-בניין העיירה, תיאטרון a.gribojedov, המוזיאון לאמנות, המוזיאון הלאומי, ארמון voronzov, בניין הפרלמנט, כנסיית סנט ג'ורג' של kvasveti, תיאטרון sota rustaveli, האוניברסיטה, בית האופרה ע"ש paliashvili, בניין הפילהרמונית וכמובן בתי קפה, מסעדות, מועדונים וחנויות. לכן מומלץ ללכת באטיות לראות את הארכיטקטורה שלהם, שהיא יפה לדעתי, וחשוב לציין שחלק ממבנים אלו מוארים בלילה, ולכן שווה לערוך סיור דומה לאורך הרחוב גם בשעות אלו. לא רחוק מסוף שד' רוסטווילי נמצאת הכנסייה הרוסית, ושווה ללכת ולראותה. לאחרונה, אוקטובר 2007, שדרה זו הייתה זירת התנגשויות בין האופוזיציה לקואליציה השלטת בגיאורגיה, במסגרת דרישת האופוזיציה להדחת הנשיא.

המוזיאון האתנו- גרפי Peasant holding ואגם הצבים uzero kustba

מכאן, משד' רוסטווילי, ואילך, התנועה ממקום למקום צריכה להיות ממונעת, אך לא חובה. ברכב או ברגל, פונים דרומה לכיוון שכ' vake (שפירושו מישור), בדרך עוברים דרך בנין הקרקס, גן החיות והאוניברסיטה, וכמובן למי שמעוניין יכול לעצור ולראות מקומות אלו, ו/או להמשיך עד לתחילתו של רח' Chavchavadze Ave.1 העולה לכיוון רכס מטאטסמינדה מכיוון מערב, כאשר בטיפוס לרכס חולפים מעל האצטדיון העירוני. היעד הראשון הוא המוזיאון שנפתח בשנת 1976 אחרי 10 שנות עבודה והמכיל 70 מבנים עתיקים שלוקטו ברחבי גיאורגיה מ- 14 מחוזות ומ- 30 אזורי מגורים, הכניסה למוזיאון עולה 1.5 לארי. מס' ק"מ קטן אחרי המוזיאון מגיעים לאגם, שבכניסה אליו עומד השלט עם ציור הצב ובמבט צפונה לפני הכניסה לאגם, תצפו על כל אזורי העיר החדשים, ובכלל זה שכ' dibube. בראש הרכס מעל האגם ישנו מבנה המכיל מסעדות ושירותים שונים, וליורדים לשפת האגם יש אפשרות לצאת לשיט בסירות פדלים או חתירה, ואילו בגדה הנגדית של המבנה יש גן ובו שביל הליכה לאורך הרכס, שביל ההליכה מגיע בסופו לאתר תחנת הטלוויזיה. זהו מקום שלוו, שכדאי לעצור בו ולהתרגע אחרי ההליכה שבוצעה, בחלק היום, שלפני ההגעה לאגם.

אתר תחנת הטלוויזיה המקומית-

נמצא אף הוא על רכס מטאטסמינדה mtatsminda בצידו הצפון מערבי, וכאמור ניתן להגיע אליו בהליכה מאגם הצבים או לנסוע אליו ברכב, ואז צריך לרדת לשכ' vake ולהמשיך מערבה לאורך הרכס עד למגדל הטלוויזיה, וממרומי האתר ניתן לעשות תצפית על העיר. ניתן להגיע למקום גם באמצעות רכבל היוצא מרח' d.aghmaseneblis kuca או מקצהו המערבי של שד' רוסטוואלי, אך כרגע (סוף שנת 2007) הרכבל לו פועל.

עד כה טיילנו בעיקר בצד הדרומי של נהר מקווארי, ומכאן ואילך נטייל בצדו הצפוני, לשם כך נרד חזרה לכיכר האמיצים, ומשם נמשיך צפונה לכיוון גשר tamar mepis khibi נחצה את הנהר ע"ג הגשר ונמשיך צפונה, ונתחיל סיור בכמה שווקים.

שוק חומרי הבניין וחלקי רכב

מיד אחרי מעבר הגשר צפונה, ואחרי מס' עשרות מטרים, ישנו מימין שוק ענק של חמרי בניין וחלקי רכב. השוק לא מסודר, ואולי אפילו מבולגן, אך בכל זאת שווה הצצה.

השוק בטביליסי

אחרי מעבר הגשר צפונה ממשיכים עד לרח' tsinamdzghvrtsvilis ופונים שמאלה (מערבה) עד לאצטדיון הכדורגל ואז פונים ימינה (צפונה) לשני רחובות מקבילים המשמשים כשוק, בו ניתן לרכוש כמעט כל דבר, ובעיקר פרטי לבוש, הנעלה ותיקים. אם בעבר חלק מהשוק היה מתחת לאצטדיון, היום כבר לא. השוק הוא שוק גדול ורחב ידיים המחולק לפי תחומי מסחר ומוצרים, והמציעה למבקר בו מכל טוב. השוק פתוח כל יום.

שוק הזהב

מעט צפונה ומזרחה לשוק הקודם, נמצאת תחנת הרכבת המרכזית, ובצמוד אליה מימין נמצא בבניין בקומה הראשונה שוק הזהב, שיש בו מאות דוכנים, כשבכל דוכן, כל צורף מוכר את מרכולתו. מהמעט ידע שיש לי בתחום התכשיטים, אני חושב שיש במקום עיצובים יפים מאוד של תכשיטים, ומה שיותר חשוב הם ממש לא יקרים.

שוק בזרובה bazroba-

נמצא ממערב לתחנת הרכבת המרכזית, שהוא שוק לדברי אוכל, ואפשר לטעום בו מכל דבר שנמכר שם, ובסביבה מספר לא קטן של מסעדות פועלים המגישות אוכל טוב, טרי וזול.

הגשר היבש voronzovis khibi ושוק האמנים/פשפשים

אחרי הביקור בשווקים השונים, חוזרים לגשר tamar mepis khibi ומשם ממשיכים מזרחה לאורך הגדה הצפונית של הנהר, וכאשר מגיעים לגשר השני, יורדים בדרך צדדית אל מתחת לגשר, ושם מוצאים אזור מסחר ושוק פשפשים שבו ניתן להביט ולקנות עבודות יד וציורים של אמנים מקומיים. השוק פועל כל יום, אך עיקר הפעילות היא בסופי השבוע. אני חייב לציין כי המבט על התמונות של האומנים השונים והסיבוב בין המוכרים בשוק הפשפשים, הוא מאוד מרענן ומרשים.
מגשר זה ממשיכים מזרחה עוד שני גשרים ומגיעים לנקודת ההתחלה כנסיית מאטחי metekhi.

בידור, תרבות ופנאי בטביליסי

מועדון nabadi theater- במועדון זה הנמצא בכתובת 19 rustaveli ave. יש הופעות ריקוד ושירה מדי ערב, המייצגים את הפולקלור המקומי וסיפורי האגדה הקשורים למדינה ולתרבות. במועדון יש כ- 20 מקומות ישיבה, במחירים שונים, שורה ראשונה 60 לארי, שורות 2-3 40 לארי ושתי השורות האחרונות 20 לארי, המחיר כולל יין ומתוקים. ההופעה נמשכת כשעתיים והיא מרשימה מאוד. בגלל מספר המקומות המצומצם מומלץ למי שאין לו גמישות בלוח הזמנים להזמין מקומות מראש לפי הנתונים הבאים:- מייל באתר http://www.nabadi.ge/ טל' 995-32-989991 + או בנייד 995-99-961077 או 99-173773.

מדרחוב שרדן sharden- רחוב של מסעדות ובתי קפה, ללא רשתות מערביות, שמדי ערב נערכות בו בחלקם הופעות חיות. מומלץ לטייל במקום בערב ואף לשבת וליהנות משתייה או אוכל במקום.

בית האופרה, בית התזמורת הפילהרמונית והתיאטרון הלאומי- נמצאים כאמור גם הם בשד' רוסטווילי, ויש בהם הופעות ומופעים לאורך כל השנה, בתאריכים מוגדרים מראש, לכן מומלץ לאלה המבקשים ללכת למופע זה או אחר, ללכת כבר ביום הראשון ולבדוק איזה הופעות מתקיימות ומתי, ובהתאם לכך להחליט מה לראות ומתי? בלינקים שבחלק ה' יש אתרים המאפשרים מתן מידע מוקדם על הופעות במקומות אלו, ו/או ניתן להיעזר באדם מקומי בכדי לברר זאת מבעוד מועד.

מוזיאונים- ממוקמים אף הם לאורך שד' רוסטווילי, וגם כאן כמו באופירה וכו' צריך לבדוק כבר ביום ההגעה מה מוצג ומתי? או דרך האתרים השונים.

מסעדות- ככלל ממליץ כותב המאמר, על אכילה במסעדות עממיות, כגון המסעדה הצמודה למפעל קוקה-קולה, המאפשרת ישיבה בחצר רחבת ידיים ומוצלת ובמחיר השווה לכל נפש, אך למי שמעוניין במשהו מפואר יותר, יכול למצוא רבות כאלו לאורך שד' רוסטווילי, אך למי שרוצה מסעדה שניתן לאכול בה ארוחת בוקר מוקדמת ואפילו לשתות קפה בבוקר, מומלץ ללכת למסעדת המלון הנמצאת כ- 100 מטר מזרחית לאתר המעיינות החמים, לאורך הנהר.

מאפיות- לאורך כל ציר התנועה, ובעיקר באזור העיר העתיקה, ישנם לא מעט מאפיות בהם ניתן לקנות מאכלי מאפה מקומיים במחירים סבירים מאוד.

מרחצאות- באתר המעיינות החמים ישנם מספר מרחצאות, כאשר בכולם יש אפשרות לקבלת חדר פרטי, עם או בלי שירותים ומקלחת, ועם או בלי מסג', וכל זאת בעלות של 30 לארי ולמסג' תוספת 10 לארי, רק בבית המרחץ הכחול אפשר להיכנס למרחצאות ציבוריות תוך הפרדה של גברים ונשים. למבקשים ללכת למרחצאות מומלץ להביא מגבת, בגד ים ואמצעי ניקוי (סבון, שמפו וכו').

מועדוני הימורים- בכל רחבי העיר ישנם מועדונים כאלו, גדולים וקטנים, אך היות ולא נכנסתי אליהם איני יודע להגיד עליהם דבר.

לכתבה הבאה על ציר האגמים כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/03/3.html


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר