רשימת הכתבות בפייסבוק- הכתבה הפותחת בכל יעד

09 נובמבר, 2008

מטס ראלי אתונה 2008 athens fly-in


ראלי אתונה 2008 – יומן מסע
הקדמה
כדרכי, אני נוהג לסכם את מסעות הראלי שאני משתתף בהם. העיון מדי פעם ביומן, גורם לחיוך בעת העלאת הזיכרונות, וקרוב לוודאי להזלת ריר אצל אלה שלא חוו את המסע, בעת קריאתם והתבוננותם בתמונות. כל הכתוב הינו מנקודת מבטי האישית בלבד, ואינו מתיימר להיות מסמך ספרותי או יומן אובייקטיבי המשקף את דעת כל, או חלק, מהמשתתפים. לסיפור זה מצטרף יוסי לוי, שהיה בצוות של מטוס ה- CHP שחווה חוויות שלא כל יום חווים. אז אתם הקוראים, העלו זיכרונות וחיוכים, ולאחרים, בואו להשתתף בחוויות דומות בעתיד.
בלינקים הבאים תמצאו את התמונות שצולמו במהלך הראלי ע"י חלק מהמשתתפים, ורוכזו לצורך העלתם לרשת ע"י יוסי לוי.
http://picasaweb.google.co.uk/shark4162/FlyinAthinaGreeceIsland1#
http://picasaweb.google.co.uk/shark4162/FlyinAthinaGreeceIsland2#

ראשית דבר

הכול התחיל בכנס 30 שנה לאגודה בחיפה ב – 23.11.07. יגאל אמירי פנה אלי והציע לארגן במשותף את המטס ליוון לכינוס AOPA האירופאי, שנערך באירוחה של אגודת התעופה היוונית. לא היססתי הרבה לפני שקבלתי הצעתו ובו במקום פנינו לירון, שאימץ את הצעתנו בשמחה רבה. יגאל ואני קבענו להיפגש בכדי להתניע את התהליך. כשבועיים לאחר מכן נפגשנו במשרד האגודה וקבענו את מסגרת המטס. מירב פרסמה חוזר מטעם האגודה וירון ציין זאת באגרת החודשית שלו. נתיב המטס המתוכנן כלל: ü יציאה ולילה ברודוס - 11.6.08 ü לילה במיקונוס – 12.6.08 ü סוף שבוע באתונה – 13/14.6.08 ü לילה בסאמוס – 15.6.08 ü חזרה דרך רודוס לארץ – 16.6.08

הפרסום הניב רשימה של 60 מעוניינים שאיישו 17 מטוסים. אני התחלתי בריכוז המידע לגבי שדות היעד והקשר איתם, ויגאל בארגון שירותי הקרקע, קרי בתי מלון ותחבורה בשדות אליהם נגיע. לא נלאה את הקורא בתהליך זה, אבל מתברר שניתן לסמוך רק על עצמנו, וכך מצא יגאל חברה ישראלית המתמחה בתיירות ביוון, והם אלה שארגנו את כל שירותי הקרקע במקומות אליהם הגענו. בתחילת אפריל כינסנו את הנרשמים לתדריך הראשון. מתברר, שכשצריך להכניס את היד לכיס, ההתלהבות שוככת. מספר הנרשמים ששלמו את הוצאות הלינה והתחבורה ירד ל – 27 משתתפים ב – 8 מטוסים, מהם 2 שביקשו להגיע ישירות לאתונה.
הקבוצה שהתגבשה כללה את הרשימה הבאה: CEU – אמירי, מה-יפית, פרוייליך CHZ – אורטנר, גזית, אביעוז, ליפ ARO – נהרי ובת זוגו, נוי ואחיו CCG – טלמון וגודשטט עם בנות זוגם CHP – דגן עופר, רז ראובן, לוי יוסי DZM – אקלר, בכר, קפלן CHL – אייזנברג, גינזך, גבעCGC – ליפשיץ (ממה), הודסמן, רז יינון
כשבועיים לפני היציאה שלחתי דוא"ל לשדות בהם אנחנו אמורים לשהות לחניית לילה. תשובה חיובית קבלתי רק מסאמוס. רודוס לא טרחו לענות, מיקונוס שלחו תשובה שלילית, אותה ראיתי רק לכשחזרנו ארצה, ועל כך בהמשך.
לבקשת ענת, שבוע לפני היציאה התכנסנו שוב לתדריך אחרון וסגירת כל הפינות, כולל הסכמות על השהייה במהלך היום בשדה טאטוי ולו"ז אחר.

יוצאים לדרך- יום רביעי, 11.6.08 –

יגאל, אלפרד ואני נפגשים בשדה בהרצליה. CEU ממתין לנו, לאחר שערב קודם וידאתי מוכנותו למסע, והצטיידות בחגורות וסירת הצלה. מארגנים את הציוד, אומרים שלום להרצליה ואני ממריא לשדה דב, שדה היציאה, לביקורת דרכונים והשלמת הדלק במיכלים. בשדה דב פוגשים את עופר דגן וצוותו במטוס CHP פוסעים בצעדים מהירים ובפנים רציניות לאן שהוא. מתברר שהגיעו מהרצליה עם תקלת חשמל. אנחנו נכנסנו לטרמינל ואיבדנו קשר עימם, סיפורם בהמשך. סוגרים את כל המנהלות בשדה, תדלוק, מרכז התיאום, ביקורת דרכונים, פיפי – ולדרך.
הכיוון – רודוס לשהיית הלילה הראשון. אלפרד מאחורי ההגה ואני לימינו. יגאל יושב מאחור ומתמחה בהפעלת ה – GPS החדש שלו. ערב קודם, לכשהגיש אלפרד את תוכנית הטיסה לרודוס, מודיעין טייס שינה את התוכנית וחייב אותנו לטוס מעל לרנקה. פיקוח תל אביב שחרר אותנו ישירות לרודוס באזור MERVA, דבר שהתברר עד כמה היה קריטי לכשהיגענו לרודוס. שמחנו מאד על החיסכון בדלק ובזמן, גם כך חיכו לנו קרוב לחמש שעות טיסה, בהתחשב ברוח אף של כ – 15 קשר שנשבה בנתיב שלנו. עד גובה הטיסה שתכננן אלפרד – 6500 רגל, חצינו שכבת עננים והטיסה הייתה קופצנית למדי. בגובה 6.5 השמים התנקו והטיסה הפכה לרגועה ומשמימה, למעט הדו-שיח בקשר בין פיקוח תל אביב ואחר כך ניקוסיה עם התנועה בכל הכיוונים, דבר מעניין לכשעצמו.
עם ההתקרבות לרודוס, מדי הדלק הראו סימני עצבנות ומצוקה, ונטו בצורה מאיימת לכיוון הקו האדום. מגדל רודוס מוביל אותנו לנחיתה על מסלול 25 דרך צפון האי. עם כל ווקטור של הפקח, אנחנו מסתכלים באימה על מדי הדלק, מקווים שאם הם מזייפים, אזי זה לטובתנו. אלפרד מתייצב על הפיינל ומקבל רשות נחיתה. ריחוף קצר מעל המסלול בכדי למנוע הסעה ארוכה מדי, ונוחת. פינוי לרחבת ההסעה ולנקודת החנייה שם מדוממים מנוע. חמש שעות משדה דב לרודוס. אני קופץ החוצה עם מדיד הדלק ובודק כמה דלק נשאר במיכלים. מה אומר ומה אגיד, מדי הדלק היו מדויקים לחלוטין. תודה לפיקוח תל אביב ששחרר אותנו ישירות לרודוס מוקדם מספיק.
מתחילים להתארגן לסגירת המטוס. אנשי אולימפיק מלווים אותנו. בחורים ובחורות צעירים ואדיבים מאד, מסייעים בכל הדרוש, חוץ מדבר אחד – אין להם שליטה על המתדלקים. עברו שעתיים וחצי עד שראינו את הוד רוממותו נהג המיכלית מתקרב לעברינו. מתברר שהעומס בשדה כבד, ושלושת נהגי המיכליות היו עסוקים למדי עם מטוסי חברות התעופה, אנחנו עבורם קוץ בישבן, והעדיפות שלנו בהתאם. אבל גם זה מסתיים.
נועלים את הדלתות, מדביקים סרט דביק על כל דלת (ביטחון, אמרנו כבר?) ויוצאים החוצה. האוטובוס ממתין לנו. גם המלווה. הנהג והמלווה מאד עצבניים, מתברר שהם מחכים לנו כבר מספר שעות. התנצלנו בשם הנהלת השדה וחברת הדלק ויצאנו לדרכנו.


המלון במרחק כחצי שעה נסיעה מהשדה. הכביש חוצה את שולי העיר לאורך החוף. המים כחולים ורגועים וחוף הים מלא בכיסאות נוח הממתינים לתיירים. הם ימתינו עוד קצת, למרות הלחץ בשדה, עדיין לא החלה נהירת התיירים.
המלון נמצא ברחוב שכולו מלונות, על שפת הים. מזכיר את איזור התיירות של נתניה. התרעננות קלה במלון ויוצאים לארוחת ערב באחת המסעדות בסביבה. תוך כדי הארוחה, יגאל מקבל טלפון מעמרי טלמון, שהגיע למיקונוס ישירות. עמרי מודיע לו שאין לנו מה להגיע למיקונוס, הם לא יקבלו אותנו כיוון שלא יהיו להם מקומות חנייה לששה מטוסים. הם עמוסים למדי. התייעצות קצרה סביב השולחן, מה עושים? במיקונוס ממתינים לנו החדרים ללילה שלמחרת.
מקבלים שתי החלטות: א) יגאל מתקשר ליולי (נשיאת AOPA היווני) המארחת שלנו, ומבקש ממנה להתערב עבורנו אצל מנהל השדה במיקונוס, ב) יוצאים בבוקר למיקונוס, כפי שתוכנן. את המלחמות עם מנהל השדה ננהל במקום ובזמן אמיתי. להודות על האמת, חשתי רע מאד עם זה. השיבוש הזה הוריד לי את מצב הרוח לגובה הרצפה. היכן פספסתי בתיאומים? לאחר כרבע שעה, יולי חוזרת אלינו. ובכן, מנהל השדה מאשר את הגעתנו, בתנאי שנעזוב את השדה עד תשע בבוקר, ונו נו נו לאיציק על זה שלא סגרת את המעגל. הם טוענים ששלחו תשובה שלילית לדוא"ל שלי (למעשה, מצאתי את מכתב הדחייה שלהם להגעתנו במחשב שלי). בסדר, העיקר התוכנית ממשיכה לרוץ, גם התיאבון ומצב הרוח חזרו איתה. עייפים ותשושים חזרנו למלון לשנת לילה. מחר עוזבים מוקדם למיקונוס עם נחיתת ביניים בקוס. זה לא היה לילה פשוט. היתושים בחדר והרעש והשיכורים ברחוב ניצחו. אבל בין לבין הצלחנו לישון קמעה.

חוויות צוות מטוס CHP ביום זה-

הסאגה של יום זה החלה בשדה בהרצלייה כאשר ממש לפני ההמראה לש.דב, כאשר לפתע אחד ממכשירי הרדיו החליט לאבד את האור בתצוגה הדיגיטאלית, כך שלמרות שהמכשיר עבד, לא ניתן היה לכייל תדר לשידור או קליטה. כמובן מיד ביקשנו לחזור ולתקן את התקלה, אך התברר כי אין בהרצלייה מישהו שיכול לתקן תקלה זו, ולכן נשלחנו לש.דב, שם אמרו לנו שיטפלו בנו, וכך עשינו. בש.דב קראנו לאיש הטכני והסברנו לו את התקלה, והתברר שכל מה שהוא יכול היה לעשות, להצליב בין COM1 ל- COM2 וזאת במטרה שניתן יהיה להפעיל גם את הטייס האוטומטי, המשועבד ל- COM1. אחרי כל אלו והסדרת מירשה הטיסה, דרכונים ומכס המטוס וצוותו יצאו לדרך. אלה שכאן לא מסתיים הסיפור אלה רק מתחיל, אחרי ההמראה הופנינו לכיוון VELOX וכבר בתחילת הדרך, הודיע לנו הבקר כי הוא לא קולט את המשיב (טנספונדר) שלנו, ולאחר מספר ניסיונות ושינוי הספרור בו, נאמר לנו סוף כל סוף שהוא נקלט, וממשיכים בטיסה. במהלך הטיסה החלו תופעות מוזרות להתרחש, כגון הבהוב של תצוגת הרדיו היחידי שהיה במטוס, אבדן חשמל חלקי לעיתים, וכמובן גם משיב שלא נקלט ע"י בקרה ניקוסייה, ובשלב מסוים כל מערכת החשמל קרסה. כמובן בוצעו מייד בדיקות נאותות, סגירת כל מערכת החשמל, בדיקת פיוזים, חיבור המערכת והדלקת הצרכנים השונים אחד-אחד בפערי זמן קטנים, וכל אלו במטרה לאתר את הגורם המשבית של המערכת, אם יש כזה, ואחרי שהתברר כי כל ניסיונותינו הם לשווא, ומערכת החשמל עובדת לסירוגין, הוחלט לחזור לארץ לנחיתה ותיקונים, ולכן עשינו "אחורה פנה וקדימה צעד" ושמנו פעמינו ל- VOR נתניה, תוך כדי הודעה לבקרה ת"א מדוע אנו חייבים לחזור. כמובן שאם זיהוי קו החוף הועברנו לבקרה פלוטו, שבהמשך העביר אותנו לש.דב, ואלה אפשרו לנו לנחות רק לאחר שתחקרו אותנו האם הורדנו גלגלים, האם הם ננעלו ולאחר שנדרשנו לחלוף מול המגדל ושהם יוודאו שאכן הגלגלים ירדו. אחרי הנחיתה בשלום, ואחרי שהמטוס הועבר אחר כבוד לשטח החנייה, דיווחנו על כל התקלות הללו לחברת התעופה, ואלה יזעיקו את צוות אחזקות 2000,לבוא ולתקן את הדרוש תיקון, ואחרי המתנה של כשעתיים הגיע איש טכני של המוסך, שדבר ראשון החליף מצבר, ולאחר מכן עשה מספר בדיקות, שלאורן הגיעה למסקנה המוטעית כי הטייס שכח להפעיל את מתג האלטרנאטור אחרי ההנעה ולכן המצבר התרוקן, ולמרות טיעונים, קושיות ושאלות שהצגנו בפניו, המצביעות על אי נכונותן של מסקנותיו, הוא עמד על דעתו כי זאת הבעיה וכי הכל בסדר. לאחר שגם בדקנו אם הטייס הראשי של חב' התעופה שאין סכנה ביציאה נוספת לטיסה, ואישור ממנו שהתקבל לאור דבריו של האיש הטכני, יצאנו שוב לדרך, וגם זאת לאחר שנאלצנו להתגבר על העניינים הבירוקרטים של חזרה ויציאה מהארץ, לאור החזרה שלנו מהטיסה הקודמת, והצורך לתקן את המירשים שהוגשו ואת שעות ההמראה והנחיתה. מאושרים וטובי לב, המראנו לנו לדרכנו בשעות הצהריים המאוחרות, בתקווה כי לא נידרש לשוב שוב על מה שקרה בבוקר, אלה שתקוות לחוד ומעשים לחוד, גם במקרה זה כאשר קצת יותר מ- 60 מייל מ- HEPLON החלו שוב בעיות במערכת החשמל, ודבר ראשון פסק המשיב לעבוד, ואחריו אט אט כל שאר המכשירים המופעלים על מתח חשמלי, עד לקריסה טוטאלית של מערכת החשמל. בשלב הזה הטייס היה עופר דגן ולימינו ישב יוסי לוי, וראובן ישב מאחור, ההחלטה שהתקבלה הייתה, למרות היותנו רק 40 מייל מפאפוס, לחזור לנחיתה בארץ, ולכן פנינו לאחור, לקחנו רדיאל לכיוון VOR נתניה ושינינו גובה טיסה בהתאם לכיוון הטיסה, והיות ואף מכשיר לא עבד, יוסי נאלץ להיעזר לצורך הכיוון ב- GPS שלו ולצורך יצירת קשר ב- ICOM שלו. רק אחרי מאמצים רבים, שכללו הכרזת פאן-פאן, הצליח יוסי ליצור קשר עם ניקוסייה ובאמצעותם להודיע לת"א על מהות התקלה וכי אנו נאלצים לחזור לנחיתה בש.דב, וכעבור 40 דקות טיסה מתוחות הגענו לחופי הארץ ולאחר שהורדנו גלגלים באמצעות פמפום ידני, נחתנו בביטחון מלא. לפני ואחרי הנחיתה קיבלו הצוות, את כל תשומת הלב והסיוע עד לנחיתתם בתל-אביב, כאשר בפעם השנייה הצוות המופלא נוחת בין שתי שורות כבאיות הממתינות להם. על הקרקע חיכו לנו, נציגי רשות התעופה לצורך הגשת דו"ח וכמובן נציגי חברת התעופה וחברת אחזקות 2000, לבדיקת התקלות שנתקלנו בהן. ואחרי בדיקות ראשוניות, שמהן הגיעו למסקנה כי האלטרנאטור לא פועל, הוחלף המצבר שוב והמטוס הועבר להרצלייה לתיקונים, ואנו צוות המטוס הלכנו לישון בבית במקום ברודוס.

יום חמישי 12.6.08 – יוצאים למיקונוס דרך קוס

בשעה שמונה בשדה, לאחר ארוחת בוקר במלון. יוצאים לדרך. אני בצד שמאל, אלפרד תומך בניווט מאחור ויגאל שומר על הנתיב עם ה – GPS החדש שלו. טסנו בגובה 2000 רגל. טסים מעל הים, כשמדי פעם חולפים מעל אי כזה או אחר. מגובה זה ניתן לראות את הכפרים הציוריים באיים המיושבים. חלק מהאיים שוממים לחלוטין. לפחות באי אחד ראינו כנסיה בפסגת ההר, ותו לא. אני חושב לעצמי, איזה מהאיים שלמטה היו משאת נפשו של דודו אפל? הדרך לקוס חולפת בשלווה וללא אירועים מיוחדים. קוס, אי קטן עם כפרים יווניים טיפוסיים. מקבל אישור להצטרפות לפיינל למסלול 32. עם רוח מסלול, הנחיתה חלקה. שומר על הצפה ארוכה מעל המסלול עד קרבת נקודת הפינוי, בכדי לחסוך בהסעה על הקרקע ולזרז פינוי המסלול. הבואינגים מאחורי גם הם בפיינל. נגיעה במסלול ומייד מפנים לרחבה. מרחוק מסמן לנו איש הקרקע ואני מסיע לכיוונו. כיבוי מנוע. רודוס – קוס, שעת טיסה. צוות הקרקע התעניין בשלומנו וברצוננו. כשהודעתי להם שאין לנו צורך במאומה, ושתוך שעה נצא להמשך דרכנו, עזבו אותנו לנפשנו. סגרנו את המטוס ושמנו פעמינו למזנון הטרמינל להחיות נפשנו בכוס קפה ולשחרר לחצים בשירותים. הבוקר היה כל כך לחוץ בזמנים, כך שנהנינו מכל רגע של שלווה וקפה. לאחר כשעה, חלפנו במשרדו של מנהל השדה, שמילא את פרטי המטוס והטיסה שלנו במחשב שלו, ושוב אנחנו במטוס בדרכנו למיקונוס. הפעם רגועים, כיוון שהחנייה כבר מובטחת. יגאל מאחורי ההגאים ואני מסייע לו בצד ימין. גם הדרך למיקונוס חולפת בשלווה ובהנאה מהנוף של האיים לאורך הנתיב. מתקרבים למיקונוס, מקבלים הוראות נחיתה ויגאל נכנס לפיינל למסלול 34. נחיתה מושלמת, ויגאל מפנה לרחבת החנייה. עם כיבוי המנוע, מגיעים אלינו מנהל השדה ועוזרו, ומסבירים לנו מדוע לא אישרו לנו בתחילה להגיע אליהם. סוף שבוע של חג יווני, והם צפויים לארח מחר מטוסים שהזמינו חנייה אצלם חודשים מראש. עוזר מנהל השדה מראה לי כהוכחה מסר מודפס ששלח אלי כתשובה לפנייתי אליהם, ובה אי אישור הגעה למיקונוס. התנצלתי על כי לא ראיתי דוא"ל זה, והתחייבתי בשם כל הקבוצה שנפנה את השדה עד השעה תשע מחר בבוקר. עכשיו עלי לפרוע את השטר ולוודא שכולם יבצעו זאת. בדרך החוצה עולים למגדל להגשת תוכנית טיסה למחר. כפי שהתחייבנו, מועד ההמראה שאלפרד רשם היה 09:00. כשעלינו במעלה מדרגות המגדל והגענו לקומת הפקח, הבנתי למה התכוונו כל אלה שלימדו אותי לסמוך על הפקח, ועוד יותר על עצמי. בקומת הפקח של מיקונוס אינטרנציונאל, יושב פקח אחד בלבד. שתי הכתפיים מצמידות שתי אפרכסות טלפון, כל כתף לאוזן אחרת, ביד שמאל הפקח מחזיק את המיקרופון ומחלק הוראות למטוסים הנכנסים והיוצאים, וביד ימין מעדכן את הרישומים על הלוח שלפניו. והכול מתנהל בשקט ובשלווה נפשית אדירה. עובדה, נחתנו חמישה X4, אחרינו עוד כמה מטוסי נוסעים, והכול זרם. אכן יעילות למופת.
כרגיל, בחוץ מחכים האוטובוס והמלווה. לאחר הגעתנו למלון, קפיצה קלה לבריכה להתרעננות ומנוחת צהריים דחופה.

בשש נפגשנו עם כל אלה שלא שכרו רכב או קטנוע, לטיול באי, ואלה שהגיעו מאוחר יותר. סגרנו את לוח הזמנים לבוקר שלמחרת, ויצאנו לטיול רגלי באזור הנמל והמסעדות. יגאל הוביל אותנו בין סמטאות הנמל עד למסעדה שמצא כמומלצת במדריך יוון, שהחזיק בתרמילו. היינו רעבים וטרפנו. החלטנו לקנח בגלידה, ושמנו פעמינו לגלידרייה הקרובה.
שם, תוך כדי ליקוק הגלידה, את מי אנחנו רואים? את הצוות המופלא של CHP, שעקבותיו אבדו אתמול. המופלאים הללו – עופר דגן, ראובן רז ויוסי לוי, זכו בניסיון לא קטן, בחירומים מעל הים, וזאת שלאחר המראתם אתמול מתל אביב, חטפו פעם שנייה הפסקת חשמל כללית (פעם ראשונה הייתה בדרכם מהרצלייה לשדה-דוב, זוכרים?). כל כך טוב היה לראותם אצלנו. ביום שחלף הם גרמו לי ללא מעט דפיקות לב. ובאווירה שמחה זו חזרנו למלון. מחר מתחיל סוף השבוע הארוך שלנו בטאטוי.

קורות צוות CHP ביום זה-

הצוות המופלא החליט לא לוותר. למחרת היום, התייצב עופר בבוקר בהרצלייה ואליו הצטרף יוסי ושניהם ווידאו שכל התקלות יטופלו כראוי, ולאחר החלפת האלטרנאטור, הרדיו ללא התצוגה והחלפת ג'נט וצמיג, לקחו את המטוס לטיסת בדיקה בשטחי האימונים, ורק לאחר שווידאו שהכול בסדר, יצאו לדרכם בפעם השלישית, ובתקווה שגם האחרונה. הנחיתה הראשונה הייתה נחיתת תדלוק ברודוס, ומיד אחריה המראה למיקונוס בכדי להצטרף לשאר החברה'. מכאן ואילך צוות מטוס זה היה חלק מהחבורה כולה. בדרך מישראל לרודוס במסלול שאורכו כ- 500 מייל, והמוצג במפה המצורפת


במהלך הטיסה חלפנו מעל לים התיכון כ- 40 מייל דרומית לקפריסין, לא רחוק מפאפוס ולימסול, אך המעניין ביותר היה כאשר הגענו לאי רודוס והיינו צריכים לחצות מדרום מזרח לצפון מערב, דרך מפרץ יפהפה מצפון לעיר פאליראקי Faliraki, ובהמשך חצינו את האי עד לשדה התעופה הצבאי מריטסה Maritsa, ומיד אחרי רכס הרים המתנשא לגובה שמעל 800 רגל, ומיד אחרי נגלה לעינינו השדה האזרחי של רודוס הנקרא גם דיאגורוס Diagoras, שלצורך הנחיתה בו היינו צריכים לחלוף מעליו לכיוון הים ולאחר מכן לפנות צפונה לצלע עם הרוח ולנחות.



לאחר תדלוק של המטוס ובדיקות מכס ודרכונים, יצאנו שוב לדרך למיקונוס במסלול שאורכו כ- 185 מייל, שתמונתו מצורפת בזאת

From flyin athina& greece island 2

אחרי ההמראה בדרך לאי Sesklio טסנו בתחילה לצפון מערב והתקרבנו לגבול הטורקי, ואפילו חזינו בחופי טורקיה, ואח"כ פנינו מערבה לאי וחלפנו מעליו בחלקו הצפוני, ומיד אחרי כן ראינו מימיננו את חופי האי Symi, וממש לפני חופי האי סימי פנינו לדרום מערב לכיוון האי Tilos אותו חצינו ממזרח למערב ממש במרכזו, וכאשר הגענו לחופיו המערביים פנינו לצפון מערב תוך חציית האי לכיוון הטיסה, ואחרי שחלפנו את האי נגלה לעינינו האי הקטנטן Gaïdaros שאותו חלפנו בפינה המזרחית שלו, והמשכנו בכיוון הטיסה עד לאי Nisyros, וכאשר הגענו לחופיו הדרום מזרחיים המשכנו לטוס בכיוון כללי מערב, לאורך דרום האי, כאשר במרכז האי נצפה אגם מלח לבן וגדול, וכאשר הגענו שוב לים, אחרי מרחק קצר ראינו משמאלנו את האי Pacheia, ואחרי זמן לא רב הגענו לחופי האי Pergausa מצדו המזרחי, ושם פנינו לצפון-צפון מערב, תוך חציית צדו הצפון מזרחי של האי, ואחרי זמן מה הגענו לחופי האי Kos, וטסנו לאורך חופיו הדרום מערבייםעד לעיר Kefalos, משם המשכנו לצפון מערב עד שנגלתה לעינינו שרשרת איים שהמערבי שביניהם נקרא akina, שאותו עברנו מצדו הדרום מערבי, ובהמשך הגענו לאי Donoussa, אותו חצינו בפינתו הצפונית ובהמשך דרכנו חלפנו מעל פינתו הצפונית של האי Naxos, ואחרי שחלפנו את האי והיינו מעל לים פנינו צפונה לנחיתה באי Mikonos, בשדה הנמצא בצידו המערבי של האי ולצורך ההגעה אליו טסנו לאורך קטע מסויים, מדרום לצפון האי.


כמובן שהגענו לאי שעות רבות אחרי כל שאר המטוסים, אולם ארגון טוב ואנשי שדה יעילים סייעו לנו לצאת מהר מהשדה ולהגיע לבין המלון עוד באור יום, ואת השקיעה לחזות בה כבר מהמלון.


יום שישי 13.6.08 –

מנהל המלון, או מי מטעמו, מקיש על דלתנו להשכמה בשעה שש ושלושים בבוקר. לאחר התארגנות יוצאים לסעודת הבוקר. הלחם קצת יבש, הביצה קצת קשה, ירקות לא היו כנראה במלאי. הקפה היה מעודד. מילא, לפחות ישנו שינה טובה ללא יתושים וללא רעש חיצוני. האוטובוס מתייצב בשעה היעודה, ותוך כרבע שעה אנחנו בשדה. עוברים את הבדיקות הביטחוניות. אלה החוקים, ולא רק פה, לוודא שלא ננסה להתנקש בחיינו שלנו. יוצאים למטוסים ומתארגנים ליציאה. אלפרד בצד שמאל ואני מסייע בצד ימין. מקבלים הוראות הסעה ל – 16, מתיישרים וממריאים. הפקח, ברוב אדיבותו, שולח אותנו ישירות מערבה, אין צורך להדרים ל – RIPLI. מצד שני, אולי שמח להיפטר מששה נודניקים, שמקשקשים לו בקשר בשפה לא ברורה, ומפרים את שלוות היום והמקום. ואולי מנסה לגרש אותנו מהר יותר בכדי לפנות מקום לאלו שצפויים להגיע היום, ובעטיים התחייבנו להתאדות עד השעה תשע בבוקר. מכל מקום, אנחנו בדרכנו מערבה, מטפסים לפי הוראות הבקר, עד שלבסוף מעביר אותנו לתדר אתונה. לפי הרעש בקשר, נראה שהגברת מאחורי המיקרופון, לא יודעת מה נפל עליה. יותר מדי מטוסים עם הקידומת X4 שמבלבלים לה את המוח מעבר למה שצריך. הגברת יוזמת הפסקות קשר, ולפעמים לא עונה. כנראה שהלכה ללגום מעט מים קרים. אנחנו ממשיכים לפי תוכנית הטיסה, עם קיצורים כאלה ואחרים. לטובת אלה שלא חלקו עימנו חוויה זו, אומר רק שמכיוון שטסנו ,VFR נדרשנו להגיע לאזור אתונה מדרום בכדי לא להיכנס ל – TMA של השדה הבין-לאומי של אתונה. מתקרבים לקו החוף, אתונה מתבהרת למולנו, ועוברים לקשר עם טאטוי. ההנחיות ברורות וחדות. אותנו שולחים לחוג מעל וסביב האצטדיון האולימפי החדש של אתונה, שהוגדר כנקודת holding למטס זה, עד להתפנות הפיינל למסלול, לא לפני שעוברים מעל האקרופוליס ולאחר כשתיים או שלוש הקפות בגובה 2000 רגל, הפקחית משחררת אותנו לנחיתה.

From flyin athina& greece island 1

From flyin athina& greece island 1

אלפרד שם את אף המטוס על הגישה למסלול 03 ומתכונן לנחיתה. קצת לפני ההנמכה לפיינל, הפקחית שולחת אותנו סביב. לדבריה, המסלול צריך בדיקה. אלפרד פותח מנוע וחוזר לגובה 2000 לעם הרוח. כשחולפים לצד המסלול, אנחנו מבחינים ברכב הנוסע על המסלול ומפנה אותו לאחר דקה או שתיים. לאחריו ממריא מטוס, שהמתין גם הוא בקצה מסלול, ואנחנו משוחררים לנחיתה. נוחתים ומפנים בהתאם למפת השדה, שהופצה מבעוד מועד. ביציאה למסלול ההסעה ממתין לנו Follow Me שלוקח אותנו לנקודת התדלוק בצד מסלול ההסעה. נקודת התדלוק הינה מיכלית של BP שהובאה במיוחד לימים אלו. ממלאים את המיכלים עד גדותיהם, ואני שולף את הארנק לתשלום. הפעם אכלנו אותה. המתדלק לא מכיר באישור שהבאנו עימנו על היות המטוס מסחרי. למרות ההנחה של 5%, אני משלם יותר מאשר ברודוס ובמיקונוס. מילא, חלק מעלויות התענוג. בסיום התדלוק מניעים שוב ועוקבים אחר ה - Follow Me לנקודת החנייה. אלפרד מדמים מנוע, סוגרים את המטוס ועולים למיניבוס שממתין לנו, לכיוון משרד הקבלה והרישום.

קורות צוות CHP-

כמו כולם קמנו בבוקר, הלכנו ונסענו לשדה, ומשם יצאנו לטיסה של כ- 170 מייל לאתונה, במסלול הנמצא בתמונה המצורפת


אחרי המראה הופנינו דרומה לים לנקודה שממנה יום קודם הגענו למיקונוס, משם פנינו לצפון מערב עד לאי Syros, אותו חצינו בפינה הדרומית שלו, ובהמשך את פינתו הצפונית של האי Kythnos ועוד מעט מזרחה את פינתו הדרומית של האי kea, מנקודה זו פנינו לדרום מערב, בדרך חלפנו משמאל לאי geo georgios המוקף במי ים בצבע טורקיז, ובהמשך הגענו לפינתו המזרחית של האי ydra שמשם המשכנו לטוס בכיוון כללי צפון, תוך מעבר העיר Poros במזרח הפלאפונס, האי Aegina בצדו המערבי ועד שנגלו לעינינו חופי אתונה ואף המטוס היה מול הנמל וכאשר מימין נמצא שדה התעופה הבינלאומי הישן של אתונה Ellinikon Airport,


וכאשר התקרבנו נגלה לעינינו המראה המרהיב של העיר אתונה על כל גודלה, ותוך חציית העיר לצפון פתאום נגלה במלוא הדרו האקרופוליס Acropolis, ואין להשוות את מראה המקום מהאוויר, ומעט לאחר מכן מימין נראה האצטדיון האוליפי Olympic Complex, ועוד מעט צפונה נראה שדה היעד, השדה הצבאי של tatoi, ששם אמור להתקיים המפגש של כל הטייסים שהגיעו במסגרת מטס זה.


נרשמים ומקבלים תג שמי לענידה על הצוואר, ומכאן, כל אחד לנפשו. על פי התכנון המוקדם עד השעה 17:00 אנחנו חופשיים לשוטט בדוכני התערוכה שהכינו המארגנים. בשעה חמש אמור להיערך מטס ותצוגה אווירית, ולאחריה התכנסות ויציאה למלון. מספר חברים מוותרים על המטס, ומבקשים לצאת למלון. לא כל כך מסתייע, החברה המקומית לא מוכנה לספק יותר מאשר הסעה אחת למלון, וגם זו, אם נרצה לשנות את השעה, בהתראה של שלוש שעות. הצצה חטופה בשעון מבהירה שכל מה שנרוויח תהיה שעה או שתיים. בלית ברירה, כל שבעי המטוסים נאלצים להישאר בשדה ולהשתתף בחוויית התצוגות, הקפיטריות, התשורות שהוצעו בכל דוכן, והמטוסים והציוד שהוצגו ברחבה ובדוכנים, על ידי המשווקים המקומיים. אני לעומת זאת הואשמתי בחוסר אסרטיביות. משום מה האוהל של צירוס היה מוקף בהרבה יותר אנשים מכל אוהל אחר. כשהתקרבתי סקרן למקום הבנתי מדוע. עדת זאבים הקיפה שתי אלילות יווניות יפיפיות, שהבד הלבן שעטו עליהן בקושי כיסה את קצה תחתוניהן (אני לא משוכנע שהיו דברים כאלו), וחשף זוג רגליים חטובות להדהים.


השעות חולפות לאיטן, מסתובבים בין הדוכנים שוב ושוב. נכנסים למוסך הענק, שהומר לאזור תצוגה מקורה וממוזג, מפטפטים בקפיטריה, פוסעים מעדנות למוזיאון מטוסים עתיקים, שהינו שיגעון פרטי של אדם אחד. המוזיאון מכיל מטוסים מתחילת המאה הקודמת, שעדיין טסים, בעיקר טיסות אוורור, עקב מגבלות שמטילות הרשויות ביוון. אגב רשויות יוון, טייסים מקומיים ששוחחתי עמם, מתלוננים קשות על הרשויות שלהם בכל הקשור לשימוש בשדות התעופה ומסי נמל המוטלים עליהם (הידעתם? בכל שדה בו נוחתים משלמים אגרת חנייה ומס נוסעים. גם המקומיים, לא רק אנחנו. וזה לא הופך את עלות שעת הטיסה שלהם לזולה יותר). מסתבר שלאחרים יש צרות משלהם, ולנו אין סיבה לקנא בהם. בשלב מסוים החליטו רוב החברה מישראל ללכת גם למוזיאון של חיל האוויר, הממוקם בשדה זה, וגם כאן נתקלנו בלא מעט מטוסים ישנים עוד ממלחמת העולם הקודמות, ואפילו אחד שנמשה מהים אחרי שהופל, ועוד התברר כי אוצר המוזיאון ביקר אפילו במוזיאון בחצרים.


From flyin athina& greece island 1

השעות חולפות. השעה חמש ומטס אווירי יוק. מישהו ביטל ושכח להודיע? או שמא היה זה מטס של מטוסים חמקניים שלא הרגשנו בהם? החברים לא מתרגשים, חששתי שיאשימו אותי גם באי קיום המטס. גם זה עובר והנה מגיח האוטובוס. מעמיסים את הציוד ויוצאים למלון, כשעה נסיעה. אתונה, בכבישים וברחובות בהם נסענו, מזכירה את תל-אביב של שנות השבעים. עיר ים-תיכונית, רחובות צרים למדי, בתי מגורים בעלי מרפסות (שכנראה אין בהן שימוש, כיוון שלא ראיתי נפש חיה במרפסות אלו), עצי פיקוס בצדי המדרכות, והרחובות הפקוקים. הגענו למלון. הולכים לקבל חדרים. מקלחת ומנוחה לקראת היציאה המשותפת הערב לטברנה. היציאה המשותפת כללה ארוחת ערב בטברנה עם הופעת מחול ושירים יווניים לתיירים. ארוחת הערב לא הייתה ארוחת גורמה של ממש, אבל בהחלט השביעה, מאחר ולא אכלנו כל היום. המופע עצמו היה די נחמד, במיוחד החלק ההומוריסטי בו הרקדנים משכו לבמה נציגים מהקהל, כולל כמה נציגים מהקבוצה שלנו, אבל גם מפולקלור זה שבענו, ובסביבות חצות הורדנו סל"ד לסרק, ועזבנו את המקום חזרה למלון ליהנות מעוד כמה שעות שינה לקראת מחר. מחר צפוי לנו סיור מאורגן במרכז אתונה ובאקרופוליס. לילה טוב.

סרטון


שבת 14.6.08 –

נהנינו מיקיצה מאוחרת קמעה, שבת היום, לא? לאחר ארוחת בוקר משביעה, יצאנו עם המדריכה לתור את אתונה. ויקי, מדריכת התיירים, שפעה ידע רב בהיסטוריה של עירה, ותוך כדי נסיעה באוטובוס, תיארה את המתרחש סביב. מרכז אתונה בנוי מתערובת של בתים בסגנון מודרני עם בתים בסגנון יווני עתיק. האיסור על בניה מעל תשע קומות, בכדי לא להתחרות בגובה האקרופוליס, השאיר את אתונה ללא גורדי שחקים. לפיכך, כל קרקע פנויה משמשת לבניה, דבר המסביר את מיעוט הריאות הירוקות בעיר. אבל הגנים הקיימים, שמורים ומטופחים – תאווה לעיניים. בדרך לאקרופוליס, עשינו חניית ביניים באצטדיון האולימפי העתיק של אתונה, בו נערכה האולימפיאדה הראשונה של הזמן החדש, ובו מסתיימת כל ריצת מרתון. רק כשמתקרבים, ניתן לראות את היופי של האתר וגודלו. המקום נבנה על חורבות האצטדיון הרומי שהיה קיים במקום וששוקם מחדש.

סרטון



המשכנו לאקרופוליס. כבר מרחוק ראינו את הפיגומים והעגורנים העוטפים את המבנים. האתר עובר שיקום ושחזור מחדש. כאתר תיירות, המקום מושך אלפי תיירים בכל שעה שהאתר פתוח. בתום הרצאתה המאלפת של ויקי, התפזרנו, כל אחד לעצמו או בקבוצות, לשיטוט באתר. מה אומר לכם, אנחנו לא מרכז העולם, כפי שאנחנו רוצים לחשוב לפעמים, ומציון לא תמיד יוצאת תורה (לפעמים יוצאים דברים אחרים). בכלל, מוויקי למדנו שהאקרופוליס אינו ייחודי רק לאתונה. בכל עיר בימי אתונה העתיקים, היה אקרופוליס, אולם רק זה של אתונה נשמר. האקרופוליס (עיר גבוהה, ביוונית), נבנה על הפסגה הגבוהה ביותר של העיר, ונועד לשמש כמקלט אחרון לתושבים במקרה של מלחמה. הפרתנון בפסגת האקרופוליס, מרהיב ביופיו, אולם יופי זה מועם במקצת עקב הפיגומים הרבים שעוטפים אותו כחלק מתהליך השימור. החלק הרגלי מסתיים, וממשיכים בסיור הממונע בעיר. חנייה נוספת מול בית הפרלמנט, לצורך צילומים משותפים עם חיילי המשמר, שנראים כמו בובות עם התלבושות העתיקות. כל הבזק מצלמה גורם להם למצמץ, אבל מעבר לזה אף שריר לא זז על פניהם. לחשוב על זה כדרך של שירות צבאי, נו, שיהיה.סיימנו את הבוקר הארוך בארוחת צהריים מוזמנת באחת ממסעדות העיר שמתחת לאקרופוליס מקום הנקרא ה"פלאקה".


בתום הארוחה חוזרים למלון לסיאסטה. אחר הצהריים איש איש לנפשו. הצוות של CHX מקדים צאתו לסאמוס. אנחנו הלכנו לאכול קבב מעולה במסעדה בפלקה. חוזרים למלון רגלית למנוחת לילה. לילה טוב, מחר יוצאים לסאמוס. הצוות של ה- CHP יצא לסיור ביתר העתיקות שמסביב לאקרופוליס, שכלל מספר מוזיאונים והרבה עתיקות, וגם רחובות ציוריים, תרתי משמע, סיור רגלי שנמשך כ- 4 שעות ורק לאחר מכן חזר רגלית למלון, כאשר בדרך חזרה הצוות פגש את "ממה" בדרכו להודיע למשטרה על כך שכייסו אותו במהלך הסיור של הבוקר.


בערב יום זה צוות ה- CHP וחלק מצוות CGC יצאו לטייל בעיר כאשר היעד הוא הר ליקאבטוס Monte Lykabetos, ממנו נשקף נוף מרהיב על העיר, ואחרי כל אלו, חזרנו למלון לשינה בריאה, לתלאות יום המחר.

סרטון 


יום ראשון 15.6.08 –

היום מתחיל לא רע. האנשים מתאספים בלובי בשעה היעודה, שמונה וחצי בבוקר. האוטובוס ממתין לנו במורד הרחוב, ואנחנו יוצאים לשדה – כשעה נסיעה. נפרדים מהאחראי על התיאומים ופונים למטוס. כל אחד תורם חלקו בהכנת המטוס. אני מבצע בדיקה לפני טיסה. מהעבר השני של מסלול ההסעה אנחנו מבחינים ביולי מתראיינת לאחד מערוצי הטלוויזיה המקומית. ממתינים שתסיים את הראיון וניגשים להודות לה ולהיפרד ממנה. כל אחד מאיתנו זוכה לחיבוק חם ממנה ונשיקה על כל לחי. לדברי יגאל, גם מעמד זה צולם וכנראה שעשינו כותרת בטלוויזיה המקומית. בחזרה למטוס, דוחפים אותו מהעפר לשולי מסלול ההסעה, על מנת למנוע פגיעות אבנים במדחף, ונכנסים למטוס. כל אחד במושבו. אני מאחורי ההגה, אלפרד לימיני כסיוע בניווט, ויגאל מאחור לשמור על שנינו. מקבלים אישור התנעה והסעה, ויוצאים להתיישר על מסלול 21. אני פותח מנוע, המראה חלקה, אולם האף קצת כבד עקב משקל הדלק והציוד. אני מכוון לכיוון דרום, בכיוון כללי של KEA. מטפסים מעל אתונה לכיוון האצטדיון החדש (גרמן, תקראי ותפנימי) כנקודת ביקורת ראשונה, ומשם לעבר החוף לנתיב ה – VFR המתוכנן. בדרך מנסים לזהות את האתרים שרגלינו דרכו בהם אתמול. קו החוף גם הוא מאחורינו, ואני מתיישר בגובה הרצוי. קביעת סל"ד, דילול תערובת, איפוס ג'ירו, ואני מוכן לניווט הארוך. לפנינו כשעתיים וחצי טיסה לכיוון KEA ומשם מערבה דרומית למיקונוס, והצפנה לכיוון סאמוס. עוזבים את תדר טאטוי, עוברים לתדר אתונה, המלווה אותנו כל הדרך עד לסאמוס. אתונה יודעים שהקשר עם סאמוס בעייתי, ומבקשים שנישאר איתם על התדר עד שניצור קשר עם סאמוס. מזג האוויר בהיר למדי, אולם הלחות היחסית הגבוהה גורמת לעננות מעל כל אי, וערפילים מעל המים. קשה לראות את תמונת הנוף, אלא רק כשמתקרבים לאי. בהתקרבנו למיקונוס מדרום, התבקשנו לעבור לתדר שלהם, ולדווח 10 מייל מזרחית להם. בנקודה זו שוב עברנו לתדר אתונה, ושוב התבקשנו להישאר איתם עד יצירת קשר עם סאמוס. הנוף בדרכנו כבר מוכר לנו. מרחבים אינסופיים של ים, פה ושם צצים האיים הבלתי מיושבים, באחדים מהם כנסיה בודדת בראש ההר הגבוה באי.

חוויות צוות ה- CHP בלג זה שאורכו כ- 260 מייל, המתואר בתמונה המצורפת

From flyin athina& greece island 2

למעשה עד דרומית למיקונוס מסלול הטיסה הוא ההיפוך של המסלול מלפני יומיים בטיסה לאתונה, אך מהנקודה דרומית למיקונוס טסנו לצפון מזרח, ממערב לאי Ikaria, וכאשר חלפנו אותו לגמרי פנינו לדרום מזרח לכיוון קבוצתאיים שהצפוני שבהם נקרא fournoi וכאשר היינו מצפון לאי זה, פנינו לחלקו הדרומי של האי Samos שהוא למעשה רכס הרים גבוהים בגובה של כ- 2350 רגל, שרק לאחר שעוברים אותם ניתן לראות את שדה התעופה שאליו מיועדים פנינו. שרשרת הרים זו יוצרת גם מיסוך כפי שמתאר בהמשך איציק מה-יפית.


מתקרבים לסאמוס. כל הניסיונות ליצירת קשר נענים בדממה מוחלטת מהצד השני של הערוץ. רק כשהתקרבנו לאי הבנתי מדוע. השדה נמצא בתוך עמק מוקף הרים, ועל מנת להגיע אליו יש לעקוף את ההר מעל הים ואז לפנות צפונה. 10 מייל מהשדה ועדיין אין קשר, אנחנו שומעים רק את המטוסים שלפנינו, הגבוהים מאיתנו, משוחחים עם השדה. מדי פעם אני מנסה ליצור קשר. האי בטווח ראייה ואני מתחיל לשמוע קטעי משפטים. עוד כמה דקות חולפות, ונוצר הקשר. הבקר מתעניין במועד הגעתנו, ונענה שתוך מספר דקות. עוקפים את ההר לתוך הים, והנה השדה מונח לפנינו במלוא הדרו. מקבלים אישור לנחיתה על מסלול 09. אני שם את האף לכיוון המסלול, מבצע בד"ח לפני נחיתה. אזהרת הדפית לגבי רוחות צד וגזירות רוח נשמרו בראשי, ולפיכך שומר על מהירות גישה גבוהה יחסית. סיבה נוספת הייתה הרצון שלי לגעת לקראת הפינוי, כיוון שהבואינג שמאחורינו נשלח לבצע 360 בכדי לאפשר לנו לנחות. דו-קיום בצוותא. למרות החששות, הנחיתה חלקה וכך גם פינוי המסלול. אני מבחין מרחוק בקבוצה המטוסים שהקדימה אותנו, ושם פעמי אליה. דוד אייזנברג מועיל ברוב טובו לכוון אותי בתנועות ידיים. הגענו. כיבוי מנוע, התארגנות ליציאה מהמטוס, פירוק האביזרים שלנו, קשירת המטוס לשקי החצץ שהכינו עבורנו המארחים, וממתינים לתדלוק. בשלב זה הצוותים של ה- CHP וגם של ARO כבר היו על המסלול ממתינים גם הם לדלק. נציגת התפעול מודיעה שנהג התדלוק יתפנה רק באחת ושלושים וממליצה לקחת אותנו בינתיים לטרמינל לכוס קפה. ואכן בשעה היעודה המתדלק מופיע, ונציג מכל מטוס הדורש דלק יוצא לרחבה. בינתיים מגיע גם המטוס האחרון, CGC שזכה לסיפור משלו (אנשי הצוות חשדו שמישהו פתח להם את המטוס ודיווחו לשלטונות, דבר שגרר חקירת שתי וערב של שעתיים, כאילו הם הפורצים). זהו, כולנו פה. יגאל יוצא לתדלק ואני נשאר במשרדו של מנהל השדה, תוך שאני זוכה להרצאה חמורת סבר מפיו של המנהל מדוע עלינו לשלם אגרת נחיתה של 2 יורו. הבטחתי לו שלא נתמקח ונשלם את האגרה במלואה. אלפרד רוצה לעלות למגדל ולהגיש תוכנית טיסה למחר, אולם אנשי המגדל מבקשים לדחות זאת לבוקר המחרת כיוון שהם עמוסים. ואכן, הקשר רועש וגועש. בינתיים, יגאל וראובן רז פורצים למשרד בסערה. המתדלק אינו מוכן לקבל את האישור המסחרי לתדלוק המטוס, ותובע תשלום מלא הכולל מס. לא עזרו כל טענותינו שבשדות האחרים טפסים אלו היו קבילים, ובהתאם קיבלנו את ההנחה בדלק. זה לא עניין של מה בכך, הפער מגיע לכשלושים אחוזים ממחיר ליטר דלק (1.6 יורו במקום 2.3). מנהל השדה מזעיק את מנהל המכס בשדה, האמון על הנושא, וגם הוא מסרב לקבל טפסים אלו. הוא דורש טופס חתום מקורית על ידי המִנהל, ולא צילום. לדבריו, מי ערב לו שלא זייפנו את הטפסים? עכשיו לא הכסף דיבר מגרוננו אלא העלבון. הייתכן שטייסים ישראלים יזייפו טופס שכזה? לא יעלה על הדעת! הצענו לו להתקשר לחברה המשכירה, להשאיר לו את מספרי הדרכונים שלנו, בכול מה שיחפוץ, אבל הוא בשלו. אנחנו מנסים להסביר לו שבקשתו בלתי אפשרית. הוא מבצע מספר שיחות טלפון וחוזר ומסביר שצר לו, אבל זה המצב. לאחר שעה של ויכוחים וניסיונות שכנוע, אנחנו מבינים שהרוח שלנו לא תעקור את ההר שלו, ונכנעים. משלמים את המחיר הנדרש, משלימים את הניירת הנחוצה, ויוצאים לאוטובוס הממתין לנו. הסתיימה מערכה ראשונה ועכשיו פנינו למערכה השנייה. החברים, שהגיעו בינתיים למלון, מדווחים לאחור שבעלת המלון מסרבת להפעיל את המזגנים עבורנו. לדבריה, המיזוג מופעל רק בחודשים יולי ואוגוסט, ועד יולי נשארו עוד כשבועיים. ניסינו לבדוק זאת עם המלווה, שנשארה עימנו בשדה למאבק על מחיר הדלק, אבל לדבריה הניסיון לטפל בזה מול סוכנות התיירות המקומית, שארגנה עבורנו את המלון, לא צלח. מוטב לטפל בזה במלון. ואכן כך עשינו. אבל, החברים במלון לא רצו לוותר ופתחו בשביתת שבת שהכריז דוד אייזנברג, סירבו לקבל את המפתחות לחדרים עד שתובטח להם אספקת מיזוג. מסתבר שבעלת המלון נשברה והתחייבה להם שבעלה יטפל בנושא, רק אז נכנסו החברים לחדרים. אנחנו בינתיים בנסיעה לכיוון המלון. האוטובוס פורק אותנו בכביש הראשי. הגישה למלון צרה ופתלתלה, והאוטובוס אינו יכול להיכנס לשם. ההבטחה שמיניבוס של המלון יאסוף אותנו, לא מתממשת ואנחנו מתחילים לגלוש רגלית.

בכניסתנו למלון הוצאנו את הזעם שהצטבר בשדה על בעלת המלון, ודרשנו להפעיל את המיזוג. כנראה שמשהו בטון הדיבור שלנו הפחיד אותה והיא טרחה להגיב מיידית שבעלה כבר מטפל בזה. לא ידענו שפרצנו לדלת פתוחה.התפזרנו לחדרים. אני יוצא למרפסת ליהנות מהנוף ומהים שנשקף מולנו. חוף הים לא רחוק מאיתנו, למרגלותינו. המים הכחולים והרגועים משרים שלווה של תיירי נופש. כל הזעם והכעס נעלמו כלא היו. הצמחייה למרגלות המלון ממזכירה את הצמחייה בארצנו, הרבה עצי ית, פה ושם דקלים והרבה שיחי רותם. לא רחוק מאיתנו מתרוממים ההרים מעבר לגבול התורכי. שחיינים טובים יכולים להגיע לתורכיה בשחייה.


יגאל יוצא לשכור משהו דו-גלגלי, ואני יורד לטבילה קצרה בבריכה, עם ניסיון לקרוא מעט בספר שהבאתי איתי. אבל זה נשאר בחזקת ניסיון. הברחשים שליד הבריכה מבריחים אותי במהירות חזרה לחדר. כנראה שנוסיף זאת לרשימת הסיבות מדוע לא לחזור יותר לכאן, כולל רמת החדרים שהזכירה לי את אכסניית הנוער מתקופת הטיולים של בית הספר. מאידך, חברים אחרים שחזרו מסיור באי, טענו שזה אחד המקומות היפים שהגיעו אליהם. את היום סיימנו בסיור וארוחת ערב בנמל העיירה על שם פיתגורס, תוך ביקור בפסלו של פיתגורס, המצביע על האנך במשולש ישר זווית, ולאורך המרינה והספינות המתנדנדות לקצב הגלים.


הצוות של ה- CHP יצא שוב לסיור מודיעיני באי, וגילה כמה פנינות הכוללות שיעור בבוזוקי לנערים במתקיים ברחוב, תיירת ללא החלק העליון לגופה וכנסייה שהייתה בהכנות לחתונה, וחוזר למלון במונית. זהו, המסע מתקרב לקיצו. מחר חוזרים הביתה.

יום שני 16.6.08 –

בוקר. מתארגנים ליציאה. אני יוצא פעם אחרונה לצפות בנוף המרהיב הנשקף ממרפסת החדר. לאחר ארוחת בוקר דלה, עולים לרכב המלון המוביל אותנו במעלה הכביש, לאוטובוס הממתין לנו על הכביש הראשי. עיכוב קצר של אנשי הביטחון בשדה, עוברים דרך משרד מנהל השדה לסידורים אחרונים, ויוצאים למטוסים. אלפרד ויגאל עולים למגדל להגשת תוכנית טיסה, ואני שם פעמי למטוס ומכינו לטיסה. בבוקר יום זה, נעשה ניסיון שני להחזיר את עודף התשלום ששילמנו על הדלק, ע"י עופר דגן מצוות CHP, ובמקביל לכך היוונים, כנראה בכוונה תחילה, עקב מהומות היום הקודם, החליטו ליבש את צוות ה- CGC על המסלול עד שיתדלקו אותם. בקטע זה לרודוס, אני בצד שמאל, יגאל לימיני ואלפרד מאחור. שק הרוח מצביע על רוח צולבת חזקה משמאל למסלול. אני מבקש אישור התיישרות והמראה, ומקבל. מאזנות לצד שמאל, פתיחת מנוע וריצה. הרוח החזקה מורגשת במהלך הריצה והניתוק, המטוס מנסה להיסחף לימין, ואני מנסה לשמור בכוח על ציר המסלול. בתחילת הטיפוס פונה דרומה ומטפס לגובה ההתחלתי שניתן לנו. מתחילים את הנתיב לרודוס בהתאם לתוכנית VFR שהגשנו. הנוף המוכר נשקף מסביב, הרבה ים ואיים הפזורים מסביב. שעה וחצי של טיסה עם רוח גב של כחמישה עשר קשרים, ורודוס נשקפת מולנו. על פי הוראות המגדל אני מבצע מעגל המתנה בנקודת DELTA, הנמצאת בניצב למגדל, מספר מיילים בים, בכדי לאפשר למטוס נוסעים שבפיינל לנחות. המסלול מתפנה ואני שם את האף לכיוונו ונוחת. ברחבה ממתינים לנו אנשי צוות ה- CHP וגם אנשי חברת אולימפיק האדיבים מהסיבוב הקודם, ומסייעים לנו בהתארגנות להמשך הטיסה, כולל התדלוק. רוח הגב שליוותה אותנו כל הדרך מסאמוס חסכה לנו מעט דלק. הניסיון בצריכת הדלק מת"א לרודוס, גורם לנו למלא את המיכלים עד גדותיהם. נותר לנו מעט זמן עד לשעה אחת, בה קבענו לצאת, ומנצלים אותו לארוחה קלה בטרמינל. כאמור אנשי צוות ה- CHP שכבר הגיעו קודם לכן לשדה, טסו בלג זה שאורכו כ- 150 מייל, במסלול שבתמונה


טסנו מסאמוס דרומה לאי Leros אותו חצינו מצפון לדרום כאשר בדרך חולפים ממזרח לאיים arkoi ו- leipsoi, ובהמשך לתוך הים וממערב לאי kalymnos, ובנקודה הנמצאת בצפון מזרח לחלקו הדרומי של האי קוס פנינו לדרום מזרח לאורך מסלול הטיסה מהיום הראשון והשני עד לאי רודוס.

הטיסה מרודוס לישראל-

בשעה היעודה, אוסף אותנו איש אולימפיק ומסיע אותנו חזרה למטוס. יגאל בצד שמאל ואני מאחור. המראה חלקה, ויגאל שם את אף המטוס ישירות לוינגייט. לפנינו למעלה מארבע שעות טיסה, תלוי ברוח. אני מתרווח במושב ומנצל את השעות לנמנום קצר, קריאת הספר שעמי, והיכרות מעמיקה עם ה – GPS שלי. 180 מייל מחופי הארץ יגאל קורא לתל-אביב. עונה לנו קול בעברית, מריחים כבר את הבית. השעות עומדות לחלוף וחופי הארץ מתגלים למולנו. פנייה ימינה, אישור נחיתה משדה-דב, וגלגלינו נוגעים באדמת ארץ הקודש. לאחר כיבוי מנוע, פונים לסידורי המכס וביקורת הגבולות, שלאחריהן אני ממריא להרצלייה. אפילו לא היה צורך להשלים דלק במיכלים, רוח האף הייתה הפעם לטובתנו. עוד 10 דקות, ואנחנו בשדה הבית. תם המסע המופלא הזה. 18.5 שעות על המונה. מסתיים לו ראלי נוסף, המשאיר טעם של עוד. לאן בשנה הבאה?

סוף דבר

כאן המקום לציין שחלק ניכר מההנאה נבעה ממאמציהם של כל גורמי התיאום בשירותי הקרקע, החל מחברת התיירות בארץ, דרך הגורמים בנקודות השונות, המלווים/ות שהתאמצו להשביע את רצוננו, ולא פחות חשוב, ההיענות הנפלאה של כל חברי הקבוצה להנחיות השונות. עם אלה אפשר לעשות הכול. ותודה לאלה שסיפקו לי את התמונות המשובצות פה ושם, תמונות שבוודאי יעלו חיוך על פנינו, וריר לאלה שוויתרו הפעם. נתראה במטס הבא.

נכתב ע"י איציק מה-יפית ותוספות של יוסי לוי יוני 2008

 
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

08 יוני, 2008

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-שמורות טבע Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-reservations

שמורות הטבע בגיאורגיה

לכתבה הקודמת לאורך חופי הים השחור כנס ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/06/8.html

המידע על שמורות אלו נאסף ממקורות שונים, ובכללם כתבות מטיילים ומידע רשמי של גיאורגיה וגם מידע אישי לגבי חלק מהשמורות. תיאור השמורות יבוצע בסדר הופעתם בפרקים הקודמים. מצורפת מפת השמורות של גיאורגיה. 


שמורת טבע saguramos nokrdz 

נמצאת מצדו המזרחי של נחל aragvi וצפונית מזרחית למצ'חאטה, והיא מתוחמת ממערב ע"י הדרך הצבאית המובילה לכיוון צפון, מצפון וממערב ע"י דרך המובילה ממצ'חאטה מזרחה לעיירה בשם zkhvaricamia, וע"י הדרך המובילה מעיירה זו לדרום מערב לכיוון טביליסי. מנזר ג'וארי jvari שכתבתי עליו בפרק ב' נמצא למעשה בצדה המערבי של השמורה, והנסיעה אליו מבוצעת בחלקה הדרומי של שמורה זו. בשמורה זו נמצא מנזר נוסף הנקרא sedaseni היושב צפונית למנזר הקודם ובחלקה הצפוני של השמורה, וממש בקצה גבולה הצפוני של השמורה נמצא מנזר נוסף הנקרא saguramo. אין נתונים לגבי שטחה ו/או מהם הדברים המייחדים אותה, אז מ שיחליט לבקר בה, יותר לעומק, יוכל להוסיף עליה פרטים. 

שמורת טבע kazbegis nokrdzali 

נמצאת בצידו המערבי של נהר aragvi והיא מתוחמת בדרום ע"י קניון טרוסו והעיר קובי, ומצפון הקו שבין העיירה והר קזבאגי, ממזרח הדרך הצבאית וממערב גבול רוסיה ואוסטיה החבל הבדלני. קניון טרוסו והטרק שניתן לבצע בו נמצא בתחומי שמורה זו, כמו כן קניון הנחשים ומנזר tsminda sameba שכולם מפורטים בכתבה על הדרך הצבאית בלינק הבא-

שמורת טבע liakhvis nokrdzali 

שצורתה כעלה תאנה מחומש, וצרתה היא כזו כי היא פרוסה למעשה לאורך הוואדיות בין שרשרת הרים. השמורה מתוחמת ממערב ע"י חבל אוסטיה הבדלני, בקצה הצפוני השמורה נוגעת כמעט באגם kelis tba, שעליו ניתן להגיע בטרק רגלי ממזרח ביציאה מהעיירה gudauri הנמצאת לאורך הדרך הצבאית תוך כדי הליכה לאורך אפיק נחל, ובקצה הדרומי השמורה נוגעת בעיירה atsriswkhevi, הנמצאת בתחומי חבל אוסטיה. לאור כל אלו, גם אם המקום נראה מושך, עקב מיקומו וצורתו, צריך לחשוב פעמיים האם כדאי ללכת ולבקר בשמורה זו, בגלל סמיכותה לאוסטיה הבדלנית, בכל אופן אני ויתרתי. 

שמורת הטבע גאראג'אזי garajazi 

נמצאת בצידו המערבי צפוני של נהר mtkvari (kura) והיא מתפרסת מגיאורגיה ועד לאזרביז'יאן השכנה מדרום, היא שמורה מוארכת שכאמור צמודה לאורך הנהר שהוא גבולה המערבי, והעיר גרבאדני והדרך אליה ומממנה ועד הגבול ועד ה"פנטגון" שהם הגבול הדרומי והאגם החצוי בין 2 ארצות אלו הוא גבולה המזרחי, אתרים המתוארים בחלק ג' בדרך למערות david garedza נמצאים בתחומי שמורה זו. 

שמורת הטבע מריאמצביריס mariamdzvris 

נמצאת מצפון לדרך המובילה מטביליסי לחבל קחאטי, ובצורתה היא מזכירה חץ משונן, והיא למעשה שמורה קטנה המתפרסת לאורך יובל נחל המתחיל בהר tvisi והנשפך בסופו של דבר לנחל lori. הכניסה לשמורה היא מהעיירה tokhlauri הנמצאת מזרחית לעירsagaredzo שהיא נקודת היציאה מהמערות בדרך לחבל קחאטי כמתואר בחלק ג'. מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיר tokhlauri ומשם פונים צפונה וממשיכים עוד כ- 2-5 ק"מ לכיוון מנזר manavi, ותגיעו לשמורה. 

שמורת הטבע ווסלובאניס vaslovanis 

נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיאורגיה ושל ממש בקצה האזור הגבעי sirakis vake, וצפונית למאגר המים mingacevir הנמצא בתחומי אזרביז'יאן והגובל עם הגבול של גיאורגיה. בכדי להגיע עליה צריך, מהעיר sagaredzo להמשיך מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם דרומה ולדרום מזרח כ- 40 ק"מ עד לעיירה kasrists'kali, ומשם דרומה עד לשמורה. שימו לב, נסיעה לשמורה זו יחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ- 30 ק"מ בכדי להמשיך ליעד הבא. השמורה הוקמה בשנת 1935 לשימור היער הנמוך הייחודי שלה, בשנת 2003 שטח השמורה הורחב ל- כ- 34 דונם (8,480 אקר), והיא נמצאת בגובה של 50-150 מטר מעל פני הים ומאופיינת באקלים היבש שלה. הנוף הנצפה הוא נוף מדברי עד חצי מדברי, ויש בו קניון מדהים הנקרא "sharp walls ", והשמורה נחצית בחלקה המזרחי ע"י נהר alazani המאפשר שיט, וניתן לטייל בשמורה גם ברגל וע"י סוסים. הכותב אינו יודע את מצב הדרך לשמורה זו והאם נדרש להגיעה אליה רכב שטח, כי הוא לא ביקר בה. 

שמורת לגודאכיס lagodekhis 

נמצאת בפינה המזרחית של גיאורגיה כאשר היא מתוחמת בצפונה ע"י גבול רוסיה, במערב ע"י גבול אזרביז'יאן, מדרום ע"י הדרך המובילה אליה, שמתחילה כמו בשמורה הקודמת בעיר signagi ומשם ממשיכים תוך חציית נהר אלאזני, כ- 25 ק"מ צפונה לעיירה בשם gurgeniani, ומשם מזרחה עד לעיירה lagodekhi או עד לעיירה הגבול tsodna, סה"כ כ- 25 ק"מ. המשכה של השמורה הוא באזרביז'יאן לאורך גבולה עם רוסיה, אלה ששם היא נקראת בשם אחר. 

שמורת טבע בטסאריס batsaris 

נמצאת מעט צפונית לישוב birkiani וממערב לנחל alozani, ובכדי להגיעה אליה צריך אחרי הביקור בכנסיית alaverdi המתוארת בחלק ג' ממשיכים צפונה כ- 2 ק"מ עד ל- kvemo-alvani ומשם פונים שמאלה ממשיכים מערבה לעיר akhneta ומעיר זו צפונה כ- 20 ק"מ לאורך נחל alazani בדרך סוג ב' עד ליישוב birkiani הנמצא בפתח השמורה, סה"כ כ- 25 ק"מ. 

שמורת טבע באבאנוריס babaneuris 

שמורה קטנטנה שצורתה באות א' המוטה על צדה, הנמצאת מעט צפונית לכנסיית alaverdi המתוארת בחלק ג', ובכדי להגיעה אליה אחרי הביקור בכנסייה ממשיכים צפונה עד ל- kvemo-alvani ומשם לפנות שמאלה ממשיכים לצפון מזרח עוד כ- 3 ק"מ עד לעיר magraani, או להמשיך מזרחה כ- 2 ק"מ עד לשמורה שחלקה הדרומי נושק לדרך. 

שמורת טבע טושאטיס tusetis 

נמצא בצפון מזרח חבל קאחתי, שחלק מהדרך אליו היא לאורך צוק, בדרך לא סלולה שלא מומלצת לבעלי לב חלש, והעבירה בחלקה האחרון רק לרכב 4X4, ובכדי להגיעה אליה צריך להמשיך מהשמורה הקודמת מעט מזרחה עד לעיירה laliskuri ומשם צפונה כ- 25 ק"מ עד לעיר העיר omalo שהיא העיר העיקרית באזור ונמצאת במרכזה של השמורה. השמורה מתוחמת במזרח ובצפון ע"י גבול רוסיה, בדרומה נוגעת בישוב khiso ובמערב היא שולחת שתי שלוחות האחת הצפונית לאורך נהרpirikiti alazani והשנייה לאורך נהר tusetis alazani. השמורה נוסדה בשנת 2003 במיוחד לטרקים המזמן נופים מרהיבים תוך כדי טיפוס עד לגובה של 4800 מטר, בו תמצאו עצים אלפינים ואגמים. שטח השמורה הוא כ- 493 דונם (112000 אקר) המחולק לשטחי טרקים, שמורה ואזורי נוף מוגן, שבהם ניתן לראות מגוון בע"ח. 

מהעיר המרכזית ניתן לבצע טרקים רגליים כדלקמן:- 

יום למנזר דיקלו diklo בצפון השמורה. 

יום למנזר ברטלו bartlo הנמצא בשלוחה הצפונית ולמעוניינים אפשר להמשיך עוד יום מערבה לאורך נחל פיריקיטי pirikiti והעמק שסביבו עד למנזר hegho, וחזרה לברטלו. ניתן לעשות מסלולים נוספים בעצה אחת עם המקומיים. 



שמורת הטבע בורדזומי bordzomi 

זוהי אחת מחמשת שמורות הטבע הגדולות בגיאורגיה. הפארק נוסד בשנת 1995 בעזרת ממשלת גרמניה ואונסקו, שטחו כ-300 דונם ( 76000 אקר) והוא מכסה 8% משטח המדינה כולה, והוא הוקם בכדי להגן על היער ששימש מקום מחיה של האייל הקווקזי, ובעלי חיים אחרים כגון:- הגב החום, עז הבר, יחמור ועוד וכמו כן מגוון רחב ועשיר של צמחים ועופות. במקום יש 9 מסלולי טרקים, שניתן לבצעם רגלי או ברכיבה, וכולל 5 בקתות מסתור לתיירים לאורך המסלולים, כאשר המסלולים אורכם בן יום אחד ועד מספר ימים, ומגיעים לגבהים 800- 2642 מ'. 

כניסות ומסלולים מכיוון מזרח

הכניסה הראשית לשמורה נמצאת מעט דרומית מערבית לעיר, כפי שמפורט בחלק 6, ובכניסה זו נמצאים כאמור גם משרדי השמורה, ובכניסה לפארק נמצאת גם כנסיית st. Marys. 

ממש בכניסה זו נמצא מסלול מס' 7, הנקרא national park info trail , שהינו מסלול מעגלי שאורכו 3 ק"מ שלאורכו נמצאות 9 תחנות מידע הנוגעות לתחומים שונים, כגון הצמחייה ובעלי החיים בשמורה, ומידע נוסף. החלק הפתוח שלו הוא גן רחב ויפה שחוצה אותו נחל בורג'ומולה borjomula שלאורכו יש טיילת המובילה למקורות המים המינראליים, והליכה של כשעה (3 ק"מ) מובילה אתכם למקורות המים, שם ישנה בריכה שניתן להתרענן בה. בכניסה הראשית ישנה מסילת ברזל ישנה בת 100 שנים, המובילה מהשמורה ל- bakuriani הנוסעת לאורך קניון צר, שהמחבר לא בדק האם היא פועלת. 

צפונית לכניסה הראשית לשמורה, ועוד לפני שמגיעים לעיר בורג'ומי, נמצא כפר בשם zanavi שבו מתחיל או מסתיים מסלול מס' 4, שקצהו השני נמצא בעיירה nunisi, מקום קטן הממוקם ומוסתר בלב יער ובו מעיינות חמים, ספא ומנזר st. Mary שנבנה במאה ה-6, ויכול לשמש כתחילת הטרק. מסלול זה אורכו כ- 15 ק"מ בכיוון אחד(כ- 6 שע') ושווה לעשותו במיוחד כאשר עצי הוורדים rhododendrom פורחים. ניתן ללון בעיירה nunisi. 

מעט דרומה לכניסה הראשית, כ- 5 ק"מ, נמצא מנזר ליקאני likani שהוא גם נקודת יציאה למסלול 1 שאפשר שיתחיל בגסט-האוס marelisi כמפורט בהמשך, כניסות לשמורה מכיוון צפון, אך כמובן ניתן לעשות מסלול זה רק בכיוון ההפוך, מנקודה זו. בדרך ממסלול 1 למסלול 6 נמצאת גם כנסיית chitakhevi הנקראת "המנזר הירוק". 

כניסה נוספת לשמורה דרך מסלול 6 הנמצאת בכפר kvabiskhevi הנמצא כ-5 ק"מ דרומית לליקאני, שגם בו נמצאת כנסייה, מסלול זה נקרא following wildlife traces והוא מסלול יומי שאורכו כ- 13 ק"מ המסתיים במנזר chapel of st. Mary, נקודת הסיום היא למעשה בחיבור למסלול 1, ולכן הוא יכול להסתיים במנזר ליקאני בהליכה לאורך נחל בשם זה. מסלול זה הוא לאורך ואדי רחב ונחל qvabis הזורם לאורכו, ומכאן שההליכה היא באזור מלא צמחיה ולכן נעים ללכת בו. 





עוד מעט דרומה, כ- 5 ק"מ נוספים מגיעים לכניסה נוספת לשמרה הנמצא בסמוך למנזר atskuri שממנו יוצאים למעשה 2 מסלולים, והקטע הראשון שלהם זהה ורק אחרי מס' ק"מ הוא מתפצל, הפנייה ימינה במזלג היא למסלול 2 והפנייה שמאלה היא למסלול 3. 

האחד, מסלול 2, שכמו במסלול 1 אפשר להתחיל אותו מגסט-האוס marelisi כמפורט בהמשך, כניסות לשמורה מכיוון צפון, וגם במקרה זה ניתן לעשותו בכיוון ההפוך, מנקודה זו. 

השני, מסלול 3 הנקרא panorama, הוא מסלול באורך 16 ק"מ לכיוון אחד, הנמשך לפחות כ- 6 שע', ואשר מסתיים בהר amareti המתנשא לגובה 1528 מטר, שלאורכו נוף פנוראמי מיוחד, ונמצא בחלק צר של השמורה ועמק בורג'ומי ולצד מבצר שהיה במקום בעבר. 

כניסות ומסלולים מכיוון צפון 

הכניסות לשמורה מכיוון צפון, כולן מתחילות בעיירה marelisi ומהגסט-האוס שנמצא בה, שימו לב כי בתחומי העיר נמצא גם מנזר מראליסי marelisi. בכדי להגיע למקום באמצעות הרכבת, לוקחים את הרכבת Tbilisi-poti/batumi יורדים בעיירה זו, ולמגיעים ברכב מכיוון gori ו- khasuri והנוסעים מערבה לכיוון kutaisi, אזי מעט לפני הכפר zestaponi פונים שמאלה (דרום-מערב) לכיוון kharagauli וממשיכים עד למראליסי, ולאלו הבאים מכיוון kutaisi ונוסעים מזרחה, נוסעים עד לעיירה zestaponi ומעט אחרי sorapani פונים ימינה (דרום-מזרח) לא בדרך הראשית, לאורך הגדה הדרומית של נחל kvirila עד למראליסי. הערה- ב- kharagauli אפשר למצוא את הדבש הטוב ביותר בגיאורגיה תוצרת בית ועבודות יד אחרות earthenware crockery & basketry. כאמור, גסט-האוס marelisi משמש כנקודת התחלה למסלולים 1-2, כאשר קטע ראשון של מס' ק"מ לאורך נחל smavtwria, משמש את 2 המסלולים, כאשר בנקודת הפיצול הפנייה השמאלית העולה לרכס היא מסלול מס' 1 ואילו הפנייה ימינה לאורך המשך הוואדי היא למסלול מס' 2. 

מסלול 1 הנקרא nikoloz romanoff חוצה את השמורה ממראליסי-לליקאני, הנמצאת בצד המזרחי של השמורה, אורכו לכיוון אחד כ- 40 ק"מ, המבוצע בד"כ ב- 3 ימים (יום 1 5 שע', יום 2 6.5 שע' ויום 3 שעתיים), ומקום הבא ללינת לילה הוא בקתה בהר lomismta ts המתנשא לגובה 2187 מטר. חשוב לציין כי ניתן לבצע מסלול יומי להר לומיסמטה כ- 4 שע' וכמו כן ניתן לשלב מסלול במסלול 6 כפי שכבר ציינתי. 

מסלול 2 הנקרא st' andrew's חוצה את השמורה ממראליסי- לאטסקורי, נמצא בצד המזרחי והדרומי של השמורה, מסלול שאורכו לכיוון אחד כ- 50 ק"מ, המבוצע ב- 4 ימים, כאשר לילה אחד לנים ב- כאשר לילה אחד לנים בבקתה בהר didi sakhvlari, בלילה השני בבקתת הרים לא רחוק מהר rkinis jvari המתנשא לגובה 2439 מטר, ביום השלישי בבקתת הרים בהר amarati ts, שכזכור שימש אותנו גם במסלול 3, כאשר בדרך לבקתה זו חוצים את ההר הגבוה באזור sametskhvareo, המתנשא לגובה 2642 מטר. 

מסלול 8 הנקרא megruki gorge, המתחיל מאחורי בקתת didi sakhvlari, הנמצא לאורך מסלול מס' 2, והוא נתנהל לאורך נחל מקרוגי באורך 5.5 ק"מ לכיוון אחד והוא מסלול קניוני, וכאשר מפלס המים גבוה מומלץ לעשותו ע"ג סוסים. 

מסלול 9 הנקרא shepherds הוא מסלול יומי שאורכו כ- 14 ק"מ לאורך רכס shavi seri המחבר למעשה בין מסלולים 1 ו-2, בין בקתת amarati ts ע"ג מסלול מס' 2 לבקתת lomismta ts ע"ג מסלול מס' 1. מכאן שמי שמבצע את שני המסלולים הללו 8-9 צריך לחשב את ימי השהות בתוך השמורה. חשוב לציין כי כניסה למסלולים אלו יכולה להיעשות בדרך לקוטאיסי או ממנה לכיוון טביליסי. 

כניסות ומסלולים מכיוון מערב 

מצפה הכוכבים ומנזר אבסטומאני abastumani, הוא מצפה כוכבים שנבנה ב- 1650 על רכס גבוהה מעט מזרחה למנזרים ספארה ואחאלטסיחה, ע"י ברית המועצות לשעבר. מקום זה מהווה נקודת יציאה למסלול 5 הנקרא zekari pass, והוא מטפס לאורך נחל atakhe תוך חציית מעבר הרים זה מעבר שפירושו "שער השמש", מסלול העומד בפני עצמו שאורכו כ-10 ק"מ לכיוון אחד הנמשך כ- 4.5 שע' , הוא עוקף אותו ומסתיים בבקתת ההרים didmagala ts המתנשא לגובה 2588 מטר, ומשם הוא חוזר לנקודת ההתחלה במסלול מעגלי. אפשרי גם לסיימו בכפר sairme, הנמצא צפון מערב למעבר ההרים לאורך הדרך לקוטאיסי, הממוקם לאורך נהר otskhe אשר נחצה ע"ג מספר גשרים ובו ניתן לטעום את הגבינה הטובה ביותר הנקראת sulguni, ויש במקום שני מוסדות טיפול לריאות ונשימה. חשוב לציין כי ניתן לבצע מסלול זה, לאלה שיחליטו להגיע לקוטאיסי מדרום, דרך akhaltsikhe, כמפורט בכתבה על מערות ורדזיאה -

שמורת הטבע קינטריסיס kintrisis 

שמורה שצורתה כמגף הפוך, נמצאת לאורך ציר הנסיעה לבאטומי ממזרח, דהיינו מכיוון ורדזיה, לכן כאשר מסיימים בבורדזומי יורדים דרומה עד לעיר akhaltsikhe ומשם פונים מערבה לאורך כביש A306 ממשיכים עד לעיירה והמבצר dandalo, ומשם צריך להגיע רגלית או ברכב 4X4 לשמורה הנמצאת 5 ק"מ צפונית לעיירה. 

שמורת הטבע טסיסקארה tsiskara 

שמורה זו נמצאת כ- 10 ק"מ מזרחית לבאטומי בקו אווירי, ובכדי להגיע אליה צריך להמשיך מהשמורה הקודמת מערבה עוד כ- 30 ק"מ עד לעיירה pirveli-maisi, ומשם ממשיכים ברגל או ברכב 4X4 לצפון מערב עוד כ- 5 ק"מ. 



שמורת הטבע קולחאטיס kolkhetis 

שמורה זו נמצאת באזור הביצות הנמצאות ממזרח לעיר פוטי ולאורך נהר rioni לפני שהוא נשפך לים השחור. בכדי להגיע אליה צריך לנסוע מהעיר באטומי צפונה לאורך חופי הים השחור עד לעיר פוטי ואח"כ לפנות מזרחה עד לעיירה sabazo או קצת לפניה להיכנס לדרך מעגלית המובילה לעיירה patara poti, שתיהן גובלות בצידה הצפוני של השמורה. 

שמורת הטבע פונטוס מוחה pontos mukha 

שמורה זו שהיא לא גדולה, נמצאת מדרום מערב לקוטאיסי ודרום מזרח לפוטי וניתן להגיע אליה רק מצפון, לכן אחרי הביקור בשמורה הקודמת או אחרי חזרה מחבל סוונאטי, נוסעים מזרחה לקוטאיסי עד לעיר samtredia ומשם פונים דרומה תוך חצית נהר rioni ובהצטלבות בסמוך לפסי הרכבת פונים מערבה עד לעיירה sadzavakho, וממנה דרומה ואח"כ מערבה עד להצטלבות המובילה דרומה לעיירה buknari, ומשם לאורך הדרך עד לשמורה, הנחצה על ידו. קחו בחשבון שנסיעה לשמורה זו לאורך כ- 40 ק"מ מחייבת חזרה על אותו ציר בכדי להמשיך מזרחה לקוטאיסי. 

שמורת הטבע אדזאמטיס adzametis 

נמצאת משני צידי הדרך A307 המובילה לקוטאיסי מדרום, בעמק מדרום ומזרח לנהר kvirila ואגם vartsikhis, ולכן מי שיחליט להגיע לקוטאיסי מדרום לביצוע מסלול מס' 5 בשמורת בורג'ומי יגיע לשמורה זו ע"י נסיעה צפונה מנקודת הכניסה למסלול 5 כ- 25 ק"מ עד לעיירה bagbati, שממנה השמורה מתחילה משני צדי הדרך עד שהדרך חוצה את הנהר. ניתן לבצע שמורה זו בדרך לקוטאיסי תוך ויתור על המסלול לאורך חופי הים השחור, או ניתן לרדת אליה דרומה אחרי הביקור בקוטאיסי.

שמורת הטבע סאטפלייס satapliis 

נמצאת צפונית מזרחית לעיר קוטאיסי וממערב לדרך העולה מקוטאיסי צפונה לאורך נהר rioni וצורתה צורת אצבע. היא מפורסמת בשל תצורת המערה של השמורה וטביעות הרגל של הדינוזאורים שנשמרו במקום. הצעה- המחבר מציע למטיילים להמשיך לעיירה אוני, ואת כל האתרים בהמשך לעשות בדרך חזרה מאוני, או לחזור מאוני לקוטאיסי דרך שמורה זו, מה שהכותב לא עשה.


לכתבה הראשונה בסדרה מידע כללי על גיאורגיה כנסו ללינק הבא-

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-לאורך הים השחור Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road-allong black sea

מסלול לאורך חופי הים השחור וצפונה עד לחבל סוונאטי
וההר אוסבה usba בקווקז הגבוהה

לכתבה הקודמת לחבל קחאתי הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/06/7.html

מסלול זה המתואר מדרום לצפון, יכול לעמוד בפני עצמו לאלה המגיעים לגיאורגיה בדרך היבשה דרך תורכיה, אך לאלה המגיעים בטיסה לטביליסי, רצוי לשלבו, כולו או חלקו, במסלול חלק ד', ע"י סטייה מהמסלול הרשום בו מיד אחרי העיר akhaltsikhe והמשך נסיעה מערבה לאורך כביש A305 עד לבאטומי batumi, ומשם צפונה לפי האתרים השונים, המתוארים בפרק זה.
כותב שורות אלו רצה לעשות מסלול זה, דרך כניסה מטורקיה, כחודש לאחר הטיול הראשון, אך מסיבות שונות הדבר לא יצא לפועל ולכן התיאורים כאן התבססו רק על מידע כללי שנאסף על ידו ממקורות שונים, וזאת גם הסיבה מדוע חלק זה לא ילווה בתמונות.

העיירה ומבצר גוניאו gonio

נמצאים דרומית לעיר באטומי, מיד אחרי חציית הגבול דרך טורקיה, וליד שפך הנחל צ'ורוח choruh, בתחומי מחוז אג'ריאה ajaria, מחוז הנמשך מכאן וצפונה. האגדה מספרת כי כאן נהרג אספריטוס אחיה של הנסיכה/מכשפה מדיאה בניסיונו לעצור הארגונאוטים, גיבורי יוון, שחיפשו את "גיזת הזהב". המבצר שטחו כ- 50 דונם והוא השריד השלם ביותר של ארכיטקטורה צבאית רומית-ביזנטית, שנבנה במאה ה- 1, הכולל 17 מגדלי שמירה.

העיר באטומי batumi

עיר נמל לחוף הים השחור (שנקרא לפני 2500 שנה גם "הים המסביר פנים") ולא רחוק מגבול טורקיה, שאליה ניתן להגיעה קרקעית דרך מעבר הגבול בתורכיה מדרום, או בדרך המובילה מקוטאיסי ממזרח או ברכבת. זוהי עיר מסחר וטרמינל סחורות מאסיה בדרך לאירופה והיא נקודת הקצה לצינור הנפט של אזרבייג'אן וקזחסטן, לפני הטענתו למיכליות בדרך לאירופה, ובחלקה הצפוני נמצא הנמל הימי שהוא גם אחד השערים הימיים של גיאורגיה לאסיה ואירופה. בעיר שוק מקורה גדול, המחולק לפי סוגי המוצרים הנמכרים, שוק שנראה צבעוני וריחני. זוהי עיר תוססת, עם מקומות בילוי ובידור וגם דולפינריום, שהוא גאוות המקום, ולאורך החוף יש טיילת הכוללת מספר מזרקות. בעיר ישנו גן בוטני המכיל מעל 5000 צמחים שיובאו לכאן מכל העולם, וכמו כן מוזיאון ותיאטרון.

העיר קובולאטי kobuleti

עיירת נופש הנמצאת 27 ק"מ צפונית לבאטומי לאורך כביש A305, הנמצאת לחופי הים השחור.

העיר פוטי poti

זוהי עיר נמל ימי, השנייה של גיאורגיה המשמשת כנמל לסחורות ומוצרים שונים, וגובלת למעשה בשמורת הביצות קולחאטיס, הנמצאת כ- 40 ק"מ צפונית לקובולאטי לאורך כביש A305.

שמורת הטבע קולחאטיס kolkhetis

כוללת אזור ביצות שבליבו אגם פליאסטומי paliastomi, העשיר בצמחיה ובמים, שהוא בית גידול לסוגי עופות רבים ומקלט לציפורים נודדות מצפון אירופה. המקום תואר בספרות היוונית כמקום ששורר בו ערפל תמידי, שהאנשים המתגוררים בו הם שמנים וגבוהים, השותים מי גשם וראשיהם נוגעים בעננים. פרטים נוספים ראה בהמשך בחלק על השמורות.

העיר והמנזרים בזוגביבי zugbibi

נמצאת צפונית לעיר פוטי כ- 40 ק"מ, ובכדי להגיע אליה נדרש מפוטי לנסוע מזרחה כ- 20 ק"מ על כביש A305 עד העיר senaki, ומשם לפנות לצפון מערב ואח"כ צפונה על כביש M27 עוד כ- 20 ק"מ. המשך נסיעה לצפון מערב בכביש זה אחרי עיר זו, כ- 8 ק"מ, יביא אתכם לחבל אבחזיה הבדלני. מכאן וצפונה נכנסים לתחומי חבל סבנאטי svaneti ועקב בידודו של החבל, הנובע ממקומו הטופוגרפי ובתרוני, הוא סייע להתפתחות תרבות שונה ומובחנת משאר המקומות, שבה לביטוי בשפה, באמנות העץ ובשמירה על מנהגים קדם מצריים, וגם על המבנה השבטי שבעבר בה לביטוי ע"י בניית מגדלי שמירה מאבן. נהוג לזהות את החבל כחלק מקולכיס הקדומה. בדרך לעיר זו ישנם לפחות 2 מנזרים לאורך הדרך, שלא ידוע עליהם הרבה, ועוד 2 מנזרים נמצאים בסביבת העיר. עיר זו היא עיר הבירה של המחוז. בעיר נמצא ארמון דאדיאניס dadianis' שמסביבו גן מרהיב, שהיה מרכז תרבותי המחצית המאה ה- 19, שבו התגורר הנסיכה Ekaterina chavchavadze והבנוי בסגנון גותי וקלאסי.

העיר והמנזרים במאזארי mazeri

עיר הנמצאת בגובה 1700 מ' לרגלי הר אוסבה, בחבל סוונאטי svaneti שהוא אזור הררי גבוהה על גבול רוסיה בחלקה הצפון מערבי של גיאורגיה, הכולל את כל הערים שסביבה, ובעיר נמצא המוזיאון ההסטורי והאתני של האזור המכיל יותר מ- 5000 פריטים. בכדי להגיע אליה צריך להמשיך מהעיר הקודמת צפונה בדרך (לא ראשית) הנוסעת לאורך נהר inguri, כ- 80 ק"מ ומגיעים לחבל ארץ הררי ומבודד הנקרא סוונאטי. לאורך הדרך המובילה לעיר זו ישנם לפחות 7 מנזרים במרחק מה מצדי הדרך, ובסמיכות לעיר ישנם עוד 2 מנזרים.

העיר והמנזר במסטיאה mestia

היא עיר המחוז של מחוז סוונאטי svaneti שיש בו תרבות ייחודית, ובמקום ניתן לבקר בכנסיית המשפחה שיש בה ציורי קיר ובפנים ומבחוץ, ובאחד ממגדלי השמירה הקיימים והפתוחים לקהל. הבתים והמגדלים הצמודים להם נקראים בפי המקומיים מאצ'וביס machubis. בכדי להגיע לעיר זו צריך לרדת ממאזארי חזרה לדרך הראשית כ- 5 ק"מ ואז לפנות מערבה עוד כ- 10 ק"מ. ניתן להגיע לעיר זאת ישירות מטביליסי באמצעות אוטובוס בעלות של 25 לארי.

מעיר זו ניתן לעשות מספר טרקים:-
האחד, טרק לאושגולי ushgoli, המתחיל בהליכה של מספר שעות או נסיעה בג'יפ לכפר צ'ווביאני chvabiani, אח"כ יום שלם במעלה העמק לצפון מזרח ומשם בשביל העולה לדרום מזרח ויורד לכפר אדישי adishi.
טרק נוסף הליכה במעלה הנחל לצפון עד לקרחון הר אוסבה, אח"כ חוצים את השלוחה דרומה ויורדים בעמק המקביל לכפר חאלדה khalde, משם ברכב כלשהו לכפר איפררי iprari הנמצא בדרך לנקודת היציאה.

הר אוסבה usba

נמצא צפונית למסטיאה וניתן לעשות טרק לקרחון ההר עד לגובה 3000 מ', עד לתאומי ההר הנמצאים ברמה, טיול של לפחות 3 שע' ברגל, בהמשך צפונה ניתן להגיע למספר אגמים, וכאשר מגיעים אל האתר של הסכין עם הצלב ניתן לראות נוף מדהים של הקרחונים והפסגות. פנייה מהרמה מערבה בשביל ברור ובעליה תלולה מגיעים למעבר גולי guli שממנו ניתן לרדת בדרך תלולה בחזרה לכפר מזארי mazeri.

אושגולי ushgoli והר שחארה skhara

כפר מרוחק הנמצא בגובה 2200 מ' לרגלי הר שחארה skhara שמגיע לגובה 5068 מ' והיא נקודת היישוב הגבוהה ביותר באירופה וממנה יש תצפית מרהיבה על הסביבה. בעיר מגדלי שמירה רבים. אחד המראות היפים באזור הוא לראות את זריחת השמש על הרי הקווקז. ניתן להגיע לעיר זו רק ברכב שטח.

לכתבה הבאה על שמורות הטבע בגיאורגיה כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/06/9.html


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

גיאורגיה (גרוזיה)- ארץ גיזת הזהב ודרך המשי-קחאתי-חלק 7 Georgia-Land of the Golden Fleece and the Silk Road


חבל קאחתי kakheti

עם נגיעות בחבלים סגאראג'ו sagarejo וקוואראלי kvareli

לכתבה הקודמת על מערות ורדזיאה כנס ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2008/04/6.html

חבל קאחתי הוא החבל שמוכר כאזור גידול הגפנים וחבל ייצור היין של גיאורגיה, שיש בו שפלות גבעיות, עמקים מישוריים ורכסי הרים גבוהים. לדברי המקומיים ייצור היין החל כאן לפני 8000 שנים, וכיום מגדלים בחבל כ- 12 זנים של ענבים. על אף שבד"כ באזור זה ישנם דרכים מרובות יותר המאפשרות תנועה מכיוונים שונים ובכלל תנועה מעגלית שאינה מחייבת לחזור על אותו מסלול, תיאור האתרים לאורך המסלול יהיה נגד כיוון השעון. היות וכאמור זהו חבל היין של גיאורגיה, הרי שחלק מאמר זה יכלול תיאור ביקור בשני יקבים ותיאור של תעשיית יין ביתית. למסלול זה נדרש לפחות יומיים, ולאלה שיבקשו לבחון את כל האתרים ביסודיות ובכלל זה את שמורות הטבע צריך להוסיף לפחות 2-4 ימים נוספים.

גלריית תמונות הקשורה לחלק זה ראה בקישורים הבאים:-
מערות david garedja

המערות נמצאות בתחומי חבל סגאראג'ו, אזור המערות הוא אזור חצי מדברי בדרומה של גיאורגיה, 84 ק"מ דרומית מזרחית לטביליסי, ו- 155 ק"מ דרומית לטלאבי telavi וגובל בגבול עם אזרביג'יאן. המערות המוכרות הן המערות בסמיכות למנזר lavra שהם חלק מקומפלקס מערות הנקרא udabno complex, הכולל כ- 12 מתחמי מערות הפרוסים מצפון מערב למערה העיקרית ומעט דרום מזרחית אליה וארבע מהן אפילו בתחומי אזרביז'יאן. בכדי להגיע למתחם זה נוסעים מטביליסי דרומה עד לעיר gardabani, כאשר מגיעים אליה חוצים אותה מזרחה עד לאזור התעשייה שלה, ממשיכים עד לגשר הנמצא מעל לפסי הרכבת, וממשיכים בנסיעה דרומה לכיוון נקודת הגבול ומשם צפונה דרך מבנה הנמצא על פסגת גבעה מקומית הנקרא בפי המקומיים "פנטגון" (ששימש מוצב שליטה של הכוחות הרוסים שהיו נוהגים לבצע באזור את אימון כוחותיהם המזוינים), מבנה שמשמאלו ישנם מבנים ששימשו הנגרים לטנקים, ומיד אחריו פונים שוב מזרחה לדרך המובילה עד למערות. בנסיעה מהפנטגון ועד למתחם המערות שנהוג לבקר בהן, ניתן לראות חלק מ- 8 מתחמי המערות הנמצאים בתחומי גיאורגיה, אך היות ובהם לא נעשו חפירות, אזי הן אינן נגישות ולא ניתן בהכרח לראות דברים מעניינים. כמו כן ניתן לראות בדרך מספר מגדלי שמירה שהוצבו וניבנו לאורך הדרך. לא לשכוח להסתכל על הנוף בדרך, הוא פשוט מהמם. עקב כך שהאזור היה אזור אימונים של הצבא הרוסי, לא היה ניתן לבקר במקום, בעבר בתקופת השלטון הרוסי, ללא אישורים מיוחדים, וגם כאשר ניתנו האישורים היה אפשר להגיע למקום רק דרך העיר sarticala.

מנזר דוד לאוורה David's lavra

נמצא בכניסה למתחם דוד גארידג'ה, אך הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר מהמערות, ונבנה מעל מערות ישנות שנחצבו במקום. המנזר משתרע על פני 3 מפלסים, ומהמפלס השלישי והתחתון יש בו מערה שבה נובע מעיין, שהאגדה אומרת שאלו דמעותיו של דוד. חשוב לציין שמול הכניסה למתחם ומול חנות המזכרות ישנו עץ תותי יער מתוקים ועסיסיים.

מתחם דוד גארידג'ה

נבנה במאה ה- 6 ע"י הנזיר דוד (אחד מ- 13 הנזירים הסורים שהביאו את בשורת הנצרות לגיאורגיה). המתחם כולל 19 כנסיות ומנזרים תת-קרקעיים החצובים בסלע, בצד הדרומי של הרכס לכיוון גבול אזרביג'יאן, עליה ניתן להשקיף במבט דרומה מהאתר עצמו, ובכלל הנוף הנשקף מהאתר הוא עוצר נשימה. המקום שימש כמרכז דתי במאה השישית ואילך, ואכלס כ- 10000 נזירים, והוא נקרא כך ע"ש הנזיר David garage שהפיץ את הנצרות בגיאורגיה. המקום התקיים עד המאה ה-14 מועד פלישת המונגולים לארץ, שעשו במקום הרס רב, אך ישנם במקום גם מנזרים שהוקמו במאה ה-17 ואילך. כבר בכניסה למנזר לאברה, ניתן לראות על הרכס שממול למנזר, חלק מהמערות שנחצבו בסלע, מראה מעורר התפעלות, גם בהמשך, במהלך המסע הרגלי למתחם המערות שנחשף, המתחיל בשביל הנמצא מאחורי המבנה, בכניסה למתחם, מערות הנמצאות בעיקר בצד הרכס הפונה וגובל עם גבול אזרביז'יאן, מגיעים למערה הראשונה שנחפרה במקום, עפ"י המסורת, ולידה מבנה עם גג כיפתי וממנו ממשיכים בשביל הימני למעלה. ממשיכים בעלייה בשביל לראש הרכס (דרך אגב עלייה לא קלה, כלל ועיקר) וכאשר מגיעים לראש הרכס, מתגלה ללא כל התראה מוקדמת נוף מרהיב של העמק הנמצא בתחומי אזרביז'יאן שלרגלי הרכס, אגם dzandaris tba החצוי בין גיאורגיה לאזרביז'יאן ואפילו חלק מארמניה ביום בהיר. אחרי שגורמים להסניף את הנוף ומסדירים את הנשימה, פונים מערבה לאורך הרכס ומתחילים לסייר במערות שנתגלו, ובשביל שממשיך אח"כ מזרחה עוברים על פני מערות רבות, שחלק מקירות ותקרות המערות מקושטים בפרסקו מהמאות ה- 8-13. סיור שמעורר התפלאות כיצד ניתן היה לחצוב מערות אלו וכל שכן גם לחיות בהן, ובכלל זה לדאוג לבורות לאיסוף מי גשמים. חשוב לציין כי מעקה השביל חוצה לעיתים את קו הגבול או במקרה הטוב נמצא ממש עליו, כך שמי שפוסע לאורכו, יכול להגיד שביקר גם באזרביז'יאן.

אגמים ליד עיר המדבר krasnogorski

ביציאה צפונה ממתחם המערות לכיוון העיר sagaredzo, חולפים על פני עיר המדבר (כך היא נקראת בפי המקומיים) ובסמוך לה אגם אחד, ובהמשך משני צידי הדרך 2 אגמי מלח נוספים. שווה לעצור ולהעיף מבט, ולמי שמעוניין לעשות קצת סיור רגלי, יעשה זאת ואח"כ ימשיך עד לעיר סאגארדזו.

שמורת הטבע מריאמצביריס mariamdzvris

מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיר tokhlauri ומשם פונים צפונה וממשיכים עוד כ- 2-5 ק"מ לכיוון מנזר manavi, ותגיעו לשמורה. פרטים עליה בהמשך בחלק העוסק בשמורות.

שמורת הטבע ווסלובאניס vaslovanis

נמצאת בפינה הדרום מזרחית של גיאורגיה ושל sirakis vake, וגובלת עם הגבול של אזרביז'יאן, ובכדי להגיע עליה צריך, מהעיר sagaredzo להמשיך מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם דרומה ולדרום מזרח כ- 40 ק"מ עד לעיירה kasrists'kali, ומשם דרומה עד לשמורה. פרטים נוספים על השמורה בחלק העוסק בשמורות. שימו לב, נסיעה לשמורה זו יחייב אתכם לחזור באותה דרך לפחות כ- 30 ק"מ בכדי להמשיך ליעד הבא.

כנסיית בודבי bodbe

מהעיר sagaredzo ממשיכים מזרחה עד הכפר calaubani, ומשם פונים ימינה (לדרום מזרח) עד הכפר cotori ומשם עוד פעם מזרחה כ- 5 ק"מ עד לעיירה nukriani ושוב מזרחה כ- 3 ק"מ ומגיעים לכנסייה זו, המשמשת למעשה כמנזר לנזירות. המנזר פתוח לקהל, אך לא ניתן לצלם במקום. מנזר בודבי של מינו הקדוש נבנה במאה ה-4 ובתוכו נמצא קברו. מקום יפה, שימו לב לצורת הבנייה והפרסקו שבתוך הכנסייה.

מעיין נינה הקדושה

המעיין שלידו בנויה גם כנסייה קטנה בשם זבולון, מגיעים אליו בדרך העולה ממנזר בודבי צפונה לכיוון העיר סיגנג'י, אחרי כ- 3 ק"מ יש שביל היורד ימינה דרך יער עד לשורת עמודי חשמל ואז פונים שוב ימינה עד שמגיעים למעיין. המעיין הוא למעשה בור טבילה שהמאמינים נכנסים אליו וטובלים בו, או מתפללים בכנסיית זבולון הצמודה אליו.

העיר וכנסיית סיגנג'י signage

כ- 2 ק"מ צפונית לנקודה ממנה ירדנו למעיין נינה, מגיעים לעיר ציורית על קצה רכס, שהייתה עיר מבוצרת שחומותיה עדיין שלמות ועליהן 28 מגדלי שמירה, מראה המזכיר במבט מרחוק את החומה הסינית. העיר נמצאת כ- 65 ק"מ דרומית מזרחית לתלאווי נבנתה במאה ה-18 ע"י מלך ארקאל השני erekle 2. העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על עמק אלאזני alazani. מיד אחרי הכניסה לעיר פונים ימינה ומגיעים למרכז העיר, שם ישנה מזרקה גדולה ובניין העירייה, ומשמאל למזרקה נמצא פארק קטן, שלאורכו מימין יש קיר הנצחה לנופלי מלחמת העולם השנייה ומשמאל נמצאת הכנסייה. המשך הליכה לאורך הדרך תוך היצמדות לימין תוביל אתכם עד לאחד השערים העתיקים של חומת העיר, בעיר העתיקה והמשך הדרך תוביל אותנו לשער נוסף, שבצמוד לו נמצא בית קפה קטן, היושב על הרכס ומשקיף על כל העמק, ולכן שווה לעצור כאן, לאכול או לשתות משהו ולהשקיף על הנוף (המחירים כאן לא זולים). להולכים בעיר זו, חשוב שתדעו כי בימים אלו, סוף שנת 2007, נערכות בה עבודות תחזוקה ושיפוץ בקנה מידה רחב ע"י אונסקו, ולכן היא נראית כמו אתר בנייה, ומשפצים בה גדרות אבן, רחובות, מבנים ובתים ואף חלקים מהחומות. החלקים שכבר שופצו משמרים את הארכיטקטורה והאדריכלות העתיקה, אולם מאידך מעוררים התפעלות.

קניון הנשרים eagle canyon

נמצא בחלקה הצפון מערבי של העיר tsiteli-tskaro, ובכדי להגיע אליה צריך מסיגנג'י להמשיך צפונה עוד כ- 3 ק"מ עד לעיר vakiri ומשם מזרחה עד לעיר זו. המקום אותר ע"י הכותב באמצעות google earth, לכן לא ידוע עליו הרבה, ולא ברור מהו שמו עפ"י המקומיים. מקוצר זמן כותב במאמר לא ביקר במקום ולכן אינו יכול להוסיף דבר על המקום ממקור ראשון.

שמורת הטבע לגודאחיס lagodekhis

השמורה נמצאת בפינה המזרחית של גיאורגיה וגובלת ממש עם הגבול של אזרביז'יאן ורוסיה, ובכדי להגיע אליה, מקניון הנשרים חוזרים כ- 2-3 ק"מ מערבה, ואז פונים צפונה, תוך חציית נהר אלאזני, כ- 25 ק"מ עד לעיר gurgeniani, ומשם מזרח עוד כ- 5 ק"מ עד לעיר lagodekhi. פרטים נוספים בפרק בחלק העוסק בשמורות.

העיירה ומנזר גורג'אני gurjani

נמצאים כ- 5 ק"מ צפונית מערבית ל- vakiri, עיר שאין בה משהו מיוחד שיכולה לשמש רק לצרכי לינה במקום, ולביקור בכנסייה, כי אם לא, צריך לנסוע עוד כ-10 ק"מ עד לעיר טלאווי.

כפר ווליסטסיחה velistsikhe

בכפר זה הנמצא כ-2 ק"מ צפונית מערבית לגורג'אני, ישנו יקב בוטיק השייך ל- nodar piradashvili's שגילו כ- 500-600 שנים, ועבר מדור לדור. טל' להתקשרות 995-99-580973. הכניסה ליקב היא מהחנייה של הבית, שמובילה לחצר גדולה, שיש בה שולחנות ודברי מאכל למכירה, כגון דבש, גבינה ועוד, ומהחצר נכנסים אל מתחת לבית למרתף יין שיש בו כ- 18 חביות יין ענקיות מחרס הקבורות ברצפה הנקראות בגיאורגית kvevri, שכל אחת מכילה 3.5 טון יין, כשבכל אחת נמצא יין בשלבי עיבוד שונים, לפי סוג היין אדום או לבן. אחרי הסבר של בעל המקום על תהליך הייצור, הוא מאפשר למבקרים לפתוח את מכסי החביות, ואז הוא מוזג יין לקנקן לצורך טעימות בתוספת גבינה, וכמובן שמי שמעוניין יכול לקנות במקום יין.

כפר vachladziantkali

בכפר זה הנמצא כ- 2 ק"מ צפונית מערבית לכפר הקודם, יש בו מפעל יין, אחד מני רבים הנמצאים בסביבה, שאפשרו לכותב שורות אלו לסייר בו, תוך התניה מפורשת כי עלי להימנע מצילום בתוך המפעל, תנאי שנאלצתי להסכים לו, והסתפקתי רק בצילום רק בצד החיצוני של המפעל. מנהל המפעל שהתלווה אלינו, אראה קודם את קו הייצור הישן, וממש מתחתיו את קו היצור החדש שהיה באותו מועד בפעולה מלאה, תוך הפרדה של הענבים לפי סוגם ואיכותם לכל קו יצור. אחרי כן הוא אראה את 200 חביות האחסון הישנות, שהם שוב כדי חרס ענקיים של 18 טון כל אחד, הקבורים כולם באדמה, חביות שכיום אינן בשימוש, ומשם פנינו לראות את 18 מיכלי האחסון מנירוסטה החדשים, שכוללים את כל האבזור החדשני ביותר, כולל מערכות לשמירה על טמפרטורה. המפעל מייצר 500 סוגי יין לבן ו- 27 סוגי יין אדום. כמובן שלא היה ניתן לסיים סיור נפלא זה מבלי לטעום שוב משני סוגי יינות, מה שאפשר אח"כ להיפרד לשלום ממנהל המפעל.

אחוזת טסיננדאלי tsinandali

ההגעה למקום זה תלויה במקום הלינה, מ- gurjani נוסעים צפונית מערבית כ-7 ק"מ, ואילו מטלאווי נוסעים לדרום מזרח כ- 3 ק"מ, ומגיעים לאחוזה זו שהייתה מקום מושבו של הנסיך אלכסנדר צ'אווצ'אוודזה alexandre chavchavdze במאות 18-19 ועדיין שייך לצאצאיו. הכניסה לכיוון אחוזה, היא משדירה ארוכה עם צמחיה בין שני הכבישים, זה הנכנס וזה היוצא, וכאשר מגיעים לשער האחוזה צריך לשלם 15 לארי לאדם בכדי להיכנס פנימה. ממש ממול לכניסה ישנו מבנה דו קומתי ומשטח דשא גדול, שם ממתינים למלווה הלוקח אתכם בשביל דרך גן אנגלי גדול, עד למרתפי יין ענקיים שיש בהם יינות מלפני 50 שנה ויותר. אחרי כן ניתן וגם רצוי לבצע כאן טעימות, ובסיום הטעימות הולכים למוזיאון המתעד את פועלו של המשורר אלכסנדר שהוא בן המשפחה, ואם התמזל מזלכם כמו שהיה לכותב שורות אלו, תלכו גם למתקני ייצור היין הישנים, שהן חביות ענק מעץ של מאות טונות, ואח"כ חביות אחסון ישנות/חדשות לאחסון יין גם כיום, ועוד ייתכן שתבצעו סיור באולם האירוח של האירועים המתבצעים במקום, אולם מרשים במיוחד. ושוב אם יהיה לכם מזל תוכלו אף לחזות במשתתפי אירוע חתונה המגיעים לאירוע, אך בשביל כל אלו הסיור צריך להיות בשעות הערב ולא שעות הבוקר. דרך אגב ניתן ללון במקום, למי שרוצה.

העיר טלאווי telavi

3 ק"מ צפונית מערבית ל- tsinandali נמצאת עיר זו, שהיא העיר העתיקה והגדולה בחבל קאחתי ובנויה מעל נהר alazani, המשמשת כעיר מרכזית ובירה אדמיניסטרטיבית של האזור כולו. בעבר היא הייתה הבירה של ממלכת קכאתי kakhetian kingdom. במרכז העיר נמצאת מצודת באטוניסציחה batonistsikhe- שהוקמה במאה ה- 17, ובתוכה 2 כנסיות ושרידי מרחצאות המאה ה- 11, וארמון מלכותי שכיום פועל בו מוזיאון אתנו-גרפי גדול, שעלות הכניסה אליו 5 לארי לאדם. (לדעת הכותב המחיר אינו מצדיק את מה שניתן לראות). בכל אוקטובר מתקיים בעיר פסטיבל שנמשך מספר ימים ומעניק למבקרים הזדמנות להכיר את הפולקלור המקומי. מקוצר זמן לא חקרתי עיר זו לעומקה, למעט הפסל של ארקלי השני הניצב באחת הכניסות לעיר ממש ליד המצודה והעץ העתיק הנמצא אף הוא לא רחוק מהמצודה, ובנייה מחלוקי נחל מיוחדת במינה שנתקלתי בה במרכז העיר ליד מרכז המידע.

כנסיות אקאלי שואמטא ו- דזווילי שואמטא 
akhali shuamta& dzveli shuamta

כק"מ וחצי צפונית מערבית לטלאווי פונים שמאלה ואחרי כ-2.5 ק"מ מגיעים לכנסיות אלו. בתחילה נפגשים בכנסייה החדשה. השם שואמטא שפירושו "בין ההרים" ניתן לשני הכנסיות, אקאלי שפירושו "החדשה" מהמאה ה-17 שהיא הגבוהה ביותר בגיאורגיה, ודזווילי שפירושו "הישנה" מהמאה ה- 5-7, הממוקמת טופוגרפית במקום גבוה יותר יחסית לחדשה. שתיהן נבנו בין גבעות מיוערות, ונמצאות במרחק 154 ק"מ מטביליסי. הכנסייה הישנה הנמצאת בהמשך הדרך ימינה מהכנסייה הישנה, מרחק כ- 1 ק"מ, והיא מורכבת למעשה משלושה כנסיות מוקדמות- בזיליקה מרובעת מהמאה-5, דומאד עגול מהמאה-6 כולל ציורים מהמאה ה-12 ודומאד הקטנה והאחורית מביניהן מהמאה ה-7. המקום ננטש במאה ה-14, וכיום הוא נמצא בהליכי שיפוץ, כך שכרגע אין הרבה מה לראות. הכנסייה החדשה הוקמה במקומה הנוכחי, היות שלפי האגדה המקומית בעת העברת האייקון שנמצא בתוך בכנסייה החדשה והיה מיועד לכנסייה הישנה, חנו בלילה במקום בו נמצאת הכנסייה החדשה, וכאשר בבוקר רצו להמשיך בדרכם, לא הצליחו להרים את האייקון ואז החליטו להקים במקום מנזר חדש. המיוחד שבה הוא דרך הבנייה ובכלל זה הצלב שקוע בקיר הקדמי כחלק מהבנייה, האייקון הנמצא בצד ימין הפנימי של הכנסייה וכמובן ציורי הקיר והעשירים שבה.

האקדמיה הצבאית איקלטו ikalto

בכדי להגיע אליה צריך לחזור לכביש שממנו פנינו לכנסיות שואמטא, דהיינו צפונה, ואז לפנות שמאלה, מערבה, ולנסוע כ- 5 ק"מ. האקדמיה כוללת מבנה מרובע קטן מהמאה ה- 6, מבנה מהמאה ה- 11 ששימש ללימודי מתמטיקה, מדעים ויינות, ולשם כך יש גם מבנה ששימש לייצור יין, ומבנה מהמאה ה- 19 ששימש אקדמיה צבאית. המבנים הרוסים ולמעט ההיבט ההיסטורי שלהם אין להם ערך תיירותי, אבל מי שמגיע לכאן ובכל זאת לא רוצה להפסיד, צריך ללכת בשביל הנמצאת מימין למנזר, דרך העולה לגבעה חשופה שממנה ניתן להשקיף על העמק, מראה ששווה את המאמץ של מספר דקות.

קתדראלה אלאוורדי alaverdi

נמצאת צפונית לטלאווי כ- 18 ק"מ, וניתן להגיע אליה מהאקדמיה הצבאית ע"י כך שממשיכים מערבה עוד כ- 2 ק"מ ובצומת פונים ימינה ונוסעים כ- 7 ק"מ עד לקתדראלה זו. על ..... (ראה עמ' 80) נמצאת קתדראלה זו המפורסמת והחשובה שנבנתה במאה ה-11, ע"י Joseph alaverdi, על גדות נחל alazani וכוללת את כנסיית סנט ג'ורג מהמאה ה-11, .... עמ' 103 והיא השנייה בגובהה בגיאורגיה ובה נמצא מרתף יינות, בית מרחץ מימי הביניים והמקום היה מקום מושבו של המושל המוסלמי במאה ה-17. מבנה הכנסייה וכל הקומפלקס מרשים ביותר, ובכלל זה העתיקות וכדי היין הישנים ששימשו לאחסון יין בעת העתיקה, הנמצאים בחצר הקומפלקס, ושניתן לצפות בהם ממרחק מסוים. חלק ממבני המקום נמצאים כיום בשיפוץ. דרך אגב במקום זה לא אישרו לצלם בפנים הקתדראלה. אוצרות הזהב שהיו בקתדראלה זו, מס' טונות, נבזזו ע"י הרוסים. אם התמזל מזלכם ותגיעו למקום, בעת החגיגות לאלווארדי הקדוש, המתקיימות בימים האחרונים של חודש ספטמבר בכל שנה, במשך שבוע ימים, אזי תחזו בחגיגה אמיתית של המאמינים הכוללת תפילות ופיקניק ובכלל זה הכנות זבח ע"י המקומיים, וכמובן הרבה מוזיקה, שירה ריקודים ויין.

שמורת טבע בטסאריס batsaris

בכדי להגיע לשמורה זו מקדתראלה אלווארדי נוסעים כ- 2 ק"מ עד לעיר kvemo-alvani, ומשם פונים שמאלה (מערבה) עד לעיר akhneta ובעיר זו פונים צפונה כ- 20 ק"מ לאורך נחל alazani עד לשמורה הנמצאת בקרבת העיר birkiani. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות .

שמורת טבע באבאנוריס babaneuris

בכדי להגיע לשמורה זו יש לחזור לעיר kvemo-alvani, ומשם לפנות שמאלה (צפונה) כ- 2 ק"מ עד לעיר magraani, או להמשיך מזרחה כ- 2 ק"מ עד לשמורה שחלקה הדרומי נושק לדרך. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.

שמורת טבע טושאטיס tusetis

בכדי להגיע לשמורה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ומשם צפונה עוד כ- 25 ק"מ עד לעיר omalo, היושבת למעשה בתוך השמורה בקצה הדרום מזרחי שלה. פירוט נוסף יבוא בחלק העוסק בשמורות.

מצודת גרמי gremi

בכדי להגיע למצודה זו, צריך מהעיר kvemo-alvani, בהנחה שלא ממשיכים לשמורות הרשומות למעלה, לפנות מזרחה (ימינה) כ- 5 ק"מ עד לעיר laliskuri ושוב ימינה כ- 10 ק"מ עד למצודה. המצודה ממוקמת במרחק 150 ק"מ מטביליסי ו- 20 ק"מ מערבית לתלאווי. כאן תמצאו מגדל וכנסיה שנבנו במאה ה-16 בשטח של 50 דונמים, ע"י המלך הקחאטי לבן levan והעיר הסמוכה לה הייתה למעשה הבירה הקודמת של חבל קחאטי לפני טאלאבי במאות 15-17, מהעיר לא נותר הרבה, ולכן אין מה לעשות בה. אך מאידך בהחלט שווה לשלם 2 לארי להיכנס למגדל הפעמון שיש בו מוזיאון, אך החלק היפה מכל זה, הוא לטפס לקצה המגדל ולהשקיף על הנוף שמסביב.

מנזר נקראסי nekresi

המנזר נמצא כ- 10 ק"מ מזרחה למצודה, והוא קומפלקס הכולל מספר בניינים שנבנו במאה ה-4 ושלוש כנסיות בזיליקות שנבנו במאה ה-7, ואין לי להוסיף מחוויותיי האישיות.

העיירה אחטאלה akhtala

עיירה זו הנמצאת בדרך לעיר gurdzaani, ויש בה מעיינות מים מינראלים ומעיינות גפרית של אדמה שחורה בדומה לים המלח, שבצמוד להם ישנו בית מרפא נטוש.

חזרה לטביליסי

בכדי לחזור לטביליסי, רצוי לנסוע לעיר gurdzaani, ומשם מזרחה עד ל- bakurtsikhe, ואז לעלות על כביש A302 ולנסוע בו דרומה ומערבה עד לטביליסי. נסיעה בדרכים האחרות, תהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד, אך למי שיש זמן, אין בעיה, אולי תתקלו בדברים מעניינים נוספים בחבל ארץ זה.


לכתבה הבאה על לאורך חופי הים השחור כנסו ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2008/06/8.html



הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר