‏הצגת רשומות עם תוויות greece. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות greece. הצג את כל הרשומות

20 אוגוסט, 2015

זמן איים- האי סריפוס Serifos Island

לכתבה הקודמת על האי קיטנוס לחץ כאן

האי סריפוס שוכן במרחק 3.5 שעות הפלגה במעבורת מנמל פיראוס, בין האיים קיטנוס Kythnos וסיפנוס Sifnos (אותי השמות מבלבלים תמיד). יש כאלו שהם מהמתגעגעים לחופיי סיניי, שמכנים אותו סיניי של הקיקלידים.
באי הזה ישנם בסה"כ 72 חופים חוליים ומיוחדים, מדבר וברים על החוף וכנראה כל אלו גורמים להקבלה שלו לחופי סיניי. זהו בהחלט אי שמתאים להיזרק בו ליד החוף. יש בו כמה חופי נודיסטים שמוכרים יותר לאירופאים וכמעט שאין בו הרבה עיירות גדולות אלא כפרים קטנים המשובצים בין ההרים. האי כולו הוא בסך הכל 73 קילומטרים מרובעים, למרות שאין שם שום דבר מרובע בכלל.

אי אפשר בלי קשר בין האי סריפוס למיתולוגיה היוונית. על פי הסיפור שם, דַנַאֵה, ביתו של אַקְריסְיוֹס מלך אַרגוֹס, הושלכה על ידו לים, בתוך תיבה, יחד עם תינוקה פֶּרסֶאוּס, הם נמשו על חופי האי הזה וחיו אצל הדייג שמשה והציל אותם. הדבר נעשה בהוראת המלך "תודות" לנבואת האוראקל שהנכד שייולד לו, יהיה גם זה שיהרוג אותו. 

על פי טענת האם, פֶּרסֶאוּס נולד לה כאשר זאוס ראש האלים, "ביקר" אותה, כשהייתה כלואה בחדר שנבנה עבורה מתחת לאדמה במצוות אביה. כמובן שאי אפשר במיתולוגיה בלי טוויסט בעלילה, אז בקיצור וכדיי שלא אגלוש למקום שמאד אהוב עליי=המיתולוגיה היוונית, אקצר ואסיים בכך שהבחור הצעיר והלא מעט שחצן, הבטיח לפּוֹלידֶקטֵס מלך האי, שיביא לו כמתנת חתונה את ראשה של הגוֹרגוֹנָה מֶדוּסָה, בתנאי שיעזוב את אמא שלו בשקט ויתחתן עם אשה אחרת... האלה אתנה ציידה אותו במגן מלוטש כראי על מנת שלא יסתכל על מֶדוּסָה ויהפוך לאבן., האל הרמס נתן לו מגל פלדה חד. הנימפאות נתנו לו ילקוט עור, סנדלים מכונפים ואת כובעו של האל האדס שיעשה אותו רואה ולא נראה. בקיצור נראה שהבחור היה מאד מקושר בחלונות הגבוהים...

פֶּרסֶאוּס אמר ועשה, והביא בילקוט את ראש הגורגונה מֶדוּסָה ממש בדקה התשעים כשהמלך ניסה לקחת בכח את אמו.. וכמובן שכל מי שהיה שם וצפה בראשה הכרות הפך לאבן. מאז, על המגן של האלה אתנה רואים את ראש הגורגונה מֶדוּסָה.
ישנם עוד המון סיפורים על הבחור הזה, יקיר האלים, ומי שאוהב, מוזמן לקרוא בזמנו החופשי, ממליצה על הספר "המיתולוגיה היוונית" שחיבר אהרון שבתאי.

בקיצור, מה היה לנו פה? קצת סיפור משודרג של משה בתיבה. קצת סיפור על ישו ואמו הבתולה מריה, קצת תסביך אדיפוס והמון המון מדע בדיוני של התקופה הפרה היסטורית. תענוג!


לא עזרה לי התקווה שכל השטים איתנו במעבורת, ימשיכו לאיים הבאים. רבים החליטו לחגוג איזה חג קדושים דווקא איתנו. השעה כבר אחרי 8 בערב ולמזלנו יש עדיין אור. נגררים עם התרמילים מרחק ממש קצר ואיש חביב בחיוך רחב, עומד בפתח המסעדה שלו ומציע חדר. בדיקה קצרה, מו"מ עוד יותר קצר על המחיר כי הוא ממש שווה נפש, ואנחנו מתמקמים לנו, לא בחדר, אלא בדירה ענקית עם מרפסת הצופה אל המפרץ, ממש מעל המסעדה. 

כהרגלנו בקודש, מניחים את המיטלטלין ושועטים החוצה לנצל כל בדל אור או זמן. נכון שאומרים שהחיפזון מהשטן ועוד באיים, אבל הסקרנות כנראה חזקה ממנו (מהשטן כמובן..) 

למי שלא יודע, זמן איים, זה בהחלט גם זמן יתושים! אז למי שרגיש כמוני, מומלץ להצטייד בהמון (אני מתכוונת לממש המון!) אמצעי הגנה. אחרת יצטרך לכתת רגליו לבית המרקחת לנסות להציל את מה שנשאר מהידיים או מכל מקום שנחשף. ראו הוזהרתם!

באי סריפוס "זמן איים" מקבל משמעות עוד יותר סטלבטית. הכל פה נם עד שעה מאד מאוחרת . אני הייתי מחליפה את שמם ל"אי הישנונים". גם בלילה הם לא כאלו בליינים (אולי כי הגענו ממש לפני תחילת עונת התיירים) ובטח שבצהריים הם חייבים בסיאסטה. לא סתם כינו אותו סיניי של היוונים... 

שלחתי את הנהגוס, לשכור רכב על מנת שנתור את האי, כמובן "יוסי ילד שלי מוצלח". חזר עם משהו אחר... טרקטורון צהוב בוהק עם דגלון של נס המרד. הטענה הרשמית הייתה שאין רכבים, הטענה האמיתית לדעתי, זה שהתחשק לו כזה כלי... לכל דבר יש פעם ראשונה בחיים, אז הנה הפעם הראשונה שלי על הכלי המצחיק הזה שגם קצת מפחיד ולא הכי נוח למי שיש לו נתונים פיזיים קצרים...


ארוחת בוקר מצומצמת אבל עם אנשים מחייכים בחיוך גדול, שווה יותר מכל. יצאנו לדרך כשאני משקשקת ובטוחה שכבר בסיבוב הראשון הוא יצליח להיפטר ממני בדרך לא כל כך אלגנטית ואשאר מרוחה על השבילים. גם יוסי מנסה להתרגל לכלי, להסתגל לצעקות "תאיט"!!!! ללמוד לנסוע כשחונקים אותו בצווארו או עושים לו היימליך בצלעות... ובמקביל לשדר שהכל בסדר ולא! הוא לא כועס או מתעצבן!!! לאט, ממש לאט אני לומדת איך לנוע איתו מצד לצד בסיבובים. לשבת עם גב ישר, להפסיק לחנוק כי זה לא יקדם אותי לשום מקום ולהפסיק לצרוח כי זה בכלל לא עוזר ורק מצריד....


בעזרת הטרקטורון אנחנו עולים לראשי הרים ויורדים למפרצים מדהימים. כתוב שיש סכר אז "חייבים" לראות אותו. כמובן שהדמיון המפותח שלנו עוד לא למד להקטין הכל למימדים הגיוניים באיים. הסכר הזה ממש לא ראוי לעצירה לידו. גם פה מחפשים לשוא "עתיקות" מובטחות על המפה. אי אפשר להגיד עלינו שאנחנו מהמתייאשים... בסוף הריי נמצא אותם באיזה מקום בעולם. ועד אז "אין יאוש בעולם כלל" כמאמר הברסלב. הדלק אוזל דיי מהר להפתעתנו וחייבים לחזור לנמל. כי... כמובן שרק שם יש תחנת דלק. מה שאומר שהנסיעות הלוך וחזור בלתי נמנעות. אבל למי זה אכפת באיים? את ארוחת הצהריים במפרץ חמוד, אנחנו מגבילים לסלט יווני, קישואים וצ'יפס כי אני מפנטזת לי על ארוחת דגים כיד המלך בשעות הערב.

הרגליים הקצרות כואבות במפשעות כבר מהבוקר. אין לי מושג למה גברים כל כך דלוקים על כלי כזה בין הרגליים. בעצם אולי אני יכולה להבין את הצורך הזה שלהם... אל הרגליים מצטרף גם הגב שלא נשען על כלום כבר יום שלם. עוד הר, עוד מפרץ והופ! בשעה 5 נגמר לנו האי... בעקשות אני מסרבת להיכנס לעיר הבירה של האי שגם שמה בישראל (סליחה ביוון) הוא HORA/CORA סריפוס. אומרים שהיא הכי יפה מכל העיירות באיים אבל, בינתיים עד שאראה אותה, ליבי נשאר עם אלוליס של האי קיאה אהובתי הראשונה או קורה של קיטנוס המצויירת.


פינטוז ארוחת הערב מסתיים עם התעקשות ניקו המארח שלנו, להזמין אותנו לארוחה. תבשיל עלים לא מזוהים (לא להאמין שיוסי אכל את זה), ממרח אפונה צהובה, אוקטופוס משומר עם צלפים וירקות, ועוד איזה ממרח שמזכיר לי איקרה, מוזיקה חלומית, יין ובירה ואנחנו שבעים ושמחים לשמח את המארח. אני לוחשת בעברית ליוסי ( כאילו שניקו מבין משהו), שמחר כנראה נצטרך להתגנב החוצה בשקט כשנרצה לאכול במקום אחר. גם על בטן מלאה אין ברירה וצריך בטיול לפעמים גם לכבס. כבלי כביסה יש, אטבים גם הבאנו, משחה נגד יתושות אכזריות כבר מרוחה. והנוף של המפרץ יפה כל כך.


אני משוכנעת שניקו הבין מה לחשתי אתמול ליוסי, כי ארוחת הבוקר מפנקת במיוחד. ואולי זה בגלל השיחה שלנו איתו, איך ללמד את הבן העצלן שלו לעבוד ושלא יהיה אוכל חינם גם בגיל 30.... הכל כל כך נגיש ונוח באי הפצפון הזה שלא צריך ללכת הרבה ולקנות כרטיסים למעבורת לאי הבא סיפנוס. משם מתחיל גם המסע בשביל הנחש הסריפוסי מעיירת הנמל החמודה ליבאדי LIVADI מעלה אל העיר קורה. ממש שמות מקוריים הם בוחרים לעצמם היוונים הללו. כולם אותו השם. 


הדרך מתפתלת במדרגות רבות כמעט לכל אורכה. 2.5 ק"מ בעליה. בצל ממש נעים אבל הוא איננו... ובשמש חםםםם!!! כל הדרך אני מחכה להפתעה שכתובה על העיר הזו. ממתינה לאיזה וואו! שווה אבל.... לטעמי לתושבים כאן אין את החוש האסתטי שיש לתושבי קיאה או קיטנוס והם אינם מקשטים את בתיהם או הסמטאות. לא בציורים ולא בעציצים, פרחים או ירק. נכון שהיא גבוהה וחולשת מלמעלה על האי אבל פרט לכיכר קטנה, שניים- שלושה בתי קפה, וחנות אין שם משהו מיוחד. אז לימונדה לי וקפה ליוסי ומנוחה קלה וסוגרים את הפינה הזו. אנחנו נותנים לעיר הזו עוד חצי ק"מ של טיפוס בהר למצודה, על מנת שהיא תראה לנו בכל זאת, מה היא שווה. מוצאים עוד כיכר לפני בית העירייה ועוד שני בתי קפה לצידה והצלחנו "לחסל" גם את עיר הבירה הפצפונה.




חזרה אין טעם לרדת ברגל בדרך משעממת ובשמש, אז תמורת 1.60 יורו, חוזרים באוטובוס וכמו בכל האיים עד כה, אנחנו יחידים עליו. כיף להיות באיי יוון לפני העונה. בזמן איים צריך לדעת לנוח. אין ברירה. בערב מתכננים התגנבות יחידים ובהסוואה, אבל ניקו אורב לנו כמו נץ ושוב כרגיל מתעקש. "למה לכם? מסעדת דגים זה מאד יקר! אני טבח מצוין! אני אשיג לכם דגים מצוינים ואכין" מה נותר לנו לעשות פרט להסכים? כמובן שכל ארוחה כזו מלווה בשיחה ערה וקיטורים שלו על המצב במדינה, על גרושתו המרירה, שעובדת אתו במסעדה ובמלון, כשהיא לבושה רק שחורים כיאה לאלמנה...(והיא רק גרושה), על בת זוגו העכשווית הקנאית נורא וכמובן על הבן יקיר שלו והנכד הקטנטן. שיחות שאני בשלב מסוים פורשת מהן על מנת שהכלכלן מבין שנינו ייתן לו טיפים ועצות טובות. את האינפוט שלי אני נותנת מהפן הפסיכולוגי, כל אחד והחוזקות שלו...

הסלטים נפלאים כולל השרימפסים הקטנים אבל הדגים שהביא/מצא/השיג נוראיים ולא ראויים למאכל. מבט זריז בצלחת גורם לו להבין שלא אהבנו אותם בלשון המעטה או שהבין שעלינו עליו שהדגים אינם טריים. כמובן שאינו לוקח כסף עליהם כי "ככה זה בין חברים..." הוא טוען. והוא בכלל מאוהב ב"קולונל" שלי (ככה הוא קורא ליוסי למרות שהוא רק לוטננט קולונל...).

בחיי שהתאהב בנו, מתחיל ליישם את העצות הכלכליות וגם את החינוכיות ואנחנו שמחים לראות שיש לו זיק של תקווה בעיניים. כמובן שוב ההתעקשות שנאכל ארוחת צהריים לפני שהמעבורת מגיעה. מי בכלל יכול להתנגד לניקו/זורבה המקסים הזה? בטח שגם לא לבחור מה והיכן לאכול אבל זה גם חלק מהכיף של להכיר את אנשי האיים.

רק חצי שעה של שיט ואנחנו באי הבא סיפנוס

דגשים לביקור באי סיפנוס
לטיול באי דרושים בין 3-5 ימים, ולאלה הרוצים בטן גב כמובן יותר.
במפה מצוינים  האתרים באי.



לינה
לעניות דעתנו שווה להישאר בעיר הנמל לצורך הלינה ולא לעלות לעיר הבירה, כי בעיר הנמל יש יותר פעילות פנאי ומסעדות מאשר בבירה.

עליה לבירה קורה- 
בעיר הנמל באזור החנויות יש אוטובוס העולה לעיר הבירה. האוטובוס עולה לבירה אחת לשעה שעה וחצי, תלוי בשעות היום ובעונה. בעונת התיירות יש בכל האיים יותר תכיפות של התחבורה הציבורית
אפשרות אחרת היא באמצעות מוניות העושות שטאלים באופן קבוע מעיר הנמל לעיר הבירה.
האפשרות השלישית היא כמובן רגלית, במסלול של 2.5 ק"מ (A1) המתחיל בחלק המערבי של הנמל, באזור המסעדות, וחלק מהדרך היא על הכביש העולה לבירה, ובחלקה מדרגות רחבות שדרושים 2-5 צעדים להגיע למדרגה הבאה.
הנוף הנגלה תוך כדי העלייה לבירה שווה לדעתי את המאמץ הנדרש. כמובן למי שרוצה להקל על עצמו יכול לעלות ברכב למעלה ולרדת ברגל.

מסלולי נסיעה באי
באי ישנם שני מסלולי נסיעה מעגליים, האחד, לחלק הצפוני של האי, והשני, לחלק הדרומי שלו. מי שמעוניין יכול לסיים את שני המסלולים הללו ביום אחד, אך היות ומדובר בזמן איים מומלץ לעשות כל אחד מהם ביום אחד.
אפשר לנסוע באי ברכב שכור או באמצעות אוטובוס הנוסע במסלולים קבועים.
אפשר גם לשוט סביב האי בסירות היוצאות מהנמל.

חברות השכרה
באי ישנן רק 3 חברות השכרה, 2 קרובות מאוד לאזור רציף הנמל ועוד אחת בתוך העיר בצמוד לתחנת הדלק היחידה של האי. שווה לבדוק מחירים לפני ההשכרה.

קצת מידע על האתרים באי
עיר הבירה קורה
נבנתה בשנת 1434 בצורה אמפיטארלית על גבעה סלעית, עם מבנים טיפוסיים לאיים הקיקלידים כולל כנסיות המובילות למבצר בראש הגבעה. העיר מחולקת ל- פאנו קורה (התחתונה) ול- קאטו קורה (העליונה). 

אתרים בבירה
מוזיאון ארכיאולוגי, בו עתיקות מן התקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית.
מוזיאון לפולקלור- המוזיאון העממי בקאטו חורה.
בגב המוזיאון ישנו תיאטרון פתוח שבו נערכות הופעות.
פיאטסה, כיכר הנוף היפה, המרוצפת, בלב חורה, שבה נמצא בית העירייה.
חורבות הטירה הוונציאנית בראש הגבעה.
כנסיית ישוע והקפלה של אגייה סופיה, בקאסטרו.
הכנסיות המדהימות, כנסיות ביזנטיות של Aghios Athansios (כנסיית מטרופולין), Evaggelismos, Aghios Eleutherios ו Aghios קונסטנטינוס.
טחנות הרוח המשוקמות, בכניסה לעיר.
Paspari, מעיין עם קשתות.

מחוץ לבירה
ישוב החוף Aghios Sostis עם קפלת ההומניות שלה וליאס ביי, 6.5 ק"מ מזרחית לבירה.
כפר החוף Aghios Ioannis עם קפלת ההומניות שלו, 8 ק"מ לכיוון צפון מזרח.
הכנסיות הביזנטיות המפורסמות של האזור, כגון Aghios Nikolaos ו- Aghios Ioannis Prodromos, עם ציורי הקיר המרשימים של המאה ה -17.
Aspros Pyrgos (המגדל הלבן) – שנמצא על הדרך מחורה לכיוון Megalo Livadi. זהו מגדל לבן גלילי והוא נחשב לבניין מהתקופה ההלניסטית וכנסיית אגיוס צ'אראלמבוס (Agios Charalambos), הנמצאת בסמוך לו, שנבנתה עם חלקי אבן מהמגדל. 
על האי יש מצפה כוכבים עם כמובן נוף יפה. 
חורבות של הטירה של Gria (אישה זקנה), במזרח האי.
הכתר של Cyclope - מבנה מלבני עשוי צפחה.


מכרות Megalo Livadi - שפעילות הכרייה עדיין גלוייה לעין. יש את מדרגות הטעינה, שהן עכשיו אחד הסמלים האופייניים ביותר של Serifos. לאחר הפסקת הכרייה, הקרונות, המסילות, הרכבת והכלים נותרו בלתי מקובעים בזמן. שם, תוכלו לראות גם את המטה, כמו גם את האנדרטה של ​​הכורים, אשר מזכיר לנו את שביתת הדמים שהם עשו.
האנדרטה שהוקדשה לארבעה כורים שנורו במהלך שביתת 1916 על תנאי עבודה טובים יותר. לאחר השביתה העקובה הזאת, המכרות נסגרו לצמיתות.
הזהב הנטוש, מכרות הנחושת והברזל, עם האחוזה הנטושה ובתי המועצה. המסילה החלודה, הקרונות והמחסן נשמרים עדיין במכרה הישן.
מגורו צ'וריו הסמוך, אשר בשנים 1880-1912 היה המרכז החשוב ביותר של האי.
Diikitirio (המטה) - בניין neoclassical שבו שכנה חברת הכרייה "Serifos-Spilialeza". הוא נבנה בסמוך לים, עם עצי דקל אופייניים בגינה שלו, ומספק הזדמנות לדמיין את הזמן שבו כל הפעילות התרכזה שם.
פארוס (מגדלור) - בחלק הדרומי של סריפוס, בקייפ ספתי, 65 מטר מעל הים, עומד המגדלור שנבנה באבן, המנחה את דרכם של הספינות מאז 1901.
Hydragogio (אמה) - אמת מים או מסה Pigadi, שסיפקה מים ל- Kato Chora. בבריכותיה נהגו פעם הנשים לכבס את בגדיהן. האלגנטיות של האי מתגלה אפילו באמת המים, שכן הקשתות היפות שלה בולטות. 
פרגמה (סכר) - באזור Steno נבנה בשנת 2004 סכר איסוף מים, על מנת לשרת את הצרכים של המים באי.

לכתבה הבאה על האי סיפנוס- לחץ כאן

נערך ונכתב ע"י בתיה גוטליב ויוסי לוי

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

15 אוגוסט, 2015

זמן איים- האי קיטנוס Kythnos island

לכתבה הקודמת על האי קיאה KEA לחץ כאן

קיטנוס - Kythnos 



שעה וחצי הפלגה במעבורת או רחפת, מהאי קיאה או שעתיים מפיראוס, שוכן לו האי קיטנוס. 
השם המודרני שלו הוא תרמייה בזכות המעיינות החמים בצפון מזרח האי שרבים מהיוונים מאמינים שבכוחם לרפא מחלות. הם אמנם אינם מוזכרים בכתובים העתיקים, אבל נראה שנעשה בהם שימוש בזמן העתיק כי נמצאו שרידי מבנים בקרבת מקום. 

האי אמנם קרוב לאתונה, אבל בהחלט שקט הרבה יותר מחברו האי קיאה. יש גם הקוראים לו כך "האי הגדול השקט". 
למרות קרבתו לאתונה, אין בו כל כך אווירה תיירותית ולכן הוא מושלם למי שמחפש מקום שליו עם כפרים פשוטים ליד החופים. לא בטוח שאלו החופים הכי יפים של איי יוון אבל אווירת השקט שם מחפה על הכל. יש בו חוף אחד יותר מיוחד, בו שני מפרצונים נפגשים חוף מול חוף וזה נחשב לאחד מעשרת החופים המיוחדים בכל יוון.

האי קיטנוס מציע שקט פסטורלי והרבה מסלולי הליכה שמביאים את המטייל למקומות ומפרצים חבויים שמעטים מהתיירים, או אפילו המקומיים, מגיעים לשם. מרבית הישראלים לא טורחים להגיע אליו בכלל, שזה בהחלט יתרון בעיניי. ככלל, מרבית התיירים רואים את המקום רק כנקודת עצירה של המעבורת בדרכם לאיים הבאים (סיפנוס, סריפוס, מילוס וקימולוס). אליהם המשכנו גם אנחנו, לא לפני שעצרנו לבקר באי זה.

ניתן בהחלט לשכור שם רכב ואכן מרבית התיירים, שכן מגיעים אליו, נשארים ללון בעיירה בה המעבורת עוגנת. יש שם טברנות בשפע על קו המים.


אל האי הגענו בשעות אחר הצהריים המאוחרים, ישר מקיאה ומצאנו מקום לינה כמעט בקו ראשון של החוף. המון מסעדות (במושגים שלנו) ועל כולן כתוב שהן טרדישיונל = מסורתיות יעני "אוטנטיות" עם מאכלים יוונים אופייניים. כולם מנסים לסחוב אותנו פנימה בחיוך רחב אבל ממש לא מתחשק לנו לאכול ועוד פחות ההתקרצצות. 
אחרי סריקת החוף כולו בתוך כמה דקות, אנחנו בכל זאת מתיישבים באחת הטברנות עם המלצר בעל החיוך הכי גדול. ממתינים שעה לסופלאקי שכמובן לא מגיע... כשהמחאה שלנו הופכת קולנית משהו, מסתבר שהשף רב עם אשתו ומצאו בדיוק את הזמן להתדיין על זה... מתנצלים, שוכחים מנות, אין אינטרנט למרות שכתוב... בקיצור ערב שקט כי יש ממש מעט אנשים בחוץ ועוד פחות תיירים.


לילה עקוץ עובר עליי. ככה זה כשרוצים לראות את החוף קרוב... מתעוררת מוקדם כלומר, לא ישנה בכלל ויוצאת למרפסת הקטנה הצופה לים. השקט מבורך. סירות הדייגים שבו מליל דייג למעגן ועתה הם עוסקים בתיקון הרשתות ובקרצוף הסיפונים. 
בית קפה אחד בלבד הואיל להתעורר מוקדם ולכן הוא זה שזכה לקבל את פנינו. הסוכנויות להשכרת הרכב נמצאות ממש סמוך וגם שם יש רק צדיק אחד שקם בשעות שאנחנו מכירים. האחר מגיע בעצלתיים רק בשעה 10. הפסד כולו שלו... 

רכב יש, אוכל היה (לא משהו) ואנחנו לכיוון אפיסקופי Episkopi. על המפה זו נראית עיר, בפועל זו בקושי עיירה ורחוקה מהנמל רק 4.5 ק"מ. לי, כנווטת מהוללת (בעיניי עצמי.. J), קשה להתרגל למרחקים הקצרים. הורדתי עיניים למפה, הרמתי אותן להתבונן החוצה והופ! אנחנו שם! 


השיטוט בסמטאות מניב הנאה גדולה מהארכיטקטורה, האהבה לצמחיה, הניקיון, הקפדת התושבים על צביעת הבתים בלבן וה"כבישים" המרוצפים שגם את הבטון בין האבנים צובעים בלבן.

כולם מצחצחים לקראת איזה חג של איזו עדה נוצרית. (כמה חבל שאצלנו אין תכונה כזו לפני חגים לנקות מחוץ לדלד אמות...) משישי עד שלישי תהיינה חגיגות לכבוד איזה קדוש ונאמר לנו שכך יהיה בכל האיים ושרבים מהיוונים מהיבשת מגיעים לחגוג. באי הזה אנחנו מסודרים. נראה איך נסתדר במציאת לינה באיים הבאים.


מד הדלק לא זז, נאמר לנו ע"י המקומיים, שתחנת דלק יש רק בנמל. החשש להמשיך ולנסוע ככה, מחזיר אותנו לנמל. מילא ה- 4.5ק"מ, אבל סבתה שלי אמרה לי שלו חוזרים באותה דרך... אוף! זו התחלה לא נחמדה. ממלאים מעט דלק והמחוג עדיין לא זז. אין ברירה אלא לחזור אחר כבוד (ויש כבוד) לחברת ההשכרה. 
מסתבר שהאיש שהתעורר מוקדם, הלך כנראה לסייסטה כי מי בכלל בא לשכור פה רכב שלא בשעות הגעת המעבורת? שוב גומעים את המרחק לעיירה וממשיכים הלאה, כי נאמר לנו שתמורת 10 יורו יש לנו מספיק דלק לכל האי... סוף, סוף אנחנו מתחילים לקלוט את הגודל שלו. וזה עוד נחשב לאי יותר גדול.... 


להפתעתי, הפעם כן מצליחים למצוא טחנת רוח, אפילו שלוש במספר, הלוואי שזה סימן לבאות אבל... אנחנו עדיין מטיילים בעזרת המפה הטופוגרפית עם סימוני חריוני הזבובים (ראו הסבר בכתבה על האי קיאה) ועדיין לא מצליחים למצוא דבר מכל ה"התיישבות העתיקה" שמסומנת שם. נשבעת שאין לי בעיה ללכת 600 מ', לכל כיוון, אפילו יותר! לחפש רצפת פסיפס עלומה שרשומה, העיקר שיוסי יהיה מבסוט. אז מה אם זה כתוב על המפה המטופשת? כתוב גם שיש מכרות ברזל שמתגלים ככמה בורות בהם תושבי המקום משליכים את כל הפסולת שלהם. האם הם גילו את סוד הקסם האלכימיסטי איך יוצרים ברזל מזבל?


עצוב לראות עיירות שלמות ריקות/נטושות. בתים יפים יותר או פחות, לא מעט מהם מפוארים ממש וכולם שוממים. 
אחרי ה"מכרות" יוסי נשבר ואנחנו נוסעים לקורה/חורה Hora עיר הבירה של האי. זה נשמע לי דיי אחלה להפסיק כבר עם המרדף אחרי סימנים. אני מחייכת לעצמי מבפנים כי למה לבאס אותו יותר? 
Hora זוהי ה"בירה" הרשמית = העיר המרכזית של האי. כולה כמה בתים, בית עירייה קטנטן, 4 מסעדות , עוד תחנת דלק ו.... זהו! השעה כבר 4 אחה"צ' ואחד מהבתים היותר גדולים משמש כמלון. בעלת מסעדה חביבה אומרת שיש להמתין עד השעה 5 לפחות כי עכשיו הכל עדיין בסיאסטה או מת...


מישהי חמודה עוברת לידינו ומתנדבת להתקשר לבעלת המלון שתזדרז ותבוא כי יש שני פראיירים שהגיעו. כמעט ואין כלב ברחוב שלא לדבר על בני אדם. מו"מ עם הגברת מניב מחיר של 25 יורו ללילה בחדר ענק, יפה ונקי. לא נראה לי שנמשיך ונטייל עוד היום כי השמיים קודרים, רוח נושבת וקר. נמתין לערב, נשב בטברנה ונטביע את יגוננו בכוס יין או בירה.


נראה שאנחנו מתחילים להסתגל ל "זמן איים". קמים מאוחר, הולכים קודם כל למאפיה ומביאים מאפים חמים וטריים לארוחת הבוקר שלנו. רק אחר כך יוצאים לעיירה ומפרצון בשם קלונה Kalona . 
בין האי קיטנוס לאיון קטנטן לידו מחברת רצועת חוף עם חול לבן רך ויפייפה. רק אחרי טיפוס במעלה ההר לעבר כנסיה בקצהו, מתגלה מראה מרהיב של חיבור בין שלושה מפרצים שונים בכיוון צפון האי. במפרצים עוגנות להן מפרשיות ויאכטות, השייטים משכשכים במים או משתזפים והמראה פסטורלי מרהיב. 

כמובן שבמפה כתוב שיש איזו מצודה או מבצר, ומי כטייל מהולל יפספס דבר כזה? העלייה תלולה, תלולה, ארוכה, ארוכה. השריר הארבע ראשי שלי מודיע על קיומו. את גיד אכילס כנראה החזרתי לגיבור המיתולוגי כבר במקומות אחרים. מטפסים עד למעלה ומה מוצאים?? שער נעול וגדר! הכל סגור ומסוגר אבל מי יכול להעז ועצור את הנחישות שלנו? כתוב שיש מבצר? אז אנחנו נראה אותו על אפם וחמתם של כל היוונים.


לוקח ליוסי דקה לגלות איך פותחים ו.. הופ! אנחנו בפנים! חם מאד היום, אין צל בכל האזור, אבל אי שם מרחוק, יש מה שנראה לי כמו דיר עיזים נטוש.. הולכים אליו וממש קרוב, כשאני מבינה לאן זה חותר, אני מודיעה בחגיגיות שהוד מעלתי תמתין פה! ואם זה במבצר אז, ורק אז, אואיל בטובי להגיע אליו. 
כמובן שאין שום מושג איך בכלל אמור להראות הנניח "מבצר" הזה. מה גם שבשום מקום במרחבי האינטרנט, לא כתוב על זה דבר או חצי. גם יוסי שוב מתייאש ואנחנו חוזרים על עקבותינו במתלול המשופע. מזל שיש שם עשבים יבשים כך שאני פחות מחליקה על התח....

העיירה הבאה היא לוטרה Loutra כרגיל לא הספקתי אפילו להציץ במפה או להסתנכרן ואנחנו כבר שם. מטריף כמה שהכל כאן כל כך קטן. יש בה כ- 20 בתים, מפרץ קטן, מעגן פצפון לסירות דייגים, יאכטות קטנות ומפרשיות.


בניין הספא של המים המינארליים, סגור ועזוב. מה שאותנו מעניין זו נביעה של מים מינרלים חמים, שהמקומיים טוענים שהם מרפאים. נכנסים למעין בריכה שעוצבה באמצעות סלעים בתוך המפרץ, המים מפתיעים בחומם הרב. עונג צרוף! אנחנו מתחממים כשמעלינו השמש קופחת והרגליים נראות כמו לובסטר שלוק. שהינו שם ככל שניתן היה בהתחשב בחום ושבנו חזרה לעיר הבירה תוך רבע שעה.

לארוחת הערב החלטנו להתפרע ובחרנו מסעדה שהומלצה כמובן על ידי מישהו מתושבי העיירה המפרגנים כל אחד לקרובים שלו... רעבים המתנו כי פותחים רק בשעה 7. התאפקנו עוד בגלל התירוץ שהתנורים לא חמים.. (גחלים) הכל מתנהל בעצלתיים. שוב ממתינים לאיזו צעירונת שיודעת אנגלית... לקראת השעה 8 הצלחנו אפילו להזמין... כמובן שרק מרגע זה נחשב ה"מחכים".. וזה ממש, אבל ממש המון מחכים כזה. עכשיו התירוץ היה שהשמן לא חם ולכן כדורי הגבינה החמים שהזמנו, הגיעו יחד עם הבשר..... איזה מזל שלא בדקנו את ההכשר של המסעדה J את הארוחה סיימנו עמוק לתוך הלילה...


מסתבר שכשמגיעים מחוץ לעונה (שמתחילה בערך באמצע יוני ואנחנו רק בסוף מאי) לא בכל יום יש מעבורת. אז החלטנו להישאר עוד יום בעיירה החמודה ובעיר הבירה, הרבה יותר מעיירת הנמל ושם בהרים יש גם פחות יתושים... 
יהיה לנו עוד יום להשתכשך במעיין החם הנובע לתוך המפרץ. מי יודע, אולי הם (המים) יצליחו להרוג לי את כל החולרות/ אינפקציות שגרמו היתושים שעקצו אותי.

למחרת פתחנו עיניים ליום אפור כהה מהסוג הקודר. יוסי בדרכו לנמל להחזיר את הרכב ויחזור באוטובוס העולה לבירה. הגשם מתחיל לרדת והיום נראה אבוד לגמרי, והנה הגשם פסק, ויוסי חזר ומאיץ בי כי הנהגוס של האוטובוס שעלה מהנמל, הסכים להמתין לנו בכניסה לעיירה ולהביא אותנו למפרץ. זה שאנחנו הנוסעים היחידים שיש לו, כנראה עזר או שהוא כמו האחרים עוד איש נחמד..


מגיעים לכניסה לעיר בריצה קלה ותוך 10 דקות אנחנו במפרץ. לוקח לנו כמה דקות להתיישב בבגדי ים בתוך סיר המרק המהביל. בחוץ (מסביב לסלעים) אפור, מעונן ואנחנו בתוך המעגל בסבבה שלנו מתרככים. 
אט, אט מתכנסים לתוך הבריכה הקטנה יאכטונרים מהמון לאומים. צ'כים, איטלקים, גרמנים וצפרדעים (סליחה צרפתים...) כולם יושבים יחד ומדברים על החיים (חוץ מהצרפתים הלא נחמדים), מרכלים על היוונים, על המצב הפוליטי אצלנו על המצב הכלכלי פה והחיים נהדרים. חם בפנים אבל אי אפשר לצאת לקור שבחוץ.

כבר צהריים והקור מתגבר. רק עתה שמנו לב שבאופן מוזר אין עכשיו שום תנועה של רכבים באזור. אוטובוס כנראה יהיה רק מחר בצהריים..... מוניות אין פה בכלל ואם רוצים צריך להזמין מאזור הנמל. היכטונרים ממש לא מוטרדים שהריי הסירות שלהם פה קרוב ורק אנחנו תקועים. כתוב שיש "רק" 4.7 ק"מ עד לקורה אז מה הבעיה? נופל עלי פרץ ספורטיבי. נלך! כמה זה כבר יכול לקחת? רק דבר אחד שכחתי... שה"רק" הזה כולו בעליה והגשם תלוי על האף. 


נו מה? ברור שחמש דקות אחרי שהתחלנו ללכת ולטפס בהרים, נפתחות ארובות השמיים. הממזרים הללו רק המתינו בשקט שנתרחק מספיק ממקום מסתור והתחילו להמטיר טיפות ענקיות... אני שולפת מעיל גשם לנסות להתגונן. הוא אמנם מגן קצת אבל כשמטפסים בהר הוא גם מחמם ומזיעים בו, וכמו באגדות, מגיעה גברת עם רכב פצפון (דלעת?) ומביאה אותנו חזרה עד לכניסה לעיירה. בדיוק! אבל בדיוק אחרי שהרטבנו לה יפה את המושבים ברכב, הגשם נחלש ומאפשר לנו בצעד קליל להגיע לחדר ולהתייבש.

בעלת המסעדה פוגשת אותנו ואני שואלת אם היום היא תהייה סגורה. היא מבינה את הרמז, צוחקת ומבטיחה שהיום זה יהיה יותר מוצלח אבל רק מ 7:15. לקחה לעצמה מקדם ביטחון..... הפעם זה עבד, אוכל מצוין, הוזמננו על חשבון הבית לקנקן של יין טעים תוצרת בית ושבעים וכבדים דידינו חזרה להישפך אל המיטה.


כל הלילה הגשם היכה במרפסת החדר. הבוקר קר מאד ואפור כהה פיכס!. יש קפה, יוסי רץ להביא מאפה ואפשר לנוח עד הצהריים כשיגיע האוטובוס. למי שמורגל בטיולים אינטנסיביים, זה נראה יום מבוזבז, באיים חייבים להתרגל לקצב אחר.
עוטפים בנחת את התרמילים בגלל הגשם, עוטפים גם את עצמנו ואנחנו נראים כמו שני גושי פלסטיק/ניילון מהלכים. כל מה שצריך זה למצוא מקום יבש בפאתי העיירה ולהמתין לאוטובוס. ליוסי אצה הדרך ואין סבלנות, הוא מחליט שאפשר לתפוס טרמפ בדרך לנמל ואני לא מעודדת אותו בכלל. מה אכפת לי להמתין לאוטובוס? כרגיל.... האיש מוצא טנדר שיורד לנמל בדיוק לנקודה שבה אנו צריכים. 
עוד קפה קטן במסעדה, עוד אינטרנט ושקט, עוד דגים לארוחה ויין כל כך טעים שעדיין הריר עולה בפי גם היום. האי קיטנוס כל כך שקט ורגוע. כמה נעים פה.
ואז.... המעבורת מגיעה ואנחנו נשארים בלסתות פעורות. מאות אנשים על נשיהם וטפם, על כלביהם וסליהם ועשרות מכוניות נפלטים כולם מפיו הפתוח של הלוויתן/מעבורת. שנינו המומים מכמות האנשים ומאושרים שהצליח לנו לברוח בזמן משם.

שייט של שעה וקצת במעבורת מהודרת עם מדרגות נעות בתוכה, בין 4 המפלסים. אני מתפלצת למראה כמות הנוסעים שנותרו עליה למרות שירדו כה רבים, המונים!! כמובן שאני חוששת ולא שקטה שמא כולם שמים פעמיהם לאי הבא "שלנו" סריפוס. 
יוסי מרגיע שזו מעבורת שמשייטת בין הרבה איים אבל השקט ממני והלאה. מה גם שאנו אמורים להגיע אחרי השעה 20:00 ואולי לא נמצא לנו חדר מתאים. עוד משהו שצריך לשנות בדיסקט כשמטיילים באיי יוון שלא בעונה. פשוט להפסיק לדאוג ו- קה סרה, סרה... 

ועל סריפוס בכתבה הבאה.

לטיול בכל האי דרושים 4-5 ימים מכסימום, כולל יום ההגעה והיציאה ליעד הבא. יום לדרום האי, יום לצפון האי, יום לבירה, ויום למעיינות החמים.
את האתרים באי תוכלו לראות במפה המצורפת-




דגשים לטיול באי זה
הגעה לעיר הבירה קורה
בכל פעם שמגיעה מעבורת יש אוטובוסים שמחכים ברציף ומסיעים אנשים, האחד בציר הצפוני של האי והשני בציר הדרומי, ובשניהם לערים הראשיות שלאורכם, ולכן צריך לשאול איזה מהם מגיע גם לעיר הבירה.
אפשר גם במונית בעלות של 8 אירו לכל כיוון, ויש באי כמה בודדים, ראו פרטים בהמשך.

השכרת רכב
יש בסה"כ 3 חברות השכרה באי, הנמצאות ליד הנמל, מהם ניתן לשכור רכב לטיול באי. אנחנו הופנינו כבר באי הקודם, לאחד בשם אנטוניס.

לינה
אנחנו העדפנו פרט ללילה הראשון, לשהות בשאר הימים בעיר הבירה, ממנה גם יצאנו לטיולים באי. היא לדעתנו עדיפה על לינה בעיר הנמל.

נסיעה ללוטרה- אזור המעיינות החמים
במידה ואין רכב, ובכדי להגיע למקום ניתן להשתמש באוטובוס התלמידים המסיע אותם בין לוטרה, עיר הבירה ועיר והנמל, בעלות של 2 אירו. משך הנסיעה כ- 15 דקות. או ללכת ברגל מעיר הבירה ללוטרה, הליכה בת כשעה לכל כיוון.
בניין הספא של המעיינות החמים בלוטרה סגור, אך ניתן להתרחץ בכניסה של המעיינות למפרץ בחוף המזרחי, מקום שגודר ע"י אבנים, יש במקום יתרון כי יש שם ערבוביה של מים חמים וקרים בחלק מהמקום.

ברשימה תמצאו את כל הטלפונים להזמנת תחבורה באי-
  Car Rentals

2281 032104
6944 906568
E. Chalivelakis
2281 032506
“Ta Loutra” – Antonia Laoutari
2281 031447
6972 702565

  Means of transport – Coaches

  Tzamaros Bouritis
2281 032005
6977 900682
  Filippas Filippaios
2281 032080
6944 622108

 Means of transport – Taxis

  Georgios Larentzakis
6945 800278
6944 271609
 Giorgos Filippaios
6945 895347
  Michalis Tziotis
6944 276656
Michalis Filippaios
6944 743791

קצת מידע על האי והאתרים שבו-
באי kythnos או כפי שגם נכתב Cythnus יש עיר בעלת שם זהה, הממוקמת בערך באמצע החוף המערבי של האי, ליד Episkopi.
האי נקרא גם "Thermia" מאז המאה ה -12 כאשר זה היה מיוחס לכינוי "diocese של Kea ו Kythnos". המילה diocese נגזרת מהמונח היווני διοίκησις שמשמעותו "הממשל". השם המודרני של האי, תרמיה (Thermia), נגזר מהמעיינות החמים הנמצאים בצד הצפוני-מזרחי שלו, שידועים כיום בחלקים שונים של יוון, כיעילים לריפוי מחלות.
Chora או Messaria היא בירתו של האי Kithnos, עיר שנבנתה בצורה אמפיתאטרונית על גבעה. היא ממוקמת כ- 8 ק"מ מ- Mericha, נמל האי. היא נבנתה במאה ה -17 ומאז היא מאוכלסת. זהו אחד הכפרים הקיקלאדים היפים ביותר, עם בתים לבנים, שבילים מרוצפים, ספסלי אבן מסוידים, כנסיות קטנות ומפעלי רוח.
חורבות העיר העתיקה בקורה נקראים עכשיו Hebraeokastron. המעגל של הקירות עדיין ניתן לאיתור, אם כי חלק גדול מהם נעלם.

אתרים לביקור באי- מעבר למסומן במפת האתרים
בבירה
אנדרטת המלחמה, בכניסה לבירה חורה.
הכנסייה של אגיוס סאבאס מהמאה ה -17, עם chancel עץ יוצא דופן. בארכיטקטורה של הכנסייה, הצ'נסל הוא החלל סביב המזבח, כולל המקהלה והמקדש (המכונה לפעמים "פרסביטרי"), בקצה הליטורגי המזרחי של בניין הכנסייה הנוצרי המסורתי.
הכנסייה של Meamorfosi tou Sotira (או שינוי צורה של ישו), עם chancel של המאה ה -17, ואת הכנסייה העתיקה ביותר של האי Aghia Triada עם החלק העתיק של פסלים עם כתובות.
מנזר Panagia Nikous- המרתף של המנזר פעל כבית ספר סודי. המנזר נקרא על שמו של "Panagia Nikopios" הביזנטי, והוא נבנה כמו כנסיות אחרות של האי - על חורבות מקדשים עתיקים.
חוות תחנות הרוח הממוקמת בצפון מזרח של Chora. זוהי חוות הרוח הראשונה שפעלה ביוון.

מחוץ לבירה
Dryopida עיירה שיש בה בתים מסורתיים עם רעפים וארכיטקטורה יוצאת דופן, כנסיות ישנות, כיכרות קטנות ויפות, סמטאות ציוריות וקשתות המרתקות את המבקר. העיירה נקראת על שם דריופס Dryopes- התושבים הראשונים של האי על פי המסורת. בעיירה ניתן לבקר במוזיאון הביזנטי, ובו גוספל, אייקונים וצלבים מהמאה ה -18 וה -19, כלי נחושת וכלי זהב מצופה זהב, חפצי עץ מגולפים, בד מהמאה ה -18 המתאר חלקים מחייו של ישו וגליל עץ מגולף זהב מצופה זהב. בנוסף ניתן לבקר במוזיאון פולקלור שבו בתים, תלבושות מסורתיות, כלי להחזיק בית, רהיטים ישנים, רקמות, פריטים ארוגים ביד ועוד אובייקטים רבים.
טירת אוריה Oria - בירת האי בתקופה הביזנטית. כיום תמצאו בה רק שרידים של בתים, קירות וחורבות כנסיות כמו Agia Triada (השילוש הקדוש) ו Keralleousa.
מערת Katafiki - מערה עם נטיפים מרשימה. המערה שימשה מקלט לשודדי ים וזה מקור השם שלה. במהלך מלחמת העולם השנייה, המערה שימשה כמקלט עבור התושבים. היא נמצאת ליד הכפר Driopida במקום שנקרא Fires.
Vriokastro - העיר המבוצרת של Vriokastro, הייתה הבירה העתיקה של האי (במאה ה -10 לפנה"ס עד המאה ה -6 לספירה), והיא שוכנת על החוף המערבי של האי, לא רחוק מהעיר kythnos.
Kastela - מצודה מבוצרת בחלק הדרום-מערבי של האי, היא הייתה מיושבת מהתקופות ההיסטוריות המוקדמות עד התקופה הארכאית.

ערכו וכתבו בתיה גוטליב ולוי יוסף

לכתבה הבאה על האי הבא סריפוס- כנסו ללינק הבא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

30 יולי, 2015

איי יוון- זמן איים- כללי

כתבה זו פותחת סדרת כתבות על איי יוון השונים, שבהם ביקרנו לאחרונה.
כאשר אנחנו מציינים למישהו שחזרנו לאחרונה מאיי יוון, ההקשר הראשון שעולה להם בראש הוא האיים המוכרים והידועים, כגון- סנטוריני, כרתים , רודוס ועוד, ההקשר השני הוא של חופים וים.
ליוון יש כ- 6000 איים ואיונים המחולקים לקבוצות שונות, אמנם בכולם יש חופים וים, אך יש בהם גם טבע, נוף ותרבות, שלא פחות מעניינים, את חלקם הגדול רובנו לא מכירים למעט משיטי יאכטות או כאלה שמחפשים את השונה והלא מוכר, להפתעתנו נתקלנו רק במעט ישראלים כאלו במהלך מסע זה בין האיים.
טיול באיים קטנים, שניתן לעבור בהם, לאורכם ולרוחבם רגלית בתוך ימים ספורים וברכב בעוד הרבה פחות מזה,, כמו גם לגלות פינות נסתרות חלומיות בכל אי וליהנות מהכנסת האורחים של המקומיים, הן  חוויות בפני עצמן.

זמן איים- מה זה?
זוהי למעשה הדרך והמנטליות בה מתנהלים באיים, הן האוכלוסייה המקומית והן המטיילים עצמם.
פירוש הדבר שהמקומיים מתחילים את היום שלהם משעה 09:00 ואילך, ברוב המקרים, ועושים סיאסטה בצהריים, כך שבחלק מהזמן אין חנויות או אין ביקור במקומות שונים. הטברנות לא נכללות בד"כ בחלק זה.
גם מבחינת המטייל רצוי שטיול באי יבוצע בנחת ובשלווה ולא לרוץ ממקום למקום ומיעד ליעד ולעשות הכל בניחותא.



קבוצות האיים ביוון
ראו מפות קבוצות האיים-



האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים, Dodecanese Islands וביוונית Δωδεκάνησα- זוהי קבוצה של 163 איים מתוכם 26 איים מיושבים, רק 12 מתוכם הם איים גדולים, למרות שפירוש השם הוא "12 האיים". האי המוכר מבין כולם הוא רודוס. למידע נוסף כנסו ללינק הבא.

האיים היוניים או האיים האיוניים, Ionian Islands וביוונית Ιόνια Νήσια- הנקראים גם Eptanissa אפטניסה Epta=7 או במילים אחרות קבוצת 7 האיים שהם למעשה האיים הגדולים והמיושבים מתוך כ- 40 איים שיש בקבוצה.. הידוע מכולם הוא האי קורפו. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

האיים האיגאיים North East Aegean Islands וביוונית Βορειοανατολικό Αιγαίο- קבוצת איים במזרחה של יוון שחלק קטן מאוד מקבוצת איים זו שייך לטורקיה. בחלק היווני כ- 14 איים מיושבים. הידוע מכולם הוא האי קוס. למידע נוסף כנס ללינק הבא.


האיים האגרו-סרוניים או הסרוניים או הסארוניים Argosaronic Gulf Islands וביוונית Σαρωνικά Νησιά- קבוצה של 7 איים עיקריים, מתוך 9 ועוד הרבה איים קטנטנים. למידע נוסף כנס ללינק הבא.


האיים הספורדיים Sporades Islands וביוונית Βόρειες Σποράδες- שמשמעות שמם הוא האיים המפוזרים, קבוצה הכוללת 24 איים שמתוכם מיושבים רק כ- 7 איים. למידע נוסף כנס ללינק הבא.


האי אוויה Evia וביוונית Εύβοια- האי השני בגודלו ביוון, אחרי כרתים, המחובר ליבשת בגשר.


האי כרתים Crete וביוונית Κρήτη- הוא האי הגדול מבין איי יוון. למידע נוסף כנס ללינק הבא.


האיים הקיקלידים Cyclades Islands וביוונית Κυκλάδες- זוהי הקבוצה של האיים שביקרנו בה לאחרונה והמידע שיינתן הוא על כל האיים שבהם ביקרנו מתוך כל קבוצת האיים. בקבוצה נכללים 220 איים ואיונים, ישנם בקבוצה זו רק 56 איים גדולים ושמהם רק 22 איים מיושבים. המוכרים מכולם הם האי סנטוריני והאי מיקונוס. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

הביקור באיים הקיקלידיים
ההחלטה לטייל דווקא באיים הללו נפלה בהתחלה בגלל קירבתם הגאוגרפית לארץ ונוחות ההגעה אליהם. אחרי שנחשפנו ליופיים, לאופיים ולשלווה שבהם- התאהבנו.

אז מי הם בכלל תושבי האיים הקיקלידים הללו? על פי החוקרים, התרבות הייחודית שלהם קיימת כבר מאז תקופת הברונזה 2000-3000 לפנה"ס ואולי עוד לפני כן. האיים הללו מיושבים לפחות מאז שנת 7000 לפנה"ס כשהם עוברים מיד ליד בין המיקנים, הדורים, המצרים בתקופת תלמי, היוונים, הרומאים, ואפילו האימפריה העותמנית. 
תחת השלטון העותמאני הפכו האיים למקום זנוח וסבלו רבות מהתקפות של שודדי ים שמצאו מפלט במפרצים הרבים שם. כמו מפרץ קלפטיקו באי מילוס, שמשמעו נגזרה המילה קלפטומניה (גניבה).

האיים, שלא השתתפו כמעט במלחמת העצמאות היוונית, שימשו גם מקום מפלט לנמלטים מאיים אחרים. במלחמת העולם השנייה נכבשה יוון ואתה גם האיים ע"י איטליה, ולמעשה רק בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 החלה שם תעשיית התיירות שהולכת וגדלה מידיי שנה בשנה, ומהווה את מקור התעסוקה העיקרי שלהם.
אך לכך יש מחיר עליו תוכלו לקרוא בכתבה הבאה המראה על הכוונה להציב מגבלות על כניסת תיירים לאיים בגלל בעיית תשתיות.

אנחנו ביקרנו בכל האיים הללו במהלך מספר שנים, ואת האיים שביקרנו בכל שנה ואת מסלול הטיול ביניהם תוכלו לראות במפה המצורפת- 


את האפילוג של בתיה, שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בסוף כתבה זו.

מידע על האיים
מידע על האיים השונים בקבוצת איים זו ניתן להשיג, מלבד כתבה זו, גם בלינקים הבאים-
אתר "הטיול היווני"
אתר "שוטט ביוון"
אתר "בקר ביוון"
greecetravel אתר - כאשר באתר זה ניתן לפנות לעורך ולקבל תשובות מהירות ומלאות לכל השאלות.
כמובן גם אתרים אחרים כולל אתרים של האיים עצמם, ואחרים שיש בהם כתבות מטיילים כגון- למטייל, מסע אחר ועוד.

הגעה לאיים
לאי אחד אוויה Evia ניתן להגיע ישירות ברכב ובנסיעה מהיבשת באמצעות הגשר המחבר אותו ליבשה.
ליתר האיים ניתן להגיע, לחלקם בטיסה, ישירה מישראל לאתונה מנתב"ג ומשם להמשיך בטיסות פנים או במעבורת. החל מחודש מרץ 2017 יהיו טיסות ישירות של חב' התעופה הקפריסאית Tus Airways טיסות ישירות מחיפה לאתונה, רודוס וקוס, אלו טיסות נוספות לטיסות הקיימות ללרנקה ופאפוס, ומלרנקה ניתן לטוס למספר איים ביוון- זקינטוס, קרפתוס, קפלוניה, מיטיליני, וסאמוס. הטיסה ללרנקה ומשם לאיים מקצרת את זמן הטיסה ומהירות ההגעה לחלק מהאיים.
לכל האיים ניתן להגיע במעבורות היוצאות מנמל פיראוס, לחלקם מנמל לבריו lavrio או ממספר ערי נמל אחרים, תלוי בקבוצת האיים שבחרתם.
להלן אתר בן ניתן לבדוק זמני מעבורות ומאיזה נמל (לעתים יותר מנמל אחד) ניתן לקחת אותן:-
האתר הראשון או בלינק הבא
כאשר את הקודים של כל נמל ניתן לראות בלינק הבא

ראו במפה שבהמשך את מסלולי המעבורות העיקריות, אך לא כולן-

שדות תעופה ביוון ובאיים-


לינה באיים
מטיילים נוהגים בד"כ להזמין לינה מראש  בכל אי, אך מניסיון שעשינו והזמנו מלון באי הראשון קיה Kea באמצעות אתר hotel.com שילמנו 80 אירו ללילה, פי 2-4 יותר ממה ששילמנו בשאר הימים שבהם מצאנו מקום לינה מיד כאשר ירדנו מהמעבורת.
אני חייב לסייג את דברי, שזה נכון כאשר מגיעים לאיים בטרום עונה או בשולי העונה ובעיקר לא לאיים המתוירים ביותר, למרות שבנסיעה השנייה לאיים ביקרנו באותה תקופה גם בסנטוריני ולא הייתה בעיה למצוא לינה מראש טלפונית ישירות למלון במחיר של 40 יורו ללילה.
ברוב האיים ניתן למצוא מקום לינה טוב ונקי תמורת 25-40 אירו ללילה, תלוי גם במספר הלילות.
כאשר יורדים מהמעבורת מחכים לכם בד"כ בסמוך לרציף, בעלי דירות/מלונות קטנים וחדרים להשכרה, המציעים את מרכולתם, וניתן לראות את תמונות החדרים המוצעים, אך שימו לב למרחק מקום הלינה ממרכז האי או העיר, שאלו לגבי מים חמים שברוב המקרים יש, שאלו לגבי חיבור אינטרנט, שברוב המקרים קיים אך לא תמיד בחדרים עצמם, ושאלו לגבי טבליות נגד יתושים או לשרותים ומקלחת בתוך החדר ולא משותפים, שמבחינתנו היה חובה.
שימו לב שבעונה הבוערת החל ממחצית יוני ועד מחצית ספטמבר, מספר המציעים לינות בנמל קטן והקושי למצוא מקום לינה טוב ומסודר ובמחיר סביר יורד.

תנועה באיים
ביום ההגעה לאי
ברוב האיים כאשר מגיעים לאי, כבר ליד רציף המעבורת מחכה אוטובוס המסיע את האנשים לעיר הבירה או לערים נוספות, במידה ויש מסלולים כאלו, כך שמי שרוצה להגיע ליעד מסוים באי יכול לעשות זאת כבר אחרי הירידה מהמעבורת. עלות נסיעה כזו היא כ- 2 אירו לאדם.
 תדירות האוטובוסים : וגם המקומות אליהם ניתן להגיע אתם, משתנה בהתאם לעונה. עד 15 לחודש יוני בכל שנה, התדירות נמוכה, ומתחילת העונה התדירות גוברת וכך מספר מסלולי הנסיעה.
אפשר כמובן גם לנסוע במונית מהרציף למלון או ליעד שרוצים ללון בו, אך זה יותר יקר, לפחות 6-7 אירו לאדם.
אם מקום הלינה הוא בעיר הנמל, אזי אין צורך בתחבורה כלשהי ביום ההגעה.

במשך השהות באי
כאמור ניתן לנסוע באוטובוס שעלותו נמוכה, לעיר הבירה של כל אי, ישירות מעיר הנמל ובהתאם ללו"ז הנסיעות כפי שנפרט במידע לגבי כל אי.
גם ליעדים אחרים באי, כגון ערים אחרות או חופים, ניתן לעתים לנסוע באוטובוס במידה ויש מסלול נסיעה של אוטובוס אליהם, דבר שניתן לברר בתחנת המידע הקיימת בסמוך לכל רציף.
נסיעה ליעדים אחרים באי, כגון אתרי ארכאולוגיה או חופים מבודדים ועוד, אפשר לעשות באמצעות השכרת רכב או טרקטורון.
שימו לב שהשכרת רכב רגיל וקטן, לא תמיד תאפשר לכם להגיע לחופים מבודדים או מיוחדים שהגישה אליהם היא דרך דרכי עפר או דרכים הרריות קשות, אלא אם אתם נהגים בעלי הכשרה לנהיגת שטח. לכן במקרים אלו עדיף לשכור רכב 4X4 שעלותו יקרה יותר.
מאידך טרקטורון או אופנוע, שהם  גם זולים יותר מרכב רגיל או דומים לו במחיר, יכולים לעשות זאת בקלות יתרה, אך שם אתם חשופים לקרני השמש והרוח לאורך כל היום וישנם איים בהם מקפידים על רישיון לאופנוע.
כמובן שניתן להגיע ליעדים שונים באי, גם באמצעות שייט על ספינות (יכטה) היוצאות מעיר הנמל, ולעתים אין ברירה אלא להשתמש רק בתחבורה זו, כי ישנם אתרים, כמו מערות ים, שזו הדרך היחידה להגיע ליעד המבוקש.

מפות 
כדאי ורצוי לטייל באיים באמצעות מפות, ולא צריך לדעתי יותר מכך, ובטח שלא צריך גי.פי.אס.
ניתן לרכוש מפות באתונה בחנות שמיועדת למטיילים, אך ניתן לקנות גם באיים עצמם, ואם תהיה לכם הפנייה מ- Matt Barrett's באמצעות האתר http://www.thegreektravel.com/ אזי תקבלו הנחה גדולה של 15%.
רק שימו לב שנסיעה לאתונה וחזרה משדה התעופה היא לפחות שעה ומחצה, ועלותה במונית כ- 75 אירו הלוך וחזור, ובאוטובוס ורכבת תחתית הרבה יותר זול, אך גם יותר מסובך.
דרך אחרת לטייל היא ע"י סימון היעדים על מפת GOOGLE ואז להורידה אוף-ליין לנייד שלכם או לטבלאט ולטייל באמצעות מפה זו הכוללת הנחייה קולית איך להגיע לכל יעד ברכב.

אלו פרטי החנות ודרכי ההגעה אליה באוטובוס ורכבת תחתית-
travelbookstore
Solonos street 71 , atthens
phone number is 0030 210 36 16 943
working hours 8.30-20:30
bus or metro to Syntagma square,
and then transfer to Red Metro Line and exit in the next station, Panepistimio Station.
http://www.athensairporttaxi.com/index.htm
es@travelbookstore.gr

בכל אי ניתן גם לקבל מפה לא כל כך מפורטת, בתחנות המידע לתיירים הנמצאת בכל רציף מעבורות, לאנשים מאורגנים ומסודרים, הקושי היחיד הוא שלא ניתן לתכנן ישירות על המפה את מסלולי הטיול מראש. אבל אתם הריי על "זמן איים"... שווה לנשום עמוק ולעשות את הדברים לאט. 

אוכל
במידה ומקום הלינה כולל גם  ארוחת בוקר אזי כמובן תחסכו לכם הוצאה זו שיכולה להסתכם בכ- 8-20 אירו לאדם, תלוי מה אוכלים והיכן.
את יתר הארוחות ניתן כמובן לאכול בטברנות השונות או בדוכני אוכל (דומה לדוכני שוורמה שנקרא ביוונית גירוס), כאשר המחיר משתנה בהתאם למה שאוכלים ומקום האכילה.
מומלץ בכל מקום ובכל ארוחה, לשאול מתוך התפריט מהו האוכל המקומי השייך לאותו אי ולנסות אותו ולא להיצמד למאכלים המוכרים מהבית, אתם תופתעו לגלות שיש מאכלים מעניינים וטעימים וכי האוכל שונה מאי לאי ואפילו במקומות שונים באותו האי.

נסיעה משדה"ת באתונה לנמלים:-
נסיעה לנמל לבריו Lavrio
במונית- 
ניתן להזמין מונית מראש ונהג יחכה לכם כבר ביציאה באולם הנכנסים, אך העלות היא גבוהה מאוד 75 אירו. זה מה שנדרשתי לשלם וכמובן שלא הסכמתי.
גם אם תקחו מונית שאינה מוזמנת מראש העלות תהיה דומה, ולא פחות מ- 70 אירו.
באוטובוס-
ביציאה מאולם הנוסעים הנכנסים, חוצים את הכביש לצדו השני, ליד שער 3, וממש ממול תראו תחנות אוטובוס, האחת למכרז הקונגרסים והשנייה לנמלים לבריו ורפינה.
האוטובוס אמור לצאת כל 45 דקות, יש לפעמים פספוסים, אז קחו בחשבון אם יש לכם מגבלת זמנים במעבורת.
עלות הנסיעה היא 4 אירו לאדם.
שימו לב שאחרי נסיעה של כ- 1/2 שעה, צריכים להחליף אוטובוס בנקודה מסוימת, ללא עלות כספית נוספת, והאוטובוס ההוא מביא אתכם ישירות עד לרציף המעבורת בעיר לבריו. סה"כ הדרך היא כ- שעה וחצי כולל ההמתנה לאוטובוס השני.

נסיעה לנמל פיראוס Pireous
מונית-
גם כאן ניתן לנסוע לנמל במונית. העלות בשנת 2016 הייתה 13 אירו.
באוטובוס-
בכדי לנסוע באוטובוס יש לעלות לרציף הנוסעים היוצאים, למעלה, ולחפש קו אוטובוס 96 שיביא אתכם ישירות לרציף המעבורות בעיר פיראוס בתום כשעה וחצי לפחות, בגלל הפקקים ולא בגלל מרחק הנסיעה.
עלות נסיעה כזו לאדם היא 5 אירו.
רכבת-
משדה התעופה יוצאים ברכבת לתחנת (SKA (rail center of acharnes ומשם לקחת רכבת לנמל פיראוס,בעלות של 8 אירו.

מזג אוויר באיים
רוח המלמטי באיים הקיקלאדים [ מזג האוויר באיים הקיקלאדים סנטוריני, פארוס, נאקסוס, איוס, מיקונוס, סיפנוס ] 
באיים אלו ובעיקר באיים הקיקלאדים : פארוס, נאקסוס, סנטוריני, מיקונוס, איוס, מילוס, סיפנוס, סריפוס קיימת בקיץ "רוח המלמטי". 
רוח המלטמי מגיעה מהמייצר הנוצר בין חלקה הצפוני של היבשה ביוון ובין הפולופונס, רוח זו מקררת את הימים החמים בצהריים ובערב מביאה אתה בריזה נעימה, איים אלה זוכים בשל רוח המלמטי למזג אוויר מעולה ונח מאד גם בימי הקיץ החמים מאד וגם בחודשים, ספטמבר אוקטובר, גם איי המפרץ הסארוני זוכים לרוח המלמטי ובעיקר האי אגינה, אגיסטרי, והאי פורוס הקרובים לאתונה אם כי בעוצמות פחותות, הרוח צוברת תאוצה בים ומתחזקת בעיקר באיזור הקיקלאדים.
ימאים או יאכטיונרים היוצאים לים חייבים להתעדכן במצב הרוח.
הערה : ההרפתקנים שינסו להגיע לאי המדהים ביופיו אנאפי מסנטוריני בחודשים אוקטובר / נובמבר ועד מרץ עשויים למצוא עצמם ללא יכולת לצאת מאנאפי למשך ימים רבים, אי יפיפה זה נתון בחורף לגובה גלים גבוה במיוחד שלא מאפשר עגינה של אוניות במזח, לכן נסו לגנוב ביקור קצר באי אנאפי רק בחודשים יוני -עד ספטמבר.

רוח המאיסטרוס באיים היונים [ קורפו, פאקסי, לפקדה, קיתירה, קפלוניה ] הקרובים לאיטליה.
רוח צפון מערבית קלה זו מביאה אתה בריזה נעימה בשעות הצהרים הקשות יחסית, לקראת ערב לילה רוח זו נעלמת והטמפרטורות חוזרות לשגרתן, בקבוצת איים זו של יוון, הקרובה לדרום מזרח איטליה החורף מעט ארוך יותר ועונת התיירות למעשה מתחילה רק בסוף מאי תחילת יוני.

מזג האוויר בדודקאנסים הדרומיים [רודוס] 
בקיץ כמו בישראל, בחורף מסוף אוקטובר בלתי יציב, אך עם הרבה מאד ימי שמש גם בחורף [אך הלילות קרירים], בקיץ רודוס לעתים קרובות הוא סיוט של ממש ועל כן לא נחשב בעיני מומחים ליוון כאי אידיאלי לנופש, משום מה בישראל הפכו אותו ליעד אטרקטיבי מסיבות כנראה כלכליות של חברות הנסיעות וחבל.
ככל שמצפינים בדודקאנסים לכיוון האיים לימנוס, ליפסי, קוס מזג האוויר מצטנן יותר, בקיץ נעים יותר באיים אלה מאשר ברודוס המרכזי, אך בחורף איים אלה סופגים כמות ניכרת של משקעים וגם שלג.

איים צפוניים [ תאסוס, סמוטראקי ] .
מזג האוויר באיים אלה מעולה בקיץ, אך גשום וקר בחורף.

אפילוג של בתיה גוטליב 22.5.15
היום אצלי מתחיל מאד, מאד מוקדם. בעצם התחיל עוד אתמול. המון סידורים, המון בלגן ולא מספיקה כלום. ככה זה כשנוחתים שבועיים קודם מטיסה לא פשוטה מארה"ב וגם חולים.

איך זה שאני כל פעם מחדש מצליחה לעשות לעצמי כזו סמטוחה בתאריכי הטיסה? חוזרת בליל ל"ג בעומר מטיסה ארוכה ומתישה עם בת ונכדודה קטנה. המטוס עמוס לעייפה ורועש בחוגגים שלא שמעו על שמירת שקט או ישיבה בכיסאות בזמן טיסה. 
הם פה לכבוד ההילולה בהר מירון, שמתקיימת ביום הנחיתה והשד יודע איך יש להם כוח להתרוצץ בטליתות ענקיות הלוך ושוב בתוך המעברים במטוס, לדבר בקולי קולות באנגיידיש (שם שאני המצאתי לשפה של יוצאי ברוקלין הדתיים חרדים שזו שפה ייחודית להם. מין ערוב מוזר של יידיש ואנגלית), להתפלל כל הזמן ולשגע את הדיילות, כאילו שזו בכלל לא טיסת לילה. ואז, בעיתוי מטופש, אני בוחרת את התאריך הזה שבו כולם בורחים לחו"ל בזכות וויקנד ארוך של שבת וחג חדש (שבועות). "זהו!" אני נשבעת לעצמי "להבא אקפיד יותר על תכנון התאריך, שלא כל עם ישראל ואשתו יהיו בשדה וירצו להמריא". מה שבטוח הוא שיהיה תרוץ חדש לשדה העמוס בנתב"ג.

===========================================================

הטיסה מלוד לאתונה אורכת רק 1.45 דקות. ממש קל"ב. בכרטיס הטיסה רשום "ארוחה חמה" ואני מפנטזת לי כי אני רעבה. מה שבפועל הגיע זה מאפה עם "נגיעות" של גבינה מלוחה (כן הוא חם) ושתייה. מעליש, לא נורא, הטיסה באמת קצרה ובנחיתה הפתעה. עזבתי ארץ שמש חמה והגעתי לצבע אפור עד אפור כהה. כמה קרוב, ככה שונה. לא קר אבל התחושה עגמומית משהו. אולי זו בכלל העייפות המצטברת שלי? 

יוסי משאיר אותי עם התרמילים הגדולים ולוקח מונית לאתונה, חייב! ממש חייב לקנות מפות של כל אי. זה שהוריד מגוגל כל מפה אפשרית, זה שסימן מה יש בכל אי לראות ויודע כבר עכשיו יותר ממי שגר בהם, זה שהזמין כבר מלון – זה לא מספיק. חייבים מפות! בלי מפה אנא יוסי בא? 
אני ממתינה לו על ספסל בתחנת אוטובוס שבשדה התעופה. אוטובוס לעיר הנמל לבריו (LAVRIO) למעבורת שתביא אותנו לאי הראשון, שעתיד ליפול קורבן לרגלינו. אוטובוס יש רק פעם בשעה. ומתברר שמשדה התעופה לאתונה זה כמעט אותו זמן. 
אחרי כשעתיים יוסי מגיח זורח מאושר ובידיו שלל רב. מפות!!!! העובדה שרק המונית עלתה לנו 75 אירו וזה יותר יקר מהמפות כולן, ממש לא חשוב. מי אני שאמנע ממנו את האושר הזה? 
אם קודם היו אוטובוסים למכביר, דווקא עכשיו לאוטובוס אין זכר. ממתינים המון, המון וזו הזדמנות מצוינת להתחיל להסתגל ל"זמן יוון".... 

אך הנה! האוטובוס המיוחל הגיע סוף, סוף ואנחנו משלמים 4 אירו במקום ה- 140 שרצתה מונית. תודו שזו תחושה נהדרת להרגיש שדפקת את השיטה ולא יצאת פרייר. אמנם מחכה לנו נסיעה של לפחות שעה ויותר, אבל בצד החיובי של סקאלת המחשבות, זו הזדמנות נהדרת לצפות בנוף ובאנשים.

מכל עבר אני רואה פרצופים מוכרים או דומים. ההוא נראה בול כמו השכן שלי וזו נראית ממש כמו ההיא מהספרייה. 
כולם חייכנים והשפה שאני שומעת מרחוק נשמעת לי בכלל כמו עברית. מה הולך פה? האם אני חולמת בהקיץ? כמובן שכולם גם פונים אליי ביוונית תיקנית, האם גם אני נראית להם דומה כל כך? ואולי אנחנו בכלל עם אחד מאז אנטיוכוס הרשע? מתחיל להרגיש לי כיף ביוון.


נסיעה שכזו באוטובוס, מאפשרת לחוש קצת את המדינה. 
המשבר הכלכלי ניכר לאורך כל הדרך. בניינים לא גמורים, המון עסקים נטושים, נהג המונית של יוסי סיפר על שלושת בניו הבוגרים שאינם מוצאים עבודה, ועם זאת, הם ממשיכים להיות חייכנים ועוזרים לנו כשצריך להחליף אוטובוס באיזו תחנה שכוחה בדרך. 
צעירונת חמודה, שעולה איתנו באותה תחנה, מספרת שהיא נוסעת לעבודתה כגננת במשמרת שנייה בגן, כמעט שעה וחצי, רק שבניגוד אלינו זה לא בגלל הפקקים של גוש דן אלא כי אין עבודה במקום מגוריה. לא נעים לראות את העצב הפרטי ועם זאת לא להכביר מילים כי בתוכי אני יודעת שהם דיי הביאו את זה על עצמם. 
אז אחריי המתנה של חמש דקות יווניות, שזה בערך רבע שעה, אנחנו עולים על האוטובוס הבא בדרכנו לעיר הנמל לבריו שהיא בעצם עיירונת קטנה על חוף הים. ים כחול – יש! מרינה – יש! דייגים- יש! שחפים וסירות גם יש וברקע האוניות הגדולות משוות לנוף מראה חוץ לארצי שכזה כמו בסרטים. 
שם בטברנה גדולה וריקה, כמו מרבית המסעדות, מתחילה חגיגת האוכל שלנו. לא רעבים כל כך אבל בין כה וכה צריך להמתין למעבורת ורצוי בישיבה נוחה וטעימה את ה 4-5 שעות עד להגעתה. איתנו יעלו עליה המוני אתונאים, אלה שלא שמעו על המיתון אצלם, למנוחת סופ"ש באי קיאה.



זהו! מעכשיו אני אתנהל לי על זמן איים, שזה הרבה יותר איטי וסטל-בטי מזמן יוון והרבה יותר כייפי.


מידע לגבי כל אחד מהאיים תוכלו להתחיל בלינק הבא על- האי קיה Kea
ועל האיים האחרים לפי סדר הביקור בהם-
האי קיטנוס Kythnos island
האי סריפוס Serifos Island
האי סיפנוס Sifnos
האי קימולוס Kimolos/Cimolos

האי מילוס Milos

נכתב ונערך ע"י יוסי לוי ובתיה גוטליב


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, ומתכנן מסלולי טיול עצמאיים לפי בחירת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר