‏הצגת רשומות עם תוויות איסלנד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איסלנד. הצג את כל הרשומות

09 פברואר, 2015

בניית המקדש האלילי הראשון באיסלנד מאז ימי הוויקינגים

1000 שנה אחרי המעבר לנצרות, תושבי איסלנד יוכלו לשוב ולהתפלל לאלילים במקדש

בניית המקדש האלילי הראשון באיסלנד מאז ימי הוויקינגים תחל בחודש הבא. הוא ייבנה בעומק ארבעה מטרים בגבעה שתשקיף על הבירה רייקיאוויק ויכלול כיפה שקופה שתאפשר כניסת אור

"הארץ"      05.02.2015     04:00

כ-1,000 שנים אחרי שנטשו את האמונה באלים ואימצו את הנצרות, יוכלו תושבי איסלנד לשוב ולהתפלל בפומבי לאלים תור, אודין ופרייר במקדש שבנייתו תתחיל בחודש הקרוב. יהיה זה המקדש הגדול הראשון לאלים הנורדיים שנבנה מאז ימי הוויקינגים.

בעת האחרונה הולכת ומתרחבת הפופולאריות של האמונה הפגאנית הנורדית. "אני בספק אם מישהו באמת מאמין באיש בעל עין אחת הרוכב על סוס בעל שמונה רגליים", אומר הילמאר אורן הילמארסון, הכהן ב"אגודת אסטרואר" המקדמת את האמונה באלים הנורדיים. "אנחנו רואים בסיפורים הללו מטאפורות פואטיות וביטוי של כוחות הטבע והפסיכולוגיה האנושית". מספר החברים באגודה, שהחלה לפעול ב-1972, הוכפל פי שלושה בעשור האחרון וחברים בה כ-2,400 בני אדם. באתר האינטרנט של האגודה צוין כי ערכיה "מבוססים על סובלנות, כנות, כבוד והוקרה של התרבות העתיקה והטבע", וכי היא מקיימת את העיקרון שלפיו "כל אדם אחראי לעצמו ולמעשיו".
טקס פגאני שערכה "אגודת אסטרואר" בגן הלאומי ת'ינגווילר שבדרום-מערב איסלנד ב- 2012 צילום: רויטרס

מועצת עיריית רייקיאוויק תרמה שטח על מדרון גבעה המשקיפה על העיר, שבו ייבנה המקדש. הוא יוקם בעומק ארבעה מטרים ומעליו תיבנה כיפה שקופה שתאפשר את כניסת אור השמש. "אור השמש משתנה עם העונות ויצבע את חלל המקדש", הוסיף הילמארסון. למרות תרומת העירייה, הבי-בי-סי דיווח כי האגודה נאלצה לגייס עוד כמיליון דולר לבניית המקדש.
במקדש, שיוכל לאכלס עד 250 מאמינים, יתקיימו חתונות וטקסי אשכבה. מלבד זאת האגודה תעניק בו שמות לילדים ותקיים טקסים שבהם יתקבלו בני עשרה לשורות המאמינים, בדומה לקהילות דתיות אחרות. המקדש אמנם יתמקד באידיאלים הנורדיים העתיקים, אך כהן האגודה הילמארסון מדגיש כי ההקשר שהם מקבלים הוא שונה במידת מה בתקופתנו.
הניאו־פגאנים של איסלנד עדיין מקיימים את הטקס עתיק היומין "בלוט" בנגינה, בשירה, בקריאה, בארוחה ובשתייה. הטקס כלל במקור גם שחיטת בעלי חיים והעלאתם כקורבן לאל פרייר, אולם הניאו-פגאנים בתקופתנו נמנעים מפעולות אלה בבואם לערוך אותו. הטקס נערך בסתיו, לקראת אמצע אוקטובר וכן בלילות שלקראת בוא החורף. טקס בהיקף גדול יותר נערך באמצע ינואר.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

05 ינואר, 2015

איסלנד- נתנו לבנקים לקרוס והצילו את עצמם


נתנו לבנקים לקרוס - והצילו את עצמם
הצמיחה חזרה למסלול, האבטלה נפלה לחצי, החוב יורד בהדרגה, הבנקאים החמדנים שכמעט הרסו אותה נשלחים לכלא ומערכות הרווחה לא נפגעו בכלל. 
שש שנים אחרי שאיסלנד כמעט חזרה לתקופת האבן, היא נראית פתאום כמו העתיד שהיינו רוצים.

מתוך Markerweek מגזין שנתי, ע"י אשר שכטר 05.01.2015 שעה 14:25

אין אף מדינה בעולם שידעה לקרוס כמו איסלנד. לאחר שהמשבר הפיננסי העולמי ב-2008 הפך אותה לקורבן האירופי הראשון שלו וכמעט החזיר אותה לתקופת האבן, לאחר שהמטבע שלה קרס ביותר מ-50% ואילץ אותה לבקש סיוע, לאחר שהמערכת הבנקאית המנופחת שלה קרסה בן לילה ושליש מהאזרחים איבדו את כל חסכונותיהם, ולאחר שראש הממשלה התחנן לאלוהים לעזרה בשידור חי בטלוויזיה - איסלנד עשתה היסטוריה כשהחליטה לעשות את מה שאיש לא ציפה ממנה לעשות. ציפו ממנה לחקות את מה שהאמריקאים עשו לפניה: לחלץ את הבנקים, לקחת על עצמה את החובות שלהם, ואם יהיה לה מזל - אולי לקבל את החוב בחזרה בעוד כמה שנים, פלוס ריבית.

אבל איסלנד בחרה שלא לעשות זאת. לאחר ששלושת הבנקים הגדולים במדינה - גליטניר,לנדסבנקי וקאופתינג - ששלטו יחדיו ב-90% מהמערכת הבנקאית קרסו תחת נטל החמדנות של עצמם, איסלנד פשוט נתנה להם לקרוס וסירבה לקחת על עצמה את החובות שצברו. נשמע פשוט, אבל בפועל זו בתגובה מנוגדת לחלוטין לזו של כל מדינה מוכת משבר שהגיעה אחריה.

חלקית, מדובר היה בחוסר ברירה. המערכת הבנקאית המפלצתית באיסלנד נהפכה בעשור שקדם למשבר לגדולה פי תשעה מהכלכלה המקומית, והחובות של הבנקים האיסלנדיים תפחו לפי שישה מהתוצר - אבל מדובר היה גם באקט שהיתה בו מידה לא קטנה של התרסה: בריטניה והולנד - שאזרחיהן איבדו מיליארדים כשבנקים איסלנדיים מקוונים כמו Icesave, שפרחו לפני כן בחסות בועת האשראי, קרסו - דרשו מממשלת איסלנד לכבד בעצמה את חובות הבנקים. ראש ממשלת בריטניה דאז, גורדון בראון, אפילו הפעיל באופן חריג מאוד חקיקה שנועדה במקור ללוחמה בארגוני טרור כדי להקפיא את נכסיהם של הבנקים האיסלנדיים. אבל האיסלנדים, שמצאו את עצמם לפתע ברשימת תומכי הטרור יחד עם אירן, סודן וקוריאה הצפונית, עמדו על שלהם: בשני משאלי עם נפרדים הם סירבו לשלם בעצמם את החובות שצברו הבנקים המקומיים. מנהיגי המדינה, שעמדו בפני לחצים אדירים מצד הנושים הזרים של הבנקים, התעקשו: הדמוקרטיה - ועתיד האזרחים - הם מעל הכל.

נוף העיר רייקיאוויק                                                                                                                     בלומברג 

כתוצאה מההחלטה הזו, איסלנד לא נראית כיום כמו אף מדינה אחרת שקיבלה סיוע בינלאומי מאז 2008. בניגוד ליוונים ולאירים, שיהיו שקועים בחובות במשך שנים רבות, איסלנד הצליחה לפרוע חלק מהלוואות החירום שקיבלה מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) וממדינות סקנדינוויה מוקדם מהמצופה. על חורבותיהם של הבנקים הישנים היא הקימה בנקים חדשים, מולאמים, שתפקידם לשרת את הכלכלה - ולא יותר. שיעור האבטלה במדינה, שזינק ליותר מ-9% בשיא המשבר, הוא כיום 4.5%. רמות החוב הממשלתי, בסך 84% מהתמ”ג, הן שפויות למדי ויורדות בהדרגה.

ב-2010 שבה איסלנד לצמוח, ומאז היא צומחת באופן סדיר, בקצב נאה ביותר של 2.5%-3% בשנה - קצב מרשים במיוחד לעומת שאר מדינות אירופה, כולל הכלכלה הגרמנית האיתנה לשעבר, שמקרטעות בימים אלה עם צמיחה אפסית ובקושי מצליחות להימנע מגלישה למיתון. בנוסף, השכר באיסלנד עולה, רמת החיים משתפרת ואת תעשיית הבנקאות שקרסה החליפה המדינה במקורות צמיחה חדשים, יציבים יותר, כמו היי־טק, תיירות ואנרגיה.

קרן גידור עם אזרחים
"יש לנו בעיות שצריך לפתור, אבל בסטנדרטים של התקופה הנוכחית מצבנו בהחלט לא רע", אומר ל-Markerweek הכלכלן האיסלנדי גילפי מגנוסון, לשעבר שר הכלכלה (עד 2010) ושר העסקים, וכיום פרופסור באוניברסיטת איסלנד. "אנחנו צומחים בקצב של 3% בשנה, יש לנו עודף בחשבון השוטף, המצב התקציבי הגיוני למדי, גירעון קטן אבל לא משהו שאי אפשר לנהל. הכנסות משקי הבית נפלו בחדות במהלך המשבר, אבל הן חזרו לאט-לאט. הן עדיין לא ברמות שלפני המשבר, אבל קרובות לזה".

קל לשכוח כמה כל זה היה קרוב לא להתרחש: כשהמשבר היכה באיסלנד, היא היתה קרן גידור עם אזרחים, לא מדינה. שנים של התמכרות לאשראי זול ולתעלולים פיננסיים, שהפכו את אזרחיה מדייגים ליועצים פיננסים ויצרו מעמד חדש של מולטי-מיליונרים עשירים ונהנתנים (במדינה שמיעטה לראות מיליונרים קודם לכן), הובילו את האיסלנדים לצבור נטל חובות בלתי נתפש של 850% מהתמ"ג, או 100 מיליארד דולר - 330 אלף דולר לכל גבר, אשה וילד במדינה בת 320 אלף התושבים.

התוצאה של חוסר היכולת לפרוע את החובות האלה היתה תחילה קטסטרופלית. יוון כלל עוד לא היתה במשבר בשלב הזה, איטליה ופורטוגל נראו סתם כמו מדינות אירופיות מדשדשות, ואיסלנד נראתה כמו סיוט בהתגלמותו: שוק המניות קרס ביותר מ-90%, הקרונה האיסלנדית קרסה ב-58% - ביום אחד היא איבדה כמעט שליש מערכה - הריבית הועלתה ל-18%, מחירי המזון זינקו בן לילה בעשרות אחוזים, אלפים איבדו את חסכונותיהם ואזרחים זועמים יצאו לרחובות, התעמתו עם המשטרה ורגמו בביצים פוליטיקאים, בהם ראש הממשלה דאז גייר הארדה, שנתפש כאחד האחראים העיקריים למשבר. האינפלציה זינקה ל-19%, ורמת החיים באיסלנד נפגעה קשות.


את מה שקרה אחר כך אפשר להגדיר כ"נס האיסלנדי". תוך ארבע שנים בלבד הצליחה איסלנד להתגבר על חורבן פיננסי מוחלט וליהפך לכלכלה שפויה, בריאה (יחסית) וצומחת. ההכנסות מתיירות הסתכמו בשנה שעברה ב-2.3 מיליארד דולר, יותר מפי שלושה משהיו ב-2008, וגם הכנסות המדינה מתעשיית הדיג עלו ב-60% בשש השנים האחרונות. “כמדינה הראשונה שחוותה את מלוא העוצמה של המשבר הכלכלי העולמי, איסלנד משמשת כעת כדוגמה לאופן שבו אפשר להתגבר על טלטלה כלכלית עמוקה בלי להרוס את המרקם החברתי", שיבחה אותה ה-IMFבדצמבר 2011.

מדינות דרום אירופה המתפרקות - איטליה, יוון, ספרד ופורטוגל מוכות החוב, האבטלה והצנע - יכולות רק לקנא באיסלנד. אבל למרות המונח "נס" שדבק בה בעיתונות הבינלאומית, לא כוחות על-טבעיים הובילו להתאוששותה הפלאית של איסלנד. מה שגרם לכך הוא מדיניות חכמה וסדר עדיפויות שפוי. ב-2008 היתה איסלנד המדינה שידעה לקרוס - ומאז נהפכה למדינה שידעה להתאושש.

עדיין גן עדן
איסלנד שלפני המשבר של 2008 נחשבה לאחד הדברים הכי קרובים שיש לגן עדן עלי אדמות. עם אבטלה של פחות מ-2%, מערכות חינוך ובריאות ציבוריות שנחשבו על ידי רבים לטובות בעולם, פשיעה אפסית, חובות ממשלתיים נמוכים מאוד והתמ"ג לנפש השביעי בגודלו בעולם, אומת הדייגים הענייה לשעבר - שנהפכה מאז שנות ה-90 לבירה פיננסית - היתה דמוקרטיה עשירה ומתקדמת.

גם אחרי שהמשבר הפיננסי כמעט והרס אותה, קל להתבלבל בין איסלנד לבין גן עדן. האבטלה עדיין נמוכה מאוד, ברמה של 4.5%, החובות עדיין נמוכים, הפשיעה אפסית, הדמוקרטיה עדיין - למרות הכל - משגשגת, יש אפילו שיאמרו שהיא התחזקה בעקבות המשבר. ומערכות החינוך, הרווחה והבריאות נותרו מצוינות, כאילו המדינה לא חוותה משבר בעל ממדים היסטוריים ובניגוד מוחלט לכל מדינה אירופית אחרת, שבשנים האחרונות נפלו קורבן למדיניות צנע הרסנית שפגעה קשות במרקם החברתי שלהן.

"אני תמיד משתדל להיזהר שלא להטיף לעולם שאיסלנד מצאה את נוסחת הכסף", אומר ל-Markerweek חבר הפרלמנט האיסלנדי סטיינגרימור סיגפוסון, ששימש כשר האוצר של המדינה בין 2009 ל-2013. "כל מדינה, אחרי הכל, נמצאת במצב ייחודי. עם זאת, ביקרתי פעמים רבות במדינות האירופיות שחוו את המשבר, כמו יוון, איטליה, ספרד ואירלנד, והשוויתי בין התוכניות השונות. וכן, הייתי אומר שהניסיון האיסלנדי הוא משהו שאחרים יכולים ללמוד ממנו. כמה מהלקחים שלנו הם רוצים ליישם - זה כבר תלוי בהם".

רייקיאוויק. בשני משאלי עם סירבו האיסלנדים לשלם את החובות שצברו הבנקים המקומיים                       בלומברג

בשנים האחרונות משווקת עצמה איסלנד כסיפור מוסר לכלכלה המערבית כולה: מדינה שדווקא מהחשיכה המוחלטת של השחיתות הפיננסית הצליחה, בניגוד לכל הסיכויים, למצוא את דרכה חזרה אל האור. גם היא התמכרה לאשראי זול, לעבודה קלה ולהנאות חומריות כמו מכוניות פאר ויאכטות, בתים מרובים וקבוצות כדורגל. את כמויות הכסף שהיא הספיקה לצבור ולאבד תוך שנים בודדות אף מדינה לא הפסיקה לצבור ולאבד בכל כך מעט זמן. בקזינו של הכלכלה העולמית, איסלנד היתה המהמרת הגדולה ביותר - והיא הפסידה. כעת יש לה משהו ללמד את העולם על התמכרות להימורים.

את הרומן שלה עם כסף זול התחילה איסלנד בסוף שנות ה-90, כשראש הממשלה דאז דיוויד אודסון- צעיר, ניאו-ליברל, מעריץ שרוף של מילטון פרידמן ומרגרט תאצ'ר - החל במדיניות דה-רגולציה שכללה הורדה דרסטית של מס החברות ובמיוחד במגזר הבנקאות. עד אז היתה איסלנד כלכלה קטנה ולא משמעותית שהתעשייה העיקרית שלה היא דיג. לפני כמה עשרות שנים היא עוד היתה אחת המדינות העניות באירופה. לפני 1,100 שנה בכלל לא היו בה אנשים, רק טבע פראי, רצוף קרחונים והרי געש, גייזרים ומעיינות חמים.

אבל המסלול שעליו שם אודסון את המדינה שיגע אותה. הבנקים האיסלנדיים, עד אז מוסדות קטנים ומקומיים שלא שיחקו בשוק הבינלאומי, נהפכו לשחקנים פיננסיים בינלאומיים. הם הצליחו לעשות זאת בזכות טריק פשוט: הם הציעו ריביות גבוהות במיוחד, ומשקיעים חכמים היו לוקחים הלוואות במטבעות זולים, משקיעים אותם באיסלנד ונשענים אחורה בהנאה בזמן שהיו סופרים את הרווחים.

משם והלאה, הדרך לאבדון היתה סלולה: הבנקים האיסלנדיים החלו לבלוע נכסים רעילים בכמויות. בנקאי השקעות איסלנדים, לא מעט מהם דייגים לשעבר שנהפכו לפיננסיירים במסגרת טירוף הבנקאות שאחז במדינה, קנו כל מה שהיו יכולים: חברות וסירות, בתים ורשתות קמעוניות, מלונות וקבוצות כדורגל. הם כונו "השודדים הוויקינגים", ובזמן שהם טיילו ברחבי העולם במטוסים פרטיים וביאכטות, שאר העולם לעג להם. הבנקאים האיסלנדים, גרסו הבדיחות, לא מבינים מה הם עושים. יום אחד הם היו דייגים, למחרת הם היו מיליונרים.

אבל בחסות בועת האשראי, זה לא היה משנה. כמעט כל אזרח איסלנדי נהפך ל"משקיע". המונים עזבו את סירות הדיג והלכו לקורסים בבנקאות השקעות. החוב הממוצע למשק בית צמח ל-220% מההכנסה הממוצעת. מכאן היה אפשר רק ליפול, והדרך למטה היתה ארוכה. אלא שאחרי שהמשבר היכה ואיסלנד עברה טלטלה שכמוה מדינות מועטות עברו, היא הצליחה לתפוס עצמה בידיים. בשנים שאחרי המשבר חזרה איסלנד להסתמך על הדברים שבאופן מסורתי תמיד שירתו אותה: אוכלוסיה שמוכנה לעבוד קשה, משאבי טבע בשפע (רוח, מים, אנרגיה גיאו-תרמית), מערכת חינוך מצוינת, תיירות וכמובן - דגים בשפע. הדיג אחראי כיום ל-42% מהיצוא האיסלנדי, שאחראי לעיקר הצמיחה של המדינה. מאז המשבר, הממשלה מאפשרת לכל אזרח לדוג ולמכור עד 650 ק"ג דגים ביום. האיסלנדים, שהתפכחו מחלומות הפיננסיים שלהם, חזרו לסירות הדיג. והם מאושרים.

מה שאיפשר לאיסלנדים לנחות ברכות אחרי שהבלון הפיננסי שסחב אותם במשך עשור התמוטט היה מדיניות ממשלתית חכמה, שדאגה להגן ראשית כל על המרקם החברתי העדין במדינה. כיצד היא עשתה זאת? היא חיזקה את רשתות הביטחון החברתיות. היא השקיעה באזרחים, במקום לעשות את מה שנהפך בשנים האחרונות למתכון הבלתי נמנע של כל משבר פיננסי מערבי: לכבול את האזרחים לרצונותיהם של השווקים הפיננסיים והנושים הזרים. איסלנד, באופן מסורתי בעלת אופי בדלני, דבקה בסדר עדיפויות אחר. והחלק המרשים ביותר הוא שהיא הצליחה לעשות זאת ועדיין להביא את התקציב שלה מגירעון של 14% מהתמ"ג בעיצומו של המשבר לאיזון ב-2013.

רה"מ האיסלנדי לשעבר, גייר הארדה      בלומברג

"העלינו מסים על הקבוצות החזקות באוכלוסיה, על העשירים ועל התאגידים הרווחיים", מסביר סיגפוסון. "התמקדנו בחינוך ובהכשרות מקצועיות לאנשים שאיבדו את עבודתם. יזמנו תוכניות יקרות שנועדו להכניס צעירים לבתי ספר, במקום שישוטטו מובטלים ברחובות. היינו צריך לקצץ בהוצאות, אבל עשינו זאת באופן זהיר מאוד. ניסינו להגן על מערכות הבריאות, החינוך והרווחה הבסיסית, ולקצץ יותר בדברים כמו תשתיות. אני טוען שהמפתח להתאוששות מוצלחת במצב כמו זה שמצאנו את עצמנו בו הוא לנסות לשמר את רמת החיים וכוח הקנייה של האוכלוסיות החלשות, אחרת הן יידחקו לשוליים ולא ישתתפו בכלכלה. בדיעבד, התברר שזה היה לא רק הדבר הנכון לעשות מבחינה חברתית ופוליטית, אלא שזה היה גם טוב מבחינה כלכלית".

"ההחלטות הפוליטיות שהתקבלו נבעו מהבנה שאנחנו לא הולכים רק להחזיר את המצב התקציבי למסלול, אלא גם להגן על מדינת הרווחה", אומר מגנוסון. "הביטוח הלאומי, החינוך, הבריאות, כולם עברו קיצוצים מסוימים, אבל לא מזיקים ברמה שיפגעו בשירותים אלה לחברה. היה לנו קצת צנע, קצת קיצוצים וקצת העלאות מס, אבל הן היו מוגבלות למדי והתפרסו לאורך תקופה של ארבע שנים. אני חושב שאם נסתכל במה שקרה במדינות אירופה הדרומית, תוכניות הצנע שלהן היו דרמטיות מדי. משהו כמו מה שנעשה באיסלנד היה יכול להיות טוב הרבה.

"העלאות המסים שכן עשינו הוטלו ברובן על העשירים. למעשה, הממשלה הקודמת הפחיתה מסים לחלקים החלשים ביותר בחברה, מדיניות שהיא לא רק חכמה מבחינה חברתית, אלא גם נבונה מבחינה כלכלית. אם אתה מפחית את ההכנסה של אנשים בעלי הכנסות נמוכות, אתה תחווה את ההשפעה מיידית: הם יצטרכו להפחית צמיחה. אם תעלה מסים על אנשים שגם כך חוסכים הרבה, כמו משקי בית עשירים, זה לא יפגע בצריכה".

חמלה לצד עונש
במשך השנים צבר מודל ההתאוששות האיסלנדי לא מעט מעריצים בעולם. הכלכלנים חתני פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן שיבחו אותו פעמים רבות. "בעוד שכל המדינות האחרות חילצו את הבנקאים וגרמו לציבור לשלם את המחיר, איסלנד נתנה לבנקים ליפול וחיזקה את רשתות הביטחון החברתיות", כתב קרוגמן ב"ניו יורק טיימס" ב-2011. אפילו מרטין וולף, הפרשן הכלכלי השמרן של "פייננשל טיימס", לא יכול היה שלא לשבח את המודל האיסלנדי, במיוחד כשהשווה בינו לבין האופן שבו אירלנד, שלקחה על עצמה אתחובות הבנקים הקורסים שלה ב-2008 על חשבון אזרחיה, הגיבה למשבר. "איסלנד נתנה לנושים של הבנקים לחכות. אירלנד לא. יפה לאיסלנד!", כתב וולף באותה שנה.

"המטרה העליונה היתה להגן על המודל הבסיסי של מערכת הרווחה הנורדית, ואני מאמין שהצלחנו", אומר סיגפוסון. "הכלכלה הניאו-ליברלית התבררה כניסוי יקר מאוד עבור איסלנד. המודל הנורדי, לעומת זאת, שירת אותנו טוב מאוד".

מודל ההתאוששות האיסלנדי כלל אלמנט חשוב של חמלה ושל עונש. אחרי המשבר נקטה ראש הממשלה דאז, יוהנה סיגורדרדוטיר, צעד יוצא דופן: היא מחלה על חובותיהם של אזרחי איסלנד. ב-2010 החליטה הממשלה בראשותה למחל על חובותיהם של אזרחים שחובות המשכנתא שלהם עלו על 110% מערך הבתים שקנו. באותה שנה קבע בית המשפט העליון של איסלנד שהלוואות במטבעות זרים אינן חוקיות, ואזרחי איסלנד לא צריכים לפרוע אותן. מחילת החובות הזאת הסתכמה בחובות ששוויים כ-13% מהתמ"ג האיסלנדי. כרבע מתושבי המדינה הושפעו ישירות, ונטל החובות שלהם הוקל. מוקדם יותר השנה הכריזה הממשלה על תוכנית שבה יוקצו לא פחות מ-1.2 מיליארד דולר, 12% מהתמ"ג, להפחתת חובותיהם של לווי משכנתאות.

הצד השני של המטבע היה ענישה: מאז 2008 העמידה איסלנד לדין מספר רב של בנקאים בכירים שהואשמו באחריות למשבר הפיננסי או בהונאות ועבירות הקשורות למשבר. בדצמבר 2013, למשל, נידונו ארבעה מבכירי בנק קפותינג לשעבר לעונשי מאסר של שלוש-חמש שנים, בהם המנכ"ל לשעבר, יו"ר הדירקטוריון לשעבר, אחד מבעלי השליטה ומנהל הזרוע המקומית בלוקסמבורג. הארבעה הועמדו לדין בגלל הניסיון הכושל שלהם לעורר ביטחון במצבו הרעוע של הבנק בשיא המשבר: כמה שבועות לפני שקרס, הודיע קפותינג שמשקיע קטארי, שייח' מוחמד בן ח'ליפה בן חמאס א-תאני, קנה רכש 5.1% מהבנק. מטרת ההודעה היתה לעורר מחדש אמון בבנק הקורס. אלא שבכירי הבנק שכחו לעדכן את בעלי המניות והרגולטורים שהכסף שבו רכש השייח' הקטארי את המניות הולווה לו באופן לא חוקי על ידי הבנק עצמו. הארבעה הואשמו והורשעו בהונאה ובהרצת מניות. בנובמבר האחרון נידון המנכ"ל לשעבר של לנדסבנקי לשנת מאסר בשל אחריותו למשבר. הוא היה מנכ"ל הבנק השלישי שנידון למאסר בפועל באיסלנד בעקבות המשבר.

איסלנד גם ניסתה להעניש את הפוליטיקאים שברשלנותם עזרו לבנקאים להוביל את המדינה למשבר. ב-2012 הואשם ראש הממשלה לשעבר, גייר הארדה, בשישה סעיפי רשלנות שהטילו עליו אחריות למשבר. עד כה הארדה הוא הפוליטיקאי הבכיר היחיד בעולם שהועמד לדין בגין אחריות למשבר. ואולם התביעה לא הצליחה לתפוס את הארדה: הוא הורשע רק בסעיף אחד שלפיו לא העלה מספיק בישיבות ממשלה את מצבה המדאיג של המערכת הבנקאית ולא עסק מספיק במשבר בשווקים לפני שהבנקים קרסו. הוא חמק מעונש מאסר, ובאוקטובר מונה לשגריר איסלנד בוושינגטון, מינוי יוקרתי שמעיד על כך שאפילו באיסלנד פוליטיקאים רשלנים זוכים לתגמול על טעויותיהם.

רה"מ האיסלנדי, זיגמונדור גונלוגסון       בלומברג

למודל ההתאוששות האיסלנדי יש לא מעט מעריצים, אבל ייתכן שיש לו עוד יותר מבקרים. בריטניה והולנד עדיין כועסות על פרשת Icesave, והגישו השנה תביעה בסך 5 מיליארד דולר נגד המדינה. תגובתה של ממשלת הימין־מרכז האיסלנדית, בראשות ראש הממשלה בן ה-38 זיגמונדור גונלוגסון, היתה לומר בפשטות: הרבה לא ייצא לבריטים ולהולנדים מהמהלך הזה. שש שנים לאחר המשבר, איסלנד עדיין עסוקה בהליכי הפירוק הבנקים הישנים ובמגעים מתוחים במיוחד עם נושיהם - חלקם הגדול קרנות גידור - על גובה התספורת שיצטרכו לספוג. מוקדם יותר השנה היא איימה שתיאלץ את הבנקים החדשים שלה, שירשו את נכסיהם של הישנים, להיכנס לפשיטת רגל כדי שייאלצו למכור את נכסיהם במחיר זול בהרבה. בכל מקרה, נראה ודאי למדי שהנושים יצטרכו להתמודד עם תספורת עצומה, אם וכאשר הנושא ייפתר.
את עיקר הביקורת על שיטת ההתאוששות האיסלנדית מושכות המגבלות על ההון שהטילה איסלנד במהלך המשבר, במטרה להגן על יציבות הקרונה ולמנוע ממשקיעים ספקולטיביים, זרים ומקומיים כאחד, להוציא כסף מהמדינה. מגבלות ההון האיסלנדיות עדיין נמצאות במקומן, מה שמעורר את זעמם של נושי הבנקים, בעיקר קרנות הגידור. בפועל, נכסים בסך 6.6 מיליארד דולר "נכלאו" באיסלנד בעקבות המגבלות.

הממשלה הבטיחה להציג תוכנית מסודרת להסרת המגבלות עד סוף דצמבר, אך השאלה כיצד איסלנד תתמודד עם הסרת המגבלות שהגנו בשנים האחרונות על יציבות כלכלתה, ועם הימלטות המשקיעים הזרים שתקרה כמעט בוודאות ברגע שהן יוסרו, עודנה פתוחה. לפי דיווח בבלומברג החודש, הממשלה שוקלת להטיל מס של 40% על נושים שירצו להוציא את הכסף שלהם מהמדינה. אם זה נכון, אפשר לראות זאת בשתי דרכים: מצד אחד, אחרי שנים שבהן "לכדה" אותם, איסלנד תיתן למשקיעים לצאת עם 60% מכספם; מצד שני: איסלנד תיתן להם רק 60% מכספם ותיקח 40% מס על התענוג. "אני חושב שאין צורך לדחות את זה יותר", אומר מגנוסון על הסרת המגבלות. "התנאים הכלכליים הם הכי טובים שהם יכולים להיות".

סיגפוסון מסכים אבל קורא לזהירות. "צריך ליישב את זה, אבל באופן שלא יערער שוב את יציבות הכלכלה האיסלנדית. יש קונצנזוס מלא בפוליטיקה האיסלנדית שזה לא ישרת אף אחד אם הסרת המגבלות תיעשה באופן מסוכן שיוביל את הכלכלה שוב למשבר. במובן הזה גם העם האיסלנדי, המדינה והנושים הזרים באותה סירה. אבל הם (הנושים) לא סבלנים ולוחצים. כמו כל אחד אחר, הם יצטרכו להבין שצריך לעשות את זה באופן מסודר.

"ההחלטות שלנו בסוף 2008 לא היו תוצאה של בחירה חופשית. לא נקטנו בחירה מודעת לא להציל את הבנקים, לא יכולנו להציל אותם. החובות שלהם היו במטבעות זרים, הם היו גדולים פי תשעה מהתוצר האיסלנדי. זאת פשוט עובדה: הם היו חייבים ליפול. אין בחירות טובות במצב הזה, זה עניין של לבחור את הבחירה הכי פחות רעה ולהמשיך להיאבק משם. למרבה המזל, לאיסלנד לא היו כמעט חובות או גירעונות גדולים לפני כן, אז יכולנו להתמודד, אבל איש לא יכול לומד שיצאנו בזול מהמשבר. העלות הישירה של האסון מוערכת ב-40%-50% מהתמ"ג - דומה לזו של אירלנד, אבל שם בחרו בדרך אחרת, וזה עלה להם ביוקר".

שינוי כיוון? מורידים 
את המס על העשירים
בשבועות האחרונים יצאו אלפים להפגין ברחובות רייקיאוויק, בירת איסלנד. ההפגנות נגד ממשלתו של גונלוגסון, בין הגדולות ביותר מאז המשבר, כוונו לדברי המוחים נגד קיצוצים בתקציב שהובילה הממשלה החדשה, כמו גם מה שנתפש כהעדפה מצדה של העשירים והתאגידים החזקים. לאחר שש שנים של מדיניות כלכלית שהתמקדה בחיזוק החלקים החלשים בחברה ובנטל מסים מוגבר על העשירים, נראה שבשנה האחרונה מתחילה איסלנד לשנות קצת כיוון. ממשלתו של גונלוגסון החלה בהורדת מסים על המגזר העסקי ועל העשירים, מהלך שנתפש כשנוי במחלוקת מצד האופוזיציה.

סיגפוסון, כיום חבר אופוזיציה, לא מרוצה מהמהלכים של הממשלה החדשה. "אני באופוזיציה, אז כמובן שאני לא מרוצה מדברים מסוימים שהממשלה עושה", הוא אומר. "נראה שהעדיפות שלהם היא להוריד מסים על תעשיית הדיג הרווחית, ולנטוש את המס שהוטל על העשירים. אני מודאג מכך. אני חושב שזה מוקדם מדי. התזמון עדיין לא נכון להורדת מסים. אני חושב שעדיף להזרים כסף למגזר הבריאות, או לעזור לזקנים, מאשר להוריד מסים. כמובן, זה דיון שמתנהל בכל העולם ואינו ייחודי לאיסלנד". הוא מציין שלמרות שינוי הכיוון של הממשלה הנוכחית, בסך הכל היא לא נטתה ימינה מדי. גם הימין באיסלנד מאמין אדוק במדינת הרווחה.

"היה שינוי כיוון מסוים, סדר העדיפויות הפוליטי השתנה", אומר מגנוסון. "אבל לא בהרבה. זה מה שבדרך כלל קורה כשאנחנו משנים ממשלות: הפוקוס משתנה קצת, אבל יש קונצנזוס רחב על רוב הדברים. אז אפילו ממשלה ימנית לא הולכת לצמצם את מדינת הרווחה או את החינוך והבריאות בחדות. הם אולי יבזבזו על זה קצת פחות, אבל לא נראה שינוי אדיר בסדר העדיפויות".

ICELAND TOURISM
במקביל להתמודדות עם השלכות המשבר, מתמודדת כיום איסלנד עם שאלה לא פחות חשובה: מה יניע את הצמיחה שלה בעתיד? לדיג, שהניע אותה במשך רוב המאה ה-20 יש מגבלות ביולוגיות שאינן תלויות בכלכלה האיסלנדית אלא במספר הדגים, ואיסלנד כבר הגיעה לתפוקה מקסימלית בשנות ה-90; ההיי־טק שלה מתפתח, אך עדיין לא מפותח מספיק; התיירות גדלה מאוד הודות לנפילת המטבע, אבל היא לבדה לא יכולה להמשיך להניע את הכלכלה. בין היתר, בונה איסלנד בימים אלה על הוליווד: כמה משוברי הקופות הגדולים של השנים האחרונות, כמו "פרומתאוס" ו"המבול", צולמו במדינה, וסרטים נוספים יעזרו לא מעט לכלכלתה.

סיגפוסון אינו מודאג. איסלנד, אחרי הכל, היא המדינה שידעה להתאושש. אז להמשיך לצמוח? גם את זה היא תלמד. "לאיסלנד יש הרבה מזל", הוא אומר. "יש לנו אנרגיה מתחדשת בשפע, התיירות שלנו פורחת, יש לנו הון אנושי והיי-טק שמתפתח ותעשיות קריאטיביות גדלות כמו ספרים, משחקי מחשב ומוסיקה. הכלכלה עוברת תהליך של גיוון. אנחנו כבר לא כל כך תלויים בדגים כפי שהיינו פעם ויש לנו את כל היתרונות שצריך כדי להצליח. הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לנהל את הכלכלה באופן טוב יותר, ולוודא שלא ניסחף ושוב ניפול קורבן לאידיאולוגיות מטופשות כמו הכלכלה הניאו-ליברלית. אנחנו גמרנו להקשיב לרייגן ולכלכלנים ניאו־ליברליים. הם נכשלו לחלוטין. איסלנד החליטה: אנחנו לא רוצים מערכת שמפריטה את הרווחים ומלאימה את ההפסדים".

לכתבה הראשונה בנושא זה כנס ללינק הבא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

31 ינואר, 2014

כך נראית מדינה שנותנת לבנקים להתמוטט במקום לחלץ אותם


כך נראית מדינה שנותנת לבנקים להתמוטט במקום לחלץ אותם

"אם בסולם ריכטר ארה"ב היתה רמה 3 - איסלנד היתה 9" ■ אחרי קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד - בנקים קטנים קמו על חורבות קודמיהם הענקיים, מנהלים בכירים נשלחו לתקופות מאסר ממושכות, והתרבות הבנקאית הופשטה מתאוות הבצע לטובת אתיקה עסקית חדשה

12:22  30.01.2014  מאת: ניו יורק טיימס פורסם בארץ ב- 31/1/2014


בניין זכוכית זוויתי על קו המים ברייקיאוויק, איסלנד, שימש בעבר מטה של בנק ענקי עם פעילות באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח התיכון. כיום הוא משמש אכסניה לצל של אותו ענק בנקאות - בנק קטן שעושה עסקים באיסלנד בלבד, ללא תרבות המסחר וללא השאיפות של קודמו.
המטמורפוזה היא תוצאה של אחד ממקרי הקריסה הגדולים ביותר במערכת בנקאות של מדינה כלשהי. הסיכון במערכת הפיננסית של איסלנד התפוגג, אבל גם בסיס הפעילות הבנקאית התכווץ. הלוואות לצרכנים ועסקים צומצמו לנתח זעום מכפי שהיה לפני המשבר.

קו קו הרקיע של רייקייאוויק צילום: בלומברג

"עברנו ממצב שבו זה שנטל את הסיכון הגדול ביותר זכה בפרס העובד המצטיין של החודש - למצב שבו מי שזוכה בפרס הוא מי שהכי פחות מסתכן", אמר ביארני בנדיקטסון, שר האוצר של איסלנד. "אני חושב שאנחנו צריכים למצוא איזון בין השניים".

איסלנד היא ניסוי חי במה שיכול לקרות כשמדינה מכריחה את הפירמות הפיננסיות שלה להתמוטט - במקום לחלץ אותן, כפי שעשה שאר העולם במשבר הפיננסי העולמי.

באוקטובר 2008 קרסו כל שלושת הבנקים הגדולים באיסלנד. את הנפילה המזהירה ביותר חווה בנק קאופתינג, שמטה הזכוכית שלו נמצא על קו המים. בנקודת זמן מסוימת היה לו מאזן גדול פי ארבעה מהתפוקה הכלכלית השנתית של המדינה כולה. בחודש שעבר נשלחו ארבעה בכירים לשעבר בקאופתינג לעונשי מאסר של כמה שנים.

כתוצאה מהמשבר נוצרו שלושה גופים בנקאיים חדשים, בהם אריון בנק, היורש של קאופתינג, המחזיקים רק בנכסים המקומיים של הפירמות הישנות. הם גם מחזיקים בתפישה שונה מהעיקשות החצופה השוררת במקומות אחרים בתעשייה הפיננסית.

בנקאות חדשה

"המנדט היה להקים בנק חדש על יסודות הבנק הקודם שקרס", אמר הוסקולדור אולפסון, מנכ"ל אריון בנק, במשרדו המרוהט בדלילות הצופה אל הים. "הבנק לא נראה טוב. לא היה לו כיוון. הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות היה למצוא כיוון כלשהו שאליו הבנק יכול ללכת".

המסלול הלא שגרתי של איסלנד נתפש כמודל מוצלח של מה שיכול לקרות כשמדינה מחליטה לתת לחברות הפיננסיות שלה לקרוס. התוצאה באיסלנד היא שבבנקים החדשים אין בונוסים גדולים וחדרי מסחר שנוטלים הימורים עתירי סיכון, כמו אלה שהציתו זעם המוני במקומות אחרים.


"אנחנו בנק חדש עם אתיקה עסקית חדשה ודרך חדשה לעשות עסקים", אמר שטיינתור פלסון, המנכ"ל שגויס לעמוד בראש לנדסבנקין, הגדול מבין הבנקים החדשים באיסלנד. ההכנסות מפעילות מסחר בבנק לנדסבנקין הן 10% בלבד מכפי שהיו ב–2006.

אבל שינוי המערכת הפיננסית יכול להועיל רק עד גבול מסוים במצב שבו המדינה עומדת בפני דרך כה ארוכה להחלמה.

חברות רבות ומשקי בית באיסלנד עדיין שקועים בחובות כבדים. בירגיר גודיונסון, שוטר בן 37 מרייקיאוויק, אמר כי הבנקים היו להוטים מדי בבנייה מחדש של העסקים שלהם ושל המאזן שלהם, ולא סייעו מספיק לבעלי בתים כמוהו, שרכשו את הבית הראשון שלהם ממש לפני המשבר. מאחר שהלוואות איסלנדיות רבות צמודות לאינפלציה, גודיונסון חייב יותר כסף מכפי שלווה בהתחלה.

"היינו שומעים, כמעט מדי שבוע, 'תראו, הכול נהדר'", אמר בדירת שלושת החדרים שבה הוא גר עם אשתו ועם שתי בנותיו. "אנחנו רק צריכים להסתכל בארנק כדי להבין את המציאות".

חברות ובעלי בתים שרוצים ללוות יותר נתקלים בקשיים בשל השמרנות של הבנקים והעדר גישה למשקיעים זרים. בתשעת החודשים הראשונים של 2013, למשל, שיעור ההלוואות החדשות של לנדסבנקין לתאגידים ולאנשים פרטיים היה 0.8% מכפי שהיה ב–2006. "אין דרך פשוטה החוצה ממשבר כלכלי עמוק", אמר בנדיקטסון, שנכנס לאחרונה לתפקידו כשר האוצר לאחר בחירות שעמדו בסימן של חוסר שביעות רצון כלכלי.

הממשלה חיפשה אנשים לא נגועים

מנהיגי איסלנד לא ראו בחילוצים אופציה כשהם השתלטו על הבנקים באוקטובר 2008. נכסי שלושת הבנקים הגדולים היו גדולים פי עשרה מהתמ"ג של איסלנד, בניגוד לארה"ב, שבה נכסי הבנקים היו בערך בגודל התמ"ג השנתי. אפילו אם היא היתה רוצה, לאיסלנד לא היו המשאבים להציל את הבנקים שלה.

מרחצאות גיאותרמיים באיסלנד צילום: בלומברג

במקום זאת, הממשלה לקחה את הבנקים והפרידה אותם מההלוואות ומהמוצרים הפיננסיים שהיו מחוץ לאיסלנד - רוב הנכסים - ודחפה אותם לתוך מעין בנק רע שלא היה לו כל גיבוי ממשלתי. הממשלה גם אסרה בחוק להעביר כסף אל מחוץ למדינה, וכך מנעה צניחת ערך של המטבע המקומי, הקרונה. אבל אפילו עם הצעדים האלה, הכלכלה התכווצה ב–16% במהלך השנה שלאחר מכן, והאבטלה עלתה מכ–2% לכמעט 10%.

באיסלנד, האשמה למשבר נפלה כמעט כולה על אנשי הפיננסים של המדינה. בעוד בנקים ברחבי העולם הסתבכו בגלל הימורים גרועים על שוק המשכנתאות האמריקאי, בנקים באיסלנד נטלו הררי הלוואות להמר על נכסים ספקולטיביים, וטוו רשת של הלוואות מנהלים. כמעט כל המנהלים הבכירים פוטרו ורבים עומדים כעת בפני תביעה פלילית.

בתחילה, הממשלה היתה אחראית לבנקים, וניהלה אותם במתכונת של מצב חירום. במהרה, עם זאת, הוקמו חברות חדשות כדי לפקח על המשכנתאות וההלוואות לתאגידים במדינה, והבעלות עליהם פוצלה בין הממשלה לנושים של הבנקים הישנים.

לניהול החברות החדשות הממשלה חיפשה אנשים שלא היו נגועים במעורבות עם הבנקים בשנות הגאות שלהם. פלסון עבד מחוץ לאיסלנד, בחברת תרופות, כשנבחר לנהל את לנדסבנקין. אולפסון הגיע לבנק אריון מהחברה הבת המקומית של ויזה.

כשהאנשים האלה הגיעו, הם מספרים שעמדו מול כוח עבודה מעורער לגמרי, וציבור שראה בכל הבנקאים נבלים. במדינה שבה שוטרים אינם נושאים כלי נשק, חלק ממנהלי הבנקים שכרו מאבטחים שיגנו עליהם בביתם.

"אם בסולם ריכטר ארה"ב היתה רמה 3, איסלנד היתה רמה 9", אמר פרופ' אם.ג'יי בריאנט, מרצה בבית הספר אייוי למינהל עסקים בקנדה, שחיבר מקרי מבחן על איסלנד. "צריך להציב את כל זה על רקע של בגידה מוחלטת באמון".

אחרי שפלסון נכנס לתפקידו בלנדסבנקין, הוא פיטר את כל שמונת המנהלים הכפופים לו ישירות ופירסם מודעות למשרות שלהם בעיתונים המקומיים. חוק חדש חייב את צוות הניהול החדש שלו להיות מורכב מ–40% נשים.

תיירות באיסלנד צילום: בלומברג

פלסון אמר כי הוא הבין שהדבר הראשון שהוא היה חייב לעשות הוא לשפר את מצב הרוח בקרב 1,300 עובדי הבנק - לעומת 5,000 לפני המשבר. הוא אסף את כל עובדי הבנק לבית הקולנוע המרכזי ברייקיאוויק, שם נשא נאום מדרבן על האסטרטגיה החדשה שלו.

או אז הוא התייצב מול זעמו של הציבור, וערך סדרה של פגישות פתוחות לקהל ברחבי המדינה, שבהן ישב על הבמה עם מנהלים אחרים בבנק. רבות מהפגישות היו מלאות אנשים שגערו והטיחו האשמות בצוות של פלסון על חטאי הבנק. "חלק מהאנשים חשבו שאנחנו משוגעים שעשינו את זה, כי אנשים כעסו מאוד", אמר פלסון. "אבל זאת באמת היתה תרפיה טובה להרבה אנשים שהיה בהם כעס".

המשימה הראשונה של איסלנד היתה ארגון מחדש של ההלוואות של החברות ומשקי הבית שלא יכלו להמשיך להחזיר אותן. הממשלה העבירה חוק שמחייב להוריד את היקף ההלוואות ללא יותר מ–110% משווי הנכס - ובכך סייעה לבעלי בתים שערך הבית שלהם היה נמוך משמעותית מגודל המשכנתא, אף שהדבר לא העלים לגמרי את ההלוואות הצמודות לאינפלציה שאנשים כמו גודיונסון מחזיקים בהן.

לנדסבנקין הלך צעד אחד רחוק יותר והחל בקמפיין להקטנת החוב של כל חברה או משק בית שלא יכלו להחזיר את ההלוואות שלקחו. הדבר גרם לבנקים אחרים לנקוט מאמצים דומים. חוק נוסף אסר על בנקים לשלם בונוסים הגבוהים ביותר מ–25% משכר הבסיס, ועד לאחרונה כל הבנקים לא שילמו כל בונוסים.

אבל זה היה אחד התחומים שבהם הבנקים הבינו את גבולות הרפורמה. אחרי שבנקאים איסלנדים גויסו בידי בנקים אחרים בסקנדינוויה, שבהם אין מגבלות על הבונוסים, החלו בנק אריון ואיסלנדבנק לאחרונה להציע בונוסים למנהלים נבחרים. הארגון מחדש של המגזר הפיננסי - וצעדי הממשלה להגן על המטבע - איפשרו לאבטלה ליפול ל–5.6%, והצמיחה הכלכלית החלה.

איי פארו צילום: בלומברג

עם זאת, כלכלנים רבים אומרים שהבנקים ממוקדים מדי בעבר, ואינם עושים מספיק כדי לספק הלוואות חדשות ולבנות את העסק לעתיד. הבנקים גם נזהרו מאוד בהמשך צמצום כוח העבודה שלהם, מה שהותיר את ההוצאות גבוהות. "הם נמצאים בסוג של קיפאון", אמר פרדריק מאר בלדורסון, מומחה לפיננסים באוניברסיטת רייקיאוויק. "יש הרבה אינרציה במערכת".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

24 דצמבר, 2013

באיסלנד שוקלים לבטל סלילת כביש מחשש לפגיעה בשדונים


באיסלנד שוקלים לבטל סלילת כביש מחשש לפגיעה בשדונים

בית המשפט העליון במדינה בוחן בקשת פעילים למען הגנה על שדונים, שטוענים כי הכביש יפגע בכנסיית היצורים המיתולוגיים

הארץ - אי-פי- 23.12.2013 06:05

ברחבי הישימון האיסלנדי, ארץ של אש וקרח שבה שדות לבה עטורי ערפל מציגים נוף מיסתורין שכל דבר עלול להגיח ממנו, הימצאותם של אלפי שדונים הפכה כבר להרבה יותר מפולקלור מקומי. על כן היה זה רק עניין של זמן עד שהשדונים של המאה ה–21 יקבלו ייצוג פוליטי.

עתה, תוכנית לסלילת כביש מהיר שיחבר את קצהו של חצי האי אולפטאנס, שבו יש לראש הממשלה בית, לפרוור גרדאבייר בבירה ריקיאוויק, הושעתה וזאת הודות למאבק משותף של שוחרי סביבה ופעילים למען הגנה על שדונים. טענתם המרכזית היתה כי סלילת הכביש תפגע בבית הגידול של היצורים הנסתרים (Huldufolk) וכי אזור זה חשוב במיוחד ל"קהילה" זו, מאחר ששוכנת בו כנסיית שדונים. למחאה הצטרפה גם קבוצת "ידידי הלבה" הטוענת שלסלילת הכביש תהיה גם השפעה סביבתית ותרבותית בנוסף לפגיעה בשדונים, ולפני הקפאת הפרויקט הצליחה לארגן מאות בני אדם שיחסמו את תנועת הבולדוזרים. כעת ממתינים כל מתנגדי הכביש להכרעת בית המשפט העליון של איסלנד.

אין זו הפעם הראשונה שעניינים הקשורים ביצורים הנסתרים משפיעים על החלטות תכנון באיסלנד. האירועים האלה שכיחים כל כך שלמינהלת החופים והכבישים יש כבר תשובה מוכנה לתקשורת בכל הנוגע לשאלות בנושא: "הבעיות נפתרו לאחר שנעצרו עבודות הבנייה לפרק זמן מסוים שבו עברו השדונים שהתגוררו שם למקום אחר".

ציור שבדי המתאר שדונים סקנדינביים רוקדים בשדות

הפולקלור הסקנדינבי מלא שדונים, טרולים ושאר דמויות מיתולוגיות. רוב האנשים בנורבגיה, דנמרק ושבדיה אינם מתייחסים אליהם ברצינות מאז המאה ה–19, אולם השדונים אינם בדיחה כלל בעיני רבים באיסלנד, שאוכלוסייתה מונה 320 אלף בני אדם. בסקר שערכה אוניברסיטת איסלנד ב–2007 נמצא שכ–62% מהמשיבים סברו שיש אפשרות שהשדונים אכן קיימים. רקנילדור יונסדוטיר, הרואה נסתרות לדבריה, גורסת שהיא מתקשרת עם היצורים בטלפתיה. "יהיה אובדן נורא, נזק הן לעולם השדונים והן לנו בני האדם", היא אומרת על תוכנית הכביש. 
אנדרי סנייר מגנסון, פעיל מפורסם לשימור הסביבה, אמר כי דאגתו העיקרית היא שהכביש יחצה את שדה הלבה לשניים ויהרוס אתרי קינון.

ריקיאויק. הפעילים טוענים שבאזור הכביש החדש שוכנת כנסיית שדונים. צילום : משה גלעד

"יש הרואים בקטע של השדונים משהו מרגיז", אמר מגנסון והוסיף שאישית אינו בטוח בקיומם. עם זאת הוסיף: "התחתנתי בכנסייה שבה שוכן אל בלתי נראה, בדיוק כמו השדונים. כלומר מה שעשוי להיראות דבר לא־רציונלי הוא בסך הכול עניין רגיל למדי" אצל האיסלנדים. 
טרי גונל, מרצה לפולקלור באוניברסיטת איסלנד, טוען שאינו מופתע מההסכמה הרחבה על אפשרות הקיום של השדונים. "זוהי ארץ שבה הבית שלך עלול להיהרס בגלל משהו שאתה לא רואה (רעידות אדמה), הרוח עלולה להפיל אותך וריח הגופרית העולה מהברז אומר לך שיש אש בלתי נראית לא הרחק מהרגליים שלך", אמר גונל. 
"זו ארץ שבה אורות הצפון הופכים את השמים למרקע הטלוויזיה הגדול בעולם ושגייזרים וקרחונים מדברים".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

21 אוגוסט, 2013

איסלנד פונה לעזרת השדונים שלה



לאחר שנכשלה במגזר הפיננסי, איסלנד פונה לעזרת השדונים שלה

 אגדות השדונים, קרחונים והרי געש מושכים תיירים רבים לאיסלנד, ותורמים להתאוששות הכלכלית שלה מהמשבר שגרם לקריסת 3 הבנקים הגדולים במדינה ב-2008

· 15:38
· 20.08.2013
· הארץ, מאת: בלומברג

השדונים והקרחונים של איסלנד מסייעים להחיות מחדש את האי, לאחר פריצתו הכושלת לעולם הפיננסים. איסלנד נותרה עם כלכלה חבולה לאחר ששלושה הבנקים הגדולים שלה התמוטטו ב-2008, וכעת היא חוזרת לשורשים לשם צמיחה: שליחת ציי הדייגים שלה במספרים חסרי תקדים, וקידום הקרחונים והרי הגעש שלה למשיכת תיירים. המקומיים גם חוזרים למקורות, לסיפורי השדונים וישויות אחרות, כדי למשוך תיירים וכסף.

בעזרת קריסה של כ-90% של הקרונה האיסלנדית מאז 2007, המאמצים מתחילים לשאת פרי. מספר המבקרים באיסלנד טיפס ב-38% בין 2010 ל-2012, והגיע ל-673 אלף בשנה שעברה, יותר מכפליים מהאוכלוסיה, לפי נתוני משרד התיירות האיסלנדי. הפריחה מובילה ליצירת עסקי תיירות חדשים, שמספרם גדל ב-41% מאז 2008, לפי לשכת הסטטיסטיקה של איסלנד.

"יש ביקוש הולך וגדל לבריחה לשקט, להזדמנות להיות לבד במרחבי הטבע", אומר בירגיר עומר הרלדסון, מנכ"ל שירות המסוקים נורדופלוג, המטיס אנשים לפיקניקים על קרחונים ומקומות אחרים שקשה להגיע אליהם.

תיירות היוותה 6.2% מהתמ"ג בשנה שעברה, עלייה של 0.9% לעומת 2011, ושל 1.7% לעומת 2010, לפי הכלכלן ארנר יונסון מלנדסבנקין. באירלנד, התיירות מהווה 2.7% מהתמ"ג. המגזר מספק הכנסות חיוניות לכלכלת איסלנד, שגודלה 14 מיליארד דולר, בעודה מנסה למשוך מחדש השקעות זרות, ולצמצם בהדרגה את ההגבלות שהוטלו על ההון לאחר קריסת הקונה ב-80% מול היורו ב-2008.

"הצמיחה מאוד משמעותית", אומר יונסון.

רגנהילדור יונסדוטיר, הגרה בהפנרפיורדור, עיירה קטנה דרומית לרייקייאוויק, נהנית מהתדמית של מדינת האי כביתם של "האנשים הנסתרים". בשנה שעברה היו לה יותר מאלף מבקרים שהגיעו לראות את הליסגרדי פארק, בו יושב "גן השדונים". ישנם גם בתי ספר לשדונים, וחנויות ברחבי האי משווקות מוצרים הקשורים לשדונים, שלפי האגדות חיים בין הסלעים.

"השדונים יכולים לסייע לאיסלנד לשקם את הכלכלה שלהם, אם נקשיב לעצתם", אמר יונסדוטיר בחיוך בראיון החודש.

נקודות משיכה מסורתיות לתיירים כוללות את הגייזרים, שהגדול שבהם רדום מאז 1915, ובריכות תרמיות כמו הלגונה הכחולה. “מאוד התרשמנו ממה שראינו עד כה – ראינו כמה מהגייזרים, ורחצנו בלגונה הכחולה", אומר ביל מאנסי, נהג מונית מדבון בבריטניה, שביקר באי החודש במסגרת שיט תענוגות.

יש עכשיו "בהלה לזהב" תיירותית, אומר סיגורדור סמארי גיאלפסון, שבעבר עבד במגזר הפיננסי, וכעת מנהל עסק להשכרת מכוניות. יותר תיירים "יאפשרו לנו ליצור חברות גדולות יותר המנוהלות טוב יותר במגזר, מה שיתרום הן לתיירים והן לכלכלה", אומר גיאלפסון, המנהל את SAD קארס.

הממשלה מבקשת לקבל נתח גדול יותר מההכנסות של פריחת מגזר התיירות, בין היתר כדי להבטיח את שימור הטבע במדינה, אמרה שרת התיירות האיסלנדית, רגנהיידור אלין ארנדוטיר, בראיון החודש. “אנחנו רוצים לפרוש את המבקרים על פני יותר מקומות, ולכן צריך לבנות יותר מקומות", אמרה. “אנחנו זקוקים למימון ולהכנסות גדולות יותר ממי שמגיעים לאיסלנד. אך צריך למצוא איזון, כדי שלא נהיה יקרים מדי בשוק התיירות".

איסלנד זכתה לשבחים על מה שסוכנות דירוג האשראי פיץ' רייטינגס כינתה "השיטה הלא-שגרתית שלה" בניהול המשבר, שיטה שהחלה בסירובה להציל את הבנקים, ואת אחת ממחיקות חובות המשכנתאות הגדולות בעולם. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) רואה באיסלנד מודל. איסלנד קיבלה מקרן המטבע סיוע בסך 4.6 מיליארד דולר ב-2008, והקרן כעת מעריכה כי ההתאוששות באיסלנד מבוססת. להערכת הקרן, כלכלת איסלנד תצמח ב-1.9% השנה וב-2.1% ב-2014, הודות לגידול בייצוא ובצריכה הפרטית. שיעור האבטלה צפוי לרדת ל-4.6% בשנה הבאה.



איסלנד
צילום: דרימסטיים


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

28 פברואר, 2013

איסלנד החליטה להילחם בפורנו

הממשלה ברייקיאוויק מנסחת הצעת חוק שנועד לאסור על פורנוגרפיה בעיתונים ובאינטרנט.
מתנגדי החוק טוענים כי הוא פוגע בחופש הביטוי
הארץ אי-פי 25.02.2013  15:22
ממשלת איסלנד מנסחת הצעת חוק האוסרת על פרסום של תכנים פורנוגרפיים בעיתונות המודפסת ובאינטרנט, זאת בניסיון להגן על ילדים מחשיפה לאלימות מינית.
הצעת החוק של שר הפנים אוגמונדור יוהאנסון גרמה לדיון ציבורי סוער, שעה שמתנגדי ההצעה האשימו את הממשלה כי היא מעוניינת להטיל צנזורה על הרשת בדומה למשטרים רודניים ובכך לפגוע בחופש הביטוי במדינה.
תומכי ההצעה טוענים לעומת זאת כי הצעת החוק היא צעד מידתי וסביר שיגן על הילדים. "כשילד בן 12 מחפש 'פורנו' בגוגל הוא לא ימצא תמונות של נשים ערומות בשדה, אלא אלימות מינית קשה", אומרת האלה גונארדוטיר, יועצת פוליטית של שר הפנים. "יש חוקים נגד אלימות בחברה. מדוע שלא נשתמש בהם גם באינטרנט", היא שאלה.
לדבריה, הצעת החוק שנידונה עתה בידי מומחים, לא כוללת הגבלות חדשות, אלא תיקונים בחוק הקיים של סעיפים והגדרות שלא היו מנוסחים בצורה ברורה דיו.
הפורנוגרפיה אסורה באיסלנד במשך שנים רבות, ואולם המושג עצמו לא מוגדר ולכן אין אכיפה של החוק. מגזינים כמו פלייבוי ופנטהאוז נמכרים בחנויות הספרים, ומגזינים אחרים נמכרים בחנויות לאביזרי מין. ערוצים למבוגרים ניתנים לרכישה בחבילות הערוצים של חברות התקשורת.
לפי הצעת החוק, חומר פורנוגרפי יוגדר ככזה המכיל תוכן אלים ומשפיל. לדברי גונארדוטיר, ועדת המומחים בוחנת עתה כיצד ניתן לאכוף את החוק. אחת האפשרויות היא להוציא מחוץ לחוק תשלום באתרים פורנוגרפיים שנעשה באמצעות כרטיסי אשראי מקומיים.
מתנגדי ההצעה אומרים כי לא ניתן לאכוף חוק שכזה וכי הוא פוגע בזכויות יסוד. לדברי סמארי מקארתי מהמרכז למען חופש הביטוי באיסלנד, "הצעת החוק פוגעת בחופש הביטוי ובזכות הציבור למידע".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

29 ינואר, 2013

נשיא איסלנד מלמד את אירופה וארה"ב איך לנהל כלכלה

נשיא איסלנד מלמד את אירופה וארה"ב איך לנהל כלכלה
לדבריו, לא חייבים להציל את הבנקים - זה מיטיב עם בנקאים על חשבון הציבור, ופוגע גם במגזר הטכנולוגיה
08:50  The Marker 28.01.2013
מתוך עיתון הארץ מאת: סוכנויות הידיעות
עם פרוץ המשבר הפיננסי, כלכלת איסלנד רשמה את אחת הקריסות המהירות ביותר. הכלכלה, שחלק נכבד ממנה הסתמך על המגזר הפיננסי, התמוטטה כאשר המגזר הפיננסי התמוטט - ובכל זאת, איסלנד בחרה שלא להציל את הבנקים. איסלנד ספגה ביקורות בינלאומיות רבות על התנהלותה, בין היתר על סירובה לערוב לפקדונות של אזרחי בריטניה והולנד בבנקים האיסלנדיים שקרסו. אך כעבור 4 שנים, כלכלת איסלנד חזרה לשגשג, ואילו כלכלות כמו בריטניה וארה"ב, שסייעו לבנקים, ממשיכות לדשדש. 

נשיא איסלנד, אולאפור רגנאר גרימסון, שנבחר לאחר כמה שנים סוערות, בהן גם הועמדו כמה מקודמיו בתפקיד לדין על אחריותם למשבר שגרם לקריסה הכלכלית, הסביר מדוע לדעתו איסלנד נהנתה מהתאוששות מהירה. "הסיבה העיקרית לכך היא שהיינו נבונים מספיק כדי להבין שזהו גם משבר חברתי-פוליטי, כמו גם העובדה שלא הלכנו בעקבות האמונות הרווחות של העולם המערבי ב-30 השנים האחרונות. הטלנו הגבלות על המטבע. נתנו לבנקים לקרוס. סיפקנו תמיכה לעניים, לא חוקקנו צעדי צנע בהיקף הנראה היום באירופה. והתוצאה כעבור 4 שנים היא שאיסלנד נהנית מהתקדמות והתאוששות שונות מאוד ממה שנראה ביתר מדינות אירופה שסבלו מהמשבר הפיננסי", הסביר גרימסון בראיון לערוץ אל-ג'זירה בדאבוס. 

"מדוע אנשים חושבים שהבנקים הם הכנסיות הקדושות של הכלכלה המודרנית? למה בנקים אינם כמו חברות תעופה או תקשורת? מדוע לא נותנים להם לקרוס אם הם נוהלו בחוסר אחריות? התפיסה שאסור לתת לבנקים ליפול ולכן צריך להציל אותם, היא תיאוריה לפיה בנקאים נהנים מפירות הצלחתם, והאנשים הפשוטים סופגים את ההפסדים שלהם - למשל באמצעות מיסוי וצנע. אנשים בדמוקרטיות נאורות לא יסכימו להמשיך בכך בטווח הארוך". 

גרימסון אף הסביר כיצד הבנקים גם פגעו בכלכלה האיסלנדית, עוד בתקופת הצלחתם: "הבנקים באיסלנד, כמו בבריטניה ובארה"ב, הפכו למעין חברות הייטק - הם גייסו מתמטיקאים, מהנדסים, מדעני מחשב. כאשר הבנקים קרסו, תחומים חדשניים בכלכלה שלנו, כמו טכנולוגיית המידע והיי-טק נהנו משיפור. הלקח הוא שכדי שכלכלה תהיה תחרותית בתחום הטכנולוגיה, מגזר פיננסי חזק שמתחרה עם חברות ההיי-טק על הכשרונות בתחום, אינו מבשר טובות לטכנולוגיה, החשובה כל כך בכלכלה מודרנית.

לכתבה נוספת בנושא כנס ללינק הבא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

31 אוגוסט, 2012

Earthquake in Southwest Iceland

30.08.2012 | 12:30

מתוך אתר 
Earthquake in Southwest Iceland, No Damage Reported
An earthquake measuring 4.6 hit near Bláfjöll, Southwest Iceland, around midday today. There have been no reports of damage.



earthquakemap
The red star indicates the location of the earthquake.
From the website of the Meteorological Office of Iceland.

Bláfjöll is located a half hour drive from the capital and is a popular destination for skiing during the winter (being autumn, the ski resorts are currently closed). The earthquake could be felt in the capital area.

According to Einar Kjartansson from the Meteorological Office of Iceland, the epicenter lay at a depth of 5.8 kilometers. Einar says that aftershocks can be expected, ruv.is reports.

Seismic activity in the nearby Reykjanes peninsula is common but no unusual activity had been detected prior to the latest earthquake.


הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

Snæfellsness Glacier Peak Ice-free

29.08.2012 | 11:58

מתוך אתר
Snæfellsness Glacier Peak Ice-free
Rapid melting of Snæfellsjökull glacier has left its highest peak bare for the first time.




snaefellsjokull-from-air_ps
Snæfellsness glacier. Photo by Páll Stefánsson.

Volcanologist Haraldur Sigurðsson flew over the glacier on August 26 and says he believes this is the first time that the peak, which lies at 1,446 meters, is completely ice-free, mbl.is reports.

According to Haraldur, the new development will allow scientists to explore the peak’s sedimentary strata and learn more about the glacier’s volcanic history.

31.08.2012 | 16:15


Iceland’s Glaciers to Disappear in 150-200 Years
Iceland’s glaciers will vanish within 150-200 years according to glaciologist Helgi Björnsson at the University of Iceland.




snaefellsjokull_ps
Snæfellsjökull. Photo by Páll Stefánsson.

Helgi says that models show that if the melting rate of the last two decades continues, Snæfellsjökull, which has an average thickness of just 30 meters, will disappear in as many years.

Earlier this week, it was reported that Snæfellsness’ highest peak is ice-free for the first time after rapid melt this summer.

According to Helgi, Iceland’s glaciers are melting at an accelerated rate, at 1.3 to 1.8 meters per year, ruv.is reports.
Helgi points out that climate change forecasts predict a warming of two degrees by the end of the century.

Similar predictions on the melting of Iceland's glaciers have been made in the past.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

Northern Lights Start Dancing

28.08.2012 | 00:30

מתוך אתר
Northern Lights Start Dancing Across Iceland’s Sky
Even though the summer hasn’t come to an end in Iceland yet, the evenings are growing dark and northern lights have been spotted dancing across the sky.

northernlights-breiddalsvik_ps
Archive photo by Páll Stefánsson.

Photographer Olgeir Andrésson caught a picture of the aurora borealis in Borgarfjörður, West Iceland, on Friday, which can be seen on visir.is.
Solar flares, which cause northern lights, are expected to peak this coming winter, which are likely to result in many sightings of the phenomenon, “and more tourists,” added Olgeir.

Click here to visit Olgeir’s website and here to read more about the sun flares.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

Rare Corals and Animal Species Found off Iceland

26.08.2012 | 17:00

מתוך אתר
Rare Corals and Animal Species Found off Iceland
The Icelandic Marine Research Institute (Hafró) found varied species of rare corals and marine animals during its recent underwater photographic expedition. Some of these organisms have seldom or never been photographed off Iceland before.

coral_hafro
One of the coral species photographed. Copyright: Hafró.

Among these were pictures of a strange spiral-shaped animal which sticks out of a layer of sediment. It cannot be stated with any certainty yet what species the animal belongs to, but it is likely a coral that has never been registered in Iceland before, as stated on hafro.is.
Among species photographed during the mission listed by Hafró on its website are halibut, monkfish, redfish, sea pens, sea lilies, starfish, tunicates, black corals, cockscomb cup corals, zigzag corals and Lophelia pertusa, a cold-water coral which is the only species in the genus Lophelia.
The biosphere around stretches of coral is characterized by diversity and fish use the corals as shelter. They are ideal hiding places and the waters around corals are rich in nutrients.
Some areas in Icelandic waters that are known for extensive stretches of corals have been placed under preservation as they are very sensitive, for example to damage and disturbance caused by fishing gear.
Rubbish was also seen in some locations, including corrugated cardboard and a plastic bag at a depth of 500 meters.
The expedition was part of a project on mapping the ocean floor around Iceland and defining what animal and plant species can be found there.
The expedition was carried out on the research vessel Bjarni Sæmundsson June 21-26 in Háfadjúp and Reynisdjúp. Pictures were taken on the ocean floor in 15 locations at a depth of 110-730 meters.
Steinunn Hilma Ólafsdóttir led the expedition and Ingvi Friðriksson was captain.
During the expedition a massive underwater mountain that might be a volcano was discovered off West Iceland.

Click here to read more about that story.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

24 אוגוסט, 2012

East Iceland Archaeological Site Open

21.08.2012 | 17:30

מתוך אתר
East Iceland Archaeological Site Open for Public
The archaeological site of a medieval convent at Skriðuklaustur in Fljótsdalur, East Iceland, formally opened to the public on Saturday. The event marks the end of one of the most extensive excavation projects in Iceland in recent times; it has lasted a decade.

skriduklaustur_go
Skriðuklaustur. Photo by Geir Ólafsson.

Minister of Education Katrín Jakobsdóttir opened the site and a number of people were present. The ceremony was the final event of the local festival Ormsteiti, ruv.is reports.
Bishop of Iceland Agnes M. Sigurðardóttir led a sermon at the occasion. “A very notable operation took place here […]. The monks not only studied the Bible but were also responsible for social services, took care of the poor and others in need,” she remarked.
This summer facilities to display the convict were established. It also served as a hospital. “The buildings were much larger and more complex than we had expected,” said archaeologist Steinunn Kristjánsdóttir, who led the excavation.
“It is also the northernmost convent that has been unearthed in Europe and the only one in Iceland so it is an important milestone for us archaeologists,” Steinunn concluded.

Click here for other recent archaeological news.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

Quakes in South Iceland’s Katla Volcano

21.08.2012 | 11:00
More Quakes in South Iceland’s Katla Volcano
An earthquake at the magnitude of 3.1 points hit north of Hábunga in Mýrdalsjökull glacier, which covers the volcano Katla in South Iceland, around 7 am this morning. The epicenter lay at a depth of 1.1 kilometers.

myrdalsjokull-katla_ps
Mýrdalsjökull. Photo by Páll Stefánsson.

On Friday, an earthquake at a magnitude of 3.8 points hit in the same location, visir.is reports.
The information was recorded by the Icelandic Meteorological Office’s automatic sensors. They showed that the earthquake this morning was followed by a swarm of minor quakes, all of which had a magnitude of 2.0 or less.
Katla has been subject to series of seismic activity lately.

Click here to read more about Katla and here to read about recent seismic activity in Krýsuvík, Southwest Iceland.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר