מדרום לעיר קונמינג south to kunming
לכתבה הקודמת לאתרים שממזרח לקונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html\
היום האחד עשר 27/4/2011
בבוקר יצאנו מהמלון לתחנת האוטובוס ובדרך עברנו שוב דרך השוק המתעורר שבצידי כביש הגישה לתחנה.
לקראת הצהריים עצרנו בעיירה בשם קיי-יואן keiyan, שם היינו צריכים להחליף אוטובוס שאמור לנסוע ליואן-יאנג yuanyang, אלא שהתחנה האחרונה הייתה במוסך לאוטובוסים, לא מצאנו תחנה או אוטובוסים ובמאמץ מסוים אחד ממנהלי התחנה הכניס אותנו למונית מקומית והורה לנהג להביא אותנו, לתחנת אוטובוסים מרכזית נוספת בעיר, לא לפני שהזהיר אותנו לא לשלם יותר מ- 6 יואן עבור הנסיעה.
בתוך מספר דקות המונית הגיעה לתחנה הנמצאת בצד השני של העיר. מיד כאשר עצרנו ניגש אלינו אדם שניסה או רצה לעזור בנשיאת התיקים, אך בגלל שלא ידעתי במי מדובר דחיתי את העזרה, ובמקביל בת זוגי למסע הלכה לכיוון הקופות בכדי לרכוש כרטיסי נסיעה, והאדם שניסה לעזור לי פנה בעקבותיה, וסייע לה ברכישת הכרטיסים, וכאשר אני כבר הגעתי עם התיקים הוא כיוון אותנו לאוטובוס, ורק אז התברר כי מדובר בנהג האוטובוס שהתקשרו אליו מהתחנה הקודמת וביקשו ממנו להמתין ולא לצאת לדרך עד שנגיע. ולכן הוא קידם את פנינו וסייע לנו לקצר זמנים כי הגענו לתחנה בדיוק בשעה היעודה לצאתו לדרך.
תגידו לי איפה במקום אחר בעולם הייתם זוכים לסיוע כזה?
האוטובוס יצא לדרך באיחור של כ- 10 דקות בגלל עזרת הנהג וההמתנה לנו, ולקראת שעות אחה"צ המאוחרות הגענו לעיירה יואן-יאנג, וגם כאן הנהג הוריד אותנו ליד אוטובוס נוסף שאתו אנחנו צריכים להמשיך ליעד הסופי שלנו לעיירה צ'ינגג'י-זאן xingjie zhen, אך מסיבה לא ברורה נהג זה עצר ביציאה מהעיר ודרש מאתנו תשלום נוסף למרות ששילמנו עבור כל הדרך עד ליעד, ולקראת 16:00 הגענו ליעד הסופי.
שווה לכתוב כמה מילים על הדרך עד לנקודה זו, נופים שהשתנו כל הזמן ובכלל זה צבעי האדמה, הצמחייה, תצורות הנוף והמנהרות שבדרך, שאחת מהן גדולה וארוכה במיוחד, 3.5 ק"מ, ביציאה ממנה נפלנו על עיר גדולה שאת שמה איני יודע, וממנה המשכנו מיד למנהרה נוספת קצרה יותר. לפני המנהרות ירדנו לואדי עצום שנמצא בין שתי רצועות הרים שאנחנו והאוטובוס התגמדו לידם, ורק כך ניתן להבין את עצמת הטבע.
ככלל, בדרך דרומה או לדרום-מערב, האוכלוסיה הפכה להיות יותר ויתר מוסלמית והדבר בה לביטוי בסמלים האופייניים לאיסלם, בלבוש, בכיתוב הערבי וכמובן גם במספר המסגדים. גם התשתיות בחלק זה היו בסה"כ יותר מפותחות ממה שראינו במזרח קונמינג, למרות שבמזרח ראינו תנופת פיתוח אדירה של תשתיות, ולכן סביר להניח כי מי שיטייל אחרינו במסלול זה יראה כבר את השינוי.
בדרך ליעד נסעה אתנו בחלק מהדרך אשה מאחד המיעוטים, וכמובן שכל הזמן חיפשנו זוית צילום טובה לתעד אותה, ובסופו של דבר הצלחנו והנה היא במלוא הדרה.
גם הנסיעה ליעד הסופי שהיה על פסגת ראש הר, הייתה עליה על צלע ההר אחד משרשרת ההרים שפירטתי קודם. את היופי בטיפוס תלול לאורך 30 ק"מ על צלע ההר קשה לתאר במילים.
בירידה מהאוטובוס פגשנו בבחורה מקומית שהציעה לנו באנגלית טובה מקום לינה בגסט- האוס שלה, ומאוחר יותר אחרי שכבר הסכמנו ללון אצלה הציעה לנו טיול למחרת בבוקר לטרסות האורז וביקור בכפר של מיעוט ההאני, כולל צפיה בזריחה מעל השדות, וזאת במחיר מציאה, כי היינו אמורים להצטרף לזוג נוסף שכבר שכר את שירותיה, וכמובן שהסכמנו.
אחרי הסיכומים למחר, היא לקחה אותנו למסעדה של קרוב משפחתה, לאכול ארוחה משביעה ולא יקרה, וגם הספקנו לעשות סיבוב בעיירה לפני שפרשנו לישון, מחר צריך להשכים עוד בטרם שחר.
היום השניים עשר 28/4/2011
הכפרים של מיעוט ההאני, דרום מחוז יונאן- לא רחוק מהגבול עם וייטנאם
הכפרים של מיעוט ההאני פזורים לאורך הרים גבוהים ותלולים וערוצים צרים ועמוקים. הפרשי הגבהים משתנים מ-600 ועד3000 מטרים מעל פני הים, מה שיוצר אקלים טרופי, סוב-טרופי וממוזג – הכול באותו אזור.
בתוך ההרים הגבוהים, העמקים והגאיות הצרים, חבויים הסיפורים של בני ההאני. באמצעות כוח רצון עיקש הצליחו בני ההאני לבנות טרסות יפהפיות בתוך ההרים הנישאים, טרסות הנודעות ברחבי העולם. האדמה הזאת מספקת לבני ההאני את צרכיהם החמריים, ובד בבד נותנת לנו מקום אמנותי קדוש ביופיו.
טרסות האורז וכפר מיעוט ההאני
בדרך לכפר מיעוט ההאני עצרנו באחד הכפרים לביקור בשוק מקומי, שכמו תמיד הוא צבעוני ומלא חיים, אותנו עניינו המלבושים של המיעוטים השונים. כמובן שבאותה הזדמנות אכלנו גם ארוחת בוקר סינית.
משם המשכנו לנקודה מסוימת, שממנה יצאנו להליכה רגלית בין טרסות האורז ומטעי התה. לסיום נסענו לכפר מיעוט ההאני, אך בגלל תנאי מזג האוויר כולם היו מסוגרים בביתם, כך שלמעט התרשמות ממבנה הכפר והמבנים, כמעט שלא ראינו אנשים.
יצאנו עם בוקר, במיניבוס, לכיוון יואן-ינאג, ושם לאוטובוס אחר שנסע לעיר בשם ג'אג'יאו gejiu הנמצאת צפונית- מזרחית ליואן-ינאג, והמשכנו דרומה לעיר ג'ין-פינג jinping הנמצאת בקרבת הגבול הבורמזי, ואליה הגענו לקראת השעה 16:00.
מטרת הנסיעה לעיר זו הייתה לראות 2 מיעוטים, מיעוט ההאני וככל הנראה מיעוט הדאי dai.
תמונת הטרסות, ושימו לב לשיפוע שבו הן נמצאות.
בדרך ליעד ראינו טרסות אורז, שהיו הרבה יותר מרשימות ויפות מאלו שראינו יום קודם, אך בגלל תנאי הדרך, שכללו צמחיה בצדי הכביש, מהירות הנסיעה, הסיבובים הרבים וכמובן איכות הדרך הם שמנעו מאתנו לצלם בצורה טובה את הטרסות הללו במלוא הדרן, וכבר בדרך גמלה בלבנו ההחלטה שלמחרת היום ניקח רכב וניסע חזרה לאורך הציר בכדי להנות מהטרסות.
כאשר הגענו לעיר, חיפשנו בסמוך לתחנה המרכזית מקום לינה במלון היחידי שקיבל זרים, אך עקב המחיר המופרז שביקשו(140 יואן) החלטנו לחפש מקום אחר. ביציאה מהמלון פגשנו בשתי צעירות בוגרות קולג' שדיברו אנגלית טובה והן סייעו לנו בסופו של דבר למצוא מקום לינה טוב וזול במרכז העיר.
לפני שנפרדנו מהצעירות ביקשנו מהן להתלוות אלינו ביום המחרת לסיור והטיול המיועד לטרסות והן הסכימו ברצון. ואחת מהן אף הבטיחה שתביא חברה לכיתה שהיא אלופת הכיתה באנגלית.
במהלך ההתארגנות במלונית, שמענו קולות נפץ של זיקוקין, ובתיה מיד הבהירה לי שמדובר ככל הנראה בחגיגה כלשהי וירדנו במהירות למטה. בבניין הסמוך גילינו זוג בבגדי כלולות עם השושבינים. כמובן שמיד התחלנו לצלם אותם והם הזמינו אותנו להשתתף בשמחתם, למרות שניסינו להתחמק מכך, לא הצלחנו ומצאנו עצמנו מובלים לתוך אולם גדול ומלא באנשים ישובים סביב שולחנות, המלוה שלנו הושיבה אותנו בשולחן וביקשה מיתר האנשים לדאוג לנו.
במהלך הארוחה שמנו לב כי כרוז מקריא את גובה המתנות שניתנו לזוג וע"י מי, ולכן לקראת סיום הארוחה גם אנחנו תרמנו את תרומתינו הצנועה למתנות הזוג ע"י מתן סכום בדולרים והמשכנו בדרכינו.
טיילנו ברחובות הסמוכים למלון, וכאשר חזרנו מאוחר יותר שמענו צלילי מוסיקה וראינו כמה עשרות סינים רוקדים ברחבת הכיכר המרכזית של העיר, בדומה לערים אחרות שביקרנו בהן עד היום. קדנו מעט איתם ואחרי זמן מה פרשנו לישון.
היום הארבע עשר 30/4/2011
ג'ין-פינג jinping התעוררנו לקול רעש, כאשר הסתכלו החוצה ראינו כי בבניין הסמוך שהולך וניבנה, יוצקים את הגג של אחת הקומות, ובמבט נוסף ראינו נשים מאחד המיעוטים סוחבות במעלה המדרגות חומרי בנייה עבור היציקה, כאשר החומרים נסחבים בתוך סלים על גבן, וכך הן עולות ויורדות עשרות פעמים במדרגות, וכל פעם נושאות חומר מסוג אחר לפי צרכי היציקה.
למטה ברחוב ליד המלונית, ראינו נשים נוספות יושבות משני צידי המדרכה ומחכות שמישהו ייתן להן עבודה בסבלות, כאשר את כל העבודה הזאת הן עושות במיטב בגדיהן.
בתוך כך שמענו שוב מוסיקה מתנגנת מכיוון הכיכר, וכאשר ניגשנו לשם ראינו שוב כמה עשרות סינים שמתרגלים טאי-צ'י, אחרי שהתעכבנו מעט שמענו בצידי הכיכר ציוץ ציפורים וגילינו עשרות כלובי ציפורים שבעליהם הוציאו אותם לטיול.
שמנו פעמינו לכיוון השוק ההומה אדם לראות שוב את האנשים על מלבושיהם השונים והמגוונים, כמו גם את מגוון הפירות והירקות שכמה שעות קודם עוד היו באדמה.
במהלך הסיור הגענו לקצה השוק ושם נתקלנו בחנות המכינה זרי פרחים להלוויות וגם דגמי בתים של הנפטרים, מנהג מקומי של פרידה מהנפטר וכחלק ממנהגי האבל, עליהם אכתוב בכתבה נפרדת ביחד עם הרבה דברים אחרים הקשורים לתרבות המקומית.
לקראת צהריים חזרו למלונית בכדי להמתין לצעירות מהיום הקודם, לא לפני שרכשנו כרטיסי אוטובוס ליום המחרת שהוא ה- אחד במאי שבסין הוא יום חג, הנערות הצעירות הגיעו במועד ואחרי שהסברנו שוב מה אנחנו רוצים לראות, הן לקחו אותנו לכיוון תחנת אוטובוס הנמצאת בצד השני של העיר שממנה יוצאים מיניבוסים לכיוון דרום, ובדרך אספו עוד שני בנים בני כיתתן.
עלינו לאוטובוס ובמחיר של 1 יואן לאדם התחלנו לנוע דרומה. אחרי כחצי שעת נסיעה ירדנו בכניסה לכפר ששמו לא ידוע לי, אך בכניסה אליו ישנו סכר גדול. חצינו את הסכר לצדו השני וכאן התחלנו לטפס בשביל עפר להרים בכדי לראות טרסות, אך בגלל הקושי בטיפוס רוב החברה' לא רצו להמשיך ורק אני והבחורה החדשה, שדיברה אנגלית טובה מאוד, המשכנו, במהלך הטיפוס נתקלנו בבית של איכר מקומי וכמובן ראינו את הטרסות מקרוב.
חזרנו לסכר והמשכנו ללכת במורד הדרך לתוך הכפר, וכבר במהלך ההליכה הבנות אמרו לנו שמתקיימת כנראה במקום חתונה, ואכן שמנו לב שמכל מקום זורמים אנשים לכיוון הכפר, ובהמשך ראינו קבוצת נשים במיטב מחלצותיהן נכנסות לתוך אחד הבתים ויושבות למפגש רעים, גם אנחנו נכנסנו למקום ואפילו צילמנו אותן מקרוב כולל את השיער הארוך והאסוף.
בהמשך ראינו כיצד רוב המוזמנים מתקבצים ברחבה ליד בניין לא גמור ומחכים להגשת האוכל שהיה אמור להגיע בהמשך, אנחנו כמובן לא חיכינו והמשכנו בדרכינו, כי לא היה לנו ברור מתי הכל יתרחש, ולאחר טיול בכפר עלינו שוב למיניבוס המקומי וחזרנו לעיר, וכמובן הודינו לכל מלווינו הנחמדים.
בכיכ, ליד המלונית ראינו שוב התקהלות והפעם היו שם כמה עשרות סינים, ב- 5 קבוצות, רוקדים לצלילי מוזיקה שבקעה מכיוונים שונים. כששבענו מכל אלו עלינו לחדר ללינת לילה.
היום החמשה עשר 1/5/2011
היום השמונה עשר 4/5/2011
התעוררנו מוקדם בכדי להגיע לאוטובוס שייקח אותנו דרומה לראות 2 פגודות.
הפגודה השחורה menlong black pagoda
בסיום הביקור במקום חזרנו לצומת בכדי להמשיך לפגודה הלבנה שהייתה אמורה להיות באותו הכפר, ופגשנו במקום שני שוטרים שכל אחד מהם אמר משהו אחר, ורק אחרי ששאלנו אדם נוסף בנוסף להסתכלות במפה יצאנו לדרכינו.
בפועל התברר כי מהצומת יש להמשיך ישר באותו רחוב של הפגודה השחורה לכיוון צפון, ממשיכים בו עד שמגיעים לכפר נוסף ותוך כדי הליכה בפיתולי הדרך של הכפר חוצים אותו אל הר הנמצא מעליו ושם מגלים בסופו של דבר את הפגודה הלבנה שהעלייה אליה היא באמצעות מדרגות שאינם מתוחזקות בצורה טובה, כמו גם המקדש.
בחזרה ירדנו שוב במדרגות והמשכנו לאורך הכביש המוביל אליהם ולא בדרך שהגענו ובסופו של יום התברר כי הגענו לכביש הראשי, כמה ק"מ צפונית לצומת שירדנו בה. הלכנו לאורך הכביש עד לצומת בכדי לחפש שם תחבורה ליעד הבא מפלי בייזנגצ'ייה baizhangya waterfall, ובדרך לצומת צילמתי פרפרים רבים.
טיילנו במקום ונהינינו מהנוף והמראות היפים של הגנים, בתי הקפה והמסעדות המעוצבות שלאורך הנהר.
לקראת השקיעה ישבנו וחזינו בה ובכל הדרה. רצינו להישאר במקום גם יותר מאוחר ואף לשבת באחת המסעדות, אך בגלל שהיינו עייפים החלטנו לחזור למלון לשינה טובה.
בבוקר יום זה שמנו פעמינו לכיוון עמק הפילים הלבנים, עלינו לאוטובוס שיצא בזמן ואחרי כשעה נסיעה הגענו למקום, תוך ציפייה לראות פילים מסתובבים בעמק.
אחרי שנכנסנו לתוך השמורה ושילמנו את כרטיס הכניסה, נתקלנו בתחילה בכלוב קטן של פרפרים, ועוד כלוב עם זוחלים, וגם הייתה איזה הופעה של מקומיים שכביכול נתנו ביטוי לתרבות הבורמזית.
המשכנו לתוך השמורה, אך לצערינו כל מה שהיה היו 4 פילים מסכנים שלא נראו במיטבם, שיחד עם המפעילים שלהם עשו מופע כלשהו. בקיצור המקום היה מאכזב ביותר והדבר היחיד הטוב היה מפגש עם מורה סיני שישב לידנו במופע ויכולנו לנהל אתו שיחה ערה בנושאים שונים.
בתום כשעתיים יצאנו מהמקום חזרה לעיר ג'ינג-אונג אליה הגענו בשעות הצהריים המאוחרות.
בשעות אחר הצהריים יצאנו לטיול בפארק הנמצא בצפון מערב העיר (מס' 6 על המפה) וכאשר הגענו למקום התברר לנו כי מדובר בגן בוטני ענקי ורחב ידיים עם הרבה צמחים מרהיבים.
בסיום הסיור במקום שהסתיים בתום כשעתיים- שלוש, המשכנו לפארק סמוך הנמצא קרוב יותר למרכז העיר, מס' 7 על המפה, וגם כאן התברר כי מדובר בפארק בוטני של צמחי מרפא, אולם הוא לא השתווה לקודמו.
בסיום חזרנו למלון לאגור כוח ללילה.
בערב יצאנו שוב לכיוון גשר המיתרים, ישבנו באחד מבתי הקפה לארך הנהר ונהנינו מהאווירה והאורות שבמקום, בתום כשעתיים או יותר חזרנו למלון.
מתברר כי שכחנו את המפתחות בתוך החדר, ולכן פקיד הקבלה נאלץ בסופו של דבר לפרוץ את הדלת בכדי שנוכל להיכנס פנימה. כל התהליך לקח למעלה משעה.
היום העשרים 6/5/2011
ביום זה רצינו לצאת למפלים הנמצאים מצפון לעיר ומערבית לשמורת הפילים והנקראים mandian, אך התברר כי אין תחבורה למקום ובמונית זה יקר מדי, ולכן כאלטרנטיבה יצאנו לשני פארקים נוספים בעיר.
הראשון נמצא בדרום מערב העיר (מס' 8 במפה) שהיה אמור להיות פארק של מיעוט מסוים, אך בפועל לא ראינו שם שום דבר דומה לכך.
לסיום המשכנו לפארק נוסף (מס' 9 במפה) הנמצא בדרום מזרח העיר, בתחילה הלכנו רגלית ובשלב מסוים לקחנו ריקשה, אך היא נתקעה קרוב לפארק, ולכן המשכנו שוב רגלית.
כבר בכניסה לפארק ראינו מקדש בודהיסטי, אך היות וחששנו שהפארק ייסגר, הלכנו קודם אליו.
כבר בכניסה שמענו צלילי מוסיקה ומהר מאוד התברר כי מדובר במופע באוהל שבכניסה לפארק ולכן נכנסנו ונהננו במשך כחצי שעה ממופע פולקלור המספר על זוג אוהבים שמתחתנים למרות מכשולים שהועמדו בדרכם ע"י אלים או שדים.
בהמשך התברר כי בסוף הפארק יש מופע פילים שנראים יותר טוב וגם המופע טוב יותר מהיום הקודם בעמק הפילים, לקראת היציאה מהפארק ראינו סטופות לבנות יפות מאוד ומרשימות.
ביציאה מהפארק ביקרנו גם במקדש קטן יחסית ויפה.
לסיום הלכנו לאכול, משם למלון להתארגנות לקראת יציאה לשדה התעופה, לטיסה לקונמינג ומשם למערב יונאן, לבאושן baoshan כי אין טיסה ישירה. הזמנו את נהג המונית שלנו שהסיע אותנו לשדה התעופה, וכאשר הגענו הוא סירב לקבל תשלום עבור הנסיעה בטענה כי הוא אוהב אותנו, אך למרות זאת התעקשנו וכנסתי לו מעט כסף לכיס.
יצאנו בטיסה לקונמינג אליה הגענו לקראת שעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת.
את הכתבה החוויתית מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2010/06/blog-post.html
לכתבה הבאה ממערב לקונמינג כנס ללינק הבא
http://www.seekingtheworld.com/2011/06/4.html
לכתבה הקודמת לאתרים שממזרח לקונמינג כנס ללינק הבא-
http://www.seeking-the-world.com/2011/06/2.html\
בפרק הקודם סיימנו את היעדים שממזרח לעיר קונמינג בעיר קיוביי Qiubei , ועתה למקומות שנמצאים מדרום לעיר קונמינג.
את היעדים וזמני הביקור ושהות בהם בהם ראה בטבלה המצורפת כאן -
את היעדים וזמני הביקור ושהות בהם בהם ראה בטבלה המצורפת כאן -
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
היום האחד עשר 27/4/2011
בבוקר יצאנו מהמלון לתחנת האוטובוס ובדרך עברנו שוב דרך השוק המתעורר שבצידי כביש הגישה לתחנה.
לקראת הצהריים עצרנו בעיירה בשם קיי-יואן keiyan, שם היינו צריכים להחליף אוטובוס שאמור לנסוע ליואן-יאנג yuanyang, אלא שהתחנה האחרונה הייתה במוסך לאוטובוסים, לא מצאנו תחנה או אוטובוסים ובמאמץ מסוים אחד ממנהלי התחנה הכניס אותנו למונית מקומית והורה לנהג להביא אותנו, לתחנת אוטובוסים מרכזית נוספת בעיר, לא לפני שהזהיר אותנו לא לשלם יותר מ- 6 יואן עבור הנסיעה.
בתוך מספר דקות המונית הגיעה לתחנה הנמצאת בצד השני של העיר. מיד כאשר עצרנו ניגש אלינו אדם שניסה או רצה לעזור בנשיאת התיקים, אך בגלל שלא ידעתי במי מדובר דחיתי את העזרה, ובמקביל בת זוגי למסע הלכה לכיוון הקופות בכדי לרכוש כרטיסי נסיעה, והאדם שניסה לעזור לי פנה בעקבותיה, וסייע לה ברכישת הכרטיסים, וכאשר אני כבר הגעתי עם התיקים הוא כיוון אותנו לאוטובוס, ורק אז התברר כי מדובר בנהג האוטובוס שהתקשרו אליו מהתחנה הקודמת וביקשו ממנו להמתין ולא לצאת לדרך עד שנגיע. ולכן הוא קידם את פנינו וסייע לנו לקצר זמנים כי הגענו לתחנה בדיוק בשעה היעודה לצאתו לדרך.
תגידו לי איפה במקום אחר בעולם הייתם זוכים לסיוע כזה?
האוטובוס יצא לדרך באיחור של כ- 10 דקות בגלל עזרת הנהג וההמתנה לנו, ולקראת שעות אחה"צ המאוחרות הגענו לעיירה יואן-יאנג, וגם כאן הנהג הוריד אותנו ליד אוטובוס נוסף שאתו אנחנו צריכים להמשיך ליעד הסופי שלנו לעיירה צ'ינגג'י-זאן xingjie zhen, אך מסיבה לא ברורה נהג זה עצר ביציאה מהעיר ודרש מאתנו תשלום נוסף למרות ששילמנו עבור כל הדרך עד ליעד, ולקראת 16:00 הגענו ליעד הסופי.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
שווה לכתוב כמה מילים על הדרך עד לנקודה זו, נופים שהשתנו כל הזמן ובכלל זה צבעי האדמה, הצמחייה, תצורות הנוף והמנהרות שבדרך, שאחת מהן גדולה וארוכה במיוחד, 3.5 ק"מ, ביציאה ממנה נפלנו על עיר גדולה שאת שמה איני יודע, וממנה המשכנו מיד למנהרה נוספת קצרה יותר. לפני המנהרות ירדנו לואדי עצום שנמצא בין שתי רצועות הרים שאנחנו והאוטובוס התגמדו לידם, ורק כך ניתן להבין את עצמת הטבע.
ככלל, בדרך דרומה או לדרום-מערב, האוכלוסיה הפכה להיות יותר ויתר מוסלמית והדבר בה לביטוי בסמלים האופייניים לאיסלם, בלבוש, בכיתוב הערבי וכמובן גם במספר המסגדים. גם התשתיות בחלק זה היו בסה"כ יותר מפותחות ממה שראינו במזרח קונמינג, למרות שבמזרח ראינו תנופת פיתוח אדירה של תשתיות, ולכן סביר להניח כי מי שיטייל אחרינו במסלול זה יראה כבר את השינוי.
בדרך ליעד נסעה אתנו בחלק מהדרך אשה מאחד המיעוטים, וכמובן שכל הזמן חיפשנו זוית צילום טובה לתעד אותה, ובסופו של דבר הצלחנו והנה היא במלוא הדרה.
גם הנסיעה ליעד הסופי שהיה על פסגת ראש הר, הייתה עליה על צלע ההר אחד משרשרת ההרים שפירטתי קודם. את היופי בטיפוס תלול לאורך 30 ק"מ על צלע ההר קשה לתאר במילים.
בירידה מהאוטובוס פגשנו בבחורה מקומית שהציעה לנו באנגלית טובה מקום לינה בגסט- האוס שלה, ומאוחר יותר אחרי שכבר הסכמנו ללון אצלה הציעה לנו טיול למחרת בבוקר לטרסות האורז וביקור בכפר של מיעוט ההאני, כולל צפיה בזריחה מעל השדות, וזאת במחיר מציאה, כי היינו אמורים להצטרף לזוג נוסף שכבר שכר את שירותיה, וכמובן שהסכמנו.
אחרי הסיכומים למחר, היא לקחה אותנו למסעדה של קרוב משפחתה, לאכול ארוחה משביעה ולא יקרה, וגם הספקנו לעשות סיבוב בעיירה לפני שפרשנו לישון, מחר צריך להשכים עוד בטרם שחר.
היום השניים עשר 28/4/2011
הכפרים של מיעוט ההאני, דרום מחוז יונאן- לא רחוק מהגבול עם וייטנאם
הכפרים של מיעוט ההאני פזורים לאורך הרים גבוהים ותלולים וערוצים צרים ועמוקים. הפרשי הגבהים משתנים מ-600 ועד
בתוך ההרים הגבוהים, העמקים והגאיות הצרים, חבויים הסיפורים של בני ההאני. באמצעות כוח רצון עיקש הצליחו בני ההאני לבנות טרסות יפהפיות בתוך ההרים הנישאים, טרסות הנודעות ברחבי העולם. האדמה הזאת מספקת לבני ההאני את צרכיהם החמריים, ובד בבד נותנת לנו מקום אמנותי קדוש ביופיו.
טרסות האורז וכפר מיעוט ההאני
בכדי לראות את הזריחה על טרסות האורז נאלצנו לקום מוקדם מאד, למעשה עוד לפני עלות השחר, וכבר בשעה 05:30 היינו בדרך. אלה שיום זה החל כיום סגרירי, אפרורי וגשום, ואכן כאשר הגענו לנקודת התצפית על טרסות האורז הייתה עננות וערפילים והתפללנו שכאשר השמש תעלה המצב השתפר ונוכל לראות את יופיו של המקום, אך תכנון לחוד ומציאות לחוד, בפועל ראינו את הטרסות ויכולנו להתרשם מהנוף, אך נמנע מאתנו לצלם ולתעד את מה שראינו בגלל תנאי התאורה, ובכל זאת יש תיעוד מסוים שיכול להעיד על יופיו של המקום.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בדרך לכפר מיעוט ההאני עצרנו באחד הכפרים לביקור בשוק מקומי, שכמו תמיד הוא צבעוני ומלא חיים, אותנו עניינו המלבושים של המיעוטים השונים. כמובן שבאותה הזדמנות אכלנו גם ארוחת בוקר סינית.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
משם המשכנו לנקודה מסוימת, שממנה יצאנו להליכה רגלית בין טרסות האורז ומטעי התה. לסיום נסענו לכפר מיעוט ההאני, אך בגלל תנאי מזג האוויר כולם היו מסוגרים בביתם, כך שלמעט התרשמות ממבנה הכפר והמבנים, כמעט שלא ראינו אנשים.
לסיום חזרנו לעיר ואת שארית היום הקדשנו לסיור מקיף בה, כולל הכיכר המרכזית המשקיפה על האיזור, ונסיון לרכוש כרטיסים לאוטובוס עבור יום המחרת, נסיון שלא צלח, כי בניגוד לימים עד עכשיו, בקופה סרבו למכור כרטיסים מראש וביקשו שנגיע בבוקר הנסיעה.
את מסלול יום זה ניתן לראות במפה המצורפת.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
היום השלושה עשר 29/4/2011
יצאנו עם בוקר, במיניבוס, לכיוון יואן-ינאג, ושם לאוטובוס אחר שנסע לעיר בשם ג'אג'יאו gejiu הנמצאת צפונית- מזרחית ליואן-ינאג, והמשכנו דרומה לעיר ג'ין-פינג jinping הנמצאת בקרבת הגבול הבורמזי, ואליה הגענו לקראת השעה 16:00.
מטרת הנסיעה לעיר זו הייתה לראות 2 מיעוטים, מיעוט ההאני וככל הנראה מיעוט הדאי dai.
תמונת הטרסות, ושימו לב לשיפוע שבו הן נמצאות.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בדרך ליעד ראינו טרסות אורז, שהיו הרבה יותר מרשימות ויפות מאלו שראינו יום קודם, אך בגלל תנאי הדרך, שכללו צמחיה בצדי הכביש, מהירות הנסיעה, הסיבובים הרבים וכמובן איכות הדרך הם שמנעו מאתנו לצלם בצורה טובה את הטרסות הללו במלוא הדרן, וכבר בדרך גמלה בלבנו ההחלטה שלמחרת היום ניקח רכב וניסע חזרה לאורך הציר בכדי להנות מהטרסות.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
כאשר הגענו לעיר, חיפשנו בסמוך לתחנה המרכזית מקום לינה במלון היחידי שקיבל זרים, אך עקב המחיר המופרז שביקשו(140 יואן) החלטנו לחפש מקום אחר. ביציאה מהמלון פגשנו בשתי צעירות בוגרות קולג' שדיברו אנגלית טובה והן סייעו לנו בסופו של דבר למצוא מקום לינה טוב וזול במרכז העיר.
לפני שנפרדנו מהצעירות ביקשנו מהן להתלוות אלינו ביום המחרת לסיור והטיול המיועד לטרסות והן הסכימו ברצון. ואחת מהן אף הבטיחה שתביא חברה לכיתה שהיא אלופת הכיתה באנגלית.
במהלך ההתארגנות במלונית, שמענו קולות נפץ של זיקוקין, ובתיה מיד הבהירה לי שמדובר ככל הנראה בחגיגה כלשהי וירדנו במהירות למטה. בבניין הסמוך גילינו זוג בבגדי כלולות עם השושבינים. כמובן שמיד התחלנו לצלם אותם והם הזמינו אותנו להשתתף בשמחתם, למרות שניסינו להתחמק מכך, לא הצלחנו ומצאנו עצמנו מובלים לתוך אולם גדול ומלא באנשים ישובים סביב שולחנות, המלוה שלנו הושיבה אותנו בשולחן וביקשה מיתר האנשים לדאוג לנו.
במהלך הארוחה שמנו לב כי כרוז מקריא את גובה המתנות שניתנו לזוג וע"י מי, ולכן לקראת סיום הארוחה גם אנחנו תרמנו את תרומתינו הצנועה למתנות הזוג ע"י מתן סכום בדולרים והמשכנו בדרכינו.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
טיילנו ברחובות הסמוכים למלון, וכאשר חזרנו מאוחר יותר שמענו צלילי מוסיקה וראינו כמה עשרות סינים רוקדים ברחבת הכיכר המרכזית של העיר, בדומה לערים אחרות שביקרנו בהן עד היום. קדנו מעט איתם ואחרי זמן מה פרשנו לישון.
היום הארבע עשר 30/4/2011
ג'ין-פינג jinping התעוררנו לקול רעש, כאשר הסתכלו החוצה ראינו כי בבניין הסמוך שהולך וניבנה, יוצקים את הגג של אחת הקומות, ובמבט נוסף ראינו נשים מאחד המיעוטים סוחבות במעלה המדרגות חומרי בנייה עבור היציקה, כאשר החומרים נסחבים בתוך סלים על גבן, וכך הן עולות ויורדות עשרות פעמים במדרגות, וכל פעם נושאות חומר מסוג אחר לפי צרכי היציקה.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
למטה ברחוב ליד המלונית, ראינו נשים נוספות יושבות משני צידי המדרכה ומחכות שמישהו ייתן להן עבודה בסבלות, כאשר את כל העבודה הזאת הן עושות במיטב בגדיהן.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בתוך כך שמענו שוב מוסיקה מתנגנת מכיוון הכיכר, וכאשר ניגשנו לשם ראינו שוב כמה עשרות סינים שמתרגלים טאי-צ'י, אחרי שהתעכבנו מעט שמענו בצידי הכיכר ציוץ ציפורים וגילינו עשרות כלובי ציפורים שבעליהם הוציאו אותם לטיול.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
שמנו פעמינו לכיוון השוק ההומה אדם לראות שוב את האנשים על מלבושיהם השונים והמגוונים, כמו גם את מגוון הפירות והירקות שכמה שעות קודם עוד היו באדמה.
במהלך הסיור הגענו לקצה השוק ושם נתקלנו בחנות המכינה זרי פרחים להלוויות וגם דגמי בתים של הנפטרים, מנהג מקומי של פרידה מהנפטר וכחלק ממנהגי האבל, עליהם אכתוב בכתבה נפרדת ביחד עם הרבה דברים אחרים הקשורים לתרבות המקומית.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
לקראת צהריים חזרו למלונית בכדי להמתין לצעירות מהיום הקודם, לא לפני שרכשנו כרטיסי אוטובוס ליום המחרת שהוא ה- אחד במאי שבסין הוא יום חג, הנערות הצעירות הגיעו במועד ואחרי שהסברנו שוב מה אנחנו רוצים לראות, הן לקחו אותנו לכיוון תחנת אוטובוס הנמצאת בצד השני של העיר שממנה יוצאים מיניבוסים לכיוון דרום, ובדרך אספו עוד שני בנים בני כיתתן.
עלינו לאוטובוס ובמחיר של 1 יואן לאדם התחלנו לנוע דרומה. אחרי כחצי שעת נסיעה ירדנו בכניסה לכפר ששמו לא ידוע לי, אך בכניסה אליו ישנו סכר גדול. חצינו את הסכר לצדו השני וכאן התחלנו לטפס בשביל עפר להרים בכדי לראות טרסות, אך בגלל הקושי בטיפוס רוב החברה' לא רצו להמשיך ורק אני והבחורה החדשה, שדיברה אנגלית טובה מאוד, המשכנו, במהלך הטיפוס נתקלנו בבית של איכר מקומי וכמובן ראינו את הטרסות מקרוב.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
חזרנו לסכר והמשכנו ללכת במורד הדרך לתוך הכפר, וכבר במהלך ההליכה הבנות אמרו לנו שמתקיימת כנראה במקום חתונה, ואכן שמנו לב שמכל מקום זורמים אנשים לכיוון הכפר, ובהמשך ראינו קבוצת נשים במיטב מחלצותיהן נכנסות לתוך אחד הבתים ויושבות למפגש רעים, גם אנחנו נכנסנו למקום ואפילו צילמנו אותן מקרוב כולל את השיער הארוך והאסוף.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בהמשך ראינו כיצד רוב המוזמנים מתקבצים ברחבה ליד בניין לא גמור ומחכים להגשת האוכל שהיה אמור להגיע בהמשך, אנחנו כמובן לא חיכינו והמשכנו בדרכינו, כי לא היה לנו ברור מתי הכל יתרחש, ולאחר טיול בכפר עלינו שוב למיניבוס המקומי וחזרנו לעיר, וכמובן הודינו לכל מלווינו הנחמדים.
בכיכ, ליד המלונית ראינו שוב התקהלות והפעם היו שם כמה עשרות סינים, ב- 5 קבוצות, רוקדים לצלילי מוזיקה שבקעה מכיוונים שונים. כששבענו מכל אלו עלינו לחדר ללינת לילה.
היום החמשה עשר 1/5/2011
בבוקר ירדנו לתחנת האוטובוס בג'ינג-פינג במטרה לעלות לאוטובוס שהיה אמור לצאת בשעה 08:00, אך כשהגענו לתחנה נאמר לנו שהאוטובוס ייצא רק שעה וחצי מאוחר יותר, למרות שעד היום האוטובוסים יצאו בזמן או באיחור של מס' דקות. ככל הנראה הדבר קשור לעובדה שזהו יום חג ורוב הסינים נוסעים למשפחתם כי החגים בסין מרוכזים למספר מועדים ולכן יש לפחות שבוע ימים של חופשה.
האוטובוס יצא בנסיעה באותה דרך שבאנו, אך בגלל שביום זה השמש זרחה, והנסיעה הייתה איטית יותר, יכולנו לצלם את הטרסות שפספסנו כמה ימים קודם, והמראות שבדרך היו יפיפים.
עצרנו בכפר קטן, כמו בהלוך, שבו יש מחסום בדיקה הממוקם ממש לפני גשר הכניסה או היציאה, תלוי בכיוון, ובמחסום זה נבדקים כל הנוסעים, תיירים לפי הדרכון והמקומיים לפי תעודות הזהות.
לפני הבדיקה האוטובוס עצר במסעדה מקומית, כך שמי שרצה יכול היה לאכול ארוחת בוקר, ומי שלא יכול היה לטייל ליד הדוכנים שממוקמים בסמוך למסעדה והמחסום.
אחרי הבדיקה נסענו בדרך חתחתים עד לנקודה הנקראת מנאו ומשם במקום להמשיך באותה הדרך שבאנו, עלינו על כביש מהיר שעבר דרך המון מנהרות. לקראת צהריים הגענו לעיר בשם ג'אג'יאו gejiu שדרכה עברנו לפני מספר ימים.
בתחנה ביררנו היכן ניתן להשיג אוטובוס שינה ליעד הסופי שלנו ג'ינג-אונג jinghong shi והתברר כי בגלל החג, בוטלו קווי נסיעה, ואין אוטובוס מיונג-יאן אלה רק מעיר הנקראת שיפינג shiping, מי שסייע בידינו לברר את כל אלו, היה לא אחר מאשר נהג האוטובוס שאתו היינו אמורים לנסוע לשיפינג וכי הוא יוצא מיד, כמובן שלא נדרש יותר מרגע לקבל החלטה ולצאת לדרך.
במהלך הנסיעה כרטיסנית המיניבוס, שאחראית על גביית התשלום, הסבירה לנו שהיא התקשרה לתחנת האוטובוס בשיפינג והזמינה עבורנו 2 מקומות על אוטובוס השינה. שמחנו מאד שעשתה זאת ושיריינה לנו מקומות.
כשהגענו לשיפינג, אחרי הצהריים, לווה אותנו הנהג שוב עד לקופת הכרטיסים ווידא שנקבל את הכרטיסים שהוזמנו עבורנו. התברר כי למי שלא הזמין מראש, כבר אין מקום באוטובוס. אחרי זה הצביע על מיקום האוטובוס ורק אז התפנה לענייניו. שוב היינו המומים מטוב הלב והרצון הטוב שגילינו אצל הרבה אנשים בני העם הסיני, וזאת לא תהיה הפעם האחרונה.
בשעה היעודה עלינו לאוטובוס השינה, נאלצנו, בסיוע עו"ד שהכרנו במהלך ההמתנה ובסיוע של עצמנו, לפנות 2 סינים שתפסו את המקומות שלנו. אחרי שהתארגנו במקומות, יצאנו לדרך לנסיעה של לילה שלם, וכל מה שהיה אפשר בדרך זה לצלם את השקיעה מתוך האוטובוס.
היום הששה עשר 2/5/2011
העיר גִ'ינְג הוֹנְג (Jinghong Shi, בסינית: 景洪市) נמצאת באזור סישואנג באנ-נה בדרום מחוז יונאן, שטחה כולל 754 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 70.6 אלף איש, כשהקבוצות האתניות העיקריות בה הן: דָאי, הָה נִי, לָה הוּ, הָאן, בּוּ לָאנְג ומיעוט היִי.
ג'ינג-הונג jinghong shi
לקראת שעות הבוקר המוקדמות 04:00 הגענו לעיר ג'ינג-הונג, וביציאה מהתחנה ראינו מלון דרכים. חשבנו לקחת חדר לכמה שעות בכדי לישון, אך המחיר היה לא כדאי.
מחוץ לתחנה חנו מספר מוניות שנהגיהם ניסו להציע את עצמם, ורק אחד מהם ישב בשקט במונית ולכן ניגשנו אליו, והוא דאג להסיע אותנו למלונית מקומית שקרובה לתחנה ואף עזר לנו לשלם חלקית עבור אותו לילה, וכל זאת בשפת ידיים, מעט סינית ומילון. הנהג הסיני שלנו לא ידע ממש אנגלית, אך לפני שנפרדנו מנהג המונית ביקשנו ממנו שיסיע אותנו בבוקר ב- 09:00 ליעד הראשון, ולסיום פרשנו לישון ל- 2-3 שעות.
כשהגיע הנהג נסענו אתו בתחילה להחליף לכסף מקומי ורק לאחר מכן שמנו פעמינו לשמורת היער הטרופי menglum tropical botanical garden הנמצאת ממזרח לעיר ושעליה למדנו ממפת האזור שרכשנו בבוקר. את כל היעדים בעיר וסביבותיה תוכלו לראות במפות שבהמשך.
מפת אזור ג'ינג-הונג
בדיעבד אחרי שביקרנו במקום אני יכול להגיד שהתאכזבתי וכי המקום לא הצדיק מבחינתי את מרחק הנסיעה (כשעה) ואת המחיר, ואני יכול להגיד שהמקום לא יותר מבסדר. מה גם שאין לשם תחבורה ציבורית וזה מחייב להשאיר את המונית במקום לצורך חזרה לעיר.
בסיום הביקור ביקשנו מהנהג לבקר בכפר מיעוט הדאי dai culture park או dai national garden (תלוי באיזו מפה מסתכלים) וכאשר הגענו למקום היפיפה הזה, והתחלנו להתעכב הנהג ניסה להגיד לנו משהו ובסוף התברר כי הוא אינו יכול להמתין לנו, ולכן אישרנו לו לחזור לעיר ואמרנו לו שנחזור בתחבורה ציבורית.
כפר מיעוט הדאי dai culture park
הכניסה לשמורת דורשת תשלום, בסיוע הנהג רכשנו כרטיסי הנחה למבוגרים וכמו כן הוא בירר לנו כי יש מהמקום תחבורה ציבורית לעיר, ורק אז נכנסנו לבקר במקום.
אפשר להגיד שהאתר הזה עשה לנו את היום.
ממש בכניסה ישנו מקדש בודיהיסטי יפה ואפילו מהמם, שהסגנון הבורמזי או וויטנמי נראה כמעט בכל פינה, והתמונה תדבר במקומי על יופיו של המקום.
בנות המיעוט הצעירות מחייכות בשמחה אל עדשת המצלמה, ותכשיטי הכסף שלגופן מכים זה בזה ומפיקים צלילים ערֵבים לאוזן.
לפי האימרה הידועה שמתארת את אזור העיירה, "מראש ההר ניתן לחזות בנוף הטבעי, במרכז ההר ניתן לספוג היסטוריה תרבותית ולמרגלות ההר ניתן לפגוש בבני מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי".
אחרי כן התחלנו להסתובב ברחבי הכפר ובתוך כך צפייה בילדים שלוכדים פרפרים. כל המבנים בכפר דמו בצורה מדהימה לשיטת הבנייה הבורמזית.
המשכנו לתוככי הכפר ולקראת סופו נתקלנו בעוד מקדש בודהיסטי, שהיה לטעמי פחות יפה מקודמו, אך עדיין שווה ביקור. בסמוך למקדש ישנו אגם גדול ובתוכו פסל גבוה ומזרקה. לאחר שסיירנו במקום חשבנו בתחילה להמשיך חזרה, אך שמנו לב כי יש במקום תנועת רבה של אנשים. כאשר שאלנו מה קורה, התברר כי במקום אמור להתקיים חג המים של המקומיים, וכמובן מיד התארגנו לחזות בחגיגה הזו שהייתה מרשימה וחוויתית, הן בגלל צורת החגיגה והן בגלל הלבוש שגם לו סממנים בורמזים. במהלך החגיגה גם הקהל השתתף בה.
סרט חג המים ............
בסיום התחלנו ללכת לכיוון הכניסה לכפר ותוך כדי הליכה עצרו לידנו זוג מבוגרים שנסעו בריקשה, והציעו לנו לנסוע אתם עד הכניסה לכפר, אך כשהסברנו שאנחנו צריכים לאוטובוס הם ביקשו תשלום להסיע אותנו אליו, וכך עשינו וטוב שעשינו כך כי כמה דקות אחרי שהגענו לתחנה האוטובוס יצא לדרך, ובתוך חצי שעה היינו כבר בחזרה בעיר.
הלכנו לאכול ארוחת ערב במקום קטן וחמוד, שמצאנו ליד המלונית ולאחר מכן סיירנו ברחוב. בתוך כך הגענו לקפה אינטרנט. כשניסינו לעבוד על המחשב, התברר כי הכל בסינית והבחור שאחראי במקום למרות שלא הבין אנגלית הבין מה אנחנו רוצים ובתוך דקות סידר ששפת הממשק תהיה באנגלית, מה שאיפשר לנו לשלוח ולקבל אימיילים.
במהלך כל אלו החל לרדת גשם, ולכן כאשר סיימנו עם המחשבים חזרנו למלונית לישון.
היום השבע עשרה 3/5/2011
היעד ליום זה היה הכפר גה-סה, כפר בורמזי/וויטנמי שבתוכו וסביבו יש מה לראות לפי המידע, והתברר כי בכפר לא מכירים את האחוזה שחיפשנו ואילו המעיין שהיה רשום במפה, היה ספא של מים מינארלים ובסה"כ ההתרשמות היא שמקום נחמד אך לא יותר.
אז מה כן ראינו? כלום!... כי הבנו שאין מה לעשות במקום יותר מדי והחלטנו אחרי זמן קצר לחזור לעיר, הנהג שהבין שאנחנו מאוכזבים, החליט על דעת עצמו, לקחת אותנו למתחם מקדש בודהיסטי ענק הנמצא בקצה הדרומי של העיר (מס' 10 במפת העיר), מקום שלא ידענו עליו קודם, כמופיע במפה המצורפת ועליה מסומנים גם האתרים האחרים שביקרנו בהם בימים הבאים.
מפת העיר
המקדש בנוי למעשה על הר, כך שמהכניסה אליו ועד לסופו נמצאים תמיד במגמת טיפוס, ובקצה העליון של ההר ישנו פסל בודהה ענק, במלוא מובן המילה שאני לידו נראה כמו חגב.
תמונה שלי ליד הפסל (רואים רק את הראש מבין המשולשים לרגלי הפסל)
קשה ואולי כמעט בלתי אפשרי לתאר את ההתפעלות שלנו מהמקום הזה ומהרושם שהוא משאיר על המבקרים בו, אך בכדי לטייל בו במשך למעלה משעתיים נדרש לא מעט כושר גופני, כי ישנם כמה מאות מדרגות שצריך לטפס בכדי להגיע לראש ההר. גם המראה והנוף הנשקף מכל נקודה לאורך הדרך הוא משהו מרשים, ולכן אני יכול לסכם שהחוויה שווה בהחלט את המאמץ, והתמונות שבהמשך יעידו על כך.
חשוב לציין כי במהלך העלייה במדרגות יש נקודות המתנה וכי בסיום כל קבוצת מדרגות ישנו מקדש, ורק כאשר עוברים אותו לצדו השני מתגלות המדרגות להמשך הטיפוס, וכן הלאה.
סיימנו את הביקור במקום, וחזרנו לשער. הנהג חיכה לנו ובנסיעה חזרה לתוך העיר הוא הציע לנו לראות מופע בערב ריקודים. אחרי שהסכמנו הוא נסע ישר למקום המופע בכדי שנרכוש כרטיסים, שם פגשנו את אשתו ואתה הלכנו ברגל לכיוון הטיילת של העיר הנמצאת לאורך נהר לאן-סנג lancang החוצה את העיר מדרום מזרח לצפון מערב (מס' 2 במפת העיר), לקראת סיום ההליכה, הנהג שוב הופיע והסיע אותנו חזרה למלונית תוך שהוא מצביע על השעה שיבוא לאסוף אותנו להופעה.
כאשר חזרנו למלונית הלכנו לתחנת האוטובוס לבדוק את התחבורה ליעד יום המחרת.
לקראת הערב הגיע שוב הנהג והסיע אותנו למופע, שם התחלנו עם ארוחת ערב שהיא חלק ממחיר ההופעה, אחרי כן מחוץ לאולם נערך מופע ביניים הקשור בעיקרו לחג המים, ובמהלך מופע זה הופיע הנהג יחד עם אשתו ושני ילדיו, הוא בא להנות מהמופע וגם לדאוג לנו.
אחרי המופע שבחוץ, נכנסנו לאולם וחזינו במופע מרהיב, מעניין ואם תפאורות מהממות, מלבושים מיוחדים וריקוד מהנה, שטעימה ממנו תוכלו לראות בסרטון הבא-
סרטון המופע ......................
האוטובוס יצא בנסיעה באותה דרך שבאנו, אך בגלל שביום זה השמש זרחה, והנסיעה הייתה איטית יותר, יכולנו לצלם את הטרסות שפספסנו כמה ימים קודם, והמראות שבדרך היו יפיפים.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
עצרנו בכפר קטן, כמו בהלוך, שבו יש מחסום בדיקה הממוקם ממש לפני גשר הכניסה או היציאה, תלוי בכיוון, ובמחסום זה נבדקים כל הנוסעים, תיירים לפי הדרכון והמקומיים לפי תעודות הזהות.
לפני הבדיקה האוטובוס עצר במסעדה מקומית, כך שמי שרצה יכול היה לאכול ארוחת בוקר, ומי שלא יכול היה לטייל ליד הדוכנים שממוקמים בסמוך למסעדה והמחסום.
אחרי הבדיקה נסענו בדרך חתחתים עד לנקודה הנקראת מנאו ומשם במקום להמשיך באותה הדרך שבאנו, עלינו על כביש מהיר שעבר דרך המון מנהרות. לקראת צהריים הגענו לעיר בשם ג'אג'יאו gejiu שדרכה עברנו לפני מספר ימים.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בתחנה ביררנו היכן ניתן להשיג אוטובוס שינה ליעד הסופי שלנו ג'ינג-אונג jinghong shi והתברר כי בגלל החג, בוטלו קווי נסיעה, ואין אוטובוס מיונג-יאן אלה רק מעיר הנקראת שיפינג shiping, מי שסייע בידינו לברר את כל אלו, היה לא אחר מאשר נהג האוטובוס שאתו היינו אמורים לנסוע לשיפינג וכי הוא יוצא מיד, כמובן שלא נדרש יותר מרגע לקבל החלטה ולצאת לדרך.
במהלך הנסיעה כרטיסנית המיניבוס, שאחראית על גביית התשלום, הסבירה לנו שהיא התקשרה לתחנת האוטובוס בשיפינג והזמינה עבורנו 2 מקומות על אוטובוס השינה. שמחנו מאד שעשתה זאת ושיריינה לנו מקומות.
כשהגענו לשיפינג, אחרי הצהריים, לווה אותנו הנהג שוב עד לקופת הכרטיסים ווידא שנקבל את הכרטיסים שהוזמנו עבורנו. התברר כי למי שלא הזמין מראש, כבר אין מקום באוטובוס. אחרי זה הצביע על מיקום האוטובוס ורק אז התפנה לענייניו. שוב היינו המומים מטוב הלב והרצון הטוב שגילינו אצל הרבה אנשים בני העם הסיני, וזאת לא תהיה הפעם האחרונה.
בשעה היעודה עלינו לאוטובוס השינה, נאלצנו, בסיוע עו"ד שהכרנו במהלך ההמתנה ובסיוע של עצמנו, לפנות 2 סינים שתפסו את המקומות שלנו. אחרי שהתארגנו במקומות, יצאנו לדרך לנסיעה של לילה שלם, וכל מה שהיה אפשר בדרך זה לצלם את השקיעה מתוך האוטובוס.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
היום הששה עשר 2/5/2011
העיר גִ'ינְג הוֹנְג (Jinghong Shi, בסינית: 景洪市) נמצאת באזור סישואנג באנ-נה בדרום מחוז יונאן, שטחה כולל 754 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 70.6 אלף איש, כשהקבוצות האתניות העיקריות בה הן: דָאי, הָה נִי, לָה הוּ, הָאן, בּוּ לָאנְג ומיעוט היִי.
ג'ינג-הונג jinghong shi
לקראת שעות הבוקר המוקדמות 04:00 הגענו לעיר ג'ינג-הונג, וביציאה מהתחנה ראינו מלון דרכים. חשבנו לקחת חדר לכמה שעות בכדי לישון, אך המחיר היה לא כדאי.
מחוץ לתחנה חנו מספר מוניות שנהגיהם ניסו להציע את עצמם, ורק אחד מהם ישב בשקט במונית ולכן ניגשנו אליו, והוא דאג להסיע אותנו למלונית מקומית שקרובה לתחנה ואף עזר לנו לשלם חלקית עבור אותו לילה, וכל זאת בשפת ידיים, מעט סינית ומילון. הנהג הסיני שלנו לא ידע ממש אנגלית, אך לפני שנפרדנו מנהג המונית ביקשנו ממנו שיסיע אותנו בבוקר ב- 09:00 ליעד הראשון, ולסיום פרשנו לישון ל- 2-3 שעות.
כשהגיע הנהג נסענו אתו בתחילה להחליף לכסף מקומי ורק לאחר מכן שמנו פעמינו לשמורת היער הטרופי menglum tropical botanical garden הנמצאת ממזרח לעיר ושעליה למדנו ממפת האזור שרכשנו בבוקר. את כל היעדים בעיר וסביבותיה תוכלו לראות במפות שבהמשך.
מפת אזור ג'ינג-הונג
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בדיעבד אחרי שביקרנו במקום אני יכול להגיד שהתאכזבתי וכי המקום לא הצדיק מבחינתי את מרחק הנסיעה (כשעה) ואת המחיר, ואני יכול להגיד שהמקום לא יותר מבסדר. מה גם שאין לשם תחבורה ציבורית וזה מחייב להשאיר את המונית במקום לצורך חזרה לעיר.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בסיום הביקור ביקשנו מהנהג לבקר בכפר מיעוט הדאי dai culture park או dai national garden (תלוי באיזו מפה מסתכלים) וכאשר הגענו למקום היפיפה הזה, והתחלנו להתעכב הנהג ניסה להגיד לנו משהו ובסוף התברר כי הוא אינו יכול להמתין לנו, ולכן אישרנו לו לחזור לעיר ואמרנו לו שנחזור בתחבורה ציבורית.
כפר מיעוט הדאי dai culture park
הכניסה לשמורת דורשת תשלום, בסיוע הנהג רכשנו כרטיסי הנחה למבוגרים וכמו כן הוא בירר לנו כי יש מהמקום תחבורה ציבורית לעיר, ורק אז נכנסנו לבקר במקום.
אפשר להגיד שהאתר הזה עשה לנו את היום.
ממש בכניסה ישנו מקדש בודיהיסטי יפה ואפילו מהמם, שהסגנון הבורמזי או וויטנמי נראה כמעט בכל פינה, והתמונה תדבר במקומי על יופיו של המקום.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בנות המיעוט הצעירות מחייכות בשמחה אל עדשת המצלמה, ותכשיטי הכסף שלגופן מכים זה בזה ומפיקים צלילים ערֵבים לאוזן.
לפי האימרה הידועה שמתארת את אזור העיירה, "מראש ההר ניתן לחזות בנוף הטבעי, במרכז ההר ניתן לספוג היסטוריה תרבותית ולמרגלות ההר ניתן לפגוש בבני מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי".
התיאוריה המקובלת היום בקרב החוגים האקדמיים היא כי בני מיעוט ההוּאָה יָאוֹ דָאי הם "צאצאי הקיסר" של ממלכת דיֶין העתיקה (Dianguo, בסינית:滇国).
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
אחרי כן התחלנו להסתובב ברחבי הכפר ובתוך כך צפייה בילדים שלוכדים פרפרים. כל המבנים בכפר דמו בצורה מדהימה לשיטת הבנייה הבורמזית.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
המשכנו לתוככי הכפר ולקראת סופו נתקלנו בעוד מקדש בודהיסטי, שהיה לטעמי פחות יפה מקודמו, אך עדיין שווה ביקור. בסמוך למקדש ישנו אגם גדול ובתוכו פסל גבוה ומזרקה. לאחר שסיירנו במקום חשבנו בתחילה להמשיך חזרה, אך שמנו לב כי יש במקום תנועת רבה של אנשים. כאשר שאלנו מה קורה, התברר כי במקום אמור להתקיים חג המים של המקומיים, וכמובן מיד התארגנו לחזות בחגיגה הזו שהייתה מרשימה וחוויתית, הן בגלל צורת החגיגה והן בגלל הלבוש שגם לו סממנים בורמזים. במהלך החגיגה גם הקהל השתתף בה.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
סרט חג המים ............
בסיום התחלנו ללכת לכיוון הכניסה לכפר ותוך כדי הליכה עצרו לידנו זוג מבוגרים שנסעו בריקשה, והציעו לנו לנסוע אתם עד הכניסה לכפר, אך כשהסברנו שאנחנו צריכים לאוטובוס הם ביקשו תשלום להסיע אותנו אליו, וכך עשינו וטוב שעשינו כך כי כמה דקות אחרי שהגענו לתחנה האוטובוס יצא לדרך, ובתוך חצי שעה היינו כבר בחזרה בעיר.
הלכנו לאכול ארוחת ערב במקום קטן וחמוד, שמצאנו ליד המלונית ולאחר מכן סיירנו ברחוב. בתוך כך הגענו לקפה אינטרנט. כשניסינו לעבוד על המחשב, התברר כי הכל בסינית והבחור שאחראי במקום למרות שלא הבין אנגלית הבין מה אנחנו רוצים ובתוך דקות סידר ששפת הממשק תהיה באנגלית, מה שאיפשר לנו לשלוח ולקבל אימיילים.
במהלך כל אלו החל לרדת גשם, ולכן כאשר סיימנו עם המחשבים חזרנו למלונית לישון.
היום השבע עשרה 3/5/2011
היעד ליום זה היה הכפר גה-סה, כפר בורמזי/וויטנמי שבתוכו וסביבו יש מה לראות לפי המידע, והתברר כי בכפר לא מכירים את האחוזה שחיפשנו ואילו המעיין שהיה רשום במפה, היה ספא של מים מינארלים ובסה"כ ההתרשמות היא שמקום נחמד אך לא יותר.
אז מה כן ראינו? כלום!... כי הבנו שאין מה לעשות במקום יותר מדי והחלטנו אחרי זמן קצר לחזור לעיר, הנהג שהבין שאנחנו מאוכזבים, החליט על דעת עצמו, לקחת אותנו למתחם מקדש בודהיסטי ענק הנמצא בקצה הדרומי של העיר (מס' 10 במפת העיר), מקום שלא ידענו עליו קודם, כמופיע במפה המצורפת ועליה מסומנים גם האתרים האחרים שביקרנו בהם בימים הבאים.
מפת העיר
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
המקדש בנוי למעשה על הר, כך שמהכניסה אליו ועד לסופו נמצאים תמיד במגמת טיפוס, ובקצה העליון של ההר ישנו פסל בודהה ענק, במלוא מובן המילה שאני לידו נראה כמו חגב.
תמונה שלי ליד הפסל (רואים רק את הראש מבין המשולשים לרגלי הפסל)
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
קשה ואולי כמעט בלתי אפשרי לתאר את ההתפעלות שלנו מהמקום הזה ומהרושם שהוא משאיר על המבקרים בו, אך בכדי לטייל בו במשך למעלה משעתיים נדרש לא מעט כושר גופני, כי ישנם כמה מאות מדרגות שצריך לטפס בכדי להגיע לראש ההר. גם המראה והנוף הנשקף מכל נקודה לאורך הדרך הוא משהו מרשים, ולכן אני יכול לסכם שהחוויה שווה בהחלט את המאמץ, והתמונות שבהמשך יעידו על כך.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
חשוב לציין כי במהלך העלייה במדרגות יש נקודות המתנה וכי בסיום כל קבוצת מדרגות ישנו מקדש, ורק כאשר עוברים אותו לצדו השני מתגלות המדרגות להמשך הטיפוס, וכן הלאה.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
סיימנו את הביקור במקום, וחזרנו לשער. הנהג חיכה לנו ובנסיעה חזרה לתוך העיר הוא הציע לנו לראות מופע בערב ריקודים. אחרי שהסכמנו הוא נסע ישר למקום המופע בכדי שנרכוש כרטיסים, שם פגשנו את אשתו ואתה הלכנו ברגל לכיוון הטיילת של העיר הנמצאת לאורך נהר לאן-סנג lancang החוצה את העיר מדרום מזרח לצפון מערב (מס' 2 במפת העיר), לקראת סיום ההליכה, הנהג שוב הופיע והסיע אותנו חזרה למלונית תוך שהוא מצביע על השעה שיבוא לאסוף אותנו להופעה.
כאשר חזרנו למלונית הלכנו לתחנת האוטובוס לבדוק את התחבורה ליעד יום המחרת.
לקראת הערב הגיע שוב הנהג והסיע אותנו למופע, שם התחלנו עם ארוחת ערב שהיא חלק ממחיר ההופעה, אחרי כן מחוץ לאולם נערך מופע ביניים הקשור בעיקרו לחג המים, ובמהלך מופע זה הופיע הנהג יחד עם אשתו ושני ילדיו, הוא בא להנות מהמופע וגם לדאוג לנו.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
אחרי המופע שבחוץ, נכנסנו לאולם וחזינו במופע מרהיב, מעניין ואם תפאורות מהממות, מלבושים מיוחדים וריקוד מהנה, שטעימה ממנו תוכלו לראות בסרטון הבא-
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
סרטון המופע ......................
בסיום המופע החלטנו לחזור רגלית למלון, ובדרך חזרה באחד הגנים שקרוב למלון נתקלנו בתופעה המוכרת של סינים הרוקדים לצלילי מוזיקה או מנגנים ושרים בצוותא. חזרנו אחרי יום עמוס אך מאוד מרוצים.
היום השמונה עשר 4/5/2011
התעוררנו מוקדם בכדי להגיע לאוטובוס שייקח אותנו דרומה לראות 2 פגודות.
הנהג, שהיה אמור להגיע ולקחת אותנו לתחנת האוטובוס (קצה השני של העיר ולא רחוק מהמתחם הבודהיסטי שעליו כבר קראתם), לא הגיע בזמן, ולכן נאלצנו לקחת נהג מונית אחר.
אחרי שעתיים נסיעה עם האוטובוס הגענו לכפר קטן הנקרא דה-מן-לונג שבו נמצאת הפגודה השחורה.
הפגודה השחורה menlong black pagoda
מהמקומיים שפגשנו אחרי הירידה מהאוטובוס נאמר לנו כי הדרך לפגודה היא דרך הכפר עצמו, וכי בהצטלבות הראשונה בכיוון התנועה מהתחנה לתוך הכפר צריך לפנות שמאלה לרחוב הנמצא בשיפוצים ומלא בחנויות ואחרי כמה מאות מטרים מימין נגיע לפגודה.
בתום ההליכה עפ"י ההוראות ראינו מימין לנו את הפגודה שלא נראית במיטבה ונראה שהחלו בה שיפוצים לאחרונה.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בסיום הביקור במקום חזרנו לצומת בכדי להמשיך לפגודה הלבנה שהייתה אמורה להיות באותו הכפר, ופגשנו במקום שני שוטרים שכל אחד מהם אמר משהו אחר, ורק אחרי ששאלנו אדם נוסף בנוסף להסתכלות במפה יצאנו לדרכינו.
הפגודה הלבנה manfeilong white pagoda
בפועל התברר כי מהצומת יש להמשיך ישר באותו רחוב של הפגודה השחורה לכיוון צפון, ממשיכים בו עד שמגיעים לכפר נוסף ותוך כדי הליכה בפיתולי הדרך של הכפר חוצים אותו אל הר הנמצא מעליו ושם מגלים בסופו של דבר את הפגודה הלבנה שהעלייה אליה היא באמצעות מדרגות שאינם מתוחזקות בצורה טובה, כמו גם המקדש.
אך הוא לבטח יותר יפה מהקודם וגם ממוקם גבוה ממנו ולכן הנוף ממנו טוב יותר.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בחזרה ירדנו שוב במדרגות והמשכנו לאורך הכביש המוביל אליהם ולא בדרך שהגענו ובסופו של יום התברר כי הגענו לכביש הראשי, כמה ק"מ צפונית לצומת שירדנו בה. הלכנו לאורך הכביש עד לצומת בכדי לחפש שם תחבורה ליעד הבא מפלי בייזנגצ'ייה baizhangya waterfall, ובדרך לצומת צילמתי פרפרים רבים.
בתחנת האוטובוס התברר כי ניתן להגיע למפלים אך העלות היא גבוהה מאוד ולכן החלטנו לחזור לג'ינג-אונג ולנסוע למפלים למחרת באוטובוס, אך כאשר הגענו לעיר התברר כי אין אוטובוס למפלים והתחבורה היחידה היא המיניבוסים מהצומת של כפר הפגודה השחורה.
במקום זה, ביררנו כיצד מגיעים בתחבורה ציבורית לשמורת עמק הפילים הלבנים white elephant walley הנמצאת מצפון לעיר(עוד אתר שנמצא רק על המפה העירונית), שבנו למלון לקצת מנוחה, והתארגנות לבילוי הערב, כאשר תוך כדי כך החל לרדת גשם שוטף, וכמו שהוא החל כך הוא גם הפסיק אחרי כשעה.
לקראת ערב יצאנו לטיול רגלי לכיוון הגשר המייתרים החוצה את הנהר לאן-סנג lancang שכאמור חוצה את העיר וגם את הגנים הצמודים אליו שנמצאים בצפון מזרח העיר (מס' 4 במפת העיר).
טיילנו במקום ונהינינו מהנוף והמראות היפים של הגנים, בתי הקפה והמסעדות המעוצבות שלאורך הנהר.
לקראת השקיעה ישבנו וחזינו בה ובכל הדרה. רצינו להישאר במקום גם יותר מאוחר ואף לשבת באחת המסעדות, אך בגלל שהיינו עייפים החלטנו לחזור למלון לשינה טובה.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
היום התשעה עשר 5/5/2011
בבוקר יום זה שמנו פעמינו לכיוון עמק הפילים הלבנים, עלינו לאוטובוס שיצא בזמן ואחרי כשעה נסיעה הגענו למקום, תוך ציפייה לראות פילים מסתובבים בעמק.
אחרי שנכנסנו לתוך השמורה ושילמנו את כרטיס הכניסה, נתקלנו בתחילה בכלוב קטן של פרפרים, ועוד כלוב עם זוחלים, וגם הייתה איזה הופעה של מקומיים שכביכול נתנו ביטוי לתרבות הבורמזית.
המשכנו לתוך השמורה, אך לצערינו כל מה שהיה היו 4 פילים מסכנים שלא נראו במיטבם, שיחד עם המפעילים שלהם עשו מופע כלשהו. בקיצור המקום היה מאכזב ביותר והדבר היחיד הטוב היה מפגש עם מורה סיני שישב לידנו במופע ויכולנו לנהל אתו שיחה ערה בנושאים שונים.
בתום כשעתיים יצאנו מהמקום חזרה לעיר ג'ינג-אונג אליה הגענו בשעות הצהריים המאוחרות.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בשעות אחר הצהריים יצאנו לטיול בפארק הנמצא בצפון מערב העיר (מס' 6 על המפה) וכאשר הגענו למקום התברר לנו כי מדובר בגן בוטני ענקי ורחב ידיים עם הרבה צמחים מרהיבים.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בסיום הסיור במקום שהסתיים בתום כשעתיים- שלוש, המשכנו לפארק סמוך הנמצא קרוב יותר למרכז העיר, מס' 7 על המפה, וגם כאן התברר כי מדובר בפארק בוטני של צמחי מרפא, אולם הוא לא השתווה לקודמו.
בסיום חזרנו למלון לאגור כוח ללילה.
בערב יצאנו שוב לכיוון גשר המיתרים, ישבנו באחד מבתי הקפה לארך הנהר ונהנינו מהאווירה והאורות שבמקום, בתום כשעתיים או יותר חזרנו למלון.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
מתברר כי שכחנו את המפתחות בתוך החדר, ולכן פקיד הקבלה נאלץ בסופו של דבר לפרוץ את הדלת בכדי שנוכל להיכנס פנימה. כל התהליך לקח למעלה משעה.
היום העשרים 6/5/2011
ביום זה רצינו לצאת למפלים הנמצאים מצפון לעיר ומערבית לשמורת הפילים והנקראים mandian, אך התברר כי אין תחבורה למקום ובמונית זה יקר מדי, ולכן כאלטרנטיבה יצאנו לשני פארקים נוספים בעיר.
הראשון נמצא בדרום מערב העיר (מס' 8 במפה) שהיה אמור להיות פארק של מיעוט מסוים, אך בפועל לא ראינו שם שום דבר דומה לכך.
לסיום המשכנו לפארק נוסף (מס' 9 במפה) הנמצא בדרום מזרח העיר, בתחילה הלכנו רגלית ובשלב מסוים לקחנו ריקשה, אך היא נתקעה קרוב לפארק, ולכן המשכנו שוב רגלית.
כבר בכניסה לפארק ראינו מקדש בודהיסטי, אך היות וחששנו שהפארק ייסגר, הלכנו קודם אליו.
כבר בכניסה שמענו צלילי מוסיקה ומהר מאוד התברר כי מדובר במופע באוהל שבכניסה לפארק ולכן נכנסנו ונהננו במשך כחצי שעה ממופע פולקלור המספר על זוג אוהבים שמתחתנים למרות מכשולים שהועמדו בדרכם ע"י אלים או שדים.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
בהמשך התברר כי בסוף הפארק יש מופע פילים שנראים יותר טוב וגם המופע טוב יותר מהיום הקודם בעמק הפילים, לקראת היציאה מהפארק ראינו סטופות לבנות יפות מאוד ומרשימות.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
ביציאה מהפארק ביקרנו גם במקדש קטן יחסית ויפה.
 |
| From כתבות מדרום לקונמינג |
לסיום הלכנו לאכול, משם למלון להתארגנות לקראת יציאה לשדה התעופה, לטיסה לקונמינג ומשם למערב יונאן, לבאושן baoshan כי אין טיסה ישירה. הזמנו את נהג המונית שלנו שהסיע אותנו לשדה התעופה, וכאשר הגענו הוא סירב לקבל תשלום עבור הנסיעה בטענה כי הוא אוהב אותנו, אך למרות זאת התעקשנו וכנסתי לו מעט כסף לכיס.
יצאנו בטיסה לקונמינג אליה הגענו לקראת שעות הבוקר המוקדמות של יום המחרת.
את הכתבה החוויתית מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2010/06/blog-post.html
לכתבה הבאה ממערב לקונמינג כנס ללינק הבא
http://www.seekingtheworld.com/2011/06/4.html
הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר
