‏הצגת רשומות עם תוויות נהר דוּאוֹ-יִי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נהר דוּאוֹ-יִי. הצג את כל הרשומות

20 יוני, 2011

סין- חבל יונאן- נופים ומיעוטים-ממזרח לקונמינג China - Yunnan - Landscapes and Minorities

ממזרח לעיר קונמינג East to kunming

לכתבה הקודמת פנה ללינק הבא- http://www.seekingtheworld.com/2011/06/1.html

בכתבה הקודמת סיימנו את תחילת הטיול בעיר קונמינג, ויצאנו משם מזרחה למספר אתרים.

את רשימת האתרים ושמותיהם תמצאו הטבלה הבאה-

כדי לצאת מקונמינג מזרחה, בבוקר היום הרביעי, נאלצנו לקחת מונית ולנסוע לפאתיה המזרחיים של העיר, מרחק נסיעה של כשעה, ומשם לקחת אוטובוס ליעד הראשון. את מיקום תחנת האוטובוס תוכלו לראות במפת קומינג בכתבה הקודמת.
היעד הראשון המתוכנן היה שמורת "יער האבן" אזור קרסטי מעניין במיוחד, יצאנו מהתחנה המרכזית במיניבוס מזרחה, הגענו בדרך לאחת העיירות/עיר  ושם נאלצנו להחליף אוטובוס על מנת להמשיך ליעד. כתוצאה מטעות כלשהי, שלנו או של הנהג או הכרטיסן, ירדנו אחרי נסיעה של כ- 4 שעות בשמורה אחרת הנקראת שמורת צ'או שיאנג jiuxiang.
דקות ספורות אחרי שהבנו שטעינו, חזרנו מהר לשער השמורה, אך האוטובוס כבר נסע ובלאית ברירה החלטנו כבר לבקר בשמורה זו, תכננו ללון בה ולמחרת לצאת באוטובוס הבא ליעד המקורי.

שמורת צ'או שיאנג jiuxiang
שמורה זו היא שמורה של מערות קרסטיות, ובדיעבד אחרי שביקרנו בה אני ממש לא מצטער על "הטעות" הזו.
 בתחילה נכנסים לסירות ושטים בקניון צר במשך כחצי שעה, ורק אחרי שחוזרים מהשייט, ממשיכים לתוך מערה קרסטית שהנחל בו שטנו קודם, זורם דרכה.

תרשים השמורה
From כתבות מזרח קונמינג

הסיור בתוך המערה נמשך כשעתיים, והוא כולל ירידה וטיפוס בתוכה, בשבילים או במדרגות מסודרות.
המקום מרשים ובמיוחד החרכים שבתוך המערה היוצרים מצבים של אור וצל מיוחדים. במערה יש גם נטיפים וגם בריכות של מים מינרלים היוצרים בריכות צבעוניות.

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הסיור במערה פגשנו בקבוצת תיירים שהתניידו במיניבוס משלהם, מכיון שהם המשיכו משמורה זו לשמורת "יער האבן", ביקשנו להצטרף אליהם, אחרי שהמתורגמנית דיברה עם הנהג וסוכם שנשלם את מחיר הנסיעה כאילו נסענו בתחבורה ציבורית, ניתנה ההסכמה לנסיעה שלנו.
כך שאחרי הסיור יצאנו יחד אתם לדרך ולקראת הצהריים הגענו ליער האבן ושם נפרדנו מהם לשלום.
יצאנו לחפש מקום לינה בכניסה לשמורה, באחד המלונות שיש במקום, ולאחר שהנחנו את התרמילים, יצאנו לטייל בשמורה.

שמורת "יער האבן"
זוהי שמורה שהיא גן גיאולוגי, במקום עצים נמצאים בה אלפי עמודי אבן הניצבים האחד בסמוך לשני, ומכאן שמו של המקום יער האבן.

מבט בתמונה המצורפת שווה אלף מילים.
From כתבות מזרח קונמינג

ככלל נופי הקארסט התפתחו מסלעים פחמתיים, שעיקרם אבן גיר ודולומיט. הקארסט של סין מתייחד בשטחו הגדול, בצורות הנוף הרב גוני, במראות הקלאסיים ובמערכת האקולוגית העשירה.
נופי הקארסט בסין נוצרו במשך 500 אלף עד 300 מיליון שנה, שטחם הכולל 1460 קמ"ר, ושטחי הקארסט בדרום סין מהווים 55 אחוז משטח הקארסט הכולל בסין, ומורכבים מקארסט דמוי חרבות, מוטות ומגדלים של יער האבן ביונאן, כשמתוכם האתר המוכרז תופס שטח של 480 קמ"ר, והשטח הסובב אותו 980 קמ"ר. נופי הקארסט של דרום סין נבחרו פה אחד לאתר מורשת טבע עולמית בוועידת אונסק"ו.
"יער האבן" הוא אחד מאתרי הטבע הדגולים על פני כדור הארץ ונקודת ציון עולמית.
המידע מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn

From כתבות מזרח קונמינג

בכניסה לשמורה יש תרשימים של המסלולים האפשריים בתוכה, ומידע על אורכם. בעיקרון ישנם שלושה מסלולים, ואנחנו בחרנו במסלול הארוך

From כתבות מזרח קונמינג

From כתבות מזרח קונמינג

From כתבות מזרח קונמינג

מיד בכניסה לשמורה, מצד ימין, ישנו אגם שבתוכו מספר עמודי סלע, משם ממשיכים בשביל לתוך השמורה ונעים בין עמודי הסלע ולעתים תוך חציית שטחי מים ע"ג גשרי עץ, המראה הוא מראה מרהיב ביופיו, ואני ממליץ שלא לוותר בשום מקרה על ביקור באתר הזה.

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הסיור, פגשנו משפחה ישראלית המלווה ע"י מדריך סיני דובר אנגלית, שנתן תוספות מעניינות למידע שהיה ברשותנו.


From כתבות מזרח קונמינג

בתום סיור שנמשך כ- 4 שעות, הגענו חזרה לשער השמורה, אך באותה שעה כבר החל להחשיך, ולכן עשינו דרכנו חזרה לגסט האוס, להתארגן לישון.
לפני שפרשנו לישון, בדקנו עם פקידת הקבלה, שידעה כמה מילים באנגלית כיצד ממשיכים משם ליעד הבא שלנו, העיר לואופינג luoping, התברר שהדרך הנוחה ביותר היא ברכבת, וכמובן סיכמנו במקום שמישהו יסיע אותנו לתחנת הרכבת בבוקר.

היום החמישי 21/4/2011

את בוקר יום זה התחלנו בנסיעה לתחנת הרכבת, רכישת כרטיסי נסיעה, המתנה לרכבת עם כל המקומיים ואחרי כשעה יציאה לדרך.
במהלך הנסיעה ברכבת, נחשפנו שוב לנופים הדומים ליער האבן, וכמובן גם לנופים אחרים.

From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הנסיעה ברכבת יצרנו קשר עם הנוסעים הסקרנים למראה התיירים שנוסעים איתם ולקראת הצהריים הגענו לעיר לואופינג.

העיר לואופינג luoping וסביבותיה

מיד עם הירידה מהרכבת לקראת הצהריים, בתחנה שבעיר , פגשנו במקום נהג מקומי שהציע לנו את שירותיו להסיע אותנו לעיר. עם מעט האנגלית שלו, סיכמנו שיסיע אותנו למלון משפחתי קטן ולא יקר,  אחרי כ- 15 דקות ובדיקת מלון אחד שלא מצא חן בעינינו, הגענו למלון שני שהיה בסדר ושם התארגנו לשהות של 3  הימים הקרובים, בכדי לראות את כל האתרים שבסביבת העיר.
באותה הזדמנות ביקשנו מהנהג שייקח אותנו לבנק מקומי בכדי לפרוט כסף, והוא כמובן הסכים לעשות זאת ללא עלות נוספת, עברנו לפחות 5 סניפי בנק שונים ושבכולם התברר כי אין להם אפשרות לפרוט מטבע חוץ, כאן הבנו לראשונה, כי המרת מטבע ניתן לעשות רק בערים הגדולות או בערים מתויירות במיוחד כגון דאלי, ליגיאנג וכד', ותמיד רק ב- bank of china.
אחרי כל אלו, הבנו שפגשנו בנהג שאינו תאב בצע ושניתן להסתדר אתו שיסיע אותנו לאתרים השונים שמסביב לעיר, ולא להידרש בכל יום לחפש נהג אחר ליעד של אותו יום או של היום הבא, ולכן הצענו לו להמשיך אתנו תמורת סיכום המחיר מראש לכל היעדים, ולכל יעד בנפרד, אחרי מקח וממכר הגענו להסדר משביע רצון לכל הצדדים, ונפרדנו ממנו לשלום עד למחרת בבוקר ליציאה ליעד הראשון.

From כתבות מזרח קונמינג

את שעות אחר הצהריים הקדשנו לטיול רגלי במרכז העיר ובתוך כך הגענו לשוק מקומי שהיו בו מגוון ושפע של פירות וירקות, בשרים, אטריות ועוד הרבה דברים. היופי הוא בצבעוניות של השוק על כל מרכיביו ובכלל זה המוכרים והקונים הסינים.
לסיום היום הלכנו לאכול במסעדה מקומית.

From כתבות מזרח קונמינג

היעדים העיקריים מסביב ללואופינג Luoping

פרחי הלפתית- בכל שנה, במשך שבועיים בלבד, פורחים השדות המקיפים את לואו-פינג מכל עבריה, והיא הופכת ל"עיר הבירה" של פרחי הלפתית הצהובים שמהם מפיקים את שמן הקנולה.
כך הפכו את השדות העצומים שמסביב לעיר למקבץ הגדול ביותר של פרחי הלפתית במחוז יונאן ואף בסין כולה. מהו המועד לראות את פרחי הלפתית היא שאלת מיליון הדולר בלואו-פינג - הגעה בזמן הנכון מצריכה תכנון מקדים והמון מזל.  בשנים כתיקונן עונת הפריחה בשיאה במחצית השנייה של חודש פברואר והיא נמשכת כשבוע, ובשנים טובות אף שבועיים עד עשרים יום, אך כל שינוי במזג האוויר גורר עימו גם שינוי במועדי הפריחה.
אתרי הטבע של לואו-פינג יפים אמנם גם כשהם לא פורחים בפרחי הלפתית.

שמורת הטבע של נהר דוּאוֹ-יִי (בסינית: 多依河, Duoyihe)- שמורה הנמצאת כ-40 ק"מ דרום-מזרחית ללואו-פינג בגבול שלושת המחוזות יונאן, גווי-ג'ואו וגואנגסי. 40 המפלים של הנהר מלווים את המסלול המשתרך על פני 12 ק"מ. זהו מקום מושבו של מיעוט הבּוּ-יִי, אשר נשותיו כובסות בנהר וילדיו משחקים ומשתוללים בו.

תצפית מגבעת תרנגול הזהב- שעות הבוקר והערב הן הטובות ביותר. מגבעת תרנגול הזהב (בסינית: 金鸡山, Jinjishan ) אפשר לראות את המרחבים הצהובים נמשכים אל האינסוף, משובצים פה ושם בגבעות שחורות. מומלץ להגיע לאתר בשקיעה או בזריחה, ולטפס אל המקדש הצופה אל השדות.

התצפית על שדות החילזון (בסינית: Luositian 螺蛳田)- מפורסמת גם היא בזכות טרסות הפרחים, הנראות מלמעלה כמו חלזון מתעקל.

שמורת מפלי תשעת הדרקונים (九龙瀑布, Jiulongpubu)- ממוקמת 22 ק"מ צפון מערבית ללואו-פינג, והם אחד מששת המפלים הגדולים בסין. האגדה מספרת, שהדרקון שגר כאן שמר על העיירה ועל הכפרים באזור והפך את המפלים למקור החיים של תושבי לואו-פינג וסביבתה. הטופוגרפיה ותוואי השטח המיוחדים, כמו גם הזרמים החזקים שבמקום, יוצרים מפלים ובריכות הנבדלים בגובהם ורוחבם. רוחבו של המפל הגדול 114 מטרים, והוא מתנשא לגובה של 56 מטרים. מאחורי המפל משתרעת מערה בעומק 10 מטרים.
המידע מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn

מפת האזור וכל האתרים והיעדים.

היום השישי 22/4/2011

בבוקר, בשעה היעודה, כבר חיכה הנהג בכניסה למלון, היעד לאותו יום היה שמורת מפלי 9  הדרקונים, התפלאנו על כך שהנהג נוסע לתוך העיר, להפתעתנו, אחרי מספר דקות, הוא עצר בפתח מלון אחר, ורק אז התברר לנו כי ערב קודם הוא סיכם עם עוד 2 סטודנטים סינים שיצטרפו לטיול. אחרי שקיבל את הסכמתינו ואחרי שהבהרנו לחברה', כי הם צריכים  לשלם את עלות מחצית יום זה, יצאנו לדרך והפעם באמת ליעד המתוכנן.
בדיעבד, אני יכול להגיד כי החיבור עם הסטודנטים הללו, הייתה חוויה בפני עצמה, שהוסיפה המון לטיול ולהנאה שלנו ממנו, במיוחד לאור זאת שהם היו אנשים נעימים ויודעים אנגלית טובה, מה שאיפשר לנו לתקשר יותר טוב עם המקומיים.
בדרך לשמורת המפלים עצרנו בתחילה בגבעת התרנגול.

תצפית גבעת התרנגול
ירדנו מהרכב ובהליכה רגלית עלינו לראש הגבעה, וזאת תוך מעבר בשולי השדות כולל שדות הלפתית שמהם לא נשארה הרבה צבעויות במועד הביקור שלנו. מראש הגבעה יכולנו לראות את הכפריים מגיעים לשדות בכדי לעבד אותם, מראש גבעה, תצפתנו על השדות שמסביב וכמובן על ההרים שסובבים את השדות השקועים במין ערפילים, מראה המשרה אווירה אפלולית האופיינית לנוף הסיני שתמיד ראיתי בתמונות.

From כתבות מזרח קונמינג

שמורת מפלי תשעת הדרקונים
ירדנו למתצפית והמשכנו בדרכנו, ולאחר שעברנו בשני כפרים הגענו לשמורה זו.
כמובן גם כאן, כמו בכל השמורות הקודמות, נדרשנו לשלם דמי כניסה, אך אני חייב להגיד שהיה שווה כל שקל, אולי ליתר דיוק שווה כל יואן.....

From כתבות מזרח קונמינג

כבר בכניסה לשמורה נתקלנו במספר מפלים קטנים, והמשכנו בדרכנו למפל האחרון הנמצא בראש ההר. בתחילה הלכנו לאורך הגדה הצפונית של הנחל, ורק לקראת המפל ה- 3 או 4, חצינו בגשר לגדה השנייה, הדרומית, ומשם המשכנו בטיפוס ארוך וממושך עד למפל האחרון באין ספור של מדרגות ובשביל משופע.

From כתבות מזרח קונמינג

מהר מאוד הגענו למפל ה- 5 או ה- 6 שהיה מפל גדול, רחב ומרשים, והתעכבנו לידו זמן מה למנוחה.

From כתבות מזרח קונמינג

בסוף הדרך הגענו למפל ה-8 שהוא הראשון בסדרת המפלים, ואין  מספיק מילים לתאר את היופי של המקום. כאן פגשנו גם באשה סינית מבוגרת, המטיילת בסין עם אופניים, ואחרי שהחלפנו רשמים בסיוע הסטודנטים המשכנו לדרכנו.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך היוצאת מהשמורה ואחרי שעברנו את המפל האחרון, גיליתי משמאל לשביל, דרך היורדת לנהר שממנו זורמים המים לכל סדרת המפלים, וגם הבריכות הנוצרות סיבו יפות להפליא, וכמובן שהסקרנות והאתגר גרמו לי מיד לרדת בדרך זאת, ואלי הצטרפו 2 הסטודנטים כמעט מיד.

From כתבות מזרח קונמינג

לאחר סיום הסיור במוצא הנהר, שממנו מתחילים המפלים, חזרנו  (עם החברה' הסינים) לשביל ומשם המשכנו בכביש המוליך לדרך הראשית שאמורה להחזיר אותנו לכניסה לשמורה. כאשר הגענו לכביש, מצאנו שם כרכרות רתומות לסוסים המסיעות אנשים במורד הדרך עד הכניסה לשמורה, לאורך קטע של כ- 2 ק"מ, תמורת סכום נמוך, עלינו לכרכרה שהורידה אותנו בהמשך הדרך ליד שביל המחזיר אותנו קרוב מאוד לתחילת המסלול למפלים, הנהג המתין לנו כמובן בכניסה.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך חזרה ללואופינג הציע הנהג בעזרת ה"מתורגמנים" שנלך למסעדה מקומית לאכול צהריים, ולאחריה לצאת אחה"צ לגבעת החילזון לתצפית על שדות הלפתית, או ליתר דיוק למה שנשאר מהם.
אחרי נסיעה לא ארוכה מצאנו עצמנו במסעדה מקומית, אוכלים בתוך חדר אירוח פרטי, אוכל טוב ומשביע וכל זה בפרוטות, בסה"כ 11 יואן לאדם.

גבעת החילזון

גם סיום הארוחה יצאנו לגבעת החילזון, בדרך לשם עברנו שוב דרך כפר מקומי, ותוך כדי כך גילינו שפה ושם יש עדיין שאריות של פרחי לפתית למרות שעונת הפריחה הסתיימה זה ומכבר.

From כתבות מזרח קונמינג

לסיום חזרנו למלון ואחרי משא ומתן על מחיר התשלום לנהג וכיצד התשלום יחולק בינינו לבין 2 הסטודנטים, פרשנו לחדר למנוחה, ואוחר יותר יצאנו שוב לסיבוב קטן בעיר, לאכול וחזרה לחדר ללינת לילה.

היום השביעי 23/4/2011

בבוקר יצאנו לדרך ביום סגרירי ואפרורי, מזג אוויר אופייני לסין ולאיזור ההררי, מצב שלא איפשר לנו לראות את הנוף בכל תפארתו.
אחרי כשעתיים, כולל עצירה בדרך לראות נופים, הגענו ליעד שמורת נחל דואו-אי.

שמורת הטבע של נהר דוּאוֹ-יִי

נכנסנו לשמורה והתברר כי המסלול המקובל ללכת הוא של 4.8 ק"מ בלבד, וזאת עד לנקודה מסוימת שמעבר לה נאמר לנו שלא כדאי ללכת.

ראה את מפת המסלול
From כתבות מזרח קונמינג

ההליכה היא בשביל מסודר לאורך הנחל שיש בו מפלים קטנים, סירות במבוק וגלגלי שאיבת מים, ובשטחים הפנויים לאורך גדת הנהר וההר העוטף אותו משני צידיו, המקומיים מעבדים את באדמות  קישואים, תירס, קנה סוכר ועוד.

From כתבות מזרח קונמינג

למרות מה שנאמר לנו, המשכנו ללכת מעבר לאותה נקודת סיום בקטע שאורכו עוד כ- 6 ק"מ, הסטודנטים הזמינו אותנו לאכול אורז צבעוני, שהוא סוג של ממתק מקומי של שבט הבואיי שנאכל עם תוספת סוכר. המאכל היה טעים.
בתום קטע זה הגענו לאגם רחב ידיים.

From כתבות מזרח קונמינג

חזרנו חזרה רגלית עד לסוף הקטע הראשון ומשם ברכב הסעות של השמורה נסענו חזרה עד לכניסה לשמורה.
חזרנו ללואופינג, ובזמן שנותר עד לסוף היום יצאנו לטייל בעיר, כולל בשוק המקומי ותוך כדי כך קנינו פירות, ירקות ועוגיות ליום המחרת לנסיעה לבא-מיי.

היום השמיני 24/4/2011

כרגיל בימים הקודמים, היום החל אפרורי עם גשם טורדני לסירוגין, במשך כל היום.
הנהג שהיה אתנו ביומיים האחרונים, הגיע להסיע אותנו ללא תשלום לתחנה המרכזית ולהיפרד מאתנו, וגם בתחנה דאג להראות לנו את האוטובוס שנוסע ליעד שלנו, אך שכח לציין כי צריך לשבת במקומות המסומנים בכרטיסים, דבר שגילינו לבד יותר מאוחר.
תחנת האוטובוס נמצאת בתוך העיר בכתובת ..................
בשעה 08:30 האוטובוס יצא לדרכו, כאשר תחילת הדרך היתה באותו מסלול שנסענו בו יום קודם לשמורת דואי-אי, אך לפני הסיבובים שיורדים לשמורה, האוטובוס פנה ימינה והחל לנסוע לאורך תוואי נוף משגעים ודרך כפרים ועיירות.

From כתבות מזרח קונמינג

בתחילה עברנו דרך בערך 7 עיירות גדולות, כשבאחת מהן התקיים שוק תוסס וגדול והכניסה לעיירה והשוק וכך גם היציאה ממנה, היה בין שתי קוביות בטון שהרווח ביניהן בקושי  מאפשר מעבר כלי רכב.

From כתבות מזרח קונמינג

לאחר שרשרת עיירות אלו, האוטובוס פנה חדות ימינה ונכנס לתוך ערוץ עמוק ואחרי עוד כ- 4 עיירות הגענו ליעד. כל זה בתום 6 שעות נסיעה, כולל עצירה לתיקון הגיר (מערכת התמסורת) של האוטובוס שהתקלקל.
האוטובוס הוריד אותנו ליד ביתן קטן, שהתברר שכאן רוכשים כרטיסים לשייט לתוך הכפר שאליו רצינו להגיע, ולאחר שקנינו כרטיסים בעלות של 70 יואן לאדם, התחלנו ללכת בדרך המובילה עד לנחל, מרחק של כ- 2 ק"מ, ועד לפתח המערה המובילה לכפר. למי שרוצה יש במקום גם כרכרות עם סוסים היכולים להסיע אתכם עד לפתח המערה.

From כתבות מזרח קונמינג

הכפר בא-מיי (הכפר הנעלם) Bamei

נכנסנו לתוך סירות צרות שאמורות לשוט בתוך מערה צרה וחשוכה, כאשר המערה היא למעשה מערת נטיפים לא פעילה, לעיתים בוקע לתוכה אור מפתח צר בתקרה. השיט הוא לאורך כמה מאות מטרים (אין לי הערכת מרחק) שבסופם  נגלה פתאום אור חזק שהוא צדה השני של המערה, צד זה הוא למעשה פתח לעמק הכלוא בין שרשרת הרים, שבה שוכן הכפר ומכאן נובע שמו "הכפר הנעלם".
רק למשיט הסירה יש פנס ראש המאפשר לו לראות לאן לשוט, לכן מומלץ למי שיכול להכין פנס ראש ולשים אותו לפני העלייה לסירות, כי אחרת לא ניתן להוציא את הפנס.
השיט בסירות משמש גם את תושבי הכפר להיכנס ולצאת ממנו, אך במהלך השהות במקום למדתי כי ככל הנראה יש דרך קרקעית להגיע לכפר, היות וראיתי משאית עם חומרי בנייה שהגיעה למקום, אך ככל הנראה זו דרך שלא משתמשים בה למעט להעברת טובין.

סרטון העמק


כבר מהירידה מהאוטובוס חיכה לנו מקומי שליווה אותנו לאורך כל הדרך עד הכניסה לכפר וניסה אף לעזור לנו עם התרמילים, ובתוך כך הציע לנו ללון אצלו, ואחרי שהתרשמנו מהחדר שהיה סביר, אך לא יותר מזה, הסכמנו, הנחנו את התיקים ויצאנו לעשות סיור בכפר.
הכפר זכה בשנים האחרונות לשם "גן העדן האבוד", וכך הוא משווק למטיילים, זהו כפרם של בני מיעוט הג'ואנג שנמצא בעמק פורה ורחב ידיים, אשר הרים מקיפים אותו מכל עבריו, כפי שראיתם בסרטון.
הכסף שנכנס לכפר מהתיירות בשנים האחרונות מתבטא בפיתוח ובשיפוץ הרחב שעברו בתים אלה ובשיפור התשתיות במקום.
במרכז הכפר נמצא פיקוס השדרות העצום, שורשיו נטועים עמוק באדמה, והוא משמש כמקום המפגש של ילדי הכפר, כמו גם של האמהות הצעירות, וגם מעורר התפעלות.

תמונת הפיקוס
From כתבות מזרח קונמינג

במהלך הסיור גילינו כי בצדו המרוחק של הכפר לאורך הנחל, ישנו מקום שיש בו גשר מעל הנחל ולידו 2 גלגלי שאיבת מים ענקיים, מקום לביצוע רפטינג ומבנה מגורים יפה. הבחנו כי המערה ששטנו בה נמשכת לאורך כל רכס ההר שמעל לכפר.

From כתבות מזרח קונמינג

לקראת ערב חזרנו לחדר לישון.

היום התשיעי 25/4/2011

אחרי ארוחת בוקר איומה שהגישה לנו בעלת הבית, יצאנו רגלית לכיוון מזח הסירות בכדי לשוט חזרה לכניסת המערה, כאשר ההליכה הייתה בבוקר אפרורי, אך ללא גשם.
הגענו לפתח המערה המוביל החוצה, עלינו לסירות יחד עם תושבי ותלמידי הכפר שיצאו לעבודה או ללימודים, ולקראת השעה 09:00 כבר היינו בחוץ, ומשם המשכנו שוב רגלית עד לנקודה שבה ירדנו יום קודם מהאוטובוס, וזאת במטרה לתפוס שם אוטובוס שיסיע אותנו ליעד הבא שלנו גואנג-נאן.
כאשר הגענו לצומת התברר כי יש במקום גם הסעות של מיניבוסים פרטיים ליעד שלנו, ולכן לא חיכינו ועלינו מיד לאחד מהם, וטוב עשינו כי הגענו ליעד בסך הכל 1/4 שעה לפני יציאת האוטובוס ליעד הבא שלנו בטיול קיו-ביי, שיוצא בשעה 10:30, ובזמן שנותר הספקנו לקנות כרטיסי נסיעה ולהתמקם באוטובוס.
הנופים בדרך היו מרתקים ולקראת השעה 13:00 הגענו ליעד.

From כתבות מזרח קונמינג

קיוביי Qiubei

עם הירידה מהאוטובוס לקחנו מונית וביקשנו שיביא אותנו למלון משפחתי ולא יקר, והוא הביא אותנו לאחד כזה במרכז העיר, הנמצא בקרבת תחנת האוטובוסים.
אחרי בהתמקמנו במלון, יצאנו לסיבוב בעיר, כולל השוק שליד תחנת האוטובוסים, ועד מהרה הפכנו לאטרקצייה של העיר, כי היינו  בה הזרים היחידים.

From כתבות מזרח קונמינג

בדרך חזרה למלון, התברר לנו ,כי בסמוך לעיר מתקיים מופע מקומי, וניסינו לברר היכן זה, ומצאנו, אך כאשר חיפשנו מונית שתסיע אותנו בערב למקום, ביקשו מאתנו מחיר מופקע לכיוון אחד והבהירו לנו שאין משם תחבורה חזרה, ולכן בסופו של דבר ויתרנו על הביקור במופע, ובמקום זאת עשינו סיבוב נוסף בעיר לפני השינה.

היום העשירי 26/4/2011

היום יצאנו מוקדם במטרה לראות את הכפריים מגיעים לשוק עם מרכולתם, וכיצד השוק מתעורר לחיים, מראה מקסים לעין לראות את הכפריים על תלבושותיהם המסורתיות מגיעים לשוק, עם מגוון עצום של פירות, ירקות, בעלי חיים ועוד, מתמקמים כל אחד בפינה לאורך הכביש ומוכרים את מה שיש להם בכדי להרוויח את ההכנסה היומית שלהם.
השוק הססגוני הוא הזדמנות מצוינת לראות במקום אחד את כל בני המיעוטים של האזור, לצד הסינים בני האן, גם את בני מיעוט היי, המיאו והג'ואנג ואף אוכלוסיה מוסלמית לא מבוטלת, בת מיעוט ההווי.


From כתבות מזרח קונמינג

לקראת השעה 09:00 הלכנו לתחנת האוטובוסים לבדוק האם יש תחבורה ליעד שלנו שמורת פו-ג'ה-היי ולהפתעתינו גילינו שיש אוטובוס- קו 1 היוצא לשם בעלות של 2 יואן לאדם, וכמובן עלינו עליו כעבור כמה דקות ובתוך 1/2 שעה מצאנו עצמנו בכניסה לשמורה.

שמורת פּוּ-גֶ'ה-הֵיי Puzhehei

בכניסה הציעו לנו תמורת 200 יואן לאדם לבצע תור משולב הכולל קרוניות והסברים בתוך השמורה בשלוש אפשרויות שונות, הצעה אחרת הייתה תמורת 100 יואן לאדם להסיע אותנו בקרוניות ומחיר זה כלל כניסה למערות שעליהם אכתוב בהמשך. היות וזה נראה לנו יקר, וחיפשנו אפשרויות אחרות, התברר לנו כי כניסה רגלית אינה עולה כלל בתשלום וצריך לשלם רק עבור הכניסות למערות, ובדיעבד התברר שזה הרבה פחות מההצעה הזולה שלהם, וכמובן ופעלנו על פי האפשרות הזו.

מפת השמורה
From כתבות מזרח קונמינג

השמורה נמצאת 13 קילומטרים צפונית לעיירה צְ'יוֹבֵּיי שבמזרח מחוז יונאן, והיא אחת מפנינות  הטבע של האזור. בשמורה ששטחה 165 קילומטרים רבועים למעלה מ-300 גבעות קארסט בשלל צורות, עשרות אגמים, נחלים, שדות ירוקים וכפרים מסורתיים של בני מיעוט היִי (Yi) הפזורים ביניהם. נופי הקארסט שבשמורה הם מהקלאסיים והיפים ביותר שיש לדרום-מערב סין להציע.
מקור השם של השמורה אינו בשפה הסינית, כי אם בשפת בני ההיי, המיעוט האתני הגדול ביותר במחוז יונאן והדומיננטי באזור זה, ובשפתם "פו-ג'ה-היי" פירושו "בריכות מרובות דגים ושרימפס".
בזכות גבעות הקארסט האינסופיות זכתה השמורה לכינוי "גוילין הקטנה", ונופיה מרהיבים בכל עונה, אך המקום מגיע לשיאו בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט), אז כל השדות מוריקים לחלוטין והאגמים מתמלאים בשכבה של מיליוני פרחי לוטוס הצפים עליהם.
מתוך אתר רדיו סין http://hebrew.cri.cn

 תמונת הכיכרות וסימני הדרך בשמורה
From כתבות מזרח קונמינג

From כתבות מזרח קונמינג

נכנסנו לשמורה והתחלנו את הסיור בה. אחרי 200-300 מטר מגיעים לכיכר ושם פונים ימינה לדרך המובילה למיעוט ההיי ולכפר שלהם.
מצד ימין נמצא קומפלקס של מבנים, שבו התברר שמתקיים אותו המופע אליו רצינו להגיע יום קודם, ואף יש במקום מופע של לחימת שוורים, הכוונה שור בשור, התברר שהמופעים הללו אינם מתקיימים בכל יום, התחבורה הציבורית למקום מסתיימת בשעה 18:30, ואילו נסיעה במונית היא בעלות של 50 יואן, כאשר אין ביטחון שבסיום תימצא תחבורה חזרה לעיר.
שוטטנו בין בתי הכפר, שחלקם ישנים מאוד וחלקם חדשים, אך כולם צבועים ומעוצבים באופן מרשים, ובמרכז הכפר נתקלנו במסעדה עם עיצובי עץ יפים להפליא. אזהרה המסעדה יקרה מאוד ביחס למסעדות אחרות בסין.

From כתבות מזרח קונמינג

סרטון המלון


חזרנו לכיכר, ופנינו שמאלה ואחרי כ- 1-2 ק"מ הגענו לכיכר נוספת, שממנה אם ממשיכים ישר מגיעים לכפר ששמו כשם השמורה, אך התברר שאין בו כל ייחוד.
אך  אם פונים בכיכר הזו (השלישית)שמאלה הדרך מובילה לכיכר נוספת, שפנייה נוספת שמאלה מובילה לכפר אקולוגי, (שהחלטתי לא לבקר בו), ופנייה ימינה מובילה למקדש בודהיסטי הממוקם בתוך מערת נטיפים לא פעילה והנקראת "מערת האלוהים", כך שחדרי הלימוד והתפילה הם בתוך המערה, ורק חדרי המגורים של הכמרים נמצאים מחוץ למערה.

From כתבות מזרח קונמינג

אחרי ביקור במקדש המערה וסביבותיה ובכלל זה פסל הבודהה הגדול שנמצא בכניסה, המשכנו לאורך השוק המקומי הנמצא מצד ימין של המקדש, ולאורך גדת האגם, עד שהגענו לכניסה למערה הנצאת משמאל לדרך, מערה המחולקת לשני חלקים.
החלק הראשון שאורכו 1.2 ק"מ, הוא מערת נטיפים פעילה הנקראת "מערת הלפידים" והולכים בה רגלית גם חלקה השני הוא מערת נטיפים פעילה באורך 800 מטר בלבד הנקראת "מערת הירח", אולם הביקור בה נעשה באמצעות סירות בלבד, ובגלל התקרה הנמוכה של חלק זה של המערה חלק מהשייט נעשה כאשר נשכבים אחורה או קדימה, אחרת מקבלים מכה בראש.
על היופי בתוככי מערות אלו לא צריך להכביר במילים ואני מעדיף לתמונות לדבר במקומי.

From כתבות מזרח קונמינג

בגמר השייט יוצאים מהמערה ממש ליד השוק שעברנו בו קודם לכן, מכאן אפשר שוב לפנות לכיוון הכניסה למערה, ומשם להמשיך בשביל הנמצא בסמוך לפתח המערה ולעלות או ליתר דיוק לטפס לראש הגבעה הנקרא "הדרקון השחור" או בשמו הסיני קוינג-לונג-שאן  Qinglongshan, ממנו ניתן לראות את כל האגם והסביבה הקרובה. לצערי אני לא טיפסתי לגבעה זאת עקב מגבלת זמן.

From כתבות מזרח קונמינג

בסיום כל אלו ניתן לחזור ברגל או לקחת קרונית בעלות של 5 יואן לאדם עד הכניסה לשמורה ומשם לקחת שוב את האוטובוס קו 1 חזרה לעיר, אנחנו במקרה פגשנו בחבורת  סינים עליזה וצוהלת ששמחה  להראות את פניה היפים של סין והיסיעה אותנו חזרה העירה.
חזרנו למלון, לא לפני שרכשנו בתחנה המרכזית כרטיסי נסיעה לאוטובוס ליום המחרת ליעד הבא, יואן-יאנג yuanyang או ליתר דיוק לעיירה צ'ינגג'י-זאן xingjie zhen הסמוכה לעיר זו, הנמצאת מדרום לקונמינג.

את הכתבה החוויתית מפי שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2011/06/blog-post.html

לכתבת ההמשך- היעדים מדרום לקונמינג כנס ללינק הבא -
http://www.seekingtheworld.com/2011/06/3.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.
לפניות לכותב shark4162@gmail.com
© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר