SEEKING the world תור את העולם

30 יולי, 2009

איסטנבול- טורקיה, מסע שורשים Turkey Istanbul - roots journey

יולי 2009

לכתבה הקודמת על איתור משפחה בקובה תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2004/11/cuba-blood-relationships.html

למסע זה יצאתי עם אמי במחצית שנת 2009, כמתנה ליום הולדתה ה- 87 ואחרי שסברתי כי ייתכן וזו תהיה הפעם האחרונה בחייה שתזכה לראות את נופי ילדותה, ואולי אף הפעם האחרונה שתוכל לנסוע, ובמיוחד לחו"ל.
נדרשו מאמצי שכנוע רבים מצידי, ונדרש מאמץ פיזי לא קטן מצידה על מנת להשלים ולעשות מסע זה.

סיפור מסע זה נכתב בזכותה ולכבודה.

יאמר לזכותה, שזיכרונה לא בגד בה למרות גילה, ובזכות זה הצלחנו, בסיוע מקומיים, סימני דרך שזכרה, ותחקור שלי, לאתר כמעט כל רחוב או מקום שחיפשנו ושהיה לו קשר לעברה, למרות שלא תמיד הבניינים שחיפשנו עמדו על תילם, או שעדיין גרו בהם אנשים ו/או שהרחובות נשארו עם אותם שמות.

עוד דבר חשוב, במהלך ימי המסע, אמא ציינה ואמרה אין-ספור פעמים, כי היא חוזרת 60 שנה אחורה במראות ובחוויות שהיא חווה, וזה לבד הספיק מבחינתי להבין שההחלטה לקחת אותה למסע הזה, הייתה החלטה נכונה.

רקע כללי

כל המידע בכתבה זו מבוסס על זיכרונה המבורך של אמא, שלוקט על ידי במהלך השנים 2008-9 כאשר אמא הייתה בת 86-87.

סבתי מצד אמי, ריינה (שפירושו מלכה) עליה השלום, לבית ג'בריי Gyvre או Givre או Llibre, נולדה בסביבות שנת 1900 בעיר יוונית קטנה בשם דידאמוטיקון Didymoteichon הסמוכה לגבול הטורקי, ליד העיר אדירנה Edirne הנמצאת במערב טורקיה, בחלק האירופי. העיר היוונית עברה מספר פעמים משליטת יוון לטורקיה ולהיפך, וכיום נמצאת בשליטת יוון. שם הסבתא של אמי מצד סבתי היה לאה (לבית אלקבץ) או ריינה לפי המידע מקובה, ושם הסבא היה אברהם או יוסף.

סבי מצד אמי, יוסף לבית אלבוכר (או אלבכר) Alboher, עליו השלום, עפ"י זיכרונה של אמי נולד בסביבות שנת 1890 (אולי בשנים 1895-6) בעיר בולגרית קטנה בשם ג'ומירג'ינה Chirmogeni או Jimerjina או שם דומה, שאותו אני עדיין מחפש, הנמצאת סמוך לגבול בולגריה ורומניה והעיר הייתה במחוז דוברוז'ה Dobruja (בבולגרית הוא נרשם Dobrudzha ואילו ברומנית Dobrogea). שם הסבתא של אבי מצד סבי היה סולטנה כשם אמי (לבית- לא ידוע) ושם הסבא היה משה.

חשוב לציין כי מחוז דוברוז'ה נמצא בדלתא של הדנובה בחלק הנשפך לים השחור והוא מחולק ל- צפון ודרום, ובמחוז זה התרחשו מלחמות הבלקן במהלך השנים שסבי חי באזור.

דרום המחוז היה בשליטת הרומנים משנת 1878, בגלל תפקידם במלחמת רוסיה-טורקיה במהלך השנים 1877-8 ומאז ששוחרר מהשלטון העותומאני, ואילו צפון המחוז הועבר לרומנים במסגרת הסכמי סן-סטפנו San Stefano והסכמי ברלין. במסגרת הסכמים אלו דרום המחוז הועבר לשליטת הבולגרים וחזר שוב לשליטת הרומנים ב- 1913 אחרי מלחמת הבלקן השנייה.

מלחמת הבלקן הראשונה התקיימה בין אוקטובר 1912 למאי 1913, והסתיימה בהסכמי לונדון. באותה שנה, ביוני 1913 פרצה מלחמת הבלקן השנייה שהסתיימה כבר ביולי 1913 בהסכמי בודפסט וקונסטנטינופול.

עוד תוכלו ללמוד על מלחמות אלו בלינק הבא http://en.wikipedia.org/wiki/Balkan_Wars

על מחוז דוברוז'ה צפון ודרום תוכלו ללמוד יותר בלינק הבא :- http://en.wikipedia.org/wiki/Dobruja

ראה מפות מתוך ויקיפדיה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בעקבות מגיפת כולירה שפרצה בעיר הולדתה דידאמוטיקון Didymoteichon , הועברה סבתי ריינה ע"י אמה לאה או ריינה (סבתא רבא שלי) וע"י אביה אברהם או יוסף (סבא רבה שלי) ממקום הולדתה ביוון לתוככי טורקיה, וזאת במהלך או מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, וכאשר הגיעו לאיסטנבול שבטורקיה, לאה ואברהם התמקמו שם יחד עם ילדיהם (8 במספר) בסיוע המשפחה שחלק ממנה כבר חי בטורקיה.

שמות הילדים לבית ג'יברה הם- יהודה, שלמה, רפאל (שהיגר לקובה), ריינה (סבתא שלי), יצחק, רוזה, מרקו וגרסיה.

סבי יוסף אלבוכר, שעסק בעיבוד ומסחר בעורות, נסע ככל הנראה במהלך או בסמוך למלחמת העולם הראשונה, שפרצה בקיץ 1914, לדרום אמריקה ושהה שם במשך כשנתיים, ואחרי כן חזר לטורקיה. לפני חזרתו נותח שם ע"י רופא טורקי בשם ברבוט barbut.

תמונת אמא עם הוריה ואחיה משה ואם חברתה ז'נט-

From כתבה טוקריה מסע שורשים

כאשר סבי חזר לטורקיה הוא פגש שם את סבתי, ולא זכור/לא ידוע לאמי מתי והיכן נפגשו, אך היא יודעת שהם נישאו ככל הנראה בשנת 1918 או 1919.

אחרי כ- 4 שנות עקרות, בתאריך 7 ביולי 1922, נולדה אמי שושנה (במקור סולטנה= נסיכה), שהיא גם הבת הבכורה, באיסטנבול בשכונת שירקג'י Sirgeci.

ככל הנראה ב 1923-4 עקרו שוב סבי וסבתי ליוון לעיר Didymoteichon שם נולד דודי משה, כשנה אחרי אמי.

מאחר ולא הסתדרו ביוון, סבי וסבתי חזרו ושבו לטורקיה לאיסטנבול (ככל הנראה בשנת 1929) לשכונת אמינונו Eminonu ליד המסגד החדש Yeni camii והשוק הגדול, כאן נולד אחיה הצעיר ביותר אברהם.

תמונה משפחתית הכוללת את סבא, סבתא, אמא, דודי משה ואברהם וגם לוסיקה הבת של רוזה (אחות של סבתא) וגם אדלה אחות אבי המתגוררת כיום בנהריה.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אמא פגשה את אבי נסים, לבית לוי, באחד החופים של מפרץ הבוספורוס, לאורך החלק האסיאתי, כאשר אמי שהתה במקום ביחד עם אחיה ודודה. אחרי מערכת חיזורים ממושכת של אבי ואחרי שאבי סיים את שירותו הצבאי בצבא הטורקי, הם התחתנו ב- 7 לאפריל 1946. שם סבי מצד אבי היה יצחק ושם סבתי מצד אבי היה רבקה (לבית לא ידוע).

תמונת החוף שבו אמא פגשה את אבא, חוף הנמצא ליד תחנת הרכבת חיידר פאשה haydar pasa שממנה יש רכבות לכל ארצות ערב. בתמונה אמא יושבת מימין ולידה אחיה אברהם, לידם קורע מוריס צ'יקשווילי מגיאורגיה, ומאחור במכרז אבא, כאשר מימינו לסלו ומשמאלו זולי, ושניהם אחים תאומים מהונגריה.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אחי הבכור יצחק (יציק) נולד באיסטנבול בינואר 1947.

תמונה של אמא ואבא באיסטנבול יחד עם אחי-

From כתבה טוקריה מסע שורשים

הורי עזבו את טורקיה בשנת 1948, ועלו לישראל ב- 26 לדצמבר של שנה זו, דהינו במהלך השנה הראשונה שלאחר הקמתה.

אני כבר נולדתי בארץ בספטמבר 1949, בעיר לוד.

בשנת 1988 הורי חזרו לטורקיה לביקור בן חודש ימים, בסיוע אחיינית של אימי, שבמהלכו שהו מספר ימים בקרב המשפחה, אחרי כן יצאו לשיט בין 10 ימים, ובכל שאר הזמן שוב שהו במסגרת משפחתם, כך שלמעשה בביקור יחיד זה של אמי בתורכיה, היא לא ממש ביקרה במחוזות ילדותה, ורק בביקור הנוכחי היא עשתה זאת לראשונה אחרי 61 שנים.

גנאולוגיה

את איסוף המידע לפני מסע זה התחלתי מסיבה אחרת, כאשר כמה שנים קודם יצאתי לטיול בקובה, שבהלכו איתרתי חלק ממשפחת סבתי, את צאצאי האח רפאל, וזאת אחרי נתק של למעלה מ- 40 שנה, וזה גרם לי להתחיל ולחפש את המידע החסר בקשר המשפחתי.

על המפגש האקראי עם המשפחה בקובה ניתן לקרוא בלינק הבא
http://www.lametayel.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%94+2004+%D7%A7%D7%A9%D7%A8+%D7%93%D7%9D

אחד התוצרים של איסוף המידע הנ"ל הוא עץ המשפחה הנמצאת בקובה שהכנתי והמופיע בהמשך.

עץ משפחה .......

את הכתבה המורחבת על קובה, כולל תמונות ומסמכים תוכלו לקרוא בלינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2004/11/cuba-blood-relationships.html

מסע השורשים

את קורות המסע עם אמא אספר לפי סדר כרונולוגי של ימי הביקור.

16/9/09

את היום הזה בלינו בנסיעה לשדה התעופה בלוד, טיסה לאיסטנבול, נסיעה למלון והתמקמות בו, ובערב יציאה לסיבוב קטן בסביבת המלון הממוקם ליד כיכר טקסין Taksin וארוחה במסעדה מקומית, וכמובן בתכנון יום המחר.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

17/9/09

מאז שאני זוכר את עצמי, אמא תמיד דיברה על ההפלגות שלה לבד ועם אחרים במימי מיצרי הבוספורוס Bosforous, ים המרמרה Marmara והים השחור Black sea, וביניהם גם ביקור באיי הנסיכים Prince islands, לכן יצאנו בבוקר יום זה, הראשון מבין ששת הימים, בדרך לאיי הנסיכים.

יעדי יום זה מופיע במפה המצורפת-

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בדרך עברנו בכיכר טקסין Taksin שהיא אחת הכיכרות המוכרות והידועות באיסטנבול, שגם בצעירותה אמא נהגה לבקר בה לעתים קרובות, ובמרכז הכיכר עומד הפסל של אטאתורק, אבי האומה הטורקית המודרנית, ואמא נזכרה כי הצטלמה ליד פסל זה בצעירותה, ולכן מיד צילמתי אותה שוב בכדי להשוות את התמונה מאז והיום.

תמונת אמי שצולמה בכיכר בשנת 1941 -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

תמונת אמי בשנת 2009 -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אחרי שהצטלמנו ביחד ולחוד, המשכנו בפניקולר penicular, סוג של רכבל על מסילה, היורד מכיכר טקסין לחוף ים המרמרה Marmara, שמשם ניתן לקחת מעבורות לאיי הנסיכים. עלינו לרכבל ואחרי מספר דקות הגענו למקום הנקרא קאבאטש Kabatas', שם יש רציף מעבורת, ואחרי רכישת ג'יטונים לנסיעה במעבורת והמתנה של למעלה מחצי שעה, יצאנו לדרך.

איי הנסיכים, או בשמם המקומי "האיים" "Adalar" (ada = אי, lar= רבים) או בשמם האחר "4 האיים", הם למעשה קבוצה של 7-8 איים הנמצאים בים מרמרה marmara וקרובים לחוף בחלק האסיאתי של טורקיה.

ארבעת האיים המוכרים מביניהם הם בהתאם לסדר ההגעה אליהם:- Kinaliada, Burgazada, Heybeliada, Buyukada.

בדרך לאיים ולקראת העצירה הראשונה עברנו ליד Maiden's tewer שהוא למעשה מבנה עם פסל, בסגנון פסל החירות, הנמצא על אי בנקודת החיבור בין ים המרמרה למיצרי הבוספורוס.

נקודת העצירה הראשונה של המעבורת הייתה במקום הנקרא Haydarpasa gari בחלק האסיאתי של טורקיה, ובדרך עברנו במספנות הנמצאות בפתח/כניסה בין ים מרמרה ומיצרי בוספורוס ועל פניו ממה שנראה מסיפון המעבורת, המקום נראה שוקק חיים.

תמונה המספנות -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

ולא רחוק משם נמצאת מתחנת הרכבת חיידר פאשה haydar pasa שממנה ניתן לצאת לכל ארצות ערב, שבחוף שלידה פגשה אמא את אבא. אחרי המתנה קצרה שנועדה להורדת נוסעים והעלאת אחרים, המשכנו לאי הראשון מבין הארבעה, האי Kinaliada.

תמונת בניין הרכבת -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

האי הראשון מיושב ברובו לאורך החוף הצפוני שלו, ומהווה למעשה מקום מגורים וגם נופש לתיירים ואפילו לתושבי טורקיה. ממבט מרוחק שלי מהמעבורת, חופי הרחצה נראו יפים ומטופחים, אך היות ולא ירדנו לאי איני יכול להוסיף פרטים נוספים, למעט זאת שניתן לזהות את האי בקלות בגלל האנטנות הנמצאות על ההר שבמרכזו.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

האי השני נקרא Burgazada גם הוא מיושב בחלקו ובעיקר לאורך חופי הים, וגם כאן ניתן לראות מסיפון המעבורת את חופי הרחצה שלאורך החוף.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אחרי העלאת והורדת נוסעים ברציף המקומי, יצאנו לעבר האי השלישי, האי Heybeliada שגם בו נראים בתים לאורך החוף, חופי רחצה וכו'.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אך המיוחד שבו הוא האקדמיה הימית הנמצאת בקצה הדרומי של האי, אקדמיה שהוקמה בשנת 1773 ולמרבה ההפתעה בדיוק כאשר המעבורות עמדה ברציף קיימו הצוערים מסדר הכולל צעידה להלמות תופים.

תמונה האקדמיה הימית -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

וכמובן סרט הצעידה להלמות התופים -

בהמשך שמתי לב כי לאקדמיה יש נמל משלה ובה ספינות שונות המשמשות ככל הנראה להדרכת הצוערים.

תמונת נמל האקדמיה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

יצאנו לדרך לאי הרביעי והגדול מכולם, האי Buyukada, ובדרך אליו עברנו בסמוך לאי נוסף, קטנטן, שעליו יש בסה"כ מספר מבנים ונראה כאילו אינו מיושב כלל, אף חופיו נראים יפים ומפורצים.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אחרי שייט קצר הגענו לאי הרביעי שנראה כבר מרחוק כאי מלא פעילות. השייט במעבורת לאי זה מאיסטנבול נמשך כשעה ומחצה.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

כבר בירידה אמא הזכירה לי שהדרך היחידה לסייר באי זה היא רגלית או באמצעות כרכרות רתומות לסוסים, משהו שהיא עשתה בצעירותה כאשר ארחו אותה קרובי משפחה שהתגוררו באי זה, ולכן היות והיה ברור לי כי רגלית לא נעשה את הסיור, פנינו לכיוון הכרכרות ולאחר בירור המחירים עלינו לכרכרה ויצאנו לדרך במסלול הארוך.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

באי זה אין כמעט כלי רכב ורוב התחבורה נעשית באמצעות כרכרות, אופניים וקטנועים, ומעט המכוניות שיש הן מכוניות המשמשות למתן שירותים לתושבי האי.

חשוב לדעת שהכרכרות מבצעות מסלול קצר ומסלול ארוך, המסלול הקצר עולה 40 לירות טורקיות והארוך 50 לירות.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

במהלך הסיור עם הכרכרה נצפו בתחילה בתים יפים לאורך הדרך, אך באותה מידה נצפו גם בתים רבים בעיקר ישנים הנמצאים בשוק למכירה, כך שאם יש מישהו שרוצה לגור באי או בבית לאורך קו החוף ולא יכול להרשות לעצמו לקנות בית ב"ארסוף", יכול לקנות לעצמו בית באי זה.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בהמשך ראינו חופים יפים ומרהיבים לאורך קו החוף של האי, שלא ברור כיצד ניתן להגיע אליהם, והלאה משם הגענו לאזור שיש בו עשרות אורוות לגידול ואחזקת סוסים, והתברר כי באי קיימות כמה מאות כרכרות ולכן כל הסוסים מוחזקים במקום אחד לצורכי נוחות הטיפול והוזלת העלויות, וזאת במקום שכל אחד יגדל אותם בעצמו.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בתום הסיור ישבנו לנו בבית קפה מקומי ממש על קו המים, שתינו משהו וחיכינו למעבורת שתחזיר אותנו חזרה לאיסטנבול.

במהלך השייט חזרה החליטה קבוצה של כ- 8 שחפים ללוות אותנו בין האי השני לראשון, ולמעשה התעופפו להם כל כך קרוב למעבורת שכמעט יכולנו לגעת בהם, היופי וההתפעלות היו משני דברים, הראשון מהיכולות לראות אותם כל כך מקרוב, והשני מיכולת התעופה שלהם שכלל ניצול זרמי האוויר שנוצרו ע"י המעבורת לריחוף ודאייה וכמו כן כושר התמרון שביצעו בכדי ללקט פיסות אוכל שהושלכו לעברם ע"י נוסעי המעבורת, ההתפעלות היא אולי בגלל היותי טייס בעצמי.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

לקראת השעה 18:00 חזרנו למלון עייפים, אך מרוצים, ואחרי מנוחה קצרה של אמי יצאנו להשביע את רעבוננו, ובחזרה למלון לאגור כוח ליום המחרת.

18/9/09

כבר במהלך השייט ביום הקודם ראינו את הגשר שהוקם מעל הבוספורוס ומחבר בין הצד האירופי והצד האסיאתי של טורקיה, ואמא אמרה לי שהוא מתחיל בחלק האירופאי ליד הכפר שבו נולד וגדל אבי.

מפת היעדים של יום זה ראה במפה המצורפת .

From כתבה טוקריה מסע שורשים

לכן זה היה רק טבעי שהיעד ליום המחרת יהיה כפר הולדתו של אבי מקום הנקרא אורטאקיי ortakoy (orta= אמצע, koy= כפר) שבעבר היה כפר דייגים קטן והיום הוא חלק בלתי נפרד מהמטרופולין של איסטנבול.

תמונת הגשר -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בבוקר אחרי בירור קצר איך מגיעים למקום הנ"ל, עלינו בכיכר טקסין לקו אוטובוס 42 ויצאנו לדרך, והאוטובוס הוריד אותנו במקום שרצינו, ואחרי מספר מטרים של צעידה, אמא ראתה בסוף הרחוב מימין מבנה השייך למעבורת שפעלה במקום בעבר, ומיד נזכרה שהמקום שימש בזמנה לנסיעה במעבורת מהצד האירופאי לצד האסיאתי, אך התברר כי היום קו זה אינו פעיל.

תמונת מבנה המעבורת בקצה הרחוב -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

כאשר הגענו ממש למבנה, היה פלאשבק נוסף בזיכרונה כאשר ראתה את המסגד הממוקם בסמוך לרחבה, שסביבה מסעדות ובתי קפה רבים, וכמובן מיד נזכרה כי לא רחוק מהמסגד ישנו גם בית כנסת.

תמונת המסגד ורחבת המסעדות -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

עוד היא נזכרה וסיפרה לי כי אבי היה נוהג לשחות מאותה נקודה לצד השני של המיצר, ואם חס וחלילה הוא היה מתעכב בדרך חזרה, אזי אמו המודאגת הייתה מחכה לו על הרציף.

אחרי שתייה של קפה באחד מבתי הקפה ואחרי סיבוב רגלי במקום, ומבלי שהצליחה להיזכר היכן היה ממוקם ביתו של אבי, המשכנו לנקודה הבאה, רציף המעבורת ב- רומאלי Rumeli, לשם אמא נהגה לבוא עם בני משפחתה לאכול ביירק berec שהוא סוג של מאפה העשוי שכבות של בצק דק וגבינות.

כאשר המונית הורידה אותנו במקרה ליד רציף המעבורת, אמא מיד הצביעה על המקום ואמרה "כאן היינו יושבים על המרפסת ונהנים מהנוף",

תמונת רציף רומיילי -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אולם כאשר התקרבנו למקום התברר כי תחנת הרציף נסגרה והמקום הפך למסעדה מודרנית.

תמונת שלט המסעדה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

מאוחר יותר, כאשר שוחחנו עם שני דייגים מקומיים, ושאלנו היכן בכל זאת נוכל לאכול את הביירק, התברר כי מאז שהמקום הישן נסגר, לא עושים יותר באזור זה את המאפה הזה.

תמונת הדייגים -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

לאור זאת עשינו סיבוב קטן לאורך הרציף, וכשאמא נחה על ספסל לאורך הטיילת, אני הלכתי לראות את פתחו של מבצר צלבני שהפך למוזיאון הנמצא בקרבת מקום.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

החלטנו לחזור למלון למנוחה קצרה ואז ללכת למקום מגוריה מאז היותה בגיל 11-12 לערך, ועד לנישואיה בשנת 1946 ולעלייתה לישראל.

מפת היעדים של אחר הצהריים הזה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אחרי מנוחה קצרה, יצאנו רגלית למקום מגוריה. המסע החל מרחבת טקסין דרומה לאורך רחוב istiklal (שפירושו עצמאות ) שמהלכו היא ראתה את החשמלית הישנה מסיעה אנשים ואמרה לי שהיא חשבה שהחשמלית הושבתה ואינה פועלת יותר, בעוד שבעבר היא שימשה כלי תחבורה עיקרי, ולכן מיד הבטחתי כי בחזרה, היות ומדובר בעליה, ניסע בחשמלית.

תמונת השוואה משנות ה- 40 כאשר בתמונה הראשונה החשמלית נראית בצד שמאל על הרקע של דודי משה ואחי ואילו בתמונה התחתונה החשמלית מופיע בפינה הימנית העליונה של התמונה ביחד אם אמא ואחיה משה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אמא והחשמלית במועד הביקור בשנת 2009 -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

במהלך ההליכה לאורך רחוב העצמאות, היא ציינה בפני כי היא למעשה חווה פלאשבק לשנים אחורה בהן טיילה במקום זה עשרות פעמים.

תמונה עדכנית-

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בסוף הרחוב הגענו לתחנת הרכבת הנקראת tunnel, שם פנינו ברחוב שמשמאל לתחנה, לרחוב הנקרא Galip dede, כאשר פנינו מועדות לשכונה הנקראת Beyoglu ( bey= אדון, oglu= בן ), וכיום ברחוב זה יש חנויות כלי נגינה רבות, ירדנו בו לאורכו, כאשר בשלב מסוים אמא לא זכרה האם אנו קרובים למקום מגוריה או לא ואז שאלה מישהו והתברר לה כי המגדל שחיפשה מגדל גלאטה Galata kulesi היה ממש מעבר לפינה.

תמונת המגדל -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

כאשר הגענו לפינה ואמא ראתה את המגדל, מיד נזכרה ברחוב שבו היא התגוררה בילדותה. אחרי מנוחה קצרה התחלנו לרדת ברחוב שבו היא התגוררה שנקרא בעבר Yazigi sokak שפירושו "הרחוב הרשום", שבינתיים שינה את שמו ל- Serdar ekrem.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

במהלך ההליכה לאורך הרחוב, אמא ניסתה לזהות את הבניין שנקרא אז "דירות היהלומים" Elmasli apartament, שהיה ממוקם לפי זיכרונה במרכז הרחוב, אך היות וחלו שינויים רבים ברחוב וכמו כן חלק גדול מהבניינים נמצאים בשיפוץ או מוזנחים לחלוטין ואיש לא מתגורר בהם, היא התקשתה לאתרו ורק אחרי תחקור שלי, הצליחה להצביע על בניין מסוים ואמרה שככל הנראה זה הבניין, על לפי מראהו החיצוני.

תמונת הבניין שאמא מצביעה עליו -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

במהלך ההליכה היא סיפרה כי פעם חיו ברחוב זה יהודים רבים וכמו כן גם יוונים ושכולם היו בעלי אמצעים. כיום האוכלוסייה התחלפה לאוכלוסייה מעוטת יכולת, כמו כן אמרה כי סביב המגדל לא היו כל כך הרבה בתים ובטח לא גבוהים כל כך, ולכן ניתן היה לראות את מגדל גלטה מכל מקום ולכל אורכו.

לסיום עלינו לחשמלית וחזרנו עד לרחבת טקסין לסעוד את לבנו. בסיום הארוחה חזרנו שוב למלון למנוחה קצרה לפני שנצא בערב לאכול את הביירק שכל כך רצינו לאכול עוד בצהריים ברומאלי, אלא שנאלצנו להתפשר ולאכול אותו באזור רחבת טקסין.

למעשה מה שקיבלנו וטעמנו לא דמה למה שאמי זכרה מבחינת המראה והטעם, אבל זה היה בכל זאת טעים בפני עצמו.

19/9/09

היום החלטנו להתחיל ממקום מגוריה מאז הייתה ילדה קטנה, בת 4 לערך, דהיינו למקום מגוריה מאז שסבי וסבתי חזרו שוב מיוון לטורקיה, ועד הגיעה לגיל 11-12 לערך.

מפת היעדים של יום זה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

לשם כך יצאנו כרגיל לרחבת טקסין ועלינו לאוטובוס שיסיע אותנו לאזור אמינונו Eminonu וירדנו בחזית שוק התבלינים Misir cursisi והמסגד החדש Yeni camii. בדרך לא ניתן היה להתעלם מההתרגשות שאחזה בה שאוטוטו היא תראה את מקום מגורי ילדותה.

בדרך ל"אמינונו" היא הצביעה לי מהאוטובוס על המקום שבו נערכה מסיבת החתונה שלה וסיכמנו שיותר מאוחר בדרך חזרה נבקר במקום.

כאשר ירדנו ברחבה שליד שוק התבלינים והמסגד, ראינו מספר גונדולות ענקיות שמוכרות דגים בלחם לבן, ומיד אמא אמרה כי בעבר אבי היה נוהג לדוג במקום בסירה קטנה, ובסיום הדייג אבי וחבריו הדייגים היו יושבים לאכול במקום, וכי גם אז היו מוכרים דגים בלחם לבן, רק שהדבר התבצע מסירות יותר קטנות, ולכן החלטנו שאת ארוחת הצהריים נעשה במקום.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בכדי להגיע לבית מגוריה של אמא, היה עלינו להגיע ראשית לתחנת הרכבת הנמצאת בסירקזי sirkeci שממנה היה ניתן לנסוע לאירופה ולהגיע עד לפורטוגל, עם החלפת רכבות, ולכן נאלצנו לשאול איך להגיע אליה.
אחרי שקבלנו הסבר, נכנסנו לרחוב המפריד בין השוק למסגד הנקרא Yeni camii cad. והמשכו ברחוב Hamidive cad. עד לצומת של תחנת הרכבת, ונהג מונית מבוגר ששאלנו אותו ושזכר את מקום מגוריה, הסביר לנו כיצד להגיע לשם.

תמונת תחנת הרכבת מבפנים -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

המשכנו לרחוב Muradiye עד למזלג הרחובות ואז פנינו לרחוב השמאלי הנקרא Nobethane cad. וכאשר הגענו ממש לקצה הרחוב אמא מייד נזכרה בגינה שהייתה ממוקמת בסמוך למקום מגוריה הנקראת גן השושנים Gulhane parki, אך את הרחוב אמא לא זיהתה, ולכן נאלצנו לשאול שוב מקומיים ורק אחרי מאמץ מה התברר שמדובר ברחוב המקביל לפסי הרכבת, ולשם כך פנינו שוב שמאלה לרחוב Hatun sk. ובסופו שמאלה לרחוב Istasyon arkasi sk. שבעבר נקרא רחוב הברזל Demirkapi, שזהו הרחוב שבו התגוררה בילדותה.

היות והרחוב עבר שינויים רבים וכמעט לא נשארו בו בניינים ישנים, היה בלתי אפשרי לאתר את המבנה המקורי לפי זיכרונה של אמי, אך היות והבית היה ממוקם במרכז הרחוב, אתרנו בית שככל הנראה הוקם במקומו.

תמונת הבית -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

במהלך ההליכה לאורך הרחוב הראשי, מהמסגד החדש לתחנת הרכבת סירקז'י, אמא סיפרה לי כי סבי היה נוהג להסיע אותם באופניים או לקחת אותם רגלית, כל יום, לבית הספר אליאנס הנמצא בשכונת galata שממוקם לא רחוק ממקום חתונתה ובית הכנסת שבו נערכה החופה, וכמו כן הצביעה על מגדל גלאטה הניתן לצפיה מהמקום שהיינו בו.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

לשאלתי מדוע הוא לקח את אמא ואחיה רגלית ולא הסיע, היא ציינה כי הסיבה לכך היא העלות הכספית של ההסעה ושאף למימון הלימודים בביה"ס אליאנס, סבי וסבתי נעזרו בקהילה היהודית, בכדי שלא ילכו לביה"ס הממשלתי שהיה חינם אך החינוך בו היה פחות טוב.

חשוב לדעת למתעניינים, כי בסמיכות ל- Gulhane parki שהיה ליד מגורי אמא בילדותה, נמצא ארמון ומוזיאון טופקאפי Topkapi המפורסם ועוד כמה חפירות ארכיאולוגיות מעניינות.

בסיום הסיור הזה, ולאור ההתרגשות והמרחק הרב שפסענו, אמא ביקשה לחזור למלון על מנת לנוח ולאגור כוח, אך לא לפני שישבנו לאכול דגים בלחם לבן לחופי המיצר.

בשעות אחה"צ אחרי המנוחה, יצאנו שוב לדרך לראות את אולם החתונות, בית הכנסת וביה"ס שבו למדה אמא, ולשם כך שבנו בחשמלית עד לתחנת ה- tunnel , בירידה אמא נזכרה שצריך להיות ליד התחנה רחוב שכולו מדרגות, ולכן פנינו מהתחנה ימינה כך שהמגדל מולנו, ושוב פעם ימינה ומיד שמאלה לרחוב Nergiz שאמנם היה כולו מדרגות, מדרגות.

מפת מסלול אחר הצהריים הזה זהה למפת היום השני.

בסוף רחוב המדרגות, כשלא מצאנו את אולם החתונות, שאלנו שוב לגבי מיקומו והסבירו לנו שהמקום הישן כבר לא קיים ויש מקום חדש ושעל מנת להגיע אליו צריך לפנות שמאלה ומיד ימינה. כאשר פנינו שמאלה לרחוב Mesrutiyet cad. אמא מיד זיהתה בנין מרשים שהיה פעם קומפלקס של אולמות חתונה וכיום הוא בניין ממשלתי, כשפנינו ימינה בהמשך הרחוב הקודם, נגלה לפנינו המקום החדש.

תמונות אולם החתונות הישן שהפך למשרדי ממשלתיים -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

ותמונת של אמא על רקע האולם החדש -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

כאשר היינו בנקודה זו, אמא ראתה בהמשך הרחוב את ה"חליס" Halis כפי שהוא נקרא בפי המקומיים או בשמו המערבי "קרן הזהב" Golden horn, שהוא למעשה מפרצון בצורת אצבע הנמצא בחלקה האירופי של איסטנבול, ואמא נזכרה כי כאשר היו מגיעים קרובים לבקר את נלי ולאה הדודות של בקי (האחיינית של אבא), שגרו לא רחוק משם, הם היו באים בסירה לגדות המפרץ ועולים ברגל למעלה.

ירדנו מעט ברחוב עד לצומת הקרובה ואז הצביעה מימין על בניין שבו גרה דודתה עליזה ג'יברה שאביה יצחק היה האח של סבא, וכאשר פנינו לאחור לכיוון רחוב Buyuk hendek cad. היא הראתה לי שוב את מגדל גלטה במלוא הדרו, זה המקום היחיד ממנו ניתן לראות את המגדל ממש לכל אורכו.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

עכשיו היא ביקשה להיכנס לרחוב הנ"ל ולהראות לי את בית הכנסת שבו נערכה החופה, ביהכ"נ "נווה שלום" Neve shalom, ואמנם אחרי דקות ספורות הגענו לבית הכנסת, צלצלנו בכדי להיכנס לתוכו, אך לא אפשרו לנו ולכן הסתפקנו בלראות את המקום מבחוץ.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

אמא הובילה אותי עוד שני רחובות קדימה לרחוב Sair ziya שם היה ממוקם בית הספר בו למדה, ביה"ס אליאנס, אך לצערנו ביה"ס כבר אינו קיים, וצילמתי בנין שדמה, לפי זיכרונה, לבנין בית הספר.

תמונת ביה"ס -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בהמשך היא סיפרה על בית ספר "בני ברית" ששימש בשעתו יהודים עשירים ונמצא ברחוב סמוך, אך כשהגענו אליו התברר כי הוא הפך ברבות הימים לאוניברסיטה אקדמית צבאית.

תמונת האקדמיה הצבאית -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בסיום יום מרגש כזה, כל שנותר לנו לעשות היה לחזור בדרך שבה הגענו חזרה למלון. למזלנו הטוב בדיוק כשחזרנו החל לרדת גשם, שבהמשך אף התגבר.

20/9/09

יום זה הוקדש לשיט במימי הבוספורוס ובחליס.
מפת יעדי השייט זהה למפת היעדים של היום הראשון.

לצורך השייט בבוספורוס נסענו שוב לאזור אמינונו Eminonu ומשם לקחנו מעבורת העושה סיור במייצרי הבוספורוס.

במהלך השייט ראינו הפעם מכיוון הים את : מקום מגוריה בילדותה, דהיינו את שכונת סירקזי Sirkeci ואת פארק Gulhane parki.

תמונת השכונה מכיוון הים -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

את כפר הולדתו של אבי אורטאקיי Ortakoy, כולל המסגד,

תמונה אמא על רקע הכפר של אבא -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

את המקום שבו נהגה אמי לבלות מדי פעם ברומאלי Rumeli ,

From כתבה טוקריה מסע שורשים

וכמובן את המצודה הממוקמת באזור זה,

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בתום חצי שעה של שייט שבנו לנקודת המוצא, והמשכנו במעבורת אחרת לשייט בחליס ולראות את מקום מגוריהם של חלק אחר של משפחתי במעלה מפרץ זה.

מיד לאחר שהספינה החל לשוט אמי אמרה שנעבור ליד אקדמיה צבאית, אמנם במקום שהיא חשבה שהיא ממוקמת היא לא הייתה אבל לאחר מספר דקות נוספות היא זיהתה את הבניין שהוא הסימן של האקדמיה.

תמונת האקדמיה -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

לאורך השיט היא אמרה לי מספר פעמים כי בזמנו הבנייה לאורך המפרץ הייתה דלילה מאוד וכל מה שנראה היה נוף ירוק, וכי כיום הכל מכוסה בתים ובצפיפות, למעט החופים.

במהלך השיט חזרה, היא הראתה לי את מקום מגוריהם של חלק אחר של משפחתי, במקום הנקרא Fener, שם התגוררו רוזה, גרסיה ושלמה האחים של סבתא.
לסיום שבנו לנקודת המוצא ומשם בחזרה למלון.

תמונת הרציף וסביבתו -

From כתבה טוקריה מסע שורשים

השיט הזה אפשר לאמא לראות את כל המקומות שראינו בימים הקודמים, אך הפעם מכיוון הים כפי שהיא נהגה לעשות בצעירותה וכמו כן לחוות שוב את השייט במימי המייצרים הללו, משהו שהיא תמיד דיברה עליו.

21/8/09

ביום זה חשבנו לצאת שוב לאיי הנסיכים, ולרדת בשלושת האיים האחרים שלא ביקרנו בהם ביום הראשון, אך כבר במהלך ההליכה לכיכר טקסין בכדי להגיע לרכבל ומשם למעבורת, התחיל לרדת גשם והיה ברור שחבל לצאת לאיים במזג אויר כזה היות ולא נוכל לממש את התכנית שלנו ולטייל בהם רגלית, ולכן חזרנו למלון.

לשמחתנו במהלך היום, התבהר מעט והחלטנו לצאת לרחובות שסביב רחוב העצמאות. הגענו לכנסייה הממוקמת בסמיכות לכיכר ואף נצפית ממנה, אך לצערנו, עקב יום הביקור יום שישי, לא יכולנו להיכנס לתוכה ולכן הסתפקנו להתרשם ממנה אלה רק מבחוץ.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

בערב יצאנו לטייל בגינה ציבורית הממוקמת בכיכר טקסין, ושבמהלך הימים ששהינו באיסטנבול התקיים בה יריד ולכן היו בו דוכני מכירה וזאת בנוסף למתקני שעשועים ובתי קפה הקיימים במקום דרך קבע, ואחרי סיבוב במקום ישבנו לנו בבית קפה מקומי לשתות בירה וקפה, תוך המתנה לסיום הגשם כך שנוכל לחזור רגלית למלון.

From כתבה טוקריה מסע שורשים

22/8/09

כאשר התעוררנו ביום זה, גילינו כי גם היום גשום, ולכן היה ברור שלא ניתן לצאת ולטייל למעט גיחות קטנות לרחוב העצמאות ולסביבת המלון, ובכל פעם כאשר החל לרדת גשם, נאלצנו למצוא מקום מסתור עד יעבור זעם.

במהלך היום רכשנו מוצרי מאפה ודברי מתיקה (בקלאווה ורחת לוקום), עבורנו ועבור אחרים. במהלך הקנייה בעלי המקום התלהבו מאמי ומעובדת היותה ילידת איסטנבול, והזמינו אותנו לטעום, בנוסף למה שקנינו, גם דברים אחרים מתוצרתם, ואני חייב לציין שהיה טעים במיוחד.

23/8/09

יום זה היה מוקדש כולו לנסיעות חזרה, בבוקר נסענו לשדה התעופה באיסטנבול וטסנו לישראל וחזרה הביתה.

לסיכום

על פי התרשמותי ותחושתי, הנסיעה הזו השאירה על אמא רושם רב. כי זמן ממושך לאחר מכן, היא עוד סיפרה לכולם ובמיוחד לבני המשפחה על המסע, החוויות והזיכרונות שהיא חוותה במהלכו.

כל המסע הזה במנהרת הזמן, לא היה מתאפשר לולא זכרונה המופלא ויכולתה לתקשר עם בני המקום בטורקית רהוטה, כאליו לא חלפו להן 61 שנים מאז עזבה.

לי היה ברור שלא טעיתי כשהתעקשתי לצאת אתה למסע הזה, והחוויה שאני חוויתי במקביל, לא תסולא בפז.

את כל התמונות של מסע זה תוכלו לראות בלינק הבא- ......................

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

10 אפריל, 2009

לפלנד מסע ספארי חורפי עם אופנועי שלג Lapland Safaris Journey

הקדמה

מאז שאני זוכר את עצמי תמיד רציתי להרגיש ולחוות את החיים בערבות השלג בצפון אירופה, ומזה חמש שנים, בכל שנה תכננתי לצאת למסע כזה בצפון פינלנד finland, באזור הלאפי של המדינה, ארצה של "אלה קארי הילדה מלפלנד" lapland. אלה שמדי שנה היה משהו שהשתבש ומנע ממני את הנסיעה, אך השנה פברואר 2009, החלטתי שלא משנה מה יקרה אני נוסע ללפלנד וחווה את החוויה הזו. מראש אני מבקש להגיד לקוראים כי מסע כזה כפי שיתואר בהמשך, אמנם הוא מסע מהנה ומאתגר, אך הוא אינו מסע קל, כלל ועיקר, היות והוא דורש מאמץ פיסי רב להתמודד עם תנאי מזג אוויר, ולא תמיד קלים, להתמודד עם נסיעה של שעות ארוכות בתנאי שטח שונים ובעומק שונה של שלג, וכמובן התמודדות עם אופנוע (חתול) השלג.

מי שירצה יוכל לראות את שלל התמונות שצולמו שספארי זה בלינק הבא :-

https://picasaweb.google.com/shark4162/FinlandLapland

לפלנד

האזור המכונה לפלנד, הוא ארצם של הסאמים (samit ) שמוצאם האתני הוא ככל הנראה שילוב של מונגולים, שבדים, נורבגים ופינים, או בכינויים האחר הלאפים (כינוי הדומה ל"צבר"ים- ילידי הארץ), והוא חבל ארץ המשתרע למעשה בצפונה של פינלנד וממשיך לצפון מזרח של נורבגיה וגם לתחומי שבדיה ורוסיה, כך שלמעשה טיול או מסע באזור זה, הוא מסע חוצה גבולות. לפלד עצמה שטחה כ- 100 אלף קמ"ר, שההתיישבות בו היא דלילה מאוד, ומבחינה טופוגרפי האזור המערבי גבוהה יותר מהמזרחי, וכיום דוברים את השפה הלאפית, השייכת לקבוצה הלשונות הפינו-אוגוריות, כ- 30-35 אלף איש בלבד. אני לא אפרט כאן יותר על לפלנד עצמה, תרבותה, ופרטים אחרים, ומי שירצה לקרוא עליה יכול לעשות זאת בלינקים הבאים:-

English - http://en.wikipedia.org/wiki/Lapland_Province

English- http://en.wikipedia.org/wiki/S%C3%A1pmi_(area)

English - http://www.visitfinland.com/W5/index.nsf/(pages)/Lapland

עברית- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%93

עברית- http://www.lametayel.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%A0%D7%93

עברית- באתר למטייל- ראשי/מידע ועצות/אירופה/פינלנד/כתבות טבע הדברים.

דרכי תחבורה לחתולי שלג

בלפלנד מערכת כבישים טובה המשמשת את האוכלוסייה המקומית גם בחורף, זאת ע"י פינוי השלג מהכבישים. אך במקביל למערכת הכבישים הנ"ל, נפתחות במקביל לדרכים שבילי נסיעה עבור חתולי שלג/מזחלות, ובכדי לקצר מרחקים, אזי גם האגמים והנהרות הקפואים הופכים גם הם לדרכי תחבורה עבור חתולי השלג ו/או מזחלות. לצורך כך קיים או מותקנים שלטים לסימני דרך המשמשים את נהגי חתולי השלג, והכלל הוא כי אין לסטות מתוואי הסימנים.

From finland-lapland

היות וחלק מהדרכים חוצים גבולות, מעברי מים, שטחי גידול של בעלי חיים ועוד, אזי במקומות אלו תמצאו גשרי עץ שטוחים או משופעים המאפשרים לעבור אותם, וגם מעברים מיוחדים בגדרות המקיפים אזור מסוים. המעברים המיוחדים הם לעיתים גדרות בקר רגילות שיש לפתוח ולסגור אותם אחרי המעבר ולפעמים מדובר בקורות עץ התלויות ממשקוף מיוחד, ולמעשה נסיעה מהירה ולא זהירה במעבר מעבר זה יכולה לגרום לנהג חבלה רצינית מהמכה שיקבל מהקורות הללו, ולכן את המעברים הללו צריך לעבור בזהירות רבה.

From finland-lapland

דבר נוסף שיש לשים אליו לב הוא כי באזורים ההרריים או באזור המיוער ישנם מכשולים שונים הקבורים מתחת לשלג ולא נראים לנהג, ובטח שלא לנהג לא מנוסה בנהיגה באזור זה. מדובר בסלעים המכוסים בשלג או בגדעי עצים ולמעשה התקלות בהם יכולה לגרום להתהפכות החתול שלג, פגיעה בנהג ו/או באופנוע. לדוגמא יצא לי באחד הימים לנסוע שלישי אחרי משהו אחר, התברר כי השניים שנסעו לפני עברו על גבי גדע עץ בולט ובגלל הנסיעה של השניים הקודמים לי הוא נגלה ובלט רק במעט מהשלג, וכאשר אני הגעתי אליו, הוא פשוט נתקע לי מתחת לחתול שלג וגרם לי להיעצר, ורק מזל היה שבאותו רגע לא נסעתי מהר, ולכן גם לא קרה כלום.

From finland-lapland

על הסכנות ואמצעי זהירות אחרים וכמו כן טיפים חשובים, כמו אפשרויות הזמנת טיול כזה וחסכון בכסף, שיש לשים אליהם לב, אני אכתוב בהמשך בכתבה נפרדת לכתבה זו, אז חפשו אותה, בלינק הבא -
http://www.seekingtheworld.com/2009/08/blog-post.html

סיפור המסע

בשורות הבאות אביא בפני הקורא את חוויות המסע שלי באופנועי (חתולי) השלג בששת ימי המסע שביצעתי, בחלק הפיני והנורבגי של לפלנד, ותיאור הנופים ובעלי החיים שפגשנו בהם.

הנסיעה לפינלנד

הספארי אמור היה להתחיל מעיר בשם איבלו Ivalo, הנמצאת 990 ק"מ צפונית להלסינקי Helsinki. בכדי להגיע לשם, טסתי לאירופה, במקרה שלי ציריך, אך ניתן לעשות זאת מכל בירה אחרת, ומשם להלסינקי, ומשם בטיסה פנימית ליעד תחילת מסע הספארי. יוצא איפוא שהדרך לוקחת כיממה שלמה או יותר, תלוי בהמתנות בין הטיסות. כאשר יצאתי מישראל מזג האוויר היה אביבי מאוד עם טמפרטורה של כ- °14+ צלסיוס, ואילו כאשר הגעתי לציריך הטמפרטורה הייתה °4- צלסיוס, היות והיו לי כ- 10 שעות עד לטיסה הבאה, יצאתי משדה התעופה ונסעתי לעיר בשם Winterthur מרחק של כ- 15 דקות ברכבת, ואחרי פגישה עם בני העובד בעיר זו, יצאתי לסיור בחלק העתיק של העיר. בהמשך אותו יום בלילה כאשר הגעתי להלסינקי הטמפ' הייתה כבר °7- צלסיוס. למחרת היום טסתי בבוקר לאיבלו ובמהלך הטיסה שמתי לב כי הזריחה וכמו כן השקיעה מתרחשים במקביל בשעות המאוחרות של הבוקר, קצת אחרי 0700, ונמשכו למעלה ממחצית השעה. כאשר הגעתי לאיבלו הטמפ' שקידמה את פני הייתה °7- צלסיוס, ושכבת העננות הייתה של 100%, מה שמסתיר את ההתרחשות של תופעות השקיעה והזריחה מהקרקע ורק מי שטס מעל לעננים יכול לראותם, אך מאידך גורמת לטמפ' קור קטנה יותר, וכל זה, עדיין לא הכין אותי לבאות. היות והגעתי בבוקר יום זה לעיר, אפשר לי הדבר לקבל את חליפת הנסיעה והנעליים המיוחדות, עד באותו יום, ולנסות אותם בהליכה וסיור ברחבי העיר במשך מספר שעות.

משתתפי הספארי

יצאתי מישראל לבדי, מבלי לדעת מי החבורה שאתם אני אמור לעשות את המסע הנ"ל, וכל מה שידעתי הוא כי ישנם עוד 4 אנשים נוספים פרט אלי. גם בערב שלפני הספארי לא פגשתי אותם, עקב טעות של המדריך, אך יתר חברי המסע נפגשו ביניהם, ולאור זאת אני פגשתי אותם למעשה רק בבוקר היציאה לספארי. בפגישה זו התברר לי, כי יוצאים לספארי רק 4 אנשים ולא חמישה, כולל אותי ופרט למדריך, וכמו כן כי כל היתר הם כולם צרפתים, כאשר 2 מהם הם זוג מעיר ליד ליאון Lion ואילו השלישי הוא חוואי מעיר ליד נורמנדי Normandy, ואחרי היכרות קצרה נאלצנו להתארגן ליציאה לדרך, כך שלא נותר לי זמן להעמיק את ההיכרות, וכל מה שנותר לי היה לסמוך על המזל שהחבורה תהיה נעימה וחברותית. בדיעבד, ואחרי היכרות מעמיקה יותר עם חברי למסע, אני יכול להגיד, שהמזל העיר לי פנים, והם אמנם היו נעימים וחברותיים, והזוג היה אף דובר אנגלית, ואם השלישי הסתדרתי ע"י שימוש בצרפתית העילגת שלי.

From finland-lapland

הזוהר צפוני

לאורך כל ימי הספארי שיתוארו בהמשך, ניסיתי לראות במו עיני את הזוהר צפוני, אך לצערי הרב לא הצלחתי, למרות שבדיעבד, אני יודע שבמהלך שבוע זה הזוהר צפוני נצפה ב- Ivalo ב- 18/2/09, ע"י חברי הקבוצה של נהגי ה"פורשה" עליה אדבר בהמשך. אך במקום זאת הסתפקתי במראות מהממים של זריחות, שקיעות ועמודי אש שלגביהם תוכלו לקרוא בהמשך או לראות בתמונות. למרות הכל אני מצרף תמונת זוהר צפוני שצולמה ע"י אחד מקבוצת הנהגים הנ"ל.

From finland-lapland

היום הראשון- יום א'

From finland-map track

בבוקר יום זה התעוררנו לטמפ' של °17- צלסיוס עם פחות עננות מיום קודם, ולאחר ארוחת הבוקר פגשנו את המדריך helka, בחור פיני רחב מימדים שנראה חמוד ואחר כך התברר כי הוא גם בעל כישורים ותושייה רבה, והמדריך כיוון אותנו לסיום ההצטיידות שלנו בקסדות, כפפות נהיגה וכמובן קבלת חתולי השלג, והסבר קצר על הפעלתם. למזלו של המדריך, כל משתתפי הספארי שהיו בחבורה, היה להם ניסיון קודם בנהיגה בחתולי שלג, כך שלא נדרש זמן רב או הסברים ארוכים על השימוש בהם, ויכולנו לצאת כמעט מיד לדרך. יעד יום זה היה עיירה בשם נאטמו Naatamo בצפון פינלנד, ומרחק הנסיעה המתוכנן היה כ- 140 ק"מ. היות והמלון ונקודת היציאה שכנה לצד נחל קפוא בשם ivalojoki, לקח לנו כדקה לרדת לנהר ולהתחיל לנסוע כשפנינו צפונה. הנסיעה ע"ג נהר או אגם קפוא כפי שהתברר כבר בהתחלה וגם בהמשך, היא נהיגה קלה מאוד, המאפשרת לפתח מהירויות גבוהות, עד כ- 110 קמ"ש, אך הבעיה היא כאשר סוטים מהנהר או מהאגם. אולם המראה הנגלה לעין של מרחבי אין סוף של שלג או מרחב קפוא, הוא מראה מרהיב ואפילו מהפנט. אכן במהלך הנסיעה, אחרי כמחצית השעה יצאנו מהנהר והתחלנו לנסוע גם על שטחי קרקע המכוסים בשלג בכדי להגיע לאגם inarijavri שבתוכו זרועים כמה מאות איים, שאף חלק מהם נאלצנו לעבור בנסיעה צפונה לאורך האגם. אלה במקרה הנסיעה על גבי האיים, הנוף משתנה לאזור מיוער בעצים, והנסיעה היא ביניהם על גבי תוואי קרקע הכוללים גם סלעים הקבורים מתחת לשלג. כאשר הגענו בהמשך לאגם, נגלה לנו מרחב ענק וקפוא, שבו האופק והקרקע נפגשים ונראים כהמשך האחד של השני, מראה הנחרט בזיכרון.

From finland-lapland

התברר לי בהמשך, כי בנסיעה ע"ג החלק הקרקעי, נוחות הנסיעה תלויה בגובה השלג, דהיינו האם הנסיעה תהיה חלקה או קופצנית יותר, כאשר ברור שכשיש פחות שלג, הנסיעה יותר קופצנית בגלל הסלעים שלאורך הדרך, אך אם יש יותר שלג, הנסיעה יכולה להיות חלקה יותר או קופצנית רק במידה מסוימת, הכל בהתאם לתוואי הקרקע, אך יותר שלג, דורש גם יותר תשומת לב בכדי להימנע מהחלקה או שקיעה בשלג. למעשה במעבר בתוך האיים או בדרך לאגם, לא אחת נאלצנו לנסוע בתוך איזור מיוער, ואז גם יש צורך לעשות סלאלום בין העצים ולנסוע בשיפועים, לא תמיד קלים, ועדיין להישאר בציר התנועה. לקראת צהריים הגענו לבקתה קטנה ושם לאחר הדלקת אש באח הממוקם במרכז הבקתה, יכולנו ראשית להתחמם מעט מהקור ששרר בחוץ ונע בין °17- עד °25- מעלות, תלוי בתוואי השטח שנסענו בהם ובשעות היום או זריחת השמש, וכמובן גם להכין לנו ארוחת צהריים. במהלך היום נתקלנו לא אחת במראה מהמם של השמיים, כאשר קרני השמש חדרו להן דרך העננים, ויצרו צורות מהממות של צבע וצורה. אחרי ארוחת הצהריים, וללא שהיות מיותרות יצאנו להמשך הדרך עד לנקודת הלינה של הלילה הראשון, מלון קטן כ-7 ק"מ דרומית ליעד שצוין קודם לכן, ובקצה הצפוני של האגם. ביום זה, היה פעם אחת בכל ימי הספארי שבו ראיתי אחה"צ, נחל שאינו קפוא כולו, כך שניתן לראות בו זרימת מים. במהלך ארוחת הערב בישר לנו המדריך שלמחרת יגבר הקור, ולכן המליץ ללבוש שכבת בגדים נוספת.

היום השני- יום ב'

From finland-map track

בבוקר יום זה התעוררנו לטמפ' של °22- צלסיוס, כאשר בתכנון היה ביצוע מסלול מעגלי העולה צפונה חוצה את הגבול הנורבגי, ממשיך עד לפיורדים וחזרה לאותו מלון, מרחק של כ-100 ק"מ. אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לדרך, בנסיעה וחצייה של גבעות וביניהם נחלים קטנים, והנוף היה דומה ליום קודם, נהרות קפואים ובחלק מהדרך איזור מיוער. מראה יפה במיוחד היה השלג שהיה על ענפי העצים, שנראה כמו תכשיטי קריסטל קטנים, שהבהיקו מדי פעם באור קרני השמש. לקראת צהריים לאחר שחצינו את הגבול הנורבגי לא רחוק מהעיירה Naatamo הגענו לפיורד הנקרא neidenijorden המתחבר בסופו לים Barents. מודגש שחציית הגבול הייתה ללא ביקורת דרכונים או כל בדיקה אחרת, פשוט נוסעים ע"ג מעבר מיוחד לחתולי שלג, וזהו נמצאים בארץ אחרת.

From finland-lapland

אחרי מעבר הגבול מראה הנוף החל להשתנות, והעצים הפכו לשיחים לא גבוהים, ופני השטח נראו יותר חשופים, ותוך כדי הנסיעה ראיתי בשלב מסוים מקלט חרוט בדומה לאוהל אינדיאני. אחרי נסיעה של כשעתיים, הגענו לחופי הפיורד, עצרנו לחילוץ עצמות ובתוך כך ראינו מפל הנשפך לפיורד זה, שקפא, אך היפה מכל היה לראות את הניגוד שבין מימי הפיורד הכחולים ללובן של השלג העוטף אותו.

From finland-lapland

באותו יום לפני ואחרי הצהריים היו דקות רבות שירד שלג, תוך כדי הנסיעה, הדבר אמנם לא הקשה על הנסיעה, ואפילו היה מראה מלבב. בהמשך, עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מקומית. המעניין היה שביום זה הארוחה כללה סרטן, הנקרא הסרטן הענקי, שרגל אחת שלו שקוצצה לחלקים מילאה את הצלחת של כל אחד מאתנו. במהלך הארוחה התברר כי סרטן זה חי וניצוד רק ליד הקוטב הצפוני. במהלך היום זרחה השמש, מה שגרם לטמפרטורה להתחמם ל- °10- ואחרי הארוחה המשכנו בנסיעה עד לערב, שבסיומו הגענו למלון שיצאנו ממנו אותו בוקר, ואחרי ארוחת ערב וקצת פעילות חברתית שכללה שתיית בירה והחלפת רשמים, בדיוק כפי שעשינו יום קודם, הלכנו לישון ולאגור כוח ליום המחרת. אני חייב לציין כי ביום זה, הנסיעה הייתה קשה במיוחד עקב תנאי השטח, ובסיום היום לא היה שריר בגוף, שלא כאב לי, והדרך היחידה להרגיע אותם, הייתה ללכת לסאונה, ואח"כ לעשות תנועות שחרור. הקושי התבטא גם בכך שביום זה ל- 3 משתתפים התהפך או שקע חתול השלג, כולל שלי. גם מראה שטיח הכוכבים שנפרס בלילה זה, אחרי שהתפזרו העננים היה יפה במיוחד.

From finland-lapland

היום השלישי- יום ג'

From finland-map track

בבוקר יום זה התעוררנו לטמפ' של °27- צלסיוס, ואחרי ארוחת בוקר התארגנו על חתולי השלג כולל התיקים, ויצאנו לדרך.

From finland-lapland

היעד ביום זה היה בכיוון כללי לצפון מערב, בנסיעה עקלקלה ותוך חציית הגבול פעמיים, ובסופו של יום להגיע לעיירה Nuorgam, מרחק של כ- 120 ק"מ. כמו בימים הקודמים במהלך היום זרחה השמש והטמפרטורה עלתה במעט, תלוי בתוואי השטח שבהם היינו, ויום זה לא היה קל יותר מקודמו, במיוחד עקב הטלטלות של חתול השלג בנסיעה באזור ההררי/גבעי שנסענו בו. עקב הקור ששרר ביום זה, אפילו הבל הפה שיצא קפא על גבי הצעיף ועל גבי הריסים, מה שהקשה מאוד על הנהיגה.

From finland-lapland

בתחילתו של יום זה, הנוף היה כמו בתחילתו של היום הקודם, ובהמשך תוך כדי נסיעה צפונה הנוף השתנה והיה כמו בהמשך היום הקודם, אך ככל שעלינו צפונה הנוף השתטח יותר והיה פחות צמחיה. ביום זה נתקלנו בחוויה מיוחדת במינה, לקראת צהריים נתקלנו בשני עדרי איילים צפוניים, שחצו את נתיב הנסיעה שלנו, העדר הראשון והגדול יותר פתח בריצה ונעלם לו, ואילו עדר קטן יותר של כ- 15-20 ראשים, נשאר במקומו ובהמשך אף העיז להתקרב מעט אלינו עד לטווח של כ- 15-20 מטר, כך שיכולנו לאחר שעצרנו ודוממנו את חתולי השלג,לעמוד ולצפות בהם. לפי הסימונים על גביהם התברר הם שייכים לחוואי מקומי, אך גדלים בר בשטח. המשך היום היה נסיעה עד ליעד, הגעה אליו, חילוץ עצמות, ארוחת ערב וכמובן שינה טובה.

היום הרביעי- יום ד'

From finland-map track

בבוקר יום זה התעוררנו לטמפרטורה של °32- צלסיוס, וכמו בכל יום אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לדרכינו.

From finland-lapland

ביום זה היעד היה מסלול מעגלי בחלקו, העולה בתחילה צפונה להרים, אחר כך יורד מזרחה ודרומה, ובסופו לאורך נהר storfossen דרומה עד לעיירה Utsjoki, מרחק של כ- 130 ק"מ. חשוב לציין כי בעיירה Utsjoki הלאפים מהווים כ- 70% מאוכלוסיית היישוב, אך מספר דוברי הלאפית מסתכמים כמספר אצבעות כף יד אחת. כאמור יצאנו לדרך, ולכל אורכה ראינו כל הזמן עקבות רבות של בעלי חיים, אך בפועל לא ראינו אותם. תוך כדי הנסיעה צפונה הנוף הפך יותר הררי וגם עם פחות צמחיה, ורק לקראת צהריים כאשר התחלנו לרדת דרומה חזר הנוף להיות כמו יום קודם לכן. לקראת צהריים הגענו לעיירה בשם Tanabru בנורבגיה, שם גם אכלנו צהריים, ואחרי הארוחה המשכנו במסלול, אלה שלקראת השעה 16:00 החל חתול השלג שלי להתחמם, עד כדי כך שנאלצתי לעצור. המדריך בחן את הנושא, והחליט אחרי הוצאת האדים החמים, כי צריך למלא מים ועדיף קפואים, לשם כך בחן את הסביבה, איתר ממרחק פלג נחל שמכוסה בקרח, נסענו לשם ואז הוציא את הסכין, ביקע את הקרח והוציא מים למילוי המצנן. בזמן הזה, אחד מחברי הקבוצה, החליט לבחון מקרוב את הבקע שנוצר בפלג הנחל, והתקרב יתר על המידה לשפת הנחל, וכמובן החל להחליק לתוך הנחל, אני שעמדתי לידו, ניסיתי לאחוז בו בגב, אך היות ולא הייתה לי נקודת אחיזה ועל ידי היו גם כפפות, לא הצלחתי לאחוז בו, עד שידי הגיעו לאזור הצווארון ושם יכולתי לאחוז בו למשוך אותו חזרה לקרקע מוצקה, אך לא לפני שפלג גופו התחתון היה כבר כולו במים הקפואים. מיותר לציין כי ברגע שהוא יצא מהמים, כל מה שהיה רטוב, קפא בו במקום, ולמרות זאת הוא ויתר על האפשרות לנסוע לעיירה סמוכה ומשם להתפנות ברכב, והחליט להמשיך את המסלול כרגיל. המשכנו את דרכינו, אחרי שהמדריך לקח את החתול שלג שלי ונתן לי את שלו, עד לנקודת הסיום של יום זה. לקראת ערב, ראינו מרחוק עדר איילים צפוניים, ויותר מאוחר לקראת השקיעה ראינו תופעת טבע ייחודית, מעין עמוד אש בצמוד לשקיעה, מראה שבכל חיי לא ראיתי כמוהו, ולכן מובאת התמונה שכל אחד לראות את המראה בעצמו.

From finland-lapland

ביום זה עקב כל התקריות שהיו לנו, הגענו למקום הלינה בשעה מאוחרת, ולמרות שגם יום זה לא היה יום קל, היינו מרוצים מאוד.

היום החמישי – יום ה'

From finland-map track

בבוקר יום זה התעוררנו, ומד הטמפרטורה אצלי בחדר אראה °39- צלסיוס, אך מאוחר יותר התברר כי מד זה מזייף והטמפ' האמיתית הייתה °28- צלסיוס. היות ובלילה ירד שלג, אזי בבוקר החתולי השלג היו מכוסים בשכבת שלג לא גדולה. ביום זה ציר התנועה היה דרומה לאורך נהר Utsjuki ובהמשך לאורך מספר אגמים קפואים jullamojarvi, saytsjarvi, tsvedsijarvi עד לעיירה בשם Kaamanen, מרחק של כ- 110 ק"מ. בפועל הדרך הייתה בתחילתה בשטח חשוף ונטול עצים וכל מה שראינו היה רק שיחים קטנים, ורק בהמשך נסענו דרך יערות שהיו בין האגמים ועל האיים שיש בהם, מה שחייב מיומנות גבוהה לשמור את חתולי השלג בציר התנועה. לקראת צהריים הגענו לאגם הראשון מבין השלושה ושם בבקתה שיש על גדות האגם אכלנו צהריים. חשוב לדעת כי בתחילה בתוך הבקתה הטמפ' נמוכה מהטמפ' בחוץ, ורק אחרי הדלקת המדורה וחימום הבקתה במשך 15 דקות הטמפ' טובה יותר מהטמפ' החיצונית, משמע שכאשר מגיעים לבקתה, למרות שעל פניו נראה כי הדבר הטוב ביותר זה להיכנס אליה ולהתחמם, הנכון הוא שעדיף להישאר בחוץ מעט ורק אחר כך להיכנס. גם ביום זה ראינו עקבות רבים של בעלי חיים, אך בפועל לא ראינו אף בעל חיים. לקראת ערב הגענו ליעד הסופי של אותו יום, וחזר הריטואל הרגיל עד לשעת השינה.

היום השישי- יום ו'

From finland-map track

בבוקר יום זה התעוררנו לטמפ' של °9- צלסיוס, הטמפרטורה הכי טובה מכל הימים, אך יום קודם בלילה ירד שלג והחתולי השלג היו מכוסים בו, מה שחייב אותנו לנקות את המושבים ולוח השעונים, אך במהלך יום זה הייתה גם רוח חזקה, מה שמעצים את הרגשת הקור בעמידה וכל שכן בנסיעה. היעד ביום זה היה דרומה העיר Inari, ביקור במוזיאון הלאפי ואח"כ נסיעה לדרום מזרח עד לנקודת המוצא העיר Ivalo, סה"כ כ- 100 ק"מ. כאשר התחלנו לנוע בבוקר על נהר קפוא, ראינו מיד עדר איילים שחצה את הנחל, וכמובן שהוא ברח ברגע ששמע את רעש חתולי השלג, כך היה פעם נוספת בהמשך הדרך, עד שהגענו למוזיאון הלאפי באינרי. הגענו למוזיאון וביקרנו בו במשך כשעה, והתרשמנו מהצבעים של פריחות הקיץ והאביב בארץ זו, מפיסות ההיסטוריה המוצגות וכמו כן משלל בעלי החיים ובעלי הכנף שיש שם ושלא ניתן לראותם בחורף, ושרק חלקם הקטן ראינו במהלך הספארי, ולסיום נשארנו במקום לארוחת צהריים. את תמונות המוזיאון ניתן לראות בלינק הבא :-

https://picasaweb.google.com/shark4162/FinlandLaplandMuseum

אחר הצהריים תוך כדי נסיעה ביער שנמצא אחרי העיר Inari, בצידי ציר הנסיעה היה עדר אייל צפוני נוסף, שהחליט להישאר במקומו ולא ברח ואף אפשר לנו להתקרב אליו עד למרחק בטוח, ואחרי עיכוב לא קטן במקום בכדי לצפות בהם ואף לצלם, המשכנו למוזיאון. לקראת החזרה לאיבלו, ראינו על גבי אחד האגמים הקפואים, קבוצת נהגים הבוחנים מכוניות "פורשה", וכמובן עצרנו בכדי להתרשם מרחוק מהביצועים שלהם, ולקראת שעות אחר הצהריים המאוחרות, הגענו חזרה לנקודת המוצא, מקרה שיש לי לגביו חוויה מיוחדת ונוספת שתובא בהמשך. אחרי החזרת הציוד שקיבלנו, וההכנות להסעות ליום המחרת לשדה התעופה, נפגשנו כל החבורה לארוחת ערב, חגיגת יום הולדת לגברת היחידה שהייתה בחבורה, צפייה בתמונות וכמובן החלפת רשמים וכתובות.

החזרה הביתה

למחרת היום החלה הנסיעה חזרה לישראל, שארכה כ- 24 שעות, אך ההפתעה שציפתה לי הייתה בטיסה מהלסינקי לווינה, כאשר במטוס פגשתי במקרה את קבוצת הנהגים שראיתי יום קודם בוחנים את מכוניות ה"פורשה", ויכולתי לצפות בתמונות שלהם ואף להחליף עמם חוויות.

מאוחר יותר קיבלתי מהצלם של החבורה את הלינק לאתר האישי שלו, שבו ניתן לצפות בתמונות של בחינת הרכבים בשלג וגם ביעדים אחרים בעולם. הלינק לאתר הוא :-

כאשר הגעתי לארץ, ציפה לי מזג אוויר גשום, אבל גם טמפרטורות סבירות. אך חזרתי בהרגשה של סיפוק ומיצוי עצמי ואם המון חוויות ורשמים ממה שראיתי וחוויתי במסע זה.

לאלו המעוניינים ללמוד על חיי הסמים (התושבים המקוריים של פינלנד) מוזמן לצפות בסרט הבא-

לכתבה הבאה העוסקת בטיפים לטיול כזה כנס ללינק הבא-

לפניות לכותב shark4162@gmail.com