איי יוון- זמן איים- כללי

כתבה זו פותחת סדרת כתבות על איי יוון השונים, שבהם ביקרנו לאחרונה.

כאשר אנחנו מציינים למישהו שחזרנו לאחרונה מאיי יוון, ההקשר הראשון שעולה להם בראש הוא האיים המוכרים והידועים, כגון- סנטוריני, כרתים , רודוס ועוד, ההקשר השני הוא של חופים וים.

ליוון יש כ- 6000 איים ואיונים המחולקים לקבוצות שונות, אמנם בכולם יש חופים וים, אך יש בהם גם טבע, נוף ותרבות, שלא פחות מעניינים, את חלקם הגדול רובנו לא מכירים למעט משיטי יאכטות או כאלה שמחפשים את השונה והלא מוכר, להפתעתנו נתקלנו רק במעט ישראלים כאלו במהלך מסע זה בין האיים.

טיול באיים קטנים, שניתן לעבור בהם, לאורכם ולרוחבם רגלית בתוך ימים ספורים וברכב בעוד הרבה פחות מזה,, כמו גם לגלות פינות נסתרות חלומיות בכל אי וליהנות מהכנסת האורחים של המקומיים, הן  חוויות בפני עצמן.

זמן איים- מה זה?

זוהי למעשה הדרך והמנטליות בה מתנהלים באיים, הן האוכלוסייה המקומית והן המטיילים עצמם.

פירוש הדבר שהמקומיים מתחילים את היום שלהם משעה 09:00 ואילך, ברוב המקרים, ועושים סיאסטה בצהריים, כך שבחלק מהזמן אין חנויות או אין ביקור במקומות שונים. הטברנות לא נכללות בד"כ בחלק זה.

גם מבחינת המטייל רצוי שטיול באי יבוצע בנחת ובשלווה ולא לרוץ ממקום למקום ומיעד ליעד ולעשות הכל בניחותא.

קבוצות האיים ביוון

ראו מפות קבוצות האיים-

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים, Dodecanese Islands וביוונית Δωδεκάνησα- זוהי קבוצה של 163 איים מתוכם 26 איים מיושבים, רק 12 מתוכם הם איים גדולים, למרות שפירוש השם הוא "12 האיים". האי המוכר מבין כולם הוא רודוס. למידע נוסף כנסו ללינק הבא.

האיים היוניים או האיים האיוניים, Ionian Islands וביוונית Ιόνια Νήσια- הנקראים גם Eptanissa אפטניסה Epta=7 או במילים אחרות קבוצת 7 האיים שהם למעשה האיים הגדולים והמיושבים מתוך כ- 40 איים שיש בקבוצה.. הידוע מכולם הוא האי קורפו. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

האיים האיגאיים North East Aegean Islands וביוונית Βορειοανατολικό Αιγαίο- קבוצת איים במזרחה של יוון שחלק קטן מאוד מקבוצת איים זו שייך לטורקיה. בחלק היווני כ- 14 איים מיושבים. הידוע מכולם הוא האי קוס. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

האיים האגרו-סרוניים או הסרוניים או הסארוניים Argosaronic Gulf Islands וביוונית Σαρωνικά Νησιά- קבוצה של 7 איים עיקריים, מתוך 9 ועוד הרבה איים קטנטנים. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

האיים הספורדיים Sporades Islands וביוונית Βόρειες Σποράδες- שמשמעות שמם הוא האיים המפוזרים, קבוצה הכוללת 24 איים שמתוכם מיושבים רק כ- 7 איים. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

האי אוויה Evia וביוונית Εύβοια- האי השני בגודלו ביוון, אחרי כרתים, המחובר ליבשת בגשר.

האי כרתים Crete וביוונית Κρήτη- הוא האי הגדול מבין איי יוון. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

האיים הקיקלידים Cyclades Islands וביוונית Κυκλάδες- זוהי הקבוצה של האיים שביקרנו בה לאחרונה והמידע שיינתן הוא על כל האיים שבהם ביקרנו מתוך כל קבוצת האיים. בקבוצה נכללים 220 איים ואיונים, ישנם בקבוצה זו רק 56 איים גדולים ושמהם רק 22 איים מיושבים. המוכרים מכולם הם האי סנטוריני והאי מיקונוס. למידע נוסף כנס ללינק הבא.

הביקור באיים הקיקלידיים

ההחלטה לטייל דווקא באיים הללו נפלה בהתחלה בגלל קירבתם הגאוגרפית לארץ ונוחות ההגעה אליהם. אחרי שנחשפנו ליופיים, לאופיים ולשלווה שבהם- התאהבנו.

אז מי הם בכלל תושבי האיים הקיקלידים הללו? על פי החוקרים, התרבות הייחודית שלהם קיימת כבר מאז תקופת הברונזה 2000-3000 לפנה"ס ואולי עוד לפני כן. האיים הללו מיושבים לפחות מאז שנת 7000 לפנה"ס כשהם עוברים מיד ליד בין המיקנים, הדורים, המצרים בתקופת תלמי, היוונים, הרומאים, ואפילו האימפריה העותמנית. 

תחת השלטון העותמאני הפכו האיים למקום זנוח וסבלו רבות מהתקפות של שודדי ים שמצאו מפלט במפרצים הרבים שם. כמו מפרץ קלפטיקו באי מילוס, שמשמעו נגזרה המילה קלפטומניה (גניבה).

האיים, שלא השתתפו כמעט במלחמת העצמאות היוונית, שימשו גם מקום מפלט לנמלטים מאיים אחרים. במלחמת העולם השנייה נכבשה יוון ואתה גם האיים ע"י איטליה, ולמעשה רק בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 החלה שם תעשיית התיירות שהולכת וגדלה מידיי שנה בשנה, ומהווה את מקור התעסוקה העיקרי שלהם.
אך לכך יש מחיר עליו תוכלו לקרוא בכתבה הבאה המראה על הכוונה להציב מגבלות על כניסת תיירים לאיים בגלל בעיית תשתיות.

אנחנו ביקרנו בכל האיים הללו במהלך מספר שנים, ואת האיים שביקרנו בכל שנה ואת מסלול הטיול ביניהם תוכלו לראות במפה המצורפת- 

את האפילוג של בתיה, שותפתי לטיול תוכלו לקרוא בסוף כתבה זו.

מידע על האיים

מידע על האיים השונים בקבוצת איים זו ניתן להשיג, מלבד כתבה זו, גם בלינקים הבאים-
אתר "הטיול היווני"
אתר "שוטט ביוון"
אתר "בקר ביוון"
greecetravel אתר - כאשר באתר זה ניתן לפנות לעורך ולקבל תשובות מהירות ומלאות לכל השאלות.

האתר הישראלי על איי יוון
https://www.greece-islands.co.il

כמובן גם אתרים אחרים כולל אתרים של האיים עצמם, ואחרים שיש בהם כתבות מטיילים כגון- למטייל, מסע אחר ועוד.

הגעה לאיים

לאי אחד אוויה Evia ניתן להגיע ישירות ברכב ובנסיעה מהיבשת באמצעות הגשר המחבר אותו ליבשה.

ליתר האיים ניתן להגיע, לחלקם בטיסה, ישירה מישראל לאתונה מנתב"ג ומשם להמשיך בטיסות פנים או במעבורת. החל מחודש מרץ 2017 יהיו טיסות ישירות של חב' התעופה הקפריסאית Tus Airways טיסות ישירות מחיפה לאתונה, רודוס וקוס, אלו טיסות נוספות לטיסות הקיימות ללרנקה ופאפוס, ומלרנקה ניתן לטוס למספר איים ביוון- זקינטוס, קרפתוס, קפלוניה, מיטיליני, וסאמוס. הטיסה ללרנקה ומשם לאיים מקצרת את זמן הטיסה ומהירות ההגעה לחלק מהאיים.
לכל האיים ניתן להגיע במעבורות היוצאות מנמל פיראוס, לחלקם מנמל לבריו lavrio או ממספר ערי נמל אחרים, תלוי בקבוצת האיים שבחרתם.

להלן אתר בן ניתן לבדוק זמני מעבורות ומאיזה נמל (לעתים יותר מנמל אחד) ניתן לקחת אותן:-
האתר הראשון או בלינק הבא
כאשר את הקודים של כל נמל ניתן לראות בלינק הבא

ראו במפה שבהמשך את מסלולי המעבורות העיקריות, אך לא כולן-

שדות תעופה ביוון ובאיים-

לינה באיים

מטיילים נוהגים בד"כ להזמין לינה מראש  בכל אי, אך מניסיון שעשינו והזמנו מלון באי הראשון קיה Kea באמצעות אתר hotel.com שילמנו 80 אירו ללילה, פי 2-4 יותר ממה ששילמנו בשאר הימים שבהם מצאנו מקום לינה מיד כאשר ירדנו מהמעבורת.

אני חייב לסייג את דברי, שזה נכון כאשר מגיעים לאיים בטרום עונה או בשולי העונה ובעיקר לא לאיים המתוירים ביותר, למרות שבנסיעה השנייה לאיים ביקרנו באותה תקופה גם בסנטוריני ולא הייתה בעיה למצוא לינה מראש טלפונית ישירות למלון במחיר של 40 יורו ללילה.

ברוב האיים ניתן למצוא מקום לינה טוב ונקי תמורת 25-40 אירו ללילה, תלוי גם במספר הלילות.

כאשר יורדים מהמעבורת מחכים לכם בד"כ בסמוך לרציף, בעלי דירות/מלונות קטנים וחדרים להשכרה, המציעים את מרכולתם, וניתן לראות את תמונות החדרים המוצעים, אך שימו לב למרחק מקום הלינה ממרכז האי או העיר, שאלו לגבי מים חמים שברוב המקרים יש, שאלו לגבי חיבור אינטרנט, שברוב המקרים קיים אך לא תמיד בחדרים עצמם, ושאלו לגבי טבליות נגד יתושים או לשרותים ומקלחת בתוך החדר ולא משותפים, שמבחינתנו היה חובה.
שימו לב שבעונה הבוערת החל ממחצית יוני ועד מחצית ספטמבר, מספר המציעים לינות בנמל קטן והקושי למצוא מקום לינה טוב ומסודר ובמחיר סביר יורד.

תנועה באיים

ביום ההגעה לאי

ברוב האיים כאשר מגיעים לאי, כבר ליד רציף המעבורת מחכה אוטובוס המסיע את האנשים לעיר הבירה או לערים נוספות, במידה ויש מסלולים כאלו, כך שמי שרוצה להגיע ליעד מסוים באי יכול לעשות זאת כבר אחרי הירידה מהמעבורת. עלות נסיעה כזו היא כ- 2 אירו לאדם.
 תדירות האוטובוסים : וגם המקומות אליהם ניתן להגיע אתם, משתנה בהתאם לעונה. עד 15 לחודש יוני בכל שנה, התדירות נמוכה, ומתחילת העונה התדירות גוברת וכך מספר מסלולי הנסיעה.

אפשר כמובן גם לנסוע במונית מהרציף למלון או ליעד שרוצים ללון בו, אך זה יותר יקר, לפחות 6-7 אירו לאדם.

אם מקום הלינה הוא בעיר הנמל, אזי אין צורך בתחבורה כלשהי ביום ההגעה.

במשך השהות באי

כאמור ניתן לנסוע באוטובוס שעלותו נמוכה, לעיר הבירה של כל אי, ישירות מעיר הנמל ובהתאם ללו"ז הנסיעות כפי שנפרט במידע לגבי כל אי.

גם ליעדים אחרים באי, כגון ערים אחרות או חופים, ניתן לעתים לנסוע באוטובוס במידה ויש מסלול נסיעה של אוטובוס אליהם, דבר שניתן לברר בתחנת המידע הקיימת בסמוך לכל רציף.

נסיעה ליעדים אחרים באי, כגון אתרי ארכאולוגיה או חופים מבודדים ועוד, אפשר לעשות באמצעות השכרת רכב או טרקטורון.

שימו לב שהשכרת רכב רגיל וקטן, לא תמיד תאפשר לכם להגיע לחופים מבודדים או מיוחדים שהגישה אליהם היא דרך דרכי עפר או דרכים הרריות קשות, אלא אם אתם נהגים בעלי הכשרה לנהיגת שטח. לכן במקרים אלו עדיף לשכור רכב 4X4 שעלותו יקרה יותר.

מאידך טרקטורון או אופנוע, שהם  גם זולים יותר מרכב רגיל או דומים לו במחיר, יכולים לעשות זאת בקלות יתרה, אך שם אתם חשופים לקרני השמש והרוח לאורך כל היום וישנם איים בהם מקפידים על רישיון לאופנוע.

כמובן שניתן להגיע ליעדים שונים באי, גם באמצעות שייט על ספינות (יכטה) היוצאות מעיר הנמל, ולעתים אין ברירה אלא להשתמש רק בתחבורה זו, כי ישנם אתרים, כמו מערות ים, שזו הדרך היחידה להגיע ליעד המבוקש.

מפות 

כדאי ורצוי לטייל באיים באמצעות מפות, ולא צריך לדעתי יותר מכך, ובטח שלא צריך גי.פי.אס.

ניתן לרכוש מפות באתונה בחנות שמיועדת למטיילים, אך ניתן לקנות גם באיים עצמם, ואם תהיה לכם הפנייה מ- Matt Barrett's באמצעות האתר http://www.thegreektravel.com/ אזי תקבלו הנחה גדולה של 15%.

רק שימו לב שנסיעה לאתונה וחזרה משדה התעופה היא לפחות שעה ומחצה, ועלותה במונית כ- 75 אירו הלוך וחזור, ובאוטובוס ורכבת תחתית הרבה יותר זול, אך גם יותר מסובך.
דרך אחרת לטייל היא ע"י סימון היעדים על מפת GOOGLE ואז להורידה אוף-ליין לנייד שלכם או לטבלאט ולטייל באמצעות מפה זו הכוללת הנחייה קולית איך להגיע לכל יעד ברכב.

אלו פרטי החנות ודרכי ההגעה אליה באוטובוס ורכבת תחתית-

travelbookstore
Solonos street 71 , atthens
phone number is 0030 210 36 16 943
working hours 8.30-20:30
bus or metro to Syntagma square,
and then transfer to Red Metro Line and exit in the next station, Panepistimio Station.
http://www.athensairporttaxi.com/index.htm
es@travelbookstore.gr

בכל אי ניתן גם לקבל מפה לא כל כך מפורטת, בתחנות המידע לתיירים הנמצאת בכל רציף מעבורות, לאנשים מאורגנים ומסודרים, הקושי היחיד הוא שלא ניתן לתכנן ישירות על המפה את מסלולי הטיול מראש. אבל אתם הריי על "זמן איים"... שווה לנשום עמוק ולעשות את הדברים לאט. 

אוכל

במידה ומקום הלינה כולל גם  ארוחת בוקר אזי כמובן תחסכו לכם הוצאה זו שיכולה להסתכם בכ- 8-20 אירו לאדם, תלוי מה אוכלים והיכן.

את יתר הארוחות ניתן כמובן לאכול בטברנות השונות או בדוכני אוכל (דומה לדוכני שוורמה שנקרא ביוונית גירוס), כאשר המחיר משתנה בהתאם למה שאוכלים ומקום האכילה.

מומלץ בכל מקום ובכל ארוחה, לשאול מתוך התפריט מהו האוכל המקומי השייך לאותו אי ולנסות אותו ולא להיצמד למאכלים המוכרים מהבית, אתם תופתעו לגלות שיש מאכלים מעניינים וטעימים וכי האוכל שונה מאי לאי ואפילו במקומות שונים באותו האי.

נסיעה משדה"ת באתונה לנמלים:-

נסיעה לנמל לבריו Lavrio

במונית- 

ניתן להזמין מונית מראש ונהג יחכה לכם כבר ביציאה באולם הנכנסים, אך העלות היא גבוהה מאוד 75 אירו. זה מה שנדרשתי לשלם וכמובן שלא הסכמתי.

גם אם תקחו מונית שאינה מוזמנת מראש העלות תהיה דומה, ולא פחות מ- 70 אירו.

באוטובוס-

ביציאה מאולם הנוסעים הנכנסים, חוצים את הכביש לצדו השני, ליד שער 3, וממש ממול תראו תחנות אוטובוס, האחת למכרז הקונגרסים והשנייה לנמלים לבריו ורפינה.

האוטובוס אמור לצאת כל 45 דקות, יש לפעמים פספוסים, אז קחו בחשבון אם יש לכם מגבלת זמנים במעבורת.

עלות הנסיעה היא 4 אירו לאדם.

שימו לב שאחרי נסיעה של כ- 1/2 שעה, צריכים להחליף אוטובוס בנקודה מסוימת, ללא עלות כספית נוספת, והאוטובוס ההוא מביא אתכם ישירות עד לרציף המעבורת בעיר לבריו. סה"כ הדרך היא כ- שעה וחצי כולל ההמתנה לאוטובוס השני.

נסיעה לנמל פיראוס Pireous

מונית-

גם כאן ניתן לנסוע לנמל במונית. העלות בשנת 2016 הייתה 13 אירו.

באוטובוס-

בכדי לנסוע באוטובוס יש לעלות לרציף הנוסעים היוצאים, למעלה, ולחפש קו אוטובוס 96 שיביא אתכם ישירות לרציף המעבורות בעיר פיראוס בתום כשעה וחצי לפחות, בגלל הפקקים ולא בגלל מרחק הנסיעה.

עלות נסיעה כזו לאדם היא 5 אירו.
רכבת-
משדה התעופה יוצאים ברכבת לתחנת (SKA (rail center of acharnes ומשם לקחת רכבת לנמל פיראוס,בעלות של 8 אירו.

מזג אוויר באיים

רוח המלמטי באיים הקיקלאדים [ מזג האוויר באיים הקיקלאדים סנטוריני, פארוס, נאקסוס, איוס, מיקונוס, סיפנוס ] 

באיים אלו ובעיקר באיים הקיקלאדים : פארוס, נאקסוס, סנטוריני, מיקונוס, איוס, מילוס, סיפנוס, סריפוס קיימת בקיץ "רוח המלמטי". 

רוח המלטמי מגיעה מהמייצר הנוצר בין חלקה הצפוני של היבשה ביוון ובין הפולופונס, רוח זו מקררת את הימים החמים בצהריים ובערב מביאה אתה בריזה נעימה, איים אלה זוכים בשל רוח המלמטי למזג אוויר מעולה ונח מאד גם בימי הקיץ החמים מאד וגם בחודשים, ספטמבר אוקטובר, גם איי המפרץ הסארוני זוכים לרוח המלמטי ובעיקר האי אגינה, אגיסטרי, והאי פורוס הקרובים לאתונה אם כי בעוצמות פחותות, הרוח צוברת תאוצה בים ומתחזקת בעיקר באיזור הקיקלאדים.

ימאים או יאכטיונרים היוצאים לים חייבים להתעדכן במצב הרוח.

הערה : ההרפתקנים שינסו להגיע לאי המדהים ביופיו אנאפי מסנטוריני בחודשים אוקטובר / נובמבר ועד מרץ עשויים למצוא עצמם ללא יכולת לצאת מאנאפי למשך ימים רבים, אי יפיפה זה נתון בחורף לגובה גלים גבוה במיוחד שלא מאפשר עגינה של אוניות במזח, לכן נסו לגנוב ביקור קצר באי אנאפי רק בחודשים יוני -עד ספטמבר.

רוח המאיסטרוס באיים היונים [ קורפו, פאקסי, לפקדה, קיתירה, קפלוניה ] הקרובים לאיטליה.

רוח צפון מערבית קלה זו מביאה אתה בריזה נעימה בשעות הצהרים הקשות יחסית, לקראת ערב לילה רוח זו נעלמת והטמפרטורות חוזרות לשגרתן, בקבוצת איים זו של יוון, הקרובה לדרום מזרח איטליה החורף מעט ארוך יותר ועונת התיירות למעשה מתחילה רק בסוף מאי תחילת יוני.

מזג האוויר בדודקאנסים הדרומיים [רודוס] 

בקיץ כמו בישראל, בחורף מסוף אוקטובר בלתי יציב, אך עם הרבה מאד ימי שמש גם בחורף [אך הלילות קרירים], בקיץ רודוס לעתים קרובות הוא סיוט של ממש ועל כן לא נחשב בעיני מומחים ליוון כאי אידיאלי לנופש, משום מה בישראל הפכו אותו ליעד אטרקטיבי מסיבות כנראה כלכליות של חברות הנסיעות וחבל.

ככל שמצפינים בדודקאנסים לכיוון האיים לימנוס, ליפסי, קוס מזג האוויר מצטנן יותר, בקיץ נעים יותר באיים אלה מאשר ברודוס המרכזי, אך בחורף איים אלה סופגים כמות ניכרת של משקעים וגם שלג.

איים צפוניים [ תאסוס, סמוטראקי ] .

מזג האוויר באיים אלה מעולה בקיץ, אך גשום וקר בחורף.

אפילוג של בתיה גוטליב 22.5.15

היום אצלי מתחיל מאד, מאד מוקדם. בעצם התחיל עוד אתמול. המון סידורים, המון בלגן ולא מספיקה כלום. ככה זה כשנוחתים שבועיים קודם מטיסה לא פשוטה מארה"ב וגם חולים.

איך זה שאני כל פעם מחדש מצליחה לעשות לעצמי כזו סמטוחה בתאריכי הטיסה? חוזרת בליל ל"ג בעומר מטיסה ארוכה ומתישה עם בת ונכדודה קטנה. המטוס עמוס לעייפה ורועש בחוגגים שלא שמעו על שמירת שקט או ישיבה בכיסאות בזמן טיסה. 

הם פה לכבוד ההילולה בהר מירון, שמתקיימת ביום הנחיתה והשד יודע איך יש להם כוח להתרוצץ בטליתות ענקיות הלוך ושוב בתוך המעברים במטוס, לדבר בקולי קולות באנגיידיש (שם שאני המצאתי לשפה של יוצאי ברוקלין הדתיים חרדים שזו שפה ייחודית להם. מין ערוב מוזר של יידיש ואנגלית), להתפלל כל הזמן ולשגע את הדיילות, כאילו שזו בכלל לא טיסת לילה. ואז, בעיתוי מטופש, אני בוחרת את התאריך הזה שבו כולם בורחים לחו"ל בזכות וויקנד ארוך של שבת וחג חדש (שבועות). "זהו!" אני נשבעת לעצמי "להבא אקפיד יותר על תכנון התאריך, שלא כל עם ישראל ואשתו יהיו בשדה וירצו להמריא". מה שבטוח הוא שיהיה תרוץ חדש לשדה העמוס בנתב"ג.

===========================================================

הטיסה מלוד לאתונה אורכת רק 1.45 דקות. ממש קל"ב. בכרטיס הטיסה רשום "ארוחה חמה" ואני מפנטזת לי כי אני רעבה. מה שבפועל הגיע זה מאפה עם "נגיעות" של גבינה מלוחה (כן הוא חם) ושתייה. מעליש, לא נורא, הטיסה באמת קצרה ובנחיתה הפתעה. עזבתי ארץ שמש חמה והגעתי לצבע אפור עד אפור כהה. כמה קרוב, ככה שונה. לא קר אבל התחושה עגמומית משהו. אולי זו בכלל העייפות המצטברת שלי? 

יוסי משאיר אותי עם התרמילים הגדולים ולוקח מונית לאתונה, חייב! ממש חייב לקנות מפות של כל אי. זה שהוריד מגוגל כל מפה אפשרית, זה שסימן מה יש בכל אי לראות ויודע כבר עכשיו יותר ממי שגר בהם, זה שהזמין כבר מלון – זה לא מספיק. חייבים מפות! בלי מפה אנא יוסי בא? 

אני ממתינה לו על ספסל בתחנת אוטובוס שבשדה התעופה. אוטובוס לעיר הנמל לבריו (LAVRIO) למעבורת שתביא אותנו לאי הראשון, שעתיד ליפול קורבן לרגלינו. אוטובוס יש רק פעם בשעה. ומתברר שמשדה התעופה לאתונה זה כמעט אותו זמן. 

אחרי כשעתיים יוסי מגיח זורח מאושר ובידיו שלל רב. מפות!!!! העובדה שרק המונית עלתה לנו 75 אירו וזה יותר יקר מהמפות כולן, ממש לא חשוב. מי אני שאמנע ממנו את האושר הזה? 

אם קודם היו אוטובוסים למכביר, דווקא עכשיו לאוטובוס אין זכר. ממתינים המון, המון וזו הזדמנות מצוינת להתחיל להסתגל ל"זמן יוון".... 

אך הנה! האוטובוס המיוחל הגיע סוף, סוף ואנחנו משלמים 4 אירו במקום ה- 140 שרצתה מונית. תודו שזו תחושה נהדרת להרגיש שדפקת את השיטה ולא יצאת פרייר. אמנם מחכה לנו נסיעה של לפחות שעה ויותר, אבל בצד החיובי של סקאלת המחשבות, זו הזדמנות נהדרת לצפות בנוף ובאנשים.

מכל עבר אני רואה פרצופים מוכרים או דומים. ההוא נראה בול כמו השכן שלי וזו נראית ממש כמו ההיא מהספרייה. 

כולם חייכנים והשפה שאני שומעת מרחוק נשמעת לי בכלל כמו עברית. מה הולך פה? האם אני חולמת בהקיץ? כמובן שכולם גם פונים אליי ביוונית תיקנית, האם גם אני נראית להם דומה כל כך? ואולי אנחנו בכלל עם אחד מאז אנטיוכוס הרשע? מתחיל להרגיש לי כיף ביוון.

נסיעה שכזו באוטובוס, מאפשרת לחוש קצת את המדינה. 

המשבר הכלכלי ניכר לאורך כל הדרך. בניינים לא גמורים, המון עסקים נטושים, נהג המונית של יוסי סיפר על שלושת בניו הבוגרים שאינם מוצאים עבודה, ועם זאת, הם ממשיכים להיות חייכנים ועוזרים לנו כשצריך להחליף אוטובוס באיזו תחנה שכוחה בדרך. 

צעירונת חמודה, שעולה איתנו באותה תחנה, מספרת שהיא נוסעת לעבודתה כגננת במשמרת שנייה בגן, כמעט שעה וחצי, רק שבניגוד אלינו זה לא בגלל הפקקים של גוש דן אלא כי אין עבודה במקום מגוריה. לא נעים לראות את העצב הפרטי ועם זאת לא להכביר מילים כי בתוכי אני יודעת שהם דיי הביאו את זה על עצמם. 

אז אחריי המתנה של חמש דקות יווניות, שזה בערך רבע שעה, אנחנו עולים על האוטובוס הבא בדרכנו לעיר הנמל לבריו שהיא בעצם עיירונת קטנה על חוף הים. ים כחול – יש! מרינה – יש! דייגים- יש! שחפים וסירות גם יש וברקע האוניות הגדולות משוות לנוף מראה חוץ לארצי שכזה כמו בסרטים. 

שם בטברנה גדולה וריקה, כמו מרבית המסעדות, מתחילה חגיגת האוכל שלנו. לא רעבים כל כך אבל בין כה וכה צריך להמתין למעבורת ורצוי בישיבה נוחה וטעימה את ה 4-5 שעות עד להגעתה. איתנו יעלו עליה המוני אתונאים, אלה שלא שמעו על המיתון אצלם, למנוחת סופ"ש באי קיאה.

זהו! מעכשיו אני אתנהל לי על זמן איים, שזה הרבה יותר איטי וסטל-בטי מזמן יוון והרבה יותר כייפי.

מידע לגבי כל אחד מהאיים תוכלו להתחיל בלינק הבא על- האי קיה Kea
ועל האיים האחרים לפי סדר הביקור בהם-
האי קיטנוס Kythnos island

האי סריפוס Serifos Island
האי סיפנוס Sifnos
האי קימולוס Kimolos/Cimolos
האי מילוס Milos

נכתב ונערך ע"י יוסי לוי ובתיה גוטליב

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, ומתכנן מסלולי טיול עצמאיים לפי בחירת המטייל.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

מערות קרחונים באיסלנד

באיסלנד, כמו באיסלנד, ניתן לראות כמעט כל תופעה אפשרית בעולם.
אחת התופעות הנ"ל הן מערות קרח בתוך הקרחונים.
חלק מהמערות הן מערות שנוצרות בעצמן ע"י המסת הקרחון בחלקו הפנימי כתוצאה מפעילות טרמית, כך למשל נוצר בקרחון הגדול- קרחון ונטה-ג'וקול, מערה בצדו הצפון מזרחי, ובלינק הבא תוכלו לראות תמונות של מערה זו- לחץ כאן.

אך לאחרונה נפתחה מערה מעשה ידי אדם, בקרחון לאנג-ג'וקול שהוא השני בגודלו באיסלנד.
חפירת המערה לקחה 4 שנים ועלתה 2.5 מליון דולר, והמיקום נבחר בגלל הקירבה של הקרחון לעיר הבירה ריקיאויק, ממנה יוצאים לסיור המערה הנמשך כ- 9 שעות.
מגיעים למחנה הבסיס בתחתית הקרחון, משם נוסעים כשעה וחצי ברכבים מיוחדים ע"ג הקרחון עד לפתח המערה, ומשם נכנסים רגלית עם נעלי שלג ממוסמרות לתוך המערה.
ככל שנכנסים צבעי הקרחון משתנים, ובקיצור זהו סיור של פעם בחיים ועלותו הזולה ביותר היא כ- 17,000 קרונות שהם כ- 132.5 $ לאדם.
פרטים על המקום תוכלו לראות בלינק הבא.



לכתבה מורחבת בנושא כנסו ללינק הבא.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

כך הצליחה איסלנד לצאת ממשבר עמוק ולחזור לשגשג

כך הצליחה איסלנד לצאת ממשבר עמוק ולחזור לשגשג

האי הקטן, שבו חיים 320 אלף איש בלבד, נקלע לפני שבע שנים למשבר חמור, כששלושת הבנקים הגדולים שלו קרסו ■ כיום שיעור האבטלה באיסלנד הוא 4% בלבד, התיירות פורחת, והתמ"ג צפוי לצמוח השנה ב–4%

מקור- ניו יורק טיימס  06.07.2015 שעה 07:11 פורסם בעיתון הארץ 6.7.2015

כשהמשבר הכלכלי הכה באיסלנד לפני שבע שנים, גודמונדור כריסטיאנסון, דייג חייכן בן 55, כמעט איבד את פרנסתו. הריביות על ההלוואות שלו זינקו ב-300%, והוא נאלץ למכור את שני מפעלי הדגים שלו ושתיים מבין חמש סירות הדיג שלו. "לא השקענו בדבר הרבה שנים, כי היינו עסוקים בתשלומי הריבית", סיפר.

כריסטיאנסון אינו היחיד שסבל מבעיות כאלה. ב-2008, לאחר ששלושת הבנקים הגדולים באיסלנד התמוטטו בתוך שלושה ימים, המטבע המקומי קרס, שוק המניות נפל ב-95% וחברות רבות על האי פשטו רגל. אך כיום, איסלנד משגשגת. שיעור האבטלה בה הוא 4% בלבד, קרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 4.1% בתמ"ג ב-2015 והתיירות פורחת. כריסטיאנסון קנה לאחרונה את נאנוק, סירה משומשת מרוסיה, המיועדת למסע דיג לגרינלנד.

ההתאוששות של איסלנד בולטת מאוד, בשעה שאירופה מתכוננת שוב לאסון פיננסי. יוון, שהחמיצה בשבוע שעבר את תשלום החוב שלה לקרן המטבע, התקרבה בימים האחרונים יותר ויותר ליציאה מגוש היורו, תרחיש שהתממשותו תגרור אותה למשבר חמור אף יותר. בלי קשר לתוצאת משאל העם שהתקיים אתמול - האי־וודאות תשרור ביוון עוד זמן רב.

איסלנד אינה יוון. כאי קטנטן שבו 320 אלף איש, היא הצליחה להגיע להסכמה פוליטית בקלות רבה יותר מרוב המדינות. ביוון יש אוכלוסייה של 11 מיליון איש, תמ"ג של 242 מיליארד דולר - פי 16 מזה של איסלנד - והיסטוריה של אנטגוניזם פוליטי ושחיתות ממשלתית. שתי המדינות הגיעו למשבר חמור, אך בדרך שונה. יוון הוציאה יותר מדי. באיסלנד, הבנקים הפרטיים חגגו בהילולה שיצאה מכלל שליטה.

אבל איסלנד יצאה בשלום מהאסון הזה, בין היתר מאחר שהיה לה מטבע משלה, שפוחת, והודות להגבלות הון דרקוניות שהטילה. אם יוון תחזור להשתמש במטבע משלה בסופו של דבר, היא תהיה בגיהנום כלכלי בחודשים שלאחר עזיבת גוש היורו מבלי שאפילו תהיה לה הזדמנות לצאת מהמשבר.

כשהקרונה האיסלנדית קרסה ב-2008, שלושת הבנקים הגדולים בה היו נכסים בשווי גבוה פי עשרה מהתמ"ג של המדינה, והיא נהפכה ליעד לכסף חם. ואז, 85% מהמערכת הפיננסית קרסה. היות שלאיסלנד לא היה סיכוי לחלץ את הבנקים, היא פשוט נתנה להם לקרוס - אך הצילה את בעלי הפיקדונות המקומיים, בכך שהעבירה אותם לבנקים חדשים ובריאים.

הממשלה, בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית, הטילה הגבלות שמנעו מהון לעזוב את המדינה, ואסרה על אנשים לקנות מט"ח או מניות זרות. במקום לקצץ בשירותים החברתיים, הממשלה העלתה מסים וגם הציעה מחילת חובות לבעלי משכנתאות. ולבסוף, איסלנד עשתה את מה שאף מדינה מפותחת אחרת עדיין לא עשתה: היא גזרה עונשי מאסר על בנקאים בכירים.

כשהבנקים קרסו, בעלי המניות איבדו הכל והנושים הזרים הפסידו מיליארדים, אך קיוו לקבל בחזרה חלק מנכסיהם. קרנות גידור בינלאומיות זיהו את ההזדמנות ורכשו חלק מהפוזיציות האלה במחירים נמוכים מאוד, וכשהכלכלה התאוששה, ערכן עלה. "אנחנו המדינה היחידה שאפשרה לקרנות גידור מטורפות להחזיק בבנקים שלה במשך שבע שנים", אומר כריסטיאנסון.

הגבלות ההון אסרו על קרנות פנסיה להשקיע בנכסים זרים חדשים. כיום, 75% מכספי קרנות הפנסיה מושקעים בהשקעות מקומיות. חברות השקעה ונדל"ן פרטיות צמחו בשנים האחרונות כמקומות להשקעת הכסף המקומי.

הפיחות הפך את היצוא לזול יותר ואת היבוא ליקר יותר. חופשה באיסלנד נהפכה לזולה יותר, מה שתרם למגזר התיירות, ובשוק העבודה, אם השכר ירד, איסלנד לא נאלצה להתמודד עם אבטלה משתקת כמו מדינות רבות באירופה.

ההתאוששות של איסלנד תעמוד בקרוב למבחן ממשי, היות שבאחרונה הודיעה הממשלה כי תתחיל להסיר את הגבלות ההון שהטילה בשיאו של המשבר. הגבלות ההון כמובן גם גרמו לא מעט בעיות לעסקים, מאחר שמשקיעים שחששו מהשפעתן עליהם התרחקו מהמדינה. ההשקעות הזרות נפלו והן עדיין בשיעור של 16% בלבד מהתמ"ג. אך בסופו של דבר אותן הגבלות, שתוכננו לכמה חודשים בלבד, נותרו על כנן במשך שבע שנים - ויצרו רשת ביטחון שבה איסלנד שיגשגה.

לכתבות נוספות בנושא זה כנס ללינק הבא-
http://www.seekingtheworld.com/2012/06/markerweek-1662012.html

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

Ask Guðmundur- The World’s First Human Search Engine תשאלו את גודמונדור

תשאלו את גודמונדור

זהו קמפיין תיירותי אנושי שהושק לאחרונה באיסלנד באמצעות הרשתות החברתיות.

ראו את הפרסום באנגלית ולינקים לאתרים הללו.

המקור בלינק הבא- מקור הכתבה באנגלית

ואת השאלות והדו-שיח תוכלו לעשות בלינק הבא- בלינק הבא

Iceland Launches ‘Ask Guðmundur’, The World’s First Human Search Engine

Unique service offers a personal search platform for tourists to seek out the country’s hidden secrets

Inspired By Iceland launches ‘Ask Guðmundur’, the world’s first human search engine, welcoming questions from the world #AskGuðmundur #IcelandSecret

Offering a human alternative to traditional online search engines, seven Icelanders named Guðmundur (male) or Guðmunda (female) across Iceland volunteered for the role, offering insider knowledge, advice and local secrets to tourists who want the ultimate Iceland experience

Service aims to educate tourists about the diversity of Iceland in all seasons and the variety of activities and experiences across the country

Guðmundur is one of the most popular names in Iceland, with over 4,303 people of the 329,100 population sharing the name Guðmundur or Guðmunda

Reykjavik, 28 April 2015: Iceland, known for its welcoming spirit has today launched a unique internet service with a difference; Ask Guðmundur, the world’s first human search engine.

The decidedly Icelandic and truly personable service will see special representatives from each of Iceland’s seven regions offer their insider knowledge to the world via Inspired By Iceland’s social media platforms (Twitter, Facebook and YouTube). Each representative shares the name Guðmundur or Guðmunda, currently one of the most popular forenames in the country with over 4,000 men and women claiming it as their own.

currently one of the most popular forenames in the country with over 4,000 men and women claiming it as their own.

Multimedia Gallery

Guðmundur of the WESTFJORDS

Guðmundur of REYKJANES

Guðmunda of REYKJAVIK

Guðmunda of the SOUTH

Guðmundur of the EAST

Guðmundur of the WEST

Guðmundur of the NORTH

The service will kick off today with Guðmundur of the North, Guðmundur Karl Jónsson, a keen skier and golf lover who will encourage people from around the world to submit their most burning questions about Iceland, from ‘what is the best place to visit in the North? to ‘Is it always cold in Iceland?’.

Inga Hlín Pálsdóttir, Director, Tourism & Creative Industries at Promote Iceland said:

“So many people have questions about our wonderful country, so why ask a computer when you can ask Guðmundur? We’re hoping that the world will embrace this new, personal service and will share their questions with our human search engine. We like to offer a personal approach in all we do and this service offers just that. Each of our seven Guðmundurs is a specialist in their region and are excited about answering the world’s questions about Iceland in a truly human way. Iceland is a small country with a wealth of secrets and now Ask Guðmundur will help us share them with the world.”

Ask Guðmundur is now open for questions and will run from Spring to Fall. Questions can be submitted through Inspired By Icelands Facebook, Twitter (hashtag #AskGudmundur) and weekly videos will air on YouTube.

Guðmundur Karl Jónsson, Guðmundur of the North comments:

“We like to do things differently here in Iceland and so when I heard about this campaign from Inspired By Iceland, I wanted to get involved. Being a truly human search engine we won’t be answering every question and some answers might need pondering for longer than others. Those I can’t answer myself I will take to my friends and my family. We’re looking forward to hearing what folk most want to know about our breathtaking Iceland.”

Inspired By Iceland

Inspired by Iceland is a public private partnership between the between the Icelandic government, City of Reykjavik, the Icelandic Travel Industry Association, Landsbankinn, Icelandair and other leading companies in Icelandic tourism. Promote Iceland is the developer and the executive body of the campaign.

For more information please visit:

Inspired By Iceland www.inspiredbyiceland.com

#AskGuðmundur

#Icelandsecret

Youtube https://www.youtube.com/user/inspiredbyiceland

Twitter - @icelandinspired

Facebook – www.facebook.com/inspiredbyiceland

Instagram – Inspiredbyiceland

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

בניית המקדש האלילי הראשון באיסלנד מאז ימי הוויקינגים

1000 שנה אחרי המעבר לנצרות, תושבי איסלנד יוכלו לשוב ולהתפלל לאלילים במקדש

בניית המקדש האלילי הראשון באיסלנד מאז ימי הוויקינגים תחל בחודש הבא. הוא ייבנה בעומק ארבעה מטרים בגבעה שתשקיף על הבירה רייקיאוויק ויכלול כיפה שקופה שתאפשר כניסת אור

"הארץ"      05.02.2015     04:00

כ-1,000 שנים אחרי שנטשו את האמונה באלים ואימצו את הנצרות, יוכלו תושבי איסלנד לשוב ולהתפלל בפומבי לאלים תור, אודין ופרייר במקדש שבנייתו תתחיל בחודש הקרוב. יהיה זה המקדש הגדול הראשון לאלים הנורדיים שנבנה מאז ימי הוויקינגים.

בעת האחרונה הולכת ומתרחבת הפופולאריות של האמונה הפגאנית הנורדית. "אני בספק אם מישהו באמת מאמין באיש בעל עין אחת הרוכב על סוס בעל שמונה רגליים", אומר הילמאר אורן הילמארסון, הכהן ב"אגודת אסטרואר" המקדמת את האמונה באלים הנורדיים. "אנחנו רואים בסיפורים הללו מטאפורות פואטיות וביטוי של כוחות הטבע והפסיכולוגיה האנושית". מספר החברים באגודה, שהחלה לפעול ב-1972, הוכפל פי שלושה בעשור האחרון וחברים בה כ-2,400 בני אדם. באתר האינטרנט של האגודה צוין כי ערכיה "מבוססים על סובלנות, כנות, כבוד והוקרה של התרבות העתיקה והטבע", וכי היא מקיימת את העיקרון שלפיו "כל אדם אחראי לעצמו ולמעשיו".

טקס פגאני שערכה "אגודת אסטרואר" בגן הלאומי ת'ינגווילר שבדרום-מערב איסלנד ב- 2012 צילום: רויטרס

מועצת עיריית רייקיאוויק תרמה שטח על מדרון גבעה המשקיפה על העיר, שבו ייבנה המקדש. הוא יוקם בעומק ארבעה מטרים ומעליו תיבנה כיפה שקופה שתאפשר את כניסת אור השמש. "אור השמש משתנה עם העונות ויצבע את חלל המקדש", הוסיף הילמארסון. למרות תרומת העירייה, הבי-בי-סי דיווח כי האגודה נאלצה לגייס עוד כמיליון דולר לבניית המקדש.

במקדש, שיוכל לאכלס עד 250 מאמינים, יתקיימו חתונות וטקסי אשכבה. מלבד זאת האגודה תעניק בו שמות לילדים ותקיים טקסים שבהם יתקבלו בני עשרה לשורות המאמינים, בדומה לקהילות דתיות אחרות. המקדש אמנם יתמקד באידיאלים הנורדיים העתיקים, אך כהן האגודה הילמארסון מדגיש כי ההקשר שהם מקבלים הוא שונה במידת מה בתקופתנו.

הניאו־פגאנים של איסלנד עדיין מקיימים את הטקס עתיק היומין "בלוט" בנגינה, בשירה, בקריאה, בארוחה ובשתייה. הטקס כלל במקור גם שחיטת בעלי חיים והעלאתם כקורבן לאל פרייר, אולם הניאו-פגאנים בתקופתנו נמנעים מפעולות אלה בבואם לערוך אותו. הטקס נערך בסתיו, לקראת אמצע אוקטובר וכן בלילות שלקראת בוא החורף. טקס בהיקף גדול יותר נערך באמצע ינואר.

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

איסלנד- נתנו לבנקים לקרוס והצילו את עצמם

נתנו לבנקים לקרוס - והצילו את עצמם

הצמיחה חזרה למסלול, האבטלה נפלה לחצי, החוב יורד בהדרגה, הבנקאים החמדנים שכמעט הרסו אותה נשלחים לכלא ומערכות הרווחה לא נפגעו בכלל. 

שש שנים אחרי שאיסלנד כמעט חזרה לתקופת האבן, היא נראית פתאום כמו העתיד שהיינו רוצים.

מתוך Markerweek מגזין שנתי, ע"י אשר שכטר 05.01.2015 שעה 14:25

אין אף מדינה בעולם שידעה לקרוס כמו איסלנד. לאחר שהמשבר הפיננסי העולמי ב-2008 הפך אותה לקורבן האירופי הראשון שלו וכמעט החזיר אותה לתקופת האבן, לאחר שהמטבע שלה קרס ביותר מ-50% ואילץ אותה לבקש סיוע, לאחר שהמערכת הבנקאית המנופחת שלה קרסה בן לילה ושליש מהאזרחים איבדו את כל חסכונותיהם, ולאחר שראש הממשלה התחנן לאלוהים לעזרה בשידור חי בטלוויזיה - איסלנד עשתה היסטוריה כשהחליטה לעשות את מה שאיש לא ציפה ממנה לעשות. ציפו ממנה לחקות את מה שהאמריקאים עשו לפניה: לחלץ את הבנקים, לקחת על עצמה את החובות שלהם, ואם יהיה לה מזל - אולי לקבל את החוב בחזרה בעוד כמה שנים, פלוס ריבית.

אבל איסלנד בחרה שלא לעשות זאת. לאחר ששלושת הבנקים הגדולים במדינה - גליטניר,לנדסבנקי וקאופתינג - ששלטו יחדיו ב-90% מהמערכת הבנקאית קרסו תחת נטל החמדנות של עצמם, איסלנד פשוט נתנה להם לקרוס וסירבה לקחת על עצמה את החובות שצברו. נשמע פשוט, אבל בפועל זו בתגובה מנוגדת לחלוטין לזו של כל מדינה מוכת משבר שהגיעה אחריה.

חלקית, מדובר היה בחוסר ברירה. המערכת הבנקאית המפלצתית באיסלנד נהפכה בעשור שקדם למשבר לגדולה פי תשעה מהכלכלה המקומית, והחובות של הבנקים האיסלנדיים תפחו לפי שישה מהתוצר - אבל מדובר היה גם באקט שהיתה בו מידה לא קטנה של התרסה: בריטניה והולנד - שאזרחיהן איבדו מיליארדים כשבנקים איסלנדיים מקוונים כמו Icesave, שפרחו לפני כן בחסות בועת האשראי, קרסו - דרשו מממשלת איסלנד לכבד בעצמה את חובות הבנקים. ראש ממשלת בריטניה דאז, גורדון בראון, אפילו הפעיל באופן חריג מאוד חקיקה שנועדה במקור ללוחמה בארגוני טרור כדי להקפיא את נכסיהם של הבנקים האיסלנדיים. אבל האיסלנדים, שמצאו את עצמם לפתע ברשימת תומכי הטרור יחד עם אירן, סודן וקוריאה הצפונית, עמדו על שלהם: בשני משאלי עם נפרדים הם סירבו לשלם בעצמם את החובות שצברו הבנקים המקומיים. מנהיגי המדינה, שעמדו בפני לחצים אדירים מצד הנושים הזרים של הבנקים, התעקשו: הדמוקרטיה - ועתיד האזרחים - הם מעל הכל.

נוף העיר רייקיאוויק                                                                                                                     בלומברג 

כתוצאה מההחלטה הזו, איסלנד לא נראית כיום כמו אף מדינה אחרת שקיבלה סיוע בינלאומי מאז 2008. בניגוד ליוונים ולאירים, שיהיו שקועים בחובות במשך שנים רבות, איסלנד הצליחה לפרוע חלק מהלוואות החירום שקיבלה מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) וממדינות סקנדינוויה מוקדם מהמצופה. על חורבותיהם של הבנקים הישנים היא הקימה בנקים חדשים, מולאמים, שתפקידם לשרת את הכלכלה - ולא יותר. שיעור האבטלה במדינה, שזינק ליותר מ-9% בשיא המשבר, הוא כיום 4.5%. רמות החוב הממשלתי, בסך 84% מהתמ”ג, הן שפויות למדי ויורדות בהדרגה.

ב-2010 שבה איסלנד לצמוח, ומאז היא צומחת באופן סדיר, בקצב נאה ביותר של 2.5%-3% בשנה - קצב מרשים במיוחד לעומת שאר מדינות אירופה, כולל הכלכלה הגרמנית האיתנה לשעבר, שמקרטעות בימים אלה עם צמיחה אפסית ובקושי מצליחות להימנע מגלישה למיתון. בנוסף, השכר באיסלנד עולה, רמת החיים משתפרת ואת תעשיית הבנקאות שקרסה החליפה המדינה במקורות צמיחה חדשים, יציבים יותר, כמו היי־טק, תיירות ואנרגיה.

קרן גידור עם אזרחים

"יש לנו בעיות שצריך לפתור, אבל בסטנדרטים של התקופה הנוכחית מצבנו בהחלט לא רע", אומר ל-Markerweek הכלכלן האיסלנדי גילפי מגנוסון, לשעבר שר הכלכלה (עד 2010) ושר העסקים, וכיום פרופסור באוניברסיטת איסלנד. "אנחנו צומחים בקצב של 3% בשנה, יש לנו עודף בחשבון השוטף, המצב התקציבי הגיוני למדי, גירעון קטן אבל לא משהו שאי אפשר לנהל. הכנסות משקי הבית נפלו בחדות במהלך המשבר, אבל הן חזרו לאט-לאט. הן עדיין לא ברמות שלפני המשבר, אבל קרובות לזה".

קל לשכוח כמה כל זה היה קרוב לא להתרחש: כשהמשבר היכה באיסלנד, היא היתה קרן גידור עם אזרחים, לא מדינה. שנים של התמכרות לאשראי זול ולתעלולים פיננסיים, שהפכו את אזרחיה מדייגים ליועצים פיננסים ויצרו מעמד חדש של מולטי-מיליונרים עשירים ונהנתנים (במדינה שמיעטה לראות מיליונרים קודם לכן), הובילו את האיסלנדים לצבור נטל חובות בלתי נתפש של 850% מהתמ"ג, או 100 מיליארד דולר - 330 אלף דולר לכל גבר, אשה וילד במדינה בת 320 אלף התושבים.

התוצאה של חוסר היכולת לפרוע את החובות האלה היתה תחילה קטסטרופלית. יוון כלל עוד לא היתה במשבר בשלב הזה, איטליה ופורטוגל נראו סתם כמו מדינות אירופיות מדשדשות, ואיסלנד נראתה כמו סיוט בהתגלמותו: שוק המניות קרס ביותר מ-90%, הקרונה האיסלנדית קרסה ב-58% - ביום אחד היא איבדה כמעט שליש מערכה - הריבית הועלתה ל-18%, מחירי המזון זינקו בן לילה בעשרות אחוזים, אלפים איבדו את חסכונותיהם ואזרחים זועמים יצאו לרחובות, התעמתו עם המשטרה ורגמו בביצים פוליטיקאים, בהם ראש הממשלה דאז גייר הארדה, שנתפש כאחד האחראים העיקריים למשבר. האינפלציה זינקה ל-19%, ורמת החיים באיסלנד נפגעה קשות.

את מה שקרה אחר כך אפשר להגדיר כ"נס האיסלנדי". תוך ארבע שנים בלבד הצליחה איסלנד להתגבר על חורבן פיננסי מוחלט וליהפך לכלכלה שפויה, בריאה (יחסית) וצומחת. ההכנסות מתיירות הסתכמו בשנה שעברה ב-2.3 מיליארד דולר, יותר מפי שלושה משהיו ב-2008, וגם הכנסות המדינה מתעשיית הדיג עלו ב-60% בשש השנים האחרונות. “כמדינה הראשונה שחוותה את מלוא העוצמה של המשבר הכלכלי העולמי, איסלנד משמשת כעת כדוגמה לאופן שבו אפשר להתגבר על טלטלה כלכלית עמוקה בלי להרוס את המרקם החברתי", שיבחה אותה ה-IMFבדצמבר 2011.

מדינות דרום אירופה המתפרקות - איטליה, יוון, ספרד ופורטוגל מוכות החוב, האבטלה והצנע - יכולות רק לקנא באיסלנד. אבל למרות המונח "נס" שדבק בה בעיתונות הבינלאומית, לא כוחות על-טבעיים הובילו להתאוששותה הפלאית של איסלנד. מה שגרם לכך הוא מדיניות חכמה וסדר עדיפויות שפוי. ב-2008 היתה איסלנד המדינה שידעה לקרוס - ומאז נהפכה למדינה שידעה להתאושש.

עדיין גן עדן

איסלנד שלפני המשבר של 2008 נחשבה לאחד הדברים הכי קרובים שיש לגן עדן עלי אדמות. עם אבטלה של פחות מ-2%, מערכות חינוך ובריאות ציבוריות שנחשבו על ידי רבים לטובות בעולם, פשיעה אפסית, חובות ממשלתיים נמוכים מאוד והתמ"ג לנפש השביעי בגודלו בעולם, אומת הדייגים הענייה לשעבר - שנהפכה מאז שנות ה-90 לבירה פיננסית - היתה דמוקרטיה עשירה ומתקדמת.

גם אחרי שהמשבר הפיננסי כמעט והרס אותה, קל להתבלבל בין איסלנד לבין גן עדן. האבטלה עדיין נמוכה מאוד, ברמה של 4.5%, החובות עדיין נמוכים, הפשיעה אפסית, הדמוקרטיה עדיין - למרות הכל - משגשגת, יש אפילו שיאמרו שהיא התחזקה בעקבות המשבר. ומערכות החינוך, הרווחה והבריאות נותרו מצוינות, כאילו המדינה לא חוותה משבר בעל ממדים היסטוריים ובניגוד מוחלט לכל מדינה אירופית אחרת, שבשנים האחרונות נפלו קורבן למדיניות צנע הרסנית שפגעה קשות במרקם החברתי שלהן.

"אני תמיד משתדל להיזהר שלא להטיף לעולם שאיסלנד מצאה את נוסחת הכסף", אומר ל-Markerweek חבר הפרלמנט האיסלנדי סטיינגרימור סיגפוסון, ששימש כשר האוצר של המדינה בין 2009 ל-2013. "כל מדינה, אחרי הכל, נמצאת במצב ייחודי. עם זאת, ביקרתי פעמים רבות במדינות האירופיות שחוו את המשבר, כמו יוון, איטליה, ספרד ואירלנד, והשוויתי בין התוכניות השונות. וכן, הייתי אומר שהניסיון האיסלנדי הוא משהו שאחרים יכולים ללמוד ממנו. כמה מהלקחים שלנו הם רוצים ליישם - זה כבר תלוי בהם".

רייקיאוויק. בשני משאלי עם סירבו האיסלנדים לשלם את החובות שצברו הבנקים המקומיים                       בלומברג

בשנים האחרונות משווקת עצמה איסלנד כסיפור מוסר לכלכלה המערבית כולה: מדינה שדווקא מהחשיכה המוחלטת של השחיתות הפיננסית הצליחה, בניגוד לכל הסיכויים, למצוא את דרכה חזרה אל האור. גם היא התמכרה לאשראי זול, לעבודה קלה ולהנאות חומריות כמו מכוניות פאר ויאכטות, בתים מרובים וקבוצות כדורגל. את כמויות הכסף שהיא הספיקה לצבור ולאבד תוך שנים בודדות אף מדינה לא הפסיקה לצבור ולאבד בכל כך מעט זמן. בקזינו של הכלכלה העולמית, איסלנד היתה המהמרת הגדולה ביותר - והיא הפסידה. כעת יש לה משהו ללמד את העולם על התמכרות להימורים.

את הרומן שלה עם כסף זול התחילה איסלנד בסוף שנות ה-90, כשראש הממשלה דאז דיוויד אודסון- צעיר, ניאו-ליברל, מעריץ שרוף של מילטון פרידמן ומרגרט תאצ'ר - החל במדיניות דה-רגולציה שכללה הורדה דרסטית של מס החברות ובמיוחד במגזר הבנקאות. עד אז היתה איסלנד כלכלה קטנה ולא משמעותית שהתעשייה העיקרית שלה היא דיג. לפני כמה עשרות שנים היא עוד היתה אחת המדינות העניות באירופה. לפני 1,100 שנה בכלל לא היו בה אנשים, רק טבע פראי, רצוף קרחונים והרי געש, גייזרים ומעיינות חמים.

אבל המסלול שעליו שם אודסון את המדינה שיגע אותה. הבנקים האיסלנדיים, עד אז מוסדות קטנים ומקומיים שלא שיחקו בשוק הבינלאומי, נהפכו לשחקנים פיננסיים בינלאומיים. הם הצליחו לעשות זאת בזכות טריק פשוט: הם הציעו ריביות גבוהות במיוחד, ומשקיעים חכמים היו לוקחים הלוואות במטבעות זולים, משקיעים אותם באיסלנד ונשענים אחורה בהנאה בזמן שהיו סופרים את הרווחים.

משם והלאה, הדרך לאבדון היתה סלולה: הבנקים האיסלנדיים החלו לבלוע נכסים רעילים בכמויות. בנקאי השקעות איסלנדים, לא מעט מהם דייגים לשעבר שנהפכו לפיננסיירים במסגרת טירוף הבנקאות שאחז במדינה, קנו כל מה שהיו יכולים: חברות וסירות, בתים ורשתות קמעוניות, מלונות וקבוצות כדורגל. הם כונו "השודדים הוויקינגים", ובזמן שהם טיילו ברחבי העולם במטוסים פרטיים וביאכטות, שאר העולם לעג להם. הבנקאים האיסלנדים, גרסו הבדיחות, לא מבינים מה הם עושים. יום אחד הם היו דייגים, למחרת הם היו מיליונרים.

אבל בחסות בועת האשראי, זה לא היה משנה. כמעט כל אזרח איסלנדי נהפך ל"משקיע". המונים עזבו את סירות הדיג והלכו לקורסים בבנקאות השקעות. החוב הממוצע למשק בית צמח ל-220% מההכנסה הממוצעת. מכאן היה אפשר רק ליפול, והדרך למטה היתה ארוכה. אלא שאחרי שהמשבר היכה ואיסלנד עברה טלטלה שכמוה מדינות מועטות עברו, היא הצליחה לתפוס עצמה בידיים. בשנים שאחרי המשבר חזרה איסלנד להסתמך על הדברים שבאופן מסורתי תמיד שירתו אותה: אוכלוסיה שמוכנה לעבוד קשה, משאבי טבע בשפע (רוח, מים, אנרגיה גיאו-תרמית), מערכת חינוך מצוינת, תיירות וכמובן - דגים בשפע. הדיג אחראי כיום ל-42% מהיצוא האיסלנדי, שאחראי לעיקר הצמיחה של המדינה. מאז המשבר, הממשלה מאפשרת לכל אזרח לדוג ולמכור עד 650 ק"ג דגים ביום. האיסלנדים, שהתפכחו מחלומות הפיננסיים שלהם, חזרו לסירות הדיג. והם מאושרים.

מה שאיפשר לאיסלנדים לנחות ברכות אחרי שהבלון הפיננסי שסחב אותם במשך עשור התמוטט היה מדיניות ממשלתית חכמה, שדאגה להגן ראשית כל על המרקם החברתי העדין במדינה. כיצד היא עשתה זאת? היא חיזקה את רשתות הביטחון החברתיות. היא השקיעה באזרחים, במקום לעשות את מה שנהפך בשנים האחרונות למתכון הבלתי נמנע של כל משבר פיננסי מערבי: לכבול את האזרחים לרצונותיהם של השווקים הפיננסיים והנושים הזרים. איסלנד, באופן מסורתי בעלת אופי בדלני, דבקה בסדר עדיפויות אחר. והחלק המרשים ביותר הוא שהיא הצליחה לעשות זאת ועדיין להביא את התקציב שלה מגירעון של 14% מהתמ"ג בעיצומו של המשבר לאיזון ב-2013.

רה"מ האיסלנדי לשעבר, גייר הארדה      בלומברג

"העלינו מסים על הקבוצות החזקות באוכלוסיה, על העשירים ועל התאגידים הרווחיים", מסביר סיגפוסון. "התמקדנו בחינוך ובהכשרות מקצועיות לאנשים שאיבדו את עבודתם. יזמנו תוכניות יקרות שנועדו להכניס צעירים לבתי ספר, במקום שישוטטו מובטלים ברחובות. היינו צריך לקצץ בהוצאות, אבל עשינו זאת באופן זהיר מאוד. ניסינו להגן על מערכות הבריאות, החינוך והרווחה הבסיסית, ולקצץ יותר בדברים כמו תשתיות. אני טוען שהמפתח להתאוששות מוצלחת במצב כמו זה שמצאנו את עצמנו בו הוא לנסות לשמר את רמת החיים וכוח הקנייה של האוכלוסיות החלשות, אחרת הן יידחקו לשוליים ולא ישתתפו בכלכלה. בדיעבד, התברר שזה היה לא רק הדבר הנכון לעשות מבחינה חברתית ופוליטית, אלא שזה היה גם טוב מבחינה כלכלית".

"ההחלטות הפוליטיות שהתקבלו נבעו מהבנה שאנחנו לא הולכים רק להחזיר את המצב התקציבי למסלול, אלא גם להגן על מדינת הרווחה", אומר מגנוסון. "הביטוח הלאומי, החינוך, הבריאות, כולם עברו קיצוצים מסוימים, אבל לא מזיקים ברמה שיפגעו בשירותים אלה לחברה. היה לנו קצת צנע, קצת קיצוצים וקצת העלאות מס, אבל הן היו מוגבלות למדי והתפרסו לאורך תקופה של ארבע שנים. אני חושב שאם נסתכל במה שקרה במדינות אירופה הדרומית, תוכניות הצנע שלהן היו דרמטיות מדי. משהו כמו מה שנעשה באיסלנד היה יכול להיות טוב הרבה.

"העלאות המסים שכן עשינו הוטלו ברובן על העשירים. למעשה, הממשלה הקודמת הפחיתה מסים לחלקים החלשים ביותר בחברה, מדיניות שהיא לא רק חכמה מבחינה חברתית, אלא גם נבונה מבחינה כלכלית. אם אתה מפחית את ההכנסה של אנשים בעלי הכנסות נמוכות, אתה תחווה את ההשפעה מיידית: הם יצטרכו להפחית צמיחה. אם תעלה מסים על אנשים שגם כך חוסכים הרבה, כמו משקי בית עשירים, זה לא יפגע בצריכה".

חמלה לצד עונש

במשך השנים צבר מודל ההתאוששות האיסלנדי לא מעט מעריצים בעולם. הכלכלנים חתני פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן שיבחו אותו פעמים רבות. "בעוד שכל המדינות האחרות חילצו את הבנקאים וגרמו לציבור לשלם את המחיר, איסלנד נתנה לבנקים ליפול וחיזקה את רשתות הביטחון החברתיות", כתב קרוגמן ב"ניו יורק טיימס" ב-2011. אפילו מרטין וולף, הפרשן הכלכלי השמרן של "פייננשל טיימס", לא יכול היה שלא לשבח את המודל האיסלנדי, במיוחד כשהשווה בינו לבין האופן שבו אירלנד, שלקחה על עצמה אתחובות הבנקים הקורסים שלה ב-2008 על חשבון אזרחיה, הגיבה למשבר. "איסלנד נתנה לנושים של הבנקים לחכות. אירלנד לא. יפה לאיסלנד!", כתב וולף באותה שנה.

"המטרה העליונה היתה להגן על המודל הבסיסי של מערכת הרווחה הנורדית, ואני מאמין שהצלחנו", אומר סיגפוסון. "הכלכלה הניאו-ליברלית התבררה כניסוי יקר מאוד עבור איסלנד. המודל הנורדי, לעומת זאת, שירת אותנו טוב מאוד".

מודל ההתאוששות האיסלנדי כלל אלמנט חשוב של חמלה ושל עונש. אחרי המשבר נקטה ראש הממשלה דאז, יוהנה סיגורדרדוטיר, צעד יוצא דופן: היא מחלה על חובותיהם של אזרחי איסלנד. ב-2010 החליטה הממשלה בראשותה למחל על חובותיהם של אזרחים שחובות המשכנתא שלהם עלו על 110% מערך הבתים שקנו. באותה שנה קבע בית המשפט העליון של איסלנד שהלוואות במטבעות זרים אינן חוקיות, ואזרחי איסלנד לא צריכים לפרוע אותן. מחילת החובות הזאת הסתכמה בחובות ששוויים כ-13% מהתמ"ג האיסלנדי. כרבע מתושבי המדינה הושפעו ישירות, ונטל החובות שלהם הוקל. מוקדם יותר השנה הכריזה הממשלה על תוכנית שבה יוקצו לא פחות מ-1.2 מיליארד דולר, 12% מהתמ"ג, להפחתת חובותיהם של לווי משכנתאות.

הצד השני של המטבע היה ענישה: מאז 2008 העמידה איסלנד לדין מספר רב של בנקאים בכירים שהואשמו באחריות למשבר הפיננסי או בהונאות ועבירות הקשורות למשבר. בדצמבר 2013, למשל, נידונו ארבעה מבכירי בנק קפותינג לשעבר לעונשי מאסר של שלוש-חמש שנים, בהם המנכ"ל לשעבר, יו"ר הדירקטוריון לשעבר, אחד מבעלי השליטה ומנהל הזרוע המקומית בלוקסמבורג. הארבעה הועמדו לדין בגלל הניסיון הכושל שלהם לעורר ביטחון במצבו הרעוע של הבנק בשיא המשבר: כמה שבועות לפני שקרס, הודיע קפותינג שמשקיע קטארי, שייח' מוחמד בן ח'ליפה בן חמאס א-תאני, קנה רכש 5.1% מהבנק. מטרת ההודעה היתה לעורר מחדש אמון בבנק הקורס. אלא שבכירי הבנק שכחו לעדכן את בעלי המניות והרגולטורים שהכסף שבו רכש השייח' הקטארי את המניות הולווה לו באופן לא חוקי על ידי הבנק עצמו. הארבעה הואשמו והורשעו בהונאה ובהרצת מניות. בנובמבר האחרון נידון המנכ"ל לשעבר של לנדסבנקי לשנת מאסר בשל אחריותו למשבר. הוא היה מנכ"ל הבנק השלישי שנידון למאסר בפועל באיסלנד בעקבות המשבר.

איסלנד גם ניסתה להעניש את הפוליטיקאים שברשלנותם עזרו לבנקאים להוביל את המדינה למשבר. ב-2012 הואשם ראש הממשלה לשעבר, גייר הארדה, בשישה סעיפי רשלנות שהטילו עליו אחריות למשבר. עד כה הארדה הוא הפוליטיקאי הבכיר היחיד בעולם שהועמד לדין בגין אחריות למשבר. ואולם התביעה לא הצליחה לתפוס את הארדה: הוא הורשע רק בסעיף אחד שלפיו לא העלה מספיק בישיבות ממשלה את מצבה המדאיג של המערכת הבנקאית ולא עסק מספיק במשבר בשווקים לפני שהבנקים קרסו. הוא חמק מעונש מאסר, ובאוקטובר מונה לשגריר איסלנד בוושינגטון, מינוי יוקרתי שמעיד על כך שאפילו באיסלנד פוליטיקאים רשלנים זוכים לתגמול על טעויותיהם.

רה"מ האיסלנדי, זיגמונדור גונלוגסון       בלומברג

למודל ההתאוששות האיסלנדי יש לא מעט מעריצים, אבל ייתכן שיש לו עוד יותר מבקרים. בריטניה והולנד עדיין כועסות על פרשת Icesave, והגישו השנה תביעה בסך 5 מיליארד דולר נגד המדינה. תגובתה של ממשלת הימין־מרכז האיסלנדית, בראשות ראש הממשלה בן ה-38 זיגמונדור גונלוגסון, היתה לומר בפשטות: הרבה לא ייצא לבריטים ולהולנדים מהמהלך הזה. שש שנים לאחר המשבר, איסלנד עדיין עסוקה בהליכי הפירוק הבנקים הישנים ובמגעים מתוחים במיוחד עם נושיהם - חלקם הגדול קרנות גידור - על גובה התספורת שיצטרכו לספוג. מוקדם יותר השנה היא איימה שתיאלץ את הבנקים החדשים שלה, שירשו את נכסיהם של הישנים, להיכנס לפשיטת רגל כדי שייאלצו למכור את נכסיהם במחיר זול בהרבה. בכל מקרה, נראה ודאי למדי שהנושים יצטרכו להתמודד עם תספורת עצומה, אם וכאשר הנושא ייפתר.

את עיקר הביקורת על שיטת ההתאוששות האיסלנדית מושכות המגבלות על ההון שהטילה איסלנד במהלך המשבר, במטרה להגן על יציבות הקרונה ולמנוע ממשקיעים ספקולטיביים, זרים ומקומיים כאחד, להוציא כסף מהמדינה. מגבלות ההון האיסלנדיות עדיין נמצאות במקומן, מה שמעורר את זעמם של נושי הבנקים, בעיקר קרנות הגידור. בפועל, נכסים בסך 6.6 מיליארד דולר "נכלאו" באיסלנד בעקבות המגבלות.

הממשלה הבטיחה להציג תוכנית מסודרת להסרת המגבלות עד סוף דצמבר, אך השאלה כיצד איסלנד תתמודד עם הסרת המגבלות שהגנו בשנים האחרונות על יציבות כלכלתה, ועם הימלטות המשקיעים הזרים שתקרה כמעט בוודאות ברגע שהן יוסרו, עודנה פתוחה. לפי דיווח בבלומברג החודש, הממשלה שוקלת להטיל מס של 40% על נושים שירצו להוציא את הכסף שלהם מהמדינה. אם זה נכון, אפשר לראות זאת בשתי דרכים: מצד אחד, אחרי שנים שבהן "לכדה" אותם, איסלנד תיתן למשקיעים לצאת עם 60% מכספם; מצד שני: איסלנד תיתן להם רק 60% מכספם ותיקח 40% מס על התענוג. "אני חושב שאין צורך לדחות את זה יותר", אומר מגנוסון על הסרת המגבלות. "התנאים הכלכליים הם הכי טובים שהם יכולים להיות".

סיגפוסון מסכים אבל קורא לזהירות. "צריך ליישב את זה, אבל באופן שלא יערער שוב את יציבות הכלכלה האיסלנדית. יש קונצנזוס מלא בפוליטיקה האיסלנדית שזה לא ישרת אף אחד אם הסרת המגבלות תיעשה באופן מסוכן שיוביל את הכלכלה שוב למשבר. במובן הזה גם העם האיסלנדי, המדינה והנושים הזרים באותה סירה. אבל הם (הנושים) לא סבלנים ולוחצים. כמו כל אחד אחר, הם יצטרכו להבין שצריך לעשות את זה באופן מסודר.

"ההחלטות שלנו בסוף 2008 לא היו תוצאה של בחירה חופשית. לא נקטנו בחירה מודעת לא להציל את הבנקים, לא יכולנו להציל אותם. החובות שלהם היו במטבעות זרים, הם היו גדולים פי תשעה מהתוצר האיסלנדי. זאת פשוט עובדה: הם היו חייבים ליפול. אין בחירות טובות במצב הזה, זה עניין של לבחור את הבחירה הכי פחות רעה ולהמשיך להיאבק משם. למרבה המזל, לאיסלנד לא היו כמעט חובות או גירעונות גדולים לפני כן, אז יכולנו להתמודד, אבל איש לא יכול לומד שיצאנו בזול מהמשבר. העלות הישירה של האסון מוערכת ב-40%-50% מהתמ"ג - דומה לזו של אירלנד, אבל שם בחרו בדרך אחרת, וזה עלה להם ביוקר".

שינוי כיוון? מורידים 
את המס על העשירים

בשבועות האחרונים יצאו אלפים להפגין ברחובות רייקיאוויק, בירת איסלנד. ההפגנות נגד ממשלתו של גונלוגסון, בין הגדולות ביותר מאז המשבר, כוונו לדברי המוחים נגד קיצוצים בתקציב שהובילה הממשלה החדשה, כמו גם מה שנתפש כהעדפה מצדה של העשירים והתאגידים החזקים. לאחר שש שנים של מדיניות כלכלית שהתמקדה בחיזוק החלקים החלשים בחברה ובנטל מסים מוגבר על העשירים, נראה שבשנה האחרונה מתחילה איסלנד לשנות קצת כיוון. ממשלתו של גונלוגסון החלה בהורדת מסים על המגזר העסקי ועל העשירים, מהלך שנתפש כשנוי במחלוקת מצד האופוזיציה.

סיגפוסון, כיום חבר אופוזיציה, לא מרוצה מהמהלכים של הממשלה החדשה. "אני באופוזיציה, אז כמובן שאני לא מרוצה מדברים מסוימים שהממשלה עושה", הוא אומר. "נראה שהעדיפות שלהם היא להוריד מסים על תעשיית הדיג הרווחית, ולנטוש את המס שהוטל על העשירים. אני מודאג מכך. אני חושב שזה מוקדם מדי. התזמון עדיין לא נכון להורדת מסים. אני חושב שעדיף להזרים כסף למגזר הבריאות, או לעזור לזקנים, מאשר להוריד מסים. כמובן, זה דיון שמתנהל בכל העולם ואינו ייחודי לאיסלנד". הוא מציין שלמרות שינוי הכיוון של הממשלה הנוכחית, בסך הכל היא לא נטתה ימינה מדי. גם הימין באיסלנד מאמין אדוק במדינת הרווחה.

"היה שינוי כיוון מסוים, סדר העדיפויות הפוליטי השתנה", אומר מגנוסון. "אבל לא בהרבה. זה מה שבדרך כלל קורה כשאנחנו משנים ממשלות: הפוקוס משתנה קצת, אבל יש קונצנזוס רחב על רוב הדברים. אז אפילו ממשלה ימנית לא הולכת לצמצם את מדינת הרווחה או את החינוך והבריאות בחדות. הם אולי יבזבזו על זה קצת פחות, אבל לא נראה שינוי אדיר בסדר העדיפויות".

במקביל להתמודדות עם השלכות המשבר, מתמודדת כיום איסלנד עם שאלה לא פחות חשובה: מה יניע את הצמיחה שלה בעתיד? לדיג, שהניע אותה במשך רוב המאה ה-20 יש מגבלות ביולוגיות שאינן תלויות בכלכלה האיסלנדית אלא במספר הדגים, ואיסלנד כבר הגיעה לתפוקה מקסימלית בשנות ה-90; ההיי־טק שלה מתפתח, אך עדיין לא מפותח מספיק; התיירות גדלה מאוד הודות לנפילת המטבע, אבל היא לבדה לא יכולה להמשיך להניע את הכלכלה. בין היתר, בונה איסלנד בימים אלה על הוליווד: כמה משוברי הקופות הגדולים של השנים האחרונות, כמו "פרומתאוס" ו"המבול", צולמו במדינה, וסרטים נוספים יעזרו לא מעט לכלכלתה.

סיגפוסון אינו מודאג. איסלנד, אחרי הכל, היא המדינה שידעה להתאושש. אז להמשיך לצמוח? גם את זה היא תלמד. "לאיסלנד יש הרבה מזל", הוא אומר. "יש לנו אנרגיה מתחדשת בשפע, התיירות שלנו פורחת, יש לנו הון אנושי והיי-טק שמתפתח ותעשיות קריאטיביות גדלות כמו ספרים, משחקי מחשב ומוסיקה. הכלכלה עוברת תהליך של גיוון. אנחנו כבר לא כל כך תלויים בדגים כפי שהיינו פעם ויש לנו את כל היתרונות שצריך כדי להצליח. הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לנהל את הכלכלה באופן טוב יותר, ולוודא שלא ניסחף ושוב ניפול קורבן לאידיאולוגיות מטופשות כמו הכלכלה הניאו-ליברלית. אנחנו גמרנו להקשיב לרייגן ולכלכלנים ניאו־ליברליים. הם נכשלו לחלוטין. איסלנד החליטה: אנחנו לא רוצים מערכת שמפריטה את הרווחים ומלאימה את ההפסדים".

לכתבה הראשונה בנושא זה כנס ללינק הבא

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

אתה צועד כמו שאתה חי

אתה צועד כמו שאתה חי ....

נתקלתי במאמר זה ובאישור הכותבת הוא מובא כלשונו באישור הכותבת

נושאים :- התפתחות אישית, נוכחות בכאן ועכשיו

בשביל מה לעזאזל אני צריכה את זה? אני שואלת את עצמי מתנשפת כולי.
אין חלק בגוף שלא כואב לי.
מה חיפשתי שיצאתי לדרך? מה חשבתי לעצמי? מה היה כל כך רע לשבת עכשיו במזגן כמו כול האנשים הנורמליים?
מה את מחפשת?
למה את תמיד מחפשת?
איך זה שמה שמספיק לכל מי שסביבך לא מספיק לך?
ופתאום אני קולטת…
אני הולכת בדיוק כמו שאני חייה.
רק שעכשיו, כאן לבד בטבע. עם תרמיל (ששוקל כמעט כמוני) על הגב. 2 מקלות ביד אין לי ברירה אלא להישיר מבט ולראות, לפגוש ולחוות את כל מה שאני כל כך יפה מבינה ומודעת לו בראש.
וגם את כל מה שלא…

החיים הם כמו השביל. אני צועדת כמו שאני חיה.
הקולות הם אותם קולות.
הרגשות שעולים הם אותם הרגשות.
ההתמודדויות הם אותם התמודדויות.
הדפוסים שלי הם אותם הדפוסים.
כשאני פותרת כאן משהו, אני פותרת אותו גם בחיים שלי.
כשאני משחררת כאן מחשבה שמעכבת אותי, אני משחררת אותה גם מהחיים שלי.
כשאני מוצאת כאן משמעות, אני מוצאת אותה גם בחיים שלי.
כשאני מתמסרת. אני מתמסרת גם בחיים שלי.
אז הנה. אני כאן. אחרי קילומטרים רבים. נופים. כאבי שרירים. אנשים מקסימים שפגשתי בדרך ואהבה גדולה שרק התחלתי לממש.

כמה תובנות שאספתי בדרך…
אז כמו שכתבתי קודם, ההבנה הגדולה שלי הייתה שהשביל והחיים הם ממש אותו הדבר.
בהתחלה, אתה בכלל לא מודע לעצם קיומו של השביל.
אתה קם בבוקר, מתארגן, יוצא לעבוד, חוזר, מעביר את היום. משרת את החיים ואיכשהו מתנהל. הכל לכאורה בסדר. משפחה. זוגיות. פרנסה. אין תלונות משמעותיות.
רק מה. פתאום נודע לך על השביל. אתה שומע שיש דבר כזה ששמו 'שביל ישראל' או כל שביל אחר שתבחרו לצעוד בו.
אתה מתחיל לקרוא עליו. ללמוד. לחפש מידע. להתעניין. להתעדכן. עד שנדמה לך שאתה מבין משהו. ומשהו בתוכך אומר לך – את זה אני רוצה.
אתה שומע את הקול הקטן. מרגיש את תחושות הבטן – וממשיך לקרוא ולהתעניין ואומר לעצמך: מתי שהוא כשאצא לפנסיה אולי אעשה את זה. עכשיו אי אפשר: ילדים, בן זוג, עבודה, הורים, משכנתא – אילוצים.
רק מה, לאט לאט הקול הזה גדל. התחושה הזאת בבטן מתעצמת ואתה צריך לקבל החלטה.
האם אתה הולך ומוחק את זה כרגע מחייך כדי לא לפגום במארג העדין שאתה מתנהל בו. או שמא אתה יוצא לדרך בלי באמת לדעת מה זה אומר. בלי באמת לדעת מה תפגוש שם ולאן תגיע.
כל זה בהקשר לשביל.

רק שזה בדיוק כך גם לגבי החיים שלנו.
בתחילה אנחנו מסתובבים לנו בחיים. משרתים לנו את החיים ומתנהלים כפי שאנחנו רגילים. תחושת שיממון, חוסר משמעות, בדידות, חוסר שייכות, בור רגשי שחור, מועקה תמידית, תלות רגשית ועוד בעיות שאנחנו נושאים איתנו. אבל איכשהו אנחנו ממשיכים לנו להסתובב. בלי ממש לדעת שיש דרך אחרת לחיות. בלי תלונות משמעותיות. פשוט מסתובבים. זה הרגיל שלנו. לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לכל הנטל הזה שיושב עלינו. זה מה שאנחנו רגילים. זה מה שאנחנו מכירים. זה מה שאנחנו… (לפחות בחוויה העצמית)
רק מה, פתאום נודע לנו על השביל. פתאום אנחנו קולטים בצורה זאת או אחרת שיש דרך אחרת לחיות את החיים. שאפשר לחיות באמת! שאין כל סיבה להסתובב כאן ולשרת את החיים. אלא שאפשר גם ממש לחיות אותם. אפשר לאהוב. אפשר לשמוח. אפשר לחיות בחוויית מלאות וסיפוק. אפשר לחיות בתשוקה והתלהבות. אפשר לחיות באינטימיות ובקרבה. אפשר לגעת בחיים. אפשר לתת לחיים לגעת בנו.
אז אנחנו מתחילים לקרוא. ללמוד. לחפש מידע. להתעניין. ללכת לסדנאות. מנסים לחוות באמצעות סרטים. ספרים. ריגושים ודרכים נוספות. אפילו הופכים למומחים בתחום. יודעים ומבינים בדיוק מה ואיך לחיות.
ועמוק בפנים קול קטן אומר לנו שאנחנו ראויים לחיות את החיים במלואם. שמספיק לשרת את החיים. ושהגיע הזמן לחוות את החיים באמת. להתחבר אליהם באמת. תחושת הבטן הפנימית שלנו מאותתת לנו שזה מה שאנחנו מחפשים. שזה מה שאנחנו רוצים. שלכך אנחנו ראויים.
ובתגובה… אנחנו ממשיכים ללמוד. ממשיכים 'לקרוא על'. ממשיכים להתבונן ולנתח. והקול הפנימי גדל ותחושת הבטן מייסרת. והתשוקה והרצון גדלים. לשרת את החיים זה כבר לא מספיק לנו. מסגרת החיים שהייתה לנו עד היום כבר מרגישה משעממת ותפלה ויותר מכל, חונקת.
וכאן מגיע הרגע לקבל החלטה. האם אני עולה על הדרך ומתחיל לחיות. או שמא אני ממשיך להעביר את חיי בצפייה מהצד? האם אני מוכן להעז ולשלם את המחיר של לצאת למסע של לחיות באמת. או שמא, אני מוותר כדי לא להקריב את מערכת החיים שאני כבול בתוכה אך מוותר על עצמי ומקריב את החיים האישיים שלי?
אז קיבלתי את ההחלטה. ויצאתי לדרך.
אני יוצאת לי מהמונית שהביאה אותי מקריית שמונה לדן. וגל חום מקבל את פני. איכשהו מצליחה למשוך את התרמיל מהרכב. אני מכתפת אותי על כתפי בעמל רב ומביטה במונית המתרחקת.
אני לא יודעת מה נורא יותר. החום או הכובד. לוקחת שלוק מים.
ואוקי. צריך להתחיל ללכת.
טוב. מסתבר שהכובד נורא יותר…
מתחילה ללכת. נעצרת. מתנשפת. עוד פסיעה ועוד פסיעה.
טוב. זה ברור שאני לא בכושר.
חם.
כבד.
לא רואה כלום.
לא חושבת על כלום.
רק מרגישה את הגוף.
זה כבד!!!
ממשיכה….
וכן. ככה זה גם בחיים. אנחנו מקבלים החלטה. רוצים לצאת לדרך עם כל הידע הרב שצברנו ולמדנו. ואופס. משהו כאן לא ממש עובד. קראתי. למדתי. עברתי סדנאות. איך זה שביישום בפועל כל זה מתפקשש? במקום לחיות בצורה המובטחת. במקום שמחה. אהבה. סיפוק רגשי. מימוש עצמי. אינטימיות. אנחנו פוגשים סבל. כאב. קושי. תסכול. שדים פנימיים. ותוהים לעצמנו מה לעזאזל חשבנו כשהחלטנו לצאת למסע הזה?
מה היה רע לנו קודם?
למה לא הסתפקנו בפרוסת הלחם שהייתה לנו? בשביל מה בעצם יצאנו לחפש את העוגה???
רק שלאט לאט. צעד צעד. אנחנו מתקדמים.
אין באמת לאן למהר. אין לאן להגיע – כיוון שהחיים הם הדרך. הדרך נגמרת רק כשמתים.
אז נכון, ככל שמתקדמים בדרך יש יותר חופש פנימי ויש יותר ממה שאנחנו מחפשים כיום.
ונכון שככל שמתקדמים, אנחנו הופכים לאנשים שלמים יותר.
ויחד עם זאת.

אין נקודה שבה נגמרת הדרך. ולכן מה שחשוב הוא להתקדם.
צעד אחר צעד.
וכמו בשביל, לחפש את הסימונים ולצעוד בעקבותיהם. תמיד יש אנשים שהלכו בדרך הזאת לפנינו. אם נצעד בעקבות הסימונים שלהם, זה ישמור אותנו בדרך.
וכמו בשביל, מותר להיעזר. מותר להיתמך. אני צעדתי עם 2 מקלות שעזרו לי לשמור על איזון בירידות ובעליות התלולות. גם בחיים, חשוב תמיד לשמור על איזון. בעיקר כשקשה, למצוא את המקום בחיים שיכול לתמוך בנו ולעזור לנו לעבור את החלק הזה.
וכמו בשביל, ככל שאתה סוחב על עצמך יותר, כואב לך יותר – לשחרר את מה שאנחנו סוחבים אתנו מהעבר. זה מכביד ומכאיב. לפנות מקום בנפש. לשחרר אנשים, קשרים, רגשות, חוויות, זיכרונות ודברים שקושרים אותנו לעבר ומעבירים את מירב המשקל לאחורינו. ככל שהתרמיל קל יותר, קל יותר להתקדם בדרך.
וכמו בשביל, לדעת שהנוף כל הזמן משתנה. גם אם עכשיו אנחנו בירידה, היא תגמר ואחריה תגיע עליה או סתם דרך עפר. גם אם עכשיו אנחנו חשופים לשמש. זה יגמר ותגיע דרך מוצלת. הנוף משתנה. רק שהעיקרון לא משתנה – כל צעד אפילו קטן, מקדם אותנו.

וחשוב מכל - ליהנות מהדרך. פשוט ליהנות!
וכן. יכולתי לכתוב עוד המון.
יכולתי לכתוב על ההתמודדות עם הקולות הפנימיים.
על ההתמסרות.
על האינטימיות.
על המפגש הבלתי אמצעי עם עצמנו.
על המראה הענקית לגבי ההתנהלות היומיומית שלי מול אתגרים. מול קושי. מול שעמום. מול בדידות. מול פחדים. מול הבלתי נודע.
על כך שעיקר הקושי הוא בראש. ועיקר ההתמודדות היא בנפש.
רק שאני מזמינה אתכם לקבל החלטה, לצאת למסע ולראות בעצמכם. לפגוש את עצמכם!

זאת המתנה הגדולה ביותר שתוכלו לתת לעצמכם.
ברגע שתדעו לענות לעצמכם מה אתם עושים כאן על השביל? בשביל מה יצאתם בכלל לדרך? – הפכתם ברמה מסוימת לבני חורין.
וכאן, רגעים ספורים לפני יום הזיכרון ויום העצמאות. צמד ימים שהקרבה ביניהם מראה לנו שמוות וחיים. כאב ושמחה. הם חלק ממארג אחד שלם שמרכיב את הדבר הנפלא הזה שנקרא החיים אני מזמינה אתכם לקבל את ההחלטה ולהצטרף לאלו שהולכים בדרך. בדרך אל עצמם. בדרך החיים…
לזכור שאנחנו לא חיים לנצח, לשחרר את הפחדים ולחיות בעצמאות אישית ורגשית – להעז לשלם את המחיר שכרוך בלהיפרד ממה שכובל אותנו. לעשות את הצעד. לרדת מהמונית הממוזגת ולהתחיל לצעוד.
אין כיף גדול מזה.
מהי הדרך שלכם? מהו השביל שתחושת הבטן שלכם מאותת לכם שהוא השביל שלכם?
צאו אליו.


אוהבת אתכם מאד ומאחלת לכם ולי עצמאות אישית אמתית.

כתבה וערכה
חני בורנשטיין
http://www.chany.co.il/way-of-life/

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר

כך נראית מדינה שנותנת לבנקים להתמוטט במקום לחלץ אותם

כך נראית מדינה שנותנת לבנקים להתמוטט במקום לחלץ אותם

"אם בסולם ריכטר ארה"ב היתה רמה 3 - איסלנד היתה 9" ■ אחרי קריסת המערכת הבנקאית באיסלנד - בנקים קטנים קמו על חורבות קודמיהם הענקיים, מנהלים בכירים נשלחו לתקופות מאסר ממושכות, והתרבות הבנקאית הופשטה מתאוות הבצע לטובת אתיקה עסקית חדשה

12:22  30.01.2014  מאת: ניו יורק טיימס פורסם בארץ ב- 31/1/2014

בניין זכוכית זוויתי על קו המים ברייקיאוויק, איסלנד, שימש בעבר מטה של בנק ענקי עם פעילות באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח התיכון. כיום הוא משמש אכסניה לצל של אותו ענק בנקאות - בנק קטן שעושה עסקים באיסלנד בלבד, ללא תרבות המסחר וללא השאיפות של קודמו.

המטמורפוזה היא תוצאה של אחד ממקרי הקריסה הגדולים ביותר במערכת בנקאות של מדינה כלשהי. הסיכון במערכת הפיננסית של איסלנד התפוגג, אבל גם בסיס הפעילות הבנקאית התכווץ. הלוואות לצרכנים ועסקים צומצמו לנתח זעום מכפי שהיה לפני המשבר.

קו קו הרקיע של רייקייאוויק צילום: בלומברג

"עברנו ממצב שבו זה שנטל את הסיכון הגדול ביותר זכה בפרס העובד המצטיין של החודש - למצב שבו מי שזוכה בפרס הוא מי שהכי פחות מסתכן", אמר ביארני בנדיקטסון, שר האוצר של איסלנד. "אני חושב שאנחנו צריכים למצוא איזון בין השניים".

איסלנד היא ניסוי חי במה שיכול לקרות כשמדינה מכריחה את הפירמות הפיננסיות שלה להתמוטט - במקום לחלץ אותן, כפי שעשה שאר העולם במשבר הפיננסי העולמי.

באוקטובר 2008 קרסו כל שלושת הבנקים הגדולים באיסלנד. את הנפילה המזהירה ביותר חווה בנק קאופתינג, שמטה הזכוכית שלו נמצא על קו המים. בנקודת זמן מסוימת היה לו מאזן גדול פי ארבעה מהתפוקה הכלכלית השנתית של המדינה כולה. בחודש שעבר נשלחו ארבעה בכירים לשעבר בקאופתינג לעונשי מאסר של כמה שנים.

כתוצאה מהמשבר נוצרו שלושה גופים בנקאיים חדשים, בהם אריון בנק, היורש של קאופתינג, המחזיקים רק בנכסים המקומיים של הפירמות הישנות. הם גם מחזיקים בתפישה שונה מהעיקשות החצופה השוררת במקומות אחרים בתעשייה הפיננסית.

בנקאות חדשה

"המנדט היה להקים בנק חדש על יסודות הבנק הקודם שקרס", אמר הוסקולדור אולפסון, מנכ"ל אריון בנק, במשרדו המרוהט בדלילות הצופה אל הים. "הבנק לא נראה טוב. לא היה לו כיוון. הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות היה למצוא כיוון כלשהו שאליו הבנק יכול ללכת".

המסלול הלא שגרתי של איסלנד נתפש כמודל מוצלח של מה שיכול לקרות כשמדינה מחליטה לתת לחברות הפיננסיות שלה לקרוס. התוצאה באיסלנד היא שבבנקים החדשים אין בונוסים גדולים וחדרי מסחר שנוטלים הימורים עתירי סיכון, כמו אלה שהציתו זעם המוני במקומות אחרים.

"אנחנו בנק חדש עם אתיקה עסקית חדשה ודרך חדשה לעשות עסקים", אמר שטיינתור פלסון, המנכ"ל שגויס לעמוד בראש לנדסבנקין, הגדול מבין הבנקים החדשים באיסלנד. ההכנסות מפעילות מסחר בבנק לנדסבנקין הן 10% בלבד מכפי שהיו ב–2006.

אבל שינוי המערכת הפיננסית יכול להועיל רק עד גבול מסוים במצב שבו המדינה עומדת בפני דרך כה ארוכה להחלמה.

חברות רבות ומשקי בית באיסלנד עדיין שקועים בחובות כבדים. בירגיר גודיונסון, שוטר בן 37 מרייקיאוויק, אמר כי הבנקים היו להוטים מדי בבנייה מחדש של העסקים שלהם ושל המאזן שלהם, ולא סייעו מספיק לבעלי בתים כמוהו, שרכשו את הבית הראשון שלהם ממש לפני המשבר. מאחר שהלוואות איסלנדיות רבות צמודות לאינפלציה, גודיונסון חייב יותר כסף מכפי שלווה בהתחלה.

"היינו שומעים, כמעט מדי שבוע, 'תראו, הכול נהדר'", אמר בדירת שלושת החדרים שבה הוא גר עם אשתו ועם שתי בנותיו. "אנחנו רק צריכים להסתכל בארנק כדי להבין את המציאות".

חברות ובעלי בתים שרוצים ללוות יותר נתקלים בקשיים בשל השמרנות של הבנקים והעדר גישה למשקיעים זרים. בתשעת החודשים הראשונים של 2013, למשל, שיעור ההלוואות החדשות של לנדסבנקין לתאגידים ולאנשים פרטיים היה 0.8% מכפי שהיה ב–2006. "אין דרך פשוטה החוצה ממשבר כלכלי עמוק", אמר בנדיקטסון, שנכנס לאחרונה לתפקידו כשר האוצר לאחר בחירות שעמדו בסימן של חוסר שביעות רצון כלכלי.

הממשלה חיפשה אנשים לא נגועים

מנהיגי איסלנד לא ראו בחילוצים אופציה כשהם השתלטו על הבנקים באוקטובר 2008. נכסי שלושת הבנקים הגדולים היו גדולים פי עשרה מהתמ"ג של איסלנד, בניגוד לארה"ב, שבה נכסי הבנקים היו בערך בגודל התמ"ג השנתי. אפילו אם היא היתה רוצה, לאיסלנד לא היו המשאבים להציל את הבנקים שלה.

מרחצאות גיאותרמיים באיסלנד צילום: בלומברג

במקום זאת, הממשלה לקחה את הבנקים והפרידה אותם מההלוואות ומהמוצרים הפיננסיים שהיו מחוץ לאיסלנד - רוב הנכסים - ודחפה אותם לתוך מעין בנק רע שלא היה לו כל גיבוי ממשלתי. הממשלה גם אסרה בחוק להעביר כסף אל מחוץ למדינה, וכך מנעה צניחת ערך של המטבע המקומי, הקרונה. אבל אפילו עם הצעדים האלה, הכלכלה התכווצה ב–16% במהלך השנה שלאחר מכן, והאבטלה עלתה מכ–2% לכמעט 10%.

באיסלנד, האשמה למשבר נפלה כמעט כולה על אנשי הפיננסים של המדינה. בעוד בנקים ברחבי העולם הסתבכו בגלל הימורים גרועים על שוק המשכנתאות האמריקאי, בנקים באיסלנד נטלו הררי הלוואות להמר על נכסים ספקולטיביים, וטוו רשת של הלוואות מנהלים. כמעט כל המנהלים הבכירים פוטרו ורבים עומדים כעת בפני תביעה פלילית.

בתחילה, הממשלה היתה אחראית לבנקים, וניהלה אותם במתכונת של מצב חירום. במהרה, עם זאת, הוקמו חברות חדשות כדי לפקח על המשכנתאות וההלוואות לתאגידים במדינה, והבעלות עליהם פוצלה בין הממשלה לנושים של הבנקים הישנים.

לניהול החברות החדשות הממשלה חיפשה אנשים שלא היו נגועים במעורבות עם הבנקים בשנות הגאות שלהם. פלסון עבד מחוץ לאיסלנד, בחברת תרופות, כשנבחר לנהל את לנדסבנקין. אולפסון הגיע לבנק אריון מהחברה הבת המקומית של ויזה.

כשהאנשים האלה הגיעו, הם מספרים שעמדו מול כוח עבודה מעורער לגמרי, וציבור שראה בכל הבנקאים נבלים. במדינה שבה שוטרים אינם נושאים כלי נשק, חלק ממנהלי הבנקים שכרו מאבטחים שיגנו עליהם בביתם.

"אם בסולם ריכטר ארה"ב היתה רמה 3, איסלנד היתה רמה 9", אמר פרופ' אם.ג'יי בריאנט, מרצה בבית הספר אייוי למינהל עסקים בקנדה, שחיבר מקרי מבחן על איסלנד. "צריך להציב את כל זה על רקע של בגידה מוחלטת באמון".

אחרי שפלסון נכנס לתפקידו בלנדסבנקין, הוא פיטר את כל שמונת המנהלים הכפופים לו ישירות ופירסם מודעות למשרות שלהם בעיתונים המקומיים. חוק חדש חייב את צוות הניהול החדש שלו להיות מורכב מ–40% נשים.

תיירות באיסלנד צילום: בלומברג

פלסון אמר כי הוא הבין שהדבר הראשון שהוא היה חייב לעשות הוא לשפר את מצב הרוח בקרב 1,300 עובדי הבנק - לעומת 5,000 לפני המשבר. הוא אסף את כל עובדי הבנק לבית הקולנוע המרכזי ברייקיאוויק, שם נשא נאום מדרבן על האסטרטגיה החדשה שלו.

או אז הוא התייצב מול זעמו של הציבור, וערך סדרה של פגישות פתוחות לקהל ברחבי המדינה, שבהן ישב על הבמה עם מנהלים אחרים בבנק. רבות מהפגישות היו מלאות אנשים שגערו והטיחו האשמות בצוות של פלסון על חטאי הבנק. "חלק מהאנשים חשבו שאנחנו משוגעים שעשינו את זה, כי אנשים כעסו מאוד", אמר פלסון. "אבל זאת באמת היתה תרפיה טובה להרבה אנשים שהיה בהם כעס".

המשימה הראשונה של איסלנד היתה ארגון מחדש של ההלוואות של החברות ומשקי הבית שלא יכלו להמשיך להחזיר אותן. הממשלה העבירה חוק שמחייב להוריד את היקף ההלוואות ללא יותר מ–110% משווי הנכס - ובכך סייעה לבעלי בתים שערך הבית שלהם היה נמוך משמעותית מגודל המשכנתא, אף שהדבר לא העלים לגמרי את ההלוואות הצמודות לאינפלציה שאנשים כמו גודיונסון מחזיקים בהן.

לנדסבנקין הלך צעד אחד רחוק יותר והחל בקמפיין להקטנת החוב של כל חברה או משק בית שלא יכלו להחזיר את ההלוואות שלקחו. הדבר גרם לבנקים אחרים לנקוט מאמצים דומים. חוק נוסף אסר על בנקים לשלם בונוסים הגבוהים ביותר מ–25% משכר הבסיס, ועד לאחרונה כל הבנקים לא שילמו כל בונוסים.

אבל זה היה אחד התחומים שבהם הבנקים הבינו את גבולות הרפורמה. אחרי שבנקאים איסלנדים גויסו בידי בנקים אחרים בסקנדינוויה, שבהם אין מגבלות על הבונוסים, החלו בנק אריון ואיסלנדבנק לאחרונה להציע בונוסים למנהלים נבחרים. הארגון מחדש של המגזר הפיננסי - וצעדי הממשלה להגן על המטבע - איפשרו לאבטלה ליפול ל–5.6%, והצמיחה הכלכלית החלה.

איי פארו צילום: בלומברג

עם זאת, כלכלנים רבים אומרים שהבנקים ממוקדים מדי בעבר, ואינם עושים מספיק כדי לספק הלוואות חדשות ולבנות את העסק לעתיד. הבנקים גם נזהרו מאוד בהמשך צמצום כוח העבודה שלהם, מה שהותיר את ההוצאות גבוהות. "הם נמצאים בסוג של קיפאון", אמר פרדריק מאר בלדורסון, מומחה לפיננסים באוניברסיטת רייקיאוויק. "יש הרבה אינרציה במערכת".

הכותב יוסי לוי joseph levy הינו מומחה לאיסלנד iceland, המלווה קבוצות בנהיגה עצמית בלבד, והמתכנן מסלולי טיול לפי מידת המטייל,והמשמש כמומחה באתר http://www.gotravel.co.il/.

לפניות לכותב shark4162@gmail.com

© Copyright to seekingtheworld.com זכויות יוצרים לאתר